Cells infected with CMV. by Centers for Disease Control and Prevention

מחקר על נשים המשרתות בצה"ל: הסיכון להדבקה ב-CMV בהיריון בקרב המתגוררות באזור ת"א גבוה פי 2.67

24 אוגוסט, 2021

קרא עוד
קבוצת חוקרות ישראליות ביצעו מחקר מרתק על נשים בהיריון שמשרתות בקבע בצה"ל, וחשפו את גורמי הסיכון המשמעותיים להידבקות בנגיף ה-CMV, הזיהום המשמעותי והשכיח ביותר בהריון. התוצאות מפתיעות: "נראה כי מעמד חברתי גבוה מהווה גורם סיכון משמעותי להידבק ב-CMV בהריון, בקרב נשים בצבא"

חוקרות מהאוניברסיטה העברית וצה"ל בדקו היריונות של נשות קבע בצה"ל ומצאו כי הסיכון להדבקה ב-CMV בזמן ההיריון בקרב נשים המתגוררות באזור תל אביב גבוה פי 2.67 לעומת נשים שאינן מתגוררות באזור זה. כמו כן, נמצא כי נשים עם הריונות קודמים מרובים, המעידים בדרך כלל על הימצאות ילדים קטנים בבית, נמצאות גם הן בסיכון מוגבר עד פי 2 להדבקה. תוצאות אלה פורסמו לאחרונה בכתב העת המדעי:International Journal of Gynecology&Obstetrics, בעקבות מחקר אותו הובילה בר זמר טוב, סטודנטית לרפואה במסלול הצבאי "צמרת" של חיל הרפואה באוניברסיטה העברית, בהנחייתן של פרופ׳ אסנת ולפיש - מנהלת מחלקת נשים ויולדות בהדסה הר הצופים וסא״ל ד"ר ורד קלייטמן - ראש תחום נשים בחיל הרפואה של צה"ל.

הדבקה בווירוס הציטומגלווירוס (CMV, cytomegalovirus) בילדים ומבוגרים בריאים לא גורמת בדרך כלל נזק, ופעמים רבות חולפת ללא סימפטומים כלל. לעומת זאת, הדבקה בווירוס לראשונה בזמן היריון מהווה מצב רפואי מורכב משום שהדבקה של האם ובהמשך של העובר, עלולה לגרום להשלכות קשות עבורו, הכוללות בין היתר חירשות, עיוורון ונזק מוחי (פיגור שכלי). נכון להיום, לא קיים חיסון למניעת ההדבקה במהלך ההיריון ולכן הדרך הטובה ביותר למניעת ההדבקה של העובר היא הימנעות של האם מהדבקה בזמן ההיריון, באמצעות שמירה על היגיינה ומעקב באוכלוסיות בסיכון גבוה. נשים הנדבקות בנגיף במהלך הריונן נדרשות לעבור בדיקות מקיפות מדי שבוע כדי לבדוק אם עוברן נדבק אף הוא בנגיף, דרישה לביצוע דיקור מי שפיר ואף לשקול בכובד ראש הפסקת היריון.

במחקר הרטרוספקטיבי של בר זמר טוב, פרופ' ולפיש וסא״ל ד"ר קלייטמן נבדקו ההריונות של נשות קבע בצה"ל לאורך עשור (2009-2019). כל המשתתפות במחקר חיו ושירתו בישראל במהלך כל תקופת המחקר. דרך מאגר הנתונים הממוחשב של צה"ל, נאספו נתונים שכללו את בדיקות הנוגדנים ל-CMV, כמו גם משתנים סוציו-דמוגרפיים (כגון מקום הלידה ורמת ההשכלה) ומשתנים הקשורים לבריאות (כגון מדד מסת הגוף, סולם הבריאות הצבאי. החוקרות בדקו את תוצאות בדיקות הנוגדנים ל-CMV שנלקחה בזמן ההיריון מ-7,665 הריונות. על סמך הנוגדנים, קבעו החוקרות את סטטוס ההדבקה של הנשים בווירוס - זיהום ראשוני בזמן ההיריון, זיהום ישן או היעדר נוגדנים (כלומר לא הייתה הדבקה בווירוס מעולם).

ראוי לציין כי בהתאם לנוהל השגרתי בצה"ל, בכל היריון מתאפשרת בדיקת נוגדנים אחת לפחות ל-CMV בטרימסטר הראשון, ובדיקה נוספת אופציונלית בהמשך ההיריון. במחקר הנוכחי נכללו גם נשים שעברו הפלה או הפסקת הריון. "חשוב לציין כי נבדקו הריונות ולא נשים, כך שיכול להיות לאישה אחת יותר מהיריון אחד ואז בפועל כמות הנשים הנבדקת הייתה קטנה יותר מכמות ההריונות. בהמשך, כאשר השוו המאפיינים שלהן, לכל אישה עם יותר מהיריון אחד נבחר באקראי אחד ההריונות לבדיקה", מבהירות החוקרות.

תוצאות המחקר חשפו כי בכ-6,000 הריונות, המהווים כ-80% מהמדגם, נמצאה עדות להדבקה ישנה בווירוס, כלומר שלא התרחשה בהיריון. כמו כן, בכ-1,500 מהיריונות לא נמצאו נוגדנים לווירוס בתחילת ההיריון, כלומר נשים אלו היו בסיכון להדבקה ראשונה בווירוס בזמן ההיריון. מתוכן, בקרב 66 נשים (4.15%) נצפתה עדות להדבקה בווירוס במהלך ההיריון. כלומר, אחת מתוך 25 נשים נדבקו בווירוס לראשונה בזמן ההיריון, בממוצע לאורך כל תקופת המחקר. "שיעורי ההידבקות ב-CMV היו יחסית יציבים וללא מגמה ברורה לאורך השנים. הנתונים שנמצאו בקבוצתנו היו דומים לשיעורים שתוארו בעבר באוכלוסייה הכללית בישראל. לפיכך, נראה כי שירות הצבא באופן כללי אינו משפיע על הסיכון להידבק מ-CMV", מוסבר במאמר המדעי.

בהמשך, נערכה השוואה של מאפיינים דמוגרפיים, סוציואקונומיים, בריאותיים ומיילדותיים, בין הנשים שעברו הדבקה בזמן ההיריון, לבין נשים שלא נדבקו אף פעם ונשים שנדבקו טרם ההיריון. על סמך השוואה זו, בוצעה אנליזה ממוקדת להערכת גורמי סיכון בלתי תלויים להדבקה ב-CMV בזמן ההיריון. באנליזה זו התגלו תוצאות מפתיעות - התברר כי דווקא רמה סוציואקונומית גבוהה, מספר הריונות קודמים גבוה, ובעיקר מגורים במחוז תל אביב המשויך לרמת הכנסה גבוהה, מהווים גורמי סיכון משמעותיים לסרוקונברסיה (זיהוי של הזיהום דרך בדיקת דם) ל-CMV בזמן ההיריון בקרב הנשים שנבדקו.

זאת ועוד, לדברי החוקרות במאמר, "הוכח כי גורמים אחרים כגון מדד מסת הגוף, שנחשבו לגורמי סיכון להידבקות בנגיפים ויראליים אחרים ובמשך חומרת המחלה, כמו בנגיף הקורונה, אינם קשורים באותה מידה ואינם משפיעים על שכיחות ההידבקות ב-CMV בהיריון".

אמנם תוצאות המחקר אינן מייצגות את כלל אוכלוסיית ישראל (שכן המדגם נאסף מבסיס הנתונים של נשים המשרתות בצה"ל), אך החוקרות מקוות כי הנתונים שמצאו יהוו בסיס למחקר רחב יותר בקרב אוכלוסיות נוספות בישראל ובעולם. "נראה כי מעמד חברתי גבוה מהווה גורם סיכון משמעותי להידבק ב-CMV במהלך ההיריון, בקרב נשים בצבא. נראה כי נשים המתגוררות במחוז תל אביב עלולות להיות בסיכון מוגבר להידבקות", סוכם במאמר המדעי.

בר זמר טוב סיכמה: "אתחיל ואומר שזו זכות גדולה עבורי לקחת חלק במחקר החשוב הזה, ועוד יותר לבצע אותו בהנחייתן של רופאות וחוקרות מעוררות השראה. תוצאות המחקר שופכות אור על נושא חשוב שעדיין חסר בו מידע רב, והפך להיות רלוונטי מתמיד לאור מחקר חדש מישראל שהציג טיפול מוכח חדש לנשים שנדבקו בשלב מוקדם בהיריון. כולנו מקוות שתוצאות המחקר יעזרו להעריך בצורה טובה יותר את האוכלוסיות בסיכון גבוה, ועל ידי כך יהוו בסיס למחקרים עתידיים של תוכניות מניעה ממוקדות".

למאמר המדעי: https://obgyn.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/ijgo.13679

לפרסומים בתקשורת: רצועת הבטחון - גלי צה"ל (בסוף התוכנית, 25.8.21), ערוץ 7מגזין הבריאות של שרית יוכפז, יתד נאמן,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
stylized molecule of oxytocin

מקרב לבבות? חוקרים מצאו ש"הורמון האהבה" מגדיל את התחרותיות אצל גברים

24 אוגוסט, 2021

קרא עוד
תחרותיות מהווה מרכיב מרכזי באינטראקציות בין בני-אדם. בעידן של רף קבלה גבוה למסלולי לימוד מבוקשים, של מירוץ בלתי פוסק אחר קידום בעבודה, ושל מחסור במשרות עם שכר גבוה, נכונות להתחרות היא תנאי כמעט הכרחי להצלחה בכל מקום. למרות התפקיד המרכזי שתחרותיות משחקת בחיי היו-יום, עדיין לא ברור מה הם הגורמים הביולוגיים העומדים בבסיסה.

מחקר חדש של הדוקטורנט בועז שרקי וד"ר שלמה ישראל מהמחלקה לפסיכולוגיה ופרופ' אייל וינטר מהמחלקה לכלכלה, שפורסם לאחרונה במגזין הרפואי Psychoneuroendocrinology, התמקד בהשפעה של ההורמון אוקסיטוצין, המשחק תפקיד משמעותי בבני אדם בוויסות התנהגות וקוגניציה חברתית – על תחרותיות. עד כה היה ידוע כי אוקסיטוצין, המכונה גם "הורמון האהבה" קשור מאוד לקשרים חברתיים, אמפתיה ואהבה, עוזר לנו לתפקד טוב יותר במצבים חברתיים ולמעשה גורם לנו גם לרצות אותם יותר ולחפש מגע וקשר חברתי אנושי. לדוגמה, לאחרונה פורסם כי יצירת מוזיקה בצוותא (כמו בקורונה, מוזיקת המרפסות) מביאה להפרשת אוקסיטוצין (פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי "American Psychologist"). ההורמון הזה גם מאפשר לנו להתחבר במהירות לרך הנולד או לבן\בת זוג חדש. אלא שהמחקר הנוכחי מצא כי לא רק שאוקסיטוצין משפיע על התחרותיות בין בני אדם, אלא שהוא גם משפיע על הקשר שבין טסטוסטרון לתחרותיות.

במסגרת המחקר, 204 סטודנטים וסטודנטיות מהאוניברסיטה העברית השתתפו בניסוי שנערך בתנאי סמיות-כפולה (double-blind, החוקרים והנחקרים כאחד אינם יודעים מי מהנחקרים משתייך לקבוצת הניסוי ומי לקבוצת הביקורת). מטרת המחקר הייתה להבין את הקשר אוקסיטוצין-טסטוסטרון-תחרותיות. לאחר שהמשתתפים קבלו אוקסיטוצין או פלסבו, הם ביצעו משימה של פתירת תרגילי חשבון פשוטים, שנועדה להעריך את מידת הנכונות שלהם להתחרות זה בזה. לפני ביצוע המשימה, כל משתתף בחר בין תגמול נמוך אך וודאי עבור כל פתרון, לבין תחרות בה הוא יכול היה לזכות בתגמול גבוה יותר, שיתקבל אך רק בתנאי שביצועיו יעלו על ביצועיהם של שלושה משתתפים אחרים - אחרת המשתתפ/ת לא יקבלו דבר. במהלך הניסוי, נאספו מהמשתתפים דגימות רוק, שאמצעותן נמדדו רמות הטסוסטרון לפני ואחרי ביצוע המשימה.

המחקר העלה מספר ממצאים מעניינים. ראשית, בעוד שאצל משתתפים שקבלו פלסבו (טיפול דמה) לא היה הבדל בין גברים לנשים ברמת התחרותיות, תחת אוקסיטוצין גברים היו פי 1.5 יותר תחרותיים מאשר נשים. בנוסף, תוצאות הניסוי הצביעו על קשר בין שינוי ברמות הטסטוסטרון במהלך המשימה לבין רמת התחרותיות אצל גברים. כלומר, גברים עם עלייה חדה ברמות הטסטוסטרון היו פי שלוש תחרותיים יותר מאשר גברים עם ירידה חדה ברמות הטסטוסטרון. החידוש המרכזי של המחקר הוא שאצל גברים, מתן אוקסיטוצין לפני ביצוע המשימה, מבטל את הקשר בין שינוי ברמות הטסטוסטרון לבין תחרותיות. אצל נשים, לעומת זאת, לא נמצא קשר בין שינוי ברמות הטסטוסטרון לבין תחרותיות, ולא נמצאה השפעה של אוקסיטוצין על כך. ההשפעה המשולבת בין אוקסיטוצין, שינוי ברמות הטסטוסטרון ומין על תחרותיות היתה תקפה גם לאחר ניטרול של גורמים אחרים שקשורים בתחרות, כגון, יכולת, בטחון עצמי, ושנאת-סיכון.

ממצאי המחקר מצביעים, איפוא, על כך שבנוסף להשפעה הישירה של אוקסיטוצין על התנהגות חברתית, כגון תחרותיות, יש לו גם תפקיד חשוב בוויסות ההשפעה של הורמונים אחרים על התנהגות זו. "ממצאים אלו, מסייעים לנו להעמיק את ההבנה בנוגע למנגנונים הביולוגיים הסבוכים שעומדים בבסיס התנהגות חברתית בבני-אדם", מסבירים החוקרים.

במחקרים עתידיים, ינסו החוקרים לבחון את ההשפעה של אוקסיטוצין על התנגותיות ותפיסות חברתיות נוספות, כגון, התנהגות בהקשר של קונפליקט קבוצתי ותפיסה של חברי קבוצת החוץ, ואת ההשפעה המשולבת שלו עם הורמונים אחרים על התנהגויות ותפיסות אלה.

למאמר המדעי: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34298279/

לפרסומים בתקשורת: שוונג, שלושה שיודעים - כאן תרבות,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
הצמח Cycas_thorasa, ציקס הגדל בגן הבוטני. צילום - דר' אורי פרגמן-ספיר, הגן הבוטני

מחקר: צמחים שנכחדו לפני עשרות מיליוני שנים שבו "לחיים" מחדש בזכות זרמי האוקיינוסים

24 אוגוסט, 2021

קרא עוד
פרופ' רן נתן, מהמחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות באוניברסיטה העברית, לקח חלק במחקר שפורסם ב-New Phytologist: "הממצאים מהווים עדות ייחודית לתפקיד של מערכות זרמי האוקיינוס בעיצוב דגמי התפוצה וההיסטוריה האבולוציונית של צמחים"

ההיסטוריה האבולוציונית של יצורים חיים תלויה במידה רבה בתפוצה הגיאוגרפית של הקבוצות הטקסונומיות, המשתנה לרוב במהלך התקופות. כאשר משתנים התנאים באזור מסוים, האוכלוסייה המקומית יכולה להיעלם (הכחדה) או להישאר באותו אזור לאחר שינוי תכונות עקב סלקציה (מנגנון עיקרי של האבולוציה) או להתאים לתנאים החדשים באופן גמיש ללא סלקציה (תופעה המכונה פלסטיות פנוטיפית). פרטים או יחידות הפצה מאותה אוכלוסייה יכולים גם להגיע למקומות רחוקים ולייסד שם אוכלוסייה חדשה, בתהליך הקרוי "הפצה ארוכת-טווח".

למרות שציארלס דארווין תיעד בספרו מוצא המינים (1859) עדויות רבות להפצה ארוכת-טווח של צמחים ובעלי חיים, מרבית החוקרים במאה ה-20 המעיטו בחשיבותה של הפצה ארוכת-טווח בטענה שאירועי הפצה אלה הם נדירים ומקריים ביותר, ולכן לא ניתנים למחקר מדעי רציני. מגמה זו השתנתה בשני העשורים האחרונים כאשר חוקרים הדגימו מספר מנגנונים שאחראים על הפצה ארוכת-טווח, כגון זרמי אוקיאנוס, שינויי אקלים ואירועי מזג אוויר קיצוני (סופות), וציפורים נודדות. אולם מעט מאוד מחקרים בחנו באופן ישיר את התפקיד של מנגנונים אלה בקביעת הדינמיקה הגיאוגרפית של קבוצה טקסונומית מסוימת במשך מיליוני שנים.

צמחים מהסוג ציקס (Cycas) שייכים לשושלת האבולוציונית הקדומה ביותר בעולם הצמחים הקיימים היום. בתקופת היורה, לפני כ-200 מיליון שנים, צמחי הציקס נפוצו מאוד בכל העולם, אך בסוף תקופת הקרטיקון, במקביל להכחדת הדינוזאורים לפני כ-65 מיליון שנים, נעלמו מרבית המינים ונותרו מעט שרידים כ"מאובנים חיים" במספר מועט של אתרים בעיקר בדרום מזרח אסיה.

באופן מפתיע, קבוצה עתיקה זו עברה "התרעננות" והרחבת תפוצה מחודשת בתקופות הגיאולוגיות הצעירות ובעיקר בפלייסטוקן (בשני מיליוני השנים האחרונות). כיום מוכרים מעל 100 מיני ציקס הנפוצים במגוון גדול של בתי גידול בחגורה רחבה סביב קו המשווה, באסיה, אוסטרליה, אפריקה ואמריקה. מיני הציקס מזכירים בצורתם דקל (למרות שהם רחוקים מאוד מבחינה אבולוציונית מדקלים) ומוכרים היטב לחובבי גינון וגינות, כמו גם לבעלי כלבים בשל הרעלים המצויים בזרעים המרוכזים באצטרובלי ענק בחלק גדול של המינים. כעשרה מיני ציקס מתאפיינים בהתאמות של הזרעים לציפה במים ונפוצים בעיקר בחופי מערב האוקיינוס השקט והאוקיינוס ההודי סביב קו המשווה. מינים אלה ותהליך ההתפשטות שלהם לאורך השנים היו מוקד מחקר של קבוצת חוקרים בינלאומית מסין (אוניברסיטת פקין ומכון קונמינג לבוטניקה), תאילנד (Global Biodiversity Conservancy) וישראל - פרופ' רן נתן מהמחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות באוניברסיטה העברית. מאמר מדעי בנושא פורסם לפני ימים אחדים בכתב העת New Phytologist.

החוקרים שיערו שזרמי האוקיינוס הם מנגנון ההפצה העיקרי של קבוצה זו. כדי לבחון השערה זו באופן ישיר, שולבו במחקר שתי מתודולוגיות שונות. דגימות גנומיות מדנ"א של הכלורופלסט ואברונים אחרים העוברים בהורשה אימהית ("פלסטומים") שימשו לשחזור האילן הפילוגנטי, המייצג את ההיסטוריה האבולוציונית של 10 המינים. סימולציות מחשב של תנועת עצמים המוסעים על ידי זרמי האוקיינוס שימשו לבדיקת ההתאמה שבין הדגמים הצפויים לפי תהליך הפצה זה ובין דגמי השינוי הגיאוגרפי במהלך ההיסטוריה האבולוציונית המשוחזרת בעזרת הפלסטומים. בהתאם לידע על הקבוצה, ניתוח הפלסטומים הראה שמרנות קיצונית ללא שינויים ניכרים עד להתפצלות דרמטית בתקופת הפלייסטוקן לשלוש תת -קבוצות, אחת באוקיינוס ​​השקט, השנייה במדף הסונדה (דרום-מזרח אסיה) והשלישית באוקיינוס ​​ההודי.

סימולציות ההפצה התאימו היטב לדגם ההתפשטות של עשרה מיני ציקס בתקופת הפלייסטוקן. מסלולי סחיפה בזרמי האוקיאנוס הראו פוטנציאל להסעת זרעים בעלי מנגנון ציפה למרחקים של מאות ואלפי קילומטרים, אך רק במסלולים מסוימים אשר צפויים לייצר חלוקה לאזורים גיאוגרפיים נפרדים בהתאם למצב המוכר כיום.

"ממצאים אלה מהווים עדות ייחודית לתפקיד של מערכות זרמי האוקיינוס בעיצוב דגמי התפוצה וההיסטוריה האבולוציונית של צמחים, והמחקר ממחיש את הפוטנציאל הגלום בשילוב של נתונים גנומיים וסימולציות מחשב לחקר מנגנוני הפצה ארוכת-טווח הקובעים את דפוסי השינוי של המגוון הביולוגי בזמן ובמרחב", סיכם השבוע פרופ' נתן.

לפרסום המדעי: https://nph.onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/nph.17663

לפרסומים בתקשורת: Ynet, הידען, הפורטל לחקלאות טבע וסביבה,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Prof Uriel Levy. Photos by Yoram Aschheim

הטכנולוגיה שתוכל להקפיץ אותנו לדור הבא בסמארטפונים: חוקר הצליח למזער שבבים היברידיים מבלי לפגוע ביעילותם ודיוקם

23 אוגוסט, 2021

קרא עוד
העבודה המחקרית פורסמה בכתב העת המדעי היוקרתי Nature Photonics, אותה הובילו קבוצת חוקרים מהמחלקה לפיסיקה ישומית ומהמרכז לננומדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטה העברית. "פריצת דרך, זה חלום!", בישרו החוקרים בהתרגשות בעקבות הממצאים

מהפכת הננו-מדע והננוטכנולוגיה משפיעה על חיי היום יום שלנו במגוון תחומים, החל מחומרים חדשים לאנרגיה, דרך עיבוד מידע ותקשורת, מכשור מדויק וכלה בתחומי הרפואה. המזעור של התקנים ורכיבים לממדים של ננומטרים בודדים מביא איתו תופעות קוונטיות שיש להתמודד איתן מחד, ומאידך ניתן לנצל אותן לטובת פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות. במעבדה של פרופ' אוריאל לוי מהמחלקה לפיסיקה ישומית ומהמרכז לננומדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטה העברית עוסקים מזה מספר שנים בפיתוח שבבים ננופוטונים למגוון יישומים. לאחרונה הצליחו במעבדה לפתח שבבים בגודל מילימטרים, ובתוכם צורות ננומטריות - מבנים אופטים ממוזערים העשויים מסיליקון, ביחד עם תאים ממוזערים המכילים אדים של אטומי רובידיום. אמנם זה נשמע מורכב, אך השבבים הללו הם העתיד שלנו, והם משמשים אותנו כבר היום כבסיס להתקנים מתקדמים כגון שעונים אטומים, חיישני שדה מגנטי, מכשירים לייצוב תדר ועוד.

קושי מרכזי במימוש הטכנולוגיה ובשילובה בצורה מקסימלית בחיי היומיום נעוץ בעובדה שמדובר במכשירים גדולים ומסובכים, המיוצרים בצורה ידנית ובעלויות גבוהות יחסית, צורכים לא מעט הספק, תופסים נפח משמעותי, וקשה לעשות להם אינטגרציה עם מעגלים אלקטרונים מתקדמים על שבב. כאן נכנסה לפעולה המעבדה לננו-פוטוניקה באוניברסיטה העברית. "המעבדה השיגה פריצת דרך חסרת תקדים בעזרת תכנון ויצור של שבב היברידי המכיל מעגלים ננופוטונים, המשלבים בתוכם את אותם אטומי רובידיום", אומר פרופ' לוי. "בעזרת פריצת דרך זו חקרה המעבדה את הפיסיקה של השבבים והדגימה את הפוטנציאל שלהם במגוון יישומים".

אך לא הכל היה ורוד. הסתבר שהמזעור אומנם חשוב מאוד על מנת להקטין נפחים וצריכת הספק, והוא כמובן קריטי להקטנת עלויות ושילוב עם אלקטרוניקה, אך עצם המזעור פוגע בדיוק של המכשיר. "האטומים נעים במהירות רבה, חולפים מהר על פני קרן האור הממוזערת בתוך השבב האופטי, מתנגשים באופן תכוף בקירות התא וכך נגרמת סטייה בתדר העבודה, סטייה המקטינה בצורה משמעותית את דיוק ההתקן", הסביר החוקר את הפן המדעי של הפגיעה. נדרשה פריצת דרך נוספת, שאכן הגיעה.

פריצת הדרך הנוכחית מאפשרת מצד אחד שמירה על עקרונות המזעור והאינטגרציה על השבב, ומצד שני קבלת דיוק מירבי, המתקרב לזה המתקבל בתאים גדולים יותר. "החידוש העיקרי מבוסס על תכנון וייצור של מוליכי גל אופטיים ננומטרים, דמויי חוטים דקיקים בעובי של מספר ננומטרים הממומשים בצורה של ממברנות דקות, ונראים במיקרוסקופ כמו גשרים התלויים באוויר. גודלם של מוליכי גל ננומטרים אלה קטן בהרבה מאורך הגל והם מוקפים באטומי רובידיום מכל הכיוונים. החוטים הללו מנותקים למעשה מהמצע עליו הם יושבים וניתן לתכנן אותם כך שממדי קרן האור הנעה בתוך חוטים אלה מאפשרים את בליעת האור על ידי האטומים, תוך שמירה על דיוק מירבי וביצועים אופטימלים", מדגיש החוקר.

פריצת דרך זו אפשרה גם לקבוצת המחקר לקבל שבבים ייחודיים, עם ביצועים משופרים, וכן להדגים את חשיבותם במגוון יישומים כגון ייצוב תדר של לייזר ברמה גבוהה ביותר, ואפילו תהליכים לא מורכבים המאפשרים את המרת האינפורמציה מאורך גל (צבע) אחד לאורך גל אחר, תוך שמירה על דיוק אטומי. עבודת המחקר כולה, המתארת את כל ההישגים הללו, התפרסמה בעיתון היוקרתי Nature Photonics, בה לקח חלק משמעותי ד"ר רועי זקצר מהמחלקה לפיסיקה ישומית ומהמרכז לננומדע וננוטכנולוגיה.

ומה צופן העתיד? ישנם עדיין אתגרים רבים. בקבוצת הננופוטוניקה ממשיכים לפתח ולשכלל את השבבים, מתוך מטרה להמשיך ולמזער אותם, ולבצע אינטגרציה עם רכיבים נוספים במעגל כגון לייזרים וגלאים. כך ניתן יהיה להוזיל עוד יותר את יצור השבבים ולהפוך אותם לאטרקטיביים עוד יותר. בעתיד ייתכן שנראה את הטכנולוגיה הזאת חודרת לתוך הטלפונים הסלולריים שלנו, ומשמשת כהתקן בסיס ברכיבים של "האינטרנט של הדברים" (היכולת של הטלפון החכם שלנו לשלוט על מכשירי חשמל כגון תאורת הבית, מכונות כביסה ועוד), הדורשים צריכת הספק מינימלית ודיוק רב. כמו כן, בשיתוף עם קבוצת מחקר חדשה במחלקה לפיסיקה יישומית בהובלתו של ד"ר לירון שטרן, שהיה שותף חשוב לפיתוח המקורי של הטכנולוגיה, החוקרים מאמינים כי שבבים אלה יוכלו להשתלב במערכות מדידה וחישה מדויקות, המתאימות לניידים שלנו, המבוססות על טכנולוגיה חדשנית של "מסרקי תדר על שבב".

יתר על כן, ואולי חשוב מכך, החוקרים מאמינים כי לאחר שנים רבות בלי קפיצת דור משמעותית במיוחד ונגלית לעין במכשירים הסלולריים, יישום הטכנולוגיה שפיתחו עשוי להוביל לזינוק הטכנולוגי המיוחל. "בטלפון הסלולרי שלנו יש חיישנים רבים. עצם העובדה שהשבבים שלנו קטנים, זולים וממוזערים יותר, אמורה לאפשר את האינטגרציה שלהם למכשירים כגון הטלפון הסלולרי. השבבים הללו מסוגלים לשמש כחיישנים של זמן, תדר, שדות חשמליים, שדות מגנטיים, מידות וכדומה. לכן, אם נכניס אותם בסופו של דבר לטלפון, נוכל לממש פונקציות ניווט ללא צורך ב-GPS רלוונטי במקומות ללא קליטה, ליצור הולוגרמות של פרצופים או של מספרים ואותיות להקלדה כמו שרואים בסרטים העתידניים, יתאפשר למדוד גלי מוח והטלפון אולי גם יוכל לקרוא את המחשבות שלנו (כאשר נשים את הטלפון קרוב לראש), נצליח כנראה למצוא מתכות אבודות מאחורי קירות – כמו מפתחות לרכב שכולם מחפשים על הבוקר (המתכות משפיעות על השדות החשמליים והמגנטים), ועוד דברים יצירתיים שלא חשבנו עליהם עדיין. הכל כמובן ברמת הספקולציה, לצערי עדיין לא משהו שהולך לקרות מחר בבוקר".

לסיכום אומר פרופ' לוי כי "השבבים ההיברידים הממוזערים יהיו שבבים אולטימטיביים הניתנים ליצור המוני בעלויות נמוכות, משקל קל, אינטגרציה, צריכת הספק מזערית ודיוקים מעולים על פני תחומי תדר רחבים. המידות הקטנות, ההספק הנמוך והעלויות הנמוכות יעשו את הטכנולוגיה המדוברת למשהו פרקטי. המחקר הזה הוא פשוט הגשמת החלום שלי!", מסכם פרופ' לוי.

למאמר המדעי: https://www.nature.com/articles/s41566-021-00853-4

לפרסומים בתקשורת: ynet, ערוץ 7, צ'יפורטל, ישראל דיפנס, סופטניוז, שלושה שיודעים

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
insulin pen, diabetic measurement tools and pills. by twfuqu barbhuiya, unsplash

חוקרים ישראלים חקרו לעומק את הקשר בין רמות סוכר בדם לקורונה – וחשפו ממצאים מדאיגים

22 אוגוסט, 2021

קרא עוד
מחקר ענק שבוצע ע"י קבוצת חוקרים מקופ"ח מאוחדת, האוניברסיטה העברית, המרכז האקדמי לב והדסה, מצא כי ערכי סוכר גבוהים מ-105 מ"ג לד"ל בקרב אוכלוסייה שאינה מאובחנת כסוכרתית - עלולים להיות בסיכון גבוה לתחלואה קשה ולתמותה מנגיף הקורונה. המסקנה, בעקבות ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה: צאו לבדוק את ערכי הסוכר שלכם!

ידוע שחולי סוכרת הם בסיכון מוגבר לזיהום קשה כתוצאה מווירוס הקורונה, COVID-19, אולם עד עתה לא נבחן הקשר הישיר בין רמת הסוכר (בצום) בבדיקת הדם שקדמה להידבקות בקורונה, לבין הסיכון לתחלואה קשה. מחקר חדש שנערך על ידי חוקרים בקופת חולים מאוחדת, בשיתוף עם האוניברסיטה העברית, המרכז האקדמי לב והמרכז הרפואי הדסה, מצא כי ערכי סוכר גבוהים מהנורמה בגוף האדם, גם בקרב אנשים שאינם מאובחנים כחולי סוכרת, קשורים לסיכון מוגבר לתחלואה קשה ולתמותה ממחלת הקורונה. בחולים עם אבחנה של סוכרת, סוכר נמוך מהנורמה קשור לסיכון מוגבר לסיבוכים מהווירוס. המחקר פורסם בסוף החודש שעבר בכתב העת PLOS ONE.

"מטרת המחקר הייתה לאתר גורמי סיכון לתחלואה קשה בקורונה שבהם ניתן לטפל מבעוד מועד, על מנת שנוכל להעלות את המודעות לאותם גורמים בקרב הציבור הרחב", מסבירה ד"ר מיכל שאולי-אהרונוב מביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית ומהחוג להנדסת תעשייה וניהול במרכז האקדמי לב, שהובילה את המחקר יחד עם ד"ר אשר שפריר מומחה לרפואה פנימית בקופ"ח מאוחדת ובית חולים הדסה. "איתור גורמים הקשורים לתחלואה קשה ואף למוות, חלילה, הוא חשוב גם כדי לשפוך אור על אוכלוסיות בסיכון, על מנת שיקבלו עדיפות במתן החיסונים. למיטב ידיעתנו, לא פורסמו עד כה מחקרים מבוססי אוכלוסייה בנוגע לקשר בין רמות גלוקוז לפני ההדבקה לבין הסיכון לחלות בקורונה, בחולים שסובלים או שאינם סובלים ממחלת הסוכרת".

החוקרים ערכו מחקר קוהורט-היסטורי בקרב כל מבוטחי קופת חולים מאוחדת מעל גיל 18, בעלי בדיקת קורונה חיובית בין מרץ לאוקטובר 2020. אישור הידבקות בנגיף הקורונה הוגדר על ידי תוצאה חיובית של בדיקת PCR בזמן אמת, בבדיקות לוע ואף, בהתאם להנחיות ארגון הבריאות העולמי. בסך הכל היו 37,121 מבוטחים עם בדיקת קורונה חיובית (16.7%), 707 מתוכם חולים קשים (1.9%) - מתוכם 244 מתו (34.5%), 188 אושפזו במחלקה לטיפול נמרץ (26.5%), ו-538 אושפזו במשך 10 ימים או יותר (76%). זיהום קשה הוגדר על ידי החוקרים כאשפוז בטיפול נמרץ ו/או עשרה ימי אשפוז לפחות ו/או מוות. החולים שסבלו מזיהום חמור היו מבוגרים יותר, בעלי BMI גבוה, בעלי אבחנה של סוכרת, ו/או סובלים מיתר לחץ דם.

רמת הסוכר התקינה בדם אצל אדם בוגר או אישה בוגרת הינה 70 עד 100 מ"ג לד"ל סוכר בדם, לאחר צום שנמשך שמונה שעות. במחקר הנוכחי, נמצא קשר מובהק בין רמת סוכר בצום בבדיקת הדם שקדמה להידבקות, לבין הסיכון למחלת קורונה קשה. למעשה, אופי הקשר בקרב חולי סוכרת היה שונה מזה שנמצא בקרב חולים ללא אבחנה של המחלה.

בחולים ללא אבחנה של סוכרת, ככל שערכי הסוכר היו גבוהים יותר, כך גבר הסיכון - חולים עם ערכי סוכר בצום (להלן: "ערכי סוכר") -125105 מ"ג לד"ל היו בסיכון גבוה פי 1.5 למחלת קורונה קשה מאשר חולים עם סוכר נמוך מ- 105. חולים עם סוכר בין 125-140 מ"ג לד"ל היו בסיכון גבוה פי-2 לפתח סיבוכי קורונה מאשר חולים עם סוכר נמוך מ-105. בחולים עם אבחנה של סוכרת, הסיכון הגבוה ביותר היה דווקא בחולים עם ערכי סוכר נמוכים, מתחת ל-80 מ"ג לד"ל (1 מכל 4), והסיכון הנמוך ביותר (1 ל-12) היה בחולים עם ערכי סוכר 106-125 מ"ג לד"ל. "לפיכך, יש לשים דגש גם על מניעת אירועי היפוגליקמיה (מצב בו רמת הסוכר בדם יורדת באופן קיצוני מהרמה הנורמטיבית) באוכלוסיות הנמצאות בסיכון לתחלואת קורונה קשה", קובעת ד"ר אורית ברנהולץ-גולצ'ין, רופאה ב"שערי צדק" ומנהלת מרפאת סוכרת מחוזית במאוחדת.

חשוב לציין שכל ניתוח של קשרים כאלה חייב לנטרל את השפעתם של גורמי סיכון מבלבלים (confounders) הרווחים בקרב חולי סוכרת, כגון גיל, מין, BMI, מחלת לב, ויתר לחץ דם. נטרול הגורמים הללו נעשה באמצעות טכניקות סטטיסטיות ייעודיות כגון רגרסיה לוגיסטית ו-matching. "בשל אופיו התצפיתי, לא ניתן היה להעריך את הסיבתיות באופן מלא במחקר, שכן לעולם לא ניתן לשלוט בכל ההשפעות המבלבלות הנסתרות", אומר ד"ר יהושע סטוקאר, רופא אנדוקרינולוג בבי"ח הדסה. "בנוסף, השימוש בבדיקת דם אחת אינו לוכד באופן מלא את תבנית הגלוקוז בדם של המטופל, אך מכיוון שמצאנו דפוסים דומים מאוד גם כשבחנו המוגלובין A1C (המייצג את רמת הסוכר הממוצעת ב 2-3 החודשים האחרונים), נראה שהממצאים העיקריים של המחקר תקפים. בסופו של דבר, העוצמה העיקרית של המחקר נובעת מהמדגם הגדול שלו".

לסיכום, הן אבחון של סוכרת והן עלייה בערכי הסוכר הם גורמי סיכון משמעותיים להתפתחות מחלת קורונה חמורה. החוקרים ממליצים כי יש לשים לב במיוחד לחולים ללא אבחנה של סוכרת אך עם סוכר בצום או ערכי המוגלובין מסוכררHbA1C  גבוה, וגם לחולי סוכרת עם ערכי סוכר נמוכים, שגם הם בסיכון מוגבר לסיבוכי קורונה. "עלייה ברמות הסוכר בדם לפני ההידבקות מהווה גורם סיכון ל-COVID-19 חמור גם בקרב אנשים שאינם מאובחנים כסוכרתיים. עבור חולים עם אבחנה של סוכרת, הן רמות גלוקוז גבוהות מ-125 מ"ג לד"ל והן נמוכות מ-80 מ"ג לד"ל הן גורמי סיכון ל-COVID-19 חמור. יש להודיע ​​באופן ספציפי לחולים ללא אבחנה רשמית של סוכרת אך עם רמות סוכר חריגות בדם לאחר בדיקה בצום (FBG) או המוגלובין מסוכרר (HbA1C) גבוה, כמו גם לחולי סוכרת עם FBG או HbA1C נמוכים, שגם הם בסיכון מוגבר לחלות ב-COVID-19 חמור", מוסבר במאמר המדעי. זאת ועוד, הם מדגישים שכדאי לצאת ולבדוק ערכי סוכר בדם דווקא בתקופה הזאת, שבה יש התפרצות חוזרת של המגיפה בישראל, גם אם אין חשש לערכי סוכר גבוהים או נמוכים בדם.

פרופ' אורה פלטיאל מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, שהשתתפה במחקר, מסכמת: "המחקר מדגים בצורה יפה עד כמה ניתן ללמוד מתיעוד רפואי איכותי ורציף, כפי שיש לנו במערכת הבריאות הישראלית". ד"ר שפריר, מקופת חולים מאוחדת, ציין עוד כי "הקורונה הדגישה את החשיבות של הקפדה על אורח חיים בריא ועל ערכי סוכר מאוזנים בקרב חולי סוכרת וגם בקרב כאלה שאינם מאובחנים כסוכרתיים".

לפרסום המדעי: https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0254847

לפרסומים בתקשורת: מקור ראשון, ישראל היום, News1סרוגים, שלושה שיודעים (כאן תרבות), בחזית, דוקטורס אונלי, בחדרי חרדיםערוץ 7jdn, medpagetheworldnewsnewsbeezer, אשדוד בכותרות

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Necrotizing fasciitis

גישה חדשנית לטיפול בחיידק טורף: "המעכבים שמצאנו מאפשרים לגוף לסלק את החיידק הטורף לחלוטין"

19 אוגוסט, 2021

קרא עוד
סטרפטוקוקים מקבוצה A (GAS) גורמים למגוון מחלות בבני אדם, החל מזיהומים שטחיים כמו דלקת גרון ועד למחלות חודרניות מסכנות חיים, כמו דלקת רקמות נמקית (Necrotizing fasciitis -NF) שהיא המחלה שבעטיה קיבל החיידק את הכינוי "החיידק הטורף". בעשורים האחרונים חלה עליה בשכיחות המקרים של NF. שיעורי התמותה ממחלה זו הם כ-30% שהמחלה מאופיינת בזמן וגם כשהטיפול בחולה הוא מהיר וכולל הסרה כירורגית של רקמות נגועות, מתן אנטיביוטיקה דרך הוריד, ותמיכה בטיפול נמרץ. מכיוון שהתסמינים הראשוניים לא תמיד ברורים, לא תמיד מתאפשר זיהוי מהיר. זיהוי מאוחר של NF עלול לגרום לתמותה של כ-70%.

במחקר משותף של פרופ' עמנואל הנסקי מהפקולטה לרפואה ופרופ' בעז תירוש, מרצה וחוקר מביה"ס לרוקחות - שניהם מהאוניברסיטה העברית, שהתפרסם החודש ב-Science Translational Medicine, נראה שהחיידק הטורף מגביר את אלימותו דרך עידוד יצירה ושחרור של חומצה אמינית, אספארגין, מרקמת החולה תוך כדי התהליך הדלקתי. הוא משתמש בחומצה אמינית זאת לבנות את יכולת האלימות והפולשנות שלו. במאמר הנוכחי צוות המחקר זיהה במדויק את המסלול המולקולרי ליצירת אספארגין בתא המודבק. מתברר שהחיידק באמצעות הרעלנים שלו משרה בתאי החולה מצב עקה ידוע אשר התגלה לפני מספר עשורים כמרכזי בוויסות יכולת ההפרשה של חלבונים בתאים. למסלול זה פותחו מספר מעכבים. השערת העבודה שלנו הייתה שאם נחסום את המסלול הזה נמנע את אלימות החיידק ונחזק את המערכת האימונית שלנו שתאפשר לגוף לסלק את החיידק הטורף ללא שימוש באמצעים אחרים. פרופ' עמנואל הנסקי הסביר השבוע כי "השתמשנו במעכבים של המסלול הספציפי והראנו במודל עכבר של הדבקה בחיידק טורף, שמחקה היטב את המחלה באדם, שאכן המעכבים הללו מאפשרים לגוף לסלק את החיידק הטורף לחלוטין על ידי הגברת הפעילות של המערכת החיסונית".

הצוות זיהה שהמעכבים פעלו גם אם ניתנו אחר ההדבקה - כלומר קיים חלון זמן טיפולי. יתרון נוסף הוא שמאחר והמעכבים פועלים על רקמת החולה, לא סביר שתתפתח עמידות לטיפול. טיפול במאכסן ולא בחיידק מהווה פריצת דרך לפיתוח טיפולים חדשניים ויעילים שלא גורמים להתפתחות עמידויות לאנטיביוטיקה. 

למאמר המדעי: https://stm.sciencemag.org/content/13/605/eabd7465

קראו פחות
ראה גם: מחקר
eye. Victor Freitas, unsplash

לראות להם בעיניים: חוקרים שבחנו את הפניית המבט של עשרות נבדקים חשפו את היכולת המדהימה שלנו לחפש ביעילות

18 אוגוסט, 2021

קרא עוד
מחקר של חוקרי האוניברסיטאות העברית ו-וירצבורג הגרמנית, בראשות פרופ' יוני פרצוב ואוריה לנקרי-דיין, מצא כי היכולת של האדם לעבד חלקים נרחבים בשדה הראייה מייעלת את פעולת החיפוש שהוא מבצע. כתוצאה מכך מציעים החוקרים כי הבדלים בין-אישיים ביכולת העיבוד של שדה הראייה יכולים להסביר הבדלים בין-אישיים בביצוע במשימת חיפוש

חיפוש הוא חלק אינטגרלי ויומיומי של החיים האנושיים - אנחנו מחפשים מפתחות, פלאפונים, מצרכים בסופר, חולצה בארון, רכב בחניה ועוד. לפי סקר שנערך לפני כעשור אנו מבלים כ-10 דקות ביום בחיפוש אחר דברים שונים, מה שמסתכם בכ-153 ימים לאורך החיים. ליכולות החיפוש האנושיות יכולות להיות גם השלכות מצילות חיים; אם אתה מציל, רדיולוג או מאבטח, חשוב להבין מה יאפשר לחיפוש שלך להיות יעיל ומהיר. אין פלא אם כך, שמשימות חיפוש הפכו לאחד מנושאי המחקר המרכזיים בפסיכולוגיה קוגניטיבית, אשר מעוררים עניין בקרב קהילת החוקרים ומחוצה לה מזה מספר עשורים. בלב תחום המחקר הזה עומדת ההנחה כי על מנת שאנשים יוכלו להכווין את החיפוש אל עבר המטרה בצורה יעילה, נדרש ידע בנוגע למטרת החיפוש שיאפשר להם לבנות תבנית של המטרה שתנחה את החיפוש. נראה כי ההנחה הזו הינה טריוויאלית – כיצד ניתן להכווין את החיפוש אל עבר המטרה מבלי לדעת איך היא נראית?

חוויה אנושית שכיחה, מאתגרת את ההנחה הזו. תארו לעצמכם שאתם הולכים לכנס או לאיצטדיון הומה אדם, ומחליטים לחפש מישהו מוכר לשבת לצידו. אתם לא יודעים מי מהמכרים שלכם צפוי להיות בכנס או באיצטדיון, אבל פתאום "קופץ" לכם לשדה הראיה אדם מוכר שלא ציפיתם לראותו. בחיפוש מסוג זה, לא ייתכן שהייתה לכם תבנית שהנחתה את החיפוש, משום שיש מספר גדול מאוד של ייצוגים בזיכרון לטווח ארוך שיכלו להוות את מטרת החיפוש. אם אין מנגנון פעיל של תבנית מוחית מנחה ופעילה, מה התהליכים הקוגניטיביים העומדים בבסיס חיפוש מסוג זה?

במחקר בינלאומי חדש שפורסם בתחילת החודש במגזין המדעי "Psychological Science", תחת הכותרת "Search for the Unknown", הדגימה קבוצת חוקרים מישראל וגרמניה, מהמחלקות לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ואוניברסיטת וירצבורג, כי גם אם זה נראה פרדוקסלי, אנשים יכולים למצוא את מטרת החיפוש ביעילות, אפילו אם היא אינה ידועה להם. על מנת להדגים את היכולת הזאת, גויסה קבוצת נבדקים בת עשרות ישראלים ועשרות גרמנים, לה הראו החוקרים מעגל של חמש תמונות פנים. בכל מעגל, אחת מהתמונות הייתה של מפורסם ישראלי ואחת של מפורסם גרמני. הנבדקים התבקשו למצוא את האדם המוכר להם, מבלי שנמסר להם שום פרט בנוגע לזהותו של אותו אדם. כל אחת מתמונות הפנים הוצגה פעם אחת בלבד, מה שהקשה על הנבדקים לבנות תבנית מנחה פעילה לאורך כל הניסוי. בנוסף, לאור הכמות הרבה של אנשים מפורסמים, במקרה זה, לא הייתה לנבדקים שום יכולת ליצור דימוי מנטלי של המטרה אשר יכווין את החיפוש.

למרות שבמחקר נבדקו שתי קבוצות משתתפים בשתי מעבדות שונות ובשתי יבשות שונות, תנועות העיניים שנבדקו על ידי החוקרים היו דומות בצורה מרשימה בשתיהן. בפרט, נמצאו אינדיקציות לחיפוש יעיל - הנבדקים הסתכלו על הפנים המוכרות להם מהר יותר, הן ביחס לחיפוש רנדומלי והן ביחס למטרת החיפוש של הקבוצה השנייה. בנוסף, תנועות העיניים לעבר הפנים המוכרות הוצאו לפועל ממרחקים גדולים יותר. ממצא זה מעיד על כך שלמרות היעדר הידע בנוגע למאפיינים החזותיים של המטרה, המטרה זוהתה ומשכה את הקשב של הנבדקים, מה שאפשר ביצוע מהיר יותר של משימת החיפוש. "ממצאינו מצביעים על כך שהיכרות ארוכת טווח עם הדמויות, ביניהם הסלבס, הספיקה כדי להנחות את המבט לעבר המטרה, גם בהיעדר תבנית חיפוש פעילה", הסבירו החוקרים במאמרם.

הממצאים עולים בקנה אחד עם תיאוריה שפורסמה לאחרונה, לפיה המפתח להבנת ההתנהגות האנושית במשימות חיפוש טמון בהבנת היכולת של האדם לעבד מידע מחלקים נרחבים של שדה הראיה, גם כאלו שהוא אינו מתבונן בהם ישירות. בפרט, ככל שלאדם קל יותר לעבד מידע הנקלט בזווית העין, כך אותו מידע יוכל להכווין את החיפוש ביתר קלות; בהתאם לכך, למשל, חיפוש אחר מטרה בצבע שונה יהיה מהיר יותר מחיפוש אחר פנים מוכרות. ובמילים אחרות, יכולת לעבד חלקים נרחבים יותר של שדה הראייה עוזרת להקל על פעולת החיפוש שאנו מבצעים.

לאור זאת, הבדלים בין-אישיים ביכולת העיבוד של שדה הראייה יכולים להסביר הבדלים בין-אישיים בביצוע במשימת חיפוש. כך, אדם המסוגל לעבד חלקים נרחבים משדה הראייה יהיה גם טוב יותר במשימת חיפוש, וככל הנראה יהיה גם מציל או מאבטח טוב יותר. "באופן זה הממצאים התיאורטיים במחקר הנוכחי מתקשרים אל החיים עצמם", מדגישה הדוקטורנטית אוריה לנקרי-דיין, ממובילי המחקר באוניברסיטה העברית, ומוסיפה כי "הבנה של היכולת האנושית לעיבוד חלקים שונים של שדה הראיה משליכה על היכולות במשימות חיפוש אשר רלוונטיות לתפקוד יומיומי, ולעיתים קריטיות להצלת חיים".

פרופ' יוני פרצוב מהאוניברסיטה העברית, אף הוא ממובילי המחקר, מסר בנוסף כי "המחקר מאתגר את המודלים הקיימים המתארים את המנגנון הקוגניטיבי האחראי לחיפוש חזותי. מחקרי המשך עשויים לתרום לשיפור יכולות החיפוש במקרים בהם יש השלכות מצילות חיים (כגון רדיולוגיה) ובמקרים בהם יכולת החיפוש נפגעת בעקבות בעיה מוחית (כגון אלצהיימר)".

למאמר המדעי: https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/0956797621996660

לפרסומים בתקשורת: מדינט, הידען, עיתון שחרית

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
prof Batsheva Kerem. byDouglas Guthrie, hebrew university

מחקר חדש של פרופ' בת שבע כרם: פיתוח תרופה חדשה לטיפול בחולי סיסטיק פיברוזיס

17 אוגוסט, 2021

קרא עוד
החוקרים ביצעו את מחקרם על מוטציה במחלה, שכיחה בקרב אוכלוסיות מסויימות כגון יהודים אשכנזים. פרופ' בת-שבע כרם מהאוניברסיטה העברית וצוותה היו מעודדים מממצאי המחקר, ובישרו כי "התוצאות שהושגו מהוות את הבסיס לפיתוח קליני על ידי חברת SpliSense. התרופה החדשה שבפיתוח תינתן באינהלציה לחולי CF"

סיסטיק פיברוזיס (CF) הינה מחלה תורשתית מקצרת ומסכנת חיים, הנגרמת על ידי מוטציות שונות בגן הסיסטיק פיברוזיס (CFTR). המחלה פוגעת קשות במערכות גוף רבות וגורמת נזק חמור לתפקוד הריאות והלבלב. הגן CFTR שנפגע מקודד לתעלת כלוריד(Cl) , הממוקמת על פני תאי אפיתל לאורך מערכת הנשימה, דרכי העיכול והבלוטות האקסוקריניות. פעילות לקויה של תעלת ה-CFTR מובילה להצטברות של ריר סמיך, המצטבר לאורך עץ סימפונות הריאה ומהווה מצע להתרבות חיידקים, פוגע ביכולת חילוף הגזים, ומוביל למחלת ריאות כרונית אשר מהווה את הגורם העיקרי לתחלואה ולתמותה.

המחלה אמנם אינה מדבקת אך היא נחשבת כיום למחלה חשוכת מרפא. קבוצת חוקרים נרחבת מהאוניברסיטה העברית וחברת SpliSense, בשיתוף עם האוניברסיטאות אלבמה האמריקאית, אמורי האמריקאית, פריס הצרפתית, מורדוך האוסטרלית, והמרכז הרפואי הדסה - בהובלת פרופ' בת-שבע כרם מהמחלקה לגנטיקה באוניברסיטה העברית, הציבה לעצמה למטרה לפתח טיפול חדש לחולי CF הנושאים מספר מוטציות למחלה. אחת המוטציות, המוגדרת בשם "3849+10 KB C-to-T", מובילה לפירוק מולקולות ה-RNA מגן ה-CFTR או לחילופין ליצירת חלבון CFTR קצר ולא פעיל. למעשה, מוטציה זו היא השביעית בשכיחותה בארה"ב והשמינית בשכיחותה באירופה, ונישאת על ידי כ- 1600 חולי CF בעולם. זאת ועוד, המוטציה שכיחה בקרב אוכלוסיות מסוימות כגון יהודים אשכנזים. "היות והטיפולים התרופתיים הזמינים כיום לחולי CF נותנים מענה רק לחלק מהחולים, יש צורך באסטרטגיות נוספות לפיתוח תרופות אשר יתנו מענה לחולים נושאי מוטציות שאינן מגיבות לתרופות הקיימות, ביניהן מוטצית השחבור 3849+10 KB C-to-T", מסבירים החוקרים.

המחקר שפורסם לאחרונה במגזין המדעי Journal of Cystic Fibrosis, התמקד בגישה ייחודית המתבססת על מולקולות המכונות אנטיסנס אוליגונוקליאוטידים (antisense oligonucleotides), אשר ביכולתן להיקשר לרצפים ספציפיים לאורך מולקולות ה-RNA ולמנוע את השפעת המוטציה. סריקה של כ-30 מולקולות אלה במודל תאי הובילה לזיהוי של מספר מולקולות מסוימות, שהצליחו לתקן באופן יעיל את דפוס שחבור ה-RNA ולמנוע את הכללת הרצף השגוי התורם להתעוררות המחלה.

לאחר מכן נבדקה יעילות המולקולות הנבחרות בתאי אפיתל עצמם שמקורם במערכת הנשימה של חולי CF, הנושאים לפחות עותק אחד של המוטציה 3849+10kb C-to-T. נמצא כי למולקולות הנבחרות הייתה יכולת משמעותית לתקן את דגם שחבור ה-RNA וכן את פעילות תעלת ה- CFTR. במילים אחרות, מולקולות האנטיסנס אוליגונוקליאוטידים הצליחו לחדור ביעילות לתאי האפיתל, ללא שימוש בנשאים ש"יסיעו" אותם למקום הדרוש תיקון, ולבצע בהן את השינויים הגנטיים הנדרשים. לאחר בחינה של יעילות המולקולות הנבחרות במערכות תאיות שונות, שמקורן מחולי CF שונים, זיהו החוקרים מולקולה אחת מרכזית, אשר הראתה יעילות גבוהה בתיקון דגם השחבור ושיקום מלא של התפקוד התקין של התעלה.

"רמות פעילות תעלת ה-CFTR לאחר הטיפול במולקולה שנמצאה צפויות להעניק יתרון קליני משמעותי לחולים ולשפר את איכות חייהם", אמרה פרופ' כרם השבוע. "התוצאות שהושגו במחקר הנוכחי מהוות את הבסיס לפיתוח קליני של המולקולה המובילה על ידי חברת SpliSense. התרופה החדשה שנפתח תינתן באינהלציה לחולי CF הנושאים את המוטציה".

לפרסום המדעי: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S156919932101287X?via%3Dihub

לפרסום בתקשורת: mako, שלושה שיודעים, ערוץ 7, הידעןעיתון המבשר, עיתון המחנה החרדי,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
דר ברק רווה

ד"ר ברק רווה ביצע ניתוח מחקרי חדש של תחלואת הקורונה ומציג נתונים המדגישים את הדחיפות לתת אישור-חירום לחיסון ילדים בני 5-12

17 אוגוסט, 2021

ניתוח מחקרי ראשון מסוגו בוצע על בסיס נתוני תחלואה אותם הפיץ לאחרונה משרד הבריאות, ואותם ניתח ד"ר ברק רווה, חוקר ביולוגיה חישובית בביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית

ראה גם: בתקשורת, מחקר
Photo by Mathew Schwartz on Unsplash

מחקר ראשון מסוגו בעולם בחן עצמות של בני אדם בין השנים 10,000 לפנה"ס עד המאה ה-17, ומצא כי ריכוז עופרת רעילה בעצמות משתנה בהתאם לקצב הכרייה

16 אוגוסט, 2021

פרופ' יגאל אראל: "לאור העלייה הדרמטית הצפויה בהפקת עופרת ומתכות רעילות נוספות, אנחנו מתריעים מפני סיכון בריאותי רחב היקף, בעיקר במדינות שבהן אין רגולציה ומעקב מסודר אחרי זיהום הסביבה והרעלת בני אדם"

 

 

Pollution. by patrick hendry, unsplash

מחקר: הלחץ הבינלאומי המופעל על ישראל כדי לצמצם את פליטת גזי החממה - משפיע על שיח המדיניות המקומי

15 אוגוסט, 2021

אברי איתן מהאוניברסיטה העברית, מוביל המחקר, מסביר: "ההסכמים הבינלאומיים עליהם חתמה ישראל וכן הלחץ המופעל עליה מטעם מדינות שונות להפחית את פליטת גזי החממה באמצעות הגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות, אכן נושאים פרי ומשפיעים בפועל על שיח המדיניות הישראלית בנושא, אשר נוטה להזניח סוגיות הנוגעות להסתגלות לשינוי האקלים"

ראה גם: בתקשורת, מחקר
האוניברסיטה העברית

האוניברסיטה העברית במקום ה-90 בדירוג העולמי של מדד שנגחאי ובמקום ה-1 בישראל מבין כל מוסדות הלימוד האקדמיים!

15 אוגוסט, 2021

הישג: האוניברסיטה העברית חזרה להיות

בין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם והמובילה בישראל

 

האוניברסיטה העברית במקום ה-90 בדירוג העולמי

ובמקום ה-1 בישראל מבין כל מוסדות הלימוד האקדמיים!

 

3d corona gif, by Matthew Butler, giphy

תקווה באופק: קוקטייל ננו-נוגדנים שהופק מ-למה (חיה) הצליח לעצור את הווריאנט דלתא של נגיף הקורונה ביעילות רבה

12 אוגוסט, 2021

המחקר כלל שיתוף פעולה בין חוקרים ישראלים ואמריקאים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת פיטסבורג, פורסם לאחרונה בכתב העת המוביל Nature Communications, וחשף ממצאים מדהימים לגבי יכולתם של ננו-נוגדנים המגיעים מבעלי חיים לנטרל את נגיף הקורונה, על מוטציותיו. בנוסף, המחקר עשוי לסייע במיגור מחלות דומות לקורונה בעתיד

ראה גם: בתקשורת, מחקר
פרסום בעיתון מעריב

שנת הלימודים תשפ"ב תיפתח בשינויים!

12 אוקטובר, 2021

קרא עוד

קידום אקדמי גם לפי איכות ההוראה, הסוף לעומס בקורסי "מבוא", הפחתה דרסטית במבחנים "אמריקאים" ושיטה חדשה לחישוב נ"זים

רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה: "שינוי התרבות הארגונית שלנו בכל הקשור להוראה הוא בנפשנו"

 

הנהלת האוניברסיטה העברית העבירה לאחרונה החלטה על ביצוע שורת צעדים שנועדו לקדם את איכות ההוראה האקדמית, לחזק את הקשר בין המרצים והמרצות לסטודנטים והסטודנטיות, ולעודד אנשי סגל אקדמי לשים דגש גם על המחקר וההוראה בצורה שווה. בתיאום עם הדיקנים וראשי החוגים והמחלקות, החליטה ההנהלה לבחון שיטה חדשה למדידת נקודות הזכות בקורסים מסוימים לפי "עומס למידה" ולא לפי מספר השיעורים בכיתה, לצמצם דרסטית קורסים בהשתתפות של מעל 150 סטודנטים בכיתה (כמו בקורסי מבואות), ולהפחית את השימוש במבחנים רבי-ברירה (מבחנים "אמריקאים") שנערכים בחלקם בשל נוחות מינהלית של הבדיקה. בכל מקרה לא מדובר בהחלטות גורפות והשינויים יבוצעו עם הזמן.

השינוי המשמעותי ביותר שהחליטה הנהלת האוניברסיטה לבצע הוא שכעת לשביעות הרצון מהוראה יהיה משקל מכריע בהחלטות על קבלה לסגל במוסד, ובעיקר על קבלת קביעות וקידום. לסקר שביעות רצון מההוראה, לפיכך, תהיה משמעות רבה יותר להמשך העתיד האקדמי של כל אחד מחברי הסגל האוניברסיטאי מעתה והלאה. כדי לסייע לחברי סגל חדשים שהחלו ללמד בשנים האחרונות, נקבע כי המרצים והמרצות יונחו בהכנת ביוגרפית הוראה (לצד הביוגרפיה המדעית) כחלק מתיק הקידום התעסוקתי שלהם.

זאת ועוד, כדי לחזק את הקשר בין הסטודנטים למרצים, נקבע עוד כי תורחב ההשתתפות של חברי הסגל בתוכנית ההנחיה האישית של סטודנטים, בדומה לאוניברסיטאות מובילות בארה"ב בהן מופעלת תכנית שכזאת, בה כל סטודנט לתואר ראשון זוכה להנחיה של חבר סגל בכל מהלך התואר, ועל הסטודנט והמנחה להיפגש לפחות אחת לסמסטר. הנהלת האוניברסיטה מעוניינת להעביר מסר חד וברור לגבי חשיבות ההשקעה בהוראה וחיזוק הקשר בין המרצים לסטודנטים, ולא רק בפרסום מחקרים בכתבי עת מובילים.

רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה, הבהיר השבוע כי "הסברה שהשקעה בהוראה איכותית באה על חשבון המחקר היא שגויה, וכמוה הסברה שיש מי שאינם מתייחסים להוראה ברצינות לאור מעמדה של הערכת איכות ההוראה בהחלטות בדבר קביעות וקידום. הוראה איכותית היא קריטית לשם שיפור המחקר, היא הבסיס להצלחה במחקר. הוראה איכותית היא דרך מצוינת להגדיל את הסיכוי שסטודנטים יבחרו להמשיך ללמוד לתארים מתקדמים בהנחיית חבר הסגל, ולתרום בכך ישירות לקידום מחקרו של חבר הסגל".

עוד טען כי "הסטודנטים מצפים מאיתנו להוראה ברמה גבוהה, לדרישות תובעניות שיאתגרו אותם ויספקו אותם אינטלקטואלית. הם מצפים לבחינות הוגנות, שאינן בוחנות יכולת לאתר מסיחי-דעת ולהתגבר על ניסוחים מתחכמים או יכולות שינון בלבד. הסטודנטים מצפים לתיאום בין הקורסים, לכך שלא תהיה חפיפה בין קורסים שונים ולא יהיו טעויות בהנחות לגבי המיומנויות שכבר נרכשו בקורסים קודמים. הסטודנטים מצפים להכיר אותנו ושנכיר אותם, הם מצפים להנחיה אישית על-ידי חברי הסגל. הם מצפים שראשי היחידות האקדמיות ינהלו את ההוראה, ויכירו בכך שתפקידם הוא להבטיח הוראה איכותית, באמצעות קיום סדנאות הוראה יחידתיות, משוב עמיתים מעמיק, שיחות חתך עם סטודנטים וצעדים רבים נוספים. שינוי התרבות הארגונית שלנו בכל הקשור להוראה הוא בנפשנו".

פרסומים בתקשורת - מעריב:

קראו פחות
Medical photo created by freepik - www.freepik.com

ד"ר שהם חשן הלל מביה"ס למנהל עסקים ומרכז פדרמן לחקר הרציונליות בקריאה: קבלו את ההחלטה הנכונה וקצרו את תורנויות הרופאים המתמחים

10 אוקטובר, 2021

מתוך המחקר של דר אסף חרש

מחקר שהתפרסם ב-Science: קניבליזם קוסמי כפול - פיצוץ ענק בחלל שפך אור על תעלומה אסטרונומית

7 אוקטובר, 2021

קרא עוד
מחקר בינלאומי חדש בהשתתפות חוקרים מהאוניברסיטאות תל אביב והאוניברסיטה העברית אישש לראשונה את קיומה של  תופעת ה"קניבליזם הקוסמי הכפול" – תופעה נדירה שבה כוכב בולע עצם דחוס כגון חור שחור או כוכב נויטרונים, והעצם בתורו "זולל" את ליבת הכוכב. סופו של התהליך ההרסני בפיצוץ אדיר שבמרכזו נשאר ככל הנראה חור שחור.

המחקר נערך בהשתתפותם של האסטרופיזיקאים הישראלים פרופ' אהוד נקר מבית הספר לפיזיקה באוניברסיטת תל אביב, וד"ר אסף חרש ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית, כשלצדם מדענים מארצות הברית, יפן וקנדה. המחקר פורסם לאחרונה בעיתון המדעי היוקרתי "Science".

 

התמונה השמאלית העליונה היא תמונת רדיו מ-1997. השמאלית התחתונה היא תמונה של אותו המקום מ-2017, שבה רואים בבירור את מקור הרדיו החדש. התמונה מימין היא תמונה באור נראה שצולמה על ידי טלסקופ החלל האבל, שבה רואים את הגלקסיה שבה אירעה הסופרנובה

(צילום: מתוך המחקר)

 

ההוכחות התצפיתיות לקיומה של התופעה הגיעו משילוב של מידע ממספר טלסקופים. הראשון הוא "המערך הגדול מאוד" (Very Large Array), שהוא מצפה של טלסקופי רדיו הממוקם בניו מקסיקו. במהלך סריקות שבוצעו במצפה בקיץ 2017 הופיע אות רדיו חזק מאוד שנוצר בעקבות פיצוץ כוכב, או סופרנובה, המרוחק כ-500 מיליון שנות אור מכדור הארץ. "חשבנו שמדובר בפיצוץ מעניין אבל לא ידענו שזוהי רק ההתחלה של תעלומה רחבת היקף", אומר פרופ' נקר, ששימש התאורטיקן הראשי של המחקר. "המידע שהעמיתים שלנו ליקטו ממקורות תצפיתיים שונים, שכל אחד מהם מתבסס על תחום ספקטרלי אחר, עזר לנו לגבש את הבסיס התאורטי להבנת התופעה המרתקת הזאת".

צוות החוקרים ניתח את הנתונים וביצע תצפיות נוספות ב-VLA וכן בטלסקופ במצפה Keck שבהוואי, המבוסס על אור נראה. הטלסקופ במצפה Keck קלט שטף אור שהעיד על התנגשות בין חומר שהועף עקב פיצוץ הכוכב במהירות עצומה של כ-5 מיליון קילומטר בשעה (כחצי אחוז ממהירות האור), לחומר איטי הרבה יותר שנזרק מהמעטפת החיצונית של הכוכב כ-100-1000 שנה לפני הפיצוץ. ממהירות החומר שהועף בפיצוץ והמרחק ממרכז הפיצוץ למקום ההתנגשות הסיקו החוקרים שהפיצוץ אירע בערך ב-2014.  

בהתאם לכך, בחיפוש בתצפיות עבר על האזור בשמים בו אירע הפיצוץ, איתר הצוות במידע שנשמר בטלסקופ MAXI היפני המוצב בתחנת החלל הבינלאומית, התפרצות קרני רנטגן חזקה ביותר שהתרחשה ב 2014. מההתאמה במקום ובזמן לפיצוץ שהתגלה בקרינת הרדיו הסיקו החוקרים שבסבירות גבוהה מאוד קרינת הרנטגן נפלטה במהלך פיצוץ הכוכב. ניתוח של קרינה זו העלה שמקורה חייב להיות סילון יחסותי (הנע במהירות הקרובה מאוד למהירות האור) של אנרגיה וחומר.

מאיסוף חלקי הפאזל יחדיו, החלה להצטייר התמונה הבאה: לפני זמן רב, זוג כוכבים נולדו כאשר הם מקיפים זה את זה במסלוליהם (זו תופעה נפוצה מאוד ביקום). הכוכב הכבד יותר מת ראשון בסופרנובה שאירעה לפני זמן רב מאוד והסתיימה ביצירתו של עצם דחוס מאוד – כוכב נויטרונים או חור שחור. לאחר מכן הכוכב הנותר התנפח, כפי שקורה לכל הכוכבים בערוב ימיהם ו"בלע" את הכוכב המת אל בין השכבות החיצוניות שלו כך שנוצרה "מעטפת משותפת" (Common Envelope).

כך, העצם הדחוס הקיף את ליבת הכוכב החי בעודו נע דרך המעטפת החיצונית שלו. לאינטראקציה בין הכוכב הדחוס למעטפת היו שתי תוצאות, הראשונה היא שהמעטפת נזרקה לחלל המקיף את שני הכוכבים והשנייה שהכוכב המת שקע עמוק יותר ויותר לעבר הליבה של הכוכב החי עד שלבסוף שקע למרכזה. בשלב זה החל העצם הקומפקטי לבלוע לתוכו חומר מליבת הכוכב החי. 

פרופ' נקר, שחוקר בין השאר סילונים יחסותיים מוסיף: "נדיר מאוד שכוכבים שמתפוצצים יוצרים סילוני אנרגיה במהלך הפיצוץ. אולם, אם חור שחור (או כוכב ניוטרונים) מוצא את דרכו לליבת כוכב חי אז כוחות כבידה ואינטראקציות מגנטיות מורכבות שמקורן בתהליך ה'זלילה' צפויים לשחרר סילוני אנרגיה אדירים ובמקביל לגרום לפיצוץ של הכוכב החי כסופרנובה. ככל הנראה זה מה שאירע במקרה הזה כאשר הסילונים פלטו את קרני הרנטגן שנצפו ב-2014 והתרסקותו של החומר שהועף במהלך הפיצוץ במהירות שיא על המעטפת שנזרקה בשלב השקיעה של הכוכב המת לעבר ליבת הכוכב החי, הביא להיווצרותם של אות הרדיו שנצפה ב-2017 ב-VLA וכן של השטף הזוהר שנצפה במצפה Keck. התאמתם של הממצאים התצפיתיים לתאוריה זו, הביאה לפתרון התעלומה".

עוד ציין פרופ' נקר כי "ההשערה התאורטית שדברים כאלה קורים ככל הנראה במקום כלשהו ביקום הועלתה כבר לפני כעשור, וכאן זה המקום להזכיר את פרופ' נועם סוקר מהטכניון שלקח חלק בשנים האחרונות בחקר התהליך. בכל מקרה, זו הפעם הראשונה שיש לפנינו מראה עיניים – זו, כך נראה, תופעה אמיתית ומוחשית, על אף נדירותה. ההסבר התאורטי שנתנו עשוי להוות פתח להסבר של תופעות אחרות באסטרופיזיקה הקשורות בסופרנובות ובחורים שחורים".

ד"ר אסף חרש מהאוניברסיטה העברית, אשר לקח חלק בניתוח תצפיות הרדיו, סיכם: "בשנים האחרונות, אנחנו מגלים עוד ועוד תופעות חדשות באמצעות פרוייקטים חדשניים בתחום אסטרונומיית הרדיו. אני צופה שטלסקופי רדיו יחשפו בשנים הקרובות עוד תופעות מרתקות, כמו זו האחרונה, הקשורות במוות של כוכבים, כוכבי ניטרונים וחורים שחורים״.

למאמר המדעי: https://www.science.org/doi/full/10.1126/science.abg6037?casa_token=-DZW...

פרסום בתקשורת: ynet

קראו פחות
Image by David L from Pixabay

פרופ' שמשון בלקין ופרופ' אהרון אגרנט מצאו פתרון לבעיית שדות מוקשים שמסכנת מיליונים: חיידקים מהונדסים גנטית שמזהים מוקשים חיים

6 אוקטובר, 2021

קרא עוד
פיתוח פורץ דרך של חוקרים מהאוניברסיטה העברית מאפשר לזהות מוקשים חיים מרחוק, ללא סיכון חיי אדם או בעלי חיים, ובכך לשחרר שטחים נרחבים בעולם מהאיום של שדות מוקשים פעילים שנותרו ממלחמות עבר

שדות מוקדים שנותרו ממלחמות עבר מהווים איום ממשי למיליוני אנשים ברחבי העולם. בשנת 2019, נפגעו יותר מ-5,500 בני אדם ממוקשים יבשתיים, 80% מהם אזרחים, על פי הארגון הבינלאומי זוכה פרס נובל לשלום לאיסור על השימוש במוקשים (ICBL). ישנם אומדנים שונים לגבי מספר המוקשים ברחבי העולם, אך בכולם מדובר על כ-100 מיליון מוקשים. גם בישראל, נותרו שדות מוקשים בשטחים של כ-200 אלף דונמים, שסילוקם דורש תכנון מדוקדק ועבודה מדויקת עם קרבה פיזית של אנשים או בעלי חיים, לעיתים תוך סיכון ממשי של חיי העוסקים במלאכת הסילוק. נכון להיום, אין כל שיטה בשימוש לגילוי מרחוק של מוקשים חיים. פיתוח של קבוצות המחקר של פרופ' שמשון בלקין מהמכון למדעי החיים ופרופ' אהרון אגרנט מהמחלקה לפיסיקה יישומית מהאוניברסיטה העברית, מאפשר לזהות מוקשים חיים על ידי חיידקים שמגיבים לאדי חומרי הנפץ, וזוהרים באור שגלוי גם לעין בלתי מזוינת. אור זה ניתן לצילום מרחוק, ובכך למנוע את הצורך בכניסה לשדה המוקשים. המחקר נתמך על ידי משרד ההגנה של ארה"ב.

"המחקר עוסק מזה מספר שנים במערכת לגילוי מרחוק של מוקשים מוטמנים", מסביר פרופ' בלקין. "הפתרון המוצע מבוסס על כך שמוקשים אינם לגמרי אטומים, ושרידים של חומרי נפץ 'בורחים' ממעטפת המוקש ומצטברים בקרקע שמעליו. זו הסיבה, למשל, שאפשר לאלף כלבים להריח מוקשים – הם אינם מריחים את המוקש, אלא את חומרי הנפץ שמעליו". במקום כלבים, החוקרים משתמשים בחיידקי E. coli. "במהלך המחקר נבחנו פתרונות בתצורות שונות, כולל פיתוח חיישן ייעודי הניתן לפריסה במספרים  גדולים בשטח החשוד בנוכחות חומר הנפץ" מוסיף פרופ' אגרנט. "המחקר כיום מתמקד בהעצמת הנראות של האור המופק על ידי החיידקים, וזאת על מנת לשפר את הדיוק של הגילוי." 

על ידי הנדסה גנטית של החיידקים, החוקרים גרמו להם לזהות חומר כימי בשם DNT, תוצר לוואי נדיף של חומר הנפץ TNT. עם הזמן, אדי DNT מחלחלים לאדמה שמכסה את המוקש, והחיידקים יכולים "לרחרח" אותם. בתגובה למגע עם DNT, החיידקים פולטים אור זוהר שניתן לזיהוי ומהיר. כדי לייצר אפקט הארה, החוקרים השתמשו בגנים מחיידקים ימיים הפולטים באופן טבעי אור באוקיאנוס. החוקרים מפזרים את החיידקים על הקרקע או כשהם מקובעים בכדוריות הידרוג'ל זעירות, או מכונסים בתוך יחידות אופטו-אלקטרוניות מתוחכמות. את האור הנפלט ניתן לצלם מרחוק, למשל בעזרת רחפן, ובכך להימנע מהצורך להיכנס לשדה המוקשים. זוהי השיטה הראשונה בעולם שמאפשרת גילוי מרחוק של מוקשים, ללא סיכון חיי אדם או בעלי חיים.

"היתרונות בשימוש בחיידקי E.coli הוא העובדה שהם זמינים, זולים, מתכלים וניתן דרכם לבדוק שטח אדמה גדול יחסית", הוסיף פרופ' אגרנט. "בנוסף, החיידקים מצליחים לזהות את המוקשים במהירות, תוך מספר שעות". ופרופ' אגרנט מוסיף:  "חשוב לציין שהשיטה המפותחת על ידנו ורסטילית מאוד, וניתן, ע"י התאמת החיידק להגיב לחומרים אחרים, לרתום אותה לשימושים רבים נוספים".

 

לכתבה ב-N12

קראו פחות
galaxy. by Bryan Goff, unsplash

מחקר חדש: מדוע בחלק מהגלקסיות נעדר החומר האפל - המרכיב הדומיננטי של החומר ביקום?

6 אוקטובר, 2021

קרא עוד

אחת מהתובנות המרכזיות של הקוסמולוגיה, שהתגבשה על בסיס תצפיות אסטרונומיות רבות ומגוונות, היא שרוב רובו של החומר ביקום הוא ״חומר אפל״. חומר זה אינו פולט אור כלשהו ולכן אינו ניתן לצפייה ישירה בטלסקופים, אך הוא נמדד באמצעות המהירויות הגבוהות של הגופים המאירים, אשר נגרמות על ידי כוח הכבידה שהחומר האפל מפעיל עליהם. טיבם המדויק של חלקיקי החומר האפל אינו ידוע עדיין, ונעשה מחקר אינטנסיבי במעבדות ובמאיצי חלקיקים בתקווה לזהותם.

למרבה ההפתעה, התגלה לאחרונה שהחומר האפל נעדר מהאזורים הפנימיים של חלק מהגלקסיות, במיוחד אלה הגדולות מגלקסיית שביל החלב שלנו, ובעיקר ביקום המוקדם של לפני כעשרה מיליארד שנה. ״בעיית המסה החסרה״ הפכה להיות ״תעלומת החומר האפל החסר״. באמצעות הטלסקופ האירופאי הגדול בצ׳ילה, ובעזרת טכניקות מתקדמות של אופטיקה אדפטיבית, מדדו אסטרונומים מהירויות סיבוב של גז מימן סביב גלקסיות מסיביות ביקום המוקדם, ונוכחו לדעת שבכשליש מהן חסר חומר אפל. האם התגלית הזו אמורה לערער את הביטחון בקיומו של חומר אפל? או שמא היא מעידה על תכונות לא צפויות שלו?

פרופ׳ אבישי דקל ועמיתיו ממכון רקח באוניברסיטה העברית, מספקים לראשונה הסבר לתעלומה, במאמר מדעי שהתפרסם בכתב העת של החברה המלכותית לאסטרונומיה, במסגרת המודל הקוסמולוגי הסטנדרטי של חומר אפל. ההסבר משלב שני תהליכים פיסיקליים מוכרים שמקשרים בין החומר האפל ובין החומר הרגיל המאיר באמצעות כוח הכבידה, תהליכים שגורמים לדחיקת החומר האפל אל מחוץ לגלקסיה המאירה.

התרחיש המוצע הוא דו-שלבי. בשלב הראשון, גלקסיות קטנות, שנעות מסביב ולעבר מרכז הגלקסיה הגדולה הנדונה, ״מחממות״ את החומר האפל שבה, כלומר מגבירות את מהירויות התנועה האקראיות של חלקיקי החומר האפל. הדבר מתרחש באמצעות תהליך מוכר של ״חיכוך דינאמי״, שמקורו בכוח הכבידה. מהירויות החלקיקים, שעתה מתקרבות ל"מהירות הבריחה״ מהגלקסיה, גורמות לחומר האפל להיות רגיש יותר לדחיקה מתוך האזורים הפנימיים אל מחוץ לגלקסיה. בשלב השני, רוחות שנפלטות בעוצמה מסביבתו של החור השחור הענק שבמרכז הגלקסיה מעיפות גז (שרובו מימן) מהאזור המרכזי. בכך נחלש כוח המשיכה הפועל על החומר האפל לכוון המרכז, והוא מגיב על ידי התפשטות החוצה מהמרכז אל השוליים שמחוץ לגלקסיה. כך נוצר אזור מרכזי שאין בו חומר אפל, כפי שמראות התצפיות. הכוכבים נשארים באזור זה מפני שמלכתחילה היו בצפיפות גבוהה במרכז, קשורים חזק יותר למרכז הגלקסיה באמצעות הכבידה.   

״התרחיש המוצע מסביר מדוע תופעת החומר האפל החסר מתרחשת בעיקר בגלקסיות מסיביות ובזמנים מוקדמים״, אומר פרופ׳ דקל, ״אנחנו יודעים ממחקרים קודמים שרק בגלקסיות מסיביות כאלה, ורק בעבר הרחוק כאשר היקום היה צפוף הרבה יותר, הגלקסיות הקטנות המתנגשות עם החומר האפל היו קומפקטיות מספיק למטרת חימום החומר האפל. כמו כן, רק בגלקסיות מסיביות כאלה, ובזמנים מוקדמים, החורים השחורים הענקיים שבמרכזיהן ספחו אליהם חומר בקצב מהיר מספיק, וייצרו מחלקו רוחות עוצמתיות לפני שהוא נבלע בחור השחור עצמו״.

פרופ׳ דקל מוסיף ומציין שיש עתה עדויות תצפיתיות מפתיעות חדשות לחוסר בחומר אפל גם בחלק קטן מהגלקסיות הננסיות. ״הדבר מאתגר אותנו להציע תרחיש דומה, עם השינויים הנדרשים, שיכול אולי להיות האחראי לדחיקת החומר האפל גם אל מחוץ לגלקסיות ננסיות״, הוא מסכם.

למאמר המדעי: https://academic.oup.com/mnras/article/508/1/999/6358069?login=true

לפרסומים בתקשורת: ynet, ערוץ 7, הידען

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Doctors performing surgery. unspalsh

פיתוח ישראלי תקדימי יקל על ניתוחים של חולי פרקינסון

6 אוקטובר, 2021

קרא עוד
חוקרים באוניברסיטה העברית ובמרכז הרפואי הדסה פיתחו שיטה להרדמה שתאפשר לחולי פרקינסון לעבור ניתוח שמקל משמעותית על המחלה גם במצב טשטוש. פרופ' חגי ברגמן: "מדובר בפיתוח משמעותי לחולים שעד היום רובם נאלצו לעבור ניתוח מוח במצב ערני"

מחלת הפרקינסון היא מחלה נוירולוגית שכיחה בגיל המבוגר שגורמת בראש ובראשונה להפרעות מוטוריות. מזה כחצי יובל, טיפול בחולים בשלב מתקדם נעשה באמצעות ניתוח להשתלת אלקטרודות בעומק המוח המחוברות לקוצב מוחי (Deep Brain Stimulation). הניתוח בוצע בכ-250 אלף חולים ברחבי העולם, וישראל אף כללה אותה בסל הבריאות. כיום, רוב הניתוחים נעשים ללא טשטוש כשהחולה במצב ערני, מפני שהרדמה או שינה מורידים את עוצמת הפעילות המוחית. עוצמה נמוכה עלולה למנוע מהמנתח למקם את האלקטרודות במוח באופן מדויק כי הוא נעזר בתגובות המטופל לגירוי החשמלי. במילים אחרות, מיקום מדויק של האלקטרודות במוח משפר משמעותית את תוצאות הניתוח.

מחקר ישראלי חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת הבינלאומי NPJ Parkinson’s Disease מבית Nature, מוצא שיטה חדשה הכוללת טשטוש במטרה לערוך ניתוח מוחי עמוק ובלי לפגוע בדיוק הניווט למטרה ובכך להקל על הפרקינסון. המחקר נערך על-ידי צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה, בהובלת פרופ' חגי ברגמן. "זהו לא ניתוח כואב, אבל להיות ער במשך כמה שעות בניתוח מוח זוהי לא החוויה שרוב בני האדם רוצים לחוות. השיטה החדשה שאנו מציעים מאפשרת ניתוח בטשטוש ועדיין לקבל תוצאות מדויקות", מדגיש פרופ' ברגמן.

צוות החוקרים ערך ניסויים במודלי חיות מעבדה הידועות כבעלות מבנה פיזיולוגי דומה לבני אדם. הניסויים נערכו בהתאם לכללי הטיפול בחיות מעבדה, כאשר בוצעו רישומים של הפעילות המוחית תחת טשטוש (סדציה) ושינה באופן טבעי. הממצאים מוכיחים שבמחלת הפרקינסון ניתן להשיג תוצאות טובות למטרות ניתוח מוחי עמוק גם במצבי טשטוש. "זהו ממצא תקדימי מפני שברוב המדינות עד היום הניתוחים בוצעו במצבי ערנות וללא חומרים מטשטשים", מוסיפים החוקרים. זאת ועוד, אם עובדה זו תאושר על-ידי מחקרים עתידיים בחולים, רוב חולי הפרקינסון יוכלו לעבור את הניתוח תחת טשטוש לפי השיטה החדשה, דבר שיקל על החולים ויבטיח תוצאות מדויקות שישפרו משמעותית את אורח חייהם בהתמודדות עם המשך המחלה.

למאמר המדעי: לפרסום המדעי:https://rdcu.be/cq9Bk   

פרסומים בתקשורת: mako, ישראל היום, ערוץ 7, דוקטורס אונליבחדרי חרדיםJDN, בחזית, הידען, יתד נאמן,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
travel. GeoJango Maps, unsplash

"כדאי לשקול היטב האם לצאת לטיולים מאורגנים עם נסיעות ממושכות באוטובוס"

5 אוקטובר, 2021

קרא עוד
צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית בדק את שיעור ההידבקות בקרב קבוצת מטיילים ישראלים מחוסנים, וממליץ: ''לשקול היטב האם לצאת לטיולים מאורגנים עם נסיעות ממושכות באוטובוס''

טיול מאורגן – מסוכן? בשל התפשטות הקורונה בין יבשות ומדינות, מדינות רבות בחרו לצמצם או לאסור טיסות בינלאומיות. מבצע ההתחסנות נגד הקורונה, שהחל בסוף שנת 2020, הפחית משמעותית את שיעור ההידבקות ברחבי העולם ובעקבותיו החלו הנסיעות הבינלאומיות לחזור תחת מגבלות קפדניות, כמו בדיקות PCR לפני טיסות ותקנות ריחוק חברתי. ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות שהחלה תכנית חיסונים מוצלחת בפריסה ארצית, מה שהוביל לעלייה במספר התיירים הישראלים היוצאים. במהלך יוני 2021, החל גל רביעי של קורונה בישראל, שנגרם בעיקר על ידי גרסת הדלתא. למרות שדווח על התפרצויות של הווריאנט הנגיפי במהלך טיולים, עד היום לא היו קיימים נתונים בנוגע לסיכון להדבקה בקרב קבוצות תיירים שחוסנו, לא כל שכן בטיולים מאורגנים. כעת, בשל פתיחת השמיים וביטול המדינות האדומות, השאלה לאן וכיצד הכי בטוח לטוס, מעסיקה ישראלים רבים.

קבוצת חוקרים מהאוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה, בהובלת פרופ' שמואל בננסון, מפרסמים מחקר ישראלי ראשון, העוקב אחר קבוצה של 25 ישראלים שהגיעה לטיול מאורגן באיסלנד בחודש אוגוסט 2021. בעת היציאה לטיול, כל הקבוצה הייתה מחוסנת בשני חיסונים, כאשר 24 מהם התחסנו בחודש ינואר, כשמונה חודשים לפני היציאה לטיול. 72 שעות טרום הטיסה, כל חברי הקבוצה עשו בדיקת PCR   ויצאו שליליים, אך עשרה ימים מאוחר יותר, כשנבדקו בשנית, 21 מחברי הקבוצה נמצאו חיוביים לקורונה (84%). גם חבר הקבוצה היחיד שהתחסן בחיסון השני  חודש בלבד לפני הטיול, נמצא חיובי.

החוקרים מציעים מספר הסברים להתפרצות הרחבה של המחלה בקרב חברי הקבוצה. ראשית, ידוע כי היעילות של החיסון נגד הדבקה בגרסת הדלתא, שאפיינה את הגל הרביעי, מופחתת בהשוואה לגרסאות קודמות. ניתן לראות קשר גם לירידה באפקטיביות החיסונים לאורך זמן, מכיוון שרוב המטיילים התחסנו יותר משישה חודשים לפני הטיול. עם זאת, החוקרים טוענים כי הסיבה המרכזית להתפרצות היא החשיפה הקרובה והממושכת של חברי הקבוצה זה לזה (לא תמיד עם אמצעי הגנה דוגמת מסכות), שמגדילה את הסיכוי להידבקות. כך למשל, בפברואר 2020, הרבה לפני החיסונים, במהלך טיסה ארוכה מיפן לישראל, התגלה כי היו חולי קורונה, אך אף נוסע לא נדבק. ככל הנראה אורך החשיפה הקצר ושימוש זהיר יותר במסכות במהלך אותה טיסה, הורידו את הסיכון להדבקה.

יש לציין כי למרות שיעור ההדבקה הגבוה בטיול המדובר לאיסלנד, כל המטיילים שנדבקו חוו תסמינים קלים בלבד, ככל הנראה בשל יעילות החיסון בהפחתת התסמינים החמורים של מחלת הקורונה. לפיכך, קובע פרופ' בננסון, ''מומלץ להתחסן בחיסון השלישי, שנותן הגנה טובה יותר מפני המחלה'', ומוסיף כי ''כדאי לשקול היטב האם לצאת לטיולים מאורגנים עם נסיעות ממושכות באוטובוס, כמו הסיור באיסלנד, שהתאפיין בנסיעות ארוכות עם חלונות סגורים, בשל הטמפרטורות הנמוכות בחוץ. בטיולים לא מאורגנים, בהם משתתפים מספר מצומצם של אנשים, יש סיכון מופחת להידבק''.

לסיום, נותנים החוקרים לישראלים שמטיילים בחו''ל מספר עצות, כיצד ניתן להגן על עצמם מהידבקות: ''בדיקת קורונה מהירה במהלך טיול עשויה להיות אופציה טובה, אך הדבר תלוי ברצונו האישי של כל נוסע. חשוב לציין שהופעת תסמינים אופייניים למחלה, גם אם הם קלים, דורשת אחריות אישית, ובעיקר כניסה מיידית לבידוד וביצוע בדיקת קורונה. התנהגות כזו עשויה למנוע התפרצות נרחבת. בעת תכנון טיול במהלך מגיפת הקורונה על המטיילים לשקול את הסיכונים הללו ולהשתמש באמצעי ההגנה המומלצים על ידי משרד הבריאות (שימוש במסיכה, התחסנות בשלוש מנות, הימנעות מצפיפות, נסיעה עם קבוצה קטנה וכו'), על מנת להימנע מהדבקה מיותרת בנגיף''.

למאמר המדעי: https://academic.oup.com/jtm/advance-article/doi/10.1093/jtm/taab157/637...

פרסומים בתקשורת: ynet, מגוון החדשות,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
הצוות הזוכה בהאקתון ציריך 2021

hackzurich2021: סטודנטים מהאוניברסיטה זכו בתחרות ה-תכנות הגדולה באירופה – הגו מערכת שנועדה למנוע הצפות

5 אוקטובר, 2021

קרא עוד
מתן לוי בן ה-29 וניר צברי בן ה-24, סטודנטים לתואר שני בביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית, יחד עם עוד שלושה סטודנטים נוספים מהודו, אלבניה והונגריה, זכו השבוע במקום הראשון באחד מאתגרי תחרות ה-תכנות הגדולה ביותר באירופה, HackZurich2021, שנערכה גם השנה בציריך שבשוויץ. למרות משבר הקורונה, התחרות התקיימה באופן פרונטלי. בהאקתון, המורכב מ-18 אתגרים בנושאים שונים, מתחרות מאות קבוצות המורכבות מאלפי צעירים וצעירות מכל רחבי העולם, ונערך במשך 40 שעות (מתפרס על פני שלושה ימים).

המערכת הישראלית שזכתה בתחרות נועדה להציל חיי אדם בזמן אסונות טבע באופן כללי, ושיטפונות והצפות באופן ספציפי. יוצריה החליטו לעבוד עליה בעקבות העלייה בהרוגים בשנים האחרונות בהצפות ושיטפונות בישראל – מאסון המעלית בשכונת התקווה בתל אביב בשנה שעברה ועד לאסון נחל צפית בשנת 2018. "ברקע ההתחממות הגלובלית, אנחנו עדים לתופעות טבע קשות שמגיעות בצורות ותזמונים שלא כל כך הכרנו לפני. זה מגיע עד אלינו הביתה, לישראל, ואנחנו מרגישים את זה. לכן החלטנו לנסות ליצור מערכת שתוכל להתמודד בצורה יצירתית עם הבעיה הקשה הזאת. האמנו שיש למיזם שלנו משמעות אדירה", הסבירו הסטודנטים מיד לאחר התחרות. בקרוב תדון חברת Xylem, שפנתה במהלך התחרות לסטודנטים כדי להתמודד עם אתגר ההצפות והתלהבה מהתוצר הסופי שלהם, אם ניתן להפוך את עבודתם ליישומית.

במהלך אסון טבע, כגון הצפות, נדרשים מקבלי ההחלטות בחפ"ק המבצעי להכין תמונת מצב מהירה ומדויקת ככל האפשר, כדי להבין לאן לשלוח צוותי חילוץ וכוחות ההצלה השונים. כיוון שלרוב האסון מתרחש במספר מוקדים באותו זמן, על מקבלי ההחלטות להבין בזמן אמת מהם האזורים המסוכנים יותר והמסוכנים פחות – ובעיקר היכן נדרש סיוע מיידי של הכוחות. המערכת אותה יצרו הסטודנטים הישראלים מאפשרת להם להקל על זרימת המידע לחפ"ק המבצעי בזמן האירוע.

"בחרנו להתמודד על אתגר #16 של חברתXylem , שאותה לא הכרנו לפני. החברה הציגה נתונים שמראים כי אנשים מקבלים הודעות התראה על הצפות באזור שלהם, אך הם לא יודעים בדיוק מה לעשות - וביקשו ממשתתפי התחרות לחשוב על פתרון. הסתכלנו על הבעיה מנקודת מבט שונה לגמרי - של צוותי החילוץ והחפ״ק. גם כשיש צוותי חילוץ מוכנים ומאומנים היטב, מישהו בסוף צריך להכווין אותם לנקודות הכי קריטיות בשטח", מספר השבוע מתן לוי.

המערכת שפיתח הצוות מבוססת על מידע שמתקבל בזמן אמת מכמה מקורות מידע - תמונות לווין, תמונות רחפנים, תמונות מסוקי חילוץ, תמונות דיווח ממשתמשים לרשויות, מצלמות אבטחה ועוד -תוך ניתוח באמצעות טכנולוגיית AI. לאחר מכן היא מסוגלת לדרג כל פיסת מידע שמתקבלת במידת סכנה שהוגדרה מראש (למשל 1 עד 5), ובכך לבנות מפת חום של האזור כולו. בסוף אנשי ניהול החפ״ק מקבלים מערכת תומכת-החלטה, שמרכיבה עבורם את המפה שהם נדרשים להרכיב בצורה ידנית, על ידי הצלבת מידע המתקבל לחדר הניהול.

"כדי לבחון את המודל, צילמנו וידאו של עצמנו שמדגים את רמת הסיכון שנותנת המערכת לכל פריים. לשם כך, קפצתי לנהר ה-limmat בציריך, והראנו שבכל פריים שאני נמצא בתוך המים, המערכת מסווגת אותו בדרגת סיכון גבוהה. כשיצאתי מהמים, המצלמה הסתובבה והראתה אדם על חוף מבטחים, דרגת הסיכון ירדה בצורה משמעותית", מספר מתן ומוסיף כי "בעבודת הצוות הצלחנו להרכיב אב טיפוס שניתן להציגו בסוף התחרות".

הסטודנטים הישראלים גאים במערכת שיצרו על ידי הכלים אותם רכשו בלימודיהם האקדמיים. התזה של ניר צברי עוסקת בחיזוי פוטנציאל עוברי ועיבוד תמונות רפואיות, ושל מתן לוי עוסקת בנושאים הקשורים לשילוב של ראייה ממוחשבת עם עיבוד שפה טבעית. "עבדנו מסביב לשעון במשך שלושה ימים, עם שאר חברי הצוות (לא ישראלים), שיתוף הפעולה בינינו היה מעולה, והפתרון שהצענו עבד בסוף התחרות", סיכם ניר צברי, "כרגע החברה נמצאת איתנו במגעים על האפשרות להמשיך ולפתח את הרעיון, ולבצע השמה שלו. אם זה יצליח זה יהיה הפרס האמיתי עבורנו. אני מאוד מקווה שהמערכת הזאת תצליח לעזור בהצלת חיים".

פרסומים בתקשורת: mako, בחדרי חרדיםשלושה שיודעים - כאן תרבות, בחזית

קראו פחות
וודקה, Sam Hojati, unsplash

דעה: האם יש חיים (במזרח אירופה) ללא וודקה? הערות ליום הוודקה הבינלאומי

4 אוקטובר, 2021

 

קרא עוד

אדוארד סלינגרלנד פרסם השנה חיבור מלומד בו טען כי הציביליזציה האנושית כולה הושתתה על המצאת המשקאות האלכוהוליים בתקופה הפרה-היסטורית. ייתכן בהחלט כי מדובר בהגזמה מסוימת ואולם ככל שהדבר נוגע למזרח אירופה הטענה כי הציוויליזציה שלה מבוססת על הוודקה שרירה בהחלט. ולא, לא מדובר רק על כך שבין פולין ורוסיה ניטשת מלחמת עולם מגוחכת בדבר השאלה מי המציא את הוודקה, כבסיס לשאלת הזהות הלאומית העמוקה ביותר. אף לא בטענתו של הסופר הרוסי המפורסם וונדיקט ירופייב, בפואמה שלו "מוסקבה-פיטושקי", כי כל השתלשלותה של ההיסטוריה הרוסית המודרנית, ממרד הדיקבריסטים ועד בעיותיה של החברה הרוסית בתקופה הסובייטית של שנות השישים מקורה בהרגלי שתיית הוודקה בקרב פשוטי העם והאליטות בחברה הרוסית. הדימוי הרווח על אנשי מזרח אירופה, ורוסיה בפרט, כעל שתיינים כרוניים, המזיח את כל העיסוק בשאלה הזאת לתחום הקומי והשולי, מושך אמנם את הסטודנטים לקורס שלי "וודקה, שתיינים ופונדקים במזרח אירופה" באוניברסיטה העברית כמו זבובים לדבש ואולם מצפה להם הפתעה. מדובר במחקר רציני, ואף משעמם בחלקו, של תהליכים כלכליים וחברתיים שחלו במזרח אירופה בעת החדשה ואשר הוודקה שיחקה בהם תפקיד מרכזי.

האמת היא כי את הוודקה לא המציאו הפולנים, הרוסים וגם לא האוקראינים, אלא ככל הנראה עשו זאת הגרמנים. מדוע אם כן היא התפשטה במזרח אירופה וקיבלה שם סלבי, הגזור מהמילה הסלבית למים? הוודקה לא הייתה גם המשקה המסורתי במזרח אירופה, עד שלב מאוחר יחסית – המאה ה-16, שהמשקאות האלכוהוליים המסורתיים בה היו תסיסת הדבש והבירה. אל הבירה הסקנדינבי – ברגי – נושא שם סלאבי ולא גרמני (ראוי לזכור שהוויקינגים ממוצא סקנדינבי הם שהקימו את רוסיה ופולין בימי הביניים המוקדמים). אצל הפינים, שקדמו לשבטים הסלאביים ברוסיה האירופאית של היום, מופיע אפילו מיתוס, הכלול באפוס הלאומי שלהם – "קאלוואלה" - על הולדת הבירה כתוצאה מהאהבה העזה בין השעורה לבין הכשות.

זיקוק האלכוהול המצוי בבסיס ייצור הוודקה הומצא עוד בימי הביניים דווקא על ידי הערבים, ומכאן שמו הערבי. הוא הומצא תוך עיסוק מדעי בכימיה ולא לצרכי שתייה. עצם הרעיון שניתן לשתות את הרעל הזה היה וודאי מעורר בערבים זעזוע נפשי עמוק. תהליך זיקוק האלכוהול הגיע לאירופה במאה השלוש עשרה אך גם שם היה מוגבל במשך תקופה ארוכה למעבדותיהם של אלכימאים. הוודקה המסחרית הומצאה סביב שנת 1500 והתפשטה במהירות שיא ברחבי מזרח אירופה, ובעיקר בממלכת פולין-ליטא וברוסיה המוסקבאית. המשקה החדש התאים ככפפה ליד למזרח אירופה הודות לצירופם של שני גורמים עיקריים: עלייה תלולה בביקוש לתבואה במערב אירופה, כתוצאה מהעיור המתגבר ותהליכים טרום-קפיטליסטיים אחרים, וסגירת הים השחור ליצוא תבואה על-ידי הקיסרות העות'מאנית.

מצד אחד מזרח אירופה הופכת בעת החדשה ל"אסם התבואה" של מערב אירופה, תהליך שהוביל לשינויים מרחיקי לכת במבנה החברתי, הפוליטי, התרבותי וכמובן הכלכלי של האזור כולו. מאידך, יצוא התבואה מחלק מהאזורים במזרח אירופה, דווקא אלה הפוריים יותר מבחינת גידול התבואה – כמו אוקראינה שכל נהרותיה המרכזיים זורמים לים השחור ולא לים הבלטי,  או רוסיה המוסקבאית שהייתה מנותקת אז כמעט מכל מוצא לים (חוץ מארכנגלסק) - נעשה קשה יותר. בנקודה זאת בדיוק נכנסת הוודקה לתמונה. מהר מאוד התברר למחזיקי הזכות לייצר ולשווק משקאות חריפים, בעלי האחוזות בממלכת פולין ליטא ושליטי המדינה הריכוזית ברוסיה המוסקבאית, שהרבה יותר כדאי וקל לשווק עודפי תבואה במקום, בצורת "לחם נוזלי" – הוודקה. כך נוסד הפונדק המזרח אירופי, לא כמקום בילוי לשולי החברה, כמו במערב, אלא כמוסד חברתי, תרבותי וכלכלי מרכזי אחרי המדינה והכנסייה.

לא זו בלבד שאין חיים במזרח אירופה ללא וודקה אלא מסתבר גם שאין היסטוריה יהודית ללא וודקה, לפחות בעת החדשה. בממלכת פולין-ליטא נמצא באותה התקופה היישוב היהודי הגדול והחשוב ביותר בעולם והעיסוק הכלכלי הטיפוסי והמרכזי של היהודים הללו היה בדיוק חכירת הזכויות לייצור ומכירת המשקאות האלכוהוליים, ובראש ובראשונה הוודקה. הדבר גרם לכך שחלקים נכבדים מהאוכלוסייה היהודית, בניגוד לכל סטריאוטיפ של היהודי העירוני, יישבו כחוכרים בכפרים, התנתקו ממערכת החינוך והשירותים הדתיים בקהילה היהודית, הפכו להיות בורים הזקוקים לתיווך בינם לבין הקדוש ברוך הוא והמסורת היהודית. מתווך כזה אמנם הופיע במהרה דמות הצדיק החסידי, והייתה זאת התשתית החברתית והכלכלית לצמיחת החסידות. מצד שני, העובדה כי היהודים נתפסו כסוכנים של המאגנטים הפולנים, שלא רק השקו לשוכרה את האיכרים אלא גם עשקו אותם הביאה להתגברות השנאה כלפיהם ולהתפרצויות אלימות, שהידועה שבהן הייתה פרעות בוגדן חמלניצקי בת"ח-ת"ט.

בניגוד לרפובליקת האצילים הביזורית של ממלכת פולין-ליטא, בה היה המונופול על ייצור היי"ש שייך לבעלי האדמות כולם, ברוסיה המוסקבאית היה זה, כאמור, מונופול של המדינה. איוון האיום הוא שהקים את מערכת פונדקי הצאר במאה השש עשרה ואילו פיוטר הגדול הביא למקסום רווחי המדינה משיווק אלכוהול והיה בעצמו שתיין לא קטן שנהג להשקות לשוכרה את כל סביבתו הקרובה, כולל נשים ודיפלומטים זרים. כך למשל, השקה את דוכס קורלנד, בחתונתו של זה האחרון עם אחייניתו של פיוטר הגדול, עד כדי כך שמת כעבור ימים ספורים לאחר החתונה. פיוטר הגדול הנהיג בצבא שלו גם מנה יומית של וודקה לכל חייל, שנקראה "כוסית הצאר", ושהייתה נהוגה עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה - אז בוטלה. אולם, לאחר תבוסות הצבא האדום בראשית הפלישה הגרמנית לרוסיה בקיץ 1941, הרגישה ההנהגה שהצבא לא יצעד בלי חזרתה של מכסת הוודקה היומית והיא הוחזרה תחת שם חדש – "כוסית קומיסר העם".

כל התהליכים המוזכרים ורבים אחרים, שקצרה היריעה מלתאר כאן, הביאו להתפשטות תרבות שתיית הוודקה במזרח אירופה בקרב כל המעמדות, הרבדים והקבוצות הלאומיות, כולל שתיה מסיבית בקרב נשים ואנשי כנסייה.

ד"ר יהודית קליק היא מרצה בכירה בחוג ללימודים רוסיים וסלאביים באוניברסיטה העברית.

הפרסום בתקשורת: ynet

קראו פחות
צילום ניידת משטרה מתוך ויקיפדיה, תמונה מותרת בשימוש

מחקר ראשון מסוגו על ההשלכות ארוכות הטווח של הקורונה על שוטרי משטרת ישראל

30 ספטמבר, 2021

קרא עוד
המחקר שבוצע בידי חוקרים מהאונ' העברית וממשטרת ישראל על 1,234 שוטרים מחלימים בשירות קבע, מצא כי מרבית המחלימים סובלים מעייפות קיצונית או תשישות (60.8%), ירידת כושר גופני (58.3%), קשיי נשימה במאמץ (40.11%), וקשיי ריכוז או הפרעות זיכרון (40.8%). החוקרים מאמינים כי ממצאיהם יוכלו לסייע בעתיד במציאת דרכי טיפול ושיקום למחלימים מקורונה

במהלך שנת 2020 נחשפה משטרת ישראל לחזית המאבק של מגיפה העולמית, ששינתה באופן חסר תקדים נורמות חברתיות והתנהגותיות. מערך הרפואה של משטרת ישראל אשר אמון על בריאות השוטר בארגון בשגרה ובחרום, נדרש להתמודד עם האתגר, לנוכח החשיפה המרובה של השוטרים המשרתים בארגון, העומדים בחזית המאבק הלאומי. מתחילת המגיפה התגלו באמצעות בדיקת PCR כ-4,700 שוטרים מאומתים לנגיף, שלרבים מהם היו תלונות פיזיולוגיות מתמשכות של "פוסט קוביד" מהם הם סבלו גם לאחר החלמתם מהנגיף.

האתגר הארגוני, לשמירה על בריאות השוטרים, עם העלייה המתמדת בשיעור התחלואה, הביאו את קרפ"ר משטרת ישראל, ד"ר בוריס זיו, לגבש במהירות דפוסי פעולה מותאמים לעידן הקורונה. תחילה, במטרה להוריד את שיעור התחלואה במשטרה, באמצעות הסברה והגברת המודעות למניעת הדבקה, הקמת מתחמי בדיקה ייעודיים לשוטרים והקמת מערך תחקירים אפידמיולוגיים פנים-ארגוני ומבצע חיסונים מהיר של כלל השוטרים. 97% מכלל השוטרים חוסנו בתוך חודש ימים בלבד. בשלב מאוחר יותר ומתוך הבנה שהקורונה מותירה נזק רפואי רב מערכתי, שפוגע בתפקוד היומיומי של המחלים - פוסט קורונה, הוחלט לגבש תמונת מצב פנים-ארגונית, דרך המחקר, להבנת מידת חומרת הנזק השיורי שהותיר הנגיף והיקפו. בנוסף, הוקם מרכז שליטה, תחת מערך הרפואה המשטרתי למעקב אחר החולים והמחלימים.

המכוונות לקידום הפתרון לקשיים עליהם הצביעו השוטרים והרצון לשמור על רציפות תפקודית בארגון הוביל לשיתוף פעולה מקצועי וייחודי בין האוניברסיטה העברית למשטרהיישום עבודת מחקר פנים-ארגונית אותה ביצעו הפיזיולוג ד"ר חורש דור-חיים, אשר מנהל את מרכז o2 אגף אד"מ לקידום בריאות ורפואית ספורט באוניברסיטה, וסנ"צ ד"ר ולרי שושן, רמ"ד רפואה תעסוקתית מונעת, ממשטרת ישראל. הממצאים הראשוניים ממדגם שכלל 1,234 שוטרים מחלימים בשירות קבע התקבלו כחלק ממחקר נרחב יותר שנערך בימים אלו, והוצג לאחרונה במסגרת סמינר לסגל בית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית והדסה, תחת הכותרת "תסמיני פוסט קורונה בקרב שוטרי קבע מחלימים במשטרת ישראל".

מרכז השליטה הרפואי לטיפול בנגיף הקורונה העסיק תחקירנים שתפקידם היה לפנות למחלימים (בלבד) באמצעות שני שאלונים מובנים - שאלון רפואי שפותח על ידי החוקרים ושאלון תפקודי (SF36), מתוקף לשפה העברית, שבחן שמונה רכיבים המסייעים בהערכת איכות חיים. באמצעות השאלונים נאספו נתונים תוך הסכמה מדעת שניתנה על ידי השוטרים. התוצאות הראו כי חלק משמעותי מהמחלימים ממשיכים לסבול מספקטרום רחב של תסמיני פוסט-קורונה, שכוללים עייפות קיצונית או תשישות (60.8%), ירידת כושר גופני (58.3%), קשיי נשימה במאמץ (40.11%), קשיי ריכוז או הפרעות זיכרון (40.8%), כאבי שרירים (37.7%) וקשיי שינה (34.1%). תסמינים אחרים, שלא היו נפוצים אך דורשים תשומת לב, דיכאון (20.9%) היו נשירת שיער (18.1%), הזעת יתר (12.8%), בחילות או הקאות מתמשכות (10.3%), ובעיות בעור או פריחות (10%). 44% מהמשיבים דיווחו שהתסמינים מפריעים להם לתפקוד היומיומי בעבודתם כמגיבים ראשוניים. 

28.9% מהשוטרים ציינו כי הם חשים שהם זקוקים לקבלת המשך סיוע מקצועי וטיפול שיקומי. מתוכם רובם היו רוצים סיוע מקצועי בשל הפגיעה בכושר הפיזי שלהם ומיעוטם הביעו צורך בסיוע נפשי. נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין חומרת התסמינים לבין משתנים מרכזיים כגון: מספר התסמינים, חומרת התסמינים, חומרת המחלה הפעילה ובמחלות רקע כגון יתר לחץ דם, סוכרת ומחלות בדרכי הנשימה.

החוקרים מצאו כי כ-54% מהשוטרים שחלו נדבקו במהלך עבודתם, והצליחו לבנות מודל המנבא את הקושי בחזרה לעבודה בהתאם לתסמיני הפוסט קורונה. החוקרים הופתעו לגלות שהפגיעה התפקודית בקרב השוטרים הצעירים הייתה מובהקת ומשמעותית לא פחות מזו של המבוגרים, לאחר ניקוי משתני המחלה הפעילה. כאמור, העבודה המחקרית נמצאת בחיתוליה, שכן החוקרים מעוניינים לבצע מעקב אחר השוטרים שהחלימו מהנגיף (השפעות ארוכות טווח של קורונה) לתקופה של שנתיים, במטרה להשיב כשירות רפואית ולסייע בדרכי טיפול ושיקום.

החוקרים ימשיכו לחקור את מדדי איכות החיים שמשטרת ישראל וייבחנו את הפגיעה התפקודית והתעסוקתית של המחלימים הסובלים מתסמיני Post-covid-19. כמו כן, הם ינסו לזהות מדדים נוספים המנבאים פגיעה בכשירות של המחלימים כדי לאמוד את היקף וחומרת הפגיעה התפקודית. "למגפת הקורונה השלכות ארוכות טווח, רב-ממדיות על כלל האוכלוסייה במדינת ישראל ובעולם הרחב", הסביר השבוע ד"ר חורש דור-חיים בעקבות ממצאי המחקר, והביע תקווה שמקרה המבחן של משטרת ישראל בהתמודדות עם ההשלכות ארוכות הטווח של הפוסט קורונה יסייעו לארגוני הבריאות להבין טוב יותר את התופעה, ולבחון יעילות תכנית ההתערבות ייחודית לשיקום קליני ותעסוקתי של שוטרים ושל כלל האוכלוסייה הסובלת מפוסט קורונה.

פרסומים בתקשורת: ישראל היום, בחדרי חרדים, Jdnערוץ 7

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
fight. by Hasan Almasi, unsplash

סקר: יהודים וערבים עדיין פוחדים אחד מהשני בעקבות 'אירועי מאי' האלימים - אך לא מוכנים לשמוע על החרמת עסקים

29 ספטמבר, 2021

קרא עוד
מחקר חדש של מרכז אקורד באוניברסיטה העברית חושף נתונים קשים אודות רמות הפחד הקיימות כיום בין המגזר היהודי והערבי, בין אם מדובר בחשש מלעלות לאוטובוס שבו נמצאים אנשים מהקבוצה האחרת או נוכחות במקום ציבורי בו נשמעת שפה אחרת, אך מעלה תקווה בכל הנוגע לרצון להתקרב מחדש אחד לשני ומציג נתונים מעודדים לגבי השאיפה לצמצם החרמת חנויות - בעיקר בערים מעורבות

לפני שלושה חודשים אירעו התנגשויות אלימות בין יהודים וערבים במספר ערים מעורבות בארץ, ביניהן לוד, עכו, יפו וירושלים, במקביל למבצע "שומר החומות", שכונו "אירועי חודש מאי". באותם ימים היו התנגשויות אלימות בין יהודים וערבים ברחובות ערים רבות ברחבי ישראל, והיחסים בין יהודים וערבים הגיעו לשפל המדרגה. חלק מהאירועים הסתיימו במקרי אלימות קשים במיוחד, שגררו אחריהם התערבות משטרתית מקיפה. לאחר סיום המבצע והרגעות הרוחות ברחבי הארץ, ועד היום, נראה כביכול שהתחושות הקשות ש"התפוצצו" בן לילה נעלמו כלא היו. מחקר חדש שבוצע בהובלת קבוצת חוקרות וחוקרים מ'מרכז אקורדפסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי' - יארא נאסר, לי אלדר, טל אוריאן הראל, וד"ר יוסי חסון - ניסה להבין האם היחסים שבו לתקנם או שמדובר בשקט "מזויף" בין החברה היהודית והערבית. מרכז אקורד פועל באוניברסיטה העברית ומשתמש בידע ובכלים מתחום הפסיכולוגיה החברתית לשיפור היחסים בין הקבוצות השונות בישראל, ובפרט גם בין יהודים וערבים.

המחקר הוא הראשון בסדרת מחקרים שאקורד עורכת כדי לבדוק את המגמה של יחסי יהודים וערבים בעקבות ההסלמה, והוא נערך באמצע חודש יולי האחרון. הוא העלה מספר ממצאים קשים ברגשות ובייחוסים של כל צד כלפי השני בעקבות האירועים האלימים, אבל גם העלה מספר ממצאים מעודדים בעיקר על מה שקורה בערים המעורבות ועל הרצון להתקרב זה אל זה. למשל, ערבים בהשוואה ליהודים מביעים יותר מוטיבציה לקרבה, יותר אמפתיה, פחות כעס, פחות פחד, ופחות שנאה כלפי יהודים. ערבים שגרים בערים מעורבות מביעים יותר מוטיבציה לקרבה, יותר אמפתיה, פחות שנאה ופחות פחד בהשוואה לערבים שגרים בערים לא מעורבות. לעומת זאת, אין הבדל משמעותי בין יהודים שגרים בערים מעורבות לבין אלה שגרים בערים לא מעורבות.

ממצאים מרתקים של המחקר מראים כי בזמן שרוב היהודים (כ-73%) חושבים שמרבית האלימות הייתה מהצד הערבי, רוב הערבים (65%) חושבים שהייתה אלימות הדדית בין הצדדים. זאת ועוד, יותר ערבים שגרים ביישובים הערבים (32%) ייחסו את האירועים האלימים בעיקר ליהודים, בהשוואה לערבים שחיים בערים מעורבות (21%).

האם הרשתות החברתיות (פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם) העצימו את היצרים ואת המתיחות בין הצדדים? אתם תחליטו: על פי המחקר, יהודים דיווחו יותר על חשיפה לשיח אלים ברשתות החברתיות (כ-%55) בהשוואה לערבים (%41 ביישובים הערבים ו-55% בערים מעורבות).

הנתונים על אודות רמות הפחד מהקבוצה השנייה הם קשים, בין אם מדובר בחשש מלעלות לאוטובוס שבו נמצאים אנשים מהקבוצה האחרת, קנייה בחנות בבעלות אדם מהקבוצה השנייה, או נוכחות במקום ציבורי בו נשמעת שפה אחרת. מעל 60% מהיהודים מפחדים כיום מערבים במידה בינונית או רבה, בין אם הם גרים בעיר מעורבת או לא (61% בעיר לא מעורבות ו-62% בעיר מעורבת), וכ-35% מהערבים מפחדים כיום מיהודים במידה רבה (42% בערים לא מעורבות ו-26% בעיר מעורבת). ממצא מעניין הוא שערבים שגרים בערים מעורבות מפחדים הכי פחות מהצד השני – מהיהודים.

ערבים דיווחו על פחות שנאה כלפי יהודים בהשוואה לרמת השנאה שיהודים דיווחו כלפי ערבים. כך שכ-21% מהיהודים דיווחו על שנאה בינונית או רבה כלפי ערבים, לעומת כ-10% מהערבים (11% מהערבים המתגוררים בערים ערביות וכ-8% מהערבים המתגוררים בערים מעורבות). זאת ועוד, מבחינת רמות הכעס בין הקבוצות, 60% מהיהודים כועסים על ערבים במידה רבה, וכ-45% מהערבים כועסים על יהודים.  

במהלך אירועי מאי נפוצו פרסומים רבים ברשתות החברתיות, בעיקר על ידי אושיות ימניות, לקיים חרם צרכנים על חנויות ועסקים ערבים. "עם ישראל היקר, עקב המצב ועקב ההתנהגות של הערבים שחושבים שהם ייקחו שליטה על המדינה שלנו, אנחנו צריכים להחליש אותם כלכלית. חרם צרכנים - לא לקנות ולא לפרנס ערבים", נכתב באחת מקבוצות הווטסאפ הפוליטיות שנפתחו באזור המרכז במהלך אירועי מאי. חרמות דומות אירעו גם במגזר הערבי, נגד עסקים בהם עובדים יהודים וערבים יחד. למרות הרגשות הקשים, המחקר מצא שרוב היהודים והערבים לא תומכים כיום בהחרמת עסקים בבעלות של אנשים מהקבוצה האחרת (77% יהודים ו-83% ערבים אינם תומכים בחרם).

עוד נראה כי החיים המשותפים בערים מעורבות מצליחים לקדם יחסים ורגשות חיוביים בקרב ערבים, יותר מאשר בקרב יהודים. 50% מהערבים המתגוררים בערים מעורבות הרגישו תחושות אמפתיה כלפי יהודים, ו-42% מהערבים המתגוררים ביישובים הערבים, בעוד ש-34% מהיהודים הרגישו בעת האחרונה אמפתיה רבה כלפי ערבים.

כ-90% מהערבים שגרים בעיר מעורבת מדווחים כי יש להם חברים יהודים, בהשוואה ל-69% מהערבים הגרים ביישובים הערבים. בציבור היהודי הנתונים נמוכים הרבה יותר – ל-40% מהיהודים הגרים בערים יהודיות ו-46% מהיהודים הגרים בערים מעורבות יש חברים ערבים. עוד נמצא כי ככל שיש יותר חברויות עם חברי הקבוצה השנייה, המוטיבציה להיות במגע ובקרבה עם הצד השני גדלה, והתמיכה במדיניות שמקדמת שוויון בין יהודים וערבים גדלה.

אלא שלא הכל ורוד בתחום התעסוקה. במחקר הנוכחי נמצא שערבים שעובדים עם יותר יהודים הרגישו פחות תקווה לשיפור היחסים ביניהם. ייתכן שזו תוצאה של היחשפות שלהם לשיח היהודי הקשה כלפי ערבים בתקופת האירועים האלימים. מאידך, בקרב יהודים לא נמצאו הבדלים משמעותיים במידת התקווה אצל אלה שעובדים עם ערבים ביחס לאלה שלא עובדים עם ערבים.

רוב הערבים הביעו מוטיבציה גבוהה לקרבה ליהודים - בין אם במוטיבציה לעבוד ביחד, לעבוד בעסק שנמצא בבעלות של יהודי/ה, לקנות מעסק שעובדים בו יהודים, או לקיים חברות עם יהודים. ערבים בערים מעורבות מביעים מוטיבציה רבה יותר לקרבה מאשר ערבים בערים לא מעורבות (74% ו-63% בהתאמה). לעומת זאת, רק כ-32% מהיהודים מביעים מוטיבציה גבוהה לקרבה לערבים.

המחקר נערך על מדגם יהודי וערבי של כ-1,000 משיבים (500 בכל צד), בין התאריכים 13-22.7.2021  – חודשיים לאחר "אירועי מאי". המדגמים שוקללו באופן שמשקף את האוכלוסיות מבחינת מגדר, גיל, נטייה פוליטית, ורמת דתיות. מרבית המשיבים הגיעו מערים לא מעורבות (יהודים – כ-77%, ערבים - כ-79%) ומקצת מערים מעורבות (יהודים – כ-23% וערבים – כ-21%).

במחקרי המשך, אותם יבצעו חוקרי מרכז אקורד בחודשים הקרובים, יימשך המעקב אחר שינויים ביחסים ובעמדות של יהודים וערבים בישראל אחד כלפי השני, וכן ימדדו השפעתם של אירועים חברתיים שונים ופוליטיים על טיב היחסים בין שתי הקבוצות. בהקשר זה, רון גרליץ, מנכ"ל מרכז אקורד ומומחה במערכת היחסים שבין האזרחים היהודים והערבים, מסר שהמחקר מעלה תמונה קשה של מערכת היחסים שבין האזרחים היהודים והערבים והוא מהווה קריאה לפעולה מיידית ורחבת הקף של מנהיגים יהודים וערבים, מערכת החינוך, השלטון המקומי וגופי שלטון נוספים. אנשים וגופים אלה חייבים להניע מהלכים על שמטרתם לבסס את מערכת היחסים שבין האזרחים היהודים והערבים על הכרות, כבוד וסובלנות, וזאת כדי להחליש את עוצמת הפחד והשנאה שנמצאו במחקר, להפחית את הסיכוי לגל אלימות נוסף, ולבנות תשתית לחברה שוויונית ומשותפת לאזרחים היהודים והערבים בישראל.

יארא נאסר, ממובילות המחקר מטעם במרכז אקורד, מסרה בתגובה כי "פרשנות אפשרית לממצאים שהתקבלו במחקר זה, היא שבקרב ערבים שגרים בערים מעורבות, ההיכרות והאינטראקציה היומיומית עם יהודים מסייעת לשקם את הקשרים ואת היחסים ביניהם אחרי ההסלמה. לעומת זאת, ליהודים יש פחות היכרות וחברויות עם הצד השני, דבר שיכול להסביר מדוע היחס כלפי ערבים הוא פחות חיובי".

לפרטי כל המחקר: https://achord.huji.ac.il/sites/default/files/achord.hebrew/files/mtsgt_...

פרסומים בתקשורת: ידיעות אחרונות, ערוץ 7

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
we care. photo by Markus Spiske, unsplash

מגפת הקורונה הופכת אותנו לפחות אכפתיים כלפי הסביבה שלנו

29 ספטמבר, 2021

קרא עוד
צוות של חוקרות גילה כי בשמונת החודשים הראשונים למגיפה, ערכים של דאגה לזולת ואכפתיות נמצאים במגמת ירידה. לעומת זאת, צורך בביטחון, יציבות ומסורת, נמצא במגמת עלייה. החוקרות קובעות בעקבות ממצאי המחקר כי "אם אלה הממצאים שהתקבלו באוסטרליה, יש לנו סיבה טובה לחשוב שיהיו שינויים משמעותיים גם בישראל"

למגפת הקורונה השפעה עצומה על חיי היום יום של כולנו. כעת נראה כי שינויים אלה משפיעים גם על הדברים החשובים ביותר בחיינו- הערכים המובילים אותנו. מחקר שפורסם לאחרונה ונערך על ידי ד''ר אלה דניאל מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' מיה בניש-וייסמן מהאוניברסיטה העברית, פרופ' ענת ברדי מאוניברסיטת רויאל הולווי, פרופ' רון פישר מאוניברסיטת ויקטוריה ופרופ' ג'וליה לי מאוניברסיטת מערב אוסטרליה, מצא שינויים מהותיים בסולם הערכים שלנו מאז פריצתה של המגיפה. החוקרות מצאו כי בעוד שבשלוש השנים טרם המגיפה סולם הערכים של רוב הנבדקים נשאר זהה, עם פרוץ המגיפה המצב השתנה והערכים השתנו. המחקר אמנם בוצע על נבדקים אוסטרליים, אך בעל משמעות רבה עבור האוכלוסייה בישראל.

החוקרות השוו נתונים של מעל לאלפיים אוסטרליים, שהצטברו לאורך כחמש שנים בנקודות זמן שונות - אחת לשנה בין השנים 2017-2019 וכן בתחילת התפרצות המגפה באפריל 2020 ובסוף הגל הראשון בנובמבר - דצמבר 2020. יש לציין כי המדיניות האוסטרלית כנגד הקורונה הובילה לכך שבאותה עת באזורים מסוימים התקיימה שגרה כמעט רגילה, בעוד באחרים החלו לחזור לשגרה לאחר סגרים ממושכים. המחקר הציג שינויים משמעותיים בין התקופה טרום התפרצות המגיפה לאחריה. לאחר התפרצות המגיפה לראשונה, נמצאה עלייה ברצון בביטחון, סדר וארגון, יחד עם משיכה למסורת וקונפורמיות. לצד זאת, נצפתה ירידה ברצון לחוות דברים חדשים, מרגשים ומהנים. סך הכל כי אנשים התאימו את עצמם לסיטואציה הערכית החדשה אותה הביאה הקורונה. גם לאחר הגל הראשון, כשהשגרה חזרה לעצמה, הנטייה להחשיב ביטחון ומסורת נותרה, לצד עלייה בחשיבה ביקורתית, יצירתיות ועצמאות.

ממצא נוסף ומפתיע יותר, הוא שדווקא לאחר כמעט שנה מהתפרצות המגיפה נמצאה ירידה בערכים הקשורים לאכפתיות ודאגה לזולת. אנשים הרגישו פחות קרובים לאנשים שנמצאו סביבם והיו יותר מרוכזים בעצמם. עוד נמצא קשר בין רמת הדאגה והפחד של אנשים מהקורונה לבין מידת האכפתיות שלהם מאנשים אחרים - ככל שאדם חשש יותר מהמגיפה, כך הוא נעשה פחות אכפתי כלפי הסביבה שלו.

ד''ר אלה דניאל אמרה כי ''אם באוסטרליה, בה ההשפעה של הקורונה הייתה פחות נרחבת מישראל, אלו היו הממצאים, ניתן לשער שבמקומות כמו ישראל, שבהם האפקט של המגיפה היה חזק יותר וכלל לצד הדאגה לבריאות גם פגיעה בביטחון הכלכלי של רבים, בנוסף לשיבושים ארוכים בשגרת החיים, ההשפעה תהיה משמעותית אף יותר. במילים אחרות, אם אלה הממצאים שהתקבלו באוסטרליה, יש לנו סיבה טובה לחשוב שיהיו שינויים משמעותיים גם  בישראל".

פרופ' בניש-וייסמן הוסיפה: ''היות ואנחנו יודעים שקיים קשר חזק בין ערכים והתנהגות וכי ערכים נמצאו מנבאים של התנהגות, השינוי הערכי הזה מעורר דאגה לגבי שינויים בהתנהגויות פרו-חברתיות בחברה. אנשים עלולים להתנדב פחות, להיות פחות עסוקים בתרומה לקהילה, פחות  לשתף פעולה אחד עם השני - כל אלה השפעות שעשויות להישאר גם בטווח הרחוק".

לפרסום בתקשורת: mako, בחדרי חרדים, פורטל הכרמל והצפון,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
CERN

הישג מדהים לאקדמיה הישראלית: פרופ' אליעזר רבינוביץ ממכון רקח נבחר לנשיא ה-24 של הארגון האירופי למחקר גרעיני CERN

24 ספטמבר, 2021

קרא עוד
מועצת CERN הודיעה היום (ו') על בחירתו של פרופסור אליעזר רבינוביץ' לנשיאה ה-24 החל מינואר 2022. הוא יחליף בתפקיד את ד"ר אורסולה באסלר, אשר מסיימת שלוש שנות כהונה. CERN, הממוקם בג'נבה, הינו המרכז הגדול בעולם לחקר מאיצי חלקיקים. המרכז הבינלאומי מעסיק מאות פיזיקאים מובילים מרחבי העולם, המבצעים ניסויים מדעיים במאיצי החלקיקים וחוקרים את הצדדים התאורטיים של פיזיקת החלקיקים. בארגון חברות 23 מדינות, מתוכן ישראל, המדינה החברה היחידה שאינה מאירופה. ישראל הצטרפה לארגון כחברה מלאה בדצמבר 2013, לאחר שנים רבות שבהן השתתפה רק כמשקיפה.

פרופסור רבינוביץ' הוא חוקר מוביל ומוערך במכון רקח לפיסיקה של האוניברסיטה העברית ויו"ר מכון des Hautes Études Scientifiques (IHES). הוא קיבל את הדוקטורט שלו בפיסיקה באנרגיות גבוהות צמכון ויצמן בשנת 1974. רבינוביץ' הינו חוקר בכיר באוניברסיטה העברית משנת 1977, והיה ראש מכון רקח לפיסיקה בין השנים 2005-2012.

"כבוד גדול להיבחר ולהיות הנשיא של מועצת CREN, ארגון שבו נפגשים הרצון ליצור ידע לטובת האנושות כולה ושיתוף פעולה בינלאומי של כל החוקרים המובילים בעולם. אני גאה ונרגש להוביל את המחקר הכי מתקדם בעולם עם החוקרים המובילים בעולם", אמר פרופ' רבינוביץ'.

"פרופ' רבינוביץ' הוא תיאורטיקן מבריק בתחומי המחקר המתקדמים ביותר. במהלך שנות נשיאותי, הזדמן לי לעתים קרובות להתדיין עם פרופסור רבינוביץ', שעצותיו ותרומותיו תמיד היו מועילות מאוד לניהול הדיונים המתמשכים. אני בטוחה כי המועצה ממנה נשיא מצוין, שדאגתו למדע היא בעלת חשיבות עליונה", אמרה ד"ר באסלר.

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, בירך גם הוא את פרופ' רבינוביץ': "אנו שמחים וגאים על בחירתו של פרופסור אליעזר רבינוביץ לנשיא CREN.  בחירתו של פרופסור רבינוביץ לנשיא מוסד בינלאומי כל כך חשוב היא תעודת כבוד למדינה, לאקדמיה הישראלית ולאוניברסיטה העברית".

קראו פחות
עיראק, Mostafa Meraji, usplash

דעה: כמה מטורף היה סדאם חוסיין? אולי לא כמו שחשבנו

23 ספטמבר, 2021

קרא עוד

כשישראל הצעירה ניהלה בשנות השישים דיון ציבורי ביתרונות ובחסרונות של הצטיידות בנשק אטומי, הזהיר השר יגאל אלון כי במזרח התיכון לא יכול להיווצר "מאזן של אימה". במקום הרתעה הדדית, טען אלון, יתקיים מצב של "אימה ללא מאזן". במילים אחרות, אלון חשב שבעוד שבשאר העולם מנהיגים נמנעים להשתמש בנשק גרעיני בשל החשש מההרס העצום שנשק זה ממיט, במזרח התיכון אי אפשר לצפות לכך. מנהיגי האזור, לפי הלך מחשבה זו, נוהגים בצורה לא רציונלית ולכן לא יירתעו משימוש בפצצה. מעט השתנה מאז. גם כיום רוב של ההנהגה בישראל סבורה, למשל, שאם לאיראן תהיה פצצה, היא תשתמש בה נגד ישראל, אף שהדבר יכול להביא לתגובה ישראלית מוחצת. זהו הרקע לדיון אם ישראל צריכה לפעול נגד מתקני הגרעין באיראן.

לפני 41 שנה ישראל חשבה באותו אופן על סדאם חוסיין, הרודן העיראקי. בספטמבר 1980 הוא החליט החלטה הרת אסון לסבך את ארצו במלחמה עם איראן. איראן גדולה פי 4 מעיראק ומספר התושבים בה כפול מזה של עיראק. לכן היא נחשבה למדינה החזקה ביותר במפרץ הפרסי ובשל כך בשנת 1975 סדאם חוסיין חתם על הסכם עם השאה האיראני, שהיה למעשה הסכם כניעה ובו סדאם קיבל את מרבית דרישותיו של השאה בנוגע לבעלות על הנהר שאט אל-ערב. כאשר החליט לפלוש לאיראן, פרשנים בני הזמן הניחו שסדאם ניסה לנצל הזדמנות. בעקבות המהפכה האיסלאמית של 1979 ותהליכי הטיהור והמעצרים בשורות הצבא, איראן נחלשה משמעותית. למרות זאת, המלחמה נמשכה כשמונה שנים. היא הביאה למותם של מאות אלפי עיראקים והסתיימה למעשה בתיקו. עיראק יצאה מהמלחמה עם חוב חיצוני גדול ובלי אף הישג משמעותי.

האמנם פתח סדאם במלחמה זו מתוך שגעון גדלות? צלילה לנבכי הסיפור מעלה תמונה אחרת. לו רצה סדאם לנצל את הכאוס בתוך איראן, הוא היה יכול לפתוח את המלחמה בתחילת 1979, כאשר כהן הדת הקיצוני, רוחאללה ח'ומייני, עלה לשלטון. במקום זאת סדאם דווקא ברך את השלטון החדש באיראן והביע תקווה ששתי המדינות יוכלו לחיות בשלום. אולם תוך זמן קצר החלה סדרה של התנגשויות על קו הגבול בין כוחות עיראקים ואיראנים. סדאם הבין שח'ומייני מחפש עימות עם עיראק על מנת לחזק את מעמדו בתוך איראן מול הגורמים המתונים, החילוניים והפרו-מערביים. בתגובה, סדאם החל להתייחס בנאומיו לאיראנים שרוצים בעימות עם עיראק וכאלו שלא. אבל מה שסדאם לא היה יכול להבליג עליו היה תמיכה איראנית במחתרת חמושה שפעלה בדרום השיעי. השליטה בדרום עיראק הייתה חשובה מאוד למשטרו של סדאם. המוצא של עיראק אל המפרץ הפרסי עובר דרך אזור זה וחלק משדות הנפט הגדולים נמצאים שם. כאשר המחתרת השיעית בדרום ניסתה להתנקש בחייו של בכיר במשטר, טארק עזיז, נפל הפור בבגדד. סדאם, אם כן, החליט לצאת למלחמה כדי להגן על יציבות שלטונו, לא כדי לנצל את חולשתה של איראן.

גם הסיבה שבגללה המלחמה התארכה קשורה לרגישות הפוליטית שגילה סדאם. צבא עיראק הוא זה שבחר את נקודת הפתיחה של המלחמה כאשר הוציא לפועל מתקפת פתע. זו התמקדה בהתקדמות לתוך חבל חוזיסטאן בדרום איראן, המאוכלס באוכלוסייה ערבית ברובה וכולל את שדות הנפט הגדולים באיראן. השתלטות עיראקית עליו הייתה יכולה להנחית מכת מחץ על כלכלה האיראנית. אבל במקום להתקדם במהירות, הצבא העיראקי נע בזהירות ובאיטיות והפעיל עוצמת אש גדולה. כל זה הבטיח מספר נפגעים נמוך לכוחות העיראקיים, אולם התנהלות זו בזבזה זמן יקר ואפשרה לאיראן להתארגן מחדש ולנצל את היתרון שלה בכוח אדם. איראן גייסה אפילו נערים צעירים ישירות לשדה הקרב. כל זה אפשר לאיראן להטות את הכף, להדוף את הצבא העיראקי ולפלוש לשטחה של עיראק בקיץ 1982. אם כן, המחיר של הניסיון של סדאם לחסוך בחיי חייליו היה יקר. בשנים הבאות עיראק נאלצה לנקוט בצעדים נואשים, בכלל זה שימוש בנשק כימי נגד חיילים איראנים ומורדים כורדים כדי למנוע תבוסה במלחמה.

הפחד של סדאם משינוי לרעה בדעת הקהל בעיראק התבטא גם בהתנהלות הכלכלית של המשטר תוך כדי המלחמה. ממשלת עיראק עשתה מאמצים ניכרים כדי למנוע פגיעה ברמת החיים של האזרחים. למרות ההוצאות העצומות שהמלחמה דרשה, לא נרשם מחסור במוצרים כלשהם בשווקים. החשש של סדאם לא היה מוגזם. בכירי המשטר היו שייכים לאליטה צרה ביותר שכללה בעיקר את חברי המשפחה המורחבת של סדאם. שאר גורמי הכוח בעיראק הורחקו מהשלטון. הדיקטטורה של סדאם שרדה רק בזכות רווחי הנפט העצומים והשימוש בהם כדי לשחד את הנאמנים למשטר ולבנות מנגנוני בטחון חזקים שיוכלו לבלוש אחר האופוזיציה ולדכא אותה.

סדאם, אם כן, היה דווקא מנהיג רציונלי. השיקול העליון שלו היה ניסיון להבטיח את הישרדות המשטר במדינה שחוותה מספר רב של הפיכות צבאיות אלימות. השיקול הזה קבע את מועד המלחמה, וההתנהלות הצבאית והכלכלית של עיראק בזמן המלחמה. ההיסטוריה של האזור מראה ששיקול זה הוא השיקול המכריע עבור רוב שליטי המדינות במזרח התיכון, ובכלל זה איראן. לכן אפשר לצפות שאם ההנהגה בטהראן תיווכח שחזרה להסכם הגרעין עם ארה"ב תוכל דווקא להבטיח את המשך שלטונה, היא תהיה מוכנה לחדש את ההסכם.

ד"ר גיא לרון הוא מרצה בכיר במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית.

הפרסום בתקשורת: ynet

קראו פחות
פרח צומח. nikola_jovanovic_unsplash

האוניברסיטה העברית מקימה מרכז כלל-אוניברסיטאי לקיימות

3 מאי, 2021

קרא עוד

במכתב לקהיליית האוניברסיטה הוכרז על החלטתה האסטרטגית של הנהלת האוניברסיטה להציב את תחום הקיימות בראש סדרי העדיפויות ולהקים את המרכז לקיימות. מנהלת המרכז, פרופ' יעל מישאל: "אתגר הקיימות הינו צו השעה ברמה העולמית, והמדע מתגייס כולו להתמודדות עם אתגר זה". כיום, יותר מ-130 מרצים ומרצות באונ' העברית חוקרים, מלמדים ועוסקים בנושאי קיימות, סביבה ואקלים

מרכז כלל-אוניברסיטאי לקיימות, חדש וראשון מסוגו, מוקם בימים אלה באוניברסיטה העברית, כחלק מהחלטתה האסטרטגית של הנהלת האוניברסיטה להציב את אתגר הקיימות הגלובלי בראש סדרי העדיפויות של המוסד האקדמי. הקמת מרכז זה (שכנס להשקתו הרשמית מתוכנן בירושלים בפני סגל האוניברסיטה בקיץ הקרוב) נועדה בין היתר להגביר באופן משמעותי את המחקר וההוראה בנושאי קיימות, תוך עידוד פעילות משולבת חוצת-דיסציפלינות והרחבת הספטקרום המחקרי וההוראתי באופן שישקלל שלל היבטי קיימות רלוונטים. מטרה מרכזית נוספת של המרכז היא לקדם ולהטמיע קיימות מעבר לגבולות האוניברסיטה. לשם כך, המרכז ישתף פעולה עם גורמי תעשייה והסקטור הפרטי, החברה האזרחית, האקדמיה והממשל, בארץ ובעולם, לטובת קידום ופיתוח פתרונות טכנולוגיים, העלאת המודעות הציבורית, מדיניות והטמעה בתחומי הקיימות.

במרכז צפויים לפעול חוקרים בעלי שם, וכן עמיתים ותלמידים לתארים מתקדמים באוניברסיטה. בשלב הראשון, המרכז יפיץ קולות קוראים למימון מחקרים שיקדמו נושאי קיימות, בדגש על שיתופי פעולה בין-תחומיים ובין-קמפוסיים. ראוי לציין כי מעבר להקמת המרכז, מתעסקים כיום מעל ל-130 מרצים ומרצות בנושאי קיימות, סביבה ואקלים במחלקות, בפקולטות ובחוגים ברחבי האוניברסיטה.

אתגר הקיימות העומד בפנינו כולל את הרצון לאפשר את המשך קיום החברה האנושית בדור הנוכחי ברווחה, תוך שמירה ואף שיפור רמת החיים לדורות הבאים. מדובר באחד האתגרים המשמעותיים והבוערים שידעה האנושות. על רקע התנאים האקלימיים המשתנים במהירות והשימוש הבלתי מושכל שנעשה בדורות האחרונים במשאבי כדור הארץ, מתגבשת הבנה נרחבת ברחבי העולם באשר לחשיבותה הקריטית של הקיימות ומתהווה פעילות גוברת והולכת לקידומה. בתוך כך, אוניברסיטאות מובילות בעולם התגייסו באופן מרשים לקידום קיימות, בהתאם ליעדי העל לפיתוח בר-קיימא של האו"ם (Sustainable Development Goals – SDGs).

פרופ' יעל מישאל מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית נבחרה לכהן כמנהלת המרכז, ולצידה מונתה ועדה אקדמית שמורכבת מנציגים ונציגות של כלל הקמפוסים באוניברסיטה. במרכז יפעלו גם עמיתים ותלמידים לתארים מתקדמים באוניברסיטה. פרופ' מישאל מסרה כי "אתגר הקיימות הינו צו השעה ברמה העולמית, והמדע מתגייס כולו להתמודדות עם אתגר זה. האוניברסיטה העברית מחויבת ליטול חלק מרכזי במאמץ להציע פתרונות לעמידה ביעדי האו"ם ולמציאת דרכים לניהול אורח חיים בר-קיימא. אחת החוזקות של האוניברסיטה העברית היא שכבר כיום קיימת פעילות מחקרית והוראתית ענפה באפיקים שונים ומגוונים בתחומי הקיימות. נדרשת הרחבה, העמקה ומציאת אפיקיי מחקר חדשים שיתרמו לקידום הידע. באופן חד-משמעי, שיתוף פעולה בין החוקרים ליצירת מחקר בין-תחומי ורב-תחומי, יוביל לפריצות דרך - מכיוון שמגוון מעודד חדשנות, מחזק יצירתיות ומוביל לקבלת החלטות טובה יותר. במקביל לפעילות המחקרית, נפעל ליצירת יחסי גומלין בין האוניברסיטה והגופים הציבוריים הרלוונטיים במדינת ישראל, כך שהידע המחקרי יתורגם להמלצות רגולטוריות ויועבר למקבלי ההחלטות. גישה זו, מחקר חדשני רב-תחומי ובין-תחומי בתחום הקיימות במובן הרחב שיתכתב עם גורמים מדיניים וציבוריים הינו ייחודי".

במכתב שנשלח לאחרונה בנושא זה לקהיליית האוניברסיטה, כתבו נשיא האוניברסיטה, פרופ' אשר כהן, רקטור האוניברסיטה פרופ' ברק מדינה ומנכ"ל האוניברסיטה וסגן הנשיא ישי פרנקל: "רבים מקהילת האוניברסיטה מקדמים את הנושא גם במישור הלאומי. הקמת המרכז האוניברסיטאי נועדה להרחיב, לתכלל ולשכלל את כלל הפעילות בתחום הקיימות כתחום מועדף ובינתחומי כלל-אוניברסיטאי, בהתאם לאתגרים העומדים לפתחנו. אנו פועלים לגייס כספים חיצוניים בהיקפים משמעותיים להמשך פעילות המרכז. אנו קוראים לכם/לכן חברי וחברות הסגל באוניברסיטה, מכלל תחומי המחקר, לבחון דרכים לשלב בפעילות האקדמית והציבורית שלהם היבטים שקשורים לקיימות. מוטלת על כולנו אחריות חברתית וציבורית ראשונה במעלה לתרום תרומה מדעית להתמודד עם האתגר הגדול שמוטל בעת הזו על האנושות".

לפני מספר חודשים הוחלט באוניברסיטה העברית להקים את המרכז לחקר אקלים HUCS (Hebrew University center for Climate Science), בראשו עומדים כיום פרופ' חזי גילדור ודר' אורי אדם. הפרויקט הייחודי מאפשר בפעם הראשונה בארץ לחוקרים מתחומים שונים (מתמטיקה, סטטיסטיקה, פיזיקה, מדעי כדור הארץ, גאוגרפיה, מדע המדינה, חקלאות, מדעי המחשב, ועוד) לשלב כוחות בכדי לפתח מודל אקלימי שיוכל לצפות ולהסביר את השינויים הצפויים להתרחש באזורנו בצורה טובה משמעותית ממודלים קיימים. כמו כן, המרכז מאפשר שילוב של רעיונות ומחקרים וסיעור מוחות בין חוקרים מתחומים שונים סביב נושא האקלים, ויתקיימו בו שיתופי פעולה עם השירות המטאורולוגי ומוסדות שונים בארץ, כדי לקדם את ההבנה של השינויים האזוריים לטובת מקבלי ההחלטות.

 

לפרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/article/SJmPNITDO

קראו פחות
באנר

דרושים סטודנטים לתכנית "מסעות דעת״ של האוניברסיטה העברית ומכון ון ליר בירושלים

2 מאי, 2021

קרא עוד
אנחנו מחפשים אתכן ואתכם - סטודנטים/ות שנרשמו לשנה"ל תשפ"ב באוניברסיטה העברית בירושלים.

"מסעות דעת - תוכנית למנהיגות אינטלקטואלית צעירה" של מכון ון ליר בירושלים והאוניברסיטה העברית – מיועדת עבורכםן.

מסעות דעת היא תוכנית ייחודית ומרתקת המיועדת לקבוצה קטנה ואיכותית של סטודנטים וסטודנטיות בעלי סקרנות אינטלקטואלית ויכולת לימוד גבוהה, מכל גווני האוכלוסייה בישראל ומכל תחומי הידע.

עמיתי התוכנית יזכו במלגת לימודים באוניברסיטה העברית ויהיו זכאים ל 2- נ"ז בכפוף למילוי כל מטלות התוכנית. בתקופת לימודי הקיץ יתגוררו העמיתים יחד במתחם ייעודי במעונות האוניברסיטה.

הלימודים יתקיימו במכון ון ליר בירושלים במשך חמישה שבועות רצופים במהלך הקיץ ואחריהם יתקיימו מפגשי המשך אחת לחודש, עד ליוני 2022.

לפרטים נוספים: https://journeys.vanleer.org.il

הגשת מועמדות עד ה- 10/5/21.

קראו פחות
ראה גם: סטודנטים
תרנגולים

מחקר חדש מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה מגלה כי ביצועי הרבייה של תרנגולים משתפרים בהתאם לשינויים בצבע התאורה

29 אפריל, 2021

באנר

חבר הנאמנים: פרופ' אשר כהן נבחר לכהונה שנייה כנשיא האוניברסיטה, פרופ' מונא חורי-כסאברי נבחרה לכהן כסגנית נשיא האוניברסיטה לאסטרטגיה ומגוון

28 אפריל, 2021

ראה גם: סגל, סטודנטים
הר הצופים

הוכרזו מקבלי פרס הרקטור השנה לאנשי סגל וסטודנטים מצטיינים

25 אפריל, 2021

טקס הענקת פרס הרקטור השנה יתקיים ביום רביעי, ט"ז בניסן תשפ"א (28.4.2021) בשעה 18:00, באולם עצמאות מקסיקו, קמפוס הר-הצופים.

 

כמדי שנה יחולקו בטקס הפרסים הבאים:

פרס הרקטור לחוקרים מצטיינים על הצטיינות במחקר, בהוראה ובהשתתפות פעילה בחייה האקדמיים של האוניברסיטה. להלן שמות הזוכים ונימוקי הוועדה:

פרופ' ענבל ארנון, המחלקה לפסיכולוגיה, הפקולטה למדעי החברה

alyssa_arre

מחקר חדש של חוקרים מהמחלקה לפסיכולוגיה: גם לקופים יש מודעות (ותת מודע)

25 אפריל, 2021

ההבחנה בין המודע לבין התת מודע היא אבן פינה של התרבות המערבית. התודעה האנושית נתפסת לעתים קרובות כפסגת היצירה האבולוציונית. היא מאפשרת רגשות, מוטיבציות, קבלת החלטות, ותכנונים לטווח ארוך. התודעה נתפסת לעתים קרובות ככזו שהופכת אותנו מסתם חיה, לחיה מוכשרת במיוחד, שככל הנראה שולטת היום בעולם – לטוב ולרע. אבל האם לכל בעלי החיים יש תודעה? כל בעל חתול, כלב או דג, יישבע שלחיית המחמד שלו יש תודעה. אבל איך יודעים?

 

Pillivery

כל הכבוד לכם, "פיליברי"! סטודנטים תרמו לקהילה במהלך משבר הקורונה - וזכו בפרס כספי

21 אפריל, 2021

קרא עוד
ות"ת מקדמת ומתמרצת עשייה איכותית אשר מנצלת את משאבי האקדמיה לטובת סביבתה הקרובה, תורמת לה ומחזקת את השפעות האקדמיה החיוביות על החברה הישראלית. לאור חשיבות הנושא מתקצבת הות"ת שבמועצה להשכלה גבוהה שורה של פרויקטים חברתיים בכ-30 מיליון שקלים בשנה. בנוסף, ועדת ההיגוי בוחרת סטודנטים מצטיינים מהמוסדות השונים, סטודנטים אשר פעלו לאורך כל השנה, התנדבו ופעלו למען הקהילה והפגינו מעורבות חברתית יוצאת דופן בשנה שבה התמודדה ישראל, כמו רוב מדינות העולם, עם מגפת הקורונה. הות''ת מכבדת אותם כעת בפרס כספי. 

מהאוניברסיטה העברית היו אלה נעמה מיטלמן, יונתן אגר, שרון שרייבר, יוגב כהן -  שהקימו את "פיליברי" (Pillivery = Pill + Deliver), יוזמה מקורית של סטודנטיות וסטודנטים לרפואה, אשר בעת הסגר הראשון של מגיפת הקורונה זיהו מהר (עוד לפני מערכת הבריאות הציבורית!) את הצורך של חולים כרוניים בסיכון לקבל את התרופות שלהם מבלי להסתכן ולצאת לבית המרקחת ולהחשף לנגיף. מדובר על מאגר מתנדבים שמטרתו איסוף תרופות לפי מרשם מבית המרקחת השכונתי עבור חולים כרוניים, מדוכאי חיסון, קשישים ושאר קבוצות סיכון, והבאתן עד דלת המטופל. הרציונל - צמצום חשיפתן של קבוצות הסיכון אל גורמים מזהמים, הנמצאים בשכיחות גבוהה בבתי המרקחת. מפתיחת המיזם, גייסו הסטודנטים מעל 150 מתנדבים באזור ירושלים והשרון אשר הגיעו וסייעו למעל 1200 מטופלים ברחבי הארץ (גויס גם רכב חלוקה ייעודי כדי להגיע למרפאות מרוחקות.

נעמה, יונתן, שרון ויוגב, כל הכבוד לכם! 

לפרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/environment-science/article/H1w00DmhUu
 

קראו פחות
פרופ' אלברט איינשטיין

שיחה עם פרופ' אלברט איינשטיין - עכשיו זה אפשרי!

21 אפריל, 2021

קרא עוד

בינה מלאכותית שפותחה באוניברסיטה העברית מאפשרת לשוחח עם המדען המפורסם! נסו זאת בעצמכם >>

https://digitalhumans.com/digital-einstein/

לפרסומים בתקשורת: http://www.ifatmediasite.com/ms/radiomp4/2021/04/20/10622758.mp4

קראו פחות
cannabis

יום הקנאביס הבינלאומי: הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה מקימה את המתחם המתקדם בישראל ובין היעילים בעולם לגידול ומחקר בקנאביס– מהזרע ועד הצריכה

20 אפריל, 2021

קרא עוד
בשנים האחרונות הולך וגובר הצורך במחקר מדעי מעמיק ורב-תחומי של צמח הקנאביס על מנת לייעל את יצור חומרי הגלם לתעשיית התרופות ולהרחיב את היישומיים גם לתעשיות נוספות המשתמשות בחומרי הגלם שמייצר הצמח.כבר היום מתנהל במספר מעבדות בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות מחקר בנושא גידול הקנאביס, אך על מנת להיענות לצורך ההולך וגדל במחקר אקדמי איכותי בצמח, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית ברחובות מרחיבה את פעילותה בנושא ומקימה מתחם מתקדם ומאובזר לגידול קנאביס – הראשון באוניברסיטה בישראל.

 

המתחם החדש ישמש הן למחקר אקדמי בסיסי והן כמחקר יישומי לחברות מחקר פרטיות ומטרתו תהיה לימוד מקיף על הצמח, גידולו ושימושיו ויכלול שיתוף פעולה של כל הפקולטות ובתי הספר הרלוונטיים באוניברסיטה, כולל כל מכוני המחקר בפקולטה לחקלאות ומכונים נוספים מתחומי הרפואה והרוקחות. פרופ' מנחם מושליון מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות, היועץ המדעי של המיזם, פירט עוד על ייעודו של המתחם: "בגלל ששנים רבות גידול הצמח היה לא חוקי ברוב העולם, יש המון פערי ידע מאוד בסיסיים שצריך להשלים, לדוגמה מהם תנאי ההשקיה הדישון והתאורה האופטימליים לגידול קנאביס? מה הן ואיך ניתן לטפל במחלות והמזיקים של הצמח תוך הפחתת השימוש בהדברה כימית, שיכולה לסכן את משתמשי הצמח בשלבים מאוחרים יותר? בנוסף לשאלות הבסיסיות, כמובן שהמתחם ייתן פתרונות לגנטיקאים השואפים לפתח זנים חדשים שיותאמו למטרות רפואיות שונות וזנים עמידים יותר שניתן יהיה לגדל בקלות באקלים הישראלי ללא צורך במכשור מיוחד וחממות יקרות". בגידול ומחקר הקנאביס יהיו שותפים גם סטודנטים לתואר שני ושלישי בפקולטה לחקלאות, שישלבו את העבודה במתחם עם תחומי המחקר שלהם.

 

לאוניברסיטה העברית יתרון ממשי במחקר קנאביס על המוסדות בישראל וגם על מוסדות רבים בעולם, לאור העובדה שכל שלבי המחקר, החל משלב הזרעים, הקרקע והמים דרך אופטימיזציה של הגידול ועד הניסויים הקליניים בבעלי חיים ובני אדם, נעשה במוסד אחד ועם מינימום בירוקרטיה. בנוסף, מדובר בפעם הראשונה שמוצעת שותפות עסקית פרטית-אקדמית לקידום מחקר ופיתוחים בתחום. במקום שחברות פרטיות יחזרו אחר חוקרים מובילים מהאקדמיה על מנת לקדם את המחקר שהן מקיימות לשימושן, החוקרים המובילים יהיו נגישים לנושא תוך עבודתם האקדמית, עם כל הנגישות למשאבי הידע האדירים שהאוניברסיטה העברית מציעה.

 

לצורך הקמת המתחם, הקצתה האוניברסיטה העברית שטח של כדונם בתוך שטחי הפקולטה לחקלאות ברחובות שיכלול, בין היתר, חממות וחדרי גידול. עתה, האוניברסיטה מחפשת שותף אסטרטגי לפרויקט - יזמים, חברות תרופות, חברות גידול קנאביס, וכל משקיע או גוף אחר בעל ניסיון רלבנטי - אשר יהיה מוכן להשקיע את העלויות הנדרשות לצורך הקמת הקומפלקס, עלויות שמוערכות כיום בסך של כ-10 מיליון שקלים ולהקים את המתחם בצורה המיטבית.

 

לכתבה באתר mako

קראו פחות
הלל פורסטנברג

פרופ' הלל פורסטנברג הצטרף לקיר הנובליסטים בעקבות זכייתו בפרס אבל לשנת 2020

18 אפריל, 2021

היום (א') התקיים טקס הסרת הלוט מעל תמונתו של הלל פורסטנברג בקיר הנובליסטים של האוניברסיטה העברית בנוכחות הנהלת האוניברסיטה, מתמטיקאים בכירים ממכון איינשטיין למתמטיקה בו חוקר פורסטנברג ובני משפחתו. בזאת, הצטרף פרופ' פורסטנברג לרשימה מכובדת של חוקרים מהאוניברסיטה שהגיעו לפסגה העולמית בתחומם, דוגמת אלברט איינשטיין, ישראל אומן, אילון לינדנשטראוס, דניאל כהנמן, עדה יונת ואהרן צ'חנובר.

יזכור

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה

14 אפריל, 2021
יזכור
נִזְכּוֹר אֶת רֵעֵינוּ, אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵינוּ, תַּלְמִידֵי הָאוּנִיבֶרְסִיטָה הָעִבְרִית וְעוֹבְדֶיהָ שֶׁנָּפְלוּ בְּמַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל וּבְמוֹתָם נָתְנוּ לָנוּ חַיִּים; וְאֶת מִי שֶׁנִרְצְחוּ בִּידֵי בְּנֵי עַוְלָה בִּפְעוּלוֹת טֵרוֹר.

ראה גם: סגל, סטודנטים
באנר

השאטלים לקמפוס חוזרים!

13 אפריל, 2021

קרא עוד
השאטלים חוזרים! עם החזרה ההדרגתית לקמפוסים, אנחנו יותר משמחים לעדכן כי מערך השאטלים החינמי שלנו חזר לפעולה. לפרטים אודות מערך השאטלים, ראו:

https://studean.huji.ac.il/.../%D7%A9%D7%90%D7%98%D7%9C...

אנו מזכירים לכם את מערך שירות השאטל ממרכז העיר לקמפוס הר הצופים. השאטל פועל בימים א' -ה' בשעה 07:40 בבוקר, במסלול הבא:

צומת הרצוג טשרניחובסקי - רחוב עזה רד"ק - המלך ג'ורג' פינת בן יהודה - גבעת התחמושת (התחנה מול החניה של המטה הארצי) - הר הצופים (שער ראשי).

שמחים לראות אתכם שוב בקמפוסים!

קראו פחות
ראה גם: סטודנטים
prof Alex retzker. YITZ WOOLF PHOTOGRAPHY for huji

"רגע ייחודי בתולדות המדע": האוניברסיטה העברית ואמזון ווב סרוויס AWS סיכמו על ביצוע מחקרים בתחום המחשוב הקוונטי

12 אפריל, 2021

 המרכז למחשוב קוונטי של האוניברסיטה העברית יערוך מחקר ממוקד בחומרה של מחשוב קוונטי

זהו הסכם ראשון ראשון בין אמזון ווב סרוויס AWS ומוסד אקדמי בישראל לפיתוח טכנולוגיות קוונטים

פרופ ישי יפה, האוניברסיטה העברית. צילום תומר אפלבאום

פרופ' ישי יפה מביה"ס למנהל עסקים - ברשימת 100 המשפיעים והמשפיעות של ישראל ע"פ עיתון "דה מרקר"

30 אוגוסט, 2021

קרא עוד

אסא ששון בחר בפרופ' ישי יפה, חוקר ומרצה למימון באוניברסיטה העברית וראש הוועדה לבחינת דמי הניהול, ברשימה המכובדת!



מתוך ההחלטה לבחור בו:

בפברואר 2020 מונה ישי יפה ליו"ר ועדה שהקימה רשות שוק ההון, במטרה לתת מענה קבוע לסוגיית ההוצאות הישירות בגין ביצוע עסקות על ידי הגופים המוסדיים עבור לקוחותיהם. עוד חברים בוועדה פרופ' אסף חמדני (עד אפריל 2021), פרופ' אלון ברב, פרופ' אתי איינהורן, ד"ר נדין בודו טרכטנברג, עו"ד ורו"ח מיכל עבאדי־בויאנג'ו וד"ר הראל פרימק. מסקנות הוועדה היו לא פחות ממהפכניות, ואם יתקבלו במלואן, הן עשויות לשנות את שוק הפנסיה בישראל.

הוצאות ישירות – או "דמי ניהול חיצוניים" – הן תוספת לדמי הניהול השוטפים שמשלמים החוסכים עבור ניהול חיצוני שרוכש מנהל השקעות בגוף מוסדי עבור חלק מכספי הפנסיה. דמי הניהול החיצוניים מועברים על ידי קופות הגמל, קרנות ההשתלמות, ביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה, לגופים חיצוניים, עבור ניהול השקעות – לרוב אלטרנטיביות, כמו קרנות גידור, נדל"ן וקרנות השקעה פרטיות. סכום זה מגדיל בפועל את דמי הניהול שהחוסך משלם, ללא דיווח מסודר וללא שקיפות.

בוועדה טענו כי השימוש בהשקעות אלטרנטיביות לא בהכרח אפקטיבי, ולכן מומלץ לשנות את מבנה דמי הניהול באמצעות מעבר למחיר ידוע מראש, המחושב כשיעור מהצבירה, וכולל את דמי הניהול מצבירה ומהפקדה וגם סוגי הוצאות ישירות שונות. בנוסף הם קבעו כי יש לעודד מסלולי השקעה פסיביים בעלות נמוכה, שכל אחד מהם יעקוב אחרי כמה מדדי מניות ומדדי אג"ח בולטים בעולם בכלל ובארץ בפרט; לאפשר לגופים המוסדיים להציע מסלולי השקעה בדמי ניהול מבוססי ביצועים, שיחושבו באופן סימטרי על בסיס ארוך טווח, מעל מדדי הייחוס ומתחתם; לשפר את שקיפות המידע המוצג לרשות שוק ההון ולחוסכים; להגביר את העצמאות, לחזק את הסמכויות ולהגדיל את התקציב של הרשות; ולשפר את יכולת הפיקוח שלה על תהליכי השקעה, בפרט על השקעות באפיקים לא סחירים. באופן צפוי, בשוק לא ממש אהבו את ההמלצות, ועכשיו הקרב רק מתחיל.

https://www.themarker.com/magazine/EXT-STATIC-1.10160215?fbclid=IwAR1-rU...

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, סגל
פרופ' גד יאיר

מאמר דעה של פרופ' גד יאיר: מערכת החינוך היא מתקן האפסנאות הגדול ביותר של מדינת ישראל

30 אוגוסט, 2021

'צריך לפתוח את בתי-הספר ב-1 בספטמבר'. 'לא, צריך לדחות בעשרה ימים', 'לא – בחודש'. כן, לא, כן, לא. 'עם שבעים אחוזים מחוסנים', בשכבה, או בכיתה... דיייי, תפסיקו כבר! אין ספק, הוויכוח על פתיחת שנת הלימודים נמשך עד בחילה. אבל מתחת לו נחשפה אמת מרה: מטרתה של מערכת החינוך היא לאפסן תלמידים למספר שעות ביום בבתי-הספר, כדי שהורים יוכלו לעבוד. כדי שהכלכלה תתפקד. זאת האמת. ועבורנו, אנשי החינוך, זו אמת מרה. 

School photo created by tirachard - www.freepik.com

מחקר חדש מצא כי היקפי המסחר בבורסה פוחתים בכ-12% ביום הראשון של הלימודים, כיוון שאימהות עובדות מלוות את ילדיהם לבית הספר

30 אוגוסט, 2021

קרא עוד
למרות התוצאות השליליות, לתופעה יש דווקא בסיס חיובי. "העובדה כי נפח המסחר מושפע לרעה מפתיחת שנת הלימודים, מעידה על הצלחה של מדיניות הנאבקת באפליה מגדרית בשוק התעסוקה"

הימים הראשונים בגן או בכיתה א', לרוב נחשבים לימי הסתגלות למערכת. כשם שכך, כדי להקל על המעבר, נדרשים הורי התלמידים לקחת יום חופשה ביום הראשון בשנת הלימודים על מנת ללוות את ילדיהם למסגרות. עם העלייה בהשתתפות נשים בשוק העבודה ובתפקידי מפתח בחברה מסחריות, נצפתה תופעה כלכלית מעניינת הקשורה לתקופת הסתגלות למסגרות הלימודיות. מחקר חדש של פרופ' צבי וינר מהאוניברסיטה העברית יחד עם ד"ר מנחם עבודי מאוניברסיטת בר אילן וד"ר יבגני מוגרמן מהאוניברסיטה העברית ובר אילן, מגלה כי היעדרותן הנרחבת של נשים ביום הלימודים הראשון מורגשת בבורסה באופן מובהק עם נפחי מסחר ופעילות שוק נמוכה יותר באותו יום, בהשוואה לימי לימודים אחרים. במדינות עם חוקים המעודדים שוויון מגדרי במקומות העבודה, מורגשת ירידה בולטת אף יותר בפעילות השוק.

במחקר, שפורסם בכתב העת published in the Journal of International Financial Markets, Institutions and Money, החוקרים ערכו סקר בקרב 607 משתתפים מ-32 מדינות שסיווג את הנשאלים לפי מגדר, רמת ההשכלה, האם הם הורים והאם ליוו את ילדם ביום הלימודים הראשון בשנת 2018. בנוסף, הצוות בדק את אחוזי הנשים בכוח העבודה בכל אחת מהמדינות הללו ואת היקף הירידות בהיקפי המסחר ביום הלימודים הראשון. לאחר מכן השוו החוקרים את הנתונים שהתקבלו עם נתונים דומים שנאספו בין השנים 1968-2017, על מנת לאפיין את תהליך השינוי והשילוב של נשים בשוק העבודה. "בידוד הנתונים, ממחיש את ההשפעה של נשים עובדות על נפחי המסחר", הסביר וינר.

החוקרים מצאו כי בשנת 2018 שני שלישים (67%) מההורים שהשתתפו בסקר אמרו שהם מפנים זמן מהעבודה כדי ללוות את ילדיהם ביום הראשון לגן או לכיתה א', ולא מבקשים מאחרים לעשות זאת במקומם. 23 מתוך 32 המדינות שנבדקו דיווחו על נפח מסחר נמוך יותר ביום הראשון ללימודים, עם ירידה ממוצעת של 12% בפעילות השוק. מספרים אלה גבוהים משמעותית מתקופות בהן נשים ואימהות עבדו פחות מחוץ לבית. "בשנות השישים והשבעים, ועד היום בחברות מסורתיות יותר, היו פחות אימהות עובדות ולכן השפעתן על מסחר בכמויות בכל יום נתון הייתה פחות בולטת", הוסיף וינר ,"עם זאת, ככל שנשים מרחיבות את מקומן בשוק העבודה, ההשפעה שלהן על הכלכלה גדלה משמעותית".

המוטיבציה למחקר נעוצה בהתעניינות הגוברת בקשר בין שיקולים חברתיים לשווקי המניות. "העובדה שנפח המסחר הושפע לרעה, במיוחד במדינות עם חוקי אי-אפליה מגדרית בהן המחוקקים מסדירים את הליך ההעסקה בחברות, מצביעה על כך ששוויון בין המינים הצליח במידה רבה", הוסיף וינר.

למאמר המלא

קראו פחות
טריקור

ניסוי קליני ראשון בתרופה TriCor הראה יעילות בטיפול בחולי קורונה קשים

26 אוגוסט, 2021

קרא עוד
פרופ' יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית הוכיח בניסוי קליני שנערך בביה"ח ברזילי, כי התרופה שמיועדת להורדת שומנים בדם הפחיתה את הדלקת שנגרמת על ידי נגיף הקורונה תוך 48 שעות בחולי קורונה קשים וייתרה את הצורך בהנשמה מלאכותית

נגיף ה-SARS-CoV-2 הדביק למעלה מ-165 מיליון אנשים ברחבי העולם וגרם לכמעט 3.5 מיליון מקרי מוות מאז הופעתו. מאמצי החיסון האחרונים שהחזירו את ישראל לשגרה לתקופה קצרה, כבר הפכו ליעילים פחות בעקבות מספר וריאנטים של הווירוס שמאתגרים את החיסונים הנוכחיים. בעוד ש-COVID-19 בדרך כלל גורם למחלה קלה, אצל חלק מהחולים היא עלולה להתפתח לדלקת חמורה הדורשת התערבות רפואית.

לפני כשנה, פרופ' יעקב נחמיאס ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית מצא כי נגיף הקורונה גורם להצטברות של שומנים בריאות, דבר שגורם לדלקת חמורה, במאמר שקיבל חשיפה נרחבת מאוד בישראל ובעולם. פרופ' נחמיאס וצוותו זיהו את התרופה להורדת שומנים TriCor (fenofibrate) כתרופה אנטי-ויראלית יעילה, והראו שהיא מפחיתה את הנזק לתאי הריאה וחוסמת את שכפול הנגיפים בניסויי מעבדה. באוקטובר 2020, הצוות דיווח על מחקר תצפיתי שנערך במספר מרכזים קליניים בישראל שתמך בממצאים המקוריים. לאחר מכן השיק הצוות מחקר קליני התערבותי לטיפול בחולי COVID-19 קשים במרכז הרפואי ברזילי בתמיכת Abbott Laboratories.

כעת, קבוצת החוקרים מדווחת על תוצאות מבטיחות במחקר קליני התערבותי שמובל ע״י פרופ' נחמיאס ומונחה ע״י פרופ' שלמה מעיין מנהל מערך מחלות זיהומיות מהמרכז הרפואי ברזילי. במחקר טופלו 15 חולי COVID-19 שמאושפזים במצב קשה עם דלקת ריאות הדורשים תמיכה נשימתית. המטופלים קיבלו 145 מ"ג ליום של TriCor (fenofibrate) למשך 10 ימים בנוסף לטיפול הסטנדרטי ומעקב אחר המשך התקדמות המחלה.

"התוצאות מצוינות", אמר פרופ' נחמיאס, "סמני הדלקת המתקדמים, שהם סימן ההיכר של הידרדרות המחלה, פחתו משמעותית תוך 48 שעות מתחילת הטיפול. יתר על כן, 14 מתוך 15 החולים החמורים לא נזקקו לתמיכת חמצן תוך פחות משבוע לאחר תחילת הטיפול, כשנתוני העבר מראים שרוב החולים הקשים זקוקים לשבועיים או יותר של תמיכה נשימתית". תוצאות אלו מבטיחות, שכן TriCor (fenofibrate) היא תרופה מוכרת שכבר אושרה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) בשנת 1975 לשימוש ארוך טווח עם רמת בטיחות שימוש גבוהה מאוד. כיוון שכך, הליך אישור TriCor לטיפול בקורונה יהיה קצר בכמה שנים בהשוואה לתרופות שמיוצרות היום למטרה דומה.  "פנופיבראט בטוח הרבה יותר מתרופות אחרות שהוצעו עד כה״, הדגיש פרופ׳ נחמיאס ״ומנגנון הפעולה אינו ספציפי לזן מסוים של הווירוס, כלומר התרופה יכולה להיות רלוונטית נגד רוב הווריאנטים. אנו ממתינים בדריכות לתוצאות המחקר מבוקר הפלסבו".

"כל החולים שוחררו מבית החולים תוך פחות משבוע לאחר תחילת הטיפול ונשלחו הביתה להשלים את הטיפול בן 10 הימים, ללא דיווחים על תופעות לוואי הקשורות לתרופות", מציין פרופ' שלמה מעיין. "באופן מעניין, פחות חולים דיווחו על תופעות לוואי של COVID-19 במהלך תקופת מעקב של 4 שבועות". ממצאים ראשוניים אלה מראים שבאמצעות התרופה ניתן גם להקל על תסמיני המחלה שחווים חולים ששורדים את השלב הקשה של COVID-19.

החוקרים הדגישו כי למרות שהתוצאות היו מבטיחות ביותר, רק מחקרים מבוקרי פלסבו יכולים לשמש בסיס להחלטות קליניות. "נכנסנו לשלב השני של המחקר ואנו מגייסים מטופלים באופן פעיל", אמר פרופ' נחמיאס וציין כי שני מחקרים מבוקרי פלסבו כבר מתקיימים בימים אלה בדרום אמריקה, ארצות הברית וישראל.

 

צפו בכתבה במהדורה המרכזית של חדשות 12

קראו פחות
covid-19 vaccine. by hakan nural, unsplash

מבצע חיסונים - אולם עצמאות / מקסיקו

19 אוגוסט, 2021

קרא עוד
ביום ראשון הקרוב, ה- 22.08.2021  בשעות 10:00 עד 12:00, יתקיים מבצע חיסונים באולם העצמאות, קמפוס הר-הצופים.

מבצע החיסונים מכוון לקדם חיסונים לסגל אקדמי ומנהלי בגיל 50 ומעלה (חיסון שלישי) וחיסון ראשון לתלמידי רשות לבינלאומיות (חו"ל, מזרח ירושלים וכדומה).

החיסונים יבוצעו ע"י מד"א ובשיתוף עיריית ירושלים-בי"ס תלמידי חו"ל והנהלת האוני'.

 

למעוניינים להתחסן ביום זה, נדרש להירשם בקישור המובא כאן –

https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScTGYLZZ7XLwRev0gMu4W0BxkzMg8tvOc4X0ZBUZsgY7FAeig/viewform
קראו פחות
בכניסה לתחנת הקורונה. צילום - יוסי זמיר

עדכון קורונה מאת רקטור האוניברסיטה העברית פרופ' ברק מדינה

19 אוגוסט, 2021

קרא עוד
לסטודנטיות ולסטודנטים באוניברסיטה העברית,

לפי החלטת הממשלה, שפורסמה היום, החל מיום רביעי, 18 באוגוסט 2021, גם כניסה לקמפוס לצורך השתתפות בבחינה מחייבת הצגת תו ירוק או אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה שבוצעה במהלך 24 השעות שקדמו להצגתה. מנועי חיסון רשאים להיכנס לקמפוס, בהצגת אישור רפואי על-כך.
אם נחוצה עזרה או הבהרה, בבקשה פנו אל מזכירות החוג.
בריאות טובה וקיץ נעים.
בברכה,                                                                       
ברק מדינה, רקטור.
 
 
 
Dear Hebrew University Students,
 
According to the government's decision, published today, as of Wednesday, August 18, 2021, entry to the campus for all purposes, including for taking an exam, is permitted only to "Green Pass" holders or by presenting a negative Covid-19 test conducted in the 24 hours before entry. Those who for medical reasons cannot be vaccinated may also enter, by showing a medical certificate.
For assistance, please contact the department secretariat.
Good health and enjoyable summer.
Yours,
Barak Medina, Rector.
קראו פחות
שתפ בין האוניברסיטה העברית לבין האוניברסיטה הפוליטכנית מוחמד השישי (UM6P) שבמרוקו

מסימני השלום: לראשונה שיתוף פעולה ראשון בין האוניברסיטה העברית לאוניברסיטה במרוקו!

17 אוגוסט, 2021

פרט לאוניברסיטה העברית, גם האוניברסיטאות תל-אביב ובן-גוריון והמכון הטכנולוגי הטכניון ישתפו פעולה בתחומים מדעיים ואקדמיים עם אוניברסיטת מוחמד השישי במרוקו

Photo by Mathew Schwartz on Unsplash

מחקר ראשון מסוגו בעולם בחן עצמות של בני אדם בין השנים 10,000 לפנה"ס עד המאה ה-17, ומצא כי ריכוז עופרת רעילה בעצמות משתנה בהתאם לקצב הכרייה

16 אוגוסט, 2021

פרופ' יגאל אראל: "לאור העלייה הדרמטית הצפויה בהפקת עופרת ומתכות רעילות נוספות, אנחנו מתריעים מפני סיכון בריאותי רחב היקף, בעיקר במדינות שבהן אין רגולציה ומעקב מסודר אחרי זיהום הסביבה והרעלת בני אדם"

 

 

Image by Klaus Hausmann from Pixabay

פרופ' אמנון להד: הסגר איננו נחוץ, איננו יעיל ונזקיו גדולים

16 אוגוסט, 2021

מאמר מאת פרופ' אמנון להד, ראש החוג לרפואת המשפחה באוניברסיטה

 

כשדנים בסגר צריך קודם כל לחזור ולשאול לשם מה? בסגר הראשון, בזמן שידענו כה מעט, המטרה הייתה למנוע את קריסת מערכת הבריאות. הונחינו על ידי פיזיקאים ומתמטיקאים ללא ידע וניסיון רפואי שבנו מודלים אפוקליפטיים וניבאו התמוטטות המערכת. כיום דווקא עם ההצלחה של החיסונים בהקטנת תחלואה קשה המערכת איננה קרובה לקריסה. רוב הטיפול והמעקב עברו לקהילה וניתן להרחיב זאת כפי שנעשה בשכונות חרדיות.

האוניברסיטה העברית

האוניברסיטה העברית במקום ה-90 בדירוג העולמי של מדד שנגחאי ובמקום ה-1 בישראל מבין כל מוסדות הלימוד האקדמיים!

15 אוגוסט, 2021

הישג: האוניברסיטה העברית חזרה להיות

בין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם והמובילה בישראל

 

האוניברסיטה העברית במקום ה-90 בדירוג העולמי

ובמקום ה-1 בישראל מבין כל מוסדות הלימוד האקדמיים!

 

Photo by Andrea Piacquadio from Pexels

פרופ' רונית קלדרון מרגלית: הציבור עייף ולכן הסגר לא יעבוד - הגבלות רכות הן הפתרון

12 אוגוסט, 2021

פרופ' רונית קלדרון מרגלית מביה"ס לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית וביה"ח הדסה, במאמר דעה על האופציה לסגר רביעי

הגל הנוכחי, הרביעי במספר, בתחלואה בקורונה מאכזב במיוחד. כבר הרגשנו שהמגיפה מאחורינו. יצאנו ממצבים של ריחוק חברתי ועטית מסיכות וחזרנו לחיים של מפגשים חברתיים, סעודות משפחתיות גדולות וחגיגות, הופעות בחללים סגורים ופתוחים, ממש כמו פעם.

Consequences of the pandemic. photo by Isaac Quesada, unsplash

מחקר מרתק: כמה מדינות בעולם מנסות להסתיר את נתוני התמותה "האמיתיים" שלהן מקורונה?

11 אוגוסט, 2021

קרא עוד

אריאל קרלינסקי מהאוניברסיטה העברית, מיוזמי עבודת מחקר על נתוני התמותה העולמיים מהנגיף שפורסמה בתחילת החודש במגזין המדעי elife, מבהיר: "54 מתוך 105 המדינות שנחקרו בעבודת המחקר שביצעתי (מעל 50%) מעלימות מידע כלשהו לגבי נתוני התמותה שלהן"

מחקר חדש אותו ביצע אריאל קרלינסקי, סטודנט לתואר שני במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית וחוקר בפורום קהלת לכלכלה, מציג נתונים חדשים לגבי מספר בני האדם שמתו מקורונה במספר רב של מדינות - 103 מדינות במסגרת המחקר שהתפרסם כמאמר מדעי בתחילת החודש במגזין המדעי elife, ו-105 מדינות מעבר לפרסום זה - ובעיקר על מדינות שמנסות להעלים ולהסתיר את נתוני התמותה מקורונה "האמיתיים" שלהם. על פי המחקר, בעוד כלל המדינות דיווחו עד תמותה מקורונה בהיקף של 4.2 מיליון עד סוף חודש יולי האחרון, סך נתוני התמותה ה"מציאותיים" הם בהיקף של 40% יותר מהנתונים הרשמיים באותן מדינות. האם תופעת הסתרת המידע בכוונה על ידי מדינות גדולה, או שפשוט יש יותר מדינות שאינן מסוגלות לספק נתונים מפאת קשיים כלכליים, רפואיים או בירוקרטיים? ובכלל, כמה מדינות נחשבות "הוגנות" - לא מנסות להציג נתוני שווא לגבי תמותה מקורונה? המחקר של קרלינסקי ניסה לענות על שאלות אלה.

המידע שעליו התבסס החוקר במהלך עבודתו היה נתוני תמותה עודפת, כלומר כמה אנשים יותר מתו במהלך תקופה מסוימת לעומת הצפי לפי שנים קודמות. נתונים אלה קשורים קשר ישיר לקורונה. במהלך חודשי המגיפה הצליח החוקר לאסוף נתוני תמותה ממדינות רבות, אלה שהיה קל לקבל ולאסוף מהן מידע דרך מקורות רשמיים (בעיקר מדינות מפותחות ומתקדמות, אולם לא כולן) וכאלה שהיה ניתן להגיע אליהם רק ממקורות פחות שגרתיים, דוגמת מרשמי אוכלוסין, לשכות סטטיסטיות ופרסומים עלומים אחרים (בעיקר מדינות מתפתחות). החוקר יצר יחד עם הסטטיסטיקאי הגרמני דימיטרי קובאק מאוניברסיטת טיבינגן, מאגר מידע משמעותי שגדל עם הזמן, ככל שנאספו נתונים ממדינות נוספות. בשלב מסוים הצליחו לאסוף נתונים לשנים 2015 עד 2021, פתוחים לציבור הרחב ולקהל חוקרים והחוקרות העוסקים בתחום זה. בעקבות עבודתו הוחלט לצרף את קרלינסקי לוועידת המומחים של ארגון הבריאות העולמי, ה- Technical Advisory Group on COVID-19 Mortality Assessment, שמקפידה להשתמש בנתוניו.

מדינה לה יש נתון לגבי תמותה עודפת דומה ככל הניתן לנתון לגבי מספר המתים מקורונה (יחס של 1), מלמד כי היא לא ניסתה להסתיר את נתוני התמותה שלה כתוצאה מהתפשטות הנגיף ברמה המקומית. במדינות מתקדמות, דוגמת ישראל וארה"ב, התוצאות של המתים מהתמותה העודפת ומקורונה היו קרובים. החוקרים מצאו כי ישנן מדינות עם יכולת מוגבלת למדוד את כמות המתים מקורונה, ולכן מצאו אחוז שוני גדל והולך בין נתון התמותה העודפת לכמות המוצהרת של מתים מקורונה. וכאמור, נמצאו מדינות שהתברר לחוקרים שמעדיפות שלא לדייק לגבי הנתונים שלהן, בלשון המעטה. לדוגמה, בטג'יקיסטן שדיווחה על 90 מתים מקורונה בלבד אבל בפועל התמותה העודפת עמדה על 9,000.

"אני יודע לומר לך שטורקיה הייתה אמורה לשחרר נתונים בסוף חודש יוני ואז יום לפי דחתה אותם ל'מועד בלתי ידוע עקב קשיים טכניים'", הסביר השבוע קרלינסקי. "קרוב לוודאי שהם לא יודעים להסביר את הפער שהם איתרו בנתונים שלהם, או לא רוצים להסביר אותו. למרות הסתרת הנתונים, יש לנו אומדן מהימן לגבי המדינה הזאת דרך נתונים על 24 ערים בטורקיה (איסטנבול, איזמיר ועוד), שהגענו אליהן בדרכים לא דרכים, שמראה תמותה עודפת משמעותית שבסך הכל מתרגמת לבערך פי חמש ממה שהם דיווחו ברמה הרשמית. המידע לא כלול במאמר הנוכחי כי לא קיבלנו נתונים ברמת כלל המדינה, והמאגר מכיל רק נתונים לאומיים רשמיים."

לצערו של קרלינסקי, ישנם יעדים שאליהם נוסעים ישראלים רבים, לגביהם הוא עדיין לא הספיק לאסוף נתונים, כגון הודו ודובאי - אחד היעדים האטרקטיביים בחודשים האחרונים. לעומת זאת, באיי סיישל, עוד יעד מועדף על ידי הישראלים, נמצאה תמותת חסר מעודדת –  ירידה במקרי המוות הכלליים במדינה וכנראה גם במקרי המוות כתוצאה מהידבקות במחלות מדבקות בשל ההקפדה על בידוד, סגרים ושמירת כללי מרחק והיגיינה במהלך משבר הקורונה (0 מול 170-), וביוון הנתונים אינם מדאיגים במיוחד (10,000 לעומת 7,500). אחד הנתונים המפתיעים ביותר לגבי מדינה מתויירת נגעו לרוסיה – על פי נתוני התמותה העודפת שהתקבלו במדינה התמותה מקורונה הייתה עד פי ארבע או חמישה ממה שדווח (551,00 מול 135,000), מידע המצביע על הסתרה. גם באוקראינה הסמוכה הנתונים לא מדויקים בצורה מחשידה (88,000 מול 50,000).

ומה קורה במדינות הסובבות אותנו? במצרים נתון התמותה "האמיתי" היה פי 13 יותר מהמדווח ברמה הרשמית (196,000 מול 15,000), באיראן פי 2.15 גבוהים יותר (115,000 לעומת 54,000), ובלבנון התוצאות ה"טובות" ביותר- פי 1.23 גבוהים יותר (9,000 לעומת 7,300). "באיראן אנחנו יודעים שההבדל נובע מהסתרה מכוונת. באוגוסט הדליפו ל-BBC איך לממשל האירני יש שתי סדרות נתונים על תמותה לקורונה – האמיתית, וזו שהוא מדווח לציבור ולעולם שהיא בערך חצי – כמו שהתמותה העודפת מראה", הסביר קרלינסקי.

אז מה אחוז המדינות שמעלימות נתונים מסך המדינות שנחקרו? "54 מתוך 105 המדינות שנחקרו (מאז פרסום המאמר נוספו 2 מדינות נוספות), כלומר קצת מעל 50% מאותן מדינות, מעלימות מידע כלשהו, כלומר שבהן היחס הוא גדול מ-1 בין הנתון של התמותה העודפת לדיווח שלהן על מספר המתים מקורונה. מצד שני, יש מדינות שלא ברור אם הן מעלימות או מתקשות לספק מידע מהימן ונכון בגלל בעיות בירוקרטיות. במקסיקו, למשל, דווח על 220,000 אלף איש שמתו מקורונה, כשבפועל מתו קרוב ל470,000- אלף. הסיבה לכך קשורה ככל הנראה לכך שאין להם יכולת ניטור, אבל התוצאה הסופית מראה שהתמותה העודפת גבוהה בהרבה מהמדווחת, בצורה חשודה", אמר החוקר השבוע.

המצב באיראן:

מחקרם של קרלינסקי וקובאק אמנם מתבסס כיום על 105 מדינות, אולם הם היו רוצים לראות ברשימה מדינות רבות יותר עם נתונים "מעוררי חשד", אותם ישמחו לחקור כדי לדעת אם הן מסתירות נתונים. בהקשר זה ציין קרלינסקי כי "אנחנו תמיד מנסים להוסיף עוד ועוד מדינות לרשימת המדינות הנחקרות. את המאגר נמשיך לעדכן ולתחזק לפחות לשנים הקרובות ואולי גם לאחר מכן. ראוי לציין כי אני מקווה שמתישהו בקרוב יהיו לנו נתונים לגבי טורקיה. בסוף השנה אמורים להיות גם נתונים על ירדן, איחוד האמירויות, כווית ואולי מדינות נוספות".

לפרסום המדעי: https://elifesciences.org/articles/69336

לפרסומים בתקשורת: הארץ, כיפה,ערוץ 7, הידען, המבשרMSN, mivzaklive, בחזית, בחדרי חרדים, שחרית

קראו פחות
by Ravi Patel, unsplash למצולמת אין קשר להודעה ולכתבה

"פריצת דרך משמעותית": נמצאה דרך חדשה להאטת מחלות הזדקנות, העשויה להפוך את שנות הזדקנות לבריאות יותר

5 אוגוסט, 2021

קרא עוד
ככל שתוחלת החיים עולה, אנו חווים שנים רבות יותר של בריאות רופפת וסיכון גובר לחלות במחלות המאפיינות את הגיל המבוגר. היעד העיקרי של חקר הזקנה, לפיכך, אינו הגדלה נוספת של תוחלת החיים, אלא קידומה של הזדקנות בריאה, להזדקן בקלות עם פחות מחלות. הגישות המובילות כיום להאט את התפתחותן של מחלות להן האוכלוסייה המזדקנת פגיעה במיוחד  כוללות  שינוי אורח החיים (הגברת פעילות גופנית והגבלת הצריכה הקלורית), בחינת יעילותן של תרופות המשנות את דפוסי חילוף החומרים בגוף, או כאלה המביאות לסילוקם המבוקר של תאים ספציפיים המצטברים עם הגיל להם יש פוטנציאל לגרימת נזק רקמתי.

במחקר חדש ממעבדתו של חתן פרס ישראל בחקר מדעי החיים לשנת תשפ"א (2021) פרופ' אלי קשת מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, בהובלת החוקרת דר' מרים גרינוולד, נחשף גורם חדש שיש לו תרומה מכרעת להאצת תהליכי הזדקנות, והוא הזדקנותם של כלי הדם. במחקר המתפרסם החודש בעיתון Science מציעים החוקרים כי ההתדרדרות התפקודית של מערכת כלי הדם, ובראש ובראשונה הירידה באספקת חמצן לרקמות הגוף, הינה אירוע מכונן 'המתניע' תהליכים תאיים רבים אחרים שכבר הוכחו כמאיצי הזדקנות. כגורם הישיר לירידה בתפקוד המערכת הוסקולרית עם הגיל, זיהו החוקרים את  הירידה בפעילותו של פקטור הגידול Vascular Endothelial Growth Factor (VEGF) (גורם גדילה של תאי אנדותל שבדופן כל  כלי הדם).

VEGF הוא מושא מחקרו של פרופ' קשת למעלה משני עשורים מאז התגלה כחלבון היוזם את צמיחתם של כלי-דם חדשים. עם השנים הבינו החוקרים כי VEGF הוא גם האחראי העיקרי לאחזקתה השוטפת של מערכת כלי הדם. כך למשל, כאשר אספקת הדם אינה עונה על צרכי הרקמה והתאים 'חשים' בהיעדר חמצן (היפוקסיה), מושרה ייצורו המוגבר של VEGF הפועל מקומית ליצירת כלי-דם חדשים (אנגיוגנזה). במחקר הנוכחי חשפו החוקרים את המנגנון המולקולרי המביא לניטרול פעילותו של VEGF במהלך ההזדקנות, המונע ממנו למלא תפקיד פיזיולוגי חשוב זה, אשר בהעדרו הולכת ומדלדלת הרשת הענפה של נימי הדם (כלי-הדם הזעירים דרכם מתבצע חילוף הגזים בפועל). "יודגש כי העובדה שפגיעה בכלי דם גדולים הינה הגורם המוביל לתמותה אמנם ידועה מזה זמן, ברם העובדה כי לפגיעה תלוית גיל בכלי הדם הקטנים תרומה מרכזית להתפתחות מחלות המאפיינות את הגיל המבוגר, לרבות מחלות שאינן נמנות על מחלות הלב וכלי-דם 'הקלאסיות', לא הייתה ידועה", מסבירה השבוע דר' גרינוולד.

תובנות אלה הביאו את פרופ' קשת ודר' גרינוולד למחשבה כי ניתן אולי לפצות על החסר ב-VEGF המיוצר עצמונית באמצעות תגבורו מבחוץ. ואכן, תוספת מתונה של VEGF בעכברי מודל, המשייט בזרם הדם ובכך הופך זמין לכל אברי הגוף, הביאה לשחזור רמת פעילותו לאותה רמה הנצפית בעכברים צעירים, ודי היה בה כדי להאט באופן דרמטי רבים מהתהליכים המאפיינים הזדקנות. עכברים עם רמה יותר גבוהה של החלבון היו בריאים בגיל מבוגר יותר מאחיהם ואחיותיהם שלא טופלו באמצעותו. בין השאר, הואט קצב איבודה של מסת השריר (סרקופניה), הופחתה הצטברותו של שומן בטני, נמנעה הידלדלותו של שומן תת-עורי, הואט איבודה של מסת העצם (אוסטאופורוסיס), עוכבה התפתחות כבד שומני, ועמו גם הירידה בתפקודי כבד, הופחתו דלקות כרוניות השכיחות באוכלוסייה המזדקנת, ונצפה שיעור מופחת של גידולים סרטניים. כמכלול, הביאו שינויים אלה גם לעלייה בתוחלת החיים של עכברי הניסוי.

על-סמך ממצאי המחקר הנוכחי, החוקרים מציעים את 'הצערתה' היזומה של מערכת כלי הדם כפרדיגמה חדשה, להקניית הגנה גורפת בפני התפתחותן של מחלות הגיל השלישי. "המאמר הזה הוא פריצת דרך מאוד משמעותית בחקר ההזדקנות", מסביר פרופ' רותם קרני, מהמכון למחקר רפואי בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטה העברית, שעיין במחקר אך לא לקח בו חלק. פרופ' אלי קשת מסכם ואומר כי "באשר לאפשריות היישום בבני אדם, המחקר הנוכחי הוא בגדר הוכחת התכנותה העקרונית של גישה התערבותית זו להאטת מחלות זקנה, ברם, עד ליישומה בפועל עד נדרש מחקר רב". 

לקריאת המחקר: https://doi.org/10.1126/science.abc8479

לפרסומים בתקשורת

הארץ, עיתון הארץN12, בחזיתשלושה שיודעים, ערוץ 7, N12 - מה חדש במדעכאן ב - מעבירה לראשון,

קראו פחות
מפת התחלואה המצטברת לפי אזור סטטיסטי

כלי חדש להחייאת תוכנית ה"רמזור": מפות תחלואת קורונה בישראל שלוקחות בחשבון ניצני התפרצות, "נקודות חמות" והתאוששות מהקורונה

16 דצמבר, 2020

eating. carles rabada, unsplash

ממצאים ראשונים למחקר ייחודי: חדרי הכושר סגורים? הישראלים ממשיכים להשמין

16 דצמבר, 2020

מחקר המשך של האוניברסיטה העברית על הרגלי התזונה וההשמנה של הישראלים חושף כי 60% דיווחו כי העלו במשקלם עד כה, מחצית מהם העלו כ-3.5 ק"ג בממוצע. ד"ר חורש דור-חיים, מראשי המחקר: "התוצאה שמתקבלת היא נזק בלתי הפיך לבריאות הציבור"

שוחטר במהלך משבר הקורונה. צילום באדיבות דוברות משטרת ישראל

חוקרי האונ' העברית בניתוח עדכני של נתוני הקורונה: "יש עוד זמן רב עד שיהיה צורך לדבר על סגר מלא"

3 דצמבר, 2020

חוקרי האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה, המנטרים באופן יומי את מצב התחלואה בישראל, פרסמו אמש (רביעי, 2.12.20) ניתוח עדכני של נתוני הקורונה שנשלח לגורמים הרלוונטיים, לפיו ישנה יציבות בתחלואה שמאפשרת התאמת מגבלות. "במצב התחלואה הנוכחי יש עוד זמן רב עד שיהיה צורך לדבר על סגר מלא, ולכן ניתן למנוע הגעה אליו באמצעות פעילות להורדת התחלואה, כי המשך הפעילות הנוכחית מוביל לעליית תחלואה והתפשטות המגיפה. נדרש לתגבר אכיפה ולהגביר שליטה במוקדי ההתפרצות, עיקר ההתפרצות הנוכחית היא מקומית", נכתב במסקנות המסמך. 

מימין לשמאל - jacinda ardern, Mette Frederiksen, angela merkel. צילומים מתוך ויקיפדיה

מחקר חדש בחן נאומים לאומה שהעניקו מנהיגים ומנהיגות במשבר הקורונה - וחשף מדוע נשים מנהיגות טובות יותר מגברים

30 נובמבר, 2020

depressed_by_sholto_ramsay_unsplash

דווקא עכשיו: מקדימים תרופה למכה, נלחמים באובדנות

24 נובמבר, 2020

חוקרים מהטכניון ומהאוניברסיטה העברית בירושלים פיתחו טכנולוגיה חדשנית לאיתור מוקדם של נטיות אובדניות, החשובה במיוחד בימי משבר הקורונה. הטכנולוגיה מבוססת על אנליזה חכמה של טקסטים ברשתות החברתיות. עבודתם המדעית פורסמה בכתב העת Scientific Reports מבית Nature

Woman wearing face mask during coronavirus outbreak. by engin akyurt

סקר: נשים חוות לחץ נפשי רב יותר מגברים במשבר הקורונה, דואגות יותר מגברים לבריאות בני המשפחה ונשארות אופטימיות

22 נובמבר, 2020

עוד עולה מהסקר החדש, שבוצע על ידי פרופ' גד יאיר מהאונ' העברית, כי אנשים שחלו בקורונה הפכו שאננים ופחות שומרים על היגיינה, לציבור לא בוער להעמיק את הידיעות לגבי מגיפת הקורונה ותסמיניה והוא פחות סומך על התקשורת ומסריה, והמשיבים לא מאמינים שהצעירים ישנו את נוהגי החתונה שלהם בעתיד הקרוב

בדיקות קורונה באוניברסיטה העברית

מחקר חדש: הדסה והאונ' העברית ביצעו 130,000 בדיקות קורונה תוך חיסכון של 76% מערכות הבדיקה

15 נובמבר, 2020

קבוצת חוקרות בראשות ד״ר מורן יסעור ופרופ' דנה וולף מציגה ממצאים ראשונים מסוגם אודות הרגישות והיעילות של שיטת האיגום, המאפשרת לבדוק עד שמונה נבדקים בעזרת בדיקה יחידה. כתב העת nature שיבח את תוצאות המחקר בעדכון הקורונה העתי שפרסם לחודש נובמבר

ננו נוגדנים [בסגול] מתיישבים על הספייק של וירוס הקורונה. צילום מתוך מעבדתה של דר דינה שניידמן

מחקר ישראלי-אמריקאי: קוקטייל ננו-נוגדנים שהופק מהחיה למה יצליח לעצור את נגיף הקורונה החדש, ביעילות ובעלות נמוכה

9 נובמבר, 2020

 המחקר פורסם ב-"Science" ובוצע בין היתר בהובלת ד"ר דינה שניידמן וצוותה מהאונ' העברית, שטוענת כי "בהשוואה לטיפולים בנוגדנים סטנדרטיים שנמצאים כרגע בשלבים קליניים מתקדמים, שהם יקרים מאוד ויכולים בקלות לעלות מעל 100,000 דולר לחולה, ניתן לייצר ננו-נוגדנים מהונדסים בזול, בקנה מידה גדול - התואם היטב למשבר הנוכחי". קוקטייל ננו-נוגדנים שיצרו החוקרים במחקרם נמצא כעת בשלב הניסויים הפרה-קליניים

children. from pixabay

פרופ' אורה פלטיאל: "קשה לי מאוד להבין מדינה שמעודדת ילודה ולא דואגת למה שקורה לילדים"

8 נובמבר, 2020

"הילדים נשכחו פה. הילדים הם הקורבנות של ניהול מגפת הקורונה, ופחות של המגפה, וצריך להגן עליהם", כך קובעת אורה פלטיאל, פרופסור לאפידמיולוגיה בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית-הדסה בראון, המשמשת כאחת מחברות קבוצת המומחים לבריאות הציבור שניהלה את המאבק להחזרת כיתות א'-ד' ללימודים. מתוך ראיון שנערך עם פרופ' אורה פלטיאל בכלכליסט.

מימין לשמאל - פרופ' אורון שגריר סגן נשיא לבינלאומיות; שי פודולר יור אגודת הסטודנטים באונ' העברית; פרופ' אשר כהן נשיא האונ' העברית; ישי פרנקל סגן נשיא ומנכל האונ' העברית. צילום - יוסי זמיר

נשיא האונ' פרופ' אשר כהן וסגן נשיא ומנכ"ל ישי פרנקל עברו בדיקת קורונה – כחלק מחניכת תחנת בדיקות קורונה בקמפוס הר הצופים

1 נובמבר, 2020

הנהלת האוניברסיטה העברית והפקולטה לרפואה יחד עם המרכז הרפואי הדסה עין-כרם הקימו תחנות ייעודיות לביצוע בדיקות קורונה, מתוך דאגה לסטודנטים הלומדים בה. המיזם יצא לדרך בסוף החודש (21.10) בקמפוס הר הצופים. בבדיקות הראשונות השתתפו נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' אשר כהן, סגן נשיא ומנכ"ל האוניברסיטה ישי פרנקל, סגן נשיא לבינלאומיות פרופ' אורון שגריר, יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה שי פודולר וסטודנטים ישראלים ובינלאומיים מסוימים שנרשמו מראש לבדיקה.

img

מדאיג: חצי שנה אחרי שחלו, כמעט מחצית מחולי הקורונה שהשתתפו במחקר דיווחו על תסמין אחד לפחות שנשאר

1 נובמבר, 2020

מתוצאות מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרות וחוקרים מהאוניברסיטה העברית, בראשות פרופ' מאשה ניב ורופאי הדסה, עולה כי תסמינים של עייפות, שינויים בריח ובטעם וקשיי נשימה היו שכיחים גם לאחר תוצאות מטוש שלילי. 46% מהחולים דיווחו על תסמין אחד לפחות גם חצי שנה לאחר ההידבקות בקורונה