img

מדאיג: חצי שנה אחרי שחלו, כמעט מחצית מחולי הקורונה שהשתתפו במחקר דיווחו על תסמין אחד לפחות שנשאר

1 נובמבר, 2020

מתוצאות מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרות וחוקרים מהאוניברסיטה העברית, בראשות פרופ' מאשה ניב ורופאי הדסה, עולה כי תסמינים של עייפות, שינויים בריח ובטעם וקשיי נשימה היו שכיחים גם לאחר תוצאות מטוש שלילי. 46% מהחולים דיווחו על תסמין אחד לפחות גם חצי שנה לאחר ההידבקות בקורונה

pills

מחקר חדש מהאונ' העברית: התרופות הפסיכיאטריות הנפוצות פותחו לטיפול בגברים ואינן לוקחות בחשבון הבדלים מגדריים

28 אוקטובר, 2020
hans_reniers_unsplash

השתתפות בניסויים באוניברסיטה העברית תמורת תשלום

27 אוקטובר, 2020

בית הספר למנהל עסקים, בית הספר לחינוך והמחלקה לפסיכולוגיה, מזמינים את הסטודנטים באוניברסיטה העברית לקחת חלק בניסויים תמורת תשלום.

הניסויים מתקיימים בקמפוס או און-ליין במהלך שנת הלימודים הקרובה, ומתקיימים בשעות גמישות.

איך נרשמים? באתר הניסויים - https://huji.sona-systems.com/Default.aspx?ReturnUrl=%2f

השתתפות בשעת ניסוי מזכה את המשתתף בכ-40 שקל.

Octopus in a maze

מוח נפרד לכל אחת משמונה הזרועות? מחקר בינלאומי חדש שובר את המיתוס הגדול לגבי תמנונים

19 אוקטובר, 2020

המחקר, שבוצע בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מספק את ההוכחה הראשונה שמוחו של התמנון מקבל מידע מהזרועות לגבי המיקום או התנועה שלהם. הוא גם מראה לראשונה כי קיימת שליטה בין המוח לזרוע בזמן אמת, כלומר תחלופת מידע חושי מהזרוע למוח במהירות גבוהה יחסית כדי לקבל החלטה לגבי המשך תנועתו

ראה גם: בתקשורת, מחקר
תחבורה ציבורית2

מחקר חדש: 70% חוששים להידבק בקורונה במהלך הנסיעה בתחב"צ, 50% חוששים להידבק בזמן ההמתנה בתחנה

8 אוקטובר, 2020

מחקר חדש הכולל שיתוף פעולה בין צוות החוקרים פרופ' סיגל קפלן מהאוני' העברית, ד"ר דורון גרינברג מאוניברסיטת אריאל בשומרון, ד"ר איציק ספיר מכללת אפקה וד"ר ענת צ'צ'יק מאוניברסיטת בר-אילן בדק השפעות של תפיסות סיכון, פחד מהדבקה ואמון הציבור ברשויות על הפחתת השימוש בתחבורה ציבורית (תחב"צ), לצורך נסיעה לעבודה בתקופת הקורונה. המחקר נערך לאחרונה באמצעות סקר שבוצע על מדגם של 850 נוסעים בתחב"צ שהשתמשו בה באופן תדיר לפני משבר הקורונה, זאת בעזרת חברת פאנל4אול, והוא צפוי להתפרסם בקרוב בכתב עת מדעי.  

הצמחים שנחקרו. צילום - דר קונור פיצפאטריק

צוות הניקיון של המיקרוביום: איך חיידק אחד מגן על הצמח בפעילות מטבולית פשוטה

8 אוקטובר, 2020

מחקר חדש שפורסם בכתב העת המפורסם nature על ידי המיקרוביולוג ד"ר עמרי פינקל, חוקר צעיר שהחל לאחרונה את פעילותו במכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, חושף את הייחודיות של המיקרוביום הצמחי ודרכי פעולתו של חיידק אחד שפועל בתוכו ועשוי לשנות את בריאותו הכללית של הצמח

ראה גם: בתקשורת, מחקר
משמאל: קנקן מטיפוס 'קייאפה', קנקן מטיפוס 'היפו' וקנקן ממלכתי עם טביעת חותם מטיפוס 'למלך'. קוטר הפתח הפנימי מסומן בקו אדום.

חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מכון ויצמן ורשות העתיקות מצאו את עקבותיה של המידה "טפח" בממצאים ארכיאולוגיים

30 ספטמבר, 2020

השאלה האם ניתן לזהות את עקבות המידה המקראית "טפח" בממצאים ארכיאולוגיים, מוצאת פתרון אפשרי ממקום בלתי צפוי. שלוש קבוצות קנקני אגירה ומסחר שיוצרו במקומות שונים בא"י במאות ה-10 עד ה-7 לפנה"ס נחקרו, ונמצא כי הפרמטר המשותף היחידי בדיוק רב לשלושתן, הוא קוטר פתחי הקנקנים, ואורכו בטווח ההערכות השונות שניתנו בעבר למידת הטפח * הבדיקה אף תומכת בהשערה שייצור הכלים בתקופה הנידונה הופקד בידי קדרים גברים בלבד

ראה גם: בתקשורת, מחקר
בתמונות - ההבדלים בין קרקע שהכילה חומר נפץ [משבצת שמאלית עליונה] לקרקע נקייה [משבצת שמאלית תחתונה], וכימות של עוצמת ההארה [משבצת ימנית]

מחקר: מוטציות בחיידקי E. coli יסייעו לאתר בקלות רבה יותר מוקשים באדמה

29 ספטמבר, 2020

חוקרים מהאוניברסיטה העברית שפיתחו שיטה לאיתור מרחוק של מוקשים החבויים בקרקע על-ידי חיידקי E. coli מהונדסים, ביצעו מחקר המשך, והצליחו לשפר משמעותית את התגלית שלהם. שתי מוטציות של החיידקים זיהו את המוקשים בצורה טובה יותר וגרמו לפליטת אור בצורה הניתנת לזיהוי גם בעין אדם, ללא צורך במכשור. המחקר החדש פורסם בכתב העת New Biotechnology

 

ראה גם: מחקר
cassava

כנימת עש הטבק, מהחרקים המזיקים ביותר בחקלאות העולמית, הורסת יבולים שלמים באפריקה, אסיה וגם בישראל – האם נמצא המנגנון שיאפשר לעצור אותה?

29 ספטמבר, 2020
ראה גם: בתקשורת, מחקר
המיזם הזוכה

מיזם חדשני שזכה במקום הראשון בהאקתון COMMUNICITY של מאגד JLM IMPACT מנסה ליצור מרחב ציבורי בטוח יותר לנשים

10 ינואר, 2021

הרעיון היצירתי זכה במקום הראשון בהאקתון הירושלמי של מאגד החדשנות JLM IMPACT -  , המורכב ממרכזי החדשנות והיזמות של האוניברסיטה העברית, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ו'עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה'. הפרס: 15,000 שקל

covid-19 vaccine stock photo by hakannural, from UNSPLASH

החיסונים לקורונה כבר כאן - ומה עם חיסון למגפת השנאה?

6 ינואר, 2021

האתגר שנשות ואנשי חינוך נדרשים אליו בימים אלה הוא עצום. הם מתמודדים עם עומס עבודה חריג, עדכון בלתי פוסק של מערכות, למידה בזום, מאמצים כבירים למנוע נשירה ומתן מענה לאינספור מצוקות. במציאות משברית זו, כל נושא או תחום שאינו נתפס כדחוף נדחק להמתנה עד לחזרה המיוחלת לשגרה. כשהכול דחוף ובוער, מי יכול להקדיש זמן לנושאים שנתפסים כמותרות, ראויים ככל שיהיו?

מתיחת גבות. engin akyurt, unsplash

כיווץ השפתיים והרמת גבות: חוקרות הצליחו להאיץ את פעילות מעיים הכרחית וחשובה לאחר ניתוח קיסרי בעזרת תרגילים מיוחדים

31 דצמבר, 2020
ראה גם: בתקשורת, מחקר
img

פרופ' דורון גזית, מצוות חוקרי הקורונה באונ' העברית, בראיון נרחב: "יש פה וירוס שמדבק יותר ועובר 'טוב יותר' דרך הילדים"

31 דצמבר, 2020

מה משמעות המוטציה מבחינת השפעתה על מהלך המגפה ועל ההתמודדות אתה? האם מתחילה פה סוג של מגפה חדשה, ועד כמה היא צריכה להדאיג אותנו?

Doctors performing surgery. unspalsh

מחקר ישראלי חדש חושף ממצאים מדאיגים על שכיחות הפרעות קצב לב אצל חולי קורונה

31 דצמבר, 2020

ד"ר משה רב-אחא, ד"ר אמיר אורלב וד"ר יואב מיכוביץ מהאונ' העברית והמרכז הרפואי שערי צדק מצאו קשר מובהק בין קורונה לבין הפרעות קצב לב, וחשפו לראשונה את הדרך המהירה ביותר עבור רופאים לאפיין מי חולה בסיכון גבוה ומי נחשב בסיכון נמוך, כדי להקל על מערכות הבריאות בגלי תחלואה קשים

eating. carles rabada, unsplash

ממצאים ראשונים למחקר ייחודי: חדרי הכושר סגורים? הישראלים ממשיכים להשמין

16 דצמבר, 2020

מחקר המשך של האוניברסיטה העברית על הרגלי התזונה וההשמנה של הישראלים חושף כי 60% דיווחו כי העלו במשקלם עד כה, מחצית מהם העלו כ-3.5 ק"ג בממוצע. ד"ר חורש דור-חיים, מראשי המחקר: "התוצאה שמתקבלת היא נזק בלתי הפיך לבריאות הציבור"

שוחטר במהלך משבר הקורונה. צילום באדיבות דוברות משטרת ישראל

חוקרי האונ' העברית בניתוח עדכני של נתוני הקורונה: "יש עוד זמן רב עד שיהיה צורך לדבר על סגר מלא"

3 דצמבר, 2020

חוקרי האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה, המנטרים באופן יומי את מצב התחלואה בישראל, פרסמו אמש (רביעי, 2.12.20) ניתוח עדכני של נתוני הקורונה שנשלח לגורמים הרלוונטיים, לפיו ישנה יציבות בתחלואה שמאפשרת התאמת מגבלות. "במצב התחלואה הנוכחי יש עוד זמן רב עד שיהיה צורך לדבר על סגר מלא, ולכן ניתן למנוע הגעה אליו באמצעות פעילות להורדת התחלואה, כי המשך הפעילות הנוכחית מוביל לעליית תחלואה והתפשטות המגיפה. נדרש לתגבר אכיפה ולהגביר שליטה במוקדי ההתפרצות, עיקר ההתפרצות הנוכחית היא מקומית", נכתב במסקנות המסמך. 

depressed_by_sholto_ramsay_unsplash

דווקא עכשיו: מקדימים תרופה למכה, נלחמים באובדנות

24 נובמבר, 2020

חוקרים מהטכניון ומהאוניברסיטה העברית בירושלים פיתחו טכנולוגיה חדשנית לאיתור מוקדם של נטיות אובדניות, החשובה במיוחד בימי משבר הקורונה. הטכנולוגיה מבוססת על אנליזה חכמה של טקסטים ברשתות החברתיות. עבודתם המדעית פורסמה בכתב העת Scientific Reports מבית Nature

Woman wearing face mask during coronavirus outbreak. by engin akyurt

סקר: נשים חוות לחץ נפשי רב יותר מגברים במשבר הקורונה, דואגות יותר מגברים לבריאות בני המשפחה ונשארות אופטימיות

22 נובמבר, 2020

עוד עולה מהסקר החדש, שבוצע על ידי פרופ' גד יאיר מהאונ' העברית, כי אנשים שחלו בקורונה הפכו שאננים ופחות שומרים על היגיינה, לציבור לא בוער להעמיק את הידיעות לגבי מגיפת הקורונה ותסמיניה והוא פחות סומך על התקשורת ומסריה, והמשיבים לא מאמינים שהצעירים ישנו את נוהגי החתונה שלהם בעתיד הקרוב

בדיקות קורונה באוניברסיטה העברית

מחקר חדש: הדסה והאונ' העברית ביצעו 130,000 בדיקות קורונה תוך חיסכון של 76% מערכות הבדיקה

15 נובמבר, 2020

קבוצת חוקרות בראשות ד״ר מורן יסעור ופרופ' דנה וולף מציגה ממצאים ראשונים מסוגם אודות הרגישות והיעילות של שיטת האיגום, המאפשרת לבדוק עד שמונה נבדקים בעזרת בדיקה יחידה. כתב העת nature שיבח את תוצאות המחקר בעדכון הקורונה העתי שפרסם לחודש נובמבר

ננו נוגדנים [בסגול] מתיישבים על הספייק של וירוס הקורונה. צילום מתוך מעבדתה של דר דינה שניידמן

מחקר ישראלי-אמריקאי: קוקטייל ננו-נוגדנים שהופק מהחיה למה יצליח לעצור את נגיף הקורונה החדש, ביעילות ובעלות נמוכה

9 נובמבר, 2020

 המחקר פורסם ב-"Science" ובוצע בין היתר בהובלת ד"ר דינה שניידמן וצוותה מהאונ' העברית, שטוענת כי "בהשוואה לטיפולים בנוגדנים סטנדרטיים שנמצאים כרגע בשלבים קליניים מתקדמים, שהם יקרים מאוד ויכולים בקלות לעלות מעל 100,000 דולר לחולה, ניתן לייצר ננו-נוגדנים מהונדסים בזול, בקנה מידה גדול - התואם היטב למשבר הנוכחי". קוקטייל ננו-נוגדנים שיצרו החוקרים במחקרם נמצא כעת בשלב הניסויים הפרה-קליניים

children. from pixabay

פרופ' אורה פלטיאל: "קשה לי מאוד להבין מדינה שמעודדת ילודה ולא דואגת למה שקורה לילדים"

8 נובמבר, 2020

"הילדים נשכחו פה. הילדים הם הקורבנות של ניהול מגפת הקורונה, ופחות של המגפה, וצריך להגן עליהם", כך קובעת אורה פלטיאל, פרופסור לאפידמיולוגיה בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית-הדסה בראון, המשמשת כאחת מחברות קבוצת המומחים לבריאות הציבור שניהלה את המאבק להחזרת כיתות א'-ד' ללימודים. מתוך ראיון שנערך עם פרופ' אורה פלטיאל בכלכליסט.

מימין לשמאל - פרופ' אורון שגריר סגן נשיא לבינלאומיות; שי פודולר יור אגודת הסטודנטים באונ' העברית; פרופ' אשר כהן נשיא האונ' העברית; ישי פרנקל סגן נשיא ומנכל האונ' העברית. צילום - יוסי זמיר

נשיא האונ' פרופ' אשר כהן וסגן נשיא ומנכ"ל ישי פרנקל עברו בדיקת קורונה – כחלק מחניכת תחנת בדיקות קורונה בקמפוס הר הצופים

1 נובמבר, 2020

הנהלת האוניברסיטה העברית והפקולטה לרפואה יחד עם המרכז הרפואי הדסה עין-כרם הקימו תחנות ייעודיות לביצוע בדיקות קורונה, מתוך דאגה לסטודנטים הלומדים בה. המיזם יצא לדרך בסוף החודש (21.10) בקמפוס הר הצופים. בבדיקות הראשונות השתתפו נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' אשר כהן, סגן נשיא ומנכ"ל האוניברסיטה ישי פרנקל, סגן נשיא לבינלאומיות פרופ' אורון שגריר, יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה שי פודולר וסטודנטים ישראלים ובינלאומיים מסוימים שנרשמו מראש לבדיקה.

img

מדאיג: חצי שנה אחרי שחלו, כמעט מחצית מחולי הקורונה שהשתתפו במחקר דיווחו על תסמין אחד לפחות שנשאר

1 נובמבר, 2020

מתוצאות מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרות וחוקרים מהאוניברסיטה העברית, בראשות פרופ' מאשה ניב ורופאי הדסה, עולה כי תסמינים של עייפות, שינויים בריח ובטעם וקשיי נשימה היו שכיחים גם לאחר תוצאות מטוש שלילי. 46% מהחולים דיווחו על תסמין אחד לפחות גם חצי שנה לאחר ההידבקות בקורונה