טכנולוגיה חדשה תאפשר לראשונה זיהוי מוקדם של סכנת חיים אצל חולים הנמצאים בתרדמת

טכנולוגיה חדשה תאפשר לראשונה זיהוי מוקדם של סכנת חיים אצל חולים הנמצאים בתרדמת

17 נובמבר, 2021

קרא עוד

בעזרת פיתוח חדשני של חוקרי האוניברסיטה, רופאים יוכלו לראשונה למדוד את גודל האישון ואת התגובה שלו לאור גם כשהעיניים עצומות: "הפיתוח יאפשר זיהוי מוקדם של פרמטרים חריגים ויתרום להצלת חיים של מטופלים עם פגיעות מוחיות קשות"

מדידת אישונים היא מרכיב מרכזי בהערכה הנוירולוגית של חולים המאושפזים במצב של תרדמת, למשל לאחר שבץ או פגיעת ראש. א-סימטריה בגודל של האישונים, או חוסר תגובה שלהם לאור, עלולים להעיד על עליה מסכנת חיים בלחץ התוך-גולגלתי, אשר דורשת התערבות רפואית מיידית. כיום, במחלקות טיפול נמרץ, מדידת האישונים בחולים הנמצאים בתרדמת מתבצעת באופן ידני ומידי שעה או יותר - אח או אחות פותחים את העפעף של החולה, מודדים את גודל האישון בעזרת סרגל, ומאירים בפנס על מנת לבדוק אם האישון מגיב לאור. הטכנולוגיה החדשה שפותחה, תאפשר לראשונה לאסוף את המידע הזה אוטומטית ולהקל משמעותית על הצוותים הרפואיים.

הטכנולוגיה פותחה על-ידי צוות בהובלתם של ד"ר צֶבי באטוס וד"ר אמנון בוקסבוים, מבית הספר להנדסה ומדעי המחשב, המכון למדעי החיים ומרכז ביו-הנדסה של האוניברסיטה העברית ופרופ' חוסה כהן, נוירו-כירורג מבית החולים הדסה עין-כרם ותאפשר ניטור של האישונים באופן רציף ללא מגע עם החולה, וקבלת התרעה מיידית לצוות המטפל במקרה של ממצאים חריגים מסכני חיים. הרעיון לפרויקט נולד בקורס היזמות Bio-Design של החוג לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית. בקורס מוקמים צוותים משולבים של רופאים וסטודנטים ממספר תחומים: הנדסה, משפטים וכלכלה, שמטרתם לאפיין צורך בהתקנים ביו-רפואיים חדשים, לבצע מחקר שוק ולהציע התקנים שיענו על הצורך הרפואי.

המכשיר שפיתחו החוקרים מאיר באור אינפרא-אדום דרך אזור הרקה. ד"ר באטוס מסביר כי "הטכנולוגיה מבוססת על העיקרון לפיו אור באורכי גל מסוימים, למשל בתחום האינפרא-אדום, יכול לעבור דרך רקמה. המכשיר שפיתחנו מאיר באור שחודר לתור העין, מתפזר בתוכה, וחלקו יוצא דרך האישון והחוצה דרך העפעף". צוות החוקרים הציב לפני העין מצלמה רגישה לאינפרא-אדום, והצליח לצלם את כתם האור שעובר דרך האישון.

(בתמונה: משמאל, לפני הארה באור לבן, האישון נראה בבירור כעיגול בהיר על רקע העפעף הסגור. מימין, לאחר ההארה באור לבן, האישון התכווץ וכתם האור קטן בהתאם. במהלך המחקר פותחה גם שיטה לעיבוד תמונה לצורך שחזור קוטר האישון מתוך שתי התמונות).

כדי למדוד את התכווצות האישון, השתמשו החוקרים בתכונות העברת האור של הרקמה, אלא בכיוון ההפוך: באותו אופן שבו אנחנו מסוגלים לחוש את אור השמש גם בעפעפיים סגורים, החוקרים האירו על העין מלפנים באור לבן, אשר עבר דרך העפעף והאישון, ונראה על-ידי הרשתית כאור בצבע אדום. האור גרם להתכווצות של האישון, שאותה הצליחו החוקרים למדוד בעזרת צילום נוסף באינפרא-אדום. מאז בוצע ניסוי קליני ראשון במתנדבים בריאים, בו הצליחו לבצע את המדידה ב-38 מתוך 39 מתנדבים, והוכיחו את ההיתכנות והבטיחות של השיטה החדשה.

בעקבות המחקר הוקמה חברה הממשיכה בפיתוח של מכשיר שמבוסס על אותה הטכנולוגיה ויאפשר מדידה של שתי עיניים במקביל בחולים מחוסרי הכרה במצב שכיבה. פרופ' כהן מסכם כי "פיתוח של מכשיר כזה לניטור רציף יאפשר זיהוי מוקדם של פרמטרים חריגים של האישונים ובכך יתרום להצלת חיים של מבוגרים וילדים עם פגיעות מוחיות".

לפרסום בתקשורת: מגזין "בריאות+" בפרינט, DoctorsOnly, ערוץ 7, המבשר

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
מחקר חדש מוכיח: מוזיקה עוזרת לבני אדם לשרוד במשך מאות שנים

מחקר חדש מוכיח: מוזיקה עוזרת לבני אדם לשרוד במשך מאות שנים

16 נובמבר, 2021

קרא עוד

מאמר במחלקה לפסיכולוגיה מציע תיאוריה חדשה על הקשר בין מוזיקה להישרדות: "בגלל הערכים המתגמלים של המוזיקה, בני אדם ממשיכים ללמוד ולהעביר אותה לדורות הבאים, ולאו דווקא באמצעות תכונות גנטיות ספציפיות כפי שחשבנו עד היום"

חוקרי האוניברסיטה העברית בחנו את השאלה האם מוזיקה התפתחה באבולוציה כדי לקדם חברתיות בבני אדם, והאם היא מסוגלת לעזור לאנשים לשרוד יחד לאורך שנים? מאמר חדש של ד"ר שיר אציל וד"ר ליאור אברמזון מהמחלקה לפסיכולוגיה, מציע נקודת מבט חדשה על הקשר בין התפתחות המוזיקה לבין יחסים חברתיים בין בני אדם. המאמר התפרסם לאחרונה בכתב העת הבינלאומי Behavioral and Brain Sciences של אוניברסיטת קיימברידג' הבריטית.

החוקרות מציעות שבניגוד לתהליך אבולוציוני מסורבל ונוקשה, ייתכן והמוח שלנו פיתח לאורך ההיסטוריה תכונה אולטימטיבית אחת פשוטה: היכולת ללמוד את הסביבה בשביל לשרוד. תלות בבני אדם אחרים להישרדות מספקת את הכוח המניע האולטימטיבי לחזק כישורים חברתיים כמו מוזיקליות. לטענת החוקרות, מנגנון אבולוציוני זה ממקסם את ההסתגלות לסביבה חברתית דינמית ומשתנה. "כולנו מכירים את הפסוק 'לא טוב היות האדם לבדו' כך שעוד מימי קדם, בני אדם היו תלויים בבני מינם כדי לשרוד. זה מייצר כוח מניע חזק ללמידה של יכולות חברתיות מורכבות – כולל שפה, תרבות ומוזיקה, באמצעות מנגנונים עצביים גמישים", מסבירה ד"ר אברמזון.

ההנחה הרווחת עד היום הייתה שהחברתיות האנושית בעצמה התפתחה באבולוציה כסט תכונות מולד, המאפשר לבני אדם לנהל קשרים חברתיים מורכבים. עם זאת, התיאוריה החדשה מסבירה את תפקיד המוזיקה בתרבות האנושית בכך שההתנהגות שלנו מעוצבת מבחינה תרבותית בתהליך מתמשך של הסתגלות לסביבה. ד"ר אציל מדגישה כי "בגלל הערכים המתגמלים של המוזיקה, בני אדם ממשיכים ללמוד ולהעביר אותה לדורות הבאים, ולאו דווקא באמצעות תכונות גנטיות ספציפיות כפי שחשבנו עד היום". המוזיקליות והחברתיות הן דינמיות ולכן מדובר במנגנון כללי של תגמול וחיזוי לשיפור ההישרדות על-ידי גמישות ומחוברות לסביבה.

לדברי החוקרות, המאמר מעלה שאלות וכיווני מחקר חדשים שיכולים לספק תשובות שלא חשבנו עליהן קודם בתחום התפתחות המוח והתפתחויות חברתיות וקוגניטיביות שונות. "המחקר שלנו עוסק בכיוונים שונים על מנת לבדוק את התיאוריה הזאת, ולחקור איך התפתחות חברתית ורגשית תלויה בסביבה החברתית בראשית החיים", מסכמות החוקרות.

לפרסומים בתקשורת: ynet, Vesty, וואלה!, הידען

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
מחקר חדש: החורף מגיע והוא לא נראה מבטיח – ''ייתכן שיגיעו אלינו סופות בעוצמות שלא הכרנו''

מחקר חדש: החורף מגיע והוא לא נראה מבטיח – ''ייתכן שיגיעו אלינו סופות בעוצמות שלא הכרנו''

10 נובמבר, 2021

קרא עוד

מחקר חדש חושף כי העלייה בריכוז גזי החממה תוביל להתעצמותן של סופות קיצוניות, לצד ירידה של כ-25 אחוז בכמויות הגשמים. התחזית העגומה, אך החוקרים מאמינים: 'השליטה עדיין בידיים שלנו''

אחת ההשלכות הבולטות ביותר של משבר האקלים, היא שינויי מזג האוויר הקיצוניים שהוא מביא איתו. פליטת גזי החממה, מובילה לעלייה בטמפרטורה ולשינויים בתנאים בהם נעביר את השנים הבאות על פני כדור הארץ. חוקרי האקלים, משתמשים במודלים ותצפיות על מנת לנסות ולהבין איך וכיצד מזג האוויר בעולם יושפע מעלייה בריכוז גזי החממה. מחקר חדש בודק כיצד הים התיכון בכלל ומזרח הים התיכון וישראל בפרט יושפעו משינויי האקלים בעשרות השנים הקרובות.

במחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי ''Climate Dynamics'', השתתפו חוקרים מרחבי העולם, ביניהם  ד''ר אסף הוכמן, ממרכז האקלים במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים ומהמכון הטכנולוגי של קרלסוהה בגרמניה , והוא הובל על ידי ד"רמרקו ריאלה ממכון המחקר ICTP באיטליה. החוקרים מצאו שככל שריכוז גזי החממה עולה, כך יש ירידה משמעותית של כ-30 אחוז בשכיחות הסופות באזורינו. בנוסף לכך, ישנה גם ירידה של כ-25 אחוז בכמויות הגשם וירידה זהה בעוצמת הרוח בכל סופה. 

ככלל, הים התיכון נחשב כ-''Hot spot'' ל שינויי אקלים, כלומר הוא מאופיין בעליות יותר גדולות בטמפרטורה מאזורים אחרים בכדור הארץ, ובשינויים קיצוניים יותר בסופות המתרחשות בו. החוקרים השתמשו  במודלים מהסוג המתקדם ביותר, שאפשרו לבדוק את הקשר בין העלייה בריכוז גזי החממה לשינויים במאפייני סופות החורף בים התיכון, בעשרות השנים הבאות. מדובר במודלים מדויקים יותר, בעלי רזולוציה גבוהה יותר, שיכולים לצפות את הגעתן ועוצמתן של סופות בים התיכון באופן ספציפי. החוקרים, ביניהם ד"ר הוכמן, צופים באזור מזרח הים התיכון וישראל ירידה מהותית בכמויות הגשמים וחורפים שחונים במיוחד - שעשויים להשפיע בצורה דרסטית על החיים בישראל.

האם זה אומר כי אנחנו לא צפויים לראות בארץ סופות קשות, המובילות לנזקים גדולים ברכוש ובנפש, בעשורים הקרובים? לא בהכרח. למרות הירידה היחסית הצפויה בכמויות הגשם הכוללות, העוצמה של הגשם בפרקי זמן קצרים צפוייה לעלות משמעותית, כך שגם הגשם שירד עלול לייצר הצפות ושטפונות. כלומר, אמנם יהיו פחות סופות באזור ישראל, אבל אלה שיגיעו אלינו יהיו עוצמתיות, אולי אפילו בעוצמות שלא הכרנו לפני כן. בחופי אירופה לעומת זאת, המצב הפוך - המודלים צופים דווקא עלייה בכמויות הגשם הכוללות ובעוצמת הרוח שנובעות מסופות חורף.

למרות שהמודלים צופים חורפים שחונים בעשורים הקרובים, לא מדובר בגזירה משמיים. ד''ר הוכמן טוען כי "כאשר אנחנו בוחנים במודלים אפשרות של ירידה בריכוז גזי החממה, ניתן לראות כי האקלים מגיב לכך בצורה חיובית. כלומר, השינויים באקלים עשויים להתמתן במידה ונפעל לשינוי כמויות פליטת גזי החממה. אם המצב יישאר כפי שהוא, צפויות תוצאות הרסניות - אך השליטה עדיין נמצאת בידיים שלנו."

המחקר המדעי: https://link.springer.com/article/10.1007/s00382-021-06018-x

הפרסום בתקשורת: גלובס, makoהידען, בחדרי חרדים, פורטל כרמל והצפון

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
צעד אחד לפני העבריינים: הסוף לזיוף טביעות אצבע?

צעד אחד לפני העבריינים: הסוף לזיוף טביעות אצבע?

10 נובמבר, 2021

קרא עוד

מחקר חדש שנערך בשיתוף פעולה בין המכון לכימיה באוניברסיטה העברית ואוניברסיטת לוזאן שבשוויץ מנסה לשבש את פעילותם העתידית של עבריינים המתמחים בזיוף טביעות אצבעות ובכך למנוע פרצות אבטחת מידע. "אם נדע איך ייראה הדור הבא של זיופי טביעות האצבע, נוכל להכין אמצעי נגד מבעוד מועד"

לאחרונה, אנחנו עדים לעלייה בהיקף הפריצות של האקרים למאגרי מידע ודליפות של פרטים אישיים של משתמשים רבים ברחבי העולם. זה מעורר דאגה גם מפני שטכנולוגיות רבות משתמשות בטביעות האצבע שלנו כדי לאפשר לנו לבצע פעולות מסוימות, החל מהפעלת המחשב האישי ועד לבקרת הכניסה במשרד. עם כל הנוחות שבעניין, ככל שהשימוש בטביעות אצבע גובר, כך גוברת פעילות זיוף טביעות האצבע. באמצעות תוכנות זיוף מתוחכמות, עבריינים כבר מצליחים להשתמש בחלקי נתונים ביומטריים בצורה מושלמת, כזו שאיש לא יחשוד בה. במטרה להתמודד עם עבריינות עתידית, החלו לפתח במכון לכימיה את תחום "המדע הפורנזי היוזם", שבבסיסו ההנחה שהמדע הפורנזי יעזור יותר למלחמה בפשע, מפני שהוא מסוגל לחזות את המהלכים הצפויים של העבריינים באמצעות כלים פורנזיים קיימים.

מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Journal of Forensic Sciences לוקח את המדע הפורנזי צעד אחד קדימה ומנסה לנבא כיצד עבריינים יזייפו טביעות אצבע בעתיד במטרה למנוע זאת. המחקר נערך על-ידי פרופ' יוסף אלמוג ופרופ' דניאל כהן מהאוניברסיטה העברית, יחד עם פרופ' כריסטוף שמפו והדוקטורנט מישל שגיא מאוניברסיטת לוזאן שבשוויץ. צוות החוקרים ניסה לאמץ צורת מחשבה של זייפנים ומצא כי ניתן לתכנן חומרים מתוחכמים, המכונים פולימרים, לזיוף טביעות אצבעות, אשר נמצאו כיעילים באופן ניכר מחומרים המשמשים לכך כיום וניתנים לגילוי על-ידי קוראים חכמים. החומרים החדשים התגברו על 3 מתוך 4 הקוראים החכמים שנבדקו.

לטענת המומחים, עם הופעתה של טכנולוגיה חדשה כלשהי לאבטחת מידע, העבריינים המתוחכמים כבר יחפשו דרך לעקוף אותה. בתחום טביעות האצבע, ניתן לעשות זאת על-ידי תכנון מושכל של פולימרים, שמחקים את תכונות העור שלנו, כדי להתגבר על הקוראים החכמים שלא יצליחו לזהות שמדובר בחומר זר. "במטרה לחזות שיטות זיוף עתידיות, ביצענו תכנון פולימרים שיהיו יותר דומים לעור אדם מבחינת המבנה הכימי שלהם מאשר פולימרים הנפוצים כיום לזיוף טביעות אצבע", מסביר פרופ' כהן. הכנת החומרים בוצעה במעבדה, כאשר נלקחו בחשבון המבנה הכימי והתכונות הפיזיקליות של העור האנושי במטרה לפתח יכולת להתגבר גם על הקוראים המתוחכמים ביותר.

"המחקר הראה שכבר עכשיו ניתן לפתח חומרים יעילים יותר לזיוף טביעות אצבע, ומן הסתם, זה מה שיעשו העבריינים בדור הבא של הזיופים. להערכתנו, ראוי ליידע את הקהילה הבינלאומית של סוכנויות אכיפת החוק כדי להתכונן מראש ולפתח קוראים טובים יותר", מדגישים החוקרים. המדע הפורנזי היוזם יכול לסייע לגורמי אכיפת החוק למנוע פשעים מסוגים אחרים ולא רק זיופי ביומטריה. למשל, ניבוי הדור הבא של סמים אסורים שאינם מכוסים בפקודת הסמים. פרופ' אלמוג מסכם כי "אנחנו יכולים להימצא צעד אחד לפני העבריינים. אם אנחנו נדע מה הם יכולים לעשות, נוכל לפתח כלים להתגבר על התופעה עוד לפני שהיא נוצרת בשטח".

המחקר המדעי: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34617603

פרסום בתקשורת: N12, ערוץ 7, בחזית, Chiportal, News1

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
תל לכיש ושרידי הסוללה

מחקר חדש חושף כיצד נבנתה סוללת המצור האשורית בלכיש (והיחידה שמוכרת בעולם)

9 נובמבר, 2021

קרא עוד

המחקר מוכיח את כוחו, גודלו, עוצמתו וכישוריו המדהימים לאותה תקופה של הצבא האשורי, ולאמת ציטוטים תנ"כיים הנוגעים לדברי הנביא ישעיהו שחי באותה העת

מחקר חדש שפורסם לאחרונה ב-Oxford Journal of Archaeology, כתב העת לארכיאולוגיה של אוניברסיטת אוקספורד, תחת הכותרת "בניית רמפת המצור האשורי בלכיש: טקסטים, איקונוגרפיה, ארכיאולוגיה ומיפוי דיגיטאלי", בחן לעומק את אופן יצירת והקמת סוללת המצור האשורית בתל לכיש - סוללת המצור הקדומה בעולם והיחידה המוכרת במזרח הקדום, ששרדה בצורה טובה עד ימינו. במחקר זה נבדקה הטופוגרפיה של המקום בו נחשפה לפני עשרות שנים, לראשונה, הרמפה – והחוקרים השתמשו בשיטות תיעוד דיגיטליות כדי לנתח את הטופוגרפיה המקומית, ונפח חומרי הגלם שהיו נדרשים לבניית הסוללה.

במחקר השתתפו משלחת חפירות נרחבת מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, בראשות פרופ' יוסי גרפינקל וד"ר מדלן מומצוגלו, ופרופ' ג'ון קארול וד"ר מייקל פיטליק מטעם אוניברסיטת אוקלד, במישיגן בארה"ב. האתר נחפר בעבר בהרחבה על ידי מספר משלחות. שתי המשלחות הראשונות חפרו בשנות השלושים ובשנות השישים של המאה הקודמת. התיעוד הראשון של הרמפה, ששרד מעבודות החפירה הראשוניות בשטח, הוא תצלום מסוף שנת 1932 (מצורפת תמונה). בתצלום ניתן לראות גבעה תלולה, הממוקמת בסמוך לתל הראשי, ליד הפינה הדרומית-מערבית של האתר. אולם באותה תקופה הרמפה לא הוכרה ככזאת על ידי החופרים, וכתוצאה מכך נעשו בשטח עבודות חפירה, שלא בהכרח תרמו להשתמרות הסוללה. בהמשך חפרה במקום משלחת שלישית בראשות פרופ' דוד אוסישקין מאוניברסיטת תל אביב בין השנים 1974 ל-1994. במהלך ביקור בחפירות בשנת 1973 הציע הרמטכ"ל והארכיאולוג פרופ' יגאל ידין כי ערימות האבנים בפינה הדרומית-מערבית של האתר עשויות להיות שרידים רמפת המצור האשורית. חפירות אוסישקין אכן הוכיחו דבר זה. המשלחת הרביעית בהובלת פרופ' יוסי גרפינקל מהאוניברסיטה העברית חפרה בלכיש בין השנים 2013 ל-2017, ובדקה מחדש היבטים שונים השופכים אור על בניית הסוללה הצבאית.

תל לכיש ושרידי סוללת המצור האשורית. אבני הסוללה נבדקו בשש נקודות שונות, המסומנות בצילום.

האימפריה האשורית השתלטה על רוב חלקי המזרח הקרוב ומצרים במהלך המאות התשיעית, השמינית והשביעית לפנה"ס. היא כבשה את ממלכת ישראל, והרסה את שומרון בשנת 722 לפנה"ס. הצבא האשורי פיתח טכנולוגיות וטקטיקות צבאיות יעילות, והצליח לנצח כל קרב פתוח או לכבוש כל עיר מבוצרת. בשנת 701 לפנה"ס יצא סנחריב מלך אשור עם צבא גדול לדכא את המרד שפרץ בממלכת יהודה בימי המלך חזקיהו. האירוע הבולט במסע זה היה כיבוש העיר לכיש. לכיש הייתה עיר כנענית פורחת באלף השני לפני הספירה, והעיר השנייה בחשיבותה בממלכת יהודה מסוף העשירית עד תחילת המאה השישית לפני הספירה. רמפת המצור שנבנתה באתר על ידי האשורים היא הדוגמה הפיזית היחידה שנותרה בשטח המלמדת על צורת כיבוש העיר באותם ימים.

על אירוע הכיבוש ישנו מידע מארבעה מקורות שונים - במספר ספרים במסורת המקראית (מלכים ב, פרקים יח-יט, דברי הימים פרק לב, ישעיהו לו-לז), בכתבי סנחריב, בתבליט גדול שעיטר את חדר הכס בארמון סנחירב בעיר נינווה, והמחקרים בלכיש שנערכו על ידי משלחות שונות.

שיטת הלחימה האשורית הייתה להצמיד לחומת העיר מכונת מצור, שבתוכה הייתה תלויה קורת עץ גדולה, הנקראת 'אייל ניגוח'. אייל הניגוח היה מתנדנד ומכה בחומת העיר שוב ושוב, עד שהחומה התפוררה ונוצר פתח שאפשר לצבא האשורי לפרוץ לעיר. כיוון שהחומה בלכיש הייתה בראש תל גבוה, האשורים בנו סוללה אלכסונית, שהובילה מבסיס התל אל החומה שבראשה. פעולת הבנייה, לפיכך, הייתה צריכה להיות מחושבת ואסטרטגית ובעיקר מדויקת ומקצועית.

שאלת המחקר הייתה כיצד נבנתה אותה סוללה ומהיכן נלקחו חומרי הגלם שהיו דרושים להקמתה. מסקנות המחקר מצביעות על כך שהסוללה נבנתה מהקצה הרחוק, והיא הלכה והוגבהה ככל שהתקרבה לחומת העיר. הסוללה נבנתה מכשלושה מיליון אבנים, שמשקלן הכולל הגיע לכ-20,000 טון. משקל ממוצע לאבן אחת היה כ-6.5 קילו (ומכאן שניתן היה לשאת אותה בקלות ביד, כדי לבנות את הרמפה). האבנים נחצבו מגבעה סמוכה, ויצרו מצוק תלול הנראה במקום עד היום. שורה של אנשים עמדה מקצה המחצבה ועל גבי הסוללה, ואבנים הועברו מיד ליד והושלכו לכיוון העיר. על פי ההערכות החוקרים, כ-160,000 אבנים הוזזו בצורה זאת מדי יום. בקצה הסוללה הוצבו מגנים גדולים, שהוזזו קדימה ככל שהעבודה התקדמה. כך בוני הסוללה היו מוגנים מחיצים ואבני קלע שנורו מכיוון העיר עצמה.

הצבא האשורי יכל לבנות סוללה כזאת במשך כשלושה שבועות במאמץ מרוכז של 24 שעות ביום. "הזמן היה הדאגה העיקרית של צבא אשור. מאות פועלים עבדו יומם וליל כדי לחצוב את האבנים וכדי לשאת את האבנים, אולי שתיים או שלוש משמרות כל יום. כנראה כוח האדם סופק על ידי שבויי מלחמה ועבודת כפייה של האוכלוסייה המקומית", מצוין במאמר. 

מידע חשוב נוסף התקבל בשטח לגבי ריצוף המשטח העליון של הרמפה. הריצוף כלל שלוש שורות של עצמים מוארכים. "נראה לנו שמדובר בלוחות עץ הממוקמים זה לצד זה, כדי ליצור משטח נוח לדחיפת מכונות המצור הכבדות במעלה הרמפה, ממפלס הקרקע למרגלות התל ועד לבסיס חומת העיר", מוסבר עוד במאמר. זאת ועוד, על רמפת המצור בלכיש נמצאה שרשרת ברזל. שרשרת כזאת מעולם לא נמצאה בלכיש או בעיר אחרת במלכת יהודה קדומה. לפיכך, לדעת החוקרים, סביר להניח ששרשרת הברזל שנמצאה על הרמפה מקורה באייל הניגוח אשורי. ממצא זה מעיד כי אייל הניגוח התנדנד הלוך ושוב כשהוא קשור בשרשראות ברזל.

לסיכום, המחקר מפרש שני קטעים תנ"כיים, המופיעים בדברי הנביא ישעיהו שחי באותה תקופה. בפרק ה' פסוק כז' מתוארת עוצמת הצבא האשורי: "אין עיף ואין כושל בו, לא ינום ולא יישן, ולא נפתח אזור חלציו, ולא נתק שרוך נעליו". היכן פעל הצבא האשורי 24 שעות ביממה אם לא בזמן הקמת סוללת מצור והתקפת עיר? נבואה נוספת של ישעיהו מוזכרת בספר מלכים ב פרק יט, פסוק לב: "לכן כה אמר ה' אל מלך אשור, לא יבא אל העיר הזאת, ולא יורה שם חץ, ולא יקדמנה מגן, ולא ישפך עליה סללה". במילים אחרות, בפסוק זה תואר מה שלא יקרה לעיר ירושלים, וניתן ללמוד מכך את שיטת ההתקפה האשורית - ירי חצים אל חומת העיר כדי למנוע מהנצורים לפגוע באנשים הבונים את הסוללה, קידום מגן על ראש הסוללה ההולכת ומתקרבת את חומת העיר, ושפיכת אבנים מהקצה הרחוק של הסוללה – כפי שהסיקו החוקרים במחקר הנוכחי. 

למאמר המדעי: https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1111/ojoa.12231

לפרסומים בתקשורת: ynet, הידען,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
40 על 40 של דה מרקר

הצעירים המבטיחים לשנת 2021 של "דה מרקר" (40 על 40) מהאוניברסיטה העברית: ד"ר הייתם עמל והרב נחמיה שטיינברגר

8 נובמבר, 2021

קרא עוד
מתוך אתר the marker:

 

הייתם עמל, 36
המכון לחקר התרופה, בית הספר לרוקחות - הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית בירושלים | גר בחיפה, נשוי ואב לשניים

ד"ר הייתם עמל פיתח שיטה חדשנית שמסייעת לזהות יעדים טיפוליים, ובעזרתה כבר הצליח להגדיר שינויים משמעותיים במוח בהפרעות נוירולוגיות כמו אוטיזם ואלצהיימר. הגילוי המשמעותי שלו היה במסגרת עבודת המחקר ב־MIT כשמצא, לראשונה בספרות, קשר בין רמות גבוהות של חנקן חמצני (NO), מולקולה המווסתת את הפעולות של איברים שונים, כולל המוח – לבין אוטיזם. הוא אף גילה כי ישנם חלבונים חשובים שעברו שינויים על ידי NO, ועלולים לשנות תפקודים עצביים. השלב הבא הוא לתכנן טיפול תרופתי שישנה את תפקוד החלבונים, ויגרום לריפוי או שיפור ההתנהגות האוטיסטית. מטרה נוספת במעבדות של עמל היא למצוא סמנים ביולוגיים בדם של ילדים אוטיסטים.

לפני כשנתיים חזר עמל מ־MIT לאוניברסיטה העברית והוא עומד בראש קבוצת מחקר במכון לחקר התרופה בפקולטה לרפואה. לאחרונה היתה לו תגלית שעוררה תהודה כשגילה שאוטיזם ואלצהיימר חולקים מנגנון מולקולרי משותף שיכול להוביל להפרעות נוירולוגיות. ההבנה הזאת יכולה לעזור לפתח טיפולים אפקטיביים חדשים.

https://www.themarker.com/magazine/EXT-INTERACTIVE-1.10355111

 

 

נחמיה שטיינברגר, 37
רב ומנהל המכינה החרדית באוניברסיטה העברית | גר בירושלים, נשוי ואב לחמישה

עד גיל 27 היה הרב נחמיה שטיינברגר אברך בכולל. הוא גדל בבית חרדי, ללא לימודי ליבה. עם זאת, שני הוריו עבדו, והוא ידע אנגלית מהבית. שני היתרונות הללו אפשרו לו, בגיל המופלג של 27, לצאת לשירות אזרחי בישיבה לנוער בסיכון, ולאחר מכן ללימודים אקדמיים. שטיינברגר עשה תארים בחינוך ובמחשבת ישראל, ומשם השתלב במאמץ הגדל לשלב את החרדים בשוק ההשכלה והעבודה.

פרט להיותו רב של בית כנסת ברחביה, שטיינברגר עסק כל השנים בשילוב חרדים באקדמיה ובמגזר הציבורי. הוא מנהל את המכינה החרדית של האוניברסיטה העברית, וגאה בכ־600 בוגרים שלומדים בקמפוס של האוניברסיטה. "הלימודים במכינה הם בהפרדה", הוא מדגיש, "אבל לאחר מכן בוגרי המכינה משתלבים בקמפוס הכללי". כל שנה מתקבלים 70 איש למכינה, כשהרוב מסיימים וממשיכים לתואר אקדמי באוניברסיטה – אבל זאת מאחר שהמכינה היא מסננת. ה־70 שמתקבלים הם מתוך יותר מ־300 פונים. "אנחנו עושים מבדק אישי וראיון אישי, כדי לוודא שמי שמתקבל מבין עד כמה המסלול עומד להיות קשה".

שטיינברג גם הפעיל את תוכנית "משפיעים" של נציבות שירות המדינה, לקליטת חרדים בוגרי תואר ראשון במגזר הציבורי. אחרי שהצליחה לשלב 45 חרדים במשרות בממשלה, הופסקה התוכנית בעקבות עתירה נגד ההפרדה המגדרית שהיתה בה. מאז לא הופעלה תוכנית דומה. אך זה לא עצר את שטיינברגר. כל השנים הוא העמיק את העיסוק שלו בחינוך החרדי עם לימודי ליבה, וליווה את הרב בצלאל כהן בהקמתה של "חכמי לב", ישיבה תיכונית חרדית שמגישה לבגרות מלאה. כיום הוא עובד בקרן הפילנתרופית מימונידיס, שמתכוונת להשקיע מיליוני דולרים בהקמתן של ישיבות תיכוניות חרדיות נוספות.

בעוד עשור הוא רואה את עצמו ממשיך לעסוק בקידום לימודי הליבה בחברה החרדית, כקובע מדיניות. "הייתי אברך ויצאתי לעבוד", הוא אומר. "אני מכיר את הקושי מקרוב, וארצה להגיע לתפקיד עם השפעה רוחבית על קביעת המדיניות בתחום".

 

https://www.themarker.com/magazine/EXT-INTERACTIVE-1.10357738

 

 

קראו פחות
brain. by fakurian design, unsplash

שימוש חדש ומפתיע לשיטה בת 140 שנה בחקר המוח

8 נובמבר, 2021

קרא עוד
במחקר חדש, שפורסם בכתב העת ''Science'',  השתמשו  לראשונה חוקרים בשיטה חדשה כדי לחשוף את דפוסי הקישוריות במוח ברמה התאית וקבעו כי ליישום השיטה יש פוטנציאל רב בהבנת מצבים פתולוגיים במוח. 

המוח האנושי רוחש פעילות – כ-86 מיליארד תאי העצב (נוירונים) המרכיבים אותו שולחים זה לזה אותות חשמליים ללא הרף. האותות העצביים הללו נשלחים לאורך מערכת של סיבים המכונה "החומר הלבן", והם הבסיס לכל תפקודי המוח. מיפוי הסיבים המקשרים בין אזורי המוח השונים הוא אתגר מתמשך במדעי המוח. השיטות הקיימות כיום למיפוי החומר הלבן מוגבלות למחקר בבעלי חיים, או דורשות ציוד מתקדם לאיסוף הנתונים ולעיבודם.

לאחרונה, פותחה גישה חדשה למיפוי סיבי העצב המוח על ידי פרופ' אביב מצר וד"ר רועי שור ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח (ELSC) באוניברסיטה העברית בירושלים, שפורסמה היום (חמישי) בכתב העת הבינלאומי Science. צוות החוקרים השתמש בטכניקה נפוצה שקיימת כמעט 140 שנה, אך מעולם לא שימשה לחקר הקישוריות במוח. היא מבוססת על צביעת תאי מוח המכונה צביעת ניסל (Nissl), שפותחה בשנות השמונים של המאה התשע-עשרה על ידי החוקר הגרמני פרנץ ניסל. שיטה זו, בה נצבעים התאים בצבע סגלגל, משמשת כבר למעלה ממאה שנה בחקר הנוירונים במוח, והשימוש בה הביא למהפכה באופן שבו אנחנו מבינים את מבנה קליפת המוח (השכבה האפורה החיצונית של המוח). ואולם, צוות האוניברסיטה העברית הוא הראשון שהשתמש בצביעת ניסל כדי לחשוף את מסלולי הסיבים בחומר לבן של המוח.

החומר הלבן מורכב בעיקר מסיבים המכונים אקסונים (סיב עצבי) ומתאים המכונים תאי גלייה (תאי תמיכה לא-עצביים לנוירונים, המספקים הגנה לעצבי המוח ומחזיקים את תאי העצב במקומם). עד לשנים האחרונות, תאי הגלייה לא זכו לתשומת לב רבה במחקר, מפני שחשבו שתפקידם במוח שולי. למעשה, השם "גלייה" נגזר מיוונית עתיקה, ופירושו "דבק".

לפני מספר שנים הצטרף ד"ר שור למעבדתו של פרופ' מצר כדוקטורנט, והחליט לחפש תמונות של רקמת מוח הצבועות בשיטת ניסל. "זה פשוט סקרן אותי", נזכר ד"ר שור, "ספרי הלימוד מלאים באיורים, אבל רציתי להבין איך סיבי החומר הלבן של המוח נראים במציאות". להפתעתו, הוא הבחין שתאי הגלייה יוצרים תבנית של שורות קצרות. יתר על כן, נראה כי שורות הגלייה היו מסודרות לאורך סיבי העצב המקומיים. "ערכנו סקירת ספרות כדי לראות אם מישהו אחר כבר הבחין בכך", שיתף ד"ר שור, "ונתקלנו במאמר משנת 1992 שהראה כי אכן נמצא שתאי הגלייה מאורגנים בשורות קצרות לאורך סיבי העצב. המאמר הזה לא זכה לתשומת הלב הראויה לו״.

שור התפנה לעסוק במחקרים אחרים, אך לאחרונה חזר לעבודתו על תאים אלה. בעבודה הנוכחית, החוקרים הבינו שבאמצעות כלים חישוביים פשוטים מתחום עיבוד התמונה, הם יוכלו לנצל את הסידור המרחבי של תאי הגלייה ולהסיק מהו כיוון מסלולי הסיבים בחומר הלבן. ״מיד כשראיתי את התמונות המרהיבות של ה-Nissl-ST הבנתי שמצאנו אוצר, לא פחות מכך, שחוקרים מחפשים אחריו מזה שנים", משתף פרופסור מצר ומוסיף: "מצאנו שיטה פשוטה לזהות את התיאור המבני של החומר הלבן ברמה התאית״.

לסיכום, לדברי החוקרים, הפרעות מוחיות רבות מקושרות לשינויים בקישוריות העיצבית, ולכן ליישום של Nissl-ST יש פוטנציאל רב לשימוש במחקרים עתידיים של חומר לבן בהתפתחות תקינה, הזדקנות תקינה ומצבים פתולוגיים המשפיעים על החומר הלבן במוח, כמו במחלות נוירו-דגנרטיביות וסכיזופרניה.

למאמר המדעי: http://science.sciencemag.org/lookup/doi/10.1126/science.abj7690

לפרסומים בתקשורת: ynet, הידען,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
שיגור הרקטה

שאפו להם: סטודנטים וסטודנטיות מהאוניברסיטה שיגרו בהצלחה רקטה ניסויית בדרום הארץ

7 נובמבר, 2021

קרא עוד
ביום שישי האחרון שוגרה רקטה ניסויית משטחי קיבוץ בית-ניר. מדובר בשיגור לא מסווג, ייחודי, מהבודדים שנעשו באזורנו

חברי המועדון הרקטי לסטודנטים מצטיינים מהאוניברסיטה העברית שיגרו בסופ"ש האחרון רקטה ניסויית משטחי קיבוץ בית-ניר. מדובר בשיגור רקטה בגודל בינוני, לראשונה מזה זמן רב בישראל, באופן לא מסווג, בלתי פורמלי ולמטרות אזרחיות - מהשיגורים הניסויים הבודדים שנערכו עד כה בארץ. הרקטה הצליחה להגיע לגובה שיא של כ-720 מטר, ולמהירות של 430 קמ"ש שהם כחצי מאך. לאחר מכן נחתה הרקטה בבטחה על פני הקרקע. במהלך שהיית הרקטה באוויר צוות הקרקע בוצע ניסוי וכן שודרה טלמטריה של מדידות טיסה מהרקטה אל תחנת קרקע.

כ-30 מחברי וחברות המועדון הרקטי האוניברסיטאי הגיעו לחזות בשיגור הרקטה יחד עם עשרות צופים נוספים, ביניהם נציגים מהאקדמיה והתעשייה, וכן חברת 'זיק דינור' שהייתה אמונה על הצד הפירוטכני של השיגור הרקטי. לאחר השיגור המוצלח, הרקטה הוחזרה לקרקע באמצעות מצנח שעצר את מהירות נפילתה - כדי למנוע את הפגיעה במכשור הרגיש ואמצעי האלקטרוניקה שהותקנו עליה. "ההישגים החשובים מבחינתנו הושגו. עלינו לגובה הנדרש, הצלחנו לפתוח את המצנח והצלחנו לקבל טלמטריה בזמן אמת את המידע מהטלמטריה מהניסוי ומהזיכרון של הרקטה נפענח בהמשך. בקרוב יתחיל תהליך ארוך של ניתוח התוצאות", ציינו עוד במועדון הרקטי.

במועדון הרקטי מציינים עוד כי מטרת השיגור הייתה בראש ובראשונה לאזן ולו במעט את הקונוטציה השלילית של המילה 'רקטה', ולהזכיר שישנם שימושים חיוביים ברקטות כמו לקידום מדע וטכנולוגיה. הרקטה נקראת בשם RAM-1:RAM  או "רם" על שם מיקום הרכבתה, קמפוס ספרא של האוניברסיטה העברית בגבעת רם. רם, גם כי הרקטה צפויה לעוף לגבהים, למקום רם. כמו כן ראשי התיבות של ר"ם הם רקטת מחקר. והספרה 1 - כי מדובר ברקטה הראשונה מסוגה. הרקטה נצבעה בוורוד, צבע שנבחר על ידי כלל חברי המועדון במטרה להעלות את המודעות לסרטן השד, שכן השיגור תוכנן לקרות בחודש המודעות למחלה.

הפרויקט כולו מתקיים בסיוע מספר רב של חברות, ארגונים ועמותות, ביניהם קונדור פסיפיק, רפאל, התעשייה האווירית, הטכניון, סי.אס.אס מע' מדויקות, ב.א. מיקרוגלים מקבוצת קומיט וקרן ענת ואמנון שעשוע - שהציבו עבור הסטודנטים מומחי תוכן שונים וציוד מתקדם כמו מערכת מדידה אינרציאלית מערכות שידור וקליטה וחניכה בהקמת תחנת קרקע.

השנה זו השנה השלישית בה מועברת במכון רקח לפיזיקה, אשר באוניברסיטה העברית, תכנית העשרה של המועדון. הפעילות פתוחה לכל סטודנט מן המניין באוניברסיטה וכל דיסציפלינה באה לידי ביטוי בפעילות השנתית של המועדון הרקטי, ממנהל ציבורי ועד כימיה פיזיקה מנהל עסקים וחינוך. פרופ' ראם סרי, חבר בוועדת ההיגוי של המועדון וראש הרשות למחקר ופיתוח באוניברסיטה העברית, הוסיף ומסר לגבי הפרויקט: "הכלים אותם רוכשים הסטודנטים בתחילת דרכם הינם קריטיים להמשך הדרך, אך אם זאת החשיפה לשימושים בכלים אלו אינה מתאפשרת עקב האינטנסיביות של התארים התובעניים באוניברסיטה. מועדון כזה מאפשר קיום אינטראקציה מעט פחות פורמלית, ולשמוע מפי חוקרים ומומחי תוכן על עצמם על המחקרים והניסויים אותם הם מבצעים. בנוסף הסטודנטים מתנסים בעבודת צוות ומביאים את הידע המגוון אותו רכשו במהלך התואר לכדי ביטוי בדרך לפתרון בעיה הנדסית אמיתית. "

לפרסומים בתקשורת:  ישראל היוםערוץ 20ערוץ 7ישראל דיפנס, המחדש, הידען,  מבזקלייב

קראו פחות
Joshua Hoehne, unsplash

מחקר חדש בוחן את ההשפעה של מצבי לחץ וטראומה על מבוגרים בגילאי 65 ומעלה

4 נובמבר, 2021

קרא עוד
העלייה בתוחלת החיים הובילה לשלל מחקרים שמתמקדים בגורמי הסיכון להידרדרות המצב הבריאותי בגיל מבוגר. גורם סיכון בולט הוא התמודדות עם מצבי טראומה, לחץ ומתח, מה שעשוי להוביל למחלות ולבריאות לקויה. כאשר מדובר במצבים חוזרים ונשנים, כלומר לחץ מצטבר, ההשלכות עשויות להיות משמעותיות אף יותר, על אחת כמה וכמה בגילאים מבוגרים.

מחקר חדש של הדוקטורנטית מיכל לוינסקי, בהנחיית פרופ' מרים שיף מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, בחן לראשונה את הקשר בין מצבי לחץ מצטברים וההתדרדרות במצב הבריאותי של אנשים מבוגרים לאורך תקופת זמן ארוכה בתהליך ההזדקנות - 14 שנים ושש נקודות זמן. הנתונים נאספו בסקר הבריאות, הזקנה והפרישה באירופה ובישראל (SHARE) שנערך על האוכלוסייה המבוגרת החל משנת 2004. ניתוחים על מדגם של כ-7,000 איש מתוכו הראו כי מבוגרים בני 65 ומעלה, שדיווחו על מצבי לחץ וטראומה מצטברים, נמצאים בסיכון גבוה להידרדרות בריאותית מהירה וחמורה יותר. התוצאות חזרו על עצמן גם כאשר משתנים כמו גיל, מין, הכנסה, מדינת המגורים ובריאות נפשית נלקחו בחשבון.

ממצאי מחקר זה מחזקים את הטענה כי חשוב לבחון את ההשלכות של הצטברות של מצבי לחץ שמתרחשים לאורך כל החיים, ולא בעיקר בילדות כפי שבוחנים מרבית המחקרים. עם זאת, הנתונים הראו כי ההשלכות של לחץ וטראומה לא זהות על היבטים שונים בבריאות. כך, ההשלכות על ההתדרדרות במדד האובייקטיבי, בו בדקו את מגבלות התנועה של הנבדקים, הייתה משמעותית יותר מאשר ההתדרדרות במדד הסובייקטיבי בו המשתתפים נדרשו לדרג בעצמם את הערכת הבריאות הכללית שלהם.

ממצא זה עשוי להצביע על מורכבות ההשלכות של לחץ וטראומה על הבריאות – על אף שקיימת התדרדרות אובייקטיבית מהירה יותר בבריאות, אנשים עשויים לתפוס את הבריאות שלהם באופן שונה, ולדווח על תחושת התדרדרות מועטה יותר. הסבר אפשרי אחד לכך עשוי להיות טמון בעובדה שטראומה יכולה להיות גם בעלת השלכות חיוביות לבריאות לעתים, וליצור דווקא חוסן פיזי או נפשי במצבים מסוימים, ויתכן שהמדד הסובייקטיבי משקף גם את ההיבט הבריאותי הזה.

לסיכום, החוקרות אמרו כי "בהתחשב בכך שממוצע הגילאים באוכלוסיות במדינות רבות עולה במהירות, חשוב להבין את גורמי הסיכון הקשורים להידרדרות הבריאותית, במיוחד עבור קובעי המדיניות ומומחי הבריאות הרפואיים. אנו יודעים כיום, ובמיוחד לאור המחקר הנוכחי, שהצטברות לאורך החיים של אירועים מלחיצים מבחינה רגשית עשויים להשפיע שנים רבות אחר כך על הבריאות הפיזית. התופעה בולטת במיוחד כשמדובר בתקופת ההזדקנות בה יש אתגרים רבים, ויתכן שאפשר לאפיין מבוגרים מסוימים כבעלי סיכון גבוה להתדרדרות מוגברת בשל האירועים שחוו לאורך החיים. יש להעלות את המודעות לקשר בין לחץ וטראומה לבין ירידה בריאותית בגיל המבוגר, ולבנות מנגנונים שיספקו מענה מותאם, ויעזרו בהתמודדות של אותם מבוגרים עם השלכות אלה".

*'סקר SHARE' (The Survey of Health, Aging and Retirement in Europe), עליו מבוסס המחקר, התחיל בשנת 2004 ונמשך עד היום ב-28 מדינות אירופה וישראל. הסקר נערך בחסות מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל באוניברסיטה העברית, ומבוצע במסגרת התקשרות של המשרד לשוויון חברתי עם מרכז הידע, במימונו השתתפו משרד ראש הממשלה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, משרד המדע והטכנולוגיה, משרד הבריאות, המוסד לביטוח לאומי והוועדה לתכנון ותקצוב.

 

טור אישי- לחץ בגיל המבוגר וההתמודדות עמו/ מיכל לוינסקי

תוחלת החיים ב־100 השנים האחרונות היא הארוכה ביותר בהיסטוריה האנושית. אחוז בני הגיל המבוגר מתוך אוכלוסיית העולם ממשיך לעלות, ושנות החיים הארוכות עלולות לגרום לחשיפה גדולה יותר לאירועי לחץ לאורך החיים. מעבר לאירועי הלחץ האישיים שאנשים עשויים להיתקל בהם לאורך חייהם, חשיפה ללחץ מצויה על סדר היום העולמי לאור המלחמות, אירועי הטרור ואסונות הטבע המתחוללים בעולם, או לאור דוגמה אקטואלית במיוחד - מגיפת הקורונה.
בעוד שההשלכות הפוטנציאליות השליליות של לחץ הן אוניברסליות וחלות לאורך כל החיים, בני הגיל המבוגר עשויים להיות פגיעים במיוחד. תקופת חיים זו מאופיינת באובדן רב וכן בירידה במשאבים הזמינים וביכולות. מודלים שונים של חוסן מתארים את המרכיבים שעשויים לסייע לאדם לפתח יכולת להתמודדות עם מצבי לחץ ולהסתגל לנסיבות החיים.
הם מצאו מרכיבים שונים שעשויים לסייע עם השלכות של לחץ בגיל מבוגר, בהם גורמים פסיכולוגיים, רגשיים, סביבתיים והתנהגותיים. מבחינה מעשית, מספר אסטרטגיות להפחתת לחץ נמצאו יעילות בתקופת הזקנה. משמעותית במיוחד היא שמירה על חיים חברתיים פעילים ועל קשרים קרובים עם בני משפחה וחברים, דבר שמאפשר שיתוף בקשיים וברגשות, מקנה תחושת ביטחון ואף מהווה כלי ללמידה על אסטרטגיות התמודדות נוספות. בהמשך לכך פעילות התנדבותית נמצאה כשימושית לשיפור התחושה החיובית והמסוגלות של האדם בגיל המבוגר, וכן אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית, תזונה מאוזנת ותרגילי הרפיה.

 

המאמר המדעי

פרסומים בתקשורת: מעריב, רינונים, ישראל היום, בחזית

קראו פחות
ראה גם: מחקר
christopher catbagan, unsplash, depression;

טוב יותר מציפרלקס: גילויים חדשים על מבנה ותפקוד תאים במוח יובילו לתרופות יעילות יותר נגד דיכאון

3 נובמבר, 2021

קרא עוד
קבוצת חוקרים חושפת לראשונה את מנגנון הפעולה של טיפול בשוק חשמלי, הפרוצדורה היעילה ביותר לטיפול בדיכאון קליני, ופיתחו בעקבות כך תרופה שמחקה את מנגנון הפעולה שלו ומפחיתה תסמיני דיכאון

בכל זמן נתון כ-5-7% מאוכלוסיית העולם סובלת מדיכאון קליני, ואחד מכל ששה בני אדם יסבלו מאפיזודה דיכאונית לפחות פעם אחת במהלך חייהם. למרות עשרות שנות מחקר בתחום, הגורמים הביולוגיים שאחראים להתפתחות מחלת הדיכאון עדיין לא ברורים. כיום, על פי מחקרים מדעיים רבים בתחום הפסיכיאטריה, הפרוצדורה היעילה ביותר לטיפול במחלה היא טיפול בשוק חשמלי, למרות שהמנגנון הביולוגי שעומד בבסיס טיפול זה לא היה ברור עד כה.

מחקר חדש חושף לראשונה את מנגנון הפעולה של הטיפול בשוק חשמלי, שמבוסס על בלימת ההיווצרות של מולקולות שמשבשת את המבנה והתפקוד של תאים מסוג מיקרוגליה במוח. המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת ''Molecular Psychiatry'', נערך על ידי פרופ' רז ירמיה, ראש המעבדה לפסיכונוירואימונולוגיה במחלקה לפסיכולוגיה, יחד עם הפוסט-דוקטורנטית דר' נטע רימרמן וחוקרים נוספים במעבדה, במימון הקרן הלאומית למדע. החוקרים מצאו שבמודל של דיכאון בחיות ניסוי, טיפול בשוק חשמלי בולם את ההיווצרות של מולקולות שמנטרלות ומנוונות את תאי המיקרוגליה במהלך ההתפתחות של דיכאון. כמו כן, הם גילו תרופה חדשה שמחקה את מנגנון הפעולה של שוק חשמלי על תאי מיקרוגליה ומפחיתה תסמיני דיכאון בצורה יעילה יותר מתרופות קונבנציונליות, כמו ציפרלקס.

תאי מיקרוגליה, המהווים כעשרה אחוזים מתאי המוח, הם הנציגים של מערכת החיסון במוח, ויש להם תפקיד מרכזי בהתמודדות עם גורמי מחלה כגון וירוסים, חיידקים, נזק מוחי ומצבי לחץ פיזיים ופסיכולוגים. החוקרים גילו כי ההשפעה של שוק חשמלי על תאי מיקרוגליה מהווה את הבסיס המנגנוני של התכונות נוגדות הדיכאון של הטיפול. בהמשך, החוקרים בחנו איזה גנים מופעלים ביתר או בחסר במוח בתגובה לשוק חשמלי, וגילו שינויים ב-15 גנים, כאשר רק אחד מהם, ,LAG3 ייחודי לתאי מיקרוגליה.  במצבי דיכאון, הביטוי של הגן עולה וגורם לירידה ולשיבוש בתאי המיקרוגליה, בעוד שהטיפול בשוק חשמלי מוריד בחזרה את הביטוי שלו למצב נורמלי.

באופן מעניין, הייצור של LAG3 וחומרי נקודות בקרת חיסון דומים עולה גם בגידולים סרטניים בגוף, וגורם לשיבוש היכולת של מערכת החיסון לחסל את הסרטן. אי לכך, התרופות הביולוגיות החדשניות לסרטן (שמגליהן קיבלו פרס נובל ברפואה ב-2018) מבוססות על נוגדנים שחוסמים מנגנון זה. החוקרים השתמשו בגישה דומה וגילו שטיפול בנוגדן ל-LAG3, החזיר את תאי המיקרוגליה למצבם הנורמלי, העלה את ההיווצרות של נוירונים חדשים במוח, והיווה טיפול מהיר פעולה ויעיל, אפילו יותר מהתרופה הפופולרית ציפרלקס.

לדברי פרופ' ירמיה, "במחקר זה, מצאנו שתיקון השיבושים בתאי מיקרוגליה מהווה את מנגנון הפעולה של טיפול בשוק חשמלי, שהוא אחת הפרוצדורות הרפואיות היחידות שנמצאות בשימוש כבר כמעט 100 שנים. הממצאים מראים שבדומה למנגנונים שבהם סרטן משבש את מערכת החיסון שאמורה להתמודד נגדו, לחץ פסיכולוגי מפעיל גם הוא מולקולות בקרת חיסון כמו LAG3, שמשבשות את התפקוד של תאי המיקרוגליה, ובדרך זאת תורמות לתחלואה פסיכיאטרית ונוירולוגית."

פרופ' ירמיה סיכם ואמר כי ''אני מאמין שעל בסיס הממצאים שפרסמנו נוכל בקרוב לפתח תרופות חדשניות, שבדומה לשוק חשמלי יהוו תרופות נוגדות דיכאון מהירות פעולה ויעילות יותר מהתרופות הקיימות כיום."

המחקר המדעי

פרסומים בתקשורת: mako, ישראל היום, הידען

קראו פחות
ראה גם: מחקר
החסה המשופרת

מחקר חדש הופך את החסה ל"סופר פוד"

3 נובמבר, 2021

קרא עוד

העתיד כבר כאן- חוקרים באוניברסיטה העברית הצליחו לערוך גנטית חסה ולהפוך אותה לבריאה במיוחד ועשירה בערכים תזונתיים. חמישה עלים מהחסה המשופרת ביום, יספקו את תצרוכת וויטמין המומלצת לאדם

חסה היא ירק מאכל פופולרי שכולנו מכירים, אך מעניין לדעת שלמרות שיש לה דימוי בריא, בהשוואה לעלים ירוקים אחרים שאנחנו אוכלים, היא ענייה יחסית בערכים תזונתיים. היא מכילה כמות קטנה יחסית של חומצה פולית (בתרד יש פי 4), ויטמין K (בעלי סלק ומנגולד יש פי 8), או ויטמין C (בקייל יש פי 20). מחקר חדש משפר את הערך התזונתי של החסה באמצעות טכנולוגיית "עריכה גנטית" והופך אותה לירק אטרקטיבי יותר מבחינה תזונתית.

במחקר, הצליחה הדוקטורנטית ירין ליבנה, בליווי פרופ' סשה ויינשטיין מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה, לערוך גנטית עלי חסה ולהוסיף להם וויטמינים וערכים תזונתיים חשובים. לדוגמא, העלים החדשים מכילים עד פי 4 יותר ויטמיןC  או כ- 50% יותר בטא קרוטן, ממנו הגוף מפיק ויטמין A, לעומת הגידולים המקוריים.

הטכנולוגיה בה השתמשו החוקרים, מאפשרת לגשת לחומר התורשתי (ה-DNA) של החסה, ולעשות שינויים קטנים מאוד, אך משמעותיים ליכולת הצבירה של ויטמינים. "היתרון בטכנולוגיה הוא שאפשר להחליט מראש בדיוק מה השינוי שרוצים לעשות ולקבל אותו בזמן קצר יחסית ל'דרך הטבעית'", הסבירה ירין. "הטכנולוגיה קיימת כבר כמה שנים ומתאפשרת בזכות מערכת שנקראת CRISPR. למערכת יש פוטנציאל רב גם בעולם הרפואה, עבור ריפוי מחלות גנטיות וגם בתחומי החקלאות והסביבה, עבור ייצור זני צמחים עם תכונות רצויות משופרות, כמו הגדלת ערכים תזונתיים, שיפור טעם וריח, הגדלת יבול ועמידות טבעית למזיקים שתחסוך בריסוס".

"בחרנו בכוונה להשתמש בחסה מסוג 'נגה', זן מסחרי של חסה רומית ('חסה ערבית') המותאמת לגידול באקלים הישראלי, בעלת עלים ירוקים בהירים וטעם עדין. הכוונה הייתה לייצר חסה משופרת שתוכל לצאת במהרה מגבולות המעבדה והלכה למעשה לתרום לתזונה בריאה יותר", המשיכה ירין. "ייתכן כי כבר בקרוב נוכל לראות חסה משופרת ועשירה בערכים תזונתיים ברשתות השיווק".

''חוץ מהיתרון הברור של אכילת חסה בריאה יותר, אני חושבת שההשפעה החשובה של המחקר היא ההוכחה שאכן אפשר להשתמש בטכנולוגיית העריכה הגנטית בפרקי זמן קצרים יחסית כדי להשביח גידולים חקלאיים. חברות הזרעים והחקלאים מעוניינים בשיפור תכונות של הגדלת יבול ועמידות למזיקים, אבל לצרכן בבית אולי יותר חשוב שהאוכל שלו יהיה בריא, מזין וטעים יותר.''

בנוסף למעבדתו של פרופ' סשה ויינשטיין מהפקולטה לחקלאות, לקחו חלק במחקר גם פרופ' יוסי הירשברג, דור אגמון, טל מקוב-בואניש וד"ר יוליוס בן-ארי מהאוניברסיטה העברית, וד"ר ארי שפר, ילנה יסלסון, ד"ר דנה חרובי וד"ר ויווקאננד טיווארי ממכון וולקני.

פרסומים בתקשורת: N12, EATI, הידען, שלושה שיודעים

קראו פחות
ראה גם: מחקר
ivf. by maxpixel

איך נבחר את העובר הבריא ביותר? מחקר ישראלי בוחן דרך חדשנית לבחירת עובר בהפריה חוץ-גופית

27 אוקטובר, 2021

קרא עוד
היכולת של הורים לבחור עובר כחלק מהפריה חוץ-גופית, מעלה שאלות רפואיות ואתיות. מחקר ישראלי חדש בוחן את החידושים בתחום וסיכויי ההצלחה שלהם

ישראל היא אחת מהמדינות המובילות בעולם בביצוע הפריות חוץ-גופיות, בהן מספר ביציות מופרות מחוץ לגוף האם, ולאחר מכן נבחר עובר אחד לקליטה ברחם (השרשה). מזה מספר שנים שהורים פוטנציאליים יכולים לבדוק האם העוברים שלהם נושאים פגמים גנטיים נדירים העשויים להתפתח למחלות קשות, דוגמת סיסטיק פיברוזיס או מחלת טיי-זאקס, כדי להחליט אם להמשיך בלידה. טכנולוגיה חדשה, הקיימת כיום רק בארה''ב, מאפשרת להורים לבדוק האם עוברים הנושאים גורמי סיכון גנטיים למחלות כרוניות נפוצות כמו סוגים שונים של סרטן, סוכרת, מחלת קרון, מחלות לב או סכיזופרניה, ולבחור מהם עובר מתאים, הבריא ביותר.

פרופ' שי כרמי מביה''ס לבריאות הציבור וד''ר אור צוק מהמחלקה לסטטיסטיקה, שניהם מהאוניברסיטה העברית, ביחד עם פרופ' טוד לנץ ממכון פיינשטיין למחקר רפואי בניו יורק, מפרסמים כעת בכתב העת המדעי eLife מחקר הבוחן את היעילות הצפויה של השיטה החדשה, ומספק הערכה מהו הסיכוי שהעובר הנבחר יפתח במהלך חייו מחלה גנטית ספציפית. תהליך בחירה זה נועד להפחית תחלואה עתידית, אך יש לו גם השלכות אתיות וחברתיות משמעותיות, והוא  עשוי לשנות את האופן שבו יתבצע בעתיד תהליך ההפריה החוץ גופית.

החוקרים בחנו תרחיש שבו ההורים מקבלים את הערכת הסיכון של כל עובר לחלות במחלה נתונה. הורים אלה יעמדו אז בפני שתי אסטרטגיות בחירה: לסנן את העוברים להם סיכון גנטי גבוה במיוחד למחלה לא רצויה, ואז לבחור באקראי באחד מהעוברים הנותרים, או לחלופין לבחור מראש את העובר בעל הסיכון הנמוך ביותר. האסטרטגיה הראשונה מורכבת פחות מבחינה אתית, מכיוון שאף עובר לא מסומן כ"טוב ביותר". עם זאת, החוקרים הראו כי בחירה זו לא הפחיתה באופן משמעותי את הסיכון לפתח מחלה. כלומר, מבחינה סטטיסטית עדיף לפעול על פי האסטרטגיה השנייה ולבחור את העובר בעל הסיכון הנמוך ביותר. בדרך זו, תחת תנאים מסוימים ומספר מגבלות מעשיות, ניתן יהיה להוריד את הסיכון לחלות במחלות כמו סכיזופרניה או קרון בכ-40-50%.

יש לציין כי כרגע תהליך זה רלוונטי בעיקר לזוגות צעירים, להם בדך כלל מספר עוברים רב יותר, וכן לזוגות ממוצא אשכנזי, מכיוון שהמחקרים הגנטיים עליהם מתבססת השיטה התבצעו בעיקר באוכלוסיות ממוצא אירופאי.

ביחס להיבטים האתיים והחברתיים שעשויים לעלות מהטכנולוגיה, פרופ' כרמי מסביר כי חוקרים רבים נרתעים מטכנולוגיות הדורשות להחליט אילו עוברים ''אינם ראויים'' שיוולדו. טכנולוגיות מסוג זה מעלות חשש מהתדרדרות ל-"אאוגניקה", תנועה שהיתה פופולרית במחצית הראשונה של המאה ה-20, ובמסגרתה נרצחו או עוקרו בכפייה מאות אלפי אנשים שנחשדו כנחותים מבחינה גנטית. בחירת עוברים על פי מדדי סיכון למחלות נפוצות גם עלולה להוביל לסטיגמטיזציה של חולים, להגדלת אי-שיוויון חברתי, ולבלבול ולתסכול בקרב מטופלים. מאידך, הטכנולוגיה החדשה מהווה, במובן מסוים, התפתחות טבעית של בדיקות לגילוי מוטציות המעלות סיכון לסרטן השד והשחלה שקיבלו זה מכבר לגיטימציה ציבורית. בנוסף, חוקרים אחרים טוענים כי החובה המוסרית של ההורים היא לבחור את העובר בעל הסיכון הנמוך ביותר לחלות.

פרופ' כרמי מוסיף כי בשלב הבא של המחקר יתבצעו "ראיונות עם הורים ורופאים, גם מישראל, כדי לגלות את עמדותיהם בנוגע לשימוש בטכנולוגיה החדשה. בהתחשב במורכבות, אנו קוראים לכל בעלי העניין – רופאים, הורים המעוניינים לעבור הפריה חוץ גופית, איגודים מקצועיים, וקובעי מדיניות – לדון בתוצאות''.

 

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
drought. Mike Erskine, unsplash

ד"ר אסף הוכמן: "כמעט כל המודלים מראים יובש קיצוני בחורף הקרוב"

27 אוקטובר, 2021

קרא עוד

היכולת לחזות מה תהיה הטמפרטורה או כמה גשם ירד יותר משבוע או שבועיים קדימה נחשבת לכמעט בלתי אפשרית. למרות זאת, המודלים בהם משתמשים כיום חוקרי האקלים מסוגלים לתת תחזית מדויקת למדי של השינויים הצפויים במערכות מזג האוויר במקום מסוים, גם לתקופות ארוכות. ד"ר אסף הוכמן, קלימטולוג בכיר מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, מפתח בימים אלה כלים מתמטיים פשוטים באמצעותם ניתן לחקור שינויים רחבים יותר במזג האוויר, מה שנקרא "משטרי אקלים" או "מערכות מזג אוויר".

במאמר מדעי חדש שפורסם לאחרונה ב-Geophysical Research Letters, תחת הכותרת המרתקת "Do Atlantic-European Weather Regimes Physically Exist?", בו לקחו חלק חוקרים וחוקרות מהאוניברסיטה השבדית Uppsala University, ומהמכון הטכנולוגי של קרלסרוהה שבגרמניה (בו סיים ד"ר הוכמן את הפוסט דוקטורט שלו), יחד עם שני מאמרים נוספים שפרסם ד"ר הוכמן לאחרונה, נבחנה ההיתכנות של גישה חדשה לחיזוי מזג אוויר קיצוני לטווח קצר, אך גם  לטווחים "בינוניים", של בין 10 ל-30 ימים (לא ימים ספורים ולא לעונות הבאות). טווחים אלו מאפשרים למקבלי ההחלטות להחליט החלטות חשובות, כמו אם למשל יש היתכנות לסופה גדולה או שרב כבד, בטווח של כשבועיים ויותר.

חיזוי מזג אוויר היום נעשה באמצעות מודלים ממוחשבים, שמשלבים מדדים שונים מהאטמוספירה, למשל טמפרטורה ולחות, כדי לחזות את השתנות מזג האוויר בעתיד. "כל תחזית מזג אוויר בחדשות משתמשת בשיטה שכזאת", מסביר ד"ר הוכמן. במחקר הנוכחי בחנו החוקרים גישה לשילוב בין מודלים ממוחשבים ובין שיטות מתמטיות פשוטות שפיתחו בתחום של חקר מערכות דינמיות, כלומר מערכות שמשתנות עם הזמן. באמצעות הגישה הנ"ל מצאו החוקרים כי קיימות מערכות מזג אוויר מסויימות שניתן לחזות את השתנותם לטווחי זמן בינוניים בדיוק גבוה בהרבה מבעבר, ובכך לשפר משמעותית את תחזית מזג האוויר לטווחי זמן אלו. כמו כן, צוות המחקר טען כי שימוש בגישה שפיתחו ייאפשר לחזות בדיוק גבוה יותר, למשל, עד כמה אירועי מזג אוויר הקרובים עשויים לכלול אירועי גשם קיצוניים.

"אנחנו עוזרים למודלים הקיימים לחזות את העתיד", מוסיף ומסביר ד"ר הוכמן, "אנחנו מוסיפים למודל מידע שהוא לא יודע על אי הוודאות בחיזוי מערכת מזג האוויר, ובכך נוכל לשפר משמעותית את התחזית בטווחי זמן בינוניים, כלומר שבועיים ואפילו שלושה שבועות קדימה. זה טווח זמן משמעותי, קודם כל עבור אזרחים שעושים תוכניות המשלבות שהייה בחוץ, אך גם ובעיקר עבור כל מי שמקבל החלטה לגבי אירוע קיצוני שהולך להגיע לאזורינו. החלטות מתאימות ובזמן מאפשרות הצלת חיים וצמצום נזקים כלכליים".

ד"ר הוכמן משוכנע כי אין בשורות טובות לגבי עונת החורף המתקרבת. "כמעט כל המודלים לעונה הבאה מראים יובש קיצוני", הוא קובע ומוסיף באותה נשימה: "זאת אומרת, חיזוי עונתי הוא משהו שהוא עדיין מורכב, בגלל איך שהאטמוספירה שלנו מתנהגת, והשיטה החדשה שלנו עדיין לא מסוגלת לבדוק זאת, אבל אם נסתכל על כמעט כל המודלים הקיימים השנה נראה יובש קיצוני כמשהו שמתאים לשינויי האקלים באזור שלנו. זה לא אומר שלא יהיו אירועי גשם קיצוניים בתקופה הקרובה, אגב, אלא שכמויות הגשם הכוללות כנראה יהיו נמוכות בחורף 2021-22".

ומה לגבי סופה קרובה בחודש נובמבר, סופות גשמים עזות שבשנים האחרונות קורות יותר ויותר באזורנו? "המחקר שאנחנו עשינו הוא עדיין לא אופרטיבי", הוא מבהיר, "בשלב הבא, כשנוכל להפעיל את השיטה החדשה נוכל להגיד מה יקרה בתקופה הקרובה בדיוק גבוה יותר. כרגע אנחנו מתכננים שיתוף פעולה עם השירות המטאורולוגי בישראל וחוקרים שותפים בגרמניה ובשבדיה, שהמאמר הנוכחי הוא שיתוף פעולה נרחב איתם, כדי לאפשר חיזוי בטווח של החודש הקרוב. חשוב לציין שאחד הדברים שאנחנו בעיקר מתמקדים בהם הם אירועי מזג האויר קיצוני במיוחד, כמו למשל שלג בירושלים, שמאז ומתמיד נחשבים כקשים מאוד לחיזוי. כירושלמי בדימוס אני יכול להעיד על כך. קשה לקבוע כרגע אם בינואר השנה יהיה שלג או לא, אבל אם העבודה שלנו תהפוך לאופרטיבית יהיה קל לקבוע תחזיות שלג לטווחים קצרים יותר, או לפחות לשפר אותן בצורה משמעותית. גם גלי חום בקיץ נוכל לבחון באותה השיטה", מסכם ד"ר הוכמן.

למאמר המדעי: https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1029/2021GL095574

לפרסומים בתקשורת: ynet, בימה

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
סיתות שוליים ובניית גמלון מורכב ייחודית לאמת הביאר, צילם: יואב נגב

שיטת בנייה מתקדמת באבן גזית התגלתה במנהרות מים מתקופת בית שני

22 דצמבר, 2021

קרא עוד
גילויים חדשים באמות המים הקדומות שהובילו לירושלים: פרויקט התיעוד המורכב ביותר שנעשה עד כה בישראל גילה שיטות מתקדמות וייחודיות לניצול מי תהום בתת הקרקע, שאפשרו אספקת מים לירושלים בתקופת הבית השני. "זוהי עדות יחידה במינה לידע הטכנולוגי המפותח של בוניה"

מחקר חדש, שנערך בתמיכת מרכז סוזן ורוג'ר הרטוג במכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית ובסיוע מתנדבים ממועדון שוחרי המערות, והתפרסם לאחרונה בכתב העת הבינלאומי Geoarchaeology חשף מקטעים ארוכים של מנהרת פירים עתיקה שהובילה מים מעין הביאר לירושלים מתקופת בית שני. החוקרים תיעדו לראשונה קטע בן כ-500 מטרים מן המנהרה, העשוי בבניית גזית משובחת שאין כדוגמתה בישראל וטרם נמצאו לה הקבלות מן העולם הרומי. המחקר נערך במסגרת עבודת הדוקטורט של עזריאל יחזקאל מהמכון לארכיאולוגיה, יחד עם יואב נגב ממועדון שוחרי המערות, עמוס פרומקין מהמכון למדעי כדור הארץ והמרכז לחקר מערות, ועוזי ליבנר ראש המכון לארכיאולוגיה.

אמת הביאר, שהובילה מים מעין הביאר לירושלים דרך בריכות שלמה, היא הקצרה והמשוכללת ביותר מבין האמות שהובילו מים לעיר בעת העתיקה. אורכה כחמישה קילומטרים ובה משולבים מעיין, מנהרה תת-קרקעית באורך שלושה ק"מ המנקזת מי תהום, סכר, אמה עילית ומנהרה נוספת החוצה קו רכס. עשרות הפירים היורדים אל המנהרה שימשו במקור לחציבתה ותחזוקתה. במחקר הנוכחי נערך סקר מעמיק ראשון בחלקה התת-קרקעי של מנהרת הפירים במהלכו מופו בעזרת ציוד מתקדם מעל 1,200 מטרים. לראשונה בהיסטוריה, התגלו ותועדו קטעים ארוכים שלא היו מוכרים קודם לכן. "המחקר שערכנו הוא למעשה פרויקט התיעוד התת-קרקעי הגדול והמורכב ביותר שנעשה עד כה במערכת מים קדומה בישראל. גם כיום, כאלפיים שנים מאז הקמתה, חלקה התת-קרקעי מוביל מים ומהווה עדות יחידה במינה לידע הטכנולוגי המפותח של בוניה", מסביר יחזקאל. "במהלך העבודה גלשנו בחבלים אל תוך הפירים בעומק של כ-18 מטרים וזחלנו במים קפואים ובבוץ טובעני. בנקודות מסוימות מפלס המים הגיע כמעט לתקרה", משתף נגב.

ממצאי המחקר חושפים את חלקה הבנוי של מנהרת הפירים, העשויה בבניית גזית משובחת, תוך שימוש בהנדסת מים מתוחכמת וארכיטקטורה ייחודית. כאמור, טרם נמצאו לה הקבלות מן העולם הרומי העתיק. החוקרים מצאו כי אורך המקטע הבנוי הכולל הוא למעלה מ-500 מטרים והוא מחולק לארבעה מקטעים – כאשר כל מקטע בעל ארכיטקטורה ייחודית שקשורה בהנדסה ובעומס שהאמה הייתה אמורה לעמוד בו. יחזקאל מסביר למשל כי "בחלק הראשון, ולאורך 250 מטרים, בשל חשש מקריסה של סלע אם חלש ולא יציב, נחצבה תחילה מנהרה תת קרקעית רחבה וגבוהה. לאחר מכן, נבנה בתוך המנהרה מעין 'שרוול' של אמה הבנויה מאבני גזית מאסיביות שהורדו דרך הפירים. טכנולוגיה זו, של בניית 'שרוול' מאבן בקטעי מנהרה שמועדת לקריסה, תואמת את ההמלצה שכתב הארכיטקט הרומי המפורסם ויטרוביוס בספרו לפני למעלה מאלפיים שנה".

החוקרים מדגישים כי לאחר 150 שנות מחקר במהלכן הועלו  הצעות רבות לתיארוכה של המערכת, לראשונה היא תוארכה במחקר הנוכחי בכלים אנליטיים מדעיים. "לקחנו שמונה דגימות של טיח המכיל פחם מהפירים היורדים למנהרה וקבענו את זמנן באמצעות שיטה מדעית לתארוך חומר אורגני", מסבירים החוקרים, "הדגימות מלמדות שאמת הביאר הוקמה בסביבות המאה הראשונה לספירה, בשלהי ימי בית שני". ככל הנראה היא הוקמה בפקודת הנציב הרומי הנודע של יהודה – פונטיוס פילאטוס – שגזר את דינו של ישו הנוצרי. מקור בן התקופה מציין כי הוא בנה אמת מים לירושלים, וההצעה תואמת את התיארוך האנליטי. הממצאים מלמדים גם כי האמה שוקמה ושופצה במהלך המאה השנייה לספירה בימי העיר הרומית איליה קפיטולינה, שהוקמה על חורבות ירושלים סביב שנת 130 לספירה. במחקרים עתידיים בכוונת החוקרים להמשיך ולחקור את יתר חלקי אמת הביאר, וכן לנסות ולתארך לראשונה בצורה אנליטית אמות מים נוספות ששימשו במערך אספקת המים לעיר ירושלים.

פרסומים בתקשורת: הארץ, JewishPress.com, הידען

קראו פחות
Brooke Cagle, unsplash

מחקר חדש: למה התחלנו לגדל צמחי נוי וחיות שאינן למאכל?

22 דצמבר, 2021

קרא עוד
כבר מראשית ההיסטוריה האנושית, חקלאות וביות צמחים היה נושא שהעסיק את בני האדם, בעיקר בגלל שביות צמחים ובעלי חיים, ובהמשך גם השבחתם למטרות "מעשיות", הם הבסיס של התרבות והחברה האנושית כפי שאנו מכירים אותה היום. לרוב, אנחנו מבייתים ומשביחים צמחים בעיקר למאכל, אבל גם לצרכים חיוניים נוספים כמו ייצור בגדים מסיבי כותנה. למרות חשיבותה, השאלה מדוע האדם התחיל לביית ולהשביח צמחי נוי מעולם לא נבחנה לעומק. הרי אם לא צריך לאכול אותם או להשתמש בהם למטרות "מעשיות" אחרות, אז למה אנחנו בכלל עושים את זה?

מחקר חדש בהובלה ישראלית מוכיח שבני אדם מבייתים צמחי נוי ובעלי חיים ביתיים בעיקר מתוך צורך תרבותי, שכן אבולוציה והשבחה הם לא רק תוצר גנטי, אלא הם מתממשים גם בגלל שיקולים תרבותיים שונים, ביניהם גם של אסתטיקה. המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Trends in Plant Science, נערך בהובלתו של פרופ' אריה אלטמן מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית בירושלים (ופרופ' אורח במחקר התרבות באוניברסיטת תל-אביב). צוות המחקר כלל את פרופ' סטיבן שנאן מאוניברסיטת לונדון ופרופ' ג'ון אודלינג-סמי מאוניברסיטת אוקספורד. לפי החוקרים, גם התרבות (לא רק יצורים חיים) עוברת תהליך אבולוציוני מתמיד, ולכן בני אדם התחילו לביית ולהשביח צמחים ובעלי חיים משיקולים תרבותיים, חברתיים ואסתטיים, ולא רק משיקולים תועלתניים של אספקת מזון. בהמשך, הופיעו גם שיקולים כלכליים וצמחי הנוי הפכו לשוק כלכלי עולמי של מיליארדי דולרים בשנה.

החוקרים ניתחו כמה מקרי בוחן, ביניהם ורדים, צבעונים, עצי בונסאי ומדשאות, על מנת להבין מה הניע את האדם לביית ולהשביח אותם. הממצאים מוכיחים שתהליך הביות תואם את "תיאוריית הסינתזה האבולוציונית המורחבת" החדשה, שמציעה כי התורשה הגנטית והאבולוציה אינן תוצרים של שינויים גנטיים בלבד. במילים אחרות, ביות והשבחת צמחים ובעלי חיים מושפעים בבירור מהסביבה הטבעית ומהתהליכים החברתיים והתרבותיים של הסביבה הספציפית בה הם התפתחו, כמו גם של האנושות כולה. מהלך הביות וההשבחה של צמחי הנוי התפתחה בד בבד עם צרכים סוציו-אקונומיים ועם טכנולוגיות מדעיות חדשות שפיתחו בני האדם לאורך ההיסטוריה.

בעבר, הדעה הרווחת בתחום המחקר הייתה שמדובר על ביות והשבחה של צמחים דרך מוטציות בלבד, אך בפועל הם נעשים בהשראת האדם ותרבותו. בהקשר זה, הכותבים מוסיפים כי ביות צמחי נוי אינו בהכרח צורך קיומי לאדם, ולכאורה חסר תועלת מעשית. עם זאת, פרט לאוכל, סיבים וכדומה, האדם זקוק גם לערכים נוספים הקשורים לתרבות היופי והאסתטיקה, מה שיכול להסביר את הדחף שלנו לביית ולגדל צמחים ובעלי חיים. "מקרים ספציפיים רבים של ביות והשבחת צמחי נוי מראים שהיה דחף תרבותי ליצור אותם, כמו במקרה של ורדים, שהם עתה אחד מפרחי הקטיף והנוי הנפוצים ביותר, וצבעונים שנוצרו במאה ה-17 כתוצאה משיקולים כלכליים ומלחמת מעמדות בין הסוחרים והאצולה", מדגיש פרופ' אלטמן.

במידה רבה, המחקר הזה מסביר ותואם מחקרים אחרים המראים גם את הצורך שלנו בתכשיטים, תמונות, פיסול ואומנויות נוספות, כך שאבולוציה היא לא של גנים בלבד, אלא מתפתחת, בין היתר, גם משיקולים של אטרקטיביות אסתטית, חזותית ותחושתית של האדם. לכן, מדובר בחלק מהותי מההתפתחות שלנו כחברה. החוקרים מסכמים כי "בסופו של דבר, לכאורה אין לאדם צורך חיוני בצמחי נוי וחיות בית, אבל אנחנו לא היינו בני אדם כפי שאנו היום ללא דאגה והתחשבות מובנית גם בצרכים תרבותיים וחברתיים".

פרסומים בתקשורת: זמנים+ (ידיעות אחרונות), פורטל הכרמל והצפון

קראו פחות
חלוקים לאורך חוף ים המלח, באדיבות החוקרים

האבנים המתגלגלות לאורך חופי ים המלח יעזרו בתכנון תשתיות חופיות עמידות לסופות גלים

22 דצמבר, 2021

קרא עוד
מחקר חדש של המכון למדעי כדור הארץ והמכון הגיאולוגי הישראלי בחן כיצד חלוקים נעים לאורך חופים, על מנת לתכנן חופים יציבים ומוגנים יותר בעתיד. הדוקטורנט חגי איל: "אם נבין את תנועת החלוקים, נוכל להתכונן טוב יותר לסופות גלים עוצמתיות"

במציאות של אקלים משתנה צפויה עלייה מדאיגה בתדירות ובעוצמת סופות גלים המשפיעות על חופי העולם. מחקר חדש במכון למדעי כדור הארץ והמכון הגיאולוגי הישראלי, אשר התפרסם לאחרונה בכתב העת "Geophysical Research Letters", התמקד בהבנה ובכימות תנועת חלוקים לאורך חופים תחת השפעת סופות גלים. המחקר נערך במסגרת עבודת הדוקטורט של חגי איל בהנחיית פרופ' יהודה אנזל ופרופ' נדב לנסקי. צוות החוקרים מדד ולאחר מכן פיתח מודל פיזיקלי המתאר את תנועת החלוקים. המחקר, שהתקיים לחופיו של ים המלח, מאפשר לחזות מהו גובה הגל הדרוש להובלת חלוק ממסה מסוימת ולאיזה מרחק לאורך החוף החלוק ינוע בהשפעת הגלים שנוצרים בסופה. ממצאים אלו יאפשרו לתכנן חופים בצורה יעילה יותר ובכך להגן עליהם מפני סופות גלים חזקות בעתיד.

מחקרו של איל נולד מהתבוננות במיון של חלוקים בגדלים שונים לאורך רכסי החוף המודרניים הנוצרים בים המלח. רכסים אלו נוצרים מדי שנה בגובה נמוך מהשנה הקודמת כתוצאה מירידת המפלס. במקומות אחרים בעולם החופים יציבים יחסית ולכן סופות פועלות ויוצרות רכס חוף אחד שלאורכו נעים החלוקים במשך שנים באותו הגובה. לכן, לא ניתן לקשר בין סופת גלים בודדת או אפילו מספר סופות בתקופה כלשהי לתנועת חלוקים. לטענת החוקרים, ים המלח היורד מאפשר תצפיות ייחודיות שבלעדיהן קשה להגיע לכימות, מידול ולתחזית של התהליך. המחקר התמקד בשנים האחרונות בפיתוח שיטות שבאמצעותן יהיה ניתן למדוד את תנועת החלוקים בזמן אמת בסביבת החוף המורכבת. על מנת למדוד את תנועת החלוקים, החוקרים פיתחו שיטת מדידה חדשנית באמצעות 'חלוקים חכמים'. "אלו חלוקים טבעיים בגדלים שונים, בהם קדחנו חורים והשתלנו חיישנים שמודדים את התאוצות והסיבובים של החלוקים, בדומה לחיישנים שיש בטלפונים שלנו", מסביר חגי איל. מדובר בחיישנים עם מארז אנרגיה שמותאם למדידה בתדירות גבוהה במשך כעשרה ימים, כך שהחוקרים היו מסוגלים להציב את 'החלוקים החכמים' לאורך החוף לפני סופה מתקרבת כפי שנחזתה מטאורולוגית, לאתר אותם לאחריה ולאסוף את הנתונים שנרשמו בתוך החלוק.

פרופ' אנזל מתאר כי "באמצעות השוואת נתוני התנועה שנאספו מתוך החלוקים עם מדידות מקבילות של גלים, רוחות וזרמים בים המלח – ניתן ללמוד על התנועה של החלוק בזמן אמת במהלך הסופה וגם על הגורמים לתנועה. המחקר מאפשר הצצה ראשונית לתהליך של תנועת החלוקים לאורך החוף וזהו חידוש חסר תקדים בעולם". צוות החוקרים מפרט כי לפי התאוצות והסיבובים שהחלוק מקליט ניתן לדעת מתי חלוק בכל גודל זז ממקומו והתחיל תנועה, איזו עוצמת וגובה גל גרמה לו לשנות מיקום ולאיזה מרחק. המחקר הוא בעל חשיבות יישומית מעבר לשאלות בסיסיות ותיאורטיות של מדעני כדור הארץ על היווצרות מיון לאורך החופים.

"לפי התצפיות והאנליזות נראה שניתן לשרטט חוקיות המסבירה את תנועת החלוקים גם במקומות אחרים בעולם, אך מדובר כרגע בניסוי ראשוני, אמנם מוצלח מאוד, בים המלח. מחקרים עתידיים יבדקו סביבות נוספות", מדגיש איל. יישומיות המחקר מאפשרת לחזות יציבות של חופים ושל הגנות על חופים, ולכן הוא בעל חשיבות גם בהגנה על תשתיות, אזורי אוכלוסייה וחופים מלאכותיים. החוקרים מסכמים כי "המחקר מאפשר להבין תנועה ויציבות של חלוקים, ולכן יסייע בתכנון עתידי של הגנות על חופים מפני סופות גלים עוצמתיות".

פרסומים בתקשורת: ynet, המכון הגיאולוגי לישראל

קראו פחות
evgeny-tchebotarev-aiwuljlpfnu-unsplash.jpg

כיצד נגן על הרכב שלנו מפני איומי סייבר?

22 דצמבר, 2021

קרא עוד

כלי רכב בימינו מקושרים לאינטרנט ולכן פריצות סייבר לכלי רכב הן כבר מזמן לא מדע בדיוני. כיצד יש להתמודד עם סיכוני הסייבר? מה תפקידן של רשויות המדינה וכיצד יפעלו חברות הביטוח?

כחלק מפרויקט מיוחד בנושא, חוקרים העלו אתגרים שונים הקשורים לאיומיי סייבר בכלי רכב פרטיים חכמים, בהם יש  רכיב שמקושר לאינטרנט. הדו''ח מתמקד בבחינת רמת המעורבות המדינתית הנדרשת בנוגע לרמת הגנת הסייבר ברכב ומניעת סיכוני הסייבר וכן עוסק גם בסוגיית הביטוח של רכבים מסוג זה. בהתאם לדו"ח המסכם למחקרים, יש לשקול תפיסה מקיפה, הכוללת סל כלים מדינתיים פוטנצייאלים, לרבות בחינת הצורך ברגולציה מחייבת בהקשרים מסוימים, בהתאם למאפייני שוק כלי הרכב בישראל ולמידת השפעתו של הרגולטור הישראלי בשלביו השונים של מחזור חיי הרכב.

הפרויקט המחקרי והדו''ח המסכם יוצגו בכנס התחבורה החכמה השני, שעתיד להתרחש באוניברסיטה העברית ביום ד', ה-15 בדצמבר 2021, במסגרתו יערכו פאנלים ויוצגו מחקרים שונים בנושא. הפרויקט מבוסס על מחקרים שנעשו על ידי עמיתי מחקר במרכז פדרמן לחקר משפט ומדיניות סייבר בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, ד"ר חיים ויסמונסקי וגדי פרל. הדו"ח המסכם לפרויקט נכתב על ידי עמיתת המחקר במרכז, עו"ד ורד זליכה. למימון הפרויקט תרמו איגוד חברות הביטוח.

בהתאם לדו"ח המסכם לפרויקט, הגנת סייבר ב"רכב חכם" עשויה להיחשב כחלק בלתי נפרד מבטיחות הרכב. בנוסף, בין המלצות הפרויקט, נאמר, שישראל צריכה לפעול להשפעה על תקני הגנת סייבר גלובאליים, בפורומים בינלאומיים שונים, ולאמץ תקנים גלובאליים שיתגבשו. בחירת "סל הכלים" להגנת הרכב לשימוש בידי המדינה, צריכה להיעשות בין היתר, בראי מחזור חיי הרכב, לדוגמא עם יבואו לארץ, עם התקנת רכיבים "חכמים" ברכב; במסגרת מבחן כשירות שנתי; לאחר אירוע סייבר וכ'ו.  

ביחס לביטוח כלי רכב מפני איומים אלה, נטען בדו"ח המסכם, כי כמות הרכיבים המקושרים לאינטרנט עשויה להשתנות מרכב לרכב, ורמת הקישוריות משליכה על רמת החשיפה של הרכב לסיכוני הסייבר. הועלתה האפשרות, כי בהיעדר החרגה מפורשת לאירועי סייבר מפוליסת הביטוח, ביטוחי הרכב הקיימים כבר היום עשויים לכסות נזקים מסוימים בגין אירועי סייבר.

במסגרת מסקנות הפרויקט ציינה מחברת הדו"ח המסכם, עו''ד זליכה, המשמשת במקביל להיותה עמיתת מחקר במרכז פדרמן גם כשותפה וכראשת תחום סייבר ובינה מלאכותית במשרד עורכי הדין ליפא מאיר ושות', כי ''ניתן לבחון את האפשרות שכחלק מתמחור הביטוח המקיף כיום, מבטחים יתחשבו גם באמצעי הגנת הסייבר ברכב חכם, בהתאם לרמת החשיפה הספציפית ומידת הקישוריות לאינטרנט של רכב (בדומה להערכת אמצעי אבטחה ובטיחות אחרים). בכך עשויים המבטחים לשמש כעין "רגולטור" להעלאת רמת הגנת הסייבר ברכב החכם, תוך מתן תמריץ עקיף לבעלי הרכב להצטייד באמצעי הגנת סייבר לשם הפחתת תמחור פוליסת המקיף. נראה כי המגמה לבחון את רמת הגנת הסייבר ולתמחר את ביטוח הסייבר בהתאם, משתקפת כיום גם בדרישות מבטחים בחלק מביטוחי הסייבר לארגונים.''

תמצית מנהלים של הדוח באתר איגוד חברות הביטוח

פרסומים בתקשורת: וואלה

קראו פחות
The Alexander Grass Center for Bioengineering at the Hebrew University

מהפכת הבשר המתורבת של פרופ' קובי נחמיאס

20 דצמבר, 2021

קרא עוד

כשפרופ' קובי נחמיאס, מנהל המרכז לביו הנדסה באוניברסיטה, החל לחקור את האפשרויות ליצירת בשר מתורבת, הוא כנראה לא דמיין שהחברה שיקים תצליח לגייס סכום אסטרונומי, של 347 מיליון דולר, לטובת פתיחת מפעל שני של החברה בארה''ב!

בניגוד לחברות אחרות, שמנסות ליצור תחליפים מעובדים לבשר,Future Meat Technologies מקדמת פלטפורמת לייצור בשר חסכוני, ללא צורך בגידול או פגיעה בבעלי החיים עצמם. הטכנולוגיה, שפותחה כולה באוניברסיטה העברית, הופכת תאי גזע לתאי שריר ושומן ואז משכפלת אותם שוב ושוב מבלי להשתמש בחיות אחרות, תוך שמירה על הטעם והמרקם של הבשר.

 בהשוואה לתהליכי ייצור בשר קיימים, השיטה של Future Meat יכולה להוביל להפחתה של 99% בשטחי הגידול הנחוצים והפחתה של 80% בפליטת גזי חממה! כעת, בזכות הגיוס המוצלח, עתידה החברה לפתוח מפעל חדש בארה''ב, שיביא את בשורת הבשר המתורבת לצרכן בהקדם האפשרי ובמחיר זול יותר מזה של בשר רגיל.

פרופ' יעקב נחמיאס אמר כי "לאחר שנוכחנו כי בשר מתורבת יכול להגיע לשווי מוצר רווחי מהר יותר ממה שהשוק צפה, אנחנו מקימים כעת מפעל ייצור שישנה את חוקי המשחק בתחום. המטרה שלנו היא להפוך בשר מתורבת לזמין עבור כולם, תוך הבטחה שאנו מייצרים אוכל טעים שהוא בריא ובר קיימא כאחד, במטרה להבטיח את עתיד הדורות הבאים".

קישור לכתבה בערוץ 13

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, סגל
בית אילת

"בית אילת" - ביתו של נשיא האוניברסיטה בשנות השישים בשכונת בית הכרם ישופץ ויהפוך למתחם אירוח מודרני לחוקרים בכירים מחו"ל

20 דצמבר, 2021

ישי פרנקל, סגן נשיא ומנכ"ל האוניברסיטה: "המתחם המיוחד שיוקם יהיה חלק מהמרקם השקט והאינטלקטואלי של שכונת בית הכרם"

בתום תחרות לתכנון המתחם בה לקחו חלק כעשרים אדריכלים צעירים, בחרה האוניברסיטה העברית בתוכניתם של מריאן ויאיר מאירוביץ' ממשרד קרופניק-מאירוביץ אדריכלים. הקמת המתחם תחסוך לאוניברסיטה מיליוני שקלים על דירות אירוח אותן היא שוכרת ברחבי ירושלים עבור המכון ללימודים מתקדמים

 

ראה גם: בתקשורת
צילום: ברונו שרביט

הישג נדיר: ציון לשבח על "תגלית השנה המדעית של אגודת הפיזיקאים הבריטית" לד"ר שלומי קוטלר

14 דצמבר, 2021

קרא עוד

ד"ר שלומי קוטלר מהמחלקה לפיזיקה יישומית באוניברסיטה העברית, זכה בפרס "התגלית המדעית של השנה בפיזיקה" של האגודה הפיזיקאים הבריטית

אפשר ללמוד מעט על המעמד, בהתבסס על התגליות שזכו בשנים הקודמות לציון לשבח:  גילוי חלקיק ה- Higgs Boson שבמשך שנים קיומו היה בגדר היפותזה בלבד, גלי גרביטציה, גילוי ראשון של ניורינט קוסמי עם אנרגיה גבוהה ונחיתה של גשושית על כוכב שביט. חבר השופטים מורכב מחמשת עורכי כתב העת Physics World , שבחרו תגליות פורצות דרך מבין מאות מהעבודות שפורסמו בשנת 2021. הקריטריונים לבחירה הינם התקדמות משמעותית בידע או בהבנה, חשיבות העבודה עבור המדע הבסיסי או פיתוח טכנולוגי, והיותו בעל עניין לכלל קוראי כתב העת.

הציון לשבח ניתן על עבודת המחקר שפורסמה השנה בכתב העת המדעי היוקרתי Science, שבוצעה על ידי ד"ר שלומי קוטלר, מהמחלקה לפיסיקה יישומית באוניברסיטה העברית, במכון הלאומי (האמריקאי) לסטנדרטים וטכנולוגיה, יחד עם קבוצת המחקר לפוטוניקת מיקרו-גל מתקדמת בהובלת ג׳ון טופול וקבוצת התיאוריה של חישוב ותקשורת בהובלת עמנואל קניל וסקוט גלנסי.  החוקרים הצליחו לצפות באופן ישיר במצב קוונטי שזור של שני תופים מכאניים, כל אחד בגודל קרוב לקוטר שערה אנושית.

שזירה קוונטית (quantum entanglement) היא אחת התופעות המרתקות ביותר של מכניקת הקוונטים. אם מתרחשת תופעה זו, שני גופים נפרדים זה מזה יכולים לבטא מתאם חזק גם ללא החלפת מידע ביניהם. בשימוש נכון, השזירה יכולה להועיל לפרוטוקולי תקשורת חדשניים, לייצור של מספרים אקראיים מאומתים, ובסופו של דבר, למה שכולם מייחלים לו – יצירת מחשב קוונטי. השופטים קבעו כי החוקרים התגברו על אתגרים מדעיים מורכבים והעבודה היא אבן דרך חשובה לקראת בנייה של מעבד קוונטי משובץ אובייקטים מכאניים כתאי זיכרון. (קובץ עם נימוקי הפרס באנגלית מצורף הודעה)

 

לדברי ד"ר קוטלר: ״אני שמח ומאוד מתרגש מהזכיה בתואר הכבוד.  צריך להבין- הדרך במחקר שלנו מאוד ארוכה ומתבססת על לא מעט סיכונים. אם נעשה את כל הדברים נכון, יש סיכוי לראות שזירה מאקרוסקופית באופן ישיר. היה לילה שבו הרצנו את הניסוי האחרון בסדרה ואני אישית התפללתי שלמחרת בבקר נראה שזירה. אם התוצאה היתה שלילית כל העבודה שנמשכה 4 שנים, הייתה מסתכמת בכישלון.

תודה לאוניברסיטה העברית ולמחלקה לפיזיקה יישומית והמרכז הקוונטי שהאמינו במחקר שלי לאורך השנים.

פרופ' דן מרום, ראש מחלקת פיזיקה יישומית: " זוהי פריצת דרך בהרחבת גבולות הפיזיקה של מכניקת הקוונטים והתאמתו ליישומים כמו תקשורת וזכרונות קוונטים ארוכי טווח. אגודת הפיזיקה זיהתה בצדק הישג זה כפריצת הדרך המדעית של שנת 2021.

קראו פחות
alain-bonnardeaux-tlxgw_its7k-unsplash.jpg

מחקר חדש מנתח את הקשר בין התפרצויות געשיות לשינויים אקלימיים

13 דצמבר, 2021

קרא עוד

באמצעות הדמיות ממוחשבות של התפרצויות געשיות על פני אלף השנים האחרונות ותאוריות המנתחות את מאזן האנרגיה הגלובלי, מחקר חדש מאתר ומנתח את הקשר בין התפרצויות געשיות לבין שינויים אקלימיים שונים 

במאמר שמתפרסם בכתב העת המדעי Journal of climate בוחנים החוקרים מורן ארז וד"ר אורי אדם מהמכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית בירושלים את ההשפעה תלוית הזמן של התפרצויות געשיות על רצועת הגשם הטרופית, המכילה כחצי מאוכלוסיית העולם. בניגוד למחקרים קודמים, התגלתה תגובה ייחודית בחלקיה השונים של האטמוספירה ובאוקיאנוסים: כל אחד מקושר בצורה שונה לתהליכים אקלימיים ולכן התגובה להתפרצויות געשיות מובילה לספקטרום של תופעות שונות, אותן המאמר מנסה להסביר.

הגורם העיקרי לשינויי אקלים  בעקבות התפרצויות געשיות הוא שחרור אפר געשי באטמוספירה. חלקיקי האפר סופגים את קרני השמש ולכן מחממים את רום האטמוספירה אך מקררים את הקרקע. בממוצע, חסימת קרני השמש בעקבות שחרור אפר געשי מובילה לקירור גלובלי, ובעיקר לקירור עודף של חצי כדור הארץ  בו התרחשה ההתפרצות. ידוע כי שינויי אקלים נרחבים ומגוונים מלווים התפרצויות געשיות. אלה כוללים ירידה בכמות הגשם הגלובלית, גדילה משמעותית בכיסוי הקרח הגלובלי, הסטה של רצועת הגשם הטרופית, היחלשות מונסונים, אירועי אל-ניניו כשנה לאחר התפרצויות, ואירועי לה ניניה כשלוש שנים אחרי התפרצויות.

סדרה של התפרצויות געשיות בתחילת המאה ה-19 הובילו לירידה של מעלה בקירוב של הטמפרטורה הגלובלית בעקבות זיהום האוויר הגעשי, עד כדי כך ש-1816 הוכתרה כ-״שנה ללא קיץ״. נזק חקלאי עצום ממדים בעקבות שטפונות, גלי קור, והפחתת אור השמש הובילו לרעב כלל עולמי. סדרה דומה של התפרצויות געשיות הובילה ל״עידן הקרח הקטן״ בחצי הארץ הצפוני בין המאות ה-15 וה-18.

הקירור הגלובלי המלווה התפרצויות געשיות, כתוצאה מהפחתת אור השמש, מהווה השראה לפתרונות ״הנדסת אקלים״ עתידיים באקלים מתחמם, ועל כן מעורר עניין מחקרי נרחב בתהליכים הקשורים באירועים עוצמתיים אלה. המחקר הנוכחי מתבסס על ניתוח שחזור שינויי האקלים באלף השנים האחרונות על ידי מודל אקלימי של המרכז הלאומי האמריקני לחקר האטמוספירה (National Center for Atmospheric Research Community Earth System Model). נתוני ההתפרצויות הגעשיות עצמן (מועד, עוצמה ואופן חלוקת האפר בין ההמיספרות) מבוססים על חקר ליבות קרח מגרינלנד ואנטרקטיקה שביצעו מחקרים קודמים.

המחקר מסביר תופעות אקלימיות שונות על ידי שימוש במאזן האנרגיה הגלובלי. הוא עושה זאת על ידי  בחינת הקשר בין שטפי האנרגיה באטמוספירה ובאוקיאנוסים למשובים תלויי זמן כגון אלה המקשרים את כיסוי הקרח הגלובלי ואת הטמפרטורה הגלובלית, את רוחות קרקע וזרמי ים, ואת ריכוז האפר הגעשי ומשטר הזרימה באטמוספירה. השימוש במסגרת תיאורטית אחידה המבוססת על מאזני אנרגיה מאפשר הבנה ותיאור האופן בו משובים אלה מכתיבים את התפתחות התופעות האקלימיות השונות. בנוסף, החוקרים גילו במאזן האנרגיה סימנים מקדימים לתופעות שונות. בפרט, הם מראים כי ניטור מאזן האנרגיה ברום האטמוספירה, על ידי שימוש בנתוני לוויין, מאפשר חיזוי התגובה הטרופית להתפרצויות געשיות כשישה שבועות מראש. ממצא זה יוכל להוות בסיס ליישומים עתידיים של היערכות להשפעות התפרצויות געשיות.

המאמר המדעי

פרסומים בתקשורת- מעריב

 

קראו פחות
Green Chameleon, unsplash

מספר שיא של נרשמים ל"פסיכומטרי היפני" שיתקיים השנה בישראל

12 דצמבר, 2021

קרא עוד

מדובר במבחן הקבלה הממשלתי החשוב ביותר למוסדות האקדמיים ולחברות העסקיות ביפן, שייערך השנה באוניברסיטה העברית בירושלים. עד כה נרשמו לבחינה 174 סטודנטים ישראלים שיתמודדו מול מאות אלפים ברחבי העולם על האפשרות לעבוד וללמוד בארץ השמש העולה

ביום ראשון (5.12) ישתתפו 174 סטודנטים מרחבי הארץ במבחן השנתי הרשמי של ממשלת יפן לבקיאות בשפה היפנית, הידוע כ"פסיכומטרי היפני" (JLPT). אגב, זו כמות המשתפים הגדולה ביותר בישראל, במועד הקודם נבחנו 150 משתתפים. הבחינה תיערך בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים בפיקוח שגרירות יפן בישראל, היא נכתבה ותיבדק על ידי הממשלה היפנית, ומיועדת למעוניינים להתקבל לאוניברסיטאות ביפן ולחברות המובילות במדינה. המבחן ייערך בחסות הפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה והאגודה הישראלית ללימודי יפן.

לדברי פרופ' דני אורבך ראש מדור יפן בחוג ללימודי אסיה "ההרשמה הגבוהה למבחן היא עדות לגידול העצום שחל בשנים האחרונות בארץ בלימודי יפן ומזרח אסיה. אני שמח שהצלחנו, כבר מזה מספר שנים, להביא את הבחינה לישראל ובכך חסכנו מסטודנטים את הצורך לכתת את רגליהם עד ליפן או למדינות באירופה כדי להיבחן. מעבר לכך, אנחנו גאים במיוחד שסייענו לסטודנטים מהרשות הפלסטינית להשתתף במבחן גם כן.

מעבר להכרה הרשמית המקבלים אלו העוברים את הבחינה בהצלחה, עבור הסטודנטים של האוניברסיטה העברית הבחינה נתפסת בין השאר כאתגר. לימודי השפה היפנית בחוג ללימודי אסיה נמשכים שלוש שנים ובמהלכן הסטודנטים רוכשים מיומנויות שיחה, קריאה וכתיבה ביפנית, במסגרת תוכנית לימודים מהחדשניות בארץ הדורשת מהם לדבר אך ורק ביפנית מיום הלימודים הראשון. בתואר המוסמך דורשת האוניברסיטה מהסטודנטים לעשות שימוש בספרים ובמאגרי המידע בשפה היפנית המצויים בספריה. הבחינה, שהחלה בשנת 1984, מתקיימת ברחבי העולם. מדי שנה למעלה מ-600 אלף איש ניגשים לבחינה זו.

פרסומים בתקשורת: מעריב, NEWSru

קראו פחות
זבוב

מחקר שמתנהל בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה מצא כי שמן מזחלים של זבוב מראה פוטנציאל טיפולי עתידי בחולי מחלת מעי דלקתית

8 דצמבר, 2021

קרא עוד
מחקר שמתנהל במעבדתה של פרופ' בטי שוורץ מהאוניברסיטה העברית חושף לראשונה את התכונות האנטי-דלקתיות של שמן זבוב החייל השחור והשימושים העתידיים שלו - ראשית בתעשיית המזון לבעלי חיים ובהמשך לאנשים

זה עלול להישמע מוזר, אך זבוב החייל השחור (Hermetia illucens, BSF) נחשב לכוכב עולה בקטגוריית מזונות ברי קיימא עתידיים בתעשיית המזון לבעלי חיים. שימוש בזחלי הזבוב כחלופה לחלבונים שמופקים מפסולת שנפוצה בתעשיית המזון לחיות מחמד, מהווה תחליף חלבון הולם ומספק תוצרים איכותיים בעלי תכולת חלבון גבוהה שעשירים בחומצות אמינו חיוניות. הרימות של זבוב החייל השחור מכילות כ-40% חלבון וכ-35% שומן, אך בעוד שהחלבון הממוצה מהרימות משמש כמוצר פרימיום להזנת חיות מחמד ולתחום החקלאות הימית כבר היום, הפוטנציאל היישומי של מיצוי השמן לא מוגדר.

מחקר שמתקיים בימים אלה על ידי הדוקטורנטית הדס ריכטר במעבדתה של פרופ' בטי שוורץ, במחלקה לביוכימיה מזון ותזונה בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, בתמיכתן של חברות Entoprotech Ltd ו-BioBee Sde Eliyahu Ltd, בוחן לראשונה את היתרונות התזונתיים של שמן הBSF, ספציפית את השפעתו על דלקת. המחקר הוצג לראשונה בכנס מדעי החקלאות בישראל שהתקיים בשבוע שעבר."שמן ה-BSF מכיל כ 40-50% חומצה לאורית, חומצת שומן בעלת תכונות אנטי-מיקרוביאליות והשפעות אנטי-דלקתיות במעי הגס", אמרה הדס ריכטר. "בנוסף לחומצה לאורית, השמן מכיל חומצה פלמיטולאית וחומצה אולאית, אשר דווחו במחקרים כבעלות השפעה חיובית על הרכב המיקרוביום ועל הפחתת דלקת במעי. לכן, לשמן המופק מהרימות של זבוב החייל השחור פוטנציאל להציע מנגנון ייחודי למניעה או טיפול במצבי דלקת, אולם השמן לא נחקר בתחום זה, עד עכשיו".החוקרות מצאו כי שמן זבוב החייל השחור הפחית דלקת בתאי מאקרופאג' של מערכת החיסון, ע"י דיכוי ביטוי והפרשה של ציטוקינים פרו-דלקתיים (חלבונים שמהווים את הבסיס לתקשורת בין תאים בתגובות של מערכת החיסון).

בנוסף, בניסוי בעכברי מעבדה במודל קוליטיס אקוטי (מחלת מעי דלקתית), שמן זבוב החייל השחור הפחית בצורה מובהקת סימנים קליניים של המחלה. "תזונה המבוססת על 20% שמן BSF מיתנה את התקצרות אורך המעי ומנעה הגדלה של הטחול, בהשוואה לדיאטות המכילות 20% שמן דקלים או 20% שמן סויה", הסבירה ריכטר. בניתוח של רקמת המעי, נמצא כי רמות תאי דם לבנים מסוג לימפוציטים B ברקמת המעי של העכברים הסובלים מקוליטיס אשר ניזונו על דיאטת BSF היו נמוכות משמעותית בהשוואה לעכברים שניזונו על דיאטת דקלים או דיאטת סויה. לימפוציטים הינם תאים לבנים של מערכת החיסון הנרכשת (האדפטיבית) והם מגויסים עם התפתחות השלב הכרוני של המחלה במטרה לנטרל את הפתוגן ולייצר זיכרון חיסוני.

פרופ' בטי שוורץ מסכמת: "תזונה אנטי-דלקתית מותאמת לחולי קוליטיס יכולה לשמש קו הגנה לנסיגה ושלמירה על הפוגה של המחלה. המטרה שלנו היא לחקור את הפוטנציאל של שמן זבוב החייל השחור כמרכיב בתזונה מותאמת לטיפול במחלות מעי דלקתיות. תוצאות המחקר שלנו יכולות לשמש לתעשיית המזון לבעלי חיים בשלב הראשון, אך בהמשך גם לאנשים".

לפרסום באתר mako

קראו פחות
Photo by fauxels from Pexels

מנהלים בחברות בינלאומיות מרוצים יותר מבוגרי האוניברסיטה העברית, לפי מדד GEURS היוקרתי

7 דצמבר, 2021

מדד GEURS, הבודק שביעות רצון של מנהלים בכירים בחברות בינלאומיות מבוגרי אוניברסיטאות מובילות ומפורסם בשיתוף עם מדד TIMES, דירג את האוניברסיטה העברית במקום הראשון מבין האוניברסיטאות הישראליות ובמקום 68 בדירוג בינלאומי

סגר

יכול להיות שהסגרים היו לשווא? מאמר דעה של פרופ' אורי חפץ מהמחלקה לכלכלה שפורסם במגזין G של גלובס

5 דצמבר, 2021

עם איום האומיקרון, נדמה ששאלת הסגר שוב מרחפת. אך הצניעות המדעית מחייבת להודות: אחרי קרוב לשנתיים של מאמץ מחקרי חסר תקדים, עדיין לא ידוע מספיק על המדיניות הדרמטית ביותר שננקטה במגפה • זה קורה גם כי אנחנו נמנעים מלהשתמש במידע הכי מועיל: האנושות עצמה • כשמדובר בחיסונים מובן מאליו שיש צורך בקבוצת ביקורת - אז איך זה שמחוץ לגבולות הרפואה אנחנו כל כך מפחדים מניסויים בבני אדם?

צילום: דריה איטקיס

חורשים ביחד: סטודנטים מהפקולטה לחקלאות ודיירי בית אבות ברחובות מטפחים גינה קהילתית משותפת

30 נובמבר, 2021

קרא עוד
מיזם סביבתי וחברתי פרי שיתוף פעולה של היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים, עיריית רחובות וסטודנטים מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה המחבר בין צעירים לוותיקים בעיר רחובות ותורם לשיפור פני העיר. "בזכות המיזם כל הזיכרונות הטובים מהקיבוץ שוב חוזרים אליי"

במהלך השנה, החלה היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים והפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית בשיתוף עיריית רחובות, במספר מיזמים קהילתיים שנועדו לחזק את הקשר בין הפקולטה לקהילה. שיתוף הפעולה עם הדיור המוגן הובל על-ידי איטל בציר אלשיך, מחזיקת תיק פיתוח בר-קיימא ותיק יזמות וחדשנות בעיריית רחובות, ושיתוף הפעולה עם העירייה הובל על-ידי מחלקת משאבי קהילה באגף לשירותים חברתיים, בסיוע ד"ר רוני באום.

אחד מהמיזמים החברתיים שיצא לדרך בשנה הנוכחית הינו מיזם של גינות קהילתיות ברחבי העיר. המיזם מובל על-ידי סטודנטים של הפקולטה לחקלאות במסגרת קהילת מטע, מחלקת גינון ועבודה סוציאלית. הסטודנטים, ביניהם עומר מאיר, דריה איטקיס, דניאל שאנני, מיכל מנס ורינת קפלן, אמונים על יצירת קשרים בין חברי הקהילה, הדרכת התושבים בנושאי גינון ותחזוקת גינה קהילתית ושיפור פני העיר. "כיום אין בכלל גינות קהילתיות ברחובות, ולאחר דיונים ארוכים עם העירייה הצלחנו להוציא את הפרויקט לפועל", מספר דניאל שאנני, מקבוצת הסטודנטים שהקימו את המיזם, "המטרה היא ליצור קהילה עירונית רבת משתתפים, המשלבת בין הסטודנטים ותושבי העיר, אך גם מעניקה להם התנסות מעשית בחקלאות בכלל ובחקלאות עירונית בפרט".

תושבי העיר הוותיקים שייקחו חלק במיזם ייפגשו עם הסטודנטים בגינות על בסיס שבועי ויעבדו את האדמה. אסתר גיל, דיירת בית האבות "לב רחובות", שיתפה: "אני אדם של טבע, שאוהב לגעת באדמה, לעבד ולגדל צמחים, וזה מרגש אותי. עבדתי בגינות בקיבוץ, הייתי אחראית על גינת הוורדים ובזכות המיזם כל הזיכרונות הטובים מהקיבוץ שוב חוזרים אליי". דיקן הפקולטה לחקלאות, פרופ' בני חפץ, מוסיף כי "באקדמיה רואים חובה מוסרית לתרום חזרה לקהילה ממנה צמחנו ושמחים על כל קשר עם העיר רחובות. המיזמים החדשים מצטרפים למיזם ותיק שלנו אל מול קהילת יוצאי אתיופיה בעיר – 'חקלאים ישנים בארץ חדשה', ולפרויקט חדש של הדרכת תלמידי תיכון לבגרות בתחומי ה-Food Tech והAgri. Tech-".

כלל המיזמים שנרקמים בקמפוס רחובות, עבור אוכלוסיית העיר מיועדים לאוכלוסיות שחוות קושי רגשי, כלכלי, חברתי או פיזי. התוכניות מתווכות על-ידי צוות היחידה למעורבות חברתית, ומועברות בסיוע סטודנטים שלומדים בפקולטה ברחובות. יפעת כהן חדד, מנהלת היחידה למעורבות חברתית באוניברסיטה, מברכת על השותפות ואומרת כי "החזון של היחידה הוא להפוך את האחריות החברתית והתרומה לקהילה לחלק בלתי נפרד מחוויית הלימוד של כל סטודנטית וסטודנט באוניברסיטה העברית. יש צימאון משותף למפגש וחיבור שללא ספק יכולים להניב ערך משמעותי לעיר, לקהילה ולסטודנטים. הפקולטה ברחובות נרתמה למהלך ואף יעדה לכך תקציב ואנחנו מקווים ששיתוף הפעולה יתחזק ויתרחב למיזמים נוספים בעתיד".

 

לפרסומים בתקשורת: mynet רחובות, 08news

קראו פחות
גזי חממה

פרופ' דוריטה רוסטקייר-אדלשטיין מהמכון למדעי כדור הארץ מסבירה בכאן 11 כמה זמן ייקח לתקן את הנזק שנגרם עד כה מפליטת גזי חממה

29 נובמבר, 2021

ראה גם: בתקשורת, סגל
Charanjeet Dhiman, unsplash

20 שנה למותו של ג'ורג' האריסון: איך דווקא "החיפושית" הצנועה ביותר שינתה את פני הרוק?

29 נובמבר, 2021

קרא עוד
מבין שלושת החיפושיות היוצרות, תשׂואתו של ג'ורג' הריסון באומר ובצליל הייתה לכאורה הצנועה ביותר. לנון ומקרטני הקפידו לגונן על הדומיננטיות שלהם ברפרטואר הביטלאי ולא הרבו לפָנות לג'ורג' דריסת רגל יצירתית. אולי דווקא מפאת הסינון הקפדני שכפתה עליו עריצותם של חבריו, כל שיר הריסוני שמצא מקומו באלבומי הביטלס הטביע את רישומו האיכותי והמקורי. הספקטרום הסגנוני של הריסון היה ומגוון להפליא. תרומתו לרפרטואר מזוהה במיוחד עם שיריו ההודיים החלוציים שסללו את הדרך למה שנודע אחר כך כ'מוזיקת עולם'. עם זאת, הוא מיעט להכניס אלמנטים הודיים מובהקים לשיריו ה"מערביים", אף שכמה מהם ניחנים במעין אמורפיות מלודית שנודפת ממנה ארומה מזרחית מסוימת.

שיריו משקפים את האקלקטיות הסגנונית הביטלאית הרב-סוּגתית אך עם קווים עצמאיים בולטים משלו שאינם נופלים בייחודיותם מאלו של שני חבריו ה"בכירים". אחדים מהם נרגנים, מרירים ואפילו יבבניים, המשקפים אולי את תסכולו כחיפושית מדרג ב'. כמה משיריו משקפים מקורות השפעה ייחודיים לו (כמו If I Needed Someone שקיבל השראתו מלהקת ה-Byrds). הוא עשוי להיות לירי ואווירתי (כמו Something או Here Comes The Sun) אך גם רוקיסטי ואסרטיבי (כמו Savoy Truffle). אפשר להצביע על ניגוד מובנה בין הריפים העוצמתיים והמעברים הסולניים האסרטיביים שהפיק מהגיטרה שלו לבין קולו העצל שמסגיר כביכול נרפות מסוימת, שעולה בקנה אחד עם קווים מלודיים בשיריו הניחנים באיפוק וריחוק. ניגוד פרדוקסאלי אחר אפשר למצוא בין תשוקתו לאמץ השפעות הודיות באורח אותנטי ככל האפשר, אך לסגל אותן לממדי שיר פופולרי מערבי של אמצע הסיקסטיז, וזאת מבלי להיכשל בקלישאות אוריינטליסטיות.

דוגמה מושלמת לשילוב הפרדוקסאלי של זמן מוזיקלי מזרחי המתפתח לאטו, עם זמן מוזיקלי מערבי קצר-רוח, אפשר למצוא Love You Too - שירו ההודי הראשון מתוך האלבום "ריבולבר". הריסון רותם את הדיכוטומיה שבין הזמן הנזיל לבין הזמן הפועם, המובנה במוזיקה ההודית עצמה, כדי להשמיע בתמלילו כמה השגות נוקבות באשר למרוץ העכברים המערבי נגד מחוגי השעון וסכנת ההחמצה שהוא נושא עמו. היחס בין המבוא לבין גופו של השיר מגלם אפוא את היחס שבין השעון שמחוגיו ניטלו ממנו לבין השעון המתקתֵק. אלא שתהליכים מוזיקליים שבמוזיקה הודית אותנטית מתרחשים על פני עשרות דקות נדחסים כאן למיטת-סדום מערבית בת שלוש דקות. למבוא המדיטטיבי המגשש (המכוּנה אָלָפּ), העשיר בקישוטים (המכונים 'גַ'מָקָה') מוקצות שניות ספורות לפני שמתרחש המעבר מ"טמפו רובטו" (ממצב של טשטוש ריתמי) ל"טמפו ג'וסטו" (לטמפו קצוב וערני), מעבר המתבצע באמצעות תופי הטָבּלַה ו'דְרוֹן פועם' (פעמות קצובות על צליל אחד), והשיר הקצבי (המכונה 'גָט') יוצא לדרך.

המעב ר האינסטרומנטלי המאולתר, דומה במִשכו למעבר בלוזי שמשתרע על פני מחזור אחד בן 12 תיבות. השיר כולו נראה כמעין פשרה בין ביטוי הודי אותנטי לבין אילוצי הזמן המקובלים בתקליט של מוזיקה פופולרית, אלא שדווקא קוצר היריעה הבלתי אותנטי הנדרש תואם להפליא את מילות השיר – "...Each day just go so fast / I turn around it's past etc…."

בשירו ההודי הבא, Within You Without You משנת 1967, כבר זכה הריסון להקצאת זמן רחבה יותר – כחמש דקות הודיות בתוך המועדון (הבריטי כל-כך) של הלבבות הבודדים (סרג'נט פפר). זה עדיין רחוק מלהיות משך זמן הודי קלאסי, אך יש בו כדי לפרוץ את המסגרת המקובלת של שיר פופ ממוצע, ומהרגע שזו נפרצה לא ניתן להחזיר עוד את הגלגל אחורה ונפתח פתח ליצירות רוק ארכניות להחריד. הריסון לקח אפוא חלק בלתי מבוטל בהתפתחויות ששינו את פני הרוק לקראת שלהי הסיקסטיז.

הכותב הוא פרופ' נפתלי וגנר, מרצה וחוקר בחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
למאמר בערוץ 7

קראו פחות
covid-19 vaccine. by hakan nural, unsplash

מבצע חיסונים - אולם עצמאות / מקסיקו

19 אוגוסט, 2021

קרא עוד
ביום ראשון הקרוב, ה- 22.08.2021  בשעות 10:00 עד 12:00, יתקיים מבצע חיסונים באולם העצמאות, קמפוס הר-הצופים.

מבצע החיסונים מכוון לקדם חיסונים לסגל אקדמי ומנהלי בגיל 50 ומעלה (חיסון שלישי) וחיסון ראשון לתלמידי רשות לבינלאומיות (חו"ל, מזרח ירושלים וכדומה).

החיסונים יבוצעו ע"י מד"א ובשיתוף עיריית ירושלים-בי"ס תלמידי חו"ל והנהלת האוני'.

 

למעוניינים להתחסן ביום זה, נדרש להירשם בקישור המובא כאן –

https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScTGYLZZ7XLwRev0gMu4W0BxkzMg8tvOc4X0ZBUZsgY7FAeig/viewform
קראו פחות
בכניסה לתחנת הקורונה. צילום - יוסי זמיר

עדכון קורונה מאת רקטור האוניברסיטה העברית פרופ' ברק מדינה

19 אוגוסט, 2021

קרא עוד
לסטודנטיות ולסטודנטים באוניברסיטה העברית,

לפי החלטת הממשלה, שפורסמה היום, החל מיום רביעי, 18 באוגוסט 2021, גם כניסה לקמפוס לצורך השתתפות בבחינה מחייבת הצגת תו ירוק או אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה שבוצעה במהלך 24 השעות שקדמו להצגתה. מנועי חיסון רשאים להיכנס לקמפוס, בהצגת אישור רפואי על-כך.
אם נחוצה עזרה או הבהרה, בבקשה פנו אל מזכירות החוג.
בריאות טובה וקיץ נעים.
בברכה,                                                                       
ברק מדינה, רקטור.
 
 
 
Dear Hebrew University Students,
 
According to the government's decision, published today, as of Wednesday, August 18, 2021, entry to the campus for all purposes, including for taking an exam, is permitted only to "Green Pass" holders or by presenting a negative Covid-19 test conducted in the 24 hours before entry. Those who for medical reasons cannot be vaccinated may also enter, by showing a medical certificate.
For assistance, please contact the department secretariat.
Good health and enjoyable summer.
Yours,
Barak Medina, Rector.
קראו פחות
שתפ בין האוניברסיטה העברית לבין האוניברסיטה הפוליטכנית מוחמד השישי (UM6P) שבמרוקו

מסימני השלום: לראשונה שיתוף פעולה ראשון בין האוניברסיטה העברית לאוניברסיטה במרוקו!

17 אוגוסט, 2021

פרט לאוניברסיטה העברית, גם האוניברסיטאות תל-אביב ובן-גוריון והמכון הטכנולוגי הטכניון ישתפו פעולה בתחומים מדעיים ואקדמיים עם אוניברסיטת מוחמד השישי במרוקו

Photo by Mathew Schwartz on Unsplash

מחקר ראשון מסוגו בעולם בחן עצמות של בני אדם בין השנים 10,000 לפנה"ס עד המאה ה-17, ומצא כי ריכוז עופרת רעילה בעצמות משתנה בהתאם לקצב הכרייה

16 אוגוסט, 2021

פרופ' יגאל אראל: "לאור העלייה הדרמטית הצפויה בהפקת עופרת ומתכות רעילות נוספות, אנחנו מתריעים מפני סיכון בריאותי רחב היקף, בעיקר במדינות שבהן אין רגולציה ומעקב מסודר אחרי זיהום הסביבה והרעלת בני אדם"

 

 

האוניברסיטה העברית

האוניברסיטה העברית במקום ה-90 בדירוג העולמי של מדד שנגחאי ובמקום ה-1 בישראל מבין כל מוסדות הלימוד האקדמיים!

15 אוגוסט, 2021

הישג: האוניברסיטה העברית חזרה להיות

בין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם והמובילה בישראל

 

האוניברסיטה העברית במקום ה-90 בדירוג העולמי

ובמקום ה-1 בישראל מבין כל מוסדות הלימוד האקדמיים!

 

Alesia Kozik from Pexels

תחרות בנושא "הגורם האנושי בבנקאות דיגיטלית"

11 אוגוסט, 2021

מרכז גרשון לפינטק מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בשיתוף בנק מזרחי טפחות מזמינים אתכם להשתתף בתחרות בנושא "הגורם האנושי בבנקאות דיגיטלית".

על המתחרים לשלוח רעיונות למיזמים טכנולוגיים בנושא. ניתן להשתתף כיחידים או בקבוצות של עד 4 אנשים. הפרס ליחיד/קבוצה הזוכה הוא 20,000 ₪.

את הרעיונות יש להגיש בצורת מצגת או וידאו לא יאוחר מה-31 באוגוסט 2021.

ביום שלישי ה-24 באוגוסט יערך מפגש שאלות ותשובות בזום בשעה 15:00.

ראה גם: סטודנטים
"משחקי מחשב הם אמנות במלוא מובן המילה״ - מאמר דעה מאת אליי קורנצקי, סטודנט לתואר שני בחוג לספרות עברית

"משחקי מחשב הם אמנות במלוא מובן המילה״ - מאמר דעה מאת אליי קורנצקי, סטודנט לתואר שני בחוג לספרות עברית

8 אוגוסט, 2021
לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן 
הפיתוח החדש

סטודנטים פיתחו תוכנה שעוזרת לילדים עם מוגבלויות לבטא רגשות באמצעות העיניים בלבד

5 אוגוסט, 2021

הפיתוח מיועד לילדים שמתקשים בתקשורת בסיסית ובהבעת רגשות, בעקבות מוגבלות פיזית, שכלית או רגשית ונעשה בשיתוף בית החולים השיקומי לילדים אלי"ן. באמצעות התוכנה יכולים הילדים לצלם את עצמם ולבטא את רגשותיהם על ידי העיניים בלבד. צוות ביה"ח אלי"ן: "התוכנה משנה חיים ומאפשרת לילדים להשתלב עם שאר בני גילם – מה שלא יכלו לעשות לפני"

מתייחדים מול האנדרטה

"טרור נבזי": נחשף מכתב שנשלח מטעם הילארי קלינטון לנשיא האונ' העברית לאחר הפיגוע בהר הצופים, לפני 19 שנה בדיוק

3 אוגוסט, 2021

ביום חמישי התקיים הטקס השנתי לציון הפיגוע בקמפוס הר הצופים באונ' העברית, בנוכחות קהל. נשיא האוניברסיטה פרופ' אשר כהן: "אנו מייצגים את כל מה שמנוגד לטרור ולרוע". רקטור האוניברסיטה פרופ' ברק מדינה: "האוניברסיטה הזאת שייכת לכל העמים, גם ליהודים וגם לערבים, ואנשיה מסרבים להיות מיואשים"

Image by PicsbyFran from Pixabay

מחקר חדש של פרופ' גד בנעט מביה"ס לרפואה וטרינרית: מקרה ראשון בישראל של תולעת מסתורית שגורמת לעיוורון בכלבים וחתולים ויכולה להדביק גם אנשים

29 יולי, 2021

מקרים של הדבקה בתולעת Onchocerca lupi תועדו בעבר בצפון אמריקה, אירופה, אסיה והמזרח התיכון וכעת לראשונה גם בישראל. פרופ' בנעט: " העובדה שהתולעת נתגלתה בישראל בכלב שמעולם לא עזב את המדינה מעידה שישנו מעגל הדבקה בטפיל בישראל, ולכן קיימת סכנה עתידית גם לבני אדם ולכלבים נוספים"

 

israel observatory on femicide

מחקר: פחות נשים נרצחו השנה בישראל - ירידה של 43% בסך מקרי הפמיסייד בחציון הראשון של 2021 לעומת 2020

20 יולי, 2021

קרא עוד
דר' שלוה וייל, חוקרת בכירה בביה"ס לחינוך ע"ש סיימור פוקס באוניברסיטה העברית, יוזמת מחקר חדש מטעם 'התצפית הישראלית על רצח נשים': "ההד התקשורתי בנושא עצירת אלימות, שירה איסקוב שנבחרה להדליק משואה עם שכנתה עדי גוזי שהצילה אותה ממוות, תגובות הפוליטיקאים, וממשלה שרוצה לשנות את המציאות – ככל הנראה הובילו לתוצאות המעודדות שהתקבלו"

אלימות כלפי נשים הפכה בעת האחרונה למגיפה של ממש, היא חוצת מגזרים, אזורים גאוגרפיים וחתכים סוציו-אקונומיים, ונדמה כי הקורונה ותקופת הפוסט-קורונה שלאחריה הובילו לעלייה דרסטית במקרי האלימות במשפחה. בשבוע שעבר נרצחה אישה נוספת, מייסר עותמאן (27), לעיניי ילדיה בדירה בחיפה, הפעם ביריות. בתחילת החודש נמצאו בני זוג מבוגרים ללא רוח בבית ביישוב כפר יונה שבשרון - נבדק החשד שהגבר ירה באישה ולאחר מכן נטל את חייו בידיו. אם נסתמך על הסיקור התקשורתי הנרחב לאירועים האחרונים, התחושה היא שמגיפת הפמיסייד (מוגדרת בספרות המחקרית כרצח נשים על ידי גברים בגלל היותן נשים) נמצאת בשיאה. האמנם?

בחודש נובמבר האחרון, לפני הקמת ממשלת השינוי של בנט-לפיד, זעק נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת בוועדה לקידום מעמד האיש כי באותה תקופה לא היה גורם שלטוני שבוחן באופן שיטתי את כלל מקרי הרצח שיש חשד שבוצעו על רקע מגדרי. מנובמבר 2020 החלה לפעול "התצפית הישראלית על רצח נשים", המטפלת בנושא באופן יסודי. גוף זה הוקם על ידי דר' שלוה וייל, חוקרת בכירה בביה"ס לחינוך ע"ש סיימור פוקס באוניברסיטה העברית (אשר שואף להיות הסמכות הרשמית לאיסוף נתונים כאלה במדינת ישראל), ומפרסם מעת לעת נתונים לגבי רציחות נשים ופמיסייד בארץ ומנתח אותם בצורה מעמיקה.

השבוע התפרסם דו"ח חדש של 'התצפית הישראלית על רצח נשים', המציג תמונת מצב מרגיעה. מסד הנתונים של הדו"ח נבנה מתוך מעקב רציף אחר דיווחים באתרי חדשות מקומיים וארציים, שימוש בהתראות גוגל והצלבה עם מאגרי נתונים אחרים. על פי המסמך, בחציון הראשון של שנת 2021 נרשמו שמונה רציחות נשים לעומת 14 אשתקד. כלומר, חלה ירידה של 43% בסך מקרי הפמיסייד בחציון זה. בפרט, בחודש מרץ של השנה שעברה, החודש שבו הוכרזה מגפת הקורונה, נרצחו חמש נשים - בעוד שהשנה חודש מרץ היה נטול קורבנות.

"נראה כי הפעילות המשמעותית של ארגוני הנשים והמודעות הגוברת לנושא מניעת אלימות נגד נשים בעולם ובישראל, יצרו הד תקשורתי רב בישראל וגרמו להתגברות העיסוק הציבורי במגפה הנשכחתרצח נשים. העובדה ששירה איסקוב זכתה להדליק משואה בטקס המשואות יחד עם שכנתה עדי גוזי, שהצילה אותה ממוות, גרמה להגדלת החשיפה לנושא ולשינוי היחס בציבור. הלחץ הציבורי בא לידי ביטוי גם  בהצהרות של פוליטיקאים לקראת הבחירות בחודש מרץ2021 , והן בכך שהטיפול באלימות נגד נשים נרשם כקו יסוד רשמי של ממשלת האחדות שקמה. כל אלה ככל הנראה הובילו לתוצאות המעודדות שהתקבלו", הסבירה השבוע ד"ר וייל.

עוד על פי המסמך, ישנם 1.3 מקרי פמיסייד בממוצע בכל חודש בישראל מתחילת שנת 2021, לעומת 2.3 בחציון הזהה של 2020. בחציון הראשון של שנת 2021 הגיל הממוצע עומד על 50.1 שנים, בהשוואה לגיל הממוצע אשתקד של 39.6 - כלומר מרבית הקורבנות משמעותית מבוגרות יותר. בחציון הנוכחי הקורבן הצעירה ביותר הייתה בת 27, והמבוגרת ביותר הייתה בת 76. כ-38% מהמקרים בחציון הנוכחי היו מקרים של female geronticide, כלומר רצח של קשישות. בנוסף, שני מקרים היו מטריסייד (matricide) - אמא שנרצחה על ידי בנה. היה מקרה אחר שבו גם הבן וגם בן הזוג היו חשודים ושוחררו, שלא נכנס לסטטיסטיקה. כ-38% מהמקרים היו מקרים של רצח על ידי בן הזוג , בעוד שבחציון הראשון אשתקד הנתון עמד על 57%.

לגבי הזהות האתנית של הקורבן והרוצח, גם בשנה הנוכחית (בדומה לשנה שעברה) התפלגות הזהות האתנית של הרוצחים הייתה דומה לזו של הקורבנות. בחציון הראשון של 2021, כ-38% מהנשים שנרצחו היו ממוצא ערבי או דרוזי. ב-25% מהמקרים הקורבן והרוצח השתייכו לקהילת יוצאי ברית המועצות, ובמקרה אחד הקורבן והרוצח היו יוצאי קהילת העבריים מדימונה. לשם השוואה, בשנת 2020 57% מהמקרים הקורבן השתייכה לחברה הערבית, כאשר מתוכן שש היו בדואיות. מתוך שאר המקרים, אחת הייתה יוצאת אתיופיה, ארבע היו יוצאות בריה"מ לשעבר, וארבע היו ישראליות ותיקות.

לקריאת הדו"ח במלואו - לחצו כאן

לפרסומים בתקשורת: ישראל היום, ישראל היום - באנגליתערוץ 7.

קראו פחות
ליעם גל מקבל את הפרס

פרס דיקן הסטודנטים על פעילות התנדבותית לקהילה ניתן למייסד הפורום הסטודנטיאלי לרפואת להט"ב

15 יולי, 2021

קרא עוד
היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים באוניברסיטה העברית קיימה לאחרונה אירוע סיום למלגאיות ולמלגאים, וטקס הענקת פרס דיקן הסטודנטים על פעילות התנדבותית לקהילה. האירוע נערך בהשתתפות 200 סטודנטים מכל הפקולטות באוניברסיטה שלקחו חלק במהלך השנה החולפת באחת מתכניות היחידה. במרכז האירוע התקיים דיון בשולחנות עגולים על האימפקט החברתי של האוניברסיטה, וכן נדונו הנושאים - כיצד האוניברסיטה יכולה למנף את היותה מקום מפגש בין סטודנטים ערבים ויהודים ולאפשר שיח משותף, כיצד האוניברסיטה יכולה לתת יותר מקום וביטוי לנשים במרחב האקדמי והציבורי, לעודד חינוך לערכים דמוקרטיים ולקדם אותם בחברה ועוד.

בין מקבלי פרסי ההצטיינות מטעם דיקן הסטודנטים על פעילות התנדבותית לקהילה היה ליעם גל מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה, עתודאי בשנתו השישית במסלול צמרת אשר ייסד לראשונה בארץ את הפורום סטודנטיאלי לרפואת להט"ב, שמטרתו להעלות את מודעות הסטודנטים למקצועות הבריאות לסוגיות מרכזיות ברפואת להט"ב. במסגרת עבודתו ההתנדבותית, ליעם הבחין בחוסר מודעות לרפואה ייחודית המותאמת לקהילה הגאה בקרב מקצועות הבריאות השונים, והחל לפעול להקמת פורום מסודר ונגיש. הפורום מארגן שיעורים חודשיים לסטודנטים ממקצועות הבריאות, המועברים מפי רופאים מובילים בתחום, מעודד מחקר לעבודות גמר ברפואת להט"ב, ואף גייס 10,000 שקלים מתורמים לשם הענקת מענקי מחקר בנושא. בנוסף, הוא מעורר מודעות בקרב רופאים לפורום.

פעילותו החברתית של ליעם כוללת גם את התנדבותו בפרויקט "לביא", במסגרתו מנגן ליעם בחצוצרה כדי להנעים למאושפזים והמאושפזות הצעירים בבית החולים לילדים בהדסה עין כרם בירושלים, וכן את היותו רכז האחווה הסטודנטיאלית הגאה בקמפוס עין כרם בין השנים 2017 – 2019.

"ליעם גל הינו סטודנט אשר הבחין בחוסר מערכתי כלל-ארצי, אשר פעל והקים פרויקט בסדר גודל לאומי לשם שינוי באספקט התודעתי והן באספקט המעשי", הסבירו השבוע בדיקנט הסטודנטים באוניברסיטה העברית והוסיפו כי "באופן כללי, אחרי שנה של עבודה מאתגרת שחלקה התקיים מרחוק ולאחר אירועי מאי והמתיחות שהכניסו לקמפוס, היה מרומם לראות את ההתכנסות הגדולה פנים אל פנים, מהמפגש הבלתי אמצעי של סטודנטים מקהילות תרבותיות שונות ששוחחו יחד בפתיחות, כבוד ורצינות והביעו את דעתם ביחס להשפעה שראוי שיהיה לאוניברסיטה בסוגיות חברתיות מרכזיות".

יתר הזוכים בפרסי ההצטיינות השנה מטעם דיקן הסטודנטים על פעילותם ההתנדבותית לקהילה: חנה בחלריס ממדעי הקוגניציה, שמתנדבת מזה כשלוש שנים בפרויקט "יזהר" - פרויקט למזעור נזקים בקרב סובלים מבעיות סמים, דרות רחוב וזנות; נועם אפל מביוטכנולוגיה, שמתנדב למעלה משבע שנים בעמותת "בית הגלגלים" שהינה עמותה לילדים עם צרכים מיוחדים ונכויות פיזיות שונות; שירה ורטיקובסקי נימני מבית הספר לחינוך (תכנית "עמיתי מלטון"), אשר שותפה להקמת מיזם "עושים שכונה" - יוזמה חברתית המתמקדת בשכונות מצוקה וכוללת הקמת מרכז עשייה קהילתי, הפרחת השטחים המוזנחים, שיפוץ גינות, בתים ובניינים ויצירת קשרים עם תושבי השכונה; גלי קרונזון מהחוגים סוציולוגיה, אנתרופולוגיה ויחסים בינלאומיים, שותפה להקמת מיזם הנקרא "עולים על הגל" אשר נולד בתקופת הקורונה המזמין עולים חדשים לתרגל עברית עם מתנדבים בשיעורי זום בחינם; ויפתח סחאוטן ממדעי בעלי חיים, שהתנדב בארגון "תרבות של סולידריות" - התארגנות אזרחית לעזרה הדדית שתומכת בקהילה ובאנשים מוחלשים שנפגעו ממשבר הקורונה ובכלל.  "האוניברסיטה גאה בסטודנטים שלצד לימודים תובעניים מגלים אחריות אזרחית, ואקטיביזם ומבקשים להשפיע ולחולל שינוי חברתי באמצעות פעולות ומיזמים מעוררי השראה" נמסר מטעם דיקנט הסטודנטים בסיום האירוע.

פרסום בתקשורת - ynet

קראו פחות
צילום: יוסי זמיר

השרה לביטחון מזון ומים של איחוד האמירויות, ביקרה בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה על מנת לקדם שיתופי פעולה בתחום הפודטק והאגריטק בין המדינות

14 יולי, 2021

מדובר בביקור הראשון של בכירי ממשלת איחוד האמירויות במוסד אקדמי ישראלי. פרופ' חפץ: "יש לנו הזדמנות לאחד כוחות ומקורות ידע בין שתי מדינות קטנות במזה"ת ולהביא בשורה משמעותית לעולם"

 

הרקטור עורך את טקס ההכתרה. צילום - יוסי זמיר

השיא של כל הזמנים נשבר: הענקנו השנה 383 תארי דוקטור, יותר מבעבר ומכל מוסד אקדמי בישראל!

11 יולי, 2021

מקבלת התואר המבוגרת ביותר בת 76 והצעיר ביותר בן 28 ולראשונה מעל ממחצית ממקבלות התואר הנשים הן מתחומי המדעים הניסויים. רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה: "אני מאחל לכולנו שתעשו חיל, בקידום הידע האנושי"

alain-bonnardeaux-tlxgw_its7k-unsplash.jpg

מחקר חדש מנתח את הקשר בין התפרצויות געשיות לשינויים אקלימיים

13 דצמבר, 2021

קרא עוד

באמצעות הדמיות ממוחשבות של התפרצויות געשיות על פני אלף השנים האחרונות ותאוריות המנתחות את מאזן האנרגיה הגלובלי, מחקר חדש מאתר ומנתח את הקשר בין התפרצויות געשיות לבין שינויים אקלימיים שונים 

במאמר שמתפרסם בכתב העת המדעי Journal of climate בוחנים החוקרים מורן ארז וד"ר אורי אדם מהמכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית בירושלים את ההשפעה תלוית הזמן של התפרצויות געשיות על רצועת הגשם הטרופית, המכילה כחצי מאוכלוסיית העולם. בניגוד למחקרים קודמים, התגלתה תגובה ייחודית בחלקיה השונים של האטמוספירה ובאוקיאנוסים: כל אחד מקושר בצורה שונה לתהליכים אקלימיים ולכן התגובה להתפרצויות געשיות מובילה לספקטרום של תופעות שונות, אותן המאמר מנסה להסביר.

הגורם העיקרי לשינויי אקלים  בעקבות התפרצויות געשיות הוא שחרור אפר געשי באטמוספירה. חלקיקי האפר סופגים את קרני השמש ולכן מחממים את רום האטמוספירה אך מקררים את הקרקע. בממוצע, חסימת קרני השמש בעקבות שחרור אפר געשי מובילה לקירור גלובלי, ובעיקר לקירור עודף של חצי כדור הארץ  בו התרחשה ההתפרצות. ידוע כי שינויי אקלים נרחבים ומגוונים מלווים התפרצויות געשיות. אלה כוללים ירידה בכמות הגשם הגלובלית, גדילה משמעותית בכיסוי הקרח הגלובלי, הסטה של רצועת הגשם הטרופית, היחלשות מונסונים, אירועי אל-ניניו כשנה לאחר התפרצויות, ואירועי לה ניניה כשלוש שנים אחרי התפרצויות.

סדרה של התפרצויות געשיות בתחילת המאה ה-19 הובילו לירידה של מעלה בקירוב של הטמפרטורה הגלובלית בעקבות זיהום האוויר הגעשי, עד כדי כך ש-1816 הוכתרה כ-״שנה ללא קיץ״. נזק חקלאי עצום ממדים בעקבות שטפונות, גלי קור, והפחתת אור השמש הובילו לרעב כלל עולמי. סדרה דומה של התפרצויות געשיות הובילה ל״עידן הקרח הקטן״ בחצי הארץ הצפוני בין המאות ה-15 וה-18.

הקירור הגלובלי המלווה התפרצויות געשיות, כתוצאה מהפחתת אור השמש, מהווה השראה לפתרונות ״הנדסת אקלים״ עתידיים באקלים מתחמם, ועל כן מעורר עניין מחקרי נרחב בתהליכים הקשורים באירועים עוצמתיים אלה. המחקר הנוכחי מתבסס על ניתוח שחזור שינויי האקלים באלף השנים האחרונות על ידי מודל אקלימי של המרכז הלאומי האמריקני לחקר האטמוספירה (National Center for Atmospheric Research Community Earth System Model). נתוני ההתפרצויות הגעשיות עצמן (מועד, עוצמה ואופן חלוקת האפר בין ההמיספרות) מבוססים על חקר ליבות קרח מגרינלנד ואנטרקטיקה שביצעו מחקרים קודמים.

המחקר מסביר תופעות אקלימיות שונות על ידי שימוש במאזן האנרגיה הגלובלי. הוא עושה זאת על ידי  בחינת הקשר בין שטפי האנרגיה באטמוספירה ובאוקיאנוסים למשובים תלויי זמן כגון אלה המקשרים את כיסוי הקרח הגלובלי ואת הטמפרטורה הגלובלית, את רוחות קרקע וזרמי ים, ואת ריכוז האפר הגעשי ומשטר הזרימה באטמוספירה. השימוש במסגרת תיאורטית אחידה המבוססת על מאזני אנרגיה מאפשר הבנה ותיאור האופן בו משובים אלה מכתיבים את התפתחות התופעות האקלימיות השונות. בנוסף, החוקרים גילו במאזן האנרגיה סימנים מקדימים לתופעות שונות. בפרט, הם מראים כי ניטור מאזן האנרגיה ברום האטמוספירה, על ידי שימוש בנתוני לוויין, מאפשר חיזוי התגובה הטרופית להתפרצויות געשיות כשישה שבועות מראש. ממצא זה יוכל להוות בסיס ליישומים עתידיים של היערכות להשפעות התפרצויות געשיות.

המאמר המדעי

פרסומים בתקשורת- מעריב

 

קראו פחות
פרופ' אמציה גנין - חבר של כבוד בעמותה הישראלית לזואולוגיה

פרופ' אמציה גנין נבחר לחבר כבוד בעמותה הישראלית לזואולוגיה בזכות תרומתו לחקר שימור מפרץ אילת, שניזוק בעקבות משבר האקלים

12 דצמבר, 2021

קרא עוד

לאחר דיונים ובהחלטה שאושרה פה אחד, פרופ' אמציה גנין מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה זכה בתואר חבר של כבוד בעמותה הישראלית לזואולוגיה. "לצד ההוראה האקדמית, פרופ' גנין הינו דמות מרכזית בפעילות המחקרית האקולוגית ותורם משמעותית לפיתוח וחיזוק הפריפריה"

לאחרונה, וועדה מיוחדת בת חמישה חברים ממגוון המוסדות והגופים העוסקים בתחומי הפעילות של העמותה הישראלית לזואולוגיה בחרה את חברי הכבוד של העמותה לשנת 2021, כאשר בין הזוכים בתואר – פרופ' אמציה גנין מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה. בחירת החברים נערכה בדרך שתייצג את מגוון המוסדות, תחומי המחקר, הוותק והמגדר. שמות חברי הוועדה נותרו חסויים, מלבד יושב הראש ד"ר עמרי ברונשטיין. השיוך המוסדי של חברי הוועדה כלל את האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון, חיא״ל, רט״ג ואוניברסיטת תל אביב (יו״ר).

בשנת 2021 הוגשו לשיפוט הוועדה ארבעה מועמדים, כאשר כולם היו מועמדים ראויים והדיון בתיקים היה ענייני ושקול. תיקי המועמדים הופצו לחברי הועדה והם התבקשו לדרג את המועמדים בסולם של 1 עד 4 כאשר הציון הגבוה ביותר הוא 4 והנמוך ביותר 1. לאחר שהתקבלו תוצאות הבחירה של כלל חברי הוועדה, התקיים דיון פתוח בו העלו החברים את טיעוניהם לבחירה בכל אחד מהמועמדים ללא קשר לציון שקיבל. החלטת חברי הוועדה הייתה בחירתו של פרופ' אמציה גנין על תרומתו המדעית והחינוכית בתחום הזואולוגיה בישראל – החלטה שזכתה לתמיכה מוחלטת של ועד העמותה לזואולוגיה.

במשך כעשרים וחמש שנות עבודתו באוניברסיטה העברית העניק פרופ' גנין הכשרה באקולוגיה לכל בוגרי הביולוגיה, והנחה עשרות תלמידי מוסמך ודוקטורט, שרבים מהם ממשיכים כיום את דרכו כמובילים בתחום המחקר הימי. פרופ' גנין פרסם עשרות מחקרים בעיתונים המובילים בעולם, והתרכז באינטראקציות בין אלמוגים, דגים ובעלי חיים אחרים, והתכונות הפיזיקליות של סביבתם. בפרט, הוא קידם את ההבנה של הקשר בין בעלי החיים והזורם שבסביבתם, ואת החתירה להבנה מנגנונית של התהליכים הקובעים את התפקוד של בעלי חיים בסביבה הימית המורכבת.

לדברי חברי הוועדה, פרופ' גנין הינו דמות מרכזית בפעילות לשמירת המערכות האקולוגיות של שונית האלמוגים והמים הפתוחים במפרץ אילת. הוא הקים את התוכנית הלאומית לניטור מפרץ אילת, ומוביל אותה עד היום. בסיס הנתונים של התכנית מהווה משאב יקר ערך בהבנה המתגבשת של המערכת האקולוגית במפרץ אילת, ומסייע בשמירה על השונית ובתי הגידול הייחודיים האחרים במפרץ. יתרה מזאת, פרופ' גנין שימש כמנהל המדעי של המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת בין השנים 2012-2018, ובתקופתו פרחה העשייה המחקרית במכון כך שזה נחשב כיום לאחד ממרכזי חקר הים המובילים בעולם.

"פרופ' גנין מתגורר ומבצע את מחקריו באילת כבר שנים רבות, ותורם בכך תרומה משמעותית ביותר לפיתוח וחיזוק הפריפריה. לצד הוראה אקדמית, גנין מלמד בהתנדבות קורס מתקדם באקולוגיה ימית במסגרת התכנית למחוננים בעיר אילת, ומשתתף פעיל בוועדות היגוי וניהול שונות הקשורות לחינוך בעיר ולשמירת הטבע בסביבתה, בכך תורם רבות לחינוך ולתרבות בפריפריה של מדינת ישראל", מסכמים חברי הוועדה.

קראו פחות
ראה גם: סגל
זבוב

מחקר שמתנהל בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה מצא כי שמן מזחלים של זבוב מראה פוטנציאל טיפולי עתידי בחולי מחלת מעי דלקתית

8 דצמבר, 2021

קרא עוד
מחקר שמתנהל במעבדתה של פרופ' בטי שוורץ מהאוניברסיטה העברית חושף לראשונה את התכונות האנטי-דלקתיות של שמן זבוב החייל השחור והשימושים העתידיים שלו - ראשית בתעשיית המזון לבעלי חיים ובהמשך לאנשים

זה עלול להישמע מוזר, אך זבוב החייל השחור (Hermetia illucens, BSF) נחשב לכוכב עולה בקטגוריית מזונות ברי קיימא עתידיים בתעשיית המזון לבעלי חיים. שימוש בזחלי הזבוב כחלופה לחלבונים שמופקים מפסולת שנפוצה בתעשיית המזון לחיות מחמד, מהווה תחליף חלבון הולם ומספק תוצרים איכותיים בעלי תכולת חלבון גבוהה שעשירים בחומצות אמינו חיוניות. הרימות של זבוב החייל השחור מכילות כ-40% חלבון וכ-35% שומן, אך בעוד שהחלבון הממוצה מהרימות משמש כמוצר פרימיום להזנת חיות מחמד ולתחום החקלאות הימית כבר היום, הפוטנציאל היישומי של מיצוי השמן לא מוגדר.

מחקר שמתקיים בימים אלה על ידי הדוקטורנטית הדס ריכטר במעבדתה של פרופ' בטי שוורץ, במחלקה לביוכימיה מזון ותזונה בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, בתמיכתן של חברות Entoprotech Ltd ו-BioBee Sde Eliyahu Ltd, בוחן לראשונה את היתרונות התזונתיים של שמן הBSF, ספציפית את השפעתו על דלקת. המחקר הוצג לראשונה בכנס מדעי החקלאות בישראל שהתקיים בשבוע שעבר."שמן ה-BSF מכיל כ 40-50% חומצה לאורית, חומצת שומן בעלת תכונות אנטי-מיקרוביאליות והשפעות אנטי-דלקתיות במעי הגס", אמרה הדס ריכטר. "בנוסף לחומצה לאורית, השמן מכיל חומצה פלמיטולאית וחומצה אולאית, אשר דווחו במחקרים כבעלות השפעה חיובית על הרכב המיקרוביום ועל הפחתת דלקת במעי. לכן, לשמן המופק מהרימות של זבוב החייל השחור פוטנציאל להציע מנגנון ייחודי למניעה או טיפול במצבי דלקת, אולם השמן לא נחקר בתחום זה, עד עכשיו".החוקרות מצאו כי שמן זבוב החייל השחור הפחית דלקת בתאי מאקרופאג' של מערכת החיסון, ע"י דיכוי ביטוי והפרשה של ציטוקינים פרו-דלקתיים (חלבונים שמהווים את הבסיס לתקשורת בין תאים בתגובות של מערכת החיסון).

בנוסף, בניסוי בעכברי מעבדה במודל קוליטיס אקוטי (מחלת מעי דלקתית), שמן זבוב החייל השחור הפחית בצורה מובהקת סימנים קליניים של המחלה. "תזונה המבוססת על 20% שמן BSF מיתנה את התקצרות אורך המעי ומנעה הגדלה של הטחול, בהשוואה לדיאטות המכילות 20% שמן דקלים או 20% שמן סויה", הסבירה ריכטר. בניתוח של רקמת המעי, נמצא כי רמות תאי דם לבנים מסוג לימפוציטים B ברקמת המעי של העכברים הסובלים מקוליטיס אשר ניזונו על דיאטת BSF היו נמוכות משמעותית בהשוואה לעכברים שניזונו על דיאטת דקלים או דיאטת סויה. לימפוציטים הינם תאים לבנים של מערכת החיסון הנרכשת (האדפטיבית) והם מגויסים עם התפתחות השלב הכרוני של המחלה במטרה לנטרל את הפתוגן ולייצר זיכרון חיסוני.

פרופ' בטי שוורץ מסכמת: "תזונה אנטי-דלקתית מותאמת לחולי קוליטיס יכולה לשמש קו הגנה לנסיגה ושלמירה על הפוגה של המחלה. המטרה שלנו היא לחקור את הפוטנציאל של שמן זבוב החייל השחור כמרכיב בתזונה מותאמת לטיפול במחלות מעי דלקתיות. תוצאות המחקר שלנו יכולות לשמש לתעשיית המזון לבעלי חיים בשלב הראשון, אך בהמשך גם לאנשים".

לפרסום באתר mako

קראו פחות
Photo by fauxels from Pexels

מנהלים בחברות בינלאומיות מרוצים יותר מבוגרי האוניברסיטה העברית, לפי מדד GEURS היוקרתי

7 דצמבר, 2021

מדד GEURS, הבודק שביעות רצון של מנהלים בכירים בחברות בינלאומיות מבוגרי אוניברסיטאות מובילות ומפורסם בשיתוף עם מדד TIMES, דירג את האוניברסיטה העברית במקום הראשון מבין האוניברסיטאות הישראליות ובמקום 68 בדירוג בינלאומי

סגר

יכול להיות שהסגרים היו לשווא? מאמר דעה של פרופ' אורי חפץ מהמחלקה לכלכלה שפורסם במגזין G של גלובס

5 דצמבר, 2021

עם איום האומיקרון, נדמה ששאלת הסגר שוב מרחפת. אך הצניעות המדעית מחייבת להודות: אחרי קרוב לשנתיים של מאמץ מחקרי חסר תקדים, עדיין לא ידוע מספיק על המדיניות הדרמטית ביותר שננקטה במגפה • זה קורה גם כי אנחנו נמנעים מלהשתמש במידע הכי מועיל: האנושות עצמה • כשמדובר בחיסונים מובן מאליו שיש צורך בקבוצת ביקורת - אז איך זה שמחוץ לגבולות הרפואה אנחנו כל כך מפחדים מניסויים בבני אדם?

המרכז

הנשים שמאחורי המרכז לחקר מוגבלויות

2 דצמבר, 2021

לקראת היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות, שמתקיים ביום ו' ה - 4 בדצמבר, שוחחנו עם הנשים של המרכז לחקר מוגבלויות באוניברסיטה- שלצד חקר הנושא, מתמודדות איתו גם בחייהן האישיים

מאחורי המרכז לחקר מוגבלויות, שנמצא תחת בית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית באוניברסיטה בשיתוף עם ארגון הג'וינט, נמצאות שלוש נשים שמכירות את תחום המוגבלויות לא רק כחוקרות מובילות בתחומן - אלא גם כמי שמתמודדות עם הנושא בחייהן האישי ועל בסיס יום יומי.

ראה גם: סגל
שלושה חוקרים חדשים מהאוניברסיטה העברית מצטרפים לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

שלושה חוקרים חדשים מהאוניברסיטה העברית מצטרפים לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

30 נובמבר, 2021

קרא עוד

פרופ' מארן ניהוף מהחוג למחשבת ישראל, פרופ' מוחמד חאג'-יחיא מבית הספר לעבודה סוציאלית ופרופ' ינון בן-נריה מהפקולטה לרפואה, הם שלושת החברים החדשים מהאוניברסיטה העברית המצטרפים היום לאקדמיה הישראלית למדעים. האקדמיה היא הגוף הבכיר בקהילה המדעית בישראל, שמטרתו לרכז בתוכה מטובי אנשי המדע בישראל, לטפח ולקדם פעילות מדעית בארץ ואף לייעץ לממשלות בנוגע למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית.  

השלושה הינם חלק מתוך שבעת החברים החדשים שנבחרו לאקדמיה מאוניברסיטאות שונות. כמדי שנה בחג החנוכה מתקיימת הישיבה הפתוחה של האספה הכללית של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. שבעת החברים והחברות החדשים (מתוך 136 חברים וחברות), שנבחרו לאקדמיה יישאו באירוע את הרצאות הבכורה שלהם.

(בתמונה מימין לשמאל: פרופ' מוחמד חאג'-יחיא, פרופ' מארן ניהוף ופרופ' ינון בן נריה).

נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' אשר כהן: "אנחנו גאים על הצטרפותם של שלושת החוקרים לאקדמיה הישראלית למדעים. ההכרה בהישגי המחקר ובחשיבותם של חוקרי האוניברסיטה בקידום המדע בישראל היא תעודת כבוד לאוניברסיטה העברית. אני בטוח שכחברים באקדמיה, הם ימשיכו לתרום למחקר ולחברה הישראלית".  

נשיא האקדמיה הישראלית למדעים, פרופ' דוד הראל אומר כי האקדמיה מתברכת בהצטרפותם של חוקרים מובחרים אלו אשר בעזרתם היא תמשיך לפתח את הפעילות המדעית הענפה בישראל בשנים הקרובות ולקדם את היעדים הלאומיים והבין-לאומיים שלה. עוד אומר פרופ' הראל: "קיימת כיום דיכוטומיה עמוקה בהתייחסות למדע: מחד משברי האקלים והפנדמיה מביאים עימם הסתמכות הולכת וגדלה על מדע והערכה לעוסקים בו, ומאידך ניכרת בציבור גם סקפטיות, ולפעמים אף מלחמה, בנוגע לקדמה המדעית וחשיבותה. פער גדול קיים גם בין חשיבותם הברורה של ערכי רוח ותרבות לבין יחסו של הציבור אל מדעי הרוח והחברה. אני משוכנע שהחברות והחברים החדשים שמצטרפים אלינו השנה יוכלו לעזור לאקדמיה להילחם בתופעות האלה וכן באמונות שווא ובמידע כוזב הנוגעים למדע, ולהעצים את החשיבה הרציונלית-מדעית. יש לשקף למקבלי ההחלטות ולציבור הרחב את המרכזיות של המדע בחיינו". 

 

קראו פחות
ראה גם: סגל
צילום: דריה איטקיס

חורשים ביחד: סטודנטים מהפקולטה לחקלאות ודיירי בית אבות ברחובות מטפחים גינה קהילתית משותפת

30 נובמבר, 2021

קרא עוד
מיזם סביבתי וחברתי פרי שיתוף פעולה של היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים, עיריית רחובות וסטודנטים מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה המחבר בין צעירים לוותיקים בעיר רחובות ותורם לשיפור פני העיר. "בזכות המיזם כל הזיכרונות הטובים מהקיבוץ שוב חוזרים אליי"

במהלך השנה, החלה היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים והפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית בשיתוף עיריית רחובות, במספר מיזמים קהילתיים שנועדו לחזק את הקשר בין הפקולטה לקהילה. שיתוף הפעולה עם הדיור המוגן הובל על-ידי איטל בציר אלשיך, מחזיקת תיק פיתוח בר-קיימא ותיק יזמות וחדשנות בעיריית רחובות, ושיתוף הפעולה עם העירייה הובל על-ידי מחלקת משאבי קהילה באגף לשירותים חברתיים, בסיוע ד"ר רוני באום.

אחד מהמיזמים החברתיים שיצא לדרך בשנה הנוכחית הינו מיזם של גינות קהילתיות ברחבי העיר. המיזם מובל על-ידי סטודנטים של הפקולטה לחקלאות במסגרת קהילת מטע, מחלקת גינון ועבודה סוציאלית. הסטודנטים, ביניהם עומר מאיר, דריה איטקיס, דניאל שאנני, מיכל מנס ורינת קפלן, אמונים על יצירת קשרים בין חברי הקהילה, הדרכת התושבים בנושאי גינון ותחזוקת גינה קהילתית ושיפור פני העיר. "כיום אין בכלל גינות קהילתיות ברחובות, ולאחר דיונים ארוכים עם העירייה הצלחנו להוציא את הפרויקט לפועל", מספר דניאל שאנני, מקבוצת הסטודנטים שהקימו את המיזם, "המטרה היא ליצור קהילה עירונית רבת משתתפים, המשלבת בין הסטודנטים ותושבי העיר, אך גם מעניקה להם התנסות מעשית בחקלאות בכלל ובחקלאות עירונית בפרט".

תושבי העיר הוותיקים שייקחו חלק במיזם ייפגשו עם הסטודנטים בגינות על בסיס שבועי ויעבדו את האדמה. אסתר גיל, דיירת בית האבות "לב רחובות", שיתפה: "אני אדם של טבע, שאוהב לגעת באדמה, לעבד ולגדל צמחים, וזה מרגש אותי. עבדתי בגינות בקיבוץ, הייתי אחראית על גינת הוורדים ובזכות המיזם כל הזיכרונות הטובים מהקיבוץ שוב חוזרים אליי". דיקן הפקולטה לחקלאות, פרופ' בני חפץ, מוסיף כי "באקדמיה רואים חובה מוסרית לתרום חזרה לקהילה ממנה צמחנו ושמחים על כל קשר עם העיר רחובות. המיזמים החדשים מצטרפים למיזם ותיק שלנו אל מול קהילת יוצאי אתיופיה בעיר – 'חקלאים ישנים בארץ חדשה', ולפרויקט חדש של הדרכת תלמידי תיכון לבגרות בתחומי ה-Food Tech והAgri. Tech-".

כלל המיזמים שנרקמים בקמפוס רחובות, עבור אוכלוסיית העיר מיועדים לאוכלוסיות שחוות קושי רגשי, כלכלי, חברתי או פיזי. התוכניות מתווכות על-ידי צוות היחידה למעורבות חברתית, ומועברות בסיוע סטודנטים שלומדים בפקולטה ברחובות. יפעת כהן חדד, מנהלת היחידה למעורבות חברתית באוניברסיטה, מברכת על השותפות ואומרת כי "החזון של היחידה הוא להפוך את האחריות החברתית והתרומה לקהילה לחלק בלתי נפרד מחוויית הלימוד של כל סטודנטית וסטודנט באוניברסיטה העברית. יש צימאון משותף למפגש וחיבור שללא ספק יכולים להניב ערך משמעותי לעיר, לקהילה ולסטודנטים. הפקולטה ברחובות נרתמה למהלך ואף יעדה לכך תקציב ואנחנו מקווים ששיתוף הפעולה יתחזק ויתרחב למיזמים נוספים בעתיד".

 

לפרסומים בתקשורת: mynet רחובות, 08news

קראו פחות
גזי חממה

פרופ' דוריטה רוסטקייר-אדלשטיין מהמכון למדעי כדור הארץ מסבירה בכאן 11 כמה זמן ייקח לתקן את הנזק שנגרם עד כה מפליטת גזי חממה

29 נובמבר, 2021

ראה גם: בתקשורת, סגל
קרדיט: בר גורדון

פרס ניומן לספרות יוענק לסופרת והמשוררת מאיה בז'רנו

25 נובמבר, 2021

קרא עוד
פרס ניומן היוקרתי לספרות של האוניברסיטה העברית על סך כ- 10,000 דולר, יוענק לבז'רנו על יצירתה הייחודית והמדויקת, שמשקפת תהליכים בתרבות הישראלית, לצד דיון באירועים הקשורים בקולקטיב הישראלי

פרס ניומן ע"ש ברטה וישראל ניומן, מוענק אחת לשנה לסופר או משורר עברי בולט בעל הישגים ותרומה ניכרת לספרות הישראלית. 

הפרס מוענק באוניברסיטה העברית מאז 1963 וכולל סכום כספי של כ-10,000 דולר. השנה הוחלט להעניק את הפרס לסופרת והמשוררת המוערכת מאיה בז'רנו על הישגיה ותרומתה המשמעותית לחברה ולתרבות הישראלית. הפרס יוענק על ידי נשיא האוניברסיטה, פרופ' אשר כהן, ונציגי משפחת ניומן. במסגרת האירוע, ירצה הסופר והפרופ' דרור בורשטיין, בנושא ''אות קין- על שירת מאיה בז'רנו''

 

מנימוקי ועדת הפרס: שירתה של מאיה בז'רנו מייצגת קול ייחודי ורציף בשירה הישראלית כבר חצי מאה. מראשית דרכה כמשוררת העמידה בז'רנו שירה מודעת לעצמה. תשתית שירתהּ של בז'רנו היא הבחינה האינטלקטואלית, הפואטית והלשונית של המבע השירי, שמתוארת בשירים אלו כמיון וברירה דקה של פרטי-פרטיםּ.

הקריאה הרטרוספקטיבית בשירתה של בז'רנו כמוה כמפגש עם הזרמים וההתפתחויות בתרבות הישראלית שבז'רנו היא ממחוֹלליה. עולמה ההגותי אחוז בפילוסופיה המערבית, ספרות העולם והספרות העברית לדורותיה (במחזור "מזמורי איוב"). בד בבד עם העורק המרכזי של המופשט והרעיוני בשירתה, בז'רנו הקדישה שירים לאירועי ההווה והלאום. שירים אלו פרצו את מוסכמות הייצוג השירי של הקולקטיב הישראלי. השיר "עיבוד נתונים 34" שנכתב בעקבות אסון הטייסים (11.5.1977) פונה אל הנופלים בגוף שני במעקב של חרדה והזדהות אחר ההמראה אל מותם, ובמקביל משתהה על הפער הקשה לתפיסה שבין חגיגות יום ירושלים וזיקוקי הדינור לבין האסון, ועל המהלך הבלתי נמנע של צמיחתם של ילדים "שרגליהם מתנדנדות באוטובוס" לחיילים "הנופלים מאימה". במאה ה-21 התפתח בשירתה של בז'רנו מימד אוטוביוגרפי-וידויי-פרטי, בשירי הילדות ביפו שבקובץ "אנסה לגעת בטבור בטני" ובספר הפרוזה, "חלונות הזמן של אביגיל".

קרדיט לתמונה של מאיה בז'רנו: בר גורדון

קראו פחות
ראה גם: סגל
רשות מקרקעי ישראל והאוניברסיטה העברית חתמו על הסכם במסגרתו יועברו קרקעות לטובת שיווק למגורים ומסחר

רשות מקרקעי ישראל והאוניברסיטה העברית חתמו על הסכם במסגרתו יועברו קרקעות לטובת שיווק למגורים ומסחר

21 נובמבר, 2021

קרא עוד
היום (א' 21.11.21)  התקיים טקס חתימת הסכם בין רשות מקרקעי ישראל לאוניברסיטה העברית, שמהותו העברת קרקעות למדינה לטובת שיווק למגורים ולמסחר בעיר ירושלים. ההסכם  שנחתם  מתבסס על הסכם הבראה שנחתם בשנת  2018  בין מדינת ישראל לבין האוניברסיטה העברית אשר במסגרתו התחייבה האוניברסיטה לממש נכסים בסך של 400 מיליון ₪. 

בהתאם להסכם יועברו לרשות קרקעות היסטוריות בבעלות האוניברסיטה, המהוות שטחים בעלי פוטנציאל תכנוני בהר הצופים ובגבעת רם, בשטח כולל של כ-150 דונם והרשות תפעל לקידום התכנון והפיתוח של השטחים  ולשיווקם לטובת פרויקטי מגורים, דיור להשכרה, דיור מוגן, מסחר ותעסוקה.  

אומדן הקרקע המתוכננת  שנערך על ידי שמאי מרחב ירושלים ברשות מקרקע ישראל  עפ"י הפרוגרמה הצפויה, נקבע על כ 1.6 מיליארד ש''ח. 

בתמורה תעביר הרשות לאוניברסיטה סך של 400 מיליון שקלים חדשים כתשלום ראשון ולא מותנה עבור הקרקע, אשר ישמשו לטובת עמידת האוניברסיטה בהתחייבות האמורה בהתאם להסכם ההבראה. בנוסף תקבל האוניברסיטה מהרשות אחוזים משיווק המתחמים. כל התמורות הכספיות ישמשו את האוניברסיטה העברית לפעילות האקדמית הליבתית שלה מחקר והוראה.  

כמו כן, פועלת האוניברסיטה להקמת מתחם מעונות חדש לסטודנטים בקמפוס אדמונד י' ספרא בגבעת רם ובו כ-900 חדרים, וזאת לצד מתחם מגורי סגל בן 90 דירות, לשימושם של החוקרים הצעירים שייקלטו בשנים הבאות. חלק מהמימון לטובת הקמת המעונות יתקבל ממשרד האוצר בהתאם להחלטת הממשלה שהתחייבה ליתן לאוניברסיטה מענק בסך של 100 מיליון ש''ח לטובת בינוי המעונות. 

יעקב קוינט מנהל רשות מקרקעי ישראל: "מאז נחתם הסכם החכירה הראשון בין מינהל מקרקעי ישראל לאוניברסיטה העברית בשנת 1968,  הוחכרו שטחים רבים לאוניברסיטה העברית, אשר הלכה והרחיבה את פעילותה ,שבאה לידי ביטוי בהקמת קמפוס חדש  בהר הצופים בראשית שנות ה 80.  אני מברך על חתימת ההסכם  היום בין האוניברסיטה לרשות מקרקעי ישראל שמהותו השבת שטחים לא מנוצלים על ידי ה אוניברסיטה והשבחתם, לטובת פיתוח העיר. אין לי ספק שקרקעות אלו  שיניבו 2000 יח"ד  70,000 מ"ר לתעסוקה הכוללת מתחמי הייטק ושדרוג מעונות הסטודנטים יהוו מנוף כלכלי לפיתוח ירושלים.   אני שמח שמצאנו, לאחר מאמצים גדולים ורצון טוב של כל הצדדים,  את שביל הזהב שיאפשר  גם את הבראתה של האוניברסיטה  ושחרורה מחובותיה   וגם את בנייתה של ירושלים באחד האזורים היפים במדינת ישראל". 

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן: "הנהלת האוניברסיטה העברית, והנהלת רמ"י פעלו יחדיו במשך קרוב לשלוש שנים, לקידום הסכם חשוב וחסר תקדים לעיר ירושלים ולאוניברסיטה העברית. העסקה היא חלק מפעילות הנהלת האוניברסיטה להעמקת היציבות הכלכלית והגדלת מקורות המימון שלה לצד שדרוג המעונות לסטודנטים והקמת מתחם מגורים ייחודי ואיכותי לטובת סגל צעיר. הכסף שיתקבל יספק מקור כספי חשוב לפיתוח פעילות אקדמית ולהגדלה ניכרת של ההשקעה בתשתיות. העסקה צפויה להביא לפיתוח נרחב של האזור הסמוך לקמפוס הר הצופים ולהגדלת היצע הדירות בירושלים". 

ראש העיר ירושלים, משה ליאון: "ההסכם שנחתם היום הוא לא פחות מהיסטוריה והוא מסמל את מהפכת הבנייה והתשתיות הנרחבת שמשנה בימים אלה את פני ירושלים ומבססת את עתידה לשנים רבות קדימה. כאשר יושלם הפרויקט הגדול הזה יעמדו כאן כ2000 יחידות דיור ועוד עשרות אלפי מטרים רבועים לתעסוקה מסחר ומשרדים. יחידות הדיור שיוקומו כאן ימזגו טוב יותר את הקמפוס והעיר ויהפכו לשכונה חדשה וייחודית". 

שר הבינוי והשיכון, מורשת וירושלים זאב אלקין: "יש כאן סגירת מעגל: השלמה של הליך ההסכם המאפשר לאוניברסיטה לצאת לדרך, בתנאים הרבה יותר טובים מבעבר. אנחנו גם משלימים את המהלך וגם מתניעים מהלך שהוא מחזק את ירושלים: גם כאלפיים יחידות דיור וקידום של ירושלים כעיר הבירה 70,000 מטר של תעסוקה ומסחר-צינור חמצן של העיר להתפתח. זה מהלך אסטרטגי משולש: מחזק את האוניברסיטה, מביא תוספת דיור וגם מביא מקומות עבודה. שלוש פעמים בהסכם אחד". 

קראו פחות
ראה גם: סגל, סטודנטים
שרת החינוך וההשכלה הגבוהה, יפעת שאשא ביטון, ביקרה באוניברסיטה העברית

שרת החינוך וההשכלה הגבוהה, יפעת שאשא ביטון, ביקרה באוניברסיטה העברית

16 נובמבר, 2021

השרה לוותה על ידי ההנהלה הבכירה של האוניברסיטה בסיור במרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח ובמרכז לננו-מדע וננו-טכנולוגיה בקמפוס א. ספרא (גבעת רם): "החשיבות שנותנת האוניברסיטה לממשק בין האקדמיה והמחקר לתעשייה והממד הפרקטי, היא משמעותית"

 

ראה גם: סגל, סטודנטים
40 על 40 של דה מרקר

הצעירים המבטיחים לשנת 2021 של "דה מרקר" (40 על 40) מהאוניברסיטה העברית: ד"ר הייתם עמל והרב נחמיה שטיינברגר

8 נובמבר, 2021

קרא עוד
מתוך אתר the marker:

 

הייתם עמל, 36
המכון לחקר התרופה, בית הספר לרוקחות - הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית בירושלים | גר בחיפה, נשוי ואב לשניים

ד"ר הייתם עמל פיתח שיטה חדשנית שמסייעת לזהות יעדים טיפוליים, ובעזרתה כבר הצליח להגדיר שינויים משמעותיים במוח בהפרעות נוירולוגיות כמו אוטיזם ואלצהיימר. הגילוי המשמעותי שלו היה במסגרת עבודת המחקר ב־MIT כשמצא, לראשונה בספרות, קשר בין רמות גבוהות של חנקן חמצני (NO), מולקולה המווסתת את הפעולות של איברים שונים, כולל המוח – לבין אוטיזם. הוא אף גילה כי ישנם חלבונים חשובים שעברו שינויים על ידי NO, ועלולים לשנות תפקודים עצביים. השלב הבא הוא לתכנן טיפול תרופתי שישנה את תפקוד החלבונים, ויגרום לריפוי או שיפור ההתנהגות האוטיסטית. מטרה נוספת במעבדות של עמל היא למצוא סמנים ביולוגיים בדם של ילדים אוטיסטים.

לפני כשנתיים חזר עמל מ־MIT לאוניברסיטה העברית והוא עומד בראש קבוצת מחקר במכון לחקר התרופה בפקולטה לרפואה. לאחרונה היתה לו תגלית שעוררה תהודה כשגילה שאוטיזם ואלצהיימר חולקים מנגנון מולקולרי משותף שיכול להוביל להפרעות נוירולוגיות. ההבנה הזאת יכולה לעזור לפתח טיפולים אפקטיביים חדשים.

https://www.themarker.com/magazine/EXT-INTERACTIVE-1.10355111

 

 

נחמיה שטיינברגר, 37
רב ומנהל המכינה החרדית באוניברסיטה העברית | גר בירושלים, נשוי ואב לחמישה

עד גיל 27 היה הרב נחמיה שטיינברגר אברך בכולל. הוא גדל בבית חרדי, ללא לימודי ליבה. עם זאת, שני הוריו עבדו, והוא ידע אנגלית מהבית. שני היתרונות הללו אפשרו לו, בגיל המופלג של 27, לצאת לשירות אזרחי בישיבה לנוער בסיכון, ולאחר מכן ללימודים אקדמיים. שטיינברגר עשה תארים בחינוך ובמחשבת ישראל, ומשם השתלב במאמץ הגדל לשלב את החרדים בשוק ההשכלה והעבודה.

פרט להיותו רב של בית כנסת ברחביה, שטיינברגר עסק כל השנים בשילוב חרדים באקדמיה ובמגזר הציבורי. הוא מנהל את המכינה החרדית של האוניברסיטה העברית, וגאה בכ־600 בוגרים שלומדים בקמפוס של האוניברסיטה. "הלימודים במכינה הם בהפרדה", הוא מדגיש, "אבל לאחר מכן בוגרי המכינה משתלבים בקמפוס הכללי". כל שנה מתקבלים 70 איש למכינה, כשהרוב מסיימים וממשיכים לתואר אקדמי באוניברסיטה – אבל זאת מאחר שהמכינה היא מסננת. ה־70 שמתקבלים הם מתוך יותר מ־300 פונים. "אנחנו עושים מבדק אישי וראיון אישי, כדי לוודא שמי שמתקבל מבין עד כמה המסלול עומד להיות קשה".

שטיינברג גם הפעיל את תוכנית "משפיעים" של נציבות שירות המדינה, לקליטת חרדים בוגרי תואר ראשון במגזר הציבורי. אחרי שהצליחה לשלב 45 חרדים במשרות בממשלה, הופסקה התוכנית בעקבות עתירה נגד ההפרדה המגדרית שהיתה בה. מאז לא הופעלה תוכנית דומה. אך זה לא עצר את שטיינברגר. כל השנים הוא העמיק את העיסוק שלו בחינוך החרדי עם לימודי ליבה, וליווה את הרב בצלאל כהן בהקמתה של "חכמי לב", ישיבה תיכונית חרדית שמגישה לבגרות מלאה. כיום הוא עובד בקרן הפילנתרופית מימונידיס, שמתכוונת להשקיע מיליוני דולרים בהקמתן של ישיבות תיכוניות חרדיות נוספות.

בעוד עשור הוא רואה את עצמו ממשיך לעסוק בקידום לימודי הליבה בחברה החרדית, כקובע מדיניות. "הייתי אברך ויצאתי לעבוד", הוא אומר. "אני מכיר את הקושי מקרוב, וארצה להגיע לתפקיד עם השפעה רוחבית על קביעת המדיניות בתחום".

 

https://www.themarker.com/magazine/EXT-INTERACTIVE-1.10357738

 

 

קראו פחות
שיגור הרקטה

שאפו להם: סטודנטים וסטודנטיות מהאוניברסיטה שיגרו בהצלחה רקטה ניסויית בדרום הארץ

7 נובמבר, 2021

קרא עוד
ביום שישי האחרון שוגרה רקטה ניסויית משטחי קיבוץ בית-ניר. מדובר בשיגור לא מסווג, ייחודי, מהבודדים שנעשו באזורנו

חברי המועדון הרקטי לסטודנטים מצטיינים מהאוניברסיטה העברית שיגרו בסופ"ש האחרון רקטה ניסויית משטחי קיבוץ בית-ניר. מדובר בשיגור רקטה בגודל בינוני, לראשונה מזה זמן רב בישראל, באופן לא מסווג, בלתי פורמלי ולמטרות אזרחיות - מהשיגורים הניסויים הבודדים שנערכו עד כה בארץ. הרקטה הצליחה להגיע לגובה שיא של כ-720 מטר, ולמהירות של 430 קמ"ש שהם כחצי מאך. לאחר מכן נחתה הרקטה בבטחה על פני הקרקע. במהלך שהיית הרקטה באוויר צוות הקרקע בוצע ניסוי וכן שודרה טלמטריה של מדידות טיסה מהרקטה אל תחנת קרקע.

כ-30 מחברי וחברות המועדון הרקטי האוניברסיטאי הגיעו לחזות בשיגור הרקטה יחד עם עשרות צופים נוספים, ביניהם נציגים מהאקדמיה והתעשייה, וכן חברת 'זיק דינור' שהייתה אמונה על הצד הפירוטכני של השיגור הרקטי. לאחר השיגור המוצלח, הרקטה הוחזרה לקרקע באמצעות מצנח שעצר את מהירות נפילתה - כדי למנוע את הפגיעה במכשור הרגיש ואמצעי האלקטרוניקה שהותקנו עליה. "ההישגים החשובים מבחינתנו הושגו. עלינו לגובה הנדרש, הצלחנו לפתוח את המצנח והצלחנו לקבל טלמטריה בזמן אמת את המידע מהטלמטריה מהניסוי ומהזיכרון של הרקטה נפענח בהמשך. בקרוב יתחיל תהליך ארוך של ניתוח התוצאות", ציינו עוד במועדון הרקטי.

במועדון הרקטי מציינים עוד כי מטרת השיגור הייתה בראש ובראשונה לאזן ולו במעט את הקונוטציה השלילית של המילה 'רקטה', ולהזכיר שישנם שימושים חיוביים ברקטות כמו לקידום מדע וטכנולוגיה. הרקטה נקראת בשם RAM-1:RAM  או "רם" על שם מיקום הרכבתה, קמפוס ספרא של האוניברסיטה העברית בגבעת רם. רם, גם כי הרקטה צפויה לעוף לגבהים, למקום רם. כמו כן ראשי התיבות של ר"ם הם רקטת מחקר. והספרה 1 - כי מדובר ברקטה הראשונה מסוגה. הרקטה נצבעה בוורוד, צבע שנבחר על ידי כלל חברי המועדון במטרה להעלות את המודעות לסרטן השד, שכן השיגור תוכנן לקרות בחודש המודעות למחלה.

הפרויקט כולו מתקיים בסיוע מספר רב של חברות, ארגונים ועמותות, ביניהם קונדור פסיפיק, רפאל, התעשייה האווירית, הטכניון, סי.אס.אס מע' מדויקות, ב.א. מיקרוגלים מקבוצת קומיט וקרן ענת ואמנון שעשוע - שהציבו עבור הסטודנטים מומחי תוכן שונים וציוד מתקדם כמו מערכת מדידה אינרציאלית מערכות שידור וקליטה וחניכה בהקמת תחנת קרקע.

השנה זו השנה השלישית בה מועברת במכון רקח לפיזיקה, אשר באוניברסיטה העברית, תכנית העשרה של המועדון. הפעילות פתוחה לכל סטודנט מן המניין באוניברסיטה וכל דיסציפלינה באה לידי ביטוי בפעילות השנתית של המועדון הרקטי, ממנהל ציבורי ועד כימיה פיזיקה מנהל עסקים וחינוך. פרופ' ראם סרי, חבר בוועדת ההיגוי של המועדון וראש הרשות למחקר ופיתוח באוניברסיטה העברית, הוסיף ומסר לגבי הפרויקט: "הכלים אותם רוכשים הסטודנטים בתחילת דרכם הינם קריטיים להמשך הדרך, אך אם זאת החשיפה לשימושים בכלים אלו אינה מתאפשרת עקב האינטנסיביות של התארים התובעניים באוניברסיטה. מועדון כזה מאפשר קיום אינטראקציה מעט פחות פורמלית, ולשמוע מפי חוקרים ומומחי תוכן על עצמם על המחקרים והניסויים אותם הם מבצעים. בנוסף הסטודנטים מתנסים בעבודת צוות ומביאים את הידע המגוון אותו רכשו במהלך התואר לכדי ביטוי בדרך לפתרון בעיה הנדסית אמיתית. "

לפרסומים בתקשורת:  ישראל היוםערוץ 20ערוץ 7ישראל דיפנס, המחדש, הידען,  מבזקלייב

קראו פחות
היענות הציבור

צוות מומחים בין-תחומי: "האלטרנטיבה האמתית לסגר כללי - הירתמות הציבור"

8 ספטמבר, 2020

אחד הדברים המהותיים ביותר הוא שבעת מגפה נדרשת היענות של הציבור - לאורך תקופה ארוכה יחסית – באימוץ התנהגות שבמקרים רבים פוגעת ברווחה האישית ובחוסן הכלכלי של הפרטים. זו למעשה האלטרנטיבה האמתית לסגר כללי. צוות חוקרים ממוסדות אקדמיים רבים, ביניהם פרופ' אליצור בר-אשר סיגל, ד"ר נטע ברק קורן ופרופ' רות פת הורנצ'יק מהאוניברסיטה העברית, אפיין את האתגרים והמליץ המלצות ראשוניות כיצד להתמודד איתם. המסמך עומד על סוגי הבעיות המונעים מהציבור להירתם להתמודדות עם המגפה, ומצביע על תחומי הידע והמומחיות הרלוונטיים הנדרשים כדי להתמודד עם בעיות אלה.

img

בקרוב באוניברסיטה העברית: מעבדה אוניברסיטאית לאומית ראשונה בארץ לחקר נגיפי SARS-CoV-2 חיים

8 ספטמבר, 2020

מפא"ת במשרד הביטחון, יחד עם האוניברסיטה העברית בירושלים ומשרד האוצר, הכריזו היום על הקמת מעבדה חדשה וייחודית, שתאפשר לבצע מחקרים מדעיים ואקדמיים בנגיפי SARS-CoV-2 חיים. האגף הראשון של המעבדה לטיפול בנגיף וברקמות כבר נפתח לפעילות. האגף השני ייפתח במהלך חודש נובמבר.

אילוסטרציה של מבנה הניסוי

מחקר בינלאומי חדש בראשות פרופ' דני פורת: היכן בדיוק עובר הזרם החשמלי במולקולת דנ"א?

7 ספטמבר, 2020

בקצרה: מחקר שהתפרסם ב-Nature Nanotechnology בראשות פרופ' דני פורת מהאוני' העברית הדגים לראשונה הולכת זרם חשמלי משמעותי למרחק רב במולקולות של דנ"א. החוקרים הופתעו לגלות כי ההולכה החשמלית עוברת בשידרת הדנ"א, שנחשבה ערוץ הולכה לא סביר. הגילוי משמש כיום כבסיס לפיתוח גלאי שיוכל לזהות ברגישות ובמהירות סמנים לסרטן ואף את וירוס הקורונה.

קצב הגידול של המאושפזים במצב בינוני וקשה, המושפע מצעדי מנע והנחיות ממשלתיות, בעיכוב של כ-10-12 ימים. ניתן להבחין בצורות השונות של הגל הראשון והשני דרכו

חוקרים מהאוני' העברית בקבינט הקורונה: עלייה מובהקת בחולים החדשים במצב בינוני וקשה, חלה יציאה מיציבות, הסיכון הנוכחי מחייב פעולה נמרצת

3 ספטמבר, 2020

דו"ח חדש שפורסם ע"י צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית והדסה קובע כי מקדם ההדבקה עלה חזרה מעל ל-1, וכי בשבועיים הקרובים יש לצפות לכ-600 חולים במצב קשה מהנגיף. החשש שלהם הוא מפני אי ספיקה בבתי החולים. נתוני הדו"ח הוצג במהלך ישיבת קבינט הקורונה

ד"ר אורן קולודני. צילום נדיה בלקינד

חוקרים מציעים גישה חדשה להתמודדות עם הקורונה: הכנסת מערכת החיסון לפעולה עוד לפני שהגוף מותקף ע"י הנגיף

17 אוגוסט, 2020

לדברי חוקרים מהאוני' העברית, אוני' סטנפורד והמרכז הבינתחומי הרצליה, גישה זו עשויה לשפר את תגובת המערכת החיסונית לווירוס, לקצר את תקופת המחלה, להפחית את הסיכון לסיבוכים, ואף לקצר את תקופת ההדבקה. החוקרים: "אנו מקווים שבעקבות המאמר ייצאו לדרך ניסויים קליניים שיבחנו את הגישה החדשה"

שירת המרפסות

סקר בעברית ובערבית: המוסיקה מקלה על הלחץ והבדידות בזמן משבר הקורונה? استبيان ألموسيقى والتعامل مع أزمه الكورونا

13 אוגוסט, 2020

בימים אלה נערך מחקר בין-לאומי (הכולל את ישראל, ארבע מדינות מדרום אמריקה, סין, ארה"ב ושש מדינות מאירופה), במסגרתו נחקר העיסוק בפעילויות שונות ובהן מוסיקה, במטרה להקל על המתח, החרדה, והבדידות, ולחזק את החוסן והרווחה הנפשית שלהם בשגרת החיים הלא-צפויה והמורכבת שנכפתה על כולנו. נשמח להבין ממך כיצד עובר עליך משבר הקורונה ומה הן דרכי ההתמודדות שלך עם המצב. תשובותיך תוכלנה ללמד אותנו כיצד ניתן להתמודד עם משברים מורכבים ולשמור על בריאות נפשית מיטבית.

הושגה שליטה על הגל השני של הקורונה - חלק מדוח החוקרים

6 חוקרים מהאוני' העברית מדווחים: מתחזקים הסימנים שהושגה שליטה על הגל השני של הקורונה, מודל התמותה נותר ללא שנוי

31 יולי, 2020

Israel Defense Forces. צילום מתוך ויקישיתוף, באדיבות IDF

הקרב נגד הקורונה: כך הצליח צה"ל להימנע מהתפרצות הנגיף בבסיסים

30 יולי, 2020

מאמר שהתפרסם בכתב העת "הרפואה הצבאית" בתחילת החודש שעבר, על ידי רופאים-חוקרים מהחוג לרפואה צבאית באוניברסיטה העברית וחיל הרפואה, הוסברו הצעדים שננקטו במהלך הגל הראשון של התפרצות נגיף ה-COVID19 בבסיסי צה"ל, בדגש על הפעולות שננקטו בפיקוד הצפון. ד"ר דודי סגל, ממובילי המחקר: "העבודה המשמעותית של צוותי הרפואה הצבאיים בנקודות הקצה, בשילוב שינויים ארגוניים מושכלים הביאה להגבלת ההשלכות של המגיפה על כוחות צה"ל"

COVID19. photo: unsplash.com

חוקרי האוניברסיטה העברית: נמשכת ההאטה בקצב הנדבקים המזוהים והחלה האטה גם בקצב עליית המאושפזים במצב בינוני וקשה

20 יולי, 2020

להלן נתונים עדכניים וניתוח המצב נכון לעכשיו לפי צוות המומחים מהאונ' העברית:

img

מומחים ישראלים: בחלל סגור ניתן להידבק בקורונה דרך האוויר – אוורור נכון ושהות קצרה בתוכו יצמצמו את הסיכון

9 יולי, 2020

צוות מולטי-דיסיפלינרי של מומחים ישראלים שיגר למשרד הבריאות מכתב פתוח, בו הודגש החשש מפני הישארות בחללים סגורים לא מאווררים, וביקשו שתינתן התייחסות רבה יותר לדרכי מניעה יעילות של הדבקה דרך האוויר, לא רק דרך רסיסים טיפתיים – זאת בהמשך למכתב שנשלח אתמול בנושא על ידי 239 מדענים לארגון הבריאות העולמי