cover

מחקר: פרופ' ליעוז אתגר הצליח לשפר את תפקודם של תאים סולאריים – ולהיות ידידותיים מאוד לסביבה

פרובוסקייט, חומר מוליך למחצה שהתגלה לאחרונה ע"י פרופ' ליעוז אתגר וצוותו מהאוניברסיטה העברית כיעיל מאוד בבליעת אור השמש, ושכלולו עשוי להוביל לשינויי דרמטי בשימוש העולמי באנרגיה סולארית, מתברר כעת כחומר שניתן להחליפו בתאים סולאריים מבלי לחכות שיתפרק או ייהרס ובכך יפגע בסביבה

ראה גם: בתקשורת, מחקר
thunder. by jeremy thomas

מחקר חדש חושף את הקשר בין אבק מדברי וזיהום עירוני לסופה הקטלנית שאירעה בתחילת השנה בת"א

באסון שאירע ב-4 בינואר 2020 נהרגו שני בני אדם במעלית ותשתיות רבות ניזוקו. בסוף השבוע שטפה סופה את ערי החוף של ישראל. האם הסיבה לקיומן של סופות אלה קשורה אך ורק לשינוי האקלים? מחקר שנערך בהובלת חוקרים מהאונ' העברית ו-IDC הרצליה, מצא סינרגיה מרתקת בין מספר גורמים, ביניהם אירסולים וחלקיקי אבק, שעלולים לגרור סופות ברקים וגשמים שהתרבו בעת האחרונה באזורנו

ראה גם: בתקשורת, מחקר
Woman wearing face mask during coronavirus outbreak. by engin akyurt

סקר: נשים חוות לחץ נפשי רב יותר מגברים במשבר הקורונה, דואגות יותר מגברים לבריאות בני המשפחה ונשארות אופטימיות

עוד עולה מהסקר החדש, שבוצע על ידי פרופ' גד יאיר מהאונ' העברית, כי אנשים שחלו בקורונה הפכו שאננים ופחות שומרים על היגיינה, לציבור לא בוער להעמיק את הידיעות לגבי מגיפת הקורונה ותסמיניה והוא פחות סומך על התקשורת ומסריה, והמשיבים לא מאמינים שהצעירים ישנו את נוהגי החתונה שלהם בעתיד הקרוב

COVER דף קרב חטיבת הראל

מחקר חדש חושף את השינוי שנוצר בדפי הקרב שהובילו את חיילי צה"ל לקרב, לפני ואחרי מלחמת יום הכיפורים

לפי מחקר חדש, שפת דפי הקרב השתנתה ממיקוד ביהדות והמורשת היהודית לפני מלחמת יוה"כ, לשפה רציונלית הממוקדת במילוי משימות והשבת השקט והביטחון לאזרחי ישראל לאחר המלחמה. לטענת מובילת המחקר, נטע גל-נור מהאונ' העברית, בחברה בישראל המפולגת לשבטים בה היהדות כבר איננה גורם מלכד, המיקוד במשימות וערכי הצבא שרתו את המפקדים בבואם לדרבן חיילים לצאת לקרב

ראה גם: בתקשורת, מחקר
multiple entangled photons

פריצת דרך מדעית: חוקרים הצליחו לשזור קוונטית ארבעה פוטונים במערכת קומפקטית

קבוצת המחקר של פרופ' חגי איזנברג בשיתוף מכון מחקר צרפתי והדוקטורנטים דניאל איסטרטה ויהודה פילניאק מהאונ' העברית, שפורסם בכתב העתNature Communications , הוליד מחקר חדש המבשר על מערכת קוונטית קומפקטית חדשה ופורצת דרך המאפשרת שזירת מספר שרירותי של פוטונים

ראה גם: בתקשורת, מחקר
סימון לבחור נכון

פרופ' רם רייפן מהאוניברסיטה העברית והתזונאית הקלינית מרב מור-אופיר משיקים שיטה חדשנית לדירוג מזונות בספר חדש

ראה גם: מחקר, סגל
Toxoplasma gondi

מחקר מרתק: חמורים רבים בישראל נחשפו לטוקסופלזמה גונדי - טפיל שעלול לסכן נשים בהיריון

במחקר שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומהמכון הווטרינרי ע"ש קימרון במשרד החקלאות נמצא כי חמורים רבים בישראל נחשפו במהלך חייהם לטפיל  Toxoplasma gondii, שעלול להיות מסוכן לנשים בהיריון. זהו המחקר האפידמיולוגי הראשון שביקש לבחון מה מידת החשיפה של חמורים בישראל לטפילי טוקסופלזמה, ובו נמצאה עדות לחשיפה לטפיל ב-94% מהחמורים

ראה גם: בתקשורת, מחקר
AM

חוקרים מהאוניברסיטה העברית פענחו במחקר פורץ דרך את אופן ההשפעה של תאי עצב מתחדשים על פעילות המוח הבוגר

במהלך החיים, הגוף הבוגר מייצר מספר רב של תאים חדשים, דוגמת תאי שערה ותאי דם. עם זאת, תאי עצב (נוירונים), התאים האחראים לכלל התקשורת במוח שלנו, במרבית המקרים אינם מתחדשים במהלך החיים. המוח מכיל מספר קבוע של תאי עצב איתם אנחנו נולדים ובמקרים בהם תאי עצב מתים, למשל בעקבות שבץ מוחי או מחלות הפוגעות במערכת העצבים המרכזית כמו אלצהיימר, חוסר היכולת של המוח לחדש את עצמו ניכר באובדן תפקודי הולך ומחמיר.

ראה גם: בתקשורת, מחקר
בדיקות קורונה באוניברסיטה העברית

מחקר חדש: הדסה והאונ' העברית ביצעו 130,000 בדיקות קורונה תוך חיסכון של 76% מערכות הבדיקה

קבוצת חוקרות בראשות ד״ר מורן יסעור ופרופ' דנה וולף מציגה ממצאים ראשונים מסוגם אודות הרגישות והיעילות של שיטת האיגום, המאפשרת לבדוק עד שמונה נבדקים בעזרת בדיקה יחידה. כתב העת nature שיבח את תוצאות המחקר בעדכון הקורונה העתי שפרסם לחודש נובמבר

ננו נוגדנים [בסגול] מתיישבים על הספייק של וירוס הקורונה. צילום מתוך מעבדתה של דר דינה שניידמן

מחקר ישראלי-אמריקאי: קוקטייל ננו-נוגדנים שהופק מהחיה למה יצליח לעצור את נגיף הקורונה החדש, ביעילות ובעלות נמוכה

 המחקר פורסם ב-"Science" ובוצע בין היתר בהובלת ד"ר דינה שניידמן וצוותה מהאונ' העברית, שטוענת כי "בהשוואה לטיפולים בנוגדנים סטנדרטיים שנמצאים כרגע בשלבים קליניים מתקדמים, שהם יקרים מאוד ויכולים בקלות לעלות מעל 100,000 דולר לחולה, ניתן לייצר ננו-נוגדנים מהונדסים בזול, בקנה מידה גדול - התואם היטב למשבר הנוכחי". קוקטייל ננו-נוגדנים שיצרו החוקרים במחקרם נמצא כעת בשלב הניסויים הפרה-קליניים

img

מדאיג: חצי שנה אחרי שחלו, כמעט מחצית מחולי הקורונה שהשתתפו במחקר דיווחו על תסמין אחד לפחות שנשאר

מתוצאות מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרות וחוקרים מהאוניברסיטה העברית, בראשות פרופ' מאשה ניב ורופאי הדסה, עולה כי תסמינים של עייפות, שינויים בריח ובטעם וקשיי נשימה היו שכיחים גם לאחר תוצאות מטוש שלילי. 46% מהחולים דיווחו על תסמין אחד לפחות גם חצי שנה לאחר ההידבקות בקורונה

img

פרופ' דורון גזית, מצוות חוקרי הקורונה באונ' העברית, בראיון נרחב: "יש פה וירוס שמדבק יותר ועובר 'טוב יותר' דרך הילדים"

מה משמעות המוטציה מבחינת השפעתה על מהלך המגפה ועל ההתמודדות אתה? האם מתחילה פה סוג של מגפה חדשה, ועד כמה היא צריכה להדאיג אותנו?

פרופ' נחמיאס

תרופה לקורונה? נתונים קליניים ראשונים מאששים את התוצאות של פרופ' יעקב נחמיאס לגבי יעילות תרופות ממשפחת הפיבראטים נגד הקורונה

כפי שפורסם ביולי האחרון, פרופ' יעקב נחמיאס, ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית, הצליח לפצח את מנגנון השכפול של נגיף SARS-CoV-2 בתאי ריאה אנושיים, שמשתלט על מנגנון חילוף החומרים של התאים ומונע מהם פירוק שומנים באופן יעיל. בהמשך, איתר פרופ' נחמיאס תרופה בשם Fenofibrate (Ticor), תרופה מוכרת שמאושרת לשימוש על ידי ה-FDA משנת 1975 וייעודה לטיפול ברמות גבוהות של טריגליצרידים בדם. התרופה מאיצה את פירוק השומנים  בתאי הריאה, ובכך עוצרת את התפתחות המחלה.

האוטובוס בדרכו ליעד

"תואר עד הבית": ביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית במיזם יצירתי וייחודי להענקת תעודות סיום התואר

מאות עוברים ושבים שגדשו ביום שישי (18.12) בצהריים את פארק צ'ארלס קלור בחוף הדרומי של תל אביב, נתקלו במחזה משונה.

Tiberias excavation casts light on early Islamic-era life

"הצצה נדירה לתהליכי עבודה באזורנו בתקופות קדומות": מטמון תבניות לנרות שמן נחשף בחפירה ארכיאולוגית בטבריה

מטמון נדיר מהתקופה האסלאמית הקדומה התגלה בחפירה מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בראשות ד"ר אורן גוטפלד. עשר תבניות של נרות שמן ששרדו בשלמותן, עשויות מחמר ומעוטרות בדגמים גיאומטריים וצמחיים, מאפשרים הצצה נדירה לאופני עבודה בימי קדם

ראה גם: בתקשורת, מחקר
eating. carles rabada, unsplash

ממצאים ראשונים למחקר ייחודי: חדרי הכושר סגורים? הישראלים ממשיכים להשמין

מחקר המשך של האוניברסיטה העברית על הרגלי התזונה וההשמנה של הישראלים חושף כי 60% דיווחו כי העלו במשקלם עד כה, מחצית מהם העלו כ-3.5 ק"ג בממוצע. ד"ר חורש דור-חיים, מראשי המחקר: "התוצאה שמתקבלת היא נזק בלתי הפיך לבריאות הציבור"

מפת התחלואה המצטברת לפי אזור סטטיסטי

כלי חדש להחייאת תוכנית ה"רמזור": מפות תחלואת קורונה בישראל שלוקחות בחשבון ניצני התפרצות, "נקודות חמות" והתאוששות מהקורונה

Netai Benaim

פרופ' ענבל גושן והדוקטורנטית עדי קול גילו את המנגנון במוח שבורר חוויות משמעותיות בחיים שלנו ומייצר מהם זיכרונות ארוכי טווח

ד"ר עידו גולדשטיין, מתוך האתר האישי

חוקר הצומות הממושכים ד"ר עידו גולדשטיין יקבל מענק מחקרי בסך 6 מיליון ש"ח מטעם ERC Starting Grant

מחקרים מראים שצום לסירוגין ממזון (ללא הגבלה בשתיית מים) מקנה יתרונות בריאותיים רבים כמו ירידה במשקל, שיפור לחץ דם וירידה ברמת הסוכר בדם. באנשים הסובלים מהשמנת יתר, עודף כולסטרול או סוכרת צום לסירוגין הוביל לשיפורים במדדי המחלה. במחקרים מקיפים שנעשו בעכברים, משטרי צום לסירוגין הקנו יתרונות בריאותיים מרחיקי לכת. בין היתר, עכברים סוכרתיים שצמו לסירוגין הפסיקו לחלוטין להראות סימני מחלה. בניסוי אחר, עכברים שצמו לסירוגין חיו למשך זמן רב יותר.

שירת המרפסות

סקר בעברית ובערבית: המוסיקה מקלה על הלחץ והבדידות בזמן משבר הקורונה? استبيان ألموسيقى والتعامل مع أزمه الكورونا

בימים אלה נערך מחקר בין-לאומי (הכולל את ישראל, ארבע מדינות מדרום אמריקה, סין, ארה"ב ושש מדינות מאירופה), במסגרתו נחקר העיסוק בפעילויות שונות ובהן מוסיקה, במטרה להקל על המתח, החרדה, והבדידות, ולחזק את החוסן והרווחה הנפשית שלהם בשגרת החיים הלא-צפויה והמורכבת שנכפתה על כולנו. נשמח להבין ממך כיצד עובר עליך משבר הקורונה ומה הן דרכי ההתמודדות שלך עם המצב. תשובותיך תוכלנה ללמד אותנו כיצד ניתן להתמודד עם משברים מורכבים ולשמור על בריאות נפשית מיטבית.

הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. צילום: דנה פילוסוף

האקתון מטעם ובהובלת המכון לקרימינולוגיה: האלימות החמורה הגואה בחברה הערבית

ביום שלישי (28.7) ייערך האקתון ראשון מסוגו בזום, מטעם ובהובלת המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשותפות עם משרד המשפטים ומשטרת ישראל, בנושא האלימות החמורה הגואה בחברה הערבית. במהלך ההאקתון ישתתפו גורמים שונים ממספר גופים, ביניהם בכירים ממשטרת ישראל, משרד המשפטים, השלטון המקומי, המשרד לביטחון פנים ועוד. לצורך ההאקתון נבחרו שישה יישובים בהם בעיית האלימות היא חמורה במיוחד, ומכל יישוב נבחרו מספר גורמים מהגופים שצוינו לעיל, שיידרשו לשתף פעולה יחד בתחרות ייחודית.

lockdown. pic: engin akyurt

פרופ' אבי שמחון בהרצאה לסטודנטים מביה"ס למנהל עסקים באוני' העברית: "לא חושב שהמשבר יגרום לעלייה במחירי הדיור"

בסדרת מפגשים וירטואליים ייחודית שנפתחה השבוע (שני) לקהילת בביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים, אירחה ד"ר מרים שוורץ-זיו מסגל ביה"ס את פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, להרצאה קצרה ושו"ת עם סטודנטים ובוגרי ביה"ס בנוגע למשבר הקורונה והשפעתו הכלכלית על המשק הישראלי. נושא ההרצאה של פרופ' שמחון היה "במה שונה משבר הקורונה ממשברים קודמים ומהן ההשלכות על המדיניות הכלכלית?". פרופ' אבי שמחון משמש כיום גם כחבר סגל במחלקה לכלכלת סביבה וניהול באוניברסיטה העברית.

קורונה

פוענח המנגנון בקרב חולי קורונה שגורם לתמותה מוגברת מהנגיף

במחקר שבוצע לראשונה בארץ, במרכז הרפואי הדסה על ידי פרופ' עבד אל-ראוף חג'אזי, מנהל מערך המעבדות בהדסה וחוקר באוני' העברית, נמצא המנגנון האחראי על יצירת קרישיות יתר בדמם של חולי COVID-19, שהביא לתמותה נרחבת בקרב חולים בנגיף ברחבי העולם. החוקר: "אם נצליח למנוע את היווצרות קרישי הדם לפני שהם נוצרים כנראה שהחולים לא יזדקקו למכונות הנשמה או לטיפול נמרץ"

מעבדה

חוקרים מהאוניברסיטה העברית: עדיין לא ניתן לקבוע באופן מלא האם יש התפרצות כוללת של קורונה

צוות חוקרים ממכון רקח לפיסיקה ומהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית ערך ביום א׳ ניתוח של העלייה בשיעורי ההדבקה בנגיף הקורונה מאז תחילת הקלות הסגר, ובמיוחד בעשרת הימים האחרונים.

לאחר בדיקת פרמטרים רלוונטיים, כמו מספר החולים המאותרים, שינוי במספר המאושפזים והשוואה בין מדינות שנקטו במדיניות טיפול דומה בנגיף, החוקרים הגיעו למספר מסקנות:

סיגריה

סקר: כמחצית מהמעשנים הישראלים הגדילו את כמות הסיגריות היומית במהלך משבר הקורונה

 

סקר ישראלי חדש חושף כי המעשנים בארץ הגדילו בממוצע את כמות הסיגריות היומית שלהם במהלך משבר הקורונה בכ-3 סיגריות ליום. בנוסף, 8.8% מהמעשנים דיווחו על שינוי בכללי העישון בתוך הבית במהלך תקופת הקורונה - ממצב שבו אסור לעשן בתוך הבית בכלל למצב שבו מותר לעשן במרפסת או בחדרים מסוימים

 

logo

הבהרה: מתווה הלימודים הקיים נמשך

מרבית השיעורים ממשיכים להתקיים לעת עתה באופן מקוון, ולצדם יתקיימו שיעורים מסוימים בקמפוס. נמסרה הודעה לסטודנטים שמשתתפים בקורסים שיתקיימו מעתה בקמפוס. סטודנטים שלא יוכלו להגיע לקמפוס יוכלו להמשיך ללמוד בהוראה מרחוק. אם לא נמסרה הודעה אחרת למשתתפים בקורס, השיעורים בקורס ממשיכים להתקיים מרחוק. הבחינות יתקיימו בקמפוס.
רון גרליץ

מעסיקים, אל תיתנו לעובדים החלשים לשלם את מחיר המגפה

בימים אלה המשק חוזר לפעילות, ומעסיקים מחזירים לעבודה חלק מהעובדים שהוצאו לחל"ת – אך לא את כולם. על פי הערכות של שירות התעסוקה, כחמישית מהעובדים שהוצאו לחל"ת, כ־200 אלף עובדים, לא יחזרו לעבודה עד סוף השנה ואולי אף מעבר לכך. מי הם העובדים שייחרץ גורלם להישאר מחוץ לשוק העבודה, ואולי אף לזמן רב?

מתיחות בעמידה עם חלי קדם, מתוך שיעור שעלה לאתר עמותת קוסל בזמן הסגר, משבר הקורונה

סקר חדש באוני' העברית: 55% עלו במשקל בזמן הקורונה, 60% התאמנו ברשת

סקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית בהובלת הפיזיולוג ד"ר חורש דור-חיים, שמנהל את מרכז o2 אגף אד"מ לקידום בריאות ורפואת ספורט באוניברסיטה, בדק את הרגלי האימונים והתזונה של 1,200 נבדקים בתקופת הקורונה - שנוהגים להתאמן במסגרת חוגים, חדר כושר, אימון אישי או כל פעילות ספורט מאורגנת בימי השגרה. הסקר פורסם בכתבה נרחבת בעיתון "ישראל היום". הנתונים מבוססים על דיווח עצמי של הנשאלים ולא על שקילה, וההערכה היא שמדובר בנתוני חסר, כשהנתונים האמיתיים גבוהים בכ-30%.

חוקרי האוני' העברית הפכו משחה אנטיביוטית לעור - לתרופה בהזרקה, שעשויה לסייע בטיפול בחולי קורונה המפתחים זיהום חיידקי משני

חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים פיתחו אנטיביוטיקה להזרקה בעלת מנגנון פעולה חדש בשם ננו-מופירוצין. על פי הודעה שפרסמה היום "יישום", חברת הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית, הפיתוח החדש יוכל להשפיע לטובה על הטיפול בחולי קורונה קשים הסובלים מזיהום חיידקי משני. מדובר בפרויקט ייחודי שנערך בשיתוף פעולה בין חוקרי האוניברסיטה העברית יחד עם עמיתיהם הגרמנים במרכז "הלמהולץ" לחקר זיהומים.

תמונת קאבר ד"ר יובל טבח

פרויקט עולמי בפקולטה לרפואה בהובלת ד"ר יובל טבח: איסוף נתונים מחולים על ידי הפצת שאלון אינטרנטי ייחודי

בנוסף, חוקרת במעבדתו של ד"ר יובל טבח בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית מצאה לא פחות מ-145 תרופות "פופולריות" שעשויות להשפיע על סיכויי ההדבקה והתפתחות המחלה של נגיף הקורונה באדם. רשימת התרופות פורסמה במאמר מדעי באתר המאמרים ssrn. בשיתוף פעולה עם המרכז הרפואי הדסה בירושלים נבדק השפעתן על מאות חולים