ד"ר עידו גולדשטיין, מתוך האתר האישי

חוקר הצומות הממושכים ד"ר עידו גולדשטיין יקבל מענק מחקרי בסך 6 מיליון ש"ח מטעם ERC Starting Grant

3 ספטמבר, 2020

מחקרים מראים שצום לסירוגין ממזון (ללא הגבלה בשתיית מים) מקנה יתרונות בריאותיים רבים כמו ירידה במשקל, שיפור לחץ דם וירידה ברמת הסוכר בדם. באנשים הסובלים מהשמנת יתר, עודף כולסטרול או סוכרת צום לסירוגין הוביל לשיפורים במדדי המחלה. במחקרים מקיפים שנעשו בעכברים, משטרי צום לסירוגין הקנו יתרונות בריאותיים מרחיקי לכת. בין היתר, עכברים סוכרתיים שצמו לסירוגין הפסיקו לחלוטין להראות סימני מחלה. בניסוי אחר, עכברים שצמו לסירוגין חיו למשך זמן רב יותר.

Biblical Archaeology Review COVER

"מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה, פְּנֵי אֱלֹהִים": האם התגלו פסלים המייצגים את אלוהי ישראל, בהם האמינו וסגדו בני ישראל?

20 אוגוסט, 2020

"האם אלו פניו של האלוהים?", זו השאלה שהופיעה השבוע על גבי השער של כתב העת המדעי "Biblical Archaeology Review" ומתקשרת לעבודתו המחקרית פורצת הדרך והמהפכנית של פרופ' יוסי גרפינקל, ראש המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית. במחקרו ביצע פרופ' גרפינקל השוואה בין צלמיות של אלים זכריים שנמצאו בחורבת קיאפה, במקדש בתל מוצא שליד ירושלים וממצא נוסף מאוסף משה דיין שבמוזיאון ישראל.

ראה גם: בתקשורת, מחקר
ד"ר אורן קולודני. צילום נדיה בלקינד

חוקרים מציעים גישה חדשה להתמודדות עם הקורונה: הכנסת מערכת החיסון לפעולה עוד לפני שהגוף מותקף ע"י הנגיף

17 אוגוסט, 2020

לדברי חוקרים מהאוני' העברית, אוני' סטנפורד והמרכז הבינתחומי הרצליה, גישה זו עשויה לשפר את תגובת המערכת החיסונית לווירוס, לקצר את תקופת המחלה, להפחית את הסיכון לסיבוכים, ואף לקצר את תקופת ההדבקה. החוקרים: "אנו מקווים שבעקבות המאמר ייצאו לדרך ניסויים קליניים שיבחנו את הגישה החדשה"

פרופ' עמוס פרומקין ובועז לנגפורד במערה. צילום: בועז לנגפורד

שוברים שיאים חדשים: מערת החוואר הארוכה בעולם אותרה באזור ים המלח

14 אוגוסט, 2020

חוקרי מערות ישראלים, בראשות צוות מהאוני' העברית, הצליחו למצוא את מערת החוואר הארוכה בעולם בדרום ים המלח. אורכה הכללי עומד על מעל לקילומטר. החוקרים סיפרו בהתרגשות: "גילוי שדות המערות בחוף ים-המלח הוא אחד הגילויים המשמעותיים והדרמטיים ביותר בעבודת השטח במערות ישראל בשנים האחרונות"

ראה גם: בתקשורת, מחקר
שירת המרפסות

סקר בעברית ובערבית: המוסיקה מקלה על הלחץ והבדידות בזמן משבר הקורונה? استبيان ألموسيقى والتعامل مع أزمه الكورونا

13 אוגוסט, 2020

בימים אלה נערך מחקר בין-לאומי (הכולל את ישראל, ארבע מדינות מדרום אמריקה, סין, ארה"ב ושש מדינות מאירופה), במסגרתו נחקר העיסוק בפעילויות שונות ובהן מוסיקה, במטרה להקל על המתח, החרדה, והבדידות, ולחזק את החוסן והרווחה הנפשית שלהם בשגרת החיים הלא-צפויה והמורכבת שנכפתה על כולנו. נשמח להבין ממך כיצד עובר עליך משבר הקורונה ומה הן דרכי ההתמודדות שלך עם המצב. תשובותיך תוכלנה ללמד אותנו כיצד ניתן להתמודד עם משברים מורכבים ולשמור על בריאות נפשית מיטבית.

עצמות הרגל של 'עמוד 9' במערת עמוד. פרופ' אראלה חוברס

מחקר ארכיאולוגי חדש חושף: שברי רגל שנמצאו במערת עמוד זוהו כשרידים של אישה ניאנדרטלית שחיה באזורנו

12 אוגוסט, 2020

השרידים שנמצאו, של אישה שכינויה המדעי הוא "עמוד 9", הם ככל הנראה בין העדויות המאוחרות ביותר הידועות כיום לקיומו של האדם הניאנדרטלי במזה"ת, והם בו-זמניים להופעה של האדם המודרני בארץ. במחקר חדש בהובלת ד״ר אוסבורן פירסון מהאוני' של ניו מקסיקו ופרופ' אראלה חוברס מהאוני' העברית, קובעים החוקרים: "'עמוד 9' היא ניאנדרטל, אבל עם נופך מקומי"

ראה גם: בתקשורת, מחקר
prof-yinon-ben-neria-cover

מחקר פורץ דרך: חיידקי המעי ה"טובים" מסוגלים לעצור את היווצרות סרטן המעי הגס ואת התפתחותו? אל תבנו על זה

11 אוגוסט, 2020

מחקר של חוקרי האוניברסיטה העברית שהתפרסם ב-Nature חושף מנגנון מפתיע הדרוש להתנעת הפעילות הסרטנית של מוטציה נפוצה בסרטן המעי הגס. פרופ' ינון בן- נריה, ממובילי המחקר: "התגלה שהמוטציה הסרטנית הכה נפוצה, שבכל העולם חשבו שהיא עומדת בפני עצמה, תלויה באופן מוחלט בסביבתה". וגם: למה מומלץ לאנשים שנמצאים בסיכון לחלות בסרטן המעי הגס לצמצם אכילת מזונות המכילים פוליפנולים?

ראה גם: מחקר
meds._credit_-_quotecatalog_from_unsplash_01.jpg

חוקר מהאוני' העברית יצר רשימה של 145 תרופות שיכולות להשפיע לטובה או לרעה על הקורונה - ביניהן אספירין ואינסולין

9 אוגוסט, 2020

הוויאגרה והאספירין הן שתי תרופות מתוך רשימה חדשה של תרופות אותה יצר ד"ר יובל טבח מהאוני' העברית וצוותו, לגביהן נמצא כי יתכן שיש להן פוטנציאל להשפיע לטובה או לרעה על מהלך המחלה בנגיף הקורונה. הרשימה פורסמה ב-“iScience”

ראה גם: בתקשורת, מחקר
Measurements of the Floor that collapsed during the Destruction. Photographer Shai Halevi Israel Antiquities Authority

חוקרים הצליחו לשחזר את השדה המגנטי של כדה"א בט' באב, 586 לפנה"ס – ולחשוף את עוצמת חורבן י-ם בידי הבבלים

9 אוגוסט, 2020

מדי שנה בתשעה באב, יהודים ברחבי העולם זוכרים את חורבן בית ראשון. כעת, בזכות הזיכרון ההיסטורי הארוך של העם היהודי, והודות לממצאים ארכיאולוגיים שנחשפו לאחרונה בחפירות עיר דוד, חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות הצליחו לשחזר את השדה המגנטי של כדור הארץ באוגוסט 586 לפנה"ס – ולחשוף את עוצמת חורבן ירושלים בידי הבבלים.

ראה גם: בתקשורת, מחקר
החוקרים. צילום: אסף מוסקונה

מחקר חדש מערער את התפיסה לגבי פציעה והשתקמות מפציעה בצמחים

9 אוגוסט, 2020

בניגוד לבעלי חיים, הדרך היחידה של הצמחים להתמודד עם פציעות היא לגדל את האיברים הפגועים מחדש. היכולת שלהם להשתקם לאחר פציעה חמורה היא אחת התכונות המרשימות והמסקרנות ביותר. אנחנו נתקלים ביכולת הזאת ביומיום, למשל, כאשר אנחנו טובלים ענף במים ורואים אותו מגדל מחדש את מערכת השורשים הקטועה שלו.

ראה גם: בתקשורת, מחקר
Photo by Cole Keister

חוקרים מהאונ' העברית זיהו שלוש תפיסות שונות למונח "שלום" בקרב ישראלים ופלסטינים שמשקפות אסטרטגיות הפוכות לפתרון הסכסוך המדיני

9 אוגוסט, 2020

הסכסוך הישראלי-פלסטיני והפתרונות שהוצעו לו עד כה, הם נושאים מקטבים בחברה הישראלית והפלסטינית. כל פתרון עתידי למשבר הממושך יצטרך לגשר בין הקטבים השונים בשתי החברות, על מנת לייצר אופרציה ישימה ויציבה שתזכה לתמיכת הרוב בשני העמים. במחקר חדש שפורסם החודש במגזין הנחשב PNAS, ד"ר עודד אדומי לשם ופרופ' עירן הלפרין בחנו כיצד ישראלים ופלסטינים מבינים את הקונספט של "שלום" וכיצד ההבנה של המושג משפיעה על תמיכה בפתרונות שונים לקונפליקט.

ראה גם: בתקשורת, מחקר
הושגה שליטה על הגל השני של הקורונה - חלק מדוח החוקרים

6 חוקרים מהאוני' העברית מדווחים: מתחזקים הסימנים שהושגה שליטה על הגל השני של הקורונה, מודל התמותה נותר ללא שנוי

31 יולי, 2020

מי יתרום יותר? jinyun, splash

מי יתרום יותר למיזמי הדסטארט, גברים או נשים? מחקר חדש ניסה לענות על השאלה

19 ספטמבר, 2021

קרא עוד

האם תרומה חייבת להיות בעלת משמעות כדי שנרצה לעזור האחד לשנייה? בשנים האחרונות, אנחנו עדים לעלייה חדה בפופולריות של פלטפורמות מימון ההמונים, ובפרט כאלה המבוססות תגמול, כמו הדסטארט הישראלית. כתוצאה מכך, שאלה שהחלה להעסיק כלכלנים ברחבי העולם היא האם נשים נדיבות יותר מגברים, או שההפך הוא הנכון, במיוחד בנוגע לאתרי מימון המונים?

מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Journal of Behavioral and Experimental Economics, בחן הבדלים מגדריים בפלטפורמות מימון המונים במטרה להבין מוטיבציות שונות בין המינים. המחקר נערך על-ידי פרופ' אייל וינטר מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, ד"ר יהונתן בצלאל מבית-הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית וד"ר יבגני מוגרמן מבית-הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. תוצאות המחקר מראות כי פרסים חומריים עבור תרומה כספית בפלטפורמות מימון המונים פוגעות במוטיבציה של נשים לתרום ובתחושת המשמעות של העשייה למען האחר, יותר מאשר אצל גברים. כלומר, נשים רגישות יותר מגברים להשפעת תמריצים חומריים על הנכונות לתרום למען הזולת.

המחקר התבסס על ניתוח אפשרויות התרומה של משתתפים בפלטפורמות מימון ההמונים כדי לאפשר בחינה והשוואה של "אינטראקציות בין מוטיבציות", כדברי החוקרים, כלומר – מוטיבציות שונות בין המינים. החוקרים ערכו מספר ניסויים על שתי קבוצות נבדקים עם הגדרות שונות לקמפיינים של גיוס המונים, למשל, פסטיבלים אומנותיים ומוזיקאים המבקשים להקליט אלבום, ובעבור תרומה מוכנים להעביר עותק שלו במחיר נמוך יותר. ההבדל בין הקבוצות היה האפשרות לקבל מתנה מהפרויקט שהמשתתפים תורמים עבורו. כך, בקמפיינים של מימון המונים ללא מתנה בתמורה, נמצא שנשים נוטות לתרום ברמה גבוהה יותר מהגברים. ד"ר מוגרמן מוסיף: "בהתייחס לנשים, משמעות התרומה כשמדובר בקמפיין ללא פרס כלשהו עולה בכ-10% וזה מאוד מובהק סטטיסטית".

ממצא קריטי זה מעיד כי פרסים חומריים חשובים יותר לגברים מאשר לנשים. פרופ' וינטר מסביר כי "מצאנו שברגע שמסירים תמריצים חומריים, נשים מייחסות משמעות רבה יותר להשתתפותן במימון ונוטות לתרום יותר. השפעה זו נעדרת במידה רבה או אפילו מוחלטת אצל גברים. המחקר שלנו מראה שההבדלים בין המינים עשויים להתבטא לא רק בתרומה האובייקטיבית, אלא גם – ואף יותר – במשמעות הסובייקטיבית המיוחסת על-ידי גברים ונשים לתרומותיהם".

צוות החוקרים טוען שלמאמר השלכות גם לגבי פלטפורמות גיוס תרומות אחרות. הם משערים כי "פלטפורמות כמו לוטו וטוטו שמשלבות תרומה לציבור עם פוטנציאל לפרס כספי יפגעו בתמריץ לנתינה, ותחושת הסיפוק הסובייקטיבית המתלווה לה אצל נשים יותר מאשר אצל גברים". צוות החוקרים מסכם שכאשר מתכננים קמפיין לגיוס כספים חייבים לשים לב ליחסים שבין תמריצים פנימיים וחיצוניים. אחת המסקנות המעשיות מהמחקר היא שנשים שואפות ליעדים שמהם מעל לכל רווח כספי או חומרי, ולכן לדעת החוקרים: "יזמי קמפיינים חייבים לקחת בחשבון גם את זהות המשתתפים במימון ולבנות את אסטרטגיית השיווק בהתאם".

המאמר המדעי: https://doi.org/10.1016/j.socec.2021.101757

הפרסום בתקשורת: ynet, כלכליסט

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
האגם במערת אילון צילם י. נעמן

מרגש: ניצחון אדיר לחוקרי וחוקרות האוניברסיטה ושותפיהם במאבק להצלת מערת איילון!

14 ספטמבר, 2021

קרא עוד

בחודש אפריל השנה החלו חוקרים וחוקרות מהאוניברסיטה העברית וגופים נוספים לבחון את דרכי הצלת המערכת ההידרולוגית והאקולוגית של מערת איילון. האיום על המערה הגיע כתוצאה מתכנונים לעבודות תשתית שלפיהם מי הגשמים מנחל איילון יווסתו אל תוך שטח המערה, במקרה כזה, המערה והמערכת האקולוגית שבה צפויים היו להיהרס. במילים אחרות, שמו של האיום על המערה נקרא "תת"ל 33 א'", תוכנית של נתיבי ישראל שביקשה לכלול את מערת איילון במיזם למיתון השיטפונות באגן האיילון. אלא שהיום, החליטה הוועדה לתשתיות לאומיות על שינוי התוכנית וכי יש להסיט את מי הגשמים למקורות חילופיים, ובכך בחרה להציל את החיים הנדירים שנוצרו בתוך המערה - עליהם דווח לאחרונה בהרחבה בתקשורת. 

מערת איילון היא רשת מחילות אדירה וטבעית, באורך של 2,700 מטר, באזור מחצבת מפעל נשר ברמלה שבשפלת יהודה. רשת מחילות זו ידועה כמקום היחיד בעולם שמערכת החי שלו אינה קיימת בשום מקום אחר - כל מיני בעלי חיים שהתגלו בה הם אנדמיים, כלומר אינם מוכרים ממקומות אחרים. לבעלי החיים היבשתיים שנמצאו במערה לא נמצאו קרובים ברמת המין והסוג בשום מקום אחר בעולם - מה שמעיד על ייחודם, בידודם ורמת האנדמיות שלהם. בניגוד לרוב החי בעולם שמנצל את אנרגיית השמש, בעלי החיים שבמערה מתקיימים על מקורות אנרגיה פנימיים במי התהום הנחשפים במערה.

בכתב העת Quaternary International נחשף לאחרונה במאמר מדעי חשיבות החיים במערה, להבנת ההתפתחות הביו-גיאוגרפית והגיאולוגית של ישראל ומזרח הים התיכון. המאמר נכתב בידי פרופ' עמוס פרומקין, ד"ר חנן דימנטמן וישראל נעמן מהאוניברסיטה העברית. במחקר התברר כי האבות הקדומים של בעלי החיים הייחודיים למערת איילון חדרו למערה לפני מיליוני שנים, עוד טרם ירדו פני הים התיכון במה שמכונה "האירוע המסיני". באירוע זה הים-התיכון כמעט והתייבש, כך שבעלי החיים שבמערה מהווים סוג של 'מאובנים-חיים' שמתעדים את האקלים הלח-חם ששרר באזורנו בתקופת המיוקן, עוד לפני תקופות הקרח והיובש שגרמו להכחדת אבותיהם מחוץ למערה. קרוביהם של כמה מבעלי החיים במימי המערה חדרו עוד קודם אל אזור הכנרת וים המלח, אשר היו מחוברים אז אל הים התיכון ויצרו לגונה גדולה. 

גילוי מערת איילון התרחש באופן מקרי, כאשר דחפור עסק בכרייה במחצבה בשנת 2006 ובמהלך עבודתו חתך את אחת ממחילות המערה. בחינת הפתח וגילוי המערה אליה הוא מוביל נעשתה על ידי ישראל נעמן, לשעבר תלמיד תואר שני לגאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. מאז נחקרת המערה על ידי צוותים מהאוניברסיטה העברית ומארצות שונות. חקר מערת איילון הוא דוגמה למחקר רב-תחומי הכולל גיאולוגיה, הידרולוגיה, גיאומורפולוגיה, גיאוכימיה, מיקרוביולוגיה וזואולוגיה. לכן, מעורבים במחקר חוקרים ממוסדות ותחומי מדע רבים.

למזלם של החיים במערה ולשמחת חוקרי וחוקרות האוניברסיטה העברית שנלחמו עליה, בשלב העברת התוכנית לעיון הציבור התקבלו השגות בנוגע להחדרת מים במחצבת נשר בשל מערכת אקולוגית ייחודית שהתגלתה במערה בתחתית המחצבה. חוקרים רבים מהאקדמיה בישראל ובעולם הציגו בפני הוות"ל נתונים לפיהם איגום או החדרה יגרמו להצפת המערה במי נגר ולשינוי דרסטי של התנאים הכימיים במערה, המאפשרים את קיומה של המערכת האקולוגית הייחודית. בסופו של דבר, נראה כי מקבלי ההחלטות קיבלו את דברי אנשי המקצוע שהתנגדו למהלך השנוי במחלוקת והפרסומים הרבים שעלו בנושא, והלחץ הציבורי שנוצר בשל כך, ובחרו להורות על מציאת אתר חלופי במקום המערה הייחודית במסגרת התוכנית למיתון השיטפונות באגן האיילון. למעשה, הוועדה הורתה לחברת נתיבי ישראל, יוזמת התוכנית, כי בתוך פרק זמן של חצי שנה עליה למצוא אתר חלופי לאיגום מי גשמים - במקום אתר מחצבת נשר בו נמצאה המערה. 

ממנהל התכנון - הות"ל נמסר לגבי ההחלטה: "הוועדה לתשתיות לאומיות במינהל התכנון, בראשות יו"ר מטה התכנון, שלומי הייזלר, קיימה היום (שני) דיון בנוגע לתוכנית המשלימה לניהול הנגר באגן נחל איילון (תת"ל 33 א) שמטרתה ריסון מי הנגר (מי גשמים) באגן האיילון לצד התוכנית להקמת מסילה רביעית באיילון. בשלב העברת התוכנית לעיון הציבור בחודשים האחרונים, התקבלו השגות בנוגע להחדרת מים במחצבת נשר בשל מערכת אקולוגית ייחודית שהתגלתה במערה בתחתית המחצבה. חוקרים רבים מהאקדמיה בארץ ובעולם הציגו בפני הות"ל נתונים לפיהם איגום או החדרה יגרמו להצפת המערה במי נגר ולשינוי דרסטי של התנאים הכימיים במערה, המאפשרים את קיומה של המערכת האקולוגית הייחודית. הוועדה הורתה לחברת נתיבי ישראל, יוזמת התוכנית, כי בפרק זמן של חצי שנה ימצא אתר חלופי לאיגום מי גשמים - במקום אתר מחצבת נשר בו נמצאה מערת איילון".

באוניברסיטה העברית הביעו שמחה גדולה על ההחלטה. פרופ' עמוס פרומקין, המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, הגיב בהתרגשות: "אנו מברכים את הות"ל בראשות יו"ר מטה התכנון, שלומי הייזלר, בנוגע לתוכנית תת"ל 33 א' על שקיבלה את ההחלטה המתבקשת למניעת פגיעה במערת איילון ועולם החי המיוחד שלה. אנו מקווים ששיקולים סביבתיים ימשיכו להנחות את המערכת השלטונית והציבורית בישראל ויובילו לעולם איכותי יותר שנוריש לדורות הבאים. אנו מודים לכל המשתתפים במאבק ולציבור הרחב שתמך בו".

פרופ' אריאל צ'יפמן, ראש החוג למדעי החיים באוניברסיטה העברית, שפעל בצורה נמרצת נגד התוכנית: "משמח מאוד לשמוע שעולם החי היחודי והפגיע של מערת איילון ניצל מהכחדה. בעלי החיים של איילון מהווים דוגמה נדירה ברמה העולמית למערכת אקולוגית שלמה המנותקת מן העולם שבחוץ. עצירת התכנית לנקז מי נגר לתוך המערה מנעה את חשיפת החיים במערה לעולם החיצוני, דבר שהיה משבש את המערכת האקולוגית הייחודית ומעלים אותה. חשוב מאוד שגופי התכנון השכילו להבין את הסכנה בהפרעות מסוג זה למערכות רגישות".

ד"ר אפרת גביש-רגב מאוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית, שלקחה חלק מרכזי במאבק: "החלטה חשובה זו היא צעד חשוב בקידום שמירת המערכת האקולוגית של מערת איילון הייחודית בקנה מידה עולמי. מערת איילון מהווה חלון לביום ה'אופל' הכולל בתי גידול אקווטיים ויבשתיים המתקיימים מיליוני שנים בתת הקרקע. אוצרות אוספי הטבע הלאומיים שבאוניברסיטה העברית בירושלים כוללים פרטים שנאספו ממערת איילון ושימשו למחקר טקסונומי בתיאור המינים הייחודים רק למערה זו. אנו שמחים כי הפרטים המופקדים באוסף לא יישארו כמזכרת למינים שנכחדו, אלא יהוו תזכורת לעולם סמוי מן העין אך בעל חשיבות מדעית רבה".

מרשות הטבע והגנים נכתב: "נצחון לטבע! מערת איילון לא תיפגע! הוועדה לתשתיות לאומיות הורתה על מציאת אתר חלופי במסגרת התכנית למיתון השיטפונות באגן האיילון. רשות הטבע והגנים התנגדה לפגיעה במערה יוצאת הדופן והובילה את המהלכים למציאת חלופות. אנחנו מודים לכל מי שהיה שותף למאבק וגם לציבור שגילה התעניינות".

מהחברה להגנת הטבע: "חדשות טובות לטבע! תקופה ארוכה שאחד מאתרי הטבע הכי ייחודיים בישראל, ואולי בעולם כולו, עמד בפני סכנת השמדה. עד היום. היום אנחנו שמחים לבשר: מערת איילון לא תיפגע! מערת איילון, שנמצאת בסמוך למפעל נשר ליד רמלה, מאכלסת חיים שלא קיימים בשום מקום אחר. סרטנים, עקרבים, ומגוון פרוקי רגליים שפשוט לא חיים באף מקום אחר בעולם, ויחודיים למערה הזאת. הסיבה? הניתוק שלהם מפני השטח. הסיבה שהמערה עמדה בסכנה הייתה ניסיון להזרים למערה מי שיטפונות. היום החליטה הוועדה לתשתיות לאומיות במינהל התכנון שלא לכלול את מערת איילון במסגרת התוכנית למיתון השיטפונות באגן האיילון – בדיוק בגלל הייחודיות המדהימה של המערה, והחיים הנדירים בה, שאסור שייעלמו. אנחנו מברכים את הוועדה על ההחלטה. אין ספק שצריך לשמור על מקום מיוחד כמו מערת איילון, שיש לו מקבילות מועטות בעולם כולו".

אנשי תקשורת ונבחרי ציבור הגיבו אף הם בהתרגשות לגבי הפרסום אודות מערת איילון. דני קושמרו, שהכין את הכתבה הנרחבת על המערה יחד עם אוהד חמו באולפן שישי כתב בטוויטר: "בעקבות הכתבה באולפן שישי עם אוהד חמו מערת איילון תשמר למחקר!", רותם ידלין, ראשת מועצה אזורית גזר, הגיבה: "במסגרת הליכי התכנון, המועצה הגישה התנגדות להפיכת חלק ממחצבת נשר לאתר מיתון שטפונות לאגן איילון, מחשש לפגיעה במערה הייחודית, ואף הכריזה על תמיכה בהפיכת המערה לשמורת טבע, צעד שרשות הטבע והגנים המתינו לו מאז שנת 2008, בכדי להגן על המערה מפני פיתוח בתחום שמורת הטבע. נצחון לטבע. מערת איילון שלנו לא תיפגע!"

פרסומים בתקשורת: N12, ynet, המהדורה הצעירה - ערוץ 12ישראל היום, הידען,

 

 

קראו פחות
drought. Mike Erskine, unsplash

הגרוע מכל עוד לפנינו: מחקר בינלאומי בהובלה ישראלית מספק הוכחות לבצורות ממושכים בעתיד

14 ספטמבר, 2021

קרא עוד

מחקר חדש המתבסס על ניתוח נתונים אקלימיים שערכו חוקרים באוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת קולומביה שבארה"ב: "ההתחממות הגלובלית צפויה לגרום למגה-בצורות ושריפות נרחבות אף יותר ברחבי אמריקה, כבר בעתיד הקרוב"

בחודש האחרון נחשפנו לתוצאות הנוראיות של יובש, גל חום ורוחות חזקות שגרמו לשריפות רבות ברחבי הארץ והעולם. כבר עכשיו מדעני הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), ביניהם פרופ' דניאל רוזנפלד מהמכון למדעי כדור הארץ, מזהירים שבצורות וגלי חום קיצוניים יגרמו לסבל רב עבור מיליוני בני אדם בעשרות השנים הקרובות ויובילו לשריפות נרחבות אף יותר מאלה שראינו בהרי ירושלים או מעבר לים, בארה"ב (קליפורניה) ובאירופה (יוון). בדומה לכך, בצורות קשות מתרחשות בעשור האחרון במרכז צ'ילה ובדרום מערב אמריקה הצפונית ומובילות לאבדות חקלאיות נרחבות.

מחקר חדש בהובלת ד"ר נתן ס טייגר מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, חושף סיכונים עתידיים לאזורים חקלאיים מרכזיים בצפון ודרום אמריקה. המחקר, שהתפרסם לפני מספר ימים בכתב העת הבינלאומי Nature Geoscience מבית Nature, מתחקה אחר שינויי הטמפרטורות בעקבות תופעת "לה נינה" (La Niña), שדפוס האקלים שלה באלף השנים האחרונות הוביל שוב ושוב למגה-בצורות ממושכות בצפון ובדרום אמריקה במקביל. הממצאים מגלים ששינויי האקלים באזורים אלה, הכוללים את אזור קליפורניה שבארה"ב ואזורים מרכזיים בצ'ילה ובארגנטינה, בעלי השלכות אקולוגיות, חקלאיות וחברתיות הרסניות.

ד"ר סטייגר ועמיתיו מאוניברסיטת קולומביה שבארה"ב התבססו על ניתוח מאגרי נתונים נרחבים מארכיונים, המתעדים גשמים וטמפרטורות בעבר שהראו כי בצורות ממושכות התרחשו באופן קבוע ביבשת אמריקה. "שילבנו רשומות גיאולוגיות והדמיות מחשב של האקלים הגלובלי במטרה לאתר את דפוסי ההתרחשות של הבצורות בצפון ודרום אמריקה לאורך ההיסטוריה. גילינו שהסוגים הקשים ביותר של הבצורות, המכונות בלועזית "מגה-בצורות", התרחשו שוב ושוב באזורים הדרום מערביים של צפון ודרום אמריקה במקביל. הממצאים שלנו מראים שבצורות רצופות כאלה הן יותר מסתם צירוף מקרים", מסביר ד"ר סטייגר.

"מצאנו שבמהלך האלף האחרון התרחשו כ-12 מגה-בצורות קיצוניות גם בדרום מערב אמריקה הצפונית וגם בדרום מערב אמריקה הדרומית. מדובר בבצורות קיצוניות מאוד שבממוצע ארכו כשלושה עשורים בצפון אמריקה וכשני עשורים בדרום אמריקה ברציפות", מוסיפים החוקרים. בהקשר זה, חשוב לציין כי 7 מהאירועים הללו התרחשו בו-זמנית בשני האזורים כתוצאה מהטמפרטורות הקרות החריגות במרכז האוקיינוס השקט שגורמת תופעת "לה נינה". "תנאי 'לה נינה' יוצרים גלים אטמוספריים עצומים הדוחפים סערות יותר לכיוון הקטבים, ומרחיקים אותן ממקומות כמו מרכז צ'ילה ודרום מערב אמריקה הצפונית", מפרט ד"ר סטייגר.

התוצאות מצביעות על כך שבעתיד צחיחות קיצונית שתימשך עשרות שנים עלולה לפגוע בכל אזורי המערב של אמריקה. תחת ההתחממות הגלובלית, האזורים המערביים בצפון ודרום אמריקה צפויים להתייבש עוד יותר. לטענת החוקרים, זה יוביל לבצורות חמורות וקיצוניות אף יותר באזורים אלה, אשר אנו יודעים כיום שניתן לסנכרן אותם על-ידי שינויי טמפרטורות באוקיינוס השקט הטרופי.

 

לפרסום המדעי: https://www.nature.com/articles/s41561-021-00819-9

פרסומים בתקשורת: ynet,

 

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Doctors performing surgery. unspalsh

מחקר חדש: האם לידת מלקחיים אכן מסוכנת?

13 ספטמבר, 2021

קרא עוד
בשנים האחרונות מעדיפים רופאים ורופאות מיילדים לבצע ניתוח קיסרי במקום לנסות לידת מלקחיים או ואקום, בשל החשש מפגיעה מוחית או גופנית, או התפתחות תחלואה קשה לאחר הלידה. במקביל, פוחתים הלימודים בבתי הספר לרפואה לגבי לידה שכזאת. מחקר חדש מגלה כי החשש שכזה הוא לא בהכרח מוצדק

בשנים האחרונות חלה ירידה חדה בכמות הלידות בהן נעשה שימוש במלקחיים (שתי כפות מצטלבות), כאמצעי להפחתת שיעור הלידות הקיסריות. למרות זאת, ישנם רופאים שעדיין המשתמשים בשיטה זו בעיקר במקרים של לידה מתחת ל-34 שבועות, כאשר קיים קושי להמשיך את הלידה, כשמאמצי הדחיפה האימהיים בלידה ירודים, או בעקבות כשל בחילוץ הולד מנרתיק האם באמצעות ואקום. במקביל, תוכניות ההכשרה הרפואיות מצמצמות את הלימודים בנושא. לאחרונה אף דווח במחקרים אמריקאים כי 14% מהמוסדות הרפואיים שנסקרו בצפון אמריקה ציינו כי הם לא מבצעים כלל לידת מלקחיים, וכי פחות מ-1% מכלל הלידות בארה"ב הן לידות שכאלה. מחקר חדש רחב היקף, שפורסם במגזין המדעי "The Journal of Maternal-Fetal & Neonatal Medicine", מבהיר כי במרבית המקרים של לידות מלקחיים הן בטוחות לביצוע.

לידת מלקחיים (המכונה גם לידה מכשירנית) היא אחת משתי פעולות אפשריות לביצוע בשלב השני של הלידה, ונועדה לסייע למשוך את הילוד כאשר הוא אינו מתקדם בתעלת הלידה. השיטה הנוספת היא לידת ואקום. מי שתפס את מקומן של לידות המלקחיים ולידות הואקום בשנים האחרונות הם הניתוחים הקיסריים, מתוך התפישה ששיטה זו תוכל לצמצם את כמות הסיבוכים האופציונליים בלידה. סיכונים אפשריים של לידה מכשירנית כוללים במקרים מסוימים שברים בגולגולת, דימומים מוחיים, נזק לרקמת המוח של הילוד או פגיעה נרתיקית בקרב היולדת. למרות ההעדפה של עולם הרפואה את הלידות הקיסריות על פני הלידות המכשירניות, הניתוח הקיסרי אינו חף מסכנות לילודים וכולל גם סיכונים ובהם דימומים או נזקים אפשריים לאם.

במחקר הנוכחי, אותו הובילו דר' גבריאל לוין, מרצה בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ומנהל מיון גינקולוגי בתל השומר דר' רענן מאיר, נחקרו תוצאות לידות מלקחיים אשר מהוות פחות מחצי אחוז מהלידות בישראל, וכהמשך למחקר אשר פורסם לפני כשנה אודות לידות מלקחיים ופגיעה גופנית אפשרית באם - קרעים פרינאליים אפשריים ליולדות בדרגות 3-4 (פגיעה משמעותית ביותר בחיץ-הנקבים, המערבים פגיעה בשרירי הסוגר של פי הטבעת ולעיתים גם ברירית האנוס). במהלך המחקר נבדקו מעל 183,191 לידות סינגלטון (ילוד יחיד) שהתבצעו בשנים 2011-2020, כש-861 מהן הסתיימו בלידת מלקחיים במרכזים הרפואיים הדסה ושיבא (0.5% מכלל ההריונות בוצעו במלקחיים). 9.9% מהן עברו בעבר לידה קיסרית. במסגרת העבודה נלקחו בחשבון גורמים שונים כמו מאפיינים בסיסיים של האם הכוללים את הגיל, מדד ומסת גוף היולדת (BMI); מחלות נלוות והיסטוריה מיילדותית; מאפייני הריון כולל התרחשות של הפרעות יתר לחץ דם בהריון, סוכרת הריונית, מין עובר ועוד; תוצאות לידה כולל גיל הריון בלידה, אופן התחלת הלידה, שימוש בהרדמה אפידורלית, משקל לידה, סיבוכים בילודים ועוד.

ממצאי המחקר חשפו כי ב-15.2% מהלידות שהוגדרו לידת מלקחיים הייתה תחלואה בקרב היילודים אשר כללה אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ ליילודים, פגיעות קרקפת, שברים (בגולגולת ובעצם הבריח), דימום תוך-גולגלתי, צפלוהמטומה (הצטברות של דם בין אחת מעצמות הגולגולת והקרום המכסה אותה, תופעה נפוצה לאחר לידת מלקחיים או בעקבות לחץ בזמן המעבר בתעלת הלידה), ציוני אפגר נמוכים (פחות מ-5 ו-7 בחמש הדקות הראשונות לאחר הלידה) ומדדים של אספיקציה (הפרעה באספקת חמצן ודם לגוף התינוק). למרות ממצאים קשים אלה, יש לציין כי תופעות אלה מתרחשות גם כתוצאה מהניתוח הקיסרי ולא בהכרח קשורות ללידה המכשירנית.

כאשר החוקרים עיבדו עוד את הנתונים, הם מצאו עדויות נוספות לכך שלידה מכשירנית היא לא הפקטור העיקרי שמעלה את הסיכון לתחלואת הילוד. התחלואה נמצאה קשורה באופן חזק ומובהק ללידה מוקדמת ולמשקל לידה נמוך וכן בעלייה נמוכה במשקל של היולדת במהלך ההריון, ולאו דווקא לפעולת המלקחיים בלידה. גם לאחר בחינת המדדים התלויים והלא-תלויים והשפעתם על הממצאים, הסיקו החוקרים כי לידת מלקחיים, נדירה ככל שתהיה, קשורה באחוז נמוך יחסית של תחלואת עובר וילוד, ואין כל הצדקה לחשוש מפניה. הדבר מתלווה לתוצאות מחקר קודם של החוקרים, אשר מצא שתחלואה אימהית בישראל היא יחסית נמוכה ביחס למדווח בעולם בקרב לידות מלקחיים.

"הממצאים עשויים להצביע על צורך בחישוב מחדש של שימוש במלקחיים בלידה, וגם לגבי תרגול השיטה. יש לשקול לתת מקום ללידת מלקחיים בפרקטיקה הקלינית", הסבירו החוקרים במאמרם. "יש לציין כי נמצא ש-10% מלידות המלקחיים בוצעו לאחר כישלון לידת ואקום, והדבר מראה כי עדיין ישנה חשיבות מסוימת לביצוע לידות מלקחיים כחלופה לביצוע לידה קיסרית מורכבת. אנו מזמינים ומעודדים סטודנטים נוספים לחקור נושא זה יחד עמנו בעבודות גמר או בעבודות במסגרת לימודים מתקדמים יותר".

למאמר המדעי: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34261419/

לפרסום בתקשורת: וואלה, ערוץ 20, ערוץ 7מגוון החדשות, הידען, Jpost

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
smoking. delfin almonte, unsplash

מחקר: 70% מחנויות שמכרו סיגריות 'אייקוס' נמצאו בקרבת בי"ס – חברות מוצרי טבק ועישון עוקפות את החוק

5 ספטמבר, 2021

קרא עוד
שיווק סיגריית אייקוס בנקודות מכירה מעורר דאגה עקב פרצות בחקיקה, התורמות לחשיפת ילדים ובני נוער למוצרי טבק ועישון. דר' בר-זאב ממובילות מחקר חדש בנושא: "הממשלה צריכה לפעול במהירות כדי למנוע המשך שיווק ופרסום של מוצרים אלו, ואיסור מכירה ברדיוס קרוב לבתי ספר"

מחקר חדש שפורסם בעיתון המדעי המוביל “Nicotine and Tobacco Research”, בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית בישראל ואוניברסיטת ג'ורג וושינגטון בארה"ב, מצא כי חברות הטבק בישראל מנצלות פרצות ועושות ככל האפשר כדי לעקוף את חוק איסור פרסום ושיווק מוצרי טבק ועישון, עם המשך חשיפה משמעותית של ילדים ובני נוער לנוכחות מוצרים אלו בנקודות המכירה. לדברי דר' יעל בר-זאב מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית, באוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז הרפואי הדסה, ויו"ר החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון בהסתדרות הרפואית בישראל, שהובילה את המחקר, ציינה השבוע כי "זה מעורר דאגה, שכן אנחנו יודעים שחשיפה של בני נוער למוצרי טבק בנקודות מכירה קשורה קשר הדוק לסיכון גבוה יותר להתנסות במוצרים אלו, ובשימוש קבוע בהמשך במוצרים אלו".

סיגריית אייקוס, מוצר טבק בחימום, נכנסה לשוק בישראל בסוף שנת 2016. למרות ניסיונות חוזרים של חברת הטבק להשפיע על קובעי המדיניות כך שהמוצר יהיה תחת רגולציה שונה, משרד הבריאות קבע שאייקוס יוכר כמוצר טבק ככל המוצרים האחרים, ויהיה תחת אותה רגולציה בדיוק כמו סיגריות רגילות, כולל איסור פרסום בנקודות המכירה השונות. המחקר, בשיתוף עם פרופ' חגי לוין מהאוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז הרפואי הדסה, ופרופ' קרלה ברג מאוניברסיטת ג'ורג וושינגטון בארה"ב - כלל ביקורים סמויים ב-80 חנויות שמוכרת אייקוס (או היטס, הסיגריות התואמות למכשיר אייקוס) בארבע ערים בישראל – תל-אביב, חיפה, ירושלים, ובאר-שבע. הממצאים הראו כי למרות שמרבית החנויות אכפו לכאורה את חוק איסור הפרסום והשיווק, חברות הטבק מצאו דרכים לעקוף את החוק עם תצוגה מיוחדת, לדוגמה - שלטים המתריעים כי "(בחנות זו) אנו מוכרים סיגריות". יתר על כך, באחוז לא מבוטל של החנויות, אייקוס והיטס, ומוצרי טבק אחרים, הושמו בקרבה של פחות מ-30 ס"מ ממוצרים המיועדים לילדים כגון צעצועים, דברי מתיקה ומכונות ברד. כמעט 70% מכלל החנויות נמצאו במרחק הקטן מ-300 מטר מבית ספר, ו-40% נמצאו במרחק קטן מבתי ספר יסודיים.

 

בנוסף לכך, הממצאים מהמחקר מעידים על כך שייתכן כי החברה משווקת את מוצר האייקוס דווקא לאוכלוסייה מרמה סוציו-אקונומית גבוהה (בהסתמך על מחיר המוצר ומיקום החנויות), זאת בניגוד לטענות החברה כי היא מייעדת את המוצר דווקא למעשנים שלא מצליחים (או לא רוצים) להיגמל מסיגריות. דווקא אוכלוסיות מרמה סוציו-אקונומית נמוכה סובלים משיעורי העישון הגבוהים ביותר, ושיעורי הצלחה נמוכים יותר בגמילה מעישון.

עוד לדברי דר' בר-זאב, "הממצאים הללו מראים כי חברות הטבק ימשיכו לעשות ככל שהם יכולים כדי לעקוף את החקיקה. המטרה העיקרית של חוק איסור פרסום ושיווק מוצרי טבק ועישון הינו למנוע חשיפה של ילדים ובני נוער למוצרים אלו. לחברות הטבק לא אכפת, והם יעשו מה שצריך כדי להבטיח המשך שיווק של מוצרים אלו והגדלת הרווח שלהם. הממשלה צריכה לפעול במהירות כדי למנוע המשך שיווק ופרסום של מוצרים אלו על ידי יצירת מנגנון רשיון לממכר טבק, ואיסור מכירה של כלל מוצרי טבק ועישון ברדיוס קרוב לבתי ספר".

פרופ' חגי לוין: "שר הבריאות ניצן הורוביץ התחייב לקדם חקיקה בנושא המאבק בעישון תוך מניעת השפעת שיקולים לא מקצועיים. ממצאי המחקר שלנו מצביעים על פרצות בחקיקה הקיימת. יש לחסום פרצות אלו בהקדם על ידי עדכון החקיקה ואכיפתה, על מנת להגן על בריאות הציבור בישראל ועל בני נוער מחשיפה לשיווק מסוכן של מוצרי טבק. למחקר יש השלכות גם על רגולציה של טבק במדינות אחרות, שכן הוא חושף את טקטיקות השיווק שלהן".

 

למחקר המדעי: https://academic.oup.com/ntr/advance-article/doi/10.1093/ntr/ntab142/6314314?rss=1

פרסומים בתקשורת: דוקטורס אונלי,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Image by PublicDomainPictures from Pixabay

במאמר ב-Science: צוות בינלאומי מצא קשר בין ההתחממות הגלובלית לעלייה באירועי הקור הקיצוניים בחורף

5 ספטמבר, 2021

קרא עוד
במאמר פורץ דרך שפורסם בכתב העת Science, צוות החוקרים מארה"ב ומהאוניברסיטה העברית הציגו מנגנון המסביר איך שינויי האקלים באזור הארקטי משפיע על קווי הרוחב הבינוניים באופן שלא הוצג בעבר. "מגמת העלייה באירועי חורף קיצוניים  מתיישבת בקו אחד עם שינויי האקלים הידועים ואינה תירוץ לעיכוב ההפחתה בפליטת גזי חממה"

 

במהלך שלושת העשורים האחרונים, האזור הארקטי, הסובב את הקוטב הצפוני, חווה את שינויי האקלים הגדולים ביותר מכל מקום על פני כדור הארץ, כולל קצב עליית הטמפרטורות, התכה של קרח בים והפחתת כיסוי השלג יבשתי בזמן האביב. התחממות מהירה באזור הארקטי ביחס לשאר כדור הארץ מכונה הגברה ארקטית. על אף ההתחממות הגלובלית, לתהליך ההגברה הארקטית יש קשר ישיר, באופן לא צפוי, דווקא לתדירות אירועי קור קיצוניים. מחקר חדש שנערך על ידי צוות חוקרים בינלאומי והתפרסם בכתב העת הנחשב Science, בחן האם שינוי האקלים יכול להוביל דווקא לאירועי קור בקווי הרוחב הבינוניים, למרות המגמה הנחזית של עלייה בטמפרטורה.

צוות החוקרים בהובלת פרופ' יהודה כהן מאוניברסיטת MIT ומ-AER ובהשתתפות פרופ' חיים גרפינקל וד"ר איאן וויט מהאוניברסיטה העברית, יחד עם פרופ' מתיו ברלאו ופרופ' לורי אגל מאוניברסיטת מסצ'וסטס, ערך מחקר מקיף על פני 42 שנים, בו בחנו את השינויים במערבולות הארקטיות והפריסה שלהן לאזורים הקרובים יותר לקו המשווה בעקבות שינויי האקלים. מאז שנת 1979, המערבולות הארקטיות משנות את פריסתן, "נמתחות" ומרחיבות את תחומי ההשפעה שלהן. על ידי ניתוח תצפיתי בשילוב מודלים חישוביים, הראו החוקרים כי שינויים באזור הארקטי הנובעים מהתחממות מואצת, דוגמת התכה של קרח ים והגברת ירידה של שלג סיבירי בסתיו, מובילים לשינוי הפריסה של המערבולת הארקטית, שבעקבותיו נוצרים אירועי קור קיצוניים בצפון אמריקה ממזרח לרוקי.

המאמר מציג מנגנון פיזיקלי של שינויי האקלים בכלל והשינוי הארקטי בפרט באופן שלא הוצג בעבר. החוקרים הראו כיצד ההגברה הארקטית תורמת למזג אוויר חורפי קשה יותר למרות תופעה כוללת של התחממות האקלים. עד כה, מרבית התיאוריות על הקשר בין הגברה ארקטית למזג אוויר חורפי בקווי הרוחב הבינוניים טענו כי הקשר הוא דרך זרם הסילון (זרם אוויר חזק בגובה כ-11 קילומטר מעל פני הים) או התחממות פתאומית בסטרטוספרה (שכבת אטמוספירת  בין 10 ל-50 ק"מ מעל השטח), שהן ההפרעות הגדולות והנלמדות ביותר במערבולת הארקטיות. המחקר החדש מספק עדות משכנעת לכך שהקשר החזק ביותר בין מזג האוויר הארקטי לקווי הרוחב הבינוניים, לפחות בארה"ב, עשוי להיות באמצעות חריגה פחות נרחבת וחלשה יותר: "מתיחה" של מערבולת הקוטב.

"השתמשנו בניתוח של תצפיות בשילוב עם פלט ממודלים שהרצנו", הסביר פרופ' גרפינקל. "הראינו שעל אף שבממוצע גלובלי ישנה ירידה באירועי קור קיצוניים, בקווי הרוחב הבינוניים בחורף יש עלייה והעלייה הזאת נובעת ממנגנון חדש. היה ידוע לפנינו שהיחלשות במערבולות הארקטיות כ-30 ק"מ מעל השטח יכולה להוביל לגל קור בסיביר וצפון אירופה, אך חשבו שההשפעה על צפון אמריקה יחסית קטנה. בניגוד לדעה המקובלת, המחקר שלנו דווקא הראה שכחודש אחרי תחילת האירוע ההשפעה בצפון אמריקה יותר חזקה. גם הראנו שיש מגמה של עלייה במנגנון החדש הזה".

"אנחנו נמצאים בעיצומה של ההתחממות הגלובלית שנגרמה כתוצאה ממעשי ידי אנוש, ושמצד אחד גורמת לקיץ להתארך, אך מצד שני מובילה לתדירות גבוהה יותר של אירועי קור קיצוניים בחורף", הוסיף פרופ' יהודה כהן. "החורף האחרון היה רווי באירועי קור קיצוניים בכל העולם, סיביר, אירופה, אסיה ואמריקה, כשהזכור ביותר היה בפברואר השנה במדינת טקסס בארצות הברית, שם נזקי גל הקור וכמויות השלג חסרות התקדים נאמדים בכ-200 מיליארד דולר. תוצאות המחקר מוכיחות שהעובדה שכדור הארץ מתחמם, לא תגן עלינו מהשפעות הרסניות של מזג אוויר חורפי קשה".

פרופ' חיים גרפינקל מסכם: "קיימת סתירה ארוכת שנים בין עלייה לכאורה של אירועי הקור הקיצוני בחורף בקווי הרוחב הבינוניים, בזמן שהטמפרטורות בעולם מתחממות. המחקר שלנו מסייע בפתרון סתירה זו. אירועי הקיצון באמצע החורף כבר אינם תירוץ לעיכוב בפעולה הדרושה בדחיפות להפחתת פליטת גזי החממה".

 

למאמר ב-Science

לכתבה באתר ynet

קראו פחות
מתוך דוח חוקרי הקורונה לתאריך 3 בספטמבר 2021

דוח חדש של החוקרים והחוקרות המנטרים את מצב תחלואת הקורונה בישראל: נשמרת ההערכה שגל התחלואה הנוכחי נבלם

3 ספטמבר, 2021

קרא עוד

** הדו"ח המלא מצורף בקובץ למטה! **

המשך האטה בתחלואה קשה, והמשך הירידה במאומתים בקרב בני 40+. נשמרת הערכה על בלימת הגל.
חשש לחידוש התפרצות במקרה של חריגה מההנחיות.

 

נמשכת הירידה החזויה במספר חולים קשה חדשים ומספר חולים קשים באשפוז.

האצה בקצב העליה במספר המאומתים בקרב גילאי 0 -18.
עצירה בירידה במקדם ההדבקה האפקטיבי בשכבת גיל 20-60.
נמשכת הירידה בקצב איתור המאומתים בקרב גילאי 40+ .

להערכתנו העליה הגבוהה בקצב איתור החולים החדשים בגילאי 0 -18 קשורה לבדיקות הרחבות של שכבת גיל זו.  איתור חולים בשכבת גיל זו יכול להוביל לעליה קטנה במקדם ההדבקה בגילאים 20-60. במידה ואכן העליה נגררה מאיתור תחלואה, הצפי הוא שמספר המאותרים לא ימשיך לעלות בימים הקרובים ויחל לרדת. המשך הירידה בתחלואה בקרב האוכלוסיה מעל גיל 60 וההתאמה לירידה הנצפית בתחלואה קשה ובינונית מצביע על המגמה הצפויה של המשך הירידה בעומס האשפוזים בזמן הקרוב. וזאת בהתאם לתחזית.

מקדם ההדבקה של אוכלוסיה מבוגרת, יחד עם המיגון המסופק ע״י מנת הדחף מובילים לצפי להמשך ירידה לפחות בתווך הזמן של כשבועיים קרובים וירידה מתחת ל 500 חולים קשה באשפוז בתוך כשבוע עד שבועיים. נשמרת ההערכה שגל התחלואה הנוכחי נבלם בזכות השילוב בין מבצע הבוסטר ויישום מגבלות רכות. יש לציין שחריגה ממגבלות בהתקהלות המוניות יכולה לגרור חידוש התפרצות תחלואה לאור מספר החולים הגבוה כיום. לאור זאת יש להקפיד על שימור ההגבלות הנוכחיות.

את הדו"ח כתבו: פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' דורון גזית ופרופ' נדב כץ ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית, יחד עם פרופ' רונית קלדרון-מרגלית ופרופ' רן ניר-פז מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית בירושלים ומבית חולים הדסה, ומאיר בינג מהאוניברסיטה העברית.

לפרסומים בתקשורת: N12וואלה ,מעריב, הארץבחדרי חרדים, מבזק ynet, eatwell, ynet, N12, חמל

 

קראו פחות
smelling with mask. by engin akyurt, unsplash

לונג, לונג קוביד: מחקר חדש חושף - פרוזמיה פנטוסמיה הופכות לתופעות בריאותיות שכיחות לאחר החלמה מקורונה

2 ספטמבר, 2021

קרא עוד
אחת מתופעות הלוואי המדוברות של הקורונה היא איבוד חוש הריח. מחקר חדש בהובלת פרופ' מאשה ניב מהאוניברסיטה העברית, חושף שכיחות גבוהה של שתי תופעות בריאותיות המופיעות בעקבות אובדן חוש הריח, בקרב מחלימים מקורונה. תופעות מתמשכות אלה מפריעות לאורך זמן רב כנראה לעשרות אלפי ישראלים - אך רבים עדיין לא מודעים לחומרתן ושכיחותן

אובדן ריח הוא סימפטום של נגיף הקורונה עם שכיחות מוערכת של בין 40-70 אחוז מהחולים. ליקוי ריח משפיע על הבריאות הפיזית והנפשית ועל ההתנהגות התזונתית של האדם. לכן, קריטי להבין את קצב הזמן ואת מהלך התאוששות הריח. מחקר חדש בהובלת פרופ' מאשה ניב מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, שפורסם השבוע בארכיב המדעי ''Medrxiv'', לפני ביקורת עמיתים, כי מחלימים רבים מאלה שסבלו מאובדן חוש הריח, ועוד יותר כאלה שחוש הריח שלהם נותר חלש לאורך זמן, מדווחים גם על פרוסמיה ופנטוסמיה.

המחקר הנוכחי בוצע דרך מאגד בינלאומי לחקר פגיעה בחושי הטעם והריח, שהוקם על ידי חוקרים וחוקרות מרחבי העולם, בשם GCCR. פרופ' ניב וצוותה, שלוקחים חלק מרכזי במאגד, פנו ל-12 אלף נבדקים ונבדקות, שהשתתפו בחודש אפריל-ספטמבר 2020 במחקר הקודם של GCCR על תסמיני מחלות נשימתיות. כ-3,000 מתוכם השיבו למחקר הנוכחי, כש-1,468 מהם היו חולי קורונה שאיבדו את חוש הריח והטעם במהלך המחלה והיו רלוונטים למחקר. החוקרים מצאו כי בין  2-11 חודשים לאחר המחלה, 60% מהנשים ו-48% מהגברים דיווחו על פחות מ-80% מיכולת הריח ביחס לטרום מחלה. ככלל, חוש הטעם בדרך כלל התאושש מהר יותר מהריח לאחר שמחלימים מהנגיף, ורק לעיתים רחוקות נמשך אובדן הטעם כשחוש הריח חזר לאיתנו. התמשכות של חוש ריח פגום מלווה במספר גבוה יותר של סימפטומים מתמשכים נוספים (כגון כאב ראש ועייפות), זאת בניגוד למה שחשבו בעבר – שאובדן של חוש הריח בעקבות מחלת הקורונה מעיד על מחלה יותר קלה.

פרוסמיה, היא מצב שבו מתקיים עיוות של ריחות, כך שריחות מסוימים מריחים שונה ולרוב לא נעים. פנטוסמיה היא תופעה של הזיית ריחות שלא קיימים במציאות. הדיווחים האופייניים שהתקבלו לפרוסמיה במהלך המחקר היו "יש דברים שמריחים עכשיו שונה ולא נעים" או "כמו כימיקלים", והדיווחים על פנטוסמיה כללו תגובות כגון "לפעמים אני מריחה ריח של שריפה, שאף אחד סביבי לא מריח". זאת ועוד, במחקר נמצא מידע חדש ומפתיע - בעוד שבתקופת המחלה שכיחות הפרוזמיה והפנטוסמיה עמדה על כ-10% מהחולים  שאיבדו את חוש הריח, לאחר ההחלמה מהמחלה עלתה השכיחות בצורה ניכרת - אצל 47% דווח על פרוסמיה ואצל 25% על פנטוסמיה. כלומר, פרוזמיה ופנטוסמיה הופכות לתופעות שכיחות יותר עם הזמן. פרופ' ניב מעריכה, על סמך מספרי המחלימים מקורונה ושכיחות של איבוד ריח מתמשך, כי מיליוני אנשים בעולם סובלים מבעיות אלה כיום.

ומה קורה בגזרה הישראלית? על פי הערכה גסה של פרופ' ניב, אם קיימים כיום כמיליון מחלימים מהמחלה וכמחציתם איבדו את חוש הריח, סביר כי עשרות אלפים "סוחבים" איתם חוש ריח מוחלש, ו/או סובלים מפרוסמיה או פנטוסמיה. "מדובר בעשרות אלפי ישראלים עם פגיעה מתמשכת בחוש הריח. הפרעות בחוש הריח פוגעות בתיאבון, במצב הנפשי ובאיכות החיים באופן כללי. מודעות לבעיה ולהיקפה הרחב חשוב ביותר. בעקבות מחלת הקורונה, יש צורך בהמשך המחקר ופיתוח שיטות טיפול לפגיעות בחוש הריח, המופיעות כחלק מתופעת הפוסט-קורונה, ובהתייחסות רצינית לתופעה רחבת היקף זאת", הסבירה השבוע פרופ' ניב.

למחקר המדעי: https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2021.08.28.21262763v1

פרסומים בתקשורת: makoתוכנית חיסכון (קשת 12), חדשות הלילה (כאן 11)מעריב, 103FM, ערוץ 7, JDN, בחזית,בחדרי חרדים, הידען, וואלה,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
משקולת גרה, צילום - אליהו ינאי, עיר דוד

"משקולת של רמאים" מימי הבית הראשון התגלתה צפונית לעיר דוד

2 ספטמבר, 2021

קרא עוד
משקולת האבן ששימשה למסחר בירושלים לפני כ- 2,700 שנה שוקלת יותר מפי שלושה מהמשקל המצוין עליה, והחוקרים סבורים כי היא שימשה סוחרים שביקשו לרמות בתהליך המסחר. תופעת המרמה במסחר מוכרת גם מן המקרא והיא מופיעה בכמה ציוויים הדורשים להימנע ממעשה זה: "לא-תעשו עול במשפט במידה במשקל ובמשורה; מאזני צדק אבני-צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם" (ויקרא יט, לה - לו)

משקולת גרה, צילום: אליהו ינאי, עיר דוד

משקולת שני גרה ששימשה ככל הנראה זייפנים בסוף תקופת בית המקדש הראשון, התגלתה בעפר ארכיאולוגי שמקורו בתעלת הניקוז הראשית של ירושלים, ביסודות הכותל המערבי צפונית לעיר דוד. היא נדירה מאוד והיא השנייה שנמצאה בחפירות ארכיאולוגיות בישראל.

המשקולת הזעירה שקוטרה 14 מ"מ וגובהה 12 מ"מ, עשויה אבן גיר קשה אדמדמה מוחלקת וממורקת היטב, ועל חלקה העליון מופיעים בחריטה עמוקה שני קוים ישרים, מקבילים ועבים המציינים משקל של שני גרה שהם 0.944 גרם. לאחר שהתגלתה המשקולת, היא נשקלה, והחוקרים הופתעו לגלות כי היא שוקלת לא פחות מ- 3.61 גרם– יותר מפי שלושה ממשקלה הצפוי.

לדברי הארכיאולוג אלי שוקרון שניהל את החפירה וחקר את הממצא יחד עם חגי כהן קלונימוס מהאוניברסיטה העברית, המסקנה המתבקשת היא שמדובר במשקולת ששימשה לזיוף ולמרמה בתהליך המסחר.

"המקרא מעיד על כך שבעיית הרמאות במשקל אינה דבר חדש, סוחרים רימו והחזיקו מערכות משקל נפרדות כבדות וקלות והשתמשו בהן בעת קנייה או מכירה". אומרים החוקרים. על תופעה זו נמתחת ביקורת בכמה מקורות במקרא, למשל בספר דברים נכתב: "לא-יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה, לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה, אבן שלמה וצדק יהיה לך, איפה שלמה וצדק יהיה לך למען יאריכו ימיך על האדמה אשר ה' אלהיך נותן לך כי תועבת ה' אלהיך כל-עשה אלה ,כל עשה עול" (דברים כה ,יג-טז ) . גם בספר משלי נמתחת ביקורת על תופעת הרמאות באמצעות משקולות: "תועבת ה' אבן ואבן ומאזני מרמה לא-טוב" (משלי כ,כג).  

משקולת האבן התגלתה במהלך פעילות סינון עפר ארכאולוגי בגן הלאומי עמק צורים במסגרת "החוויה הארכיאולוגית" שמציעה עיר דוד לקהל הרחב.

משקולות הגרה הן המשקולות הקטנות ביותר במערכת המשקל של ממלכת יהודה בסוף תקופת הבית הראשון. משקלן נמוך משל הבקע שהוא מחצית השקל (5.66 גרם) ובניגוד לשקל גודלן מותיר מקום לכיתוב הספרה בלבד, ללא סימון המציין שזו אכן "גרה".24 גרה יוצרות שקל, ומידת משקל זו מופיעה במקרא: בספר שמות,ל,י"ג  "זה יתנו כל העבר על הפקודים, מחצית השקל בשקל הקדש, עשרים גרה השקל ,מחצית השקל תרומה לה".

המאמר המלא שסוקר את המשקולת הנדירה, יתפרסם היום במסגרת כנס מחקרי עיר דוד של מכון מגלי"ם שיתקיים מחר בגן הלאומי עיר דוד, בירושלים.

פרסומים בתקשורת: N12ynet, ישראל היוםערוץ 7, ירושלמים,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
crying child. by Jordan Whitt, unsplash

ממצאי סקר נרחב בקרב הורים לילדי גנים: 1 מכל 4 ילדים הפכו אלימים יותר בעקבות משבר הקורונה

2 ספטמבר, 2021

קרא עוד
סקר נרחב שנערך בימים האחרונים ושממצאיו מתפרסמים כעת לראשונה, בעקבות תחילת שנת הלימודים בבתי הספר, מבהיר כי לפחות 60% מההורים בישראל לילדי גנים חושבים או בטוחים שהם אינם יודעים את הכללים באשר למתווה החזרה ללימודים (השיבו שאינם יודעים מתי נכנסים או צריכים להיכנס לבידוד, לעבור ללמידה בקפסולות, מי עושה בדיקות קורונה בבית ועוד). בנוסף, ההורים מזהים שינויים מדאיגים רבים במצבם של ילדיהם הקטנים מאז פרוץ המגפה: 43.6% מהם מבלים הרבה יותר מול המסכים, 38% מגלים הרבה יותר מתח וחוסר שקט, 36.2% אוכלים הרבה יותר חטיפים וממתקים, 25.6% מפגינים הרבה יותר אלימות ו-19.6% הרבה יותר עצבנים ומתוחים או מציגים תחושות דיכאוניות.

העבודה על הסקר התבססה על שאלונים מקוונים שהופצו בשפה העברית בקרב 1,292 הורים לילדי גנים (ל-63.2% ילד אחד בגן ולשאר שני ילדים או יותר). כ-51.6% מהילדים שלגביהם ענו ההורים הם בנים, כשליש (35.1%) יהיו בשנה הקרובה בגן חובה, שיעור דומה בגן טרום חובה (33.2%) וכרבע בגן טרום-טרום חובה. מדובר באחד הסקרים היחידים שנערכו עד כה בארץ בנושא הקורונה בקרב הורים לילדי גנים, בניגוד למחקרים אחרים שנערכו עם הורים לילדים בגילים מאוחרים יותר.

הסקר נערך בשיתוף פעולה עם הנהגת ההורים הארצית - מירום שיף יו"ר הנהגת ההורים וסיגל שפיץ טולדנו ראש צוות המוגנות ויו"ר ועד הגנים, ועל ידי חוקרים ממספר אוניברסיטאות בארץ, ביניהם פרופ' (אמריטוס) רמי בנבנישתי מביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית, פרופ' מיכל גרינסטיין-וייס מאוניברסיטת וושינגטון ומהמרכז הבינתחומי הרצליה, ד"ר רות ברקוביץ מאוניברסיטת חיפה, ד"ר שלמה יניב - חוקר בכיר במכון למדיניות חברתית באוניברסיטת וושינגטון, ופרופ' רון אבי אסטור מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס UCLA.

באופן ספציפי, מהסקר עולה החשש גדול ביותר של הורים ישראלים בעת הנוכחית, שהילדים יבלו יותר מדי זמן מול מסכים (21.3% במידה רבה מאוד), וכן שהילד לא ילמד את הדברים שילדים אחרים לומדים בגן (14.8% במידה רבה ועוד 12.5% במידה רבה מאוד). בנוסף, נמצא כי הורים רבים מרגישים שהילדים זקוקים לעזרה בנושאים של יחסים עם חבריהם (45.9% במידה רבה ורבה מאוד), בילוי זמן רב מול מסכים (40.3%), בעיות התנהגות (39.6%), למידה (37%) וקשיים רגשיים 34%).

מהם הצרכים של המשפחה ובמיוחד של ילדים בגילאי הגן בתקופת הקורונה? על פי הסקר, הצורך העיקרי הוא פעילות חוגים אחרי הצהריים (37.4% במידה רבה), עזרה נפשית או טיפול פסיכולוגי בהורים (14%), עזרה נפשית או טיפול פסיכולוגי בילדים (10.9%), עזרה כלכלית למשפחה (18.6%), כשציוד למחשב ותקשורת ואינטרנט נדחקו לסוף הרשימה (13% ו-7%.7 בהתאמה).

לגבי ההורים שהשתתפו בסקר, כמחצית מהם מעל גיל 38 (ממוצע הגיל 39), כמעט כולם יהודים, הרוב הגדול (70%) הגדירו עצמם חילונים, 20% מסורתיים ו-9% דתיים. לשלושה רבעים מההורים במדגם תואר אקדמי, 5.7% השכלה על-תיכונית בלבד ול-9.8% תעודת בגרות בלבד. 63.9% מההורים הגדירו את הכנסתם המשפחתית כגבוהה או גבוהה בהרבה מההכנסה החציונית במשק של 14,700 ש"ח, 18.3% הגדירו את הכנסתם פחות או הרבה פחות מהכנסה זו.

בהקשר זה ראוי לציין כי החוקרים הדגישו שגם בקרב הורים בעלי השכלה גבוהה והכנסה מעל לממוצע, יש מידה רבה של בלבול באשר לכללי הקורונה המחייבים בשנת הלימודים הקרובה ורבים מאוד חוששים מהשלכות הקורונה על ילדיהם, וזקוקים לתמיכה ולהדרכה. "מכיוון שיש הבדלים רבים בין הורים ממקומות וממגזרים שונים, אנו ממליצים על עריכת סקרים מקומיים ברשויות מקומיות ובבתי ספר, כדי לשמוע את קולם של ההורים ולהגיב על הצרכים הרבים שהם מעלים, כדי לקדם את שיתוף הפעולה למענם של הילדים", מסכם פרופ' בנבנישתי.   

סיגל שפיץ טולדנו מהנהגת ההורים הארצית: "הסקר מוכיח, לפני הכל, שאסור לשכוח את ילדי הגנים והגיל הרך בעת בחינת האקלים במוסדות החינוך. יחד עם זאת, כפי שטענו תמיד, ההתייחסות הרגשית חברתית חייבת לקבל תשומת לב משמעותית ורבה, הרבה יותר ממה שיש כיום. ההורים מודאגים וכנראה שיש להם סיבה טובה לכך. הסקר מוכיח שרמת האלימות גדלה והרגלים שליליים רק הולכים ומתגברים, ויש לתת על כך את הדעת. נוסף על כל זה, חוסר הארגון והנחיות שונות שנוחתות בכל רגע מכל מקום מקשים על ההורים וכתוצאה מכך על הילדים, ואינם מאפשרים שגרה סבירה. להורים רבים אין מושג איך לנהוג, מה צריך ואפילו לא מהן ההנחיות הבריאותיות. שנתיים אחרי קרות המשבר הבריאותי יש לחשוב איך להעביר מסרים ברורים שיוכלו להקל מעט על ההתמודדות".

לפרסום בתקשורת: חדשות 13הארץ​​​​​​​

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
hug. adrianna geo, unsplash

מחקר: ילדים מקובלים מוכנים להיות בקשר עם ילדים בודדים יותר ולסייע להם חברתית

1 ספטמבר, 2021

קרא עוד
מחקר שבוצע על ידי חוקרות מהאוניברסיטאות העברית ובן גוריון בחן את תחושות תלמידי כיתות ד'-ו' בתקופת הסגר הראשון, ומצא כי ילדים בודדים בשגרה שימרו את דפוס הבדידות שלהם גם במהלך משבר הקורונה, וגילו פחות נכונות להיות בקשר עם ילד בודד אחר, למרות שקשר כזה יכול היה לסייע להם בהפגת הבדידות. במקביל, נמצא כי ילדים "מקובלים" מוכנים להיות בקשר עם ילדים בודדים יותר ולסייע להם חברתית. המחקר, שנערך על ידי ד"ר חגית סבטו מהמגמה לפסיכולוגיה חינוכית וקלינית של הילד בביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית ופרופ' תהילה קוגוט מהמגמה לפסיכולוגיה חינוכית במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון, יחד עם הפסיכולוגית החינוכית יעל אברהם, פורסם לפני מספר ימים בגיליון מיוחד בנושא השפעות הקורונה על בני נוער ברחבי העולם של כתב העת "Journal of Research on Adolescence".

המחקר ניסה לענות על שאלות שונות - האם ילדים שבמצב רגיל יש להם פחות קשרים חברתיים, ירגישו טוב יותר בתקופה בה הבדידות הופכת למעיין חוויית חיים מוכרת ומשותפת לכולם? האם ילדים כאלו ינצלו את האפשרות ליצירת קשרים וירטואליים בתקופה כזאת, או שמא ישחזרו את מצבם החברתי הרגיל ותחושת הבדידות אף תחריף אצלם עקב ההימצאות לבד, ללא קשרים וירטואליים? כמו כן, החוקרות ביקשו לדעת האם הנבדקים היו מוכנים לסייע ולהיות בקשר עם ילד אחר שאין לו חברים כלל בתקופה כזאת, או במילים אחרות, האם הבדידות תהיה מנוף ליצירת קשר וסיוע לילד אחר הנמצא במצוקה דומה, או דווקא תוביל לצמצום ולהסתגרות מוגברת?

המחקר כלל שני מדגמים. בראשון השתתפו כ-120 ילדים בכיתות ד-ו, שענו על שאלון אינטרנטי. הילדים התבקשו לדווח על מספר הקשרים הווירטואליים שהם מקיימים בזמן הנוכחי (בטלפון, ווטסאפ ורשתות חברתיות), ולהשיב על מספר שאלות בנוגע למצבם הרגשי והחברתי (בשיגרה ובתקופה הנוכחית). בסוף השאלון הופיע תיאור של ילד שאין לו כלל חברים בתקופה הנוכחית, בתוספת של השאלה: "האם תהיה נכון לעזור לילד זה ולהיות איתו בקשר?", וכן התייחסות למוטיבציות שבבסיס הנכונות לעזור לילד זה.

הממצאים העידו על ירידה במצב הרוח הכללי של הילדים, בהשוואה לבסיס נתונים שיש בידי החוקרות ממדגמים דומים בתקופה מקבילה משנים קודמות, באותה קבוצת גילאים. בנוסף, ככל שהילד דיווח על פחות קשרים חברתיים (וירטואליים), כך גברה תחושת הבדידות עליה דיווח. מעניין היה לראות, לדעת החוקרות, כי מספר האנשים בבית בתקופת הסגר לא היה קשור לחוויית הבדידות שחוו הילדים, ממצא שמחזק את ההבנה שהצורך בחברים בגיל זה, לא יכול להיענות דרך קשרי משפחה. לגבי הנכונות לעזור לאחר שחווה בדידות, נמצא קשר מובהק למצב החברתי הנוכחי של הילדים - באופן מעניין, דווקא ילדים בעלי מספר רב יותר של קשרים וירטואליים היו אלו שהראו נכונות גבוהה יותר לעזור לילד שתואר כבודד, זאת מתוך אמפתיה לילד האחר ולמצבו, כמו גם מתוך מוטיבציה הממוקדת בעצמם (האפשרות להרחיב את מעגל החברים שלהם). ילדים בודדים יותר למעשה שימרו את דפוס הבדידות ודיווחו על פחות קשרים וירטואליים, כמו גם על פחות נכונות להיות בקשר עם ילד בודד - זאת על אף שמצבו דומה לשלהם וקשר כזה יכול היה לסייע גם להם בהפגת הבדידות.

המדגם השני כלל כ-50 ילדים בכיתות ו', בו השיבו הילדים על שאלון זהה לזה שהורץ במדגם הראשון, ובנוסף לכך נבחנה באופן ספציפי תחושת המיטביות של הילדים (שביעות הרצון הכללית מהחיים), מעבר למצב רוח ותחושת קושי. מרתק היה לגלות כי הייתה ירידה מובהקת בתחושת המיטביות של הילדים בתקופת הקורונה לעומת התקופה הבית-ספרית נטולת הקורונה קודם לכן.

"למידה מממצאי המחקר יכולה לסייע לנו כמבוגרים (הורים ומורים) לשים לב לילדים ובמיוחד לאלו הבודדים - אל תשאירו אותם לבד בזירה החברתית, בין אם היא וירטואלית ובין אם היא מתקיימת פנים אל פנים", מסכמת ד"ר סבטו. "תווכו, הציעו, דחפו ליצירת קשרים שיכולים להיטיב איתם. זה נכון בימים של שגרה, ונכון עוד יותר במציאות כמו זו של השנה האחרונה שעברה עליהם ועלינו. ויש למחקר גם מסר אופטימי להציע - נראה שילדים מקובלים יותר מוכנים להיות בקשר עם ילדים בודדים יותר ולסייע להם חברתית. כדאי שמורים יהיו מודעים לכך ויסייעו לתהליך באופן אקטיבי".

לפרסום המחקרי: https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/jora.12655

לפרסומים בתקשורת: כל העירבחדרי חרדים, כל רגע, לימודים כחול לבן,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
פרופ שרוני שפיר, מתוך אתר האוניברסיטה

"מחקרים כיום ממשיכים להראות לנו עד כמה היכולות הקוגניטיביות של דבורת הדבש מדהימות"

1 ספטמבר, 2021

קרא עוד
ראש השנה כבר כאן, ואיתו אחד המנהגים האהובים ביותר: אכילת התפוח בדבש. כדי שהדבש יגיע אל הצלחות שלנו, הדבורים, שהן ללא ספק אחד מבעלי החיים המרשימים והחשובים בטבע, משקיעות עבודה רבה – שתחילתה בבניית הכוורות המפורסמות, על תאיהן המשושים הרבים. במחקר אמריקאי-גרמני חדש נבחן האופן שבו הדבורים בונות את כוורותיהן בטבע, ונמצא שהתכנון האדריכלי שלהן אף יעיל ומתוחכם יותר משחשבנו עד כה.

"כוורת היא דוגמה מעולה לבנייה ירוקה", אומר פרופ' שרון שפיר, ראש המרכז לחקר דבורים בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, בראיון מיוחד לקראת ראש השנה בחדשות 12. "הן משתמשות בדונג, שהוא חומר טבעי, ובונות תאים שיש להם כמה שימושים – אחסון ולדות או אחסון מזון, בהתאם לעונה".

לדברי שפיר, קיים היגיון פנימי בחלוקת התאים בתוך הכוורת. "בחודשי האביב, התאים שבמרכז יאחסנו את הוולדות הזכרים, שלא עובדים – אלו תאים טיפה יותר גדולים, בגודל של כ-37.5 מילימטר רבוע", הוא אומר. "מסביב לתאים אלו יש פס צר של תאים שבהם מאוכסנת אבקת פרחים, שאותה אוכלים הוולדות". לדבריו, בפריפריה של הכוורת יש תאים קטנים יותר, בגודל 25.5 מילימטר רבוע, שבהם מאוחסנים דבש וכן ביצים שיופרו ושמהן יבקעו העמלות – הדבורים שבונות את הכוורת ושאוספות את הדבש, שהוא המזון לטווח הארוך. "בזכות הדבש, החלק הפנימי של הכוורת הוא המבודד ביותר, ולכן הוולדות, שרגישים לטמפרטורה משתנה, ממוקמים שם".

התאים בכוורת לא מקבילים לחלוטין לקרקע, אלא נבנים בשיפוע של כ-13 מעלות ביחס אליה. "הזווית הזו מונעת מהמזון ומהוולדות ליפול אל מחוץ לכוורת", מסביר שפיר. בכוורות מסחריות שמשמשות להפקת דבש, הדבורים מקבלות תבנית של משושים מושלמים, שעליה הן בונות את הכוורת. עם זאת, כשדבורים בונות כוורות בטבע, הן לא "מושלמות", ולא מורכבות אך ורק ממשושים: פעמים רבות הדבורים נאלצות לבנות את הכוורות במיקומים לא אופטימליים, לשפץ את הכוורת בעקבות פגיעה בה או להתאים אותה לעונה אחרת של השנה. לכן, הדבורים נאלצות לפעמים "לאלתר" בעת בניית הכוורת – לאחד תאים שונים או לשנות את זווית התאים או את צורתם כך, אפשר לראות כוורות עם תאים שצורתם היא לא משושה – אלא מחומש, מתומן או מצולע אחר, בהתאם לתנאי השטח.

במחקר החדש, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי PNAS, נבחן האופן שבו דבורת הדבש בונה ומשפצת את הכוורת שלה בטבע. "על אף שהאנושות מכירה ומתפעלת מהדרך המדהימה שבה דבורי הדבש בונות את חלות הדבש כבר מאות שנים ויותר, עד היום לא היו מצלמות וכלים חזקים ומדויקים מספיק מבחינה חישובית כדי לאפשר לבחון לעומק את השאלות שנוגעות למה שמתרחש בתהליך הבניה", אומר שפיר.

במחקר בחנו החוקרים 12 מושבות של דבורים, שבנו במצטבר 23 כוורות שכללו מעל 12 אלף תאים. לאחר שהדבורים סיימו לבנות כל כוורת - תהליך מהיר שלוקח יומיים-שלושה, החוקרים צילמו את הכוורות וביצעו ניתוח ממוחשב של המבנה שלהן. הבנייה נעשית כאמור על ידי הדבורים העמלות, ודבורים שונות מתחילות במקביל את בניית התאים הגדולים והקטנים מנקודות שונות. החוקרים התמקדו בשלב הבנייה שבו רצועות התאים בגדלים השונים "נפגשות", ועל הדבורים לדאוג לחיבור חלק ביניהן. על פי ממצאי המחקר, העמלות נקטו בשתי טכניקות הנדסיות שונות כדי להתמודד עם הבעיה.

הטכניקה הראשונה שימשה את הדבורים בנקודות החיבור בין תאים גדולים וקטנים. הן שיפצו את צלעות התאים המשושים הקטנים והאריכו אותן, עד שהתקבלו משושים בגודל "בינוני" מתאים, שאיפשרו לחבר בין התאים בגדלים השונים.

בטכניקה השנייה, הדבורים עברו לבנות תאים בצורת מצולעים אחרים במקום בצורת משושה. כך לדוגמה, כשהדבורים נאלצו לחבר בין תא משושה שנבנה בזווית של 9 מעלות בלבד מהקרקע לבין כזה שנבנה בזווית של 17 מעלות, הן בנו ביניהם תאים בצורת מצולעים משוכללים - כאלו שכל צלעותיהם שוות - אחרים: בין אם היו אלה ריבועים, בעלי 4 צלעות, או אף מתושעים, בעלי 9 צלעות. בניית התאים בצורות אלה אפשרה לדבורים להטות חזרה את הזווית הממוצעת של חלת הדבש ל-13 מעלות. על פי ניתוח התמונות, מתוך מספר כולל של כ-12 אלף תאים שנבנו בכל הכוורות, צורתם של לא פחות מ-530 תאים הייתה של מצולע שהוא לא משושה. הצורות שבחרו הדבורים לבנות לא היו אקראיות, ושילובים מסוימים חזרו יותר – למשל צמד של תא מחומש לצד תא משובע (בעל 7 צלעות).

לטענת שפיר, ממצאי המחקר החדש מראים עד כמה המערכת שהדבורים מקיימות מורכבת ורגישה, ועד כמה האדם צריך להיזהר בהשפעתו על הסביבה. "גם אם נחיל על כימיקלים כמו חומרי הדברה מסוימים רגולציה שתמנע מהם להרוג את הדבורים, לא נוכל לדעת איך הכימיקלים ישפיעו על היכולות הקוגניטיביות והיצירתיות ההנדסית שמתוארות במאמר המדעי", הוא אומר. "אולי לא נהרוג אותן, אבל ייתכן שהדבורים לא יוכלו לבנות כוורות כמו בעבר. מחקרים כמו זה ממשיכים להראות לנו עד כמה היכולות הקוגניטיביות של דבורת הדבש מדהימות. בכל פעם אנחנו חושבים שגילינו הכול – וממצאים כאלה מראים לנו שהידע שלנו הוא עדיין מוגבל מאוד".

לפרסום בתקשורת: mako, המבשר

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, סגל
by the national cancer institute, unsplash

מחקר: מנת ה'בוסטר' מעלה את ההגנה מהדבקה ומתחלואה קשה פי עשרה לעומת מחוסנים במנה שנייה בלבד

31 אוגוסט, 2021

קרא עוד
במסיבת העיתונאים שקיים שר הבריאות ניצן הורוביץ ובכירי מערכת הבריאות בתחילת השבוע, הוצגו תוצאות ראשונות של מחקר משותף של המשרד עם האוניברסיטה העברית - פרופ' מיכה מנדל מהמחלקה לסטטיסטיקה ומדע הנתונים, הטכניון, מכון ויצמן ומכון המחקר גרטנר. הממצאים שהוצגו הראו כי ככל שחולף הזמן מהחיסון השני המוגנות הולכת ופוחתת, ושהמנה השלישית מעלה את ההגנה מהדבקה ותחלואה קשה פי עשרה בהשוואה למחוסנים שקיבלו מנה שנייה לפני יותר מחצי שנה. ההגנה מהמנה השלישית משמעותית כבר שבוע לאחר קבלתה - מנת החיסון השלישית מביאה אותנו להגנה כמו במנת החיסון השנייה.

המחקר חשף גם כי תופעות הלוואי לאחר החיסון השלישי נמוכות יותר מאשר המנה השנייה והראשונה. כמו כן, לא נצפו תופעות לוואי חריגות או חדשות או יוצאות דופן. נתונים נוספים שהוצגו מראים זינוק במספר החולים הקשים בגל הרביעי - בעיקר אלה שנדבקו חמישה, שישה ושבעה חודשים לאחר החיסון השני. לפי הנתונים, 9% מהחולים במצב קשה מעל גיל 60 חוסנו לפני חמישה חודשים, 39% חוסנו לפני שישה חודשים ו-36% חוסנו לפני שבעה חודשים. בקרב חולים במצב קשה בני פחות מ-60, 4% חוסנו לפני שישה חודשים ו-5% לפני שבעה חודשים.

הניתוח השווה את הסיכויים להדבקה ולמחלה קשה של אנשים שהתחסנו במנה השלישית, לאלו של אנשים שהתחסנו בשתי מנות חיסון. נלקחו בחשבון השפעות של גיל, מגדר, מגזר, מועדי החיסון והזמן שחלף מקבלת המנה השנייה. המחקר הראה כי מנת הבוסטר מספקת הגנה טובה יותר של כמעט פי 10 כנגד הידבקות וכנגד תחלואה קשה בקרב מי שהתחסנו במנה השלישית, לעומת מי שחוסנו בשתיים בלבד. 

לפרסום המחקרי: https://www.gov.il/BlobFolder/reports/vaccine-efficacy-safety-follow-up-...

לפרסומים בתקשורת: ישראל היום, דוקטורס אונלי,

קראו פחות
דר גודה קולר. צילום ארקדי ורונין

דר' ג'ודה קולר במאמר דעה לרגל חודש קבלת האוטיזם: אוטיזם היא לא מילה גסה

11 אפריל, 2021

קרא עוד
בשנה שעברה הופנתה למעבדה שלנו משפחה לצורך מחקר על ילדים צעירים עם אוטיזם. המשפחה בהחלט התאימה למחקר אבל הייתה בעיה אחת: ההורים לא ידעו שילדם מאובחן עם אוטיזם. הסיבה לכך היא שגם בשיחה עם הצוות המאבחן וגם בדו"ח האבחון שנמסר להם, נאמר להם שלילדם יש "בעיית תקשורת". המונח הבעייתי הזה נפוץ היום במידה כזאת שהשם הרשמי לכיתות המיועדות לילדים עם אוטיזם הוא "כיתות תקשורת". ריכוך זה של המונח להורים אינו משרת אף אחד, והוא גם לא מדויק.

כדי לאבחן א/נשים עם אוטיזם, צריכים להימצא ליקויים בתקשורת ובאינטראקציה החברתית, כמו גם התנהגויות מוגבלות וחזרתיות ו/או תחומי עניין סטריאוטיפיים שמקשים על היכולת של האדם לתפקד באופן יומיומי. תקשורת נמצאת במרכז הסיפור, אך אינה עומדת בפני עצמה. כאן ראוי לציין כי ישנם אנשים עם אוטיזם בעלי יכולות תקשורת תקינות (כלומר מסוגלים להעביר ולקבל מסרים מאחרים), המתקשים רק בשימוש החברתי או הפרגמטי בשפה.

השימוש היופמיסטי ב"תקשורת" אינו האתגר היחיד בטרמינולוגיה בתחום האוטיזם כיום. האם עלינו לומר שמישהו הוא "אוטיסט" או "על הספקטרום"? "הפרעת ספקטרום האוטיסטי" או פשוט "אוטיזם"? במקרה הזה אין נכון או לא נכון, אלא רק ביטוי של השקפות שונות בנוגע לקטגוריה האבחנתית ומוגבלויות בכלל. לעומת זאת, למונח "תקשורת" אין מקום בשיח על אוטיזם. תחשבו רגע על המשפחה מהמחקר שקבלה אבחנה אבל למעשה לא קבלה. שעברה את כל החששות והספקות, לגבי ילדם ולגבי עצמם כהורים, שעברו את רשימת ההמתנה, את התהליך האבחוני ובסוף יצאו עם אבחנה שהיא לא אבחנה. בלי לדעת לאן פניהם ואפילו איזה מילים להכניס לגוגל. כל זה בגלל שמישהו חשש לפגוע, להגיד ולכתוב משהו שאולי יוביל לדמעות, לעצב, לכעס. אלא שזה גם עלול להוביל לתמיכה, ולתהליך של השלמה והתקדמות.

אפשר רק להניח, באופן דומה, שהשימוש המקורי במונח "תקשורת" במשרד החינוך היה ניסיון להגן על משפחות וילדים מפני אמירת המילה "אוטיזם" בקול. אך אנחנו יודעים שכאשר אנו נמנעים משימוש במילה מסוימת, הסטיגמה סביבה גדלה וגדלה, מהדהדת דרך גני ילדים, חצרות בית ספר ומקומות עבודה. כך המונח "אוטיסט" הופך למונח שנעשה בו שימוש מפחית ערך על-ידי ילדים ומבוגרים כאחד. אולי אם ילדים לא-אוטיסטים היו שומעים את התלמידים מהכיתה בהמשך המסדרון, או את הילד בכיתה שלהם, מדברים בפתיחות על היותם אוטיסטים, הם היו מרגישים פחות בנוח עם שימוש בלתי הולם במונח.

בתחילת מרץ פרסמה אגודת האוטיזם באמריקה וארגוני מוגבלויות מובילים אחרים הצהרה כי תפסיק לקרוא לחודש אפריל חודש המודעות לאוטיזם ותתחיל לקרוא לו חודש קבלת האוטיזם. אי לכך, הוחלט על ידי רבים ברחבי העולם כי נציין בסופ"ש הקרוב את יום המודעות והקבלה הבינלאומי לאוטיזם. מודעות? כולם שמעו כבר על אוטיזם, החברה מודעת למונח. בכך שאנו מקבלים ולא רק מודעים לשם הזה, על ידי אמירתו בקול רם, על ידי דחיית הסטריאוטיפים וההטיה הנמשכים, אנו יכולים להתקדם כחברה ממודעות לקבלה.

 

דר' ג'ודה קולר הוא ראש המגמה לחינוך מיוחד ומרצה לפסיכולוגיה קלינית של הילד באוניברסיטה העברית. שם הוא מנהל את המעבדה לחקר אוטיזם בילדים ומשפחות ובין מייסדי המרכז לאוטיזם של האוניברסיטה.

 

פרסום בתקשורת: https://www.zman.co.il/writer/13964/

קראו פחות
Racool_studio

מחקר בהובלת פרופ' מונסונגו אורנן מהפקולטה לחקלאות קבע: אכילת "ג'אנק פוד" בתקופת הגדילה פוגעת בהתפתחות התקינה של העצמות, גם בצריכה מתונה

24 מרץ, 2021

פרופ' ברק מדינה

רקטור האוניברסיטה העברית פרופ' ברק מדינה ימשיך בתפקידו שנה נוספת

21 מרץ, 2021

קרא עוד
פרופ' ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה העברית, ימשיך שנה נוספת בתפקידו, עד ל- 30.9.2022.

פרופ' מדינה מכהן בתפקיד הרקטור החל משנת הלימודים תשע"ח (2017-18). בנוסף, הוא מכהן בקתדרה לזכויות האדם על שם השופט חיים כהן בפקולטה למשפטים. הוא כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית והמנהל האקדמי של התכנית לצדק מעברי.

פרופ' מדינה הוא בעל תארי בוגר במשפטים ובוגר ומוסמך בכלכלה באוניברסיטת תל-אביב, מוסמך במשפטים באוניברסיטת הרווארד ודוקטור לכלכלה באוניברסיטה העברית. הוא כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטאות קולומביה (בניו-יורק) וברקלי. פרופ' מדינה עוסק במחקר ובהוראה בתחומים משפט חוקתי ודיני זכויות אדם, וכן בניתוח כלכלי של המשפט. הוא חיבר שבעה ספרים, לרבות הספר היסודי במשפט חוקתי של מדינת ישראל (עם פרופ' אמנון רובינשטיין) וספר מקיף על דיני זכויות האדם, וכן למעלה מ-50 מאמרים בכתבי עת אקדמיים.

לפי חוקת האוניברסיטה העברית, הרקטור הוא הראש האקדמי של האוניברסיטה ובידיו מלוא הסמכויות בעניינים אקדמיים; בתפקידו זה הוא אחראי לפני הסינט, בכפוף לחוקה ולתקנון הכללי". הרקטור מכהן לצד נשיא האוניברסיטה, שהוא "ראש האוניברסיטה ונושא באחריות לפני חבר הנאמנים לניהול האוניברסיטה, לרמתה ולאיכותה". חברי סינט האוניברסיטה, שבו מכהנים נציגים של הסגל האקדמי ונציגי אגודת הסטודנטים, בוחרים את הרקטור מבין חברי הסגל בדרגת פרופסור מן-המניין באוניברסיטה. הרקטור נבחר לתקופת כהונה של ארבע שנים. הרקטור ממלא, מתוקף תפקידו, שורה של תפקידים באוניברסיטה, ובהם: חבר הוועד המנהל של האוניברסיטה, יו"ר הסינט ויו"ר הוועדה המתמדת של הסינט, ונשיא בפועל בהיעדר הנשיא מן הארץ או אם נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו. הרקטור מופקד על מכלול ההיבטים האקדמיים שבפעילות האוניברסיטה, ובכלל זה הוראה, מחקר ופעילות ציבורית של חברי הסגל.

 

 

קראו פחות
ראה גם: סגל, סטודנטים
Gerd Altmann from Pixabay

עם זכיית פרופ' אבי ויגדרזון, לשעבר חוקר באונ' העברית וכיום ב-IAS בפרינסטון, בפרס ABEL - האונ' ממצבת את מעמדה כפס ייצור למצוינות מתמטית

18 מרץ, 2021

האירוע השנתי של תכנית סגול לרפואה חישובית תשפא

בשלישי הקרוב: האירוע השנתי של תוכנית סגול לרפואה חישובית תשפ"א

15 מרץ, 2021

 

אנו שמחים להזמינכם/ן לאירוע השנתי של תכנית סגול לרפואה חישובית, תשפ"א, 2021.

האירוע יתקיים ביום שלישי, 16.03.2021, בשעה 18:00-20:00 בפורמט און-ליין

 

lodgif

גמר חתימה טובה: הסכם שת"פ ייחודי בין העיר לוד לאוניברסיטה העברית

9 מרץ, 2021

קרא עוד
המטרה: הגדלה של מספר הסטודנטים בעיר ב – 25%. ראש העיר לוד, עו"ד יאיר רביבו: "זו הבעת אמון נוספת בקפיצת המדרגה של העיר לוד". רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה: "מאמינים כי המיזם יוביל לשינוי חיובי ומהותי"

האם לוד בדרך להפוך לעיר אקדמית? הסכם ראשון מסוגו נחתם היום (רביעי) בין מוסד אקדמי – האוניברסיטה העברית, לעיר בישראל - לוד, כדי להנגיש את ההשכלה הגבוהה לצעירים ולעודד מסוגלות ללימודים אקדמיים בפריפריה העירונית.

שיתוף הפעולה צפוי לכלול עבודה מעמיקה בבתי ספר בלוד, הפעלת תוכניות חינוכיות משותפות ואיתור סטודנטים פוטנציאלים עבור לימודים באוניברסיטה. ראש העיר לוד עו"ד יאיר רביבו ורקטור האוניברסיטה העברית פרופ' ברק מדינה נפגשו בהיכל התרבות בלוד וחתמו על אמנת שיתוף פעולה, בנוכחות דיקן הסטודנטים של האוניברסיטה העברית פרופ' גיא הרפז, מנכ"ל כלכלית לוד עו"ד בן מיוסט, ומנהל אגף החינוך בעיריית לוד שלום עזרן, ונציגים מרכז הצעירים בלוד. שיתוף הפעולה בין הצדדים נועד להגדיל תוך חמש שנים את אחוז הסטודנטים והאקדמאיים בגילאי 25-50 בכ-25%.

העיר לוד בחרה בשת"פ עם האוניברסיטה העברית, האוניברסיטה המובילה בישראל, כדי לקדם מצוינות אקדמית ולאפשר לצעירי וצעירות לוד להתקדם ולממש את הפוטנציאל שלהם. בשנים האחרונות, עיריית לוד משקיעה רבות בחינוך, וזהו עוד נדבך חשוב ביותר בקידום העיר בתחום זה. שיתוף הפעולה יהיה גם בהקמת צוותי חשיבה לימודיים משותפים, בהענקת מלגות ובחשיפת הידע המדעי והמחקרי לילדי העיר לוד ולכלל תושבי העיר.

ראש עיריית לוד, עו״ד יאיר רביבו: "זו הבעת אמון נוספת בקפיצת המדרגה של העיר לוד ובהליכתה למרכז מגורים, תעסוקה ותחבורה בלב ישראל. העיר עוברת מהפיכה של ממש בתחום החינוך, כאשר היא עולה שנה אחר שנה בסולם הארצי, ממשיכה את מגמת העלייה באחוזי הזכאות לבגרות ואף זוכה בפרסים יוקרתיים. כעיר מובילה בתחום החינוך, ובאמצעות מרכז הצעירים הפועל מטעמה, ההשקעה בקידום והנגשת ההשכלה הגבוהה לתושביה הינו המשך טבעי למימוש חזון ופיתוח העיר".

נעמה יונה ממשרד הבריאות, בוגרת תואר ראשון במשפטים, ובוגרת תואר שני במדיניות ציבורית כחלק מהתכנית "צוערים לשירות המדינה" באוניברסיטה העברית שנאמה בכנס, סיפרה כי "כל האירוע הזה היה מרגש מאוד. כילידת העיר לוד, תמיד חלמתי ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. החוויה האקדמית שלי החלה למעשה עוד בהליך הקבלה לאוניברסיטה – אם זה בלגשת פעמיים לפסיכומטרי, הדאגה לחסוך כסף לטובת הלימודים והמחייה בירושלים וההחלטה לוותר על הטיול הגדול של אחרי הצבא, שרבים מחבריי עשו. הלימודים עצמם באוניברסיטה היו מעצימים ומפתחים, החל מלמידה משותפת בקורסים יחד עם בן של פרופסור ובן של חבר כנסת, וכלה ביציאה לתכנית חילופי סטודנטים בחו"ל שנתנה נופך בינלאומי ללמידה האקדמית. התחושה הטובה בלימודים הובילה אותי יחד עם עוד חברים מהאוניברסיטה להקים את תכנית 'הזדמנות אמתית' עבור תושבים מהפריפריה החברתית והגאוגרפית בישראל, דרכה הזמנו צעירים להגיע ליום פתוח אלטרנטיבי באוניברסיטה העברית שבמהלכו הציגו להם מלגות, מסלולי מעבר, הטבות והקלות בלימודים ואת כל האופציות להצליח להגיע לאקדמיה איכותית ומובילה בישראל. בסוף התוכנית הוטמעה ביחידה למעורבות חברתית באוניברסיטה העברית".

רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה, סיכם: "חלק מהחזון של האוניברסיטה העברית הוא להגדיל את מספר הסטודנטים המגיעים אלינו מאזורי פריפריה גיאוגרפית וכלכלית-חברתית, ולחתור לשוויון הזדמנויות בתחומי ההשכלה הגבוהה. לפיכך, הוחלט על שיתוף הפעולה בין האוניברסיטה לעיריית לוד. מטרתנו לפתוח את שערי האוניברסיטה עבור צעירים רבים מערים שונות ברחבי הארץ, ולעורר אצל כל מי שרק אפשר את הרצון להצליח ולהצטיין בלימודים אקדמיים. אנחנו מאמינים כי המיזם יוביל לשינוי חיובי ומהותי, ולקידום מערכת החינוך והחברה בישראל".

באמנה המשותפת נכתב, בין היתר, כי "האוניברסיטה העברית, המוסד האקדמי המוביל בישראל, חרטה על דגלה מחויבות עמוקה לקידום שוויון בחברה הישראלית. האוניברסיטה פועלת להגדלת מספר הסטודנטים המגיעים אליה מאזורי פריפריה גיאוגרפית וכלכלית-חברתית. עיריית לוד נבחרה להיות השותף האסטרטגי הראשון של האוניברסיטה מחוץ לעיר ירושלים, לאחר בחינת הנתונים המעידים כי קיים בה פוטנציאל משמעותי להגדלת מספר הסטודנטים מהעיר לוד באוניברסיטה העברית. עיריית לוד והאוניברסיטה העברית יאמצו תוכנית אסטרטגית משותפת ליצירת מרחב בעל אפשרויות מעשיות על מנת להתגבר על החסמים הקיימים כיום עבור הצעירים הניגשים ללימודים. נוסף על כך, מתוכננת השקעה ייחודית בקידום תוכניות לתואר ראשון ושני בקרב העובדים במסגרות השונות בעיריית לוד".

 

פרסומים בתקשורת:

https://www.inn.co.il/news/470333

https://yehudili.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%91%d7%a8%d7%a1%...

http://www.ezori.net/articles/lodnews/10517/

קראו פחות
ריח בתמונה

הדוקטורנט ולד שומייקו ופרופ' עודד שוסיוב מהפקולטה לחקלאות פיתחו אף אופטי ממוחשב שיכול לזהות ריחות ולהפוך אותם לתמונה על מסך המחשב

9 מרץ, 2021

לימודים באוניברסיטה העברית

האוניברסיטה תחדש את הלימודים והפעילות המחקרית בכל הקמפוסים לבעלי "תו ירוק" או תשובה שלילית לבדיקת קורונה!

7 מרץ, 2021

קרא עוד
הנהלת האוניברסיטה העברית הודיעה היום לכל קהילת האוניברסיטה העברית כי בשבועות הקרובים הסטודנטים וצוותי המחקר יוחזרו לשגרת לימודים פרונטליים כבר בשבועות הקרובים.

החזרה לשגרה תיערך בשתי פעימות: הפעימה הראשונה תחל ביום ראשון, 14.3.21, מועד פתיחת סמסטר ב' תשפ"א, ומסתיימת בחופשת פסח. בתקופה זו, הכניסה לקמפוסים של האוניברסיטה תמשיך להיעשות בהתאם למגבלות "התו הסגול", שעיקרן הצהרת בריאות או הצגת תו ירוק בכניסה לקמפוס. בתקופה זו, ההוראה בקורסים ה"רגילים" תעשה מרחוק, בדומה להוראה בסמסטר א'. הפעילות במעבדות המחקר תותר אך ורק למי שברשותם "תו ירוק" שהנפיק משרד הבריאות (מתחסנים ומחלימים) או שקיבלו תשובה שלילית בבדיקת קורונה עדכנית (עד 72 שעות לפני מועד הכניסה לקמפוס). גם ההשתתפות בפעילות במעבדות ההוראה, הכשרות מעשיות ולימודים קליניים תפעל לפי אותה מתכונת תותנה בהצגת "תו ירוק" או תשובה שלילית עדכנית, ובכפוף להנחיות המוסד שבו נערכות ההכשרות והפעילות הקלינית. סטודנטים שאינם יכולים לעמוד בתנאים אלה יפנו אל רכז\ת הקורס לקביעת הסדר המיוחד.

הפעימה השנייה תחל ביום ראשון, 4.4.21, עם סיום חופשת פסח. במועד זה תתחדש ההוראה הפרונטלית בכיתות בכל הקמפוסים. החל ממועד זה, הכניסה לכל הקמפוסים של האוניברסיטה העברית תותנה בהצגת "תו ירוק" או תשובה שלילית עדכנית (מי שלפי הנחייה רפואית אינם רשאים להתחסן יוכלו לקבל אישור כניסה מיוחד). ההסדרים המדויקים לעניין הוראה בכיתות ייקבעו בהתאם להנחיות משרד הבריאות שיהיו בתוקף.

הנהלת האוניברסיטה הדגישה בהודעה שהנחיות אלה אינן סופיות ויתכנו בהם שינויים בהתאם להנחיות של משרד הבריאות. בקורסי החובה תהיה אפשרות גם לצפייה מרחוק על ידי הרואה מקבילה.

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן: "האוניברסיטה העברית ממשיכה לפעול מתוך שאיפה למלא את ייעודה בתחומי ההוראה, המחקר, הפעילות המינהלית והתרומה הציבורית, תוך הגנה על הבריאות של כלל חברי קהילת האוניברסיטה ותוך נקיטת יוזמה והובלה הנדרשים להגשמת מטרותינו. אנו מבקשים לחזור ולהדגיש שהתחסנות היא אחריות  אזרחית ראשונה במעלה שמוטלת על כולנו; היא נחוצה לשם הגנה על הבריאות של הפרט ושל זולתו ולשם המשך החזרה לשגרה והסרת המגבלות ששיבשו את הפעילות שלנו בשנה האחרונה".

פרסומים בתקשורת:

חמל (וואלה!) - https://www.hamal.co.il/post/-MVCkj1Nrj2MJPNFA3uD

News1 - https://www.news1.co.il/Archive/001-D-437860-00.html

כל העיר - https://www.kolhair.co.il/jerusalem-news/154537/

מבזקים - https://www.mivzaklive.co.il/archives/415554

לימודים אינפו - http://www.limudim-info.co.il/one_news.asp?IDNews=15560#.YEZeqGgzY2w

לימודים כחול לבן - https://limudimisrael.co.il/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%9D-%...

קראו פחות
sleeping

ישן כמו תינוק? מחקר חדש קובע - שנת לילה לקויה של תינוקות עלולה להשפיע על היכולת של ההורים להיות טובים יותר

25 פברואר, 2021

קרא עוד
קשיי שינה בגיל הרך הינה סוגיה שמטרידה הורים רבים. חלקם מנסים לקבל את המצב ו"להתעלם" מקשיי השינה, מתוך תקווה או אמונה שקשיים אלה יחלפו באופן טבעי, בעוד שהורים אחרים נעזרים בטיפולים שמטרתם לעזור לילדים לרכוש את היכולת להירדם באופן עצמאי ולישון ברציפות. לא משנה כיצד ההורים מתמודדים עם סוגיה זו, אחת השאלות המרכזיות שמעסיקה את אנשי המקצוע בתחום היא האם קשיי השינה של הילדים משפיעים לרעה גם על שנת ההורים ועל תפקודם במהלך היום. קבוצת חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת בן-גוריון בנגב התעניינה כיצד קשיי השינה הללו, הנפוצים אצל משפחות רבות ברחבי העולם, קשורים ליחסים שמתפתחים ונוצרים בין הורים לילדיהם בגילים מוקדמים. "מעניין אם הורים חושבים בכלל ששינה לא טובה של ילדיהם עלולה להשפיע  או להיות קשורה להתנהגות היומיומית שלהם כלפי ילדיהם", תוהה ד"ר דנה ורצברגר, בעבר דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית וכיום פוסט דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה סטנפורד.

במחקר חדש שהתפרסם לאחרונה על ידי ד״ר ורצברגר יחד עם אוריה ברוכי ופרופ׳ אריאל כנפו-נעם מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, ובשיתוף פרופ' ליאת טיקוצקי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בכתב העת המדעי Journal of developmental and behavioral pediatrics, נבחן הקשר בין הרגלי השינה של פעוטות לבין איכות ההורות אותה הם מקבלים, ומצא כי שנת תינוקות וילדים קטנים קשורה להתפתחות היחסים בין הילדים עם הוריהם, ובעיקר עם אמם. עד כה היה ידוע כי בין 20% –30% מכלל התינוקות והילדים חווים נדודי שינה התנהגותיים, ואם לא ניקח זאת בחשבון ונתייחס לכך בהתאם - עלולות להיות לכך השלכות שליליות על תפקודנו כהורים, קובעים החוקרים. למרבה הפלא, מעט מאוד ידוע כיום במחקר לגבי הקשר בין שנת הלילה של התינוקות לדפוסים השליליים שמפתחים הורים כלפי ילדיהם עם הזמן, ולגבי עוצמת אותן תחושות.

במחקר הנוכחי השתתפו 392 משפחות ישראליות והוא נערך במעבדה להתפתחות חברתית בראשות פרופ׳ כנפו-נעם, במסגרת המחקר הישראלי להתפתחות המשפחה (מ.י.ל.ה). במסגרת המחקר הוזמנו הורים והתינוקות שלהם למעבדה - פעם אחת כשהפעוטות היו בני 9 חודשים, ופעם נוספת כשהיו בני 18 חודשים. בנוסף למטלות שונות שהפעוטות והוריהם עשו במעבדה, כגון מטלות שבודקות את האמפתיה של התינוקות או הפחד שלהם מזרים, ההורים התבקשו לענות על שאלון שבחן את ההורות שלהם ואת הרגלי השינה של ילדיהם - למשל, באיזו שעה הפעוטות הולכים לישון, כמה שעות הם ישנים במהלך הלילה, ומשך זמן הערות שלהם בשעות הלילה, משך חביון השינה הלילי (הזמן שלקח לתינוק להירדם). בנוסף, ההורים מילאו שאלון שנוגע להתנהגות ההורית שלהם כלפי ילדיהם. כדי לבחון את תחושות ההורים, הם נדרשו להתייחס בשאלון למשפטים כמו "אני לא מתייחס לתינוק שלי", "אני מעניש את הילד שלי בצורה קשה כשאני כועס", "התינוק שלי הוא מטרד בעיניי" ועוד. על השאלון הם נדרשו לענות פעמיים – בכל פעם שהגיעו למעבדה.

מתוצאות המחקר עולה בבירור כי חלה עלייה ברגש השלילי של הורים לתינוקות מגיל 9 חודשים לגיל 18 חודשים, שהייתה קשורה, בחלקה, לבעיות השינה של אותם תינוקות בגיל 9 חודשים. "התוצאות הללו התקבלו בעקבות הדיווחים של ההורים על עצמם. הניתוח הסטטיסטי הראה שבעיות השינה של התינוקות ניבאו עליה בהורות השלילית כלפי התינוקות מצד ההורים", מסבירה ד"ר ורצברגר. עוד נמצא במחקר כי תפיסת ההורים את שנת ילדיהם כבעייתית יותר בגיל 9 חודשים ניבאה עלייה ברגש השלילי של האם, ולא אצל האב, כלפי אותו הילד עד גיל 18 חודשים (שנה וחצי). החוקרים הציעו כי "הבדלים בין אמהות לבין אבות (בממצאים) עשויים להתרחש במידה שאמהות מעורבות יותר בטיפול בתינוקות בלילות מאשר האבות (סוגיה שלא הייתה יכולה להיבדק במסגרת המחקר הנוכחי)". כמו כן, נבדק אם התוצאות הושפעו בעקבות הרגלי האכלה שונים של התינוקות (כלומר, הנקה או בבקבוק) או סידורי שינה שונים של התינוקות (למשל, שינה לבד או עם אחים), אך לא נמצאו עדויות לכך. עוד התגלה שבממוצע שנת הילדים משתפרת ככל שהפעוטות גדלים והופכים לילדים.

"בעיות שינה של פעוטות, שאמנם טבעיות בינקות, עלולות להשפיע על איכות השינה של ההורים בלילה, אשר בתורה עלולה להשפיע על איכות ההורות שהפעוטות חווים. התוצאות אליהן הגענו מדגישות שהורים לא רק משפיעים על התפתחות ילדיהם, אלא עשויים להיות גם מושפעים מנטיות ילדיהם (במקרה זה שנת ילדיהם), כבר מהינקות, ומדגישה את העובדה שגם לילד יש תפקיד משמעותי ביחסי הורה-ילד. על ההורים להיות מודעים להשפעה שיש לילדיהם עליהם ועל התנהגותם כלפי ילדיהם, על מנת שיוכלו לצמצם השפעה שלילית אפשרית, ויאפשרו לילד לגדול בסביבה מטיבה", מסכמת ד"ר ורצברגר. 

לפרסום המדעי:https://journals.lww.com/jrnldbp/Abstract/9000/Parents__Perceptions_of_Infants__Nighttime_Sleep.98995.aspx

לפרסום בתקשורת:

https://www.mako.co.il/home-family-kids/education/Article-a32249ebf12d77...

קראו פחות
פרופ' נחמיאס

טכנולוגיה חדשנית שפיתח פרופ׳ יעקב נחמיאס מהמכון למדעי החיים מאפשרת פיתוח מהיר של תרופות בעזרת שבבים ביוניים, ללא צורך בניסויים בבעלי חיים

25 פברואר, 2021

מחקר חדש בהובלת פרופ' יעקב נחמיאס, ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית ומייסד חברת טישו דינאמיקס שפורסם בכתב העת היוקרתי Science Translational Medicine, פיתחו החוקרים מערכת כליה על שבב שמכילה סנסורים זעירים המדווחים על ההשפעה הישירה של תרופות על הרקמה האנושית. הטכנולוגיה אפשרה לצוות לפתח תרופה חדשה למניעת זנק כיליתי בטיפולי כימותרפיה על רקמות אנושיות. הטכנולוגיה מאפשרת לראשונה לבטל את השימוש בחיות מעבדה לצרכי ניסוי. 

פרופ' אלי קשת. קרדיט צילום - קרן א.מ.ן

חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א הוא פרופ' אלי קשת מהפקולטה לרפואה

25 פברואר, 2021

קרא עוד
פרופ' אלי קשת מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א. ועדת הפרס התכנסה בראשותו של פרופ' יוסף ירדן ובהשתתפותם של החברים: פרופ' יהודית ברגמן, פרופ' שולמית מיכאלי ופרופ' גרא נויפלד. בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א מוענק לפרופ' אלי קשת, מהאוניברסיטה העברית, על תרומותיו החלוציות בהבנת המנגנון בו תנאי מחסור בחמצן מעוררים צמיחה של כלי דם חדשים. לתהליך זה יש השפעות מרחיקות לכת על התפתחות מחלות רבות כגון מחלות רשתית העין וסרטן. תגליותיו אלו הביאו להכרה בכך שעודף חמצן הניתן בטיפול בפגים מוביל לעיוורונם והביא לשינוי  בטיפול בפגים לאחר לידתם".

עוד הדגישה הועדה כי "תגליותיו הביאו לזיהוי הפקטור העיקרי האחראי לעידוד צמיחת כלי דם חדשים אל תוך גידולים סרטניים. תגליות אלו תרמו לפיתוח תרופות המעכבות התפתחות של גידולים. פרופסור קשת הוא מורה בחסד והעמיד תלמידים רבים הממשיכים את דרכו המדעית". 

פרופ' אלי קשת נולד בישראל ב 1945 ולאחר שירותו הצבאי למד ביולוגיה באוניברסיטה העברית. את עבודת הדוקטור ביצע בשנים 1970 עד 1975 בהנחית פרופ' נתן דה-גרוט במחלקה לביוכימיה, בנושא האינטראקציות בין ריבוזומים ו-tRNA .לאחר סיום הדוקטורט נסע להשתלמות בתר דוקטורט באוניברסיטה של ויסקונסין, בהנחייתו של חתן פרס נובל לרפואה, מגלה הרברס- טרנסקריפטזה, פרופ' Temin Howard. לאחר השתלמות בנושא רטרווירוסים ומנגנוני האינטגרציה שלהם לגנום, התמקדה עבודתו של פרופ' קשת כחוקר עצמאי ברטרוטרנספוזונים תאיים ומנגנוני יצירת סרטן. במשך כעשור חקר נושא זה במעבדתו בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, והגיע לתגליות חשובות של משפחות טרנספוזונים חדשות, וכן הדגמה כיצד טרנספוזונים משנים את דגמי הביטוי של גנים תאיים שבסמיכותם.

בשנת 1982 מונה למרצה בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, בשנת 1986 מונה לפרופסור חבר ומאז 1993 הינו פרופסור מן המנין. בשנת 1991 שינה פרופ' קשת את כיוון מחקרו באופן דרמטי בעקבות ממצאים מפתיעים שהתקבלו במעבדתו ותובנות תאורטיות חדשות אליהן הגיע, ופנה לחקור את תהליך היצירה של כלי דם חדשים (אנגיוגנזה). בתחום זה הוא עוסק עד היום ובו הפך למוביל עולמי האחראי למספר פריצות דרך קונצפטואליות בעלות משמעות לטיפול במספר רב של מחלות חשובות. עבודתו הראשונה בתחום האנגיוגנזה נחשבת עד היום לעבודה המכוננת של התחום, שזיהתה את הפקטור האנגיוגני המרכזי (VEGF) ואת המנגנון הבסיסי השולט על ביטוי הגן ל-VEGF ועל תהליך היצירה של כלי דם בבריאות ובחולי: מחסור רקמתי בחמצן.

בשלושת העשורים שחלפו פרסם קשת מספר רב של עבודות שגילו זוויות חדשות על תהליכי היצירה של כלי דם, על המשמעות הפיסיולוגית והפתולוגית של יצירת כלי דם, ועל הפוטנציאל התרפויטי הגלום בתובנות חדשות אלה. בשנים האחרונות מתמקד מחקרו בהבנת האינטראקציות ההדוקות של המערכת הוסקולרית והפקטור VEGF עם התפתחות ותפקוד מערכת העצבים והמערכת ההמטופואטית, אינטראקציות המגלמות בחובן משמעויות תרפויטיות מלהיבות למגוון מחלות אנושיות.

בסך הכל פרסם פרופ' קשת מעל 130 מאמרים בעיתונים מהשורה הראשונה ואשר צוטטו למעלה מ-33,000 פעמים. פרופ' קשת זכה בפרסים יוקרתיים רבים לאורך השנים, כולל פרס א.מ.ת. בשנת 2006 שהוענק לו "על מחקריו החלוציים ופורצי הדרך בחקר מערכת כלי הדם ונגיעותיה לסרטן ולמחלות קרדיו וסקולריות ועל שילוב נדיר של מצויינות וגישות מחקר חדשניות שהביאו לתובנות כיצד ניתן ליישם את הידע אודות יצירת כלי דם למטרות רפואיות". פרס רוטשילד (2014) הוענק לו על מחקריו פורצי הדרך בביולוגיה של כלי דם, בהם גילוי חשיבותו של גורם גידול האנדותל (VEGF) בתהליכי היווצרותם של כלי דם, גילויים שתרמו רבות לפיתוח שיטות ריפוי חדשות לסרטן וברפואת העין". הוא גם זכה בפרס המייסדים של "טבע" (2014) ,ופרס מפעל-חיים האמריקאי הגבוה ביותר למחקר מחלות כלי-דם (2016 ,Award Meritorious Beneditt). בשנת 2015 נבחר פרופ' קשת כחבר באקדמיה הישראלית למדעים.

תלמידיו הרבים לתארים מתקדמים (18 דוקטורנטים, 10 פוסט-דוקטורנטים) מאיישים כיום משרות בכירות באקדמיה, בתעשיה, ובמערכות החינוך והבריאות.

 

קראו פחות
סטודנטים וסטודנטיות בינלאומיים שקיבלו את המנה הראשונה של החיסון בקמפוס הר הצופים

נותנים כתף: מבצע חיסונים מיוחד בקמפוס הר הצופים עבור סטודנטים וסטודנטיות בינלאומיים

16 פברואר, 2021

קרא עוד
דואגים שכולם מתחסנים! באוניברסיטה העברית בירושלים הוחלט על מבצע חיסונים מיוחד וחד-יומי, בסיוע צוות ממגן דוד אדום, לטובת סטודנטים ולאנשי מחקר בינלאומיים שעדיין לא זכו להתחסן במנה הראשונה (חלקם הצליחו לעשות זאת בכוחות עצמם, אך יש כאלה שנתקלו בקשיים). וכך, כ-500 סטודנטיות וסטודנטיות ממדינות כגון סין, הודו, דנמרק, צרפת, פינלנד, אירלנד, פרו, מקסיקו, קניה, טיוואן ואחרות שהיו מעוניינים להתחסן קיבלו אתמול (ראשון) באולם מקסיקו שבקמפוס הר הצופים את מנת חיסוני הקורונה הראשונה, כשהיד עוד נטויה – את הסבב השני של החיסונים הם יחזרו לעשות בקמפוס, בעוד כשלושה שבועות.

כעשרה אנשי מד"א שקיבלו את פניהם של הסטודנטים והסטודנטיות הפנו אותם לארבע עמדות חיסונים, שפעלו משעה עשר בבוקר עד חמש אחר הצהריים. לאחר שסיימו לחסן את כולם, יצאו אנשי מד"א לסייר בקמפוס ולהציע לאנשי מחקר ישראלים שחייבים להגיע לקמפוס בימים אלה להתחסן בחיסונים שנותרו. הגיעו לצפות במבצע: נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' אשר כהן וסגן נשיא לבינלאומיות פרופ' אורון שגריר.

לפרסום בתקשורת: https://finance.walla.co.il/item/3417904

קראו פחות
anh-nguyen-unsplash_ndvmtryvzys

יום האישה 2022: אנדומטריוזיס - מחלה אחת, נשים שונות

7 מרץ, 2022

קרא עוד

למרות שמדובר במחלה שמשפיעה על 10% מהנשים בעולם וגובה מחיר פיזי ונפשי משמעותי מהנשים המתמודדות עימה, אנדומטריוזיס עדיין לא נמצאת מספיק בשיח.

אנדומטריוזיס הינה מחלה גניקולוגית כרונית נפוצה (כ-10% מהנשים והנערות) המאופיינת בכאב כרוני וקשיי פריון. לאנדומטריוזיס השלכות שליליות רבות על בריאותן הפיזית והנפשית של נשים רבות בישראל. היא נחשבת לאחת המחלות האניגמטיות ביותר ברפואה והמודעות אליה לוקה בחסר בקרב אנשי רפואה, רווחה וטיפול, כך שהאיחור באבחנה עומד על ממוצע של כעשר שנים. למרות המודעות הגוברת לשכיחותה, כמו גם לחשיבותם של גורמים ביו-פסיכוסוציאליים בהבנת השפעותיה השליליות על רווחתן ותפקודן של נשים, הנושא טרם נחקר בהיקף נרחב. לפיכך, המידע אודות המנגנונים העומדים בבסיס הקשר בין אנדומטריוזיס לרווחה נפשית ובפרט אודות גורמי חוסן היכולים להסביר הבדלים בין הנשים בהתמודדותן עם המחלה לוקה בחסר. כמו כן, הן המחקר והן הפרקטיקות הקליניות באנדומטריוזיס התמקדו בעיקר בהיבט הרפואי, אשר אינו מוביל לעלייה הרצויה ברווחתן של הנשים.

במחקר שערכנו בקרב 989 נשים המתמודדות עם אנדומטריוזיס ו/או אדנומיוזיס בחנו את רווחתן הנפשית ומנגנוני פגיעות וחוסן אישיותיים ופ סיכו-חברתיים חוצי-אבחנות, תוך שימוש בגישה ממוקדת-אדם לניתוח הנתונים (ניתוח פרופילים לטנטיים), המאפשרת לזהות פרופילים שונים של התמודדות עם המחלה על בסיס מנגנוני פגיעות וחוסן מרובים. ככלל, 78% מהמשתתפות דיווחו על רמות בינוניות ומעלה של דיכאון ו54% על רמות בינוניות ומעלה של חרדה, כאשר כ-28% מהמשתתפות דיווחו על סימפטומים של דיכאון בעוצמה חמורה וכ- 25% על סימפטומים של חרדה בעוצמה חמורה. זיהינו שלושה פרופילים של נשים עם אנדומטריוזיס: סיכון גבוה (נשים המדווחות על רמות גבוהות של גורמי סיכון ורמות נמוכות של גורמי חוסן), סיכון בינוני (רמות בינוניות של גורמי פגיעות וחוסן) וחוסן יחסי (רמות גבוהות של גורמי חוסן ורמות נמוכות של גורמי פגיעות). בהתאמה, אכן נמצאו הבדלים מובהקים בין תתי הקבוצות הללו במדדי דיכאון, חרדה, סומטיזציה, עוצמת כאב והשפעתו על חיי היומיום, איכות חיים, שביעות רצון מיחסים רומנטיים ותפקוד מיני. כך לדוגמה, 61% מהנשים בקבוצת הסיכון דיווחו על דיכאון ברמה חמורה בעוד שבקבוצת החוסן רק כ6% דיווחו על דיכאון חמור. אנו תקווה כי מחקר מקדים זה יהווה בסיס למחקר רב היקף ומעמיק שמטרתו לתרגם ידע זה לכדי תכניות מניעה והתערבות אינטגרטיביות המותאמות למידת הסיכון והחוסן, בקרב נשים עם אנדומטריוזיס.

ד״ר דנה לסרי מביה''ס לעבודה סוציאלית ואיה ורטהיימר מנכ''לית שותפה בקהילת אנדומטריוזיס ישראל

קראו פחות
קרדיט: ברונו שרביט

האוניברסיטה העברית קוראת לחוקרים וסטודנטים אזרחי אוקראינה להמשיך את הפעילות המחקרית אצלנו!

6 מרץ, 2022

הנהלת האוניברסיטה העברית ואגודת הסטודנטים הציבו היום את דגל אוקראינה ברחבת הדגלים בקמפוס בהר הצופים כאות הזדהות עם העם באוקראינה. הצבת הדגל מבקשת להעביר מסר של חיזוק ותמיכה באוקראינה שנמצאת זה השבוע השני בפלישה אגרסיבית של הצבא הרוסי בשטחה.

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית ציין כי: "הצבת הדגל מהווה מבחינתו אמירה חשובה שאנו באוניברסיטה העברית לא נשארים אדישים אל מול האסון המתרחש באוקראינה, וכי אנו שולחים מסר של חיזוק ועמידה איתנה לעם באוקראינה. ליבנו עם העם האוקראיני ועם הסבל הנורא המתרחש שם שנובע מהתנהגות ברברית שאינה מתקבלת על הדעת".

 יום האישה 2022: פרויקט מאמרי דעה של עמיתות מיזם "לוקחות במה" באוניברסיטה

יום האישה 2022: פרויקט מאמרי דעה של עמיתות מיזם "לוקחות במה" באוניברסיטה

2 מרץ, 2022

קרא עוד

יום האישה הבינלאומי 2022

פרויקט מאמרי דעה של עמיתות מיזם "לוקחות במה" באוניברסיטה
שנועד להגדיל את הייצוג והחשיפה של חברות הסגל כדוברות ושותפות בשיח הציבורי

 

 

אנדומטריוזיס: מחלה אחת, נשים שונות

ד״ר דנה לסרי, ביה''ס לעבודה סוציאלית

איה ורטהיימר, מנכ''לית שותפה בקהילת אנדומטריוזיס ישראל 

למרות שמדובר במחלה שמשפיעה על 10% מהנשים בעולם וגובה מחיר פיזי ונפשי משמעותי מהנשים המתמודדות עימה, אנדומטריוזיס עדיין לא נמצאת מספיק בשיח.

לקריאת הכתבה >

 

 

כמה עולה להיות אישה?

פרופ' רננה פרס, ביה''ס למנהל עסקים

הסטודנטיות דנה טיילר ונסיה מוראי 

המס הורוד הוא מס סמוי שמוטל על נשים בלבד, ומשמעותו מחיר גבוה יותר על מוצרי צריכה בסיסיים. למה זה קורה וכיצד אנחנו יכולות לשנות את זה?

לקריאת הכתבה >

 

איפה אתם הגברים? ריפוי בעיסוק קורא לכם! 

ד"ר יפית גלבוע, ד"ר לנה ליפסקיה וד"ר מור נחום, ביה''ס לריפוי בעיסוק

מהי תופעת "ההדרה העיסוקית", כיצד היא משפיעה על בחירותיהם המקצועיות של גברים ונשים ומהם הפערים החברתיים שנוצרים בעקבות כך?

לקריאת הכתבה >

 

פרספקטיבה אישית על מיעוט הנשים בעמדות מפתח באוניברסיטאות

פרופ מונה דביר-גינזברג, הפקולטה לרפואת שיניים

התפיסות החברתיות של תכונות אופי של מנהלות ומנהלים, מובילות לפער בין גברים ונשים בהגעה למשרות ניהוליות בכירות באקדמיה - כיצד אנו יכולות לשנות את המציאות הזו?

לקריאת הכתבה > 

 

"למען הדורות הבאות" 

ד''ר שהם חשן-הלל, מביה''ס למנהל עסקים

פרופ' נטע קליגלר-וילנצ'יק, המחלקה לתקשורת ועיתונאות

פרופ' נטע ברק-קורן, הפקולטה למשפטים 

 

פנייה של צוות חוקרות להנהלת האוניברסיטה, הובילה לגיבוש מסמך הנחיות מקיפות ראשון מסוגו, המגנות על זכויותיהן של חוקרות בחופשת לידה.

לקריאת הכתבה > 

 

 

איך שומרים על מגוון ומה למדתי מעולם הצמחים? 

ד"ר תמר פרידלנדר, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה

תופעת ההפרייה העצמית אומנם מאפיינת צמחים רבים, אך גם עשויה לפגוע במגוון הגנטי ולהשפיע על ההתפתחות האבולוציונית של הצמח.

לקריאת הכתבה > 

 

למה נשים (לא) לומדות מדעי המחשב?

פרופ' יפעת בן-דוד קוליקנט, ביה''ס לחינוך ושרה גנוט מהמרכז האקדמי לב

האם הסיבה לרתיעה של נשים מלימודי המחשב נעוצה בסביבה הגברית המאפיינת אותם? נתונים חדשים מוכיחים שכן.

לקריאת הכתבה > 

 

מעורבותן של נערות ערביות באלימות ועבריינות

פרופ' מונא חורי-כסאברי, סגנית נשיא האוניברסיטה לאסטרטגיה ומגוון

לנא ג'יריס-לולו, ביה"ס לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית

התרגלנו לשמוע על אלימות גברית, אבל ממה נובעת אלימות נשית? אלימות נשים במגזר הערבי קשורה לחוויות פרסונליות של אפליה מגדרית ואתניתולכן דורשת יותר רגישות מצד אנשי מקצוע כשמתמודדים עם ההדרה הכפולה.

לקריאת הכתבה > 

 

 

קראו פחות
pexels-chokniti-khongchum-3938022

ד"ר הייתם עמל על הקשר המפתיע בין אוטיזם לאלצהיימר

21 פברואר, 2022

שיחה עם ד"ר הייתם עמל, מהמכון לחקר התרופה, בית הספר לרוקחות, הפקולטה לרפואה. לאחרונה נבחר ד"ר עמל לאחד מארבעים הצעירים והצעירות המבטיחים בישראל של מגזין דה מרקר. זו היתה הפעם הראשונה בה נחשף לקהל הרחב, אבל בקהילה המדעית - בטח בין העוסקים באוטיזם ואלצהיימר - ד"ר עמל הוא שם ידוע ומוכר כמי שחתום על הגילוי הראשון בספרות של הקשר בין תחמוצת החנקן (NO) לאוטיזם.

ראה גם: סגל
איינשטיין

תמיכה בכנסים מדעיים בינלאומיים

21 פברואר, 2022

קרא עוד
האוניברסיטה מעודדת קיומם של כנסים מדעיים בינלאומיים המאורגנים על-ידי חוקריה, ורואה חשיבות בכנסים אלו להידוק הקשרים בין החוקרים לעמיתיהם בארץ ובעולם. לצורך כך מקצה האוניברסיטה משאבים כספיים ופיזיים שחלוקתם נקבעת על ידי הוועדה לכנסים מדעיים בינלאומיים, בראשות סגן הרקטור, המתכנסת פעמיים בשנה.
הקול הקורא מתפרסם בסמוך לתחילת כל סמסטר.

ועדת הכנסים פועלת מתוקף הוראת ההנהלה מס' 17-001. בסמכות הוועדה להעניק סיוע כספי לארגון כנס בינלאומי, אשר נע בדרך כלל בין $500 ל-$5,000. החלטות הוועדה מתקבלות בהתאם לאמות מידה שנקבעו לעניין זה.

על אמות המידה לתמיכה בכנסים מדעיים בינלאומיים קרא כאן.
הטיפול המנהלי בבקשות המוגשות לוועדה נעשה ע"י הרשות לבינלאומיות.
לשאלות אנא פנו לגב' אלמה לסינג, ​טל': 02-855-0454, דוא"ל: almal@savion.huji.ac.il

​מימון חיצוני לארגון כנסים מדעיים ניתן לחפש באמצעות החיפוש המתקדם.

תאריך הגשה קובע: יום שלישי, 17 במאי 2022
 קול קורא מקורי

קראו פחות
Ousa Chea, unsplash

שלושה חוקרים מהאוניברסיטה זכו במענקי מחקר יוקרתיים מטעם תכנית האיחוד האירופי למחקר וחדשנות (ERC)

10 פברואר, 2022

קרא עוד

שלושה חוקרים מהאוניברסיטה העברית – פרופ' יוסי בוגנים מהמחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן בפקולטה לרפואה, פרופ' עפרה בני מבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה ופרופ' אורי בנין מהמכון לכימיה בפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע – זכו במענקי European Research Council (ERC) על מחקריהם פורצי הדרך. מדובר במענקי המשך בשווי ממוצע של 150 אלף יורו כל אחד, אשר יסייעו להם לגשר על הפער בין תוצאות המחקר החלוצי שלהם לבין השלבים המוקדמים של מסחורו. המענקים הם חלק מתוכנית Horizon Europe  של האיחוד האירופי בתחומי המחקר והחדשנות.

מימין לשמאל: פרופ' בנין (קרדיט תמונה: נתי שוחט, פלאש 90), פרופ' בני (קרדיט תמונה: Yoram Aschheim) ופרופ' בוגנים (קרדיט תמונה: AG).

מימון זה יועיל לפרויקטים במגוון תחומים, למשל ביצירת ערכת כלים חדשה לפיתוח המחקרים. בזכות המענק, פרופ' בוגנים ועמיתיו מפתחים עתה שיטת טיפול חדשנית לתופעת הניוון המקולרי הקשור לגיל (Age-Related Macular Degeneration), המהווה הגורם המוביל בעולם לעיוורון ופגעה בשנים האחרונות ב-196 מיליון בני אדם ברחבי העולם. "השיטה החדשה לא רק תאפשר לעכב את המחלה, אלא גם תשפר את התפקוד התאי בטיפול בה", משתף פרופ' בוגנים. התוצאות כבר מוכיחות שהטכניקה המוצעת בטוחה ויעילה בשיפור תפקוד תאי עור זקנים אצל עכברים, והמוצר הסופי, המכונה "I See", יציע טיפול ראשון מסוגו שיכול לשחזר את הראייה גם אצל בני אדם.

מחקרו של פרופ' בנין מתמקד בננו-גבישים, נקודות קוונטיות, המכונים גם "אטומים מלאכותיים". חלקיקים אלה מיושמים כיום במסכי תצוגה, כאשר כל אחד מהם מעניק למסך צבע שונה המרכיב את התמונה המלאה. על-ידי שינוי גודל הגביש, ניתן לשלוט גם בצבע האור שהוא פולט. הרעיון של פרופ' בנין ועמיתיו היה לחבר ננו-גבישים כאלה כאטומים מלאכותיים וליצור מהם מולקולות מלאכותיות. למולקולות מלאכותיות אלה עשוי להיות יישום במסכים. פרופ' בנין מסביר כי "כל מולקולה מלאכותית כזו, המורכבת מננו-גבישים, תכיל את כל הצבעים הבסיסיים של המסך, ולאו דווקא צבע אחד שמוגדר בהתאם לגודל שלה. נוכל לשלוט בצבע של המולקולה באמצעות הפרעה חשמלית, כך שזה צפוי לחסוך שלבים רבים בייצור המסכים העתידיים". המענק הנוכחי יאפשר פיתוח מעשי והמעבר למולקולות האלה נראה לחוקרים כבעל פוטנציאל להקל על תהליך הייצור הטכנולוגי.

כמו כן, המענק יאפשר פריצת דרך משמעותית בתחום הננו-רפואה והטיפול במחלת הסרטן. צוות המחקר בהובלת פרופ׳ עפרה בני מפתח ננו-חלקיקים מכילי תרופה המורכבים מפולימר מתכלה ומתכת. החלקיקים המולטי-פונקציונליים מתוכננים למיקוד מקסימלי בגידול הדרוש לריפוי מחלת הסרטן. הננו-חלקיקים פוגעים בתאי סרטן בו זמנית באמצעות טיפול תרופתי, וגם באמצעות חימום המקום הנגוע – שיטה שמייעלת את חיסול המחלה. "הטכנולוגיה החדשה בה אנו מכינים את החלקיקים מאפשרת שליטה בתכונות הפיזיות שלהם כך שיוכלו לחדור לתאים הסרטניים בלבד, מבלי לפגוע בתאים בריאים מסביב. המענק יאפשר את פיתוח הטכנולוגיה ליצירת נשאי התרופה המתוחכמים, אשר תשפר את יעילות הטיפול בסרטן", מסבירה פרופ' בני.

המענקים החדשים הוענקו בסך הכל ל-18 חוקרים הפועלים בישראל, מתוכם שלושת חוקרי האוניברסיטה העברית. הם מצטרפים ל-166 חוקרים ברחבי העולם שזכו במענקי הוכחה למחקריהם מטעם התוכנית.

קראו פחות
Antenna, unsplash

פרופ׳ צפירה גרבלסקי ליכטמן על הסודות לפיצוח הצלחה בעמידה מול קהל

7 פברואר, 2022

קרא עוד
פרופ׳ צפירה גרבלסקי ליכטמן מתארחת בפודקאסט של ורד רמון ריבלין ברדיו תל אביב בשיחה על תקשורת לא-מילולית

ורד רמון ריבלין משוחחת עם פרופ׳ צפירה גרבלסקי ליכטמן מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה על הסודות לפיצוח ההצלחה בעמידה מול קהל, הופעה מול מצלמה ומול עובדים ובמשא ומתן. פרופ' גרבלסקי ליכטמן זוכה כבר 24 שנים ברציפות בתואר המרצה המצטיינת והיא החוקרת היחידה בארץ בתחום המומחיות של התקשורת הלא-מילולית.

להאזנה לפודקאסט המלא - "המשפיעות" רדיו תל אביב 102FM

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, סגל
Glenn Carstens-Peters, unsplash

השקעה לטווח ארוך: תקצוב ראוי למערכת ההשכלה הגבוהה

23 ינואר, 2022

קרא עוד
על רקע התפשטות זן האומיקרון והחשש שרופאים רבים ייכנסו לבידוד, במשרד הבריאות שקלו להתיר לרופאים ורופאות שנמצאו חיוביים לקורונה להמשיך לעבוד- כל זמן שאינם מגלים סימפטומים. המצב הזה של מחסור בצוות רפואי אינה בעיה שהחלה עם מגיפת הקורונה. הוא קשור כמובן לשאלות של תקצוב ותכנון ארוך טווח שבוודאי ניתן לפתרון.  

צריך לומר ביושר, רופאים שלומדים ומוכשרים כאן בישראל, הולכים ומתמעטים. על פי נתוני משרד הבריאות מבין הרופאים שקיבלו רשיון לעסוק ברפואה בישראל בשנת 2020 רק 36% למדו בישראל, לעומת כ- 50% לפני עשור. ואילו אחוז הבוגרים ממוסדות ממזרח אירופה, בשנת 2020 עמד על כ- 50%. המצב ברפואת שיניים גרוע עוד יותר. רק 22% בלבד מרופאי השיניים שקיבלו רשיון בשנה שעברה הם בוגרים שלמדו בארץ!

תמונת המצב הזו של לימודי הרפואה בישראל היא רק דוגמא אחת להיחלשות מערכת ההשכלה הגבוהה בארץ.

ההסבר להיחלשות הזו פשוט למדיי. לפי נתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת תקציב ההשכלה הגבוהה שעמד בשנת 2015 על סך של 3% מתקציב המדינה, ירד משמעותית בכ- 10% לשיעור של 2.7% מהתקציב הכולל. גם בהשוואה בינלאומית מצבנו לא טוב. ההשקעה השנתית לסטודנט נמוכה בישראל בכ- 20% ביחס לממוצע במדינות ה-OECD. לא כך צריכים להיות הנתונים במדינה דלת משאבים פיזיים שחרטה על דגלה יצירת כלכלה מבוססת ידע.

על מנת שמערכת ההשכלה הגבוהה תמשיך לייצר את הבסיס לשוויון חברתי ולשגשוג כלכלי במדינה, יש להעלות את התקציב לכל הפחות לרמות היחסיות שהיה בהן, ולהתייצב על תקצוב שאינו נופל מזה של  המדינות המפותחות. השקעה כספית מושכלת יכולה לייצר הצלחות גדולות. כך, לדוגמא, לפני כחמש שנים הגדירה הות"ת בשיתוף פעולה הדוק עם שר החינוך דאז נפתלי בנט, תכנית להגדלת מספר הלומדים במקצועות ההייטק באוניברסיטאות. בתכנית הושקעו כמיליארד שקלים, והיעד היה הגדלת מספר הבוגרים בתחומים אלה ב-40%. התכנית הצליחה מעל למשוער, ובתוך חמש שנים גדל מספר הסטודנטים ב-60%. סטודנטים אלה השתלבו בשנים האחרונות בתעשיית ההיי טק והם חלק מהסיבה לגידול המבורך של הסקטור הזה בשנים האחרונות. השקעה מושכלת הניבה תוצאה מצוינת.

מערכת ההשכלה הגבוהה משוועת לתכנית חומש מתוקצבת באופן מספק ולתכנון מושכל ושאפתני.
אם לא נעשה זאת היום, לא נצליח להגדיל את שיעורם של הסטודנטים החרדים והערבים בקמפוסים שלנו, והמדינה לא תצליח ליישר קו בתחום ההשכלה בין המגזרים השונים בעשורים הקרובים. השקעה שכזו בסטודנטים, בייחוד אלה שבאים מרקע מוחלש, תתרום גם להעלאת הפריון במשק.
אם לא נשקיע מספיק, נמצא עצמנו הולכים ומידרדרים בתחומי ידע שיגדירו את עתידנו – בינה מלאכותית, ביולוגיה סינתטית ומיחשוב קוונטי. אנחנו הולכים ומידרדרים בתוצרי המחקר שלנו בגלל השקעה שהולכת ופוחתת בהשוואה למקבילים לנו בעולם.

אם לא נשקיע מספיק, לא נראה הרבה רופאים שיוכשרו בבאר-שבע, בתל-אביב או בירושלים. השקעה דלה תמשיך ותאלץ את מיטב בנותינו ובנינו לנדוד ללמוד רפואה בחו"ל, פעמים רבות במוסדות שרמתם ירודה. והרי ברור לכולנו שלאזרחי ישראל מגיע להיות מטופלים על ידי הטובים ביותר.

לאחרונה הקימה הממשלה כח משימה לטיפול במחסור באנשי הייטק, ובמקביל פועלות גם כמה ועדות שמייעצות בנושא המחסור באנשי צוות רפואי. צריך לומר ביושר - הפתרונות הנדרשים אינם כאלה שיניבו תוצאה מהירה. הם מצריכים השקעה תשתיתית בהשכלה הגבוהה. לא יספיקו כאן פלסטרים, מעקפים ופטנטים יצירתיים. כבר מאוחר מדי להגדיל באופן משמעותי את היצע המהנדסים בשלוש השנים הקרובות, אולם עבודה מושכלת תשפר את מצבנו בעוד ארבע שנים ויותר. באופן דומה, לא ניתן לתקן את מספר תלמידי הרפואה בישראל בחמש השנים הקרובות. אבל אם נפעל כעת, נוכל לשפר את המצב במחצית השנייה של שנות ה-20.

מערכת ההשכלה הגבוהה נהנית מתכנון עם אופק רחוק יותר ממרבית הסקטורים במדינה. המערכת שלנו פועלת על פי תכניות חמש-שנתיות. שתי תכניות החומש האחרונות הביאו להצלחות בכמה תחומים, אולם אין בכך די. לקראת תכנית החומש הבאה, זו שתתחיל בשנת 2023, נכון שהמדינה תשקיע סכומים שהמערכת ראוייה להם, ולכל הפחות תשווה את ההשקעה למדינות הדומות לנו בגדלן ובאופי המשק והתעסוקה שלהן. השקעה מושכלת תייצר פירות שהחברה והכלכלה בארצנו משוועות להם.

הכותב הוא ישי פרנקל, מנכ"ל האוניברסיטה העברית.

קראו פחות
Colin C Murphy, unsplash

יום השואה הבינלאומי: גרמנים רבים זכו לפיצוי ממשלת מערב גרמניה עבור רכוש אבוד שגזלו מיהודים

16 ינואר, 2022

קרא עוד
מחקר שביצעה חוקרת מהאוניברסיטה מגלה קשר לכאורה, בין הפיצויים לניצולי שואה לבין פיצויים שניתנו לגרמנים ממיעוטים אתניים, שהשתלטו על רכוש יהודי במדינות מזרח ומרכז אירופה וגורשו משם בתום מלחמת העולם השנייה

ד"ר איריס נחום המתמחה בהיסטוריה מודרנית של מרכז אירופה מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, חוקרת את סוגיית הפיצויים בעבור עוולות היסטוריים, בהקשר היהודי-גרמני והפנים-גרמני. מחקרה מתבסס על ניתוח איכותי של חומר ארכיוני שטרם נחשף לציבור. הארכיון הממוקם בעיר ביירוית בגרמניה ונקרא Lastenausgleichsarchiv "ארכיון השוואת הנטל". ד"ר נחום מצאה בו 55 אלף תיקים העוסקים בגזילת רכוש יהודי במרכז ומזרח אירופה. בנוסף, הארכיון מתעד גירוש גרמנים אתניים לגרמניה מאזורים במרכז ומזרח אירופה שנכבשו או סופחו ע"י גרמניה הנאצית ושוחררו אחרי מלחמת העולם השנייה.

מהמחקר עולה, כי החל משנות ה-50 של המאה ה-20, מערב-גרמניה שילמה פיצויים, לא רק לניצולי שואה, אלא גם למיעוטים גרמנים אתניים, שהשתלטו על רכוש יהודי במרכז ומזרח אירופה, תחת השלטון הנאצי. אותם מיעוטים איבדו את הרכוש כתוצאה מתבוסת גרמניה, אך זכו לפיצויים בגין הרכוש שאבד כתוצאה מגירושם. לטענת המחקר, קיים קשר נסיבתי בין הפיצויים עבור ניצולי השואה לפיצויים עבור המגורשים הגרמניים והוא מראה שגרמנים רבים פוצו על-ידי מערב גרמניה, בעבור רכוש אבוד, שבמקורו בבעלות יהודית.

במחקר, בוחנת ד"ר נחום כיצד הקשר הובא לידי ביטוי בהסכם השילומים משנת 1952, בין ישראל למערב-גרמניה ועורכת השוואה בין טיפול החוק הגרמני בגרמני אתני שביקש פיצויים עבור רכוש אבוד שהיה שייך במקור ליהודי, לעומת פניות של יהודים עבור אותו הרכוש. הממצאים העיקריים הם ש"מערכת הפיצויים" המערב-גרמנית העדיפה ניצולי שואה מרקע גרמני על פני ניצולי שואה ללא רקע גרמני. מסתבר, שככל שמגורש גרמני אתני שכנע את שלטונות המערב-גרמניים שהרכוש היהודי הגיע לידיו במהלך הרייך השלישי באופן "תקין" ו"הוגן" - כך גברו סיכויו לזכות בפיצויים. בעוד שלא כל ניצול שואה יהודי שאיבד רכוש במהלך השואה היה רשאי לבקש פיצויים, אלא רק אם יכול היה להוכיח, שלפני המלחמה הוא היה חלק מהעם הגרמני. ברוב המקרים הפיצוי לגרמנים הלא יהודיים היה גבוה בהשוואה לפיצוי ליהודים.

המחקר מעמיד באור חדש את מתן הפיצויים לניצולי השואה ולמגורשים הגרמנים האתניים ומאיר בזווית חדשה את  היחסים בין יהודים לגרמנים בסוגיית הפיצויים, יחס שלטונות מערב-גרמניה לניצולי השואה ולמגורשים ומעורבותם של גרמנים אתניים בגזלת הרכוש היהודי במרכז ומזרח אירופה במהלך הרייך השלישי.

קראו פחות
Image by Klaus Hausmann from Pixabay

פרופ' אמנון להד: הסגר איננו נחוץ, איננו יעיל ונזקיו גדולים

16 אוגוסט, 2021

מאמר מאת פרופ' אמנון להד, ראש החוג לרפואת המשפחה באוניברסיטה

 

כשדנים בסגר צריך קודם כל לחזור ולשאול לשם מה? בסגר הראשון, בזמן שידענו כה מעט, המטרה הייתה למנוע את קריסת מערכת הבריאות. הונחינו על ידי פיזיקאים ומתמטיקאים ללא ידע וניסיון רפואי שבנו מודלים אפוקליפטיים וניבאו התמוטטות המערכת. כיום דווקא עם ההצלחה של החיסונים בהקטנת תחלואה קשה המערכת איננה קרובה לקריסה. רוב הטיפול והמעקב עברו לקהילה וניתן להרחיב זאת כפי שנעשה בשכונות חרדיות.

פרופ' עמית רפאל צורן Amit Raphael Zoran. The School of Engineering and Computer Science, The Hebrew University of Jerusalem

אינטראקציה מממדים גבוהים: מניפסט לשמאניזם דיגיטלי

15 אוגוסט, 2021

מאמר דעה של עמית רפאל צורן הוא פרופסור חבר בבית הספר להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית. המאמר הופיע בכתב העת "צירופים חדשים": https://zerufim.siach.org.il/author/amit-zoran/

* * *

Photo by Andrea Piacquadio from Pexels

פרופ' רונית קלדרון מרגלית: הציבור עייף ולכן הסגר לא יעבוד - הגבלות רכות הן הפתרון

12 אוגוסט, 2021

פרופ' רונית קלדרון מרגלית מביה"ס לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית וביה"ח הדסה, במאמר דעה על האופציה לסגר רביעי

הגל הנוכחי, הרביעי במספר, בתחלואה בקורונה מאכזב במיוחד. כבר הרגשנו שהמגיפה מאחורינו. יצאנו ממצבים של ריחוק חברתי ועטית מסיכות וחזרנו לחיים של מפגשים חברתיים, סעודות משפחתיות גדולות וחגיגות, הופעות בחללים סגורים ופתוחים, ממש כמו פעם.

"משחקי מחשב הם אמנות במלוא מובן המילה״ - מאמר דעה מאת אליי קורנצקי, סטודנט לתואר שני בחוג לספרות עברית

"משחקי מחשב הם אמנות במלוא מובן המילה״ - מאמר דעה מאת אליי קורנצקי, סטודנט לתואר שני בחוג לספרות עברית

8 אוגוסט, 2021
לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן 
Croes, Rob C. / Anefo - [1] Dutch National Archives, The Hague, Fotocollectie Algemeen Nederlands Persbureau (ANeFo), 1945-1989

"פיסיקאי מחונן, יהודי חם ותומך ישראל נלהב": פרופ' צבי פירן ממכון רקח לפיסיקה על זוכה פרס הנובל הפיסיקאי פרופ' סטיבן ויינברג, שהלך לעולמו

27 יולי, 2021

Dr Orna Keren-Carmel

מאמר דעה: למה ישראל חייבת להכיר לעומק את המודל הנורדי?

13 יוני, 2021

קרא עוד
המודל הנורדי הוא תפיסה כלכלית-חברתית ייחודית שהתפתחה החל משנות ה-30 של המאה ה-20 בשוודיה, דנמרק, נורווגיה, פינלנד ואיסלנד, ואשר הפכה לאחת המצליחות בעולם על-פי מדדים של ה-OECD. ב-2013 הוכתר המודל ב"אקונומיסט" בתואר The Next Supermodel, בהתבסס על השילוב שמתקיים בו בין תחרותיות, יוזמה, שוויון ורווחה. הקונצנזוס סביב מדינת הרווחה, שניצבת במוקד המודל הנורדי, כה רחב שאין כיום אף מפלגה פוליטית נורדית, מהקצה השמרני ועד לזה הליברלי, שמציעה לבטל אותה. ההבדלים בין המפלגות נוגעים רק למידת הרווחה הראויה, לא לעצם קיומה.

המודל הנורדי לא מעניין רק את הנורדים עצמם. ברני סנדרס מנסה בעקביות ליישם תהליכי-מדיניות המבוססים על אלה של המודל הנורדי, מדינות רווחה במערב נושאות אליו עיניים ואפילו מדינות מסוימות באסיה מביעות בו לאחרונה עניין רב. מכאן, שגם למנהיגי ישראל כדאי להכיר מודל זה, שמוכיח את עצמו קרוב למאה שנים, יותר לעומק, ויש גם מי שכבר מבקש לאמץ חלקים ממנו בהקדם. ח"כ לשעבר עליזה לביא ממפלגת "יש עתיד" אמרה עליו: "המודל הנורדי נוחל הצלחה מסחררת ומוביל לירידה חדה בצריכת הזנות".

בזירה הבינלאומית, אחד מיתרונותיו הבולטים של המודל הוא שאין צורך (וגם לא ניתן) להעתיקו במלואו. מספיק לאמץ, בשינויים המתבקשים, רכיבים מסוימים מתוכו ואת ההשפעה ניתן יהיה לזהות במעגלים רחבים יותר. לאחר המחאה החברתית העזה של 2011, כשמיליון ישראלים יצאו לרחובות, עלה המודל לרגע קצר לכותרות בישראל כדגם שראוי לחקותו. אלא שבאותה מהירות הוא גם ירד. הטענה השגורה הייתה ש"אנחנו לא נורווגיה, לא שוודיה ולא דנמרק", כפי שהכריז באותה שנה שר האוצר דאז יובל שטייניץ, היות ולא ניתן להשוות בין ההומוגניות של האוכלוסייה השוודית להטרוגניות של זו הישראלית. האם יש כיום פוליטיקאי/ת בישראל, מימין או משמאל, שיצאו בגלוי כנגד רכיבים במודל הנורדי כגון הגברת השקיפות לצמצום השחיתות, תמיכה בחיבורים פוליטיים חוצי-מפלגות, נסיון למיגור העוני והאבטלה, העלאת תחושת הסולידריות בתוך ובין המגזרים השונים והגדלת האמון של האזרח במוסדות המדינה? אני מאמינה שלא. הממד החברתי של המודל מקיף יותר מהממד הכלכלי שלו, ועל כן פעמים רבות הוא עומד מעל המחלוקות הקונבנציונליות בפוליטיקה הישראלית. ייתכן כי בישראל יוכל המודל הנורדי לשמש מעין גשר בין בעלי עמדות פוליטיות מנוגדות.

המודל הנורדי מתפרש על מגוון רחב של תחומי מדיניות, ביניהם ביטחון, עבודה, רווחה, פוליטיקה, תקשורת, חינוך, כלכלה, משבר האקלים, קיימות, עיצוב ודיפלומטיה. המשותף לכולם – וזהו הייחוד של המודל הנורדי – הוא שילוב הערכים שמונחים בבסיס המודל: אמון רחב, גם כלפי מוסדות המדינה וגם כלפי יתר האזרחים (גם אנחנו כאן, בישראל, זקוקים לו כעת אפילו יותר מתמיד); דגש על דמוקרטיה יום-יומית באמצעות שימוש בכלים להגברת המעורבות והאחריות של הפרט בחיי הקהילה והמדינה; אוניברסליות, משמע הכללה של כל חלקי החברה במדינת הרווחה הן מבחינת מיסוי והן מבחינת זכויות, בדגש על מעמד הביניים; איגודי עובדים חזקים, שפורשים רשת בטחון לעובד/ת תוך כדי קידום תחרותיות בינלאומית; חתירה לשוויון, גם במובן של צמצום פערי שכר וגם במובן המגדרי; מסורת של התפשרות והגעה להסכמות בין המדינה, העובדים והמעבידים; ולבסוף טיפוח של ההון האנושי – המשאב החשוב ביותר של מדינת הרווחה.  

בתחום הביטחוני, המדינות הנורדיות משמשות, כבר מאז ימי המלחמה הקרה, דוגמה ל'קהילה בטחונית' (Security Community) שהסיכון במסגרתה לסכסוכים אזוריים אלימים נמוך מאד, בזכות שיתופי-פעולה הדוקים בתחום הצבאי, בפוליטיקה הבינלאומית ולא פחות מכך בתחומי הכלכלה והתרבות. לאחר 1989 ניתן אפילו לזהות התקרבות נוספת של המדינות הנורדיות בתחום הבטחוני, כתוצאה מהאיום הרוסי המתגבר. האם ניתן לייצר גם במזרח התיכון, בהתאמות הנדרשות, קהילה בטחונית שמבוססת יותר על שיתופי פעולה ופחות על סכסוכים?

גם בשילוב בין כלכלה לרווחה, נחשבות המדינות הנורדיות למובילות. מדובר במדינות קטנות ובעלות כלכלות סטארט-אפ מפותחות, מבוססות יצוא, אשר בד בבד מצליחות גם לשמור על תנאי רווחה ברמה גבוהה לעובד/ת. השילוב הזה מתאפשר הודות למדיניות ה-flexicurity שמשלב גמישות בתנאי ההעסקה (והפיטורים) עבור המעסיקים ובטחון תעסוקתי עם רשת תמיכה נרחבת עבור העובדים. כך, הכלכלה הנורדית מאפשרת לעסקים ליטול חלק בתחרות הבינלאומית, ובמקביל מנווטת את העובדים לתעשיות רווחיות.

בפוליטיקה, המודל הנורדי בא לידי ביטוי בממשלות מיעוט, אשר נסמכות על תמיכה מהאופוזיציה (הדבר נכון בעיקר בדנמרק, שוודיה ונורווגיה, ואילו בפינלנד ובאיסלנד יש בדרך כלל ממשלות רוב). התרבות הפרלמנטרית הנורדית מבוססת על פשרות חוצות-מפלגות ובמקרים של רפורמות משמעותיות - על הגעה להסכמות נרחבות ככל הניתן. לא משהו שניתן למצוא כרגע בפוליטיקה הישראלית רווית הסכסוכים והיעדר הפשרות.

לסיכום, נהוג לתאר את המודל הנורדי כמודל אחד עם חמישה יוצאי דופן. כל אחת מהמדינות הנורדיות הגיעה אליו בעקבות תהליכים היסטוריים שונים, ופעמים רבות ההבדלים בין המדינות בדרך שבה המודל בא לידי ביטוי עולים בהרבה על הדמיון ביניהן. חשוב גם לציין, כי למרות הצלחתו של המודל הנורדי, הוא אינו נטול אתגרים ומכשולים. עליית הימין הקיצוני, גלי הגירה שמערערים את האיזון העדין בין החברה לכלכלה, הזדקנות האוכלוסייה ועוד הם האתגרים שעמם מתמודד המודל הנורדי בהווה. ובכל זאת – כדאי למנהיגי ישראל להכיר אותו יותר לעומק. יש מה ללמוד ממנו.

הכותבת היא ד"ר אורנה קרן-כרמל מהתוכנית ללימודי אירופה באוניברסיטה העברית, אחת ממארגנות הכנס "The Nordic Model: an Israeli Viewpoint" שהתקיים ב-9 ביוני באוניברסיטה.

לאתר הכנס: https://nordic.huji.ac.il/ 

לפרסומים בתקשורת: גלובס

קראו פחות
באנר

מרכז ״אקורד״: כיצד עוצרים את ההידרדרות במערכת היחסים שבין יהודים וערבים?

24 מאי, 2021

שותפות ושותפים שלום,


אני כותב לכם בימים אלה של מלחמה בין ישראל לחמאס ואלימות בין אזרחים יהודים וערבים בישראל, כדי לשתף אתכם בכלים שפתחנו על מנת לסייע לשחקנים בשדה לעצור את ההידרדרות במערכת היחסים שבין יהודים וערבים ולקדם חברה משותפת.

דר גודה קולר. צילום ארקדי ורונין

דר' ג'ודה קולר במאמר דעה לרגל חודש קבלת האוטיזם: אוטיזם היא לא מילה גסה

11 אפריל, 2021

קרא עוד
בשנה שעברה הופנתה למעבדה שלנו משפחה לצורך מחקר על ילדים צעירים עם אוטיזם. המשפחה בהחלט התאימה למחקר אבל הייתה בעיה אחת: ההורים לא ידעו שילדם מאובחן עם אוטיזם. הסיבה לכך היא שגם בשיחה עם הצוות המאבחן וגם בדו"ח האבחון שנמסר להם, נאמר להם שלילדם יש "בעיית תקשורת". המונח הבעייתי הזה נפוץ היום במידה כזאת שהשם הרשמי לכיתות המיועדות לילדים עם אוטיזם הוא "כיתות תקשורת". ריכוך זה של המונח להורים אינו משרת אף אחד, והוא גם לא מדויק.

כדי לאבחן א/נשים עם אוטיזם, צריכים להימצא ליקויים בתקשורת ובאינטראקציה החברתית, כמו גם התנהגויות מוגבלות וחזרתיות ו/או תחומי עניין סטריאוטיפיים שמקשים על היכולת של האדם לתפקד באופן יומיומי. תקשורת נמצאת במרכז הסיפור, אך אינה עומדת בפני עצמה. כאן ראוי לציין כי ישנם אנשים עם אוטיזם בעלי יכולות תקשורת תקינות (כלומר מסוגלים להעביר ולקבל מסרים מאחרים), המתקשים רק בשימוש החברתי או הפרגמטי בשפה.

השימוש היופמיסטי ב"תקשורת" אינו האתגר היחיד בטרמינולוגיה בתחום האוטיזם כיום. האם עלינו לומר שמישהו הוא "אוטיסט" או "על הספקטרום"? "הפרעת ספקטרום האוטיסטי" או פשוט "אוטיזם"? במקרה הזה אין נכון או לא נכון, אלא רק ביטוי של השקפות שונות בנוגע לקטגוריה האבחנתית ומוגבלויות בכלל. לעומת זאת, למונח "תקשורת" אין מקום בשיח על אוטיזם. תחשבו רגע על המשפחה מהמחקר שקבלה אבחנה אבל למעשה לא קבלה. שעברה את כל החששות והספקות, לגבי ילדם ולגבי עצמם כהורים, שעברו את רשימת ההמתנה, את התהליך האבחוני ובסוף יצאו עם אבחנה שהיא לא אבחנה. בלי לדעת לאן פניהם ואפילו איזה מילים להכניס לגוגל. כל זה בגלל שמישהו חשש לפגוע, להגיד ולכתוב משהו שאולי יוביל לדמעות, לעצב, לכעס. אלא שזה גם עלול להוביל לתמיכה, ולתהליך של השלמה והתקדמות.

אפשר רק להניח, באופן דומה, שהשימוש המקורי במונח "תקשורת" במשרד החינוך היה ניסיון להגן על משפחות וילדים מפני אמירת המילה "אוטיזם" בקול. אך אנחנו יודעים שכאשר אנו נמנעים משימוש במילה מסוימת, הסטיגמה סביבה גדלה וגדלה, מהדהדת דרך גני ילדים, חצרות בית ספר ומקומות עבודה. כך המונח "אוטיסט" הופך למונח שנעשה בו שימוש מפחית ערך על-ידי ילדים ומבוגרים כאחד. אולי אם ילדים לא-אוטיסטים היו שומעים את התלמידים מהכיתה בהמשך המסדרון, או את הילד בכיתה שלהם, מדברים בפתיחות על היותם אוטיסטים, הם היו מרגישים פחות בנוח עם שימוש בלתי הולם במונח.

בתחילת מרץ פרסמה אגודת האוטיזם באמריקה וארגוני מוגבלויות מובילים אחרים הצהרה כי תפסיק לקרוא לחודש אפריל חודש המודעות לאוטיזם ותתחיל לקרוא לו חודש קבלת האוטיזם. אי לכך, הוחלט על ידי רבים ברחבי העולם כי נציין בסופ"ש הקרוב את יום המודעות והקבלה הבינלאומי לאוטיזם. מודעות? כולם שמעו כבר על אוטיזם, החברה מודעת למונח. בכך שאנו מקבלים ולא רק מודעים לשם הזה, על ידי אמירתו בקול רם, על ידי דחיית הסטריאוטיפים וההטיה הנמשכים, אנו יכולים להתקדם כחברה ממודעות לקבלה.

 

דר' ג'ודה קולר הוא ראש המגמה לחינוך מיוחד ומרצה לפסיכולוגיה קלינית של הילד באוניברסיטה העברית. שם הוא מנהל את המעבדה לחקר אוטיזם בילדים ומשפחות ובין מייסדי המרכז לאוטיזם של האוניברסיטה.

 

פרסום בתקשורת: https://www.zman.co.il/writer/13964/

קראו פחות
graph up

פרופ' אורי חפץ מהמחלקה לכלכלה: השפל הגדול של שנות 30 במאה הקודמת לא חזר ב-2020, אפילו לא קרוב לכך

11 מרץ, 2021

 

קרא עוד

זה לא נגמר. וזה עשוי להידרדר שוב במפתיע. אבל שנה מאז שזה התחיל אפשר כבר לומר בזהירות: החששות הכלכליים הקודרים ביותר התבדו. משבר עולמי בממדי השפל הגדול של שנות ה-1930 לא חזר ב-2020. אפילו לא קרוב .

שנת 2020 הייתה שנה קשה, ואת הנזקים שלה, שממשיכים להצטבר אל תוך 2021 ושילוו אותנו שנים רבות, עוד נלמד ונחקור בעשורים הבאים. היא הייתה שנה שחילקה את הסבל - בריאותי, כלכלי, חברתי, ונפשי - באי שוויון משווע. המדינות התחלקו: אלו שנפגעו יותר ואלו שפחות. גם העובדים התחלקו: ענפים עתירי מדע מול ענפים עתירי מגע; עבודה מרחוק מול רחוק מעבודה. זו הייתה שנה ששינתה את הכול, ולא הכול יחזור להיות כשהיה: הבריאות, אורח החיים, האמון במוסדות השלטון, הסולידריות החברתית, הזכות לפרטיות, המערכת הפוליטית, מצב הדמוקרטיה במדינות השונות, ואפילו היחס שלנו לעובדות - הם כולם השתנו, בדרכים שעוד נגלה, לטוב ולרע. אבל בתוך כל זה, כשבוחנים את מצב הכלכלה העולמית, יכול היה להיות הרבה יותר גרוע.

נראה שהתגובה המאקרו-כלכלית, במיוחד בכלכלות המובילות, הצילה אותנו משפל גדול נוסף, לעת עתה. אולי עוד נפשל. עשינו טעויות ואולי עוד נעשה. פה לא עשינו מספיק, ושם הגזמנו, או עוד נגזים. אנחנו רק מתחילים להבין מה עבד ומה לא, איפה היה בזבוז ואיפה הישג, אילו מדינות הצליחו יותר ואילו פחות. אבל ביחד שלחנו מסר חד משמעי: אנחנו על זה. נעשה מה שצריך, בתעוזה ובהיקפים חסרי תקדים. ונראה שבגדול, זה הצליח. הצליח בגדול.

השפל הגדול והמלחמה

בסופו של דבר, מה שהוציא את העולם מהמשבר הכלכלי החמור ביותר במאה השנים האחרונות הייתה טרגדיה נוראה, מהמזוויעות שידעה האנושות. השפל הגדול של שנות ה-1930 הסתיים בעזרת מלחמת העולם השנייה. האבטלה המייאשת בארצות רבות, שהגיעה בשיאה לכמעט רבע (בארה״ב) ואפילו שליש (בגרמניה) מכוח העבודה, נעלמה כלא הייתה כשהמשקים המתועשים גויסו לטובת המאמץ המלחמתי. בארצות הברית, שיעור האבטלה, שהגיע לשיא ב-1933, היה עדיין 17% בשנת 1939, טרם המלחמה, למרות הניו דיל של פרנקלין רוזוולט, הרגולציה והחוקים החדשים, מפעלי העבודות הציבוריות, ולמרות קמפיין התקווה - לפחות כלפי הציבור - שהנשיא האמריקאי הביא.

בסופו של דבר, זה היה עניין של ביקוש מצרפי. עניין בסיסי במאקרו-כלכלה, בחשבונאות לאומית. ערב פרוץ המלחמה, ההוצאה הצבאית האמריקאית הייתה פחות מ-2% תוצר. בשנת 1944, כשהיא הגיעה לשיעור המדהים של 43% תוצר, האבטלה התאדתה, ושיעורה ירד לאחוז בודד, הנמוך ביותר שידעה ארה״ב מאז השנים ההן ועד היום.

היום אנחנו חושבים שהשפל הגדול היה, כמו המלחמה, טרגדיה מעשה ידי אדם, ויכול היה להימנע. היסטוריונים כלכליים מאשימים מדיניות מאקרו-כלכלית שגויה. הטראומה הכלכלית הזו, עם הייאוש שהיא הביאה ושתרם לעלייתו של היטלר ואחרים, הולידה גם אופטימיות, אמונה שאפשר לנהל את הכלכלה טוב יותר, שאפשר גם אחרת. היום אנחנו חושבים שהשפל הגדול לא היה גזירה משמיים. מאז, אנחנו הכלכלנים התנצלנו קולקטיבית בשם אבות אבותינו, והבטחנו לילדינו לא לוותר. הבטחנו שנעשה הכול בשביל למנוע שפל גדול נוסף. והפעם בלי מלחמת עולם. לא עוד.

מתוך השפל הגדול נולדה דיסציפלינה חדשה. ג׳ון מיינרד קיינס הבריטי, אבי המאקרו-כלכלה, פרסם את ספרו ב-1936, והפך את המחשבה השמרנית השלטת על פיה. הוא טען בין היתר, כנגד הדעה הרווחת בזמנו, שממשלות יכולות לסיים את השפל הגדול, להקטין אבטלה ולייצב את המשק באמצעות הגדלת הביקושים. המלחמה, שהגדילה את ההוצאה הציבורית, נהייתה בעל כורחה תצוגת תכלית של התיאוריה הקיינסיאנית החדשה. בארצות הברית, רכיב ההוצאה הציבורית בתוצר האמריקאי התנדנד סביב ה-15% בשנות השלושים, אבל זינק בחדות ב-1941, והגיע ל-48% תוצר ב-1943. הגירעון בתקציב הפדרלי, שבמרבית שנות השלושים היה בין 0% ל-5% תוצר, התנפח ל-27%. רק אחרי המלחמה חזרה ההוצאה הציבורית לרמתה המקורית, והגירעון הפך ליתרה (וגם זה, באופן זמני). אבל בינתיים, נראה שהתרופה הקיינסיאנית כבר עבדה: לא רק המלחמה נגמרה; גם השפל כבר לא חזר.

אז מה למדנו?

כשפרץ משבר הקורונה בתחילת 2020, הייתה הסכמה כמעט גורפת בקרב קהילת הכלכלנים העולמית - בהובלת עמיתינו בארה״ב ובאירופה - שבנוסף למדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד, הממשלות צריכות להקדיש משאבים גדולים, תוך כניסה לגירעונות גדולים, כדי למנוע את קריסת המשקים הלאומיים. ואכן, הכלכלות המובילות תמכו באופן מסיבי וחסר תקדים במשקי הבית ובעסקים המקומיים. פרטי התוכניות היו שונים ממדינה למדינה, אבל העיקרון היה דומה: ללוות כסף ולהזרים אותו לידי הציבור, העובדים, המובטלים, והמעסיקים. זה יהיה יקר, הזהירו הכלכלנים, ומסוכן. אבל ההססנות, אמרנו באותה הנשימה, תהיה יקרה ומסוכנת יותר.

וזה אכן היה, ועודנו, יקר ומסוכן. כפי שהובטח. הגירעונות ב-2020 הרקיעו שחקים: אומדנים מצביעים על כ- 15% תוצר בארה״ב ובבריטניה, וכ-10% בגוש האירו וביפן. (בישראל, הגירעון היה כ-11% תוצר, כנראה שקצת מתחת לממוצע ה- OECD , מועדון המדינות המובילות.) החובות הלאומיים תפחו גם הם-בדיוק לפי הוראות ההפעלה. נראה שמילטון פרידמן צדק, אם כן, כשאמר לפני יותר מחמישים שנה שבמובן מסוים, כולנו קיינסיאנים עכשיו.

וזה עדיין מסוכן, וזה עדיין לא נגמר. ומה נעשה אם הריביות יעלו? אם האינפלציה תחזור? אם וריאנט חדש יגיע? דאגנו מאוד, ואנחנו עדיין דואגים. אבל כמו שאמר חסידו של קיינס, הכלכלן המנוח ג׳ון קנת גלבריית, על הניו דיל של רוזוולט: דאגנו-ועשינו את זה בכל זאת.

סיכום ביניים: המצב קשה, אבל יש מקום לאופטימיות זהירה

רק לפני שנה, האבטלה בארה״ב זינקה מ-3.5% בפברואר 2020 לכמעט 15% באפריל. זה זינוק, תוך חודשיים בלבד, משיעור האבטלה הנמוך ביותר בחמישים השנים האחרונות, לגבוה ביותר מאז השפל הגדול. התחזיות באפריל 2020 היו שהאבטלה, שהייתה כבר קרובה להחריד ל-17% של 1939, עוד תמשיך לטפס. התמונה במקומות אחרים בעולם נראתה מפחידה לא פחות.

בשבועות האחרונים, עם פרסום הנתונים המצרפים הראשוניים לגבי משקי העולם ב-2020, אפשר לעצור לרגע ולעשות סיכום ביניים. לחזור ולשאול: אז מה היה לנו שם?

היה לנו שם רע. מאוד. אבל יחסית לתרחישים הקודרים ביותר מהם חששנו, הצלחנו מעל ומעבר לציפיות. בדיעבד, מהרבה בחינות, אפריל המר של 2020 היה השיא, נקודת המפנה. הכלכלה העולמית השתפרה מאוד מאז. בארה״ב למשל, שיעור האבטלה מאז רק ירד, ובחודש שעבר כבר התקרב ל-6%. קרן המטבע הבינלאומית העריכה בינואר השנה שכלכלת העולם איבדה 3.5% תוצר ב-2020. זה כואב, אבל זה הרבה יותר טוב ממה שיכול היה להיות. זה אפילו יותר טוב, בלמעלה מאחוז, מהתחזית הקודמת של הקרן, מאוקטובר 2020, ומהעדכון שלפניה, מיוני. וזה צפוי להשתפר במהירות: הקרן צופה צמיחה עולמית של 5.5% ב-2021 ומעל 4% ב-2022, שני עדכונים חיוביים נוספים של התחזית הקודמת. בקרן מסבירים את העדכון בהתקדמות מבצעי החיסונים, אבל גם בתמריצים פיסקליים בכלכלות הגדולות, כמו ארה״ב ויפן.

וזו לא רק קרן המטבע. מגזין האקונומיסט, למשל, ליקט לאחרונה 14 תחזיות לצמיחה כלכלית בארה״ב ב-2021. החציונית קרובה ל-6%. וגם אצלנו, בנק ישראל חזה בתחילת ינואר השנה צמיחה שנתית של כ-6% בשנתיים הקרובות, תחת תרחיש התחסנות מהירה-וזה עוד לפני בשורת פברואר מהלמ״ס שהתוצר הישראלי התכווץ ב-2020 ב-2.4%, ולא ב-3.7% כפי שהעריכו בבנק. הפעם האחרונה בה ישראל צמחה בקצב של 6% בשנה הייתה לפני עשור, בשנים שלפני ואחרי המשבר הפיננסי העולמי. ארה״ב צמחה בכזה קצב רק שנה אחת בחמישים השנים האחרונות.

אז למרות שהצמיחה המצרפית הצפויה הזו מסתירה מאחוריה הרבה סבל ואי שיוויון, היא עדיפה בהרבה על מה שיכול היה להיות, ועל מה שעד לא מזמן צפינו שיהיה. האופטימיות שהיא מציגה חוזרת גם במדדים אחרים. בישראל למשל, שניים מתוך ארבעת הרכיבים של מדד אמון הצרכנים של הלמ״ס חזרו בשבועות הראשונים של 2021 לרמה קרובה לרמתם אשתקד. שניהם פונים אל העתיד: הם אומדים את השינוי הצפוי במצב הכלכלי בשנה הקרובה - האחד, של משקי הבית, והשני, של המדינה.

שני הרכיבים הנותרים במדד אמון הצרכנים של הלמ״ס פונים פחות אל העתיד ויותר אל ההווה והעבר: הם אומדים כוונות לרכישות גדולות בשנה הקרובה בהשוואה לשנה האחרונה, ואת השינוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה האחרונה. גם הם התאוששו לאחרונה, אבל הם עדיין רחוקים ממצבם בתחילת השנה שעברה. כי המצב הכלכלי עדיין קשה. וזה מבלי לדבר על הבריאות, החברה, החירות, החיים עצמם. עם מאות אלפים בישראל ומיליונים רבים בארצות אחרות שאיבדו את מקור ההכנסה בשנה האחרונה ושלא רואים את הסוף. עם סבל עולמי שמרוכז, כרגיל, בקרב בעלי השכלה נמוכה יותר, נשים, צעירים, אלו שאינם מועסקים פורמאלית, ובאופן כללי אלו שחיים במדינות החלשות.

מוכרחים להמשיך לסייע לכל אלו. אבל הסיוע כעת צריך להיות ממוקד. מבחינת המאקרו-כלכלה, אם הכל יילך כשורה, כנראה שהביקושים המצרפיים כבר החלו לחזור. חיברנו את המשק העולמי למכונת הנשמה, והוא התייצב. 2020 הייתה שנה נוראית, וזה עוד לא נגמר, אבל היא לא מתקרבת לטרגדיה של השפל הגדול. בהינו בתהום, אבל הפעם הכלכלות המובילות עשו את הדבר הנכון, והעולם לא נפל. יש מקום לאופטימיות זהירה.

* הכותב הוא פרופסור במחלקה לכלכלה ע״ש משפחת בוגן ובמרכז פדרמן לרציונליות באוניברסיטה העברית בירושלים; ובבית הספר ס.ק. ג׳ונסון למנהל עסקים באוניברסיטת קורנל.

*המאמר פורסם בעיתון גלובס: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001363428&after_registra...

קראו פחות
NASA’s Perseverance rover touched down on Mars on February 18, 2021

פרופ' עמרי ונדל אודות רכב החלל Perseverance, שנחת ב-18.2 ויחפש חיים על פני במאדים

21 פברואר, 2021

שמונה חודשים טסה משימת Mars 2020 עם רכב המחקר Perseverance (התמדה) של נאס"א בדרך למאדים, עד לנחיתה המורכבת אך המוצלחת שאירעה ביום חמישי. הנחיתה אירעה שמונה שנים אחרי משימה דומה, Curiosity (סקרנות) שעדיין חוקרת את פני מאדים – וגם הפעם נעתקה נשמתם של מיליוני חובבי חלל ומדענים מנאס"א שצפו בדריכות בחלק האחרון והמסוכן ביותר במסלול בן 500 מיליון הקילומטרים מכדור הארץ, ההאטה באטמוספירה של מאדים, אשר דוברי נאס"א כינו בשם "7 דקות של אימה".

covid-19 vaccine stock photo by hakannural, from UNSPLASH

החיסונים לקורונה כבר כאן - ומה עם חיסון למגפת השנאה?

6 ינואר, 2021

האתגר שנשות ואנשי חינוך נדרשים אליו בימים אלה הוא עצום. הם מתמודדים עם עומס עבודה חריג, עדכון בלתי פוסק של מערכות, למידה בזום, מאמצים כבירים למנוע נשירה ומתן מענה לאינספור מצוקות. במציאות משברית זו, כל נושא או תחום שאינו נתפס כדחוף נדחק להמתנה עד לחזרה המיוחלת לשגרה. כשהכול דחוף ובוער, מי יכול להקדיש זמן לנושאים שנתפסים כמותרות, ראויים ככל שיהיו?

פרופ' אלון פלד

מאמר דעה: כמחצית מהנדבקים בגל השני אותרו בסיוע איכוני השב"כ – האם הביקורת הקשה כלפיו הוגנת?

4 אוקטובר, 2020

המונח ״איכוני השב״כ״ הפך למטבע לשון נפוץ. כותרות עיתונים משדרות מסר קליט - האיכונים לא מדויקים, יש תחליפים טכנולוגיים טובים לאיכונים אלו, והפגיעה בפרטיות האזרח בלתי נסבלת. אבל אם נבחן את משימת המאבק בקורונה של שירות הביטחון הכללי במונחים של מבצע ביג דאטה נראה כי בפועל עבודת השירות משתפרת בהתמדה, האיכונים רבי ערך, והפגיעה בפרטיות האזרח כמעט ולא קיימת.

סטודנטים וסטודנטיות בינלאומיים שקיבלו את המנה הראשונה של החיסון בקמפוס הר הצופים

נותנים כתף: מבצע חיסונים מיוחד בקמפוס הר הצופים עבור סטודנטים וסטודנטיות בינלאומיים

16 פברואר, 2021

קרא עוד
דואגים שכולם מתחסנים! באוניברסיטה העברית בירושלים הוחלט על מבצע חיסונים מיוחד וחד-יומי, בסיוע צוות ממגן דוד אדום, לטובת סטודנטים ולאנשי מחקר בינלאומיים שעדיין לא זכו להתחסן במנה הראשונה (חלקם הצליחו לעשות זאת בכוחות עצמם, אך יש כאלה שנתקלו בקשיים). וכך, כ-500 סטודנטיות וסטודנטיות ממדינות כגון סין, הודו, דנמרק, צרפת, פינלנד, אירלנד, פרו, מקסיקו, קניה, טיוואן ואחרות שהיו מעוניינים להתחסן קיבלו אתמול (ראשון) באולם מקסיקו שבקמפוס הר הצופים את מנת חיסוני הקורונה הראשונה, כשהיד עוד נטויה – את הסבב השני של החיסונים הם יחזרו לעשות בקמפוס, בעוד כשלושה שבועות.

כעשרה אנשי מד"א שקיבלו את פניהם של הסטודנטים והסטודנטיות הפנו אותם לארבע עמדות חיסונים, שפעלו משעה עשר בבוקר עד חמש אחר הצהריים. לאחר שסיימו לחסן את כולם, יצאו אנשי מד"א לסייר בקמפוס ולהציע לאנשי מחקר ישראלים שחייבים להגיע לקמפוס בימים אלה להתחסן בחיסונים שנותרו. הגיעו לצפות במבצע: נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' אשר כהן וסגן נשיא לבינלאומיות פרופ' אורון שגריר.

לפרסום בתקשורת: https://finance.walla.co.il/item/3417904

קראו פחות
בכניסה לתחנת הקורונה. צילום - יוסי זמיר

מחקר: כך הושפעו המורים, הרופאים והשוטרים – "הפנים של המדינה" בקורונה – מההחלטות הלא ברורות של הממשלה

9 פברואר, 2021

המאבק הממושך במגפת הקורונה המאתגר את כל החברה בישראל, מאתגר גם את מערכת היחסים המורכבת שבין עובדי הקצה לבין הפוליטיקאים. עובדי הקצה, אשר במובנים רבים משמשים "הפנים של המדינה", הם אנשי המקצוע המיישמים את מדיניות הממשלה בשטח - רופאים, מורים, שוטרים, עובדים סוציאליים ועוד. הציפייה של קובעי המדיניות מעובדים אלה היא לרוב לא ברורה מאליה ולעיתים גם לא ריאלית. לא רק שמצופה מהם ליישם מדיניות בהתאם לכללים ולהנחיות, המתאפיינים פעמים רבות בעמימות ובסתירות פנימיות, אלא שבמקביל נדרש מהם להיות להיענות לצרכים העולים מהשטח ומהציבור.

אין לימודים. צילום מתוך האתר unsplash, על ידי MChe Lee

חוקרי האונ' העברית והדסה במכתב לראש הממשלה נתניהו ולשרי הממשלה: "הילדים הפכו לקורבנות הקשים ביותר של ההתמודדות עם הנגיף"

8 פברואר, 2021

קרא עוד
מגיפת הקורונה צפויה להשאר איתנו עוד זמן רב ומחייבת מדיניות בת קיימא בכל הנוגע לחינוך ילדי ישראל. הזכות לחינוך הינה זכות בסיסית וגם חובה בחוק בישראל כבר משנת 1949. למעשה, ילדי ישראל סגורים בבתיהם זמן ממושך בהרבה מבני גילם ברוב מדינות ה-OECD. יש לזכור שגם בין הסגרים מערכת החינוך פעלה באופן חלקי ביותר ואין דין הוראה מרחוק כהוראה בכתה. הבנו מהתקשורת ששוב יש מתווה קצר טווח שאינו משמש פתרון לטווח הארוך.

העדר אסטרטגיה בת קיימא לחינוך פרונטאלי פוגע בילדי ישראל ושולל מהם את הזכות לחינוך. זכות זו צריכה לעמוד בראש סדרי העדיפויות הלאומיים באופן בלתי קשור לזכות הוריהם להתפרנס או לצרכי המשק הכלכליים.

כמומחים בתחומים שונים של רפואה ובריאות הציבור, חתרנו בעקביות להשפיע על קובעי המדיניות לאזן את הגישה הצרה לריסון התחלואה והתמותה מקורונה על ידי התחשבות בהשלכות הרחבות של המגיפה, בעיקר בכל הנוגע בילדים. עמדנו על כך שהחלטות הדרג הפוליטי חייבות להיות מבוססות על מידע אמין ומקיף.  מאז תחילת המגפה דגלנו בחזרה זהירה, בטוחה ומנוטרת למסגרות החינוך תוך ביצוע שינויים אפשריים וחשובים להפחתת הצפיפות בכיתות על מנת לצמצם הדבקה ולאפשר רציפות לימודית. הזהרנו מפני השפעה שלילית אפשרית של סגירת מסגרות החינוך על בריאות הילדים ולצערנו חששותינו התאמתו וכיום ניתן לקבוע בוודאות כי ההעדרות הממושכת ממסגרות חינוכיות היא בעלת השפעות הרסניות. נתונים אמפיריים מראים שמצוקה נפשית, הפרעות אכילה ושינה, שימוש באלכוהול ובידוד חברתי אינן רק השלכות תיאורטיות של מדיניות המתעלמת מצרכי הילדים אלא תוצאותיה בפועל. אנו גם יודעים כי רכישת השכלה הינה אחד הגורמים החברתיים החשובים ביותר הקובעים את בריאות האוכלוסיה. לפיכך, למניעת חינוך ראוי ממליוני ילדים ולפגיעה בהתפתחותם צפויות להיות השלכות כלכליות ובריאותיות קשות לטווח ארוך.

אנו מודעים לחומרת המגיפה והשלכותיה. חלקנו מעורבים ישירות בטיפול בחולים בבית החולים ובקהילה ומודעים לחלוטין לעומס שמגפת הקורונה משיתה על מערכת הבריאות. איננו מזלזלים בסיכונים לילדים, שיישארו ללא אפשרות להתחסן, גם כאשר יופיעו וריאנטים חדשים. אנו עוקבים מקרוב בשנה האחרונה אחר תחלואת הקורונה בילדים ומנתחים אותה. אנו מודעים היטב לכך שבגל השלישי, ילדים נדבקו יותר, אפילו במהלך הסגר. עם זאת, לשמחתנו הרבה, מרבית הילדים עדיין מוגנים מהשלכות קליניות קשות של הנגיף  וגם מתחלואה נילווית מאוחרת. לא נכון ואף לא מוסרי להטיל עליהם את האחריות להעברת המחלה בקהילה. לאורך כל המגפה הייתה נטיה להתיחס לאוכלוסיית הילדים כקבוצה מאיימת ולסרב להכיר בכך שהם קבוצה פגיעה ונפגעת. אמנם ישנה אפשרות שילדים ידביקו את הסובבים אותם (דוגמת צוות חינוכי ובני משפחה), אך למקבלי ההחלטות היה במשך הסגר האחרון (והסגרים הקודמים) די והותר זמן לגיבוש צעדים להקטנת סיכונים אלו וליצירת שגרה חינוכית הולמת, תוך מתן מענה לצרכים החינוכיים, החברתיים והרגשיים של הילדים ובני הנוער.

למרות שהילדים נפגעים לרוב בצורה קלה ממחלת הקורונה עצמה, הם הפכו לקורבנות הקשים ביותר של ההתמודדות עם הנגיף. חוסר מידתיות זה חייב להיפסק לאלתר. הדבר פוגע בבריאות הציבור עליה אתם מופקדים. אנו, שעוקבים אחר מדיניות הממשלה בשנה האחרונה, לא יכולים עוד לעמוד מנגד לנוכח סדר העדיפויות המעוות, לפיו אישור לטייק-אווי קודם לפתיחת מסגרות החינוך. לילדים, למרבה הצער, אין לובי, אין קול במדיה ואין זכות הצבעה, ומכאן שאינם יכולים להשפיע על גורלם. חובתנו המקצועית לזעוק את שוועתם.

אנו קוראים לממשלת ישראל לפעול באופן מיידי להבטחת סביבה בטוחה ורצף חינוכי שיאפשרו שגרת לימודים עם נוכחות פיזית עד תום המגיפה ולאחריה. בטחון חינוכי הוא חלק אינטגרלי מבטחון לאומי.

על החתום: הצוות הבין תחומי לילדים וקורונה של הדסה והאוניברסיטה העברית, דר' אלכס גיללס-הלל, דר' חגית הוכנר, פרופ' דוד חיניץ, דר' קטיה יז'מסקי, פרופ' אמנון להד, פרופ' אורלי מנור, פרופ' רן ניר-פז, פרופ' אורה פלטיאל, מר ארי פלטיאל, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית.

המכתב נשלח ל: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הבריאות יולי אדלשטיין, שר החינוך יואב גלנט ואחרים (בתאריך 7.2.21).

פרסומים בתקשורת -

ידיעות אחרונות:

כלכליסט: https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3892438,00.html

חמל מבית וואלה: https://www.hamal.co.il/post/-MT-IIkZWESgzlkoFVWI

103FM: https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=IFFKLM&c41t4nzVQ=ELD

News1: https://www.news1.co.il/Archive/001-D-436917-00.html

בחזית המדע: https://www.bahazit.co.il/%d7%a1%d7%93%d7%a8-%d7%a2%d7%93%d7%99%d7%a4%d7...

בוקרא: https://www.bokra.net/Article-1456189

קראו פחות
אין לימודים. צילום מתוך האתר unsplash, על ידי MChe Lee

נייר עמדה של מומחי בריאות הציבור של האונ' העברית והדסה: תחלואת ילדים בגל ה-3 והשלכותיה על פתיחת מערכת החינוך

28 ינואר, 2021

איך מתמודדים מוזיאונים ואנדרטאות להנצחת השואה תחת מגבלות מגפת הקורונה בישראל ובעולם

יום השואה הבינלאומי: איך הקורונה שינתה את הנצחת השואה בארץ ובעולם, בדגש על אנדרטאות השואה ומוזיאונים?

26 ינואר, 2021

קרא עוד
מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית בוחן איך מתמודדים מוזיאונים ואנדרטאות להנצחת השואה עם מגבלות מגפת הקורונה, וחושף דרכים מקוריות, חדשות ודיגיטליות להנצחת זיכרון השואה

כמדי שנה ב־27 בינואר יציינו בעולם ובישראל את יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, היום שבו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ מידי הנאצים. ביום זה, בתקופה שגרתית, פוקדים מאות אלפי יהודים את אתרי ההנצחה המרכזיים לשואה ולגבורה. מדינות רבות לוקחות חלק בהנצחה, וברחבי העולם קיימים כיום מעל 400 מוזיאונים, אתרי הנצחה ואנדרטאות לזכר השואה. התפשטות נגיף הקורונה (COVID-19) עצרה את היכולת להנציח את השואה בדרכים המקובלות עקב המגבלות המשמעויות שהוטלו בעולם. מגבלות אלה השפיעו במיוחד על אנדרטאות השואה והמוזיאונים, הנשענות על נוכחותם הפיזית של המבקרים. בשנה האחרונה, ציון 75 שנה לשחרור מחנות הריכוז הנאצים, הם נאלצו לסגור מאות תערוכות ואתרי זיכרון, ביטלו אירועים ציבוריים, ואינם יכלו להציע הרצאות, סמינרים או סיורים מודרכים.

בפרויקט מחקר חדשני מטעם האוניברסיטה העברית בוחנים ד"ר טוביאס אברכט-הרטמן ותום דיבון, סטודנט למחקר מתקדם במחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית, את האתגרים שעובר תחום ההנצחה. כחלק מהמחקר, שפורסם בידי ד"ר אברכט-הרטמן בכתב העת "Media, Culture & Society" ונתמך על ידי המכון למדעי האדם בווינה (IWM), נבדקו הדרכים בהן מוזיאונים ואנדרטאות התמודדו בשנה החולפת (2020) עם ההנצחה תחת מגבלות הקורונה.

תוצאות המחקר הציגו מגוון רחב ומרתק של פורמטים חדשניים שנראו לראשונה בהקשר של הנצחה, כמו סיורי "לייב" באינסטגרם במחנות ההשמדה, קמפיינים מבוססי Hashtags בפייסבוק ובטוויטר, סרטונים ויראליים ושיחות "זום" עם ניצולים מרחבי העולם. ממצאים אלו מעניינים בייחוד לאור העובדה שעד לפרוץ המגפה, הביעו האנדרטאות והמוזיאונים התנגדות לקדם את פעילויות הנצחת השואה בפלטפורמות הרשתות החברתיות, מתוך חשש ל"מסחור" ועיוות מאורעות השואה.

במחקר המשך, הנערך בימים אלו, עורכים ד"ר אברכט-הרטמן ועמיתו למחקר תום דיבון, סקר מקוון, בו משתתפים 32 מוזיאוני שואה ואנדרטאות מתשע מדינות, במטרה להבין באילו סוגים של פרויקטים דיגיטליים ובאילו פלטפורמות אנדרטאות שואה ומוזיאונים עושות שימוש מאז תחילת המגפה. בנוסף, הם מבצעים ניתוח חזותי של פרויקטים נבחרים של הנצחה דיגיטלית כדי לפענח את הדרכים בהן פרויקטים אלו מאפשרים הנצחה מרחוק.

מהמחקר עולה שמוזיאונים ואנדרטאות מגבירים פעילות דיגיטלית ושמים בה דגש על השתתפות של הקהל בהנצחה. המוסדות מתאימים את תוכן זיכרונות השואה להנצחה דיגיטלית ברשת במגוון פורמטים ובכך מעודדים את הקהל לקחת חלק בתהליך הזיכרון. ישנן אנדרטאות שפותחות פרופילים באינסטגרם וטיקטוק, יוצרות "אתגרים דיגיטליים" עבור הגולשים, ומוזיאונים שפותחים את שעריהם "הדיגיטליים" ומזמינים את המבקרים לאתרים וסיורים חיים. ניסיונות ההנצחה בפלטפורמות החדשות, כמו טיקטוק, מבטאים את רצונם של המוזיאונים והאנדרטאות להגיע אל הדור הרביעי והחמישי לשואה ולחבר אתם לזיכרונות שהולכים והופכים לא רלוונטיים עבורם.

בגזרה המקומית, אנשי אנדרטת השואה הישראלית "יד ושם" הרחיבו את טקס ההנצחה השנתי ביום השואה מהטלוויזיה, גם ליוטיוב. בנוסף, הם יזמו קמפיין להקראת שמות באופן וירטואלי ובו הזמינו את משתמשי המדיה החברתית להקליט את עצמם קוראים את שמות הקורבנות שנרצחו בשואה באמצעות הטלפונים הניידים, ולהעלות את הסרטונים לפייסבוק או לאינסטגרם עם האשטגים ספציפיים. בעזרת היצירה הדיגיטלית המשותפת, אירוע ההנצחה הווירטואלי אפשר לזיכרון השואה להתקיים גם מרחוק ואף ברחבי העולם.

באופן דומה, אנשי אנדרטת מחנה הריכוז "מאוטהאוזן" שבאוסטריה ביקשו מהציבור להעלות תמונות וציורים המנציחים את שחרור המחנה עם ההאשטג "Liberation1945#". התמונות והציורים הופיעו בסרטון שהופץ בכמה ערוצי מדיה חברתית של האנדרטה. בנוסף, אנדרטאות רבות באתרי מחנות ריכוז לשעבר השתמשו בהאשטגים כדי לתייג פרסומים הקשורים לפעילות הנצחה דיגיטלית ואירועים מיוחדים כמו ביקורים וירטואליים. בכך, הפכו ההאשטגים לאנדרטה מורחבת וירטואלית שחיברה בין מספר רב של הנצחות במגוון מקומות היסטוריים ברחבי העולם.

ד"ר טוביאס משתף: "למרות הממצאים, חשוב לציין שהאתרים הפיזיים נותרו חשובים לצורך הנצחת השואה, ולכן נראה שאנו מתקדמים לעבר תרבות הנצחה עתידית משולבת, פיזית ודיגיטלית. כחלק מהמחקר שלנו, יצרנו מאגר של פרויקטים דיגיטליים הקשורים לשואה, הזמינים באופן מקוון. זהו לא רק מקור חשוב למחקר עתידי, אלא גם אוסף של דוגמאות מומלצות למחנכים, אוצרים ואנשי תוכן ממוזיאונים ואנדרטאות השואה ברחבי העולם".

 

לעיון במחקר המדעי: https://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/0163443720983276

 

קראו פחות
dogs. by Anoir Chafik UNSPLASH

הכלב הוא (תמיד) חברו הטוב ביותר של האדם: מחקר מצא כי תקופת הקורונה עודדה אימוץ כלבים

12 ינואר, 2021

קרא עוד
האם היחסים בין כלבים ובעליהם הורעו במהלך משבר הקורונה? האם יותר כלבים אומצו ו/או ננטשו בעקבות התפשטות הנגיף בארץ והתעצמות בעיות כלכליות וחברתיות בקרב בעלי הכלבים? האם כלבים סבלו יותר במהלך משבר הקורונה – עד כדי הופעת בעיות חברתיות חדשות על ידי בעליהם? מחקר שבוצע לאחרונה על ידי חוקרות וחוקרים מהאוניברסיטה העברית, ד״ר ליאת מורגן וד״ר טל רז מביה"ס לרפואה וטרינרית באוניברסיטה העברית, וד״ר בוריס יעקובסון מהשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות (נערך במימון מלא של השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות), ופורסם בכתב העת היוקרתי Humanities and Social Sciences Communications מבית nature, ניסה לענות על שאלות אלה ובעיקר לבחון את השפעת הסגר והבידוד החברתי שנכפו על תושבי ישראל על ההתנהגות בעלי הכלבים והכלבים עצמם, ורווחתם האישית.

"הדיווחים על בעלי חיים כנשאים פוטנציאליים של נגיף ה-Covid19, המשבר הכלכלי ובמיוחד הבהלה שנוצרת סביב הנגיף במהלך המגיפה הזאת, עלולים לגרום לעלייה דרמטית בנטישת כלבים", ציינו החוקרים במאמרם. "ההערכה היא שמיליוני חיות מחמד ננטשים מדי שנה בעולם, בלי קשר למגפה הנוכחית. כתוצאה מכך, מספר הולך וגדל של בעלי חיים משוטטים ברחובות חופשיים, המקלטים שמקבלים את אותם בעלי חיים הופכים לצפופים, רווחת חייהם של בעלי החיים נפגעת, והסיטואציה הנוכחית עלולה להוות נטל על משלמי המיסים. יתר על כן, נוצרת בעיה חמורה בכל הנוגע לבריאות הציבור, עקב העברה פוטנציאלית של מחלות זואונוטיות (כגון כלבת) והתקפות על אנשים על ידי בעלי חיים משוטטים".

כדי לבחון את כמות הכלבים שאומצו וננטשו, ואת רווחת בעלי הכלבים בישראל במהלך משבר הקורונה, נעזרו החוקרים בארבעה אמצעים - (1) נתונים שנאספו בין ינואר 2016 למאי 2020 מאתר Yad4, מנוע חיפוש מקוון לאימוץ חיות מחמד בישראל, שד"ר מורגן הינה המייסדת שלו; (2) נתונים שנאספו בין נובמבר 2016 עד מאי 2020 דרך Google Trends לגבי חיפושים אינטרנטיים ברחבי העולם אודות כלבים מאומצים; (3) נתונים שנאספו משאלון מקוון לבעלי כלבים בישראל, שהיה זמין למילוי בין התאריכים 27 במרץ 2020 ל-30 באפריל 2020, במהלך משבר הקורונה והסגר הראשון; (4) נתונים שנאספו משאלון מקוון המיועד לאנשים בישראל שאימצו כלבים ממקלטים במהלך משבר הקורונה, והיה זמין למילוי בין ה-20 במאי ל-25 במאי 2020 – ממש לאחר סיום הסגר בישראל.

ניתוח הנתונים מאתר Yad4 נעשה באמצעות שימוש ב-Google Analytics. ממצאי הבדיקה התברר כי ככל שההגבלות החברתיות היו החמירו במהלך מגפת הקורונה בישראל, מספר המאמצים הפוטנציאליים (אנשים המעוניינים לאמץ כלב), כמו גם מספר מאמצי הכלבים גדל משמעותית. זאת ועוד, מבדיקה לגבי כמות הכלבים שננטשו, דרך האתר, התגלה כי לא חל שינוי משמעותי לעומת החודשים שלפני התפרצות הקורונה בארץ. "מספר הכלבים שפורסמו באתר, המייצג את מרבית הכלבים הנטושים בישראל, לא השתנה באופן משמעותי לאורך שנות הבדיקה, כולל במהלך תקופת מגיפת הקורונה. מאידך, אימוץ כלבים השתנה דרסטית לעומת תקופות קודמות, במיוחד לאחר שאובחן המטופל הראשון ב-COVID-19 בארץ, ואף במידה נוספת במהלך הסגר", הוסבר במאמר.

כך, לדוגמה, בתקופה שבין אבחון חולה הקורונה הראשון בארץ ועד תחילת הסגר הראשון המספר ממוצע הבקשות לאימוץ שהוגשו באופן מקוון היה 31.1 בקשות ליום בממוצע, במהלך הסגר המספר הממוצע של בקשות לאימוץ כלבים היה 111.3 בקשות ביום; ובמהלך הפתיחה ההדרגתית לאחר הסגר בחודש מאי הוגשו 73 בקשות אימוץ ליום. עם זאת, לפני התפרצות נגיף הקורונה בסין, הרבה לפני הבהלה העולמית, המספר היומי הממוצע של בקשות לאימוץ כלבים עמד על ​25.7 בקשות ביום בלבד.

מספר המבקרים היומי באתר Yad4, מאז נודע על החולה הראשון ב-COVID-19 בישראל ועד לסיום הסגר הראשון, היה גבוה משמעותית בהשוואה לתקופות לפני פרוץ מגיפת הקורונה. לדוגמה, המספר המוחלט של ביקורים מקוונים בחודש אפריל 2020 היה 221,959 ביקורים, בהשוואה ל-72,703 בחודש אפריל 2019, ו- 91,920 ביקורים באוקטובר 2019 – שהוא החודש שנחשב לעמוס ביותר מבחינת טראפיק (תנועת גולשים) באתר Yad4. זאת ועוד, על פי נתוני Google Trends, חיפושים מקוונים ברחבי העולם אחר המילים "אימוץ כלב" היו גבוהות משמעותית בתקופות ההתפרצות הקורונה בסין ולאחריה, בעיקר בתקופות שבהן מדינות בעולם הכריזו על סגרים, דבר המצביע על כך שלא מדובר רק בתופעה מקומית.

אפשרות נוספת העומדת לרשות הציבור באתר Yad4 הייתה למלא בקשה לשמש כמשפחת אומנה, כחלופה לאימוץ. לפני הקורונה, הביקוש למשפחות אומנה בקרב ארגוני בעלי חיים היה גבוה במיוחד, אך מספר המשפחות האומנות הזמינות היה נמוך מאוד. למעשה, הארגונים נעזרו בכל המשפחות שהיו זמינות. בתקופת המגיפה, מהדיווחים הראשונים להתפשטות נגיף ה-Covid-19 בסין ועד לאחר סיום הסגר הראשון בישראל, מספר המשפחות האומנות שהצטרפו לרשימת המשפחות הפנויות לאימוץ היה גבוה לעומת הביקוש, כשהכמות עלתה בהתמדה לאורך הזמן. על פי תוצאות המחקר, בזמן התפרצות הקורונה בסין, 226 משפחות אומנה הפכו זמינות וביקשו לקבל כלבים לאומנה, כשבסוף חודש אפריל האחרון היו לא פחות מ-844 משפחות אומנה זמינות לאימוץ כלבים.

השאלונים המקוונים, שהועברו על ידי צוות המחקר לאנשים שאימצו כלבים במהלך משבר הקורונה, נכתבו בשפה העברית והתבססו על מיקוד לקבוצת מגיבים שהוגדרה מראש, ברמת דיוק גבוהה, המאופיינת בתחומי העניין שלהם והתנהגותם המקוונת (למשל, משתמשים שקונים באינטרנט מזון לכלבים או מבצעים חיפושים לקבלת מידע כללי על כלבים). החוקרים נעזרו ברשתות החברתיות כדי להפיץ את הסקר שלהם. מתוך 508 מגיבים, 312 מהנשאלים הצהירו כי אימצו כלב/ים במהלך משבר הקורונה (בחודשים ינואר – מאי), כשמתוכם 38.5% הצהירו כי שקלו לאמץ כלב במשך זמן רב כשמבחינתם זו הייתה הזדמנות טובה לנצל את הסגר לאמץ חיית מחמד, 37.8% מהם ציינו כי תכננו לאמץ כלב ללא כל קשר למגיפת הקורונה; 8.0% ציינו כי הם מרגישים בודדים ו/או לחוצים והאמינו כי בעלות על יצור חי עשויה לסייע למצבם; ו-9.3% שמעו על נטישת כלבים בתקשורת וחשו שזו תקופה טובה לאמץ כלבים כדי להצילם. רק 8 משתתפים, שאימצו כלב במהלך המגפה (2.6%), החזירו או ויתרו על הכלב שלהם או ציינו כי שקלו לנטוש אותו בשאלון.

על מנת לחקור את הקשר בין איכות חייהם של הבעלים וכלביהם בתקופת הקורונה, הופץ שאלון מקוון נוסף לבעלי כלבים, גם הוא בשפה העברית, באמצעותו נבחנו שאלות הנוגעות לרווחתם בעלי הכלבים, כמו גם רווחת הכלבים עצמם. נכללו שאלות כמו השפעת המגפה על רמות הלחץ והמצב הכלכלי של בעלי הכלבים, רמת הדאגה שלהם לבריאותם והתפיסות שלהם בנוגע לרווחת הכלב שלהם ולהתנהגותם תחת הסגר. החלק המעניין בשאלון נוגע לבקשה לציין בעיות התנהגות חדשות שהופיעו אצל הכלבים מאז פרוץ המגיפה בישראל, והאם המשיבים שקלו לוותר על הכלב שלהם בשל כך. מספר המשיבים שזיהו בעיות התנהגות בכלב/ים שלהם היה נמוך (11.6% מבעלי הכלבים), כמו גם מספר האנשים ששקלו לוותר על הכלב/ים שלהם (1%). "אנחנו משערים כי לבעלי הכלבים היה יותר זמן לבלות עם הכלב שלהם במהלך הסגר, מה שעשוי היה להקל על פיתוח היחסים ביניהם. עם זאת, השערה זו מצריכה בדיקה מחקרית נוספת לאורך טווח", נכתב במאמר המדעי.

"לסיכום, המחקר שלנו מצביע על כך שככל שהבידוד החברתי החמיר במהלך מגפת הקורונה, כך גובר העניין באימוץ כלבים", ציינו החוקרים בסיום מאמרם. "שיעור האימוץ עלה משמעותית במשבר, בעוד שנטישת הכלבים כמעט לא השתנתה לעומת תקופות קודמות להופעת וירוס הקורונה. הממצאים מציגים את היתרונות הפוטנציאליים של יחסי אדם וכלב במהלך מגיפת ה-COVID-19. אנו משערים שבעלות על כלב עשויה אפילו למנוע התפתחות של הפרעות דחק פוסט-טראומטיות (PTSD) הנגרמות כתוצאה מהמגיפה או לפחות להקל על ההתמודדות איתה, ברגע שהיא התרחשה. לאחר התפרצות ה-SARS בשנת 2003, שעשויה להיות שוות ערך מבחינות בריאותיות וחברתיות למגפת ה-COVID-19, דווח כי חולים רבים סבלו מהפרעות דחק פוסט-טראומטיות. ידוע כי לכלבים יש השפעה חיובית על הטיפול ב-PTSD. לפיכך, זהו כיוון מחקר עתידי חשוב".

---

לקריאת המאמר המדעי: https://www.nature.com/articles/s41599-020-00649-x

לפרסומים בתקשורת

וואלה - https://finance.walla.co.il/item/3411003

ישראל היום - https://www.israelhayom.co.il/article/837965

ynet - https://www.ynet.co.il/laisha/article/ryteqp1fd

פורטל הכרמל והצפון - http://www.karmel.co.il/%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa/%d7%aa%d7%a7%d7%9...

קראו פחות
prof._lee_mordechai

ד"ר לי מרדכי במחקר חדש: כך מצליחים להפוך את מגיפת הקורונה לגרסה שנייה של "המוות השחור"

11 ינואר, 2021

קרא עוד

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת מרילנד בחנו במחקר חדש כיצד אנו נוטים לפרש באופן קיצוני את ההשפעות של מגפות בעבר ובהווה, ועד כמה קל לנו לקשר בינם לבין אירועים היסטוריים אחרים כדי ליצור דרמה ואקשן, ולהאדיר פנדמיות שלא לצורך

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%A4%D7%94_%D7%94%D7%9...

צמד החוקרים ד"ר לי מרדכי מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים והפוסט דוקטורנט מריל אייזנברג מה-The National Socio-Environmental Synthesis Center באוניברסיטת מרילנד שבארה"ב, גילו שפרשנויות מהמאה ה-19 לגבי מגפות בעולם העתיק ממשיכות לעצב את התפיסה המודרנית שלנו, על פיה פנדמיות גורמות בהכרח למוות המוני ושינויים היסטוריים רחבי טווח. המחקר, שמפורסם כעת בכתב העת היוקרתי American Historical Review, מסביר כי מסביבות שנת 1900 חוקרים פירשו שורה של התפרצויות מקומיות בעולם העתיק כפנדמיה נוראית אחת, שאותה תיארו כאירוע היסטורי מסיבי שהוביל לסוף העולם העתיק.

שני ההיסטוריונים הצביעו במחקריהם הקודמים על היעדר ההוכחות לטענה שהפנדמיה היוסטיניאנית הרגה עשרות מליוני אנשים מסביב לים התיכון, והובילה לשינויים היסטוריים דרסטיים בין המאות השישית לשמינית. הפרשנות הלא-ביקורתית שניתנה לפנדמיה ממשיכה לעוות עד היום, לטענת החוקרים, את הציפיות שלנו מפנדמיות קשות, בנות זמננו. לאורך מאה השנים האחרונות, טוענים ד"ר מרדכי ואייזנברג, החברה המודרנית הפנימה מודל שרואה במחלות מסוימות – כמו למשל ה'דבר' – כפנדמיות פוטנציאליות שעשויות לגרום למוות המוני בקנה מידה היסטורי ברמת ה'מוות השחור', שהרג בין רבע לחצי מאוכלוסיית אירופה בימי הביניים. כשאנחנו משתמשים במודל כזה, אנחנו נוטים לפרש באופן קיצוני הן את ההשפעות של מגפות היסטוריות בעבר והן את ההשפעות האפשריות של מגפות בהווה, כפי שראינו בתחילת משבר הקורונה.

כמקרה בוחן, ד"ר מרדכי ואייזנברג עקבו אחרי המחקרים על הפנדמיה היוסטיניאנית וגילו שחוקרים החלו לשים לב אליה בסוף המאה ה-19, בזמן מגפת הדבר העולמית. כדי להמחיש את הסכנה הפוטנציאלית במגפה זו וכדי לשכנע מקבלי החלטות שדרושות פעולות נחרצות, רופאים ומדענים החלו להדגיש את ההשפעות של מחלות דומות בעבר. היחלשות מגפת הדבר בשנות ה-20 של המאה ה-20 נחשבה להוכחה שהרפואה המודרנית הצליחה לנצח את מגפת הדבר, ולמנוע השפעות קטסטרופליות כמו אלו להם גרמה בעבר.

אלא שבמקביל הפרשנות המחקרית לפאנדמיה היוסטיניאנית הלכה והקצינה לאורך המאה ה-20 – עד שהגיעה לתאר מצב של פנדמיה שנמשכה כמאתיים שנה, הרגה עשרות מליוני אנשים והשפיעה על שטח עצום מאנגליה ועד אתיופיה. למרות מיעוט העדויות התומכות בהסברים כאלו, ככל שהפנדמיה גדלה כך ההשפעות הפוליטיות החברתיות והתרבותיות שיוחסו לה גדלו. לאחרונה נטען שהפנדמיה הזאת מסבירה אפילו אירועים היסטוריים גדולים עוד יותר, כמו למשל נפילת האימפריה הרומית או עליית האיסלאם, שלא בצדק.

ההנחות המוקדמות של חוקרים שבחנו פנדמיות בעבר, לגבי ההשפעות הקיצוניות להן פנדמיות כאלו היו עשויות לגרום, השפיעו באופן משמעותי על השאלות שאותן שאלו במחקריהם, טוענים ד"ר מרדכי ואייזנברג. כלומר, התפיסות המוטעות מראש עשויות להשפיע בצורה שלילית על מחקריהם השונים. אותן ההנחות גם ממשיכות להגדיל את החששות שלנו ממגפות במאה ה-21, כפי שראינו במקרים של שפעת העופות, שפעת החזירים וכמובן עכשיו גם הקורונה. הנחות אלו מסבירות מדוע אנחנו כל כך חוששים ממגפות היום ולמה התייחסנו לקורונה כ"מוות שחור" נוסף.

"המסר שלי הוא שאסור ליפול לפרשנויות-כזב שנוצרות סביב הפנדמיות", מסכם ד"ר מרדכי. "במקום לבדוק את מה שקרה במגפות בעבר או בהווה, אנחנו פשוט מניחים מה אמור לקרות במהלכן ובסופן, בלי להתבסס על נתונים אמיתיים או מדויקים או ממצאים ברורים. תגובות עתידיות למחלות מדבקות צריכות להתבסס אך ורק על הראיות והנסיבות הקשורות למקרה ספציפי – ולא על הנחות מוקדמות מהעבר שעשויות להיות לא מדויקות".

לפרסום המדעי:https://academic.oup.com/ahr/advance-article/doi/10.1093/ahr/rhaa510/604...  

לפרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/environment-science/article/HJBd5ndRw

קראו פחות
covid-19 vaccine stock photo by hakannural, from UNSPLASH

החיסונים לקורונה כבר כאן - ומה עם חיסון למגפת השנאה?

6 ינואר, 2021

האתגר שנשות ואנשי חינוך נדרשים אליו בימים אלה הוא עצום. הם מתמודדים עם עומס עבודה חריג, עדכון בלתי פוסק של מערכות, למידה בזום, מאמצים כבירים למנוע נשירה ומתן מענה לאינספור מצוקות. במציאות משברית זו, כל נושא או תחום שאינו נתפס כדחוף נדחק להמתנה עד לחזרה המיוחלת לשגרה. כשהכול דחוף ובוער, מי יכול להקדיש זמן לנושאים שנתפסים כמותרות, ראויים ככל שיהיו?

img

פרופ' דורון גזית, מצוות חוקרי הקורונה באונ' העברית, בראיון נרחב: "יש פה וירוס שמדבק יותר ועובר 'טוב יותר' דרך הילדים"

31 דצמבר, 2020

מה משמעות המוטציה מבחינת השפעתה על מהלך המגפה ועל ההתמודדות אתה? האם מתחילה פה סוג של מגפה חדשה, ועד כמה היא צריכה להדאיג אותנו?

Doctors performing surgery. unspalsh

מחקר ישראלי חדש חושף ממצאים מדאיגים על שכיחות הפרעות קצב לב אצל חולי קורונה

31 דצמבר, 2020

ד"ר משה רב-אחא, ד"ר אמיר אורלב וד"ר יואב מיכוביץ מהאונ' העברית והמרכז הרפואי שערי צדק מצאו קשר מובהק בין קורונה לבין הפרעות קצב לב, וחשפו לראשונה את הדרך המהירה ביותר עבור רופאים לאפיין מי חולה בסיכון גבוה ומי נחשב בסיכון נמוך, כדי להקל על מערכות הבריאות בגלי תחלואה קשים

האוטובוס בדרכו ליעד

"תואר עד הבית": ביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית במיזם יצירתי וייחודי להענקת תעודות סיום התואר

21 דצמבר, 2020

מאות עוברים ושבים שגדשו ביום שישי (18.12) בצהריים את פארק צ'ארלס קלור בחוף הדרומי של תל אביב, נתקלו במחזה משונה.

קרא עוד
באמצע הרחוב נעצר אוטובוס שנשא את הסמל והצבעים של האוניברסיטה העברית, ומתוכו יצאו מספר חברי סגל. הם חצו את המדשאה, ניגשו לאחת המשפחות שישבה על שמיכה דקה, נהנתה ממזג האוויר הנעים וערכה פיקניק - ופנו לאישה הצעירה שישבה שם. "רותם? מזל טוב. בשעה טובה. אנחנו שמחים להעניק לך את תעודת סיום התואר השני במנהל עסקים, בהצטיינות!", הודיעה ד"ר רננה פרס, סגנית הדיקן בבית הספר למנהל עסקים, לצעירה המופתעת.

הטקס הזה, שחזר על עצמו באותו יום ביישוב בית חורון, בכפר האורנים שליד מודיעין, בגבעתיים ובמקומות שונים ברחבי תל אביב, וימשיך גם בשבועות הקרובים בימי שישי הוא חלק ממיזם יצירתי וייחודי שיזמו מרצי ועובדי בית הספר למנהל עסקים "תואר עד הבית". בראש המיזם עומדת ד"ר פרס, שיצאה אל השטח כדי לחלק את התארים. בגלל אילוצי הקורונה, סטודנטים שסיימו את התואר הראשון במנהל עסקים או חשבונאות, ומסיימי ה-MBA לא זכו לחגוג השנה את טקס הסיום המסורתי טקס הסיום המסורתי. בביה"ס למנהל עסקים שם הם לומדים הוחלט כי אם הסטודנטים לא יכולים להגיע לטקס – המרצים עצמם יגיעו לביתם או למקום מפגש כדי להעניק להם אישית את התואר.

במהלך סדרת המסעות, שהחלה כאמור ביום שישי, יצא אוטובוס מקושט וצבעוני מטעם האוניברסיטה למסלולים שונים ברחבי הארץ. על האוטובוס היו דיקנית בית הספר למנהל עסקים פרופ' ניקול אדלר, מרצים ומרצות, עובדי בית הספר, וצוות צילום. הסטודנטים התבקשו להתארגן בקבוצות קטנות, כדי לשמור על כללי התו הסגול, ולתאם זמן ומועד הגעה. התחנה הראשונה של האוטובוס הייתה בישוב בית חורון שעל כביש 443. היעד – אסף ברקוביץ, שמסיים תואר שני במנהל עסקים. הסטנדאפיסטית תמרי שחר, שהתלוותה לסיור ושימשה כמנחת התכנית האמנותית חיברה שיר אישי ומיוחד לכבודו, ובעקבותיה נכנסו חברי הסגל להענקת התעודה. ברקוביץ, עורך דין ורואה חשבון, לא הסתיר את התרגשותו. "אשתי, אלומה שנמצאת פה אתי, והילדים – כולם רצו להיות בטכס, והצטערנו שלא היה טכס רשמי ומרכזי. אבל בדיעבד, לא יכולתי לבקש סיום מוצלח יותר. כאן, במקום בו אני גר, מוקף בבני המשפחה", סיפר. 

פרופ' ניקול אדלר, דיקנית ביה"ס למנהל עסקים, סיפרה שהיוזמה נתנה לסגל בית הספר את האפשרות להכיר את הסטודנטים במקומות בהם הם חיים: "תמיד ידעתי שהסטודנטים שלנו חכמים ומיוחדים, ושהתקופה שלהם אצלנו היא משמעותית ומיוחדת עבורם, אבל אני חושבת שרק עכשיו הבנתי כד כמה. לראות אותם מחגים לנו בכל מקום, מתכוננים ומתרגשים, לראות את המגוון העצום ממנו הם מגיעים ולראות, על הדרך את המדינה היפה שלנו – זאת זכות והתרגשות".

ד"ר רננה פרס הוסיפה וסיפרה: "רצינו לייצר הזדמנות להיפרד מהסטודנטים שלנו באופן אישי, ולהעניק להם את ברכת הדרך. קשה היה לנו לחשוב שתעודת הסיום, שמסמלת שיא בחיים של הסטודנטים הצעירים והמוכשרים שלנו תישלח אליהם בדואר. לכן החלטנו, שאם הם לא יכולים להגיע אלינו - אנחנו נגיע אליהם. עודדנו אותם להזמין בני משפחה וחברים לאירוע – עד עשרה אנשים בחלל סגור, ועשרים בשטח פתוח. הסטודנטים שלנו הם הנכס היקר ביותר שלנו - בכל מקום בו הם נמצאים ורוצים אותנו, הם ומשפחותיהם, קבוצת חברים, או אפילו סטודנט אחד - אנחנו שם בשבילם".

תמונות: רן ברטוב, האוניברסיטה העברית.

 

פרסומים בתקשורת:

https://www.ynet.co.il/environment-science/article/rkdTinahP

https://www.themarker.com/blogs/ariella-danielli/BLOG-1.9368598

 

קראו פחות
פרופ' נחמיאס

תרופה לקורונה? נתונים קליניים ראשונים מאששים את התוצאות של פרופ' יעקב נחמיאס לגבי יעילות תרופות ממשפחת הפיבראטים נגד הקורונה

21 דצמבר, 2020

כפי שפורסם ביולי האחרון, פרופ' יעקב נחמיאס, ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית, הצליח לפצח את מנגנון השכפול של נגיף SARS-CoV-2 בתאי ריאה אנושיים, שמשתלט על מנגנון חילוף החומרים של התאים ומונע מהם פירוק שומנים באופן יעיל. בהמשך, איתר פרופ' נחמיאס תרופה בשם Fenofibrate (Ticor), תרופה מוכרת שמאושרת לשימוש על ידי ה-FDA משנת 1975 וייעודה לטיפול ברמות גבוהות של טריגליצרידים בדם. התרופה מאיצה את פירוק השומנים  בתאי הריאה, ובכך עוצרת את התפתחות המחלה.