חדשות סוף השבוע

2 מתוך 5 פריצות הדרך המדעיות של השנה של חוקרי האוניברסיטה העברית! צפו בכתבת חדשות סוף השבוע, ששודרה במוצ"ש 5.6 בערוץ 12

3 יוני, 2021
Jellyfish Galaxies. התמונה באדיבות דר אלעד זינגר ו-Kiyun Yun - סטודנט לדוקטורט בקבוצת המחקר בגרמניה

פרויקט המדוזות הקוסמיות יוצא לדרך, בואו לסייע!

2 יוני, 2021

קרא עוד
קבוצה של מדעניות ומדענים ממכון מקס פלאנק לאסטרונומיה בגרמניה ומהאוניברסיטה העברית מנסה לאתר בימים אלה חובבי מדע מישראל והעולם, שיוכלו לסייע להם לזהות גלקסיות בצורת מדוזה, כחלק מפרויקט "Citizen Science" המשלב אזרחים-מתנדבים בביצוע מחקר מדעי. מדובר בעבודה ייחודית העוסקת בסיווג של סוג מיוחד של גלקסות בשם "Jellyfish Galaxies". הפרויקט נערך בהובלת ד"ר אנאליסה פילפיץ', ראשת קבוצת מחקר במכון מקס פלאנק לאסטרונומיה, וד"ר גאנדאלי ג'ושי, חוקרת פוסט-דוקטורט בקבוצה ובשיתוף עם ד"ר אלעד זינגר ממכון רקח לפיזיקה מהאוניברסיטה העברית. האתר שבו יוצגו המשימות של הפרויקט זמין בשפות עברית, אנגלית וגרמנית.

"יצאנו בגרסה פומבית של הפרויקט על פלטפורמת Zooniverse", מסביר השבוע ד"ר זינגר. "המחקר שלנו מתבצע בעזרת סימולציות מחשב של היקום, דרכן ניתן ללמוד על הדרכים השונות שגלקסיות נוצרות ומתפתחות ביקום, הן בעקבות תהליכים תוך-גלקטיים והן בהשפעת הסביבה שלהן. גלקסיות ביקום הינן בעלות צורות שונות ומשונות. לחלקן יש צורה מאוד לא-סימטרית, המאופיינת ב'זנבות' ארוכים של חומר שנפרד מגוף הגלקסיה המרכזי, שמורכב מכוכבים וגז. צורת מדוזה זו, אנו מאמינים, קשורה לתהליכים פיזיקאליים הנובעים מהאינטראקציה של הגלקסיה עם סביבתה. על מנת לזהות וללמוד את התהליכים הללו, אנו צריכים להבדיל בין גלקסיות עם צורה רגילה לאלו עם צורת 'מדוזת-ים'. לשם כך, נרצה להיעזר בציבור הרחב ובאנשים חובבי מדע שיוכלו לבחון תמונות של גלקסיות, שנוצרו בסימולציות על גבי מחשבי-על, ודרך הראייה בלבד יוכלו לסווג את הגלקסיות. ניתן להתחבר לפרויקט מרחוק, דרך מחשב אישי או מכשיר נייד, ולסייע לנו מכל מקום ובכל זמן. עזרו לנו למצוא גלקסיות הדומות למדוזות!"

קישור: https://www.zooniverse.org/projects/apillepich/cosmological-jellyfish

לפרסום בתקשורת - ynet.

קראו פחות
יהלום. באדיבות החוקרים

מחקר חדש: איך ניתן באמצעות יהלומים לפענח תעלומות גיאולוגיות של מעל מיליארדי שנים?

2 יוני, 2021

צוות חוקרים הצליח, דרך פענוח גילים של יהלומים בני עשרות ומאות מיליוני שנה, לזהות שלוש תקופות שונות להיווצרותם בעומק של כמאתיים ק"מ מתחת לדרום אפריקה של ימינו. ד"ר יעקב וייס: "זהו צעד משמעותי לא רק בחקר היהלומים, אלא גם בחקר אבולוציית היבשות בכדור הארץ"

ראה גם: בתקשורת, מחקר
גג פנאי

גן עדן על הגג: הפקולטה לרפואה חונכת שטח פנאי מעוצב אדריכלית לסטודנטים על גג בניין הספרייה בקמפוס עין כרם

1 יוני, 2021

הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בעין כרם ידועה באיכותה האקדמית הבלתי מתפשרת ובמצוינות הסטודנטים ואנשי המקצוע שהיא מטפחת תחתיה, אך גם בצפיפות שנגרמת בעקבות מיקומה בקמפוס אוניברסיטאי קטן בצמוד לשטח המרכז הרפואי הדסה. לסטודנטים הלומדים בפקולטה אין הרבה שטחים שמוקדשים לזמן פנאי בהם הם יכולים להירגע בין השיעורים, כיוון שכיתות הלימוד ומעבדות המחקר תופסות את רוב המרחב הציבורי. דיקנית המשנה של הפקולטה לרפואה, ד"ר רונית הראל, בגיבוי של הנהלת הפקולטה, מצאה פתרון יצירתי להיעדר שטחי פנאי לסטודנטים. אין שטח? נקים גינה בגג!

תיאור התמונה המצורפת למייל - אונת ריאות של עכבר עם גרורות תאי סרטן המבטאות חלבון זרחני, כדי לאפשר כימות ומדידת הגרורות. קרדיט - דר אבי מימון

מחקר פורץ דרך: נמצא חלבון חדש שבולם משמעותית גרורות סרטניות

1 יוני, 2021

קרא עוד

חלבון הגנתי, שבכלל נודע כיעיל נגד קרישיות דם, התגלה כמסוגל לעכב את האמצעי האלים ביותר של הסרטן בגוף האדם - הגרורות. פרופ' טל בורשטין-כהן, מובילת המחקר, מאמינה כי הגילוי המפתיע מסביר מדוע ישנם טיפולים לא מעטים נגד מחלת הסרטן שנכשלים: "ההבנה שפרוטאין S עוזר לגוף להילחם בגרורות היא נורת אזהרה לטיפולים נוגדי סרטן, שנועדו לעכב את מסלול החלבון הזה"

פרופ' טל בורשטין-כהן מהפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית וצוות המחקר שלה חוקרים מזה זמן רב את פעולותיו המגוונים של חלבון בשם "Protein S", או "פרוטאין S". החלבון ידוע כנוגד קרישה בדם, והוא אחראי במידה רבה לכך שהדם הזורם בעורקינו נותר נוזלי ואינו נקרש. למרות ההיכרות המעמיקה של חוקרים רבים עם תכונה זו של החלבון, מעטים בארץ ובעולם מבינים שלפרוטאין S תכונות נוספות ולא פחות חשובות השומרות על איזון בריא בגופנו.

צוות המעבדה של פרופ' בורשטין-כהן רואה בכך אתגר מדעי חשוב במיוחד, ומנסה להבין ולפענח את תפקידיו הנסתרים של החלבון, כדי לחשוף צדדים חדשים שלא ידענו עליהם. במסגרת מחקר קודם הבין הצוות כי החלבון מתבטא ביתר שאת בתאים סרטניים, בהם גילו החוקרים כי הוא מעודד תכונות אלימות בתאי סרטן. אלא שלהפתעת פרופ' בורשטין-כהן וצוותה, תוצאות עבודה חדשה חשפו כי לאותו החלבון - כאשר מופרש מתאי חיסון - פעילות הפוכה לגמרי.

מדובר במחקר המשמעותי הראשון שבוצע אי פעם על החלבון פרוטאין S בהקשר סרטני ולא בהקשר של קרישיות יתר. ההשערה הראשונית של צוות המחקר הייתה כי תאי חיסון המסתננים לגידולים סרטניים כדי להילחם בהם מביאים עמם עוד חלבון פרוטאין S, ובכך תורמים להתעצמות הגידול הסרטני וגרורותיו. למרבה הפלא, מצאו החוקרים שלפרוטאין S בתאי חיסון תפקיד הפוך מזה בתאי סרטן: בעוד שבתאי סרטן החלבון מעודד אלימות ותורם להתקדמות הסרטן, הרי שבתאי חיסון הוא חשוב דווקא לדיכוי גרורות סרטניות, ובכך למעשה מגן על גופנו מאותן גרורות. סרטן הוא קטלני מאוד כאשר הוא שולח את גרורותיו, וקשה מאוד להירפא ממנו בשלב זה.

"רוב חולי הסרטן אינם מתים מהגידול הראשוני אלא מהגרורות, ולכן מציאת חלבון ומנגנון פעולה בתאי חיסון המגן מפני גרורות הוא ממצא פורץ דרך", הסבירה השבוע פרופ' בורשטין-כהן. תוצאות המחקר המפתיעות התפרסמו החודש במאמר מדעי בכתב העת The Journal of Clinical Investigation, מכתבי העת היוקרתיים בעולם עבור מחקרים המובילים מהמעבדה ליישומים קליניים.

תוצאות המחקר חשפו שנוכחות החלבון פרוטאין S בתאי חיסון הקטינה פי 3.3 את גודל הגרורות הממוצע בסרטן שד גרורותי, ופי 2.2 בסרטן ריאות גרורתי. בסרטן ריאות נוכחות החלבון אף הפחיתה את מספר הגרורות הממוצע בריאות פי 3.6, לעומת עכברי הניסוי שלא ביטאו את החלבון בתאי החיסון. עוד התגלה מהבדיקות כי לחלבון תפקיד חשוב בוויסות ובקרה על התגובה הדלקתית, אשר מכתיבה בעקיפין את התפתחות הגרורות. כך מצאו החוקרים שפרוטאין S מדכא דלקת בתאי מאקרופאגים - תאי החיסון, ובהיעדרו מפרישים המאקרופאגים חומרים דלקתיים בגוף, ובפרט בריאות - איבר מועדף לגרורות של סרטנים רבים. השפעת החלבון מהמאקרופאגים על הריאות הייתה כה משמעותית, עד כדי כך שהשתלת מח עצם (רקמת המקור לתאים מאקרופאגים) של עכבר ביקורת המבטא את החלבון ביטלה את דלקת הריאות של עכבר הניסוי והפחיתה את מספר הגרורות, ולהיפך, כלומר השתלת מח עצם של עכבר הניסוי השרתה דלקת בריאות של עכברי ביקורת, ובהתאמה גרמה לעומס גרורתי רב יותר המעיד על מחלה קשה יותר. "הממצאים הללו מראים כי התכונות האנטי-דלקתיות של החלבון פרוטאין S חשובות לבקרה ושליטה בדלקת, ולא רק בדם אלא גם באיברי הגוף, ובמצבים פיזיולוגיים ומחלות בהן יש מעורבת דלקת", מסבירים החוקרים.

"אפשר להגיד שמצאנו סוויץ' מולקולרי, המכתיב אם יהיו גרורות רבות וגדולות או לא. התוצאות מאוד מעודדות, וכעת עלינו לקחת בחשבון את כל תופעות הלוואי שעלולות להיגרם כתוצאה ממניפולציות על החלבון הזה - כדי שלא תיגרם פגיעה אגבית ולא רצויה. מדובר בחלבון מורכב ומאתגר מאוד,  אבל אין ספק שתחילת הדרך בהבנת תפקידיו מחוץ למערכת הקרישה מבטיחה. מה שברור לנו כיום הוא שלמרות שבתאי סרטן החלבון הזה משול לשמן למדורה הסרטנית, בכל הנוגע למאקרופאגים - מדובר בחלבון מעכב גרורות", סיכמה פרופ' בורשטין-כהן, והוסיפה כי "ההבנה שפרוטאין S עוזר לגוף להילחם בגרורות היא נורת אזהרה לטיפולים נוגדי סרטן, שמטרתם לעכב את מסלול החלבון, ועשויה להסביר מדוע חלק מהטיפולים כנגד סרטן נכשלים, שכן הם מנטרלים, בין היתר, את הפעולה ההגנתית של החלבון".

העתיד, לטענת החוקרת, מבטיח: "כעת אנו עומלים על הבנת המורכבות הרבה של אופן פעולת פרוטאין S, כדי להטות את פעילותו לכוון האנטי-סרטני במטרה למנוע ולהקשות על התפתחות גרורות, מצב שבו הגוף עלול להפסיד. אני מקווה כי לתוצאות המחקר שלנו תהיינה השלכות מצילות חיים".

המחקר בהובלת פרופ' בורשטין-כהן, העומדת בראש המעבדה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן בפקולטה לרפואת שיניים, התאפשר בזכות שיתוף פעולה בינלאומי ותוך אוניברסיטאי, ומומן על ידי הקרן לחקר הסרטן בישראל(ICRF)  והאגודה למלחמה בסרטן.

לפרסום המחקרי: https://www.jci.org/articles/view/126089

פרסום בתקשורת:

וואלה, MSNישראל היוםמדינט, שלושה שיודעים (כאן תרבות), הידען, המבשר, עיתון שחרית, עיתון המודיע

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Image by RSunset from Pixabay

מחקר חדש של ד"ר יונתן פרידמן מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה חושף איך אינטראקציות בין חיידקים יכולות לחזות שינויים אבולוציוניים במיקרוביום

1 יוני, 2021

כל אורגניזם בכדור בארץ, חיה, צמח או סביבה, הוא בית לחברות חיידקים מורכבות, הידועות בכינוי המיקרוביום. לחברות חיידקים אלו יש השפעה מכרעת על בריאותם של המאחסנים שלהם, ועל תפקודן של מערכות אקולוגיות גלובליות מכיוון שהן מעורבות במגוון רחב של תהליכים חשובים, דוגמת דישון קרקעות ופירוק מזון במערכת העיכול של בני אדם ובעלי חיים. לכן, בשנים האחרונות, מושקעים מאמצים רבים בהנדסת חברות חיידקים סינטטיות, שלא נוצרות באופן אורגני, בעלות הרכב חיידקים שנבחר על מנת לבצע פעולות מועילות כמו נטרול מזהמים סביבתיים, פירוק פסולת, ועיכוב של מחוללי מחלות.

איתן סטיבה ברחובות

משימת 'רקיע' מגיעה לאונ' העברית: האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה הגיע לפקולטה לחקלאות על מנת לבדוק אילו גידולים חקלאיים ניתן יהיה לגדל במאדים

30 מאי, 2021

ראה גם: מחקר, סגל
Brocolli. by Reinaldo Kevin, unsplash

ברוקולי משפיע לטובה על המיקרוביום: "למחקר חשיבות רבה בתחום בריאות הציבור הכללית ובריאות האדם"

27 מאי, 2021

קרא עוד
חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו יתרונות תזונתיים חדשים לברוקולי הקשורים לחילוף החומרים של גלוקוז ושומנים ולחיידקים במעי. פרופ' מדר: "זהו אחד מהמחקרים היחידים בעולם שחקרו את הברוקולי בהקשרים אלו"

ברוקולי ידוע מזה שנים רבות כאחד הירקות המזינים והבריאים ביותר, והוא אף נחשב "מזון פונקציונלי", המכיל ויטמינים, מינרלים, תרכובות ביו-אקטיביות ופיטוכימיקלים בעלי השפעות בריאותיות ותכונות אנטי דלקתיות. לאור הערכים התזונתיים הגבוהים במיוחד שלו, ההמלצה המוכרת היא לשלבו בתזונה היומית.

מחקר חדש שפורסם בכתב העת "Nutrition" בהובלת פרופ' זכריה מדר וגיל זנדני מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית ובתמיכתה של מועצת הצמחים, מצא סגולות נוספות שיש לברוקולי ושטרם הכרנו. החוקרים בדקו את השפעה של צריכת ברוקולי על חילוף החומרים בשומנים ובגלוקוז, והקשר למיקרוביום (אוכלוסיית החיידקים) במעי, וגילו בשלושתם השפעה משמעותית וחיובית.

הניסוי כלל שלוש קבוצות. קבוצה אחת שהוזנה בדיאטה רגילה (קבוצת הבקרה), קבוצה שנייה שקיבלה תוספת של 10% תפרחת ברוקולי וקבוצה נוספת שקיבלה תוספת 10% גבעולי ברוקולי. בשבוע ה-15 לניסוי נערכה לעכברים בדיקת העמסת גלוקוז, ולאחר כ-17 שבועות נלקחו דגימות דם ורקמות, הוערכו פרמטרים בדם (רמת הסוכר, פרופיל שומנים, אנזימי כבד ואינסולין), ונבדקה היסטולוגיה לרקמת הכבד. בנוסף, החוקרים בדקו גם את ביטויי גנים וחלבונים ואת הרכב המיקרוביום במעי.

במחקר נמצאו מגוון נתונים מפתיעים וחדשים על סגולותיו של הברוקולי. אוכלוסיית החיידקים במעי הושפעה בעקבות תוספת ברוקולי (תפרחת וגבעולים), כאשר נצפה מגוון חיידקים גדול יותר מאשר בקבוצת הבקרה. קבוצת הגבעולים התאפיינה בכמות גבוהה יותר של חיידקים מסוג Akkermansia muciniphila, זן של חיידק הרירית במעי הידוע כמשפר פרמטרים שקשורים למטבוליזם של גלוקוז ושומנים ולשימור שלמות המעי. לעומת זאת, בקבוצת תפרחת הברוקולי נצפתה ירידה בכמות חיידקי Mucispirillum schaedleri, זן שקשור למצב דלקתי וגורם לאגירת שומן בגוף.

בנוסף, תזונת גבעולי הברוקולי הובילה לירידה ברמות הגלוקוז בצום, ברמות אינסולין בסרום ובHOMA-IR- (מדד לתנגודת הרקמות לאינסולין), ובכך הובילה לשיפור הרגישות לאינסולין. בנוסף, חל שיפור באנזימי הכבד בשתי קבוצות הניסוי, ובאלו שניזונו מתפרחת הברוקולי נצפתה ירידה ברמת הטריגליצרידים (שומנים) בדם. כמו כן, בקבוצה שקיבלה את גבעולי הברוקולי נצפה ביטוי גבוה של גנים וחלבונים הקשורים לחמצון שומנים בכבד, דבר שעשוי להעיד על שיפור במטבוליזם השומנים. בנוסף, מדדי הדלקת שנבדקו הראו ירידה משמעותית בעקבות תוספת ברוקולי (תפרחת וגבעולים).

פרופ' מדר: "למחקר חשיבות רבה הן בתחום בריאות הציבור הכללית והן בריאות האדם כפרט. זהו אחד מהמחקרים היחידים בעולם שבדק את האפקטים המניעתיים של תפרחת ברוקולי וגבעוליו בהקשר למיקרוביום". הוא ממשיך: "כיום תהליך האיסוף והשיווק כולל את הברוקולי בעיקר בצורת התפרחת, כאשר גבעולי הברוקולי אינם משווקים או משומשים על אף חשיבותם הרבה, לכן נתוני מחקר אלו עשויים להגדיל את הרווחים לחקלאות המקומית על ידי ניצול מקסימאלי של חומר הגלם וחיסכון באובדן מזון".

לפרסום המדעי:

https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0899900721001027?dgcid=raven_sd_search_email

לפרסום בתקשורת:

mako

ערוץ 20

רינונים

eatwell

עיתון יתד נאמן

עיתון שחרית

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
ד"ר יורם מערבי

עכשיו זה מוכח: אופטימיות מאריכה חיים גם בגיל מופלג

24 מאי, 2021

פרויקט מחקר הזקנה הגדול בעולם מהאוניברסיטה העברית, שהחל לפני כ-31 שנים, חושף ממצא חדש שמוכיח שאופטימיות מאריכה חיים גם בגיל 85 ומעלה. ד"ר מערבי: "מדובר בנתון מפתיע שלא היה ידוע עד כה"

ראה גם: בתקשורת, מחקר
דר איתן לרנר. קרדיט - הדס פרוש, פלאש 90

כיוון מחקרי חדש נגד הפרקינסון: "הממצאים עשויים לעזור בפיתוח תרופות שיאטו את קצב המחלה"

20 מאי, 2021

קרא עוד
חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת Penn State חשפו לראשונה את המבנים של החלבון המרכזי בשלביה המוקדמים של מחלת הפרקינסון. ד"ר איתן לרנר: "הממצאים עשויים לעזור בפיתוח תרופות שיסייעו להאט את קצב המחלה ואולי אף למנוע אותה"

מחלת הפרקינסון היא המחלה הניוונית של מערכת העצבים השנייה בשכיחותה, אחרי מחלת האלצהיימר, והיא פוגעת ביותר מ-10 מיליון אנשים ברחבי העולם. המחלה מתחילה את התפתחותה בתאי העצב שבגזע המוח ומתאפיינת בפגיעה הדרגתית ביכולת התנועה של הגוף כמו רעידה, נוקשות שרירים והפרעות בשיווי המשקל. הנוירונים הפגועים אצל חולי פרקינסון מאופיינים בהופעתם של צברים מיקרוסקופיים הנקראים גופיפי לואי, שמסוגלים להוביל לפגיעה בתפקוד של תא העצב. גופיפים אלה מכילים סיבים מסודרים ויציבים להפליא המורכבים מן החלבון אלפא-סינוקלאין, אשר תפקידו במוח של אדם בריא הוא תמיכה בהעברת שקיקים של דופמין לאורך קצוות תאי העצב. כשחלבון זה איננו נמצא באינטראקציה עם מרכיבים תוך תאיים אחרים, הוא חסר מבנה תלת-ממדי מסודר ומוגדר. למעשה, חלבון חופשי שכזה מסוגל להתקפל לכדי מבנים שונים בלתי-יציבים, העוברים שינויי מבנה מהירים מאוד (מיקרו-שניות ואף מהר מזה). החלבון אלפא-סינוקלאין פעיל ביולוגית כשהוא מקופל למבנה ספציפי, אך בעוד במצבים מסוימים מבנהו יתרום לפעילות פיזיולוגית תקינה, במצבים אחרים מבנהו יתמוך בפעילות מעודדת פתולוגיה.

במחקר חדש ופורץ דרך שפורסם בכתב העתStructure  על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת Penn State שבארה"ב, התגלה המנגנון שמאפשר לחלבון אלפא-סינוקלאין לשנות מבנים בין כאלו שתומכים בפעילותו הפיזיולוגית התקינה לבין כאלו שמאתחלים הפרעות בפעילות הגוף ומובילים למחלת הפרקינסון. במסגרת מחקר זה שילבו החוקרים שיטות ביו-פיזיקליות מתקדמות ואפיינו את המבנים השונים של אלפא-סינוקלאין החופשי.

לאחר ניתוח הנתונים, הצוות של ד"ר איתן לרנר ממכון סילברמן למדעי החיים באוניברסיטה העברית הראה, באמצעות שימוש בשיטות ספקטרוסקופיות מתקדמות, שבאופן מפתיע חלקים ממבנים אלו שומרים על מבנה יציב לזמנים של עשרות עד מאות מילישניות. ד"ר לרנר מסביר: "זהו זמן איטי מספיק המאפשר למבנים מקומיים בתוך אלפא-סינוקלאין לתמוך בפונקציות השונות של החלבון, בין אם בנתיב הפעילות התקין או בנתיב הניווני".

באמצעות מבנים אלו של חלבון האלפא-סינוקלאין החופשי, והעובדה שחלקם למעשה מהווים את השלבים המקדימים פעילות ידועה, בין אם תקינה פיזיולוגית, או שמעודדת פתולוגיה, יהיה ניתן לפתח מולקולות קטנות שייקשרו ספציפית למבנה החלבון במצבו המעודד ניוון, ויעכבו יצירת סיבים שלו, או לחילופין כאלו שייקשרו ספציפית למבנה החלבון במצבו המעודד פעילות תקינה, וייצבו מבנה זה. לדברי גב' סופיה זאער, סטודנטית במעבדתו של ד"ר איתן לרנר, "מדובר בחלבון שעלול להביא למצב ההופכי מהמצופה, והמטרה העיקרית שלנו כעת היא ללמוד כיצד לנתב את פעילותו לכיוון הפיזיולוגי התקין".

לדברי ד"ר לרנר, "מחקר זה מהווה צוהר לגישה חדשה של פיתוח תרופות למחלת הפרקינסון. השאיפה שלנו היא להמשיך בחקר הביוכימי של השלבים המוקדמים במחלת הפרקינסון, לנסות לפתח תרופות שיאפשרו לשפר את התפקוד הנוירו-פיזיולוגי, ולהאט או לעצור את התפתחות המחלה".

המחקר נערך בשיתוף גב' פז דרורי, גב' ג'ואנה זאמל, מר חליל ג'ורון וד"ר ניר קליסמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ונתמך על ידי המכונים הלאומיים לבריאות של ארה"ב (NIH), קרן פאסן (Passan), הקרן הישראלית למדע וקרן מילנר.

למחקר המדעי -כאן

לפרסומים בתקשורת:

דוקטורס אונלי

יתד נאמן

כאן ישראל

jpost

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
phone. Paul Hanaoka, unsplash

מחקר ראשון מסוגו חושף את היחס והשימוש של נשים ערביות במכשירים סלולריים במזרח ירושלים

19 מאי, 2021

קרא עוד
משבר הקורונה הנוכחי חשף ביתר שאת את בעיות הבדידות של אנשים מבוגרים - אלו ללא גישה למכשירים דיגיטליים כמו טלפון חכם, מחשב וטאבלט הפכו בודדים עוד יותר, ואלו שמכירים את המכשירים השונים גילו כי ידיעותיהם בהפעלת המכשירים אינן מספיקות בעת מגיפה עולמית. ומה קורה במגזר הערבי, בו השימוש במחשבים ובאמצעי תקשורת אלקטרוניים פחות נפוצים לעומת המגזר היהודי? מחקר חדש שנערך במזרח ירושלים על ידי חוקרות מהאוניברסיטה העברית - ד"ר מאיה דה-פריס עמיתת הוראה מהמחלקה לתקשורת והתכנית לחקר סכסוכים, ניהולם ויישובם; וד"ר לילה עבד רבו עמיתת מחקר במכון טרומן - שיתפרסם בקרוב בספר אותו כותבות החוקרות, ניסה לענות על השאלות איך מבוגרים מהמגזר הערבי חיים עם טלפון חכם, ומה מידת ואופן השימוש של נשים פלסטיניות מבוגרות בירושלים בטלפונים אלה.

יש לציין כי במסגרת המחקר של ד"ר דה-פריס וד"ר עבד רבו בוצעו בדיקות דומות ברחבי העולם – בעשר מדינות, ביניהן צ'ילה, יפן, סין, אירלנד, ברזיל, קמרון, אוגנדה, טרינדד ואיטליה. ביום חמישי האחרון (6 למאי) יצא הספר הראשון של הפרויקט הבינלאומי הזה, שערך השוואה בין המדינות השונות. המחלקה לאנתרופולגיה באוניברסיטת UCL הבריטית בהובלת פרופ' דניאל מילר, ריכזה את מאמצי המחקר העולמי. הפרויקט כולו ממומן על ידי ה-ERC, מקרנות המחקרים הגדולות בעולם (European Research Council).

המחקר הישראלי כלל עבודת שדה בת שנה וחצי בשכונה ערבית בירושלים. המחקר משלב סקר (שאלון), תצפית משתתפת וראיונות עומק בקרב נשים ערביות בירושלים המזרחית – כדי לקבל מסקנות מדויקות ככל האפשר. 55 הנשים שנבדקו במחקר היו בגילאי 45-80 (קבוצת הרוב במועדון הוותיקים השכונתי), כשהחוקרות בדקו באילו אופנים הטלפון החכם נוכח ומשפיע על חיי היום-יום שלהן, וכיצד פלטפורמות דיגיטליות שונות באות לידי ביטוי בשגרת חייהן. 24% מהמשתתפות הן בגילים 40-49, 19.6% בגילים 50-59, 17.4% בגילים 60-69, ו-4.4% בגילים 70-79. המחקר האתנוגרפי בוצע באחת השכונות הפלסטיניות בירושלים המזרחית, בה גרים כיום כ-10,000 תושבים. התצפיות נערכו במועדון הוותיקים השכונתי, בבתי התושבים ובאירועים שונים כמו טיולים והרצאות, כאשר החוקרות השתדלו לקחת חלק בחיי היום-יום של נבדקותיהן.

המחקר חשף כי ל-51.2% יש טלפון נייד אך לא טלפון חכם – כלומר ללא חיבור לאינטרנט, למרות של-87.8% יש חיבור לאינטרנט בבית (אחוזים נמוכים משמעותית לעומת המגזר היהודי). 58% מהמשיבות ענו שאם הן יצטרכו עזרה עם הפעלת הטלפון הן יבקשו זאת מילדיהן או מנכדיהן - כשרק 14% ציינו שיבקשו זאת מבן זוגן. עוד נמצא כי וואטסאפ היא האפליקציה הפופולרית ביותר עבור הנבדקות, ולאחריה פייסבוק ואינסטגרם. 59.6% השיבו שהוואטסאפ היא האפליקציה שנמצאת הכי בשימוש מבחינת יצירת קשר עם אנשים, לאחריה שיחות טלפון – 32.7% מתקשרות בשביל ליצור קשר עם אנשים (כלומר, הן מעדיפות להתקשר באמצעות האינטרנט ולא דרך חברת הסלולר שלהן).

אם נגענו באפליקציות - 52.8% מהמשיבות ציינו שהן לא יודעות מה זה QR CODE, ו- 26.4% ראו את האפליקציה אבל לא חשבו שהן צריכות להוריד אותה. 65% מהמשיבות מעולם לא העבירו כסף דרך הטלפון החכם, ורק 16% שילמו חשבונות דרך הסמארטפון (רובן אינן משתמשות בסלולרי כדי לשלם חשבונות, לבצע קניות, להגיש בקשות לביטוח לאומי או לקבוע תור לרופא). הסבר אפשרי לקושי לשלם דרך הטלפון החכם הוא שלחלק מהנשים הערביות במזרח ירושלים אין חשבון בנק ישראלי או כרטיס אשראי. היו כאלה שציינו כי הן חוששת ש"יגיע יום והכל יהיה אונליין". לדוגמה, אחת הנשים סיפרה שהיא מודאגת מהמחשבה שמכונת התשלום בחניון הקניון תיעלם באחד הימים, והיא תהיה חייבת לשלם דרך הטלפון החכם.

ממצאי המחקר מצביעים על אתגרי השימוש בסמארטפון בגיל מבוגר, אשר להם יש השלכות עמוקות על חיי היום-יום של מושאי המחקר הן מבחינת תחושות שייכות, העצמה, הדרה וקרבה. נשים המחזיקות בטלפון נייד "דור 2" תואר בפיהן כ"טלפון טיפש" - הן אמנם יכלו ליצור קשר עם המשפחה שלהן דרכו, אם הן היו מחוץ לבית, אולם הוא הדיר אותן מקבוצת הוואטסאפ של מועדון הוותיקים בשכונה. עוד נמצא כי כלפי חוץ קיימת תקשורת דיגיטילית בקרב הנשים, אך כאשר נכנסים לעומק אופני השימוש שלהן ניתן להיחשף לפערים בחברה הערבית, במזרח ירושלים, הנובעים מאי-שוויון דיגיטלי.

לטענת החוקרות, "האוריינות הדיגיטלית הנמוכה נובעת משלוש סיבות. הראשונה היעדר כישורים דיגיטליים - הנחקרות לא למדו באופן מסודר כיצד להשתמש בטלפון ולחלקן אף אין מחשב ברשותן או לא השתמשו באחד מעולם. שנית, ההקשר הפוליטי-חברתי מהווה בסיס חשוב להבנת הפער הדיגיטלי הקיים – הנחקרות ברובן אינן יודעות את השפה העברית, בעוד חלקן אינן יודעות קרוא וכתוב בערבית משום שהן לא למדו את השפה בצורה ראויה בבית ספר. שלישית - יש התנגדות לטלפון החכם, שמייצרת לעתים התנגדות ללמידה בשל היותו מכשיר שעלול לחשוף מצבים מביכים ועל כן  עלול להיות מסוכן מבחינה חברתית".

לאחר שהתברר כי האוריינות הדיגיטלית של הנחקרות נמוכה יחסית, החליטו החוקרות להקים קורס לימוד על סמאטרפון בשיתוף עם עמותת מחשבה טובה ואש"ל ג'וינט לטובת המשתתפים במחקר. הקורס המסובסד התפרש על פני 14 שבועות, התקיים בשפה הערבית ועסק בהיבטים שונים של תפעול הטלפון החכם. חודשים ספורים לאחר שהקורס הסתיים פרצה מגיפת הקורונה וכפתה על המשתתפות הקורס בדידות חברתית ואף משפחתית. חלק גדול מהן כתבו בקבוצת הווטסאפ של הקורס כי עצם הלימוד על הפעלת הסמארטפון, גלישה באינטרנט ובעיקר ביוטיוב הקלו על תחושות הבדידות הקשות שהציפו אותן. "אנו מקוות להמשיך ולקיים קורסים נוספים בשדה המחקר ובאזורים אחרים בירושלים המזרחית", סיכמו ד"ר דה פריס וד"ר עבד רבו.

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
thick_archaeological_layers_uncovered_during_the_dig._-_photo_credit_dr._yossi_zaidner

לצד ההומו ספיינס חיה בישראל קבוצת אדם ששרדה עד לשלב מאוחר בהיסטוריה האנושית - ביניהם התקיימו קשרים קרובים במיוחד

24 יוני, 2021

קרא עוד
התגלית פורסמה במסגרת מחקר שבוצע ע"י קבוצת חוקרים/ות ישראלית, בו נחשפה העדות הארכיאולוגית הקדומה ביותר לבו-זמניות וליחסים קרובים בין הומו ספיינס לאדם ארכאי שזכה לכינוי המקומי "אדם נשר רמלה". מאמר מדעי לגבי המחקר פורסם ב-Science, שהדגיש כי מקום מפגשם הראשוני היה בישראל

במחקר חדש שמתפרסם היום (24.6) בכתב העת המדעי היוקרתי Science אודות תרבותו ואורח חייו של "האדם מהפלייסטוקן התיכון", ששרידיו התגלו לאחרונה באתר נשר רמלה, התברר שמין אדם ארכאי זה המשיך להתקיים באזורינו עד לפני 120 אלף שנה. מדובר בתגלית יוצאת דופן מכיוון שאדם זה נחשב לארכאי יותר בהתפתחותו האבולוציונית מהאדם המודרני (הומו ספיינס) ועד כה חשבו החוקרים שקבוצה זו נכחדה לפני 300 אלף שנה לפחות. האדם הקדום ה"חדש" זכה לכינוי המקומי "אדם נשר רמלה" על סמך מקום גילוייו. התגלית מלמדת על כך שבישראל אדם זה המשיך להתקיים לצד האדם המודרני ששרידיו התגלו במערות הכרמל והגליל (מסלייה שבכרמל, המתוארכת ל-180 אלף שנה, ובמערות קפזה וסחול המתוארכת לכ-120 עד 90 אלף שנה לפני זממנו).

מדוע שרד בסופו של דבר האדם המודרני ולא האדם מפלייסטוקן התיכון? "יש הרבה השערות אבל תשובה מוחלטת עדיין אין לנו", מציין השבוע ד"ר יוסי זיידנר, מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית ומראשי המחקר החדש, שבוצע בשיתוף של חוקרים מאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטאות ומכוני מחקר נוספים מישראל ומצרפת. "ייתכן שהם לא הסתגלו לשינויי אקלים או שגודל האוכלוסייה שלהם היה קטן, מה שהביא בסופו של דבר להיעלמותם. במחקר הנוכחי גילינו שהאדם הארכאי הזה היה מבחינות רבות לא נחות מהאדם המודרני. אם עד כה לא היו מספיק ממצאים בנוגע לסוג אדם זה, כעת נפתח לנו צוהר בזמן כדי להבין יותר על אורח חייו ותרבותו. התגלית היא יוצאת דופן, לא העלינו בדעתנו שלצדו של הומו ספיינס הסתובבה פה קבוצת אדם נוספת ששרדה עד לשלב כל כך מאוחר בהיסטוריה האנושית".

המחקר חושף כי "אדם נשר רמלה" היה צייד מחונן שהשתמש באותן שיטות וטכנולוגיות לייצור של כלי אבן כמו ה-הומו ספיינס שחי באזור באותה התקופה. האתר נשר רמלה שבו נמצאו שרידי סוג זה של אדם הוא שקע קרסטי רחב ועמוק, עשיר בממצאים שכללו כלי אבן שהאדם סיתת, שרידי בעלי חיים שהוא צד, שרידי מדורות וממצאים נוספים. "אדם נשר רמלה" צד קרנפים, שורי בר, סוסים ויחמורים. הוא ידע להפיק ולהשתמש באש. הוא גם ניחן ביכולת לייצר כלים מתוחכמים ומודרניים שעד כה זוהו רק בזיקה לקבוצות אדם שנחשב למפותח יותר מבחינה האבולוציונית - האדם המודרני או אדם הניאנדרטלי.

הדמיון בין כלי אבן של האדם הארכאי מנשר רמלה והומו ספיינס הוא כה רב, שהחוקרים טוענים כי היחסים בין הקבוצות היו קרובים מספיק כדי לאפשר לקבוצות אדם קדומות ללמוד את רזי השיטות להכנת כלי אבן אחת מהשנייה. קשה להניח שמדובר בהמצאות מקבילות ובלתי קשורות. "כיוון שהכלים נוצרו באותה תקופה ובאזור גיאוגרפי מצומצם כמו ישראל, ההסבר המניח את הדעת יהיה שהיו קשרים משמעותיים בין שתי האוכלוסיות, שבמהלכן הידע הטכנולוגי עבר מקבוצה לקבוצה. הדמיון הינו בפרטים הקטנים ביותר", מסביר השבוע ד"ר זיידנר ומוסיף כי "הרצף הטכנולוגי להפקה של חודים ושל הכלים אחרים זהה כמעט לחלוטין. קשה להאמין ש'אדם נשר רמלה' הצליח ללמוד את הטכנולוגיה מתוך איסוף והתבוננות בכלים שהומו ספיינס עשה או להיפך". הטכנולוגיה עליה מתכוון ד"ר זיידנר נודעת בשם טכנולוגיית 'לוולואה צנטריפטלית'. מקורה של טכנולוגיה זו ביבשת אפריקה, משם היא נדדה לאזורינו יחד עם הומו ספיינס או "אדם נשר רמלה". באזורינו הטכנולוגיה עברה שינויים והתפתחו בה תכונות מקומיות.

אם כן, במחקר ארכיאולוגי זה נמצאה העדות הארכיאולוגית הקדומה ביותר לקשרים תרבותיים קרובים בין שתי קבוצות אדם שונות. מחקרים גנטיים אחרונים טוענים שקשרים בין אוכלוסיות של האדם הארכאי והמודרני התרחשו כבר לפני כ-200 אלף שנה, אולם עד כה לא היה ברור איפה הקבוצות האלה נפגשו והאם ליחסים ביניהם היו גם השפעות תרבותיות וחברתיות. המחקר הנוכחי מראה שמקום מפגשם הראשוני היה בישראל.

המחקר החל לקרום לראשונה עור וגידים כשד"ר זיידנר גילה יחד עם צוות המחקר, בחפירות הצלה מטעם המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, שנערכו בשנים האחרונות באתר הפרהיסטורי "נשר רמלה", מאובן אנושי ייחודי שעורר את סקרנותם. הגילוי והתיאור של המאובן האנושי התפרסם אף הוא היום בכתב העת המדעי Science, במאמר משלים, המתאר מחקר בהובלת של שני צוותים– האחד בראשות פרופ' ישראל הרשקוביץ, ד"ר הילה מאי וד"ר רחל שריג מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, מרכז דן דוד לחקר תולדות האדם ומכון שמוניס לאנתרופולוגיה היושבים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב; והשני בראשות ד"ר זיידנר וצוותו מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית.

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
ציר זמנים נשר רמלה

תגלית מרעישה בחפירות בישראל: התגלה טיפוס חדש של אדם קדום, שאינו מוכר למדע

24 יוני, 2021

קרא עוד
"טיפוס אדם נשר רמלה" – אדם קדום שעד כה לא היה ידוע למדע: חוקרים מאוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית זיהו סוג חדש של אדם קדום באתר של "נשר רמלה" שחי בארץ  עד לפני 130 אלף שנה. על פי החוקרים, המורפולוגיה של טיפוס אדם "נשר רמלה" היא מורפולוגיה כללית, והוא חולק תכונות גם עם הניאנדרטליים (בעיקר בשיניים ובלסת) וגם עם בני אדם קדומים יותר כדוגמת ההומו ארקטוס (בעיקר בגולגולת). יחד עם זאת, הוא שונה מאוד מהאדם המודרני - מבנה הגולגולת אחר לחלוטין, אין לו סנטר והשיניים גדולות מאוד. בעקבות ממצאי המחקר, החוקרים סבורים שקבוצת האדם הקדום "נשר רמלה" היא אוכלוסיית המוצא שממנה התפתחו מרבית אוכלוסיות האדם בפלייסטוקן התיכון, כולל הניאנדרטלים מאירופה, והם אלה שהזדווגו עם ההומו ספיינס שהגיעו לאזור בסביבות 200 אלף, (על פי הממצא האנושי ממערת מיסליה).

מאחורי התגלית המסעירה, שמתפרסמת כעת (חמישי, 24.6) בכתב העת היוקרתי Science עומדים שני צוותי מחקר: צוות אנתרופולוגי בראשות פרופ' ישראל הרשקוביץ, ד"ר הילה מאי וד"ר רחל שריג מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, מרכז דן דוד לחקר תולדות האדם ומכון שמוניס לאנתרופולוגיה היושבים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, וצוות ארכיאולוגי בראשות ד"ר יוסי זיידנר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. החפירות באתר נוהלו מטעם המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן, אוניברסיטת חיפה.

ציר זמנים: טיפוס אדם "נשר רמלה" הוא מאבות הניאנדרטלים שחיו באירופה והאוכלוסיות הארכאיות באסיה

פרופ' הרשקוביץ: "החשיבות המדעית במציאת טיפוס חדש של אדם מאפשרת לנו לעשות סדר בעולם המאובנים, להרכיב חתיכה נוספת בפאזל של התפתחות האדם הקדום ולהבין את המסעות שהוא עבר ברחבי העולם הישן. טיפוס אדם "נשר רמלה" הוא הגשר שבין האוכלוסיות האסייתיות והאירופאיות בפלייסטוקן התיכון ומראה שחלק מהמאובנים של אותה תקופה שמוינו למינים שונים הם למעשה ואריינטים גיאוגרפים מקומיים של אותה קבוצה – קבוצת נשר רמלה".   

מאובן האנושי התגלה על ידי ד"ר זיידנר מהאוניהברסיטה העברית בחפירות הצלה שנערכו באתר הפרהיסטורי "נשר רמלה". אתר זה שוכן באזור הכרייה של מפעל המלט נשר (בבעלות לן בלווטניק) הסמוך לעיר רמלה. במהלך חפירת האתר, בעומק של כשמונה מטרים, נחשפו עצמות רבות של בעלי חיים כמו סוסים, יחמורים ושורי בר, כלי אבן וכן עצמות אדם. בין העצמות נמצאו גם עצמותיו של האדם הקדום "החדש". צוות בינלאומי, בהובלת החוקרים מאוניברסיטת תל אביב וירושלים, זיהה אותו מורפולוגית כשייך לטיפוס חדש של אדם, שכאמור לא היה מוכר למדע. זהו טיפוס האדם הראשון שמוגדר בארץ, וכמקובל, האדם החדש זכה לשם על סמך מקום גילויו – "טיפוס אדם נשר רמלה".

ד"ר זיידנר ציין עוד כי "התגלית היא יוצאת דופן, לא העלינו בדעתנו שלצדו של הומו ספיינס הקדום הסתובבה פה קבוצת אדם נוספת ששרדה עד לשלב כל כך מאוחר בהיסטוריה האנושית. אם עד כה לא היו מספיק ממצאים בנוגע לסוג אדם זה, כעת נפתח לנו צוהר בזמן כדי לדעת יותר על אורח חייו ותרבותו שהיו קרובים מאוד לאלו של הומו ספיינס". ממצאים באשר לאורחות חייו, תרבותו וקשרים תרבותיים בין "אדם נשר רמלה" להומו ספיינס מתפרסמים אף הם היום בכתב העת המדעי Science במאמר מקביל.

פרופ' הרשקוביץ מוסיף כי גילוי של האדם הקדום "נשר רמלה" מאתגר את התפיסה המקובלת לפיה מוצא האדם הניאנדרטלי באירופה. "עד לחשיפת הממצאים החדשים" מספר פרופ' הרשקוביץ, "רוב החוקרים סברו שהניאנדרטליים הם 'סיפור אירופאי', כשקבוצות קטנות מהן נאלצו לנדוד דרומה עם התפשטות הקרחונים באירופה ואף הגיעו לארץ ישראל לפני כ- 70,000 שנים. האיש מ"נשר רמלה" מאתגר את התיאוריה הזאת ומראה, שאבותיהם של הניאנדרטליים באירופה חיו בארץ ישראל כבר לפני כ-400,000 שנה ומכאן, הם נדדו (בהגירות חוזרות ונשנות) מערבה לאירופה ומזרחה לאסיה. הניאנדרטליים המפורסמים של מערב אירופה אינם אלא השרידים של אוכלוסייה גדולה בהרבה שחיה כאן בלבנט – ולא להפך".

לדברי ד"ר מאי, למרות שלצערנו לא השתמר דנ"א במאובן מנשר רמלה, הממצא יכול להציע פתרון לשאלה גדולה מאוד בהיסטוריה של האדם: כיצד הגיעו גנים של הומו ספיינס לתוך האוכלוסייה הניאנדרטלית שחיה באירופה זמן רב לפני שההומו ספיינס הגיע לשם. במחקרים קודמים גנטיקאים שחקרו את הדנ"א של הניאנדרטליים באירופה הניחו את קיומה של אוכלוסייה דמוית-ניאנדרטליים, אותה כינו "האוכלוסייה החסרה" או "אוכלוסייה אקס", שהזדווגה עם אוכלוסיית ההומו ספיינס לפני לפחות 100,000 שנים, וצאצאיה נדדו לאירופה. במאמר האנתרופולוגי שפורסם ב-Science, החוקרים טוענים כי האדם מ"נשר רמלה" מייצג את אותה אוכלוסייה חסרה בעדויות המאובנים של האדם. יתרה מכך, החוקרים טוענים שהאדם מ"נשר רמלה" איננו ממצא יחיד באזורינו, ושחלק ממאובני האדם שהתגלו בארץ בעבר ושהאנתרופולוגים התקשו שנים רבות בזיהויים, כמו המאובנים האנושיים ממערת טבון שהם בני כ-160 אלף שנה, ממערת זוטייה שהם בני כ-250 אלף שנה וממערת קסם שהם בני כ-400 אלף שנה, נמנים על אותה קבוצה אנושית חדשה - טיפוס אדם נשר רמלה.

"אנשים חושבים בפרדיגמות", מסבירה ד"ר שריג, "לכן עד היום נעשו ניסיונות לשייך את המאובנים האלה לקבוצות אנושיות מוכרות כמו להומו ספיינס, להומו ארקטוס, להומו היידלברגנזיס או לניאנדרטלים, ועכשיו אנחנו באים ואומרים: לא – הם קבוצה בפני עצמה עם מאפיינים וסממנים מיוחדים. בשלב מאוחר יותר קבוצות קטנות של טיפוס אדם נשר רמלה נדדו גם לאירופה (בתקופות בינקרחוניות) – שם הם ידועים כקדם-ניאנדרטלים והתפתחו, עם הזמן, להיות הניאנדרטלים ה'קלאסיים שאנחנו מכירים. בדומה, גם האוכלוסיות האסיאתיות הארכאיות שנושאות מאפיינים ניאנדרטלים (ונחשבו כהתפתחות מההומו ארקטוס המקומי) הם כנראה צאצאיהם של אוכלוסיות שנדדו מאזורינו (טיפוס אדם נשר רמלה) מזרחה לכיוון אסיה. בהיותה צומת דרכים בין אפריקה, אירופה ואסיה, ארץ ישראל הייתה כור היתוך ובה התערבבו האוכלוסיות האנושיות השונות זו בזו ונפוצו על פני כול העולם הישן.

ד"ר שריג סבורה שהגילוי הזה של טיפוס חדש של אדם עם תכונות קדמאיות (ארכאיות) וניאנדרטליות, עם דמיון למאובנים הן מאירופה והן ממזרח אסיה יוביל לכך שההיסטוריה של הניאנדרטלים תילמד באופן שונה. שכן, כבר לא מדובר בסיפור אירופאי ייחודי אלא בסיפור רחב הרבה יותר, אירופאי-אסיאתי, כאשר הלבנט הוא נקודת ההתחלה או נקודת החיבור בין שתי היבשות.

"התגלית מאתר נשר רמלה כותבת פרק חדש ומרתק בסיפור האבולוציה של האדם" אומרת ד"ר שריג. ד"ר מאי מוסיפה: "כול מאובן חדש שמתגלה בכלל ובאזורינו בפרט עשוי להביא לתפנית בסיפור". "תפיסה רווחת בקרב האנתרופולוגים" אומר פרופ' הרשקוביץ היא ש"שהעבר משתנה (בהתאם לממצאים), רק העתיד בטוח".

 

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
thick_archaeological_layers_uncovered_during_the_dig._-_photo_credit_dr._yossi_zaidner

לצד ההומו ספיינס חיה בישראל קבוצת אדם ששרדה עד לשלב מאוחר בהיסטוריה האנושית - ביניהם התקיימו קשרים קרובים במיוחד

24 יוני, 2021

קרא עוד
התגלית פורסמה במסגרת מחקר שבוצע ע"י קבוצת חוקרים/ות ישראלית, בו נחשפה העדות הארכיאולוגית הקדומה ביותר לבו-זמניות וליחסים קרובים בין הומו ספיינס לאדם ארכאי שזכה לכינוי המקומי "אדם נשר רמלה". מאמר מדעי לגבי המחקר פורסם ב-Science, שהדגיש כי מקום מפגשם הראשוני היה בישראל

במחקר חדש שמתפרסם היום (24.6) בכתב העת המדעי היוקרתי Science אודות תרבותו ואורח חייו של "האדם מהפלייסטוקן התיכון", ששרידיו התגלו לאחרונה באתר נשר רמלה, התברר שמין אדם ארכאי זה המשיך להתקיים באזורינו עד לפני 120 אלף שנה. מדובר בתגלית יוצאת דופן מכיוון שאדם זה נחשב לארכאי יותר בהתפתחותו האבולוציונית מהאדם המודרני (הומו ספיינס) ועד כה חשבו החוקרים שקבוצה זו נכחדה לפני 300 אלף שנה לפחות. האדם הקדום ה"חדש" זכה לכינוי המקומי "אדם נשר רמלה" על סמך מקום גילוייו. התגלית מלמדת על כך שבישראל אדם זה המשיך להתקיים לצד האדם המודרני ששרידיו התגלו במערות הכרמל והגליל (מסלייה שבכרמל, המתוארכת ל-180 אלף שנה, ובמערות קפזה וסחול המתוארכת לכ-120 עד 90 אלף שנה לפני זממנו).

מדוע שרד בסופו של דבר האדם המודרני ולא האדם מפלייסטוקן התיכון? "יש הרבה השערות אבל תשובה מוחלטת עדיין אין לנו", מציין השבוע ד"ר יוסי זיידנר, מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית ומראשי המחקר החדש, שבוצע בשיתוף של חוקרים מאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטאות ומכוני מחקר נוספים מישראל ומצרפת. "ייתכן שהם לא הסתגלו לשינויי אקלים או שגודל האוכלוסייה שלהם היה קטן, מה שהביא בסופו של דבר להיעלמותם. במחקר הנוכחי גילינו שהאדם הארכאי הזה היה מבחינות רבות לא נחות מהאדם המודרני. אם עד כה לא היו מספיק ממצאים בנוגע לסוג אדם זה, כעת נפתח לנו צוהר בזמן כדי להבין יותר על אורח חייו ותרבותו. התגלית היא יוצאת דופן, לא העלינו בדעתנו שלצדו של הומו ספיינס הסתובבה פה קבוצת אדם נוספת ששרדה עד לשלב כל כך מאוחר בהיסטוריה האנושית".

המחקר חושף כי "אדם נשר רמלה" היה צייד מחונן שהשתמש באותן שיטות וטכנולוגיות לייצור של כלי אבן כמו ה-הומו ספיינס שחי באזור באותה התקופה. האתר נשר רמלה שבו נמצאו שרידי סוג זה של אדם הוא שקע קרסטי רחב ועמוק, עשיר בממצאים שכללו כלי אבן שהאדם סיתת, שרידי בעלי חיים שהוא צד, שרידי מדורות וממצאים נוספים. "אדם נשר רמלה" צד קרנפים, שורי בר, סוסים ויחמורים. הוא ידע להפיק ולהשתמש באש. הוא גם ניחן ביכולת לייצר כלים מתוחכמים ומודרניים שעד כה זוהו רק בזיקה לקבוצות אדם שנחשב למפותח יותר מבחינה האבולוציונית - האדם המודרני או אדם הניאנדרטלי.

הדמיון בין כלי אבן של האדם הארכאי מנשר רמלה והומו ספיינס הוא כה רב, שהחוקרים טוענים כי היחסים בין הקבוצות היו קרובים מספיק כדי לאפשר לקבוצות אדם קדומות ללמוד את רזי השיטות להכנת כלי אבן אחת מהשנייה. קשה להניח שמדובר בהמצאות מקבילות ובלתי קשורות. "כיוון שהכלים נוצרו באותה תקופה ובאזור גיאוגרפי מצומצם כמו ישראל, ההסבר המניח את הדעת יהיה שהיו קשרים משמעותיים בין שתי האוכלוסיות, שבמהלכן הידע הטכנולוגי עבר מקבוצה לקבוצה. הדמיון הינו בפרטים הקטנים ביותר", מסביר השבוע ד"ר זיידנר ומוסיף כי "הרצף הטכנולוגי להפקה של חודים ושל הכלים אחרים זהה כמעט לחלוטין. קשה להאמין ש'אדם נשר רמלה' הצליח ללמוד את הטכנולוגיה מתוך איסוף והתבוננות בכלים שהומו ספיינס עשה או להיפך". הטכנולוגיה עליה מתכוון ד"ר זיידנר נודעת בשם טכנולוגיית 'לוולואה צנטריפטלית'. מקורה של טכנולוגיה זו ביבשת אפריקה, משם היא נדדה לאזורינו יחד עם הומו ספיינס או "אדם נשר רמלה". באזורינו הטכנולוגיה עברה שינויים והתפתחו בה תכונות מקומיות.

אם כן, במחקר ארכיאולוגי זה נמצאה העדות הארכיאולוגית הקדומה ביותר לקשרים תרבותיים קרובים בין שתי קבוצות אדם שונות. מחקרים גנטיים אחרונים טוענים שקשרים בין אוכלוסיות של האדם הארכאי והמודרני התרחשו כבר לפני כ-200 אלף שנה, אולם עד כה לא היה ברור איפה הקבוצות האלה נפגשו והאם ליחסים ביניהם היו גם השפעות תרבותיות וחברתיות. המחקר הנוכחי מראה שמקום מפגשם הראשוני היה בישראל.

המחקר החל לקרום לראשונה עור וגידים כשד"ר זיידנר גילה יחד עם צוות המחקר, בחפירות הצלה מטעם המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, שנערכו בשנים האחרונות באתר הפרהיסטורי "נשר רמלה", מאובן אנושי ייחודי שעורר את סקרנותם. הגילוי והתיאור של המאובן האנושי התפרסם אף הוא היום בכתב העת המדעי Science, במאמר משלים, המתאר מחקר בהובלת של שני צוותים– האחד בראשות פרופ' ישראל הרשקוביץ, ד"ר הילה מאי וד"ר רחל שריג מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, מרכז דן דוד לחקר תולדות האדם ומכון שמוניס לאנתרופולוגיה היושבים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב; והשני בראשות ד"ר זיידנר וצוותו מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית.

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
ציר זמנים נשר רמלה

תגלית מרעישה בחפירות בישראל: התגלה טיפוס חדש של אדם קדום, שאינו מוכר למדע

24 יוני, 2021

קרא עוד
"טיפוס אדם נשר רמלה" – אדם קדום שעד כה לא היה ידוע למדע: חוקרים מאוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית זיהו סוג חדש של אדם קדום באתר של "נשר רמלה" שחי בארץ  עד לפני 130 אלף שנה. על פי החוקרים, המורפולוגיה של טיפוס אדם "נשר רמלה" היא מורפולוגיה כללית, והוא חולק תכונות גם עם הניאנדרטליים (בעיקר בשיניים ובלסת) וגם עם בני אדם קדומים יותר כדוגמת ההומו ארקטוס (בעיקר בגולגולת). יחד עם זאת, הוא שונה מאוד מהאדם המודרני - מבנה הגולגולת אחר לחלוטין, אין לו סנטר והשיניים גדולות מאוד. בעקבות ממצאי המחקר, החוקרים סבורים שקבוצת האדם הקדום "נשר רמלה" היא אוכלוסיית המוצא שממנה התפתחו מרבית אוכלוסיות האדם בפלייסטוקן התיכון, כולל הניאנדרטלים מאירופה, והם אלה שהזדווגו עם ההומו ספיינס שהגיעו לאזור בסביבות 200 אלף, (על פי הממצא האנושי ממערת מיסליה).

מאחורי התגלית המסעירה, שמתפרסמת כעת (חמישי, 24.6) בכתב העת היוקרתי Science עומדים שני צוותי מחקר: צוות אנתרופולוגי בראשות פרופ' ישראל הרשקוביץ, ד"ר הילה מאי וד"ר רחל שריג מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, מרכז דן דוד לחקר תולדות האדם ומכון שמוניס לאנתרופולוגיה היושבים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, וצוות ארכיאולוגי בראשות ד"ר יוסי זיידנר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. החפירות באתר נוהלו מטעם המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן, אוניברסיטת חיפה.

ציר זמנים: טיפוס אדם "נשר רמלה" הוא מאבות הניאנדרטלים שחיו באירופה והאוכלוסיות הארכאיות באסיה

פרופ' הרשקוביץ: "החשיבות המדעית במציאת טיפוס חדש של אדם מאפשרת לנו לעשות סדר בעולם המאובנים, להרכיב חתיכה נוספת בפאזל של התפתחות האדם הקדום ולהבין את המסעות שהוא עבר ברחבי העולם הישן. טיפוס אדם "נשר רמלה" הוא הגשר שבין האוכלוסיות האסייתיות והאירופאיות בפלייסטוקן התיכון ומראה שחלק מהמאובנים של אותה תקופה שמוינו למינים שונים הם למעשה ואריינטים גיאוגרפים מקומיים של אותה קבוצה – קבוצת נשר רמלה".   

מאובן האנושי התגלה על ידי ד"ר זיידנר מהאוניהברסיטה העברית בחפירות הצלה שנערכו באתר הפרהיסטורי "נשר רמלה". אתר זה שוכן באזור הכרייה של מפעל המלט נשר (בבעלות לן בלווטניק) הסמוך לעיר רמלה. במהלך חפירת האתר, בעומק של כשמונה מטרים, נחשפו עצמות רבות של בעלי חיים כמו סוסים, יחמורים ושורי בר, כלי אבן וכן עצמות אדם. בין העצמות נמצאו גם עצמותיו של האדם הקדום "החדש". צוות בינלאומי, בהובלת החוקרים מאוניברסיטת תל אביב וירושלים, זיהה אותו מורפולוגית כשייך לטיפוס חדש של אדם, שכאמור לא היה מוכר למדע. זהו טיפוס האדם הראשון שמוגדר בארץ, וכמקובל, האדם החדש זכה לשם על סמך מקום גילויו – "טיפוס אדם נשר רמלה".

ד"ר זיידנר ציין עוד כי "התגלית היא יוצאת דופן, לא העלינו בדעתנו שלצדו של הומו ספיינס הקדום הסתובבה פה קבוצת אדם נוספת ששרדה עד לשלב כל כך מאוחר בהיסטוריה האנושית. אם עד כה לא היו מספיק ממצאים בנוגע לסוג אדם זה, כעת נפתח לנו צוהר בזמן כדי לדעת יותר על אורח חייו ותרבותו שהיו קרובים מאוד לאלו של הומו ספיינס". ממצאים באשר לאורחות חייו, תרבותו וקשרים תרבותיים בין "אדם נשר רמלה" להומו ספיינס מתפרסמים אף הם היום בכתב העת המדעי Science במאמר מקביל.

פרופ' הרשקוביץ מוסיף כי גילוי של האדם הקדום "נשר רמלה" מאתגר את התפיסה המקובלת לפיה מוצא האדם הניאנדרטלי באירופה. "עד לחשיפת הממצאים החדשים" מספר פרופ' הרשקוביץ, "רוב החוקרים סברו שהניאנדרטליים הם 'סיפור אירופאי', כשקבוצות קטנות מהן נאלצו לנדוד דרומה עם התפשטות הקרחונים באירופה ואף הגיעו לארץ ישראל לפני כ- 70,000 שנים. האיש מ"נשר רמלה" מאתגר את התיאוריה הזאת ומראה, שאבותיהם של הניאנדרטליים באירופה חיו בארץ ישראל כבר לפני כ-400,000 שנה ומכאן, הם נדדו (בהגירות חוזרות ונשנות) מערבה לאירופה ומזרחה לאסיה. הניאנדרטליים המפורסמים של מערב אירופה אינם אלא השרידים של אוכלוסייה גדולה בהרבה שחיה כאן בלבנט – ולא להפך".

לדברי ד"ר מאי, למרות שלצערנו לא השתמר דנ"א במאובן מנשר רמלה, הממצא יכול להציע פתרון לשאלה גדולה מאוד בהיסטוריה של האדם: כיצד הגיעו גנים של הומו ספיינס לתוך האוכלוסייה הניאנדרטלית שחיה באירופה זמן רב לפני שההומו ספיינס הגיע לשם. במחקרים קודמים גנטיקאים שחקרו את הדנ"א של הניאנדרטליים באירופה הניחו את קיומה של אוכלוסייה דמוית-ניאנדרטליים, אותה כינו "האוכלוסייה החסרה" או "אוכלוסייה אקס", שהזדווגה עם אוכלוסיית ההומו ספיינס לפני לפחות 100,000 שנים, וצאצאיה נדדו לאירופה. במאמר האנתרופולוגי שפורסם ב-Science, החוקרים טוענים כי האדם מ"נשר רמלה" מייצג את אותה אוכלוסייה חסרה בעדויות המאובנים של האדם. יתרה מכך, החוקרים טוענים שהאדם מ"נשר רמלה" איננו ממצא יחיד באזורינו, ושחלק ממאובני האדם שהתגלו בארץ בעבר ושהאנתרופולוגים התקשו שנים רבות בזיהויים, כמו המאובנים האנושיים ממערת טבון שהם בני כ-160 אלף שנה, ממערת זוטייה שהם בני כ-250 אלף שנה וממערת קסם שהם בני כ-400 אלף שנה, נמנים על אותה קבוצה אנושית חדשה - טיפוס אדם נשר רמלה.

"אנשים חושבים בפרדיגמות", מסבירה ד"ר שריג, "לכן עד היום נעשו ניסיונות לשייך את המאובנים האלה לקבוצות אנושיות מוכרות כמו להומו ספיינס, להומו ארקטוס, להומו היידלברגנזיס או לניאנדרטלים, ועכשיו אנחנו באים ואומרים: לא – הם קבוצה בפני עצמה עם מאפיינים וסממנים מיוחדים. בשלב מאוחר יותר קבוצות קטנות של טיפוס אדם נשר רמלה נדדו גם לאירופה (בתקופות בינקרחוניות) – שם הם ידועים כקדם-ניאנדרטלים והתפתחו, עם הזמן, להיות הניאנדרטלים ה'קלאסיים שאנחנו מכירים. בדומה, גם האוכלוסיות האסיאתיות הארכאיות שנושאות מאפיינים ניאנדרטלים (ונחשבו כהתפתחות מההומו ארקטוס המקומי) הם כנראה צאצאיהם של אוכלוסיות שנדדו מאזורינו (טיפוס אדם נשר רמלה) מזרחה לכיוון אסיה. בהיותה צומת דרכים בין אפריקה, אירופה ואסיה, ארץ ישראל הייתה כור היתוך ובה התערבבו האוכלוסיות האנושיות השונות זו בזו ונפוצו על פני כול העולם הישן.

ד"ר שריג סבורה שהגילוי הזה של טיפוס חדש של אדם עם תכונות קדמאיות (ארכאיות) וניאנדרטליות, עם דמיון למאובנים הן מאירופה והן ממזרח אסיה יוביל לכך שההיסטוריה של הניאנדרטלים תילמד באופן שונה. שכן, כבר לא מדובר בסיפור אירופאי ייחודי אלא בסיפור רחב הרבה יותר, אירופאי-אסיאתי, כאשר הלבנט הוא נקודת ההתחלה או נקודת החיבור בין שתי היבשות.

"התגלית מאתר נשר רמלה כותבת פרק חדש ומרתק בסיפור האבולוציה של האדם" אומרת ד"ר שריג. ד"ר מאי מוסיפה: "כול מאובן חדש שמתגלה בכלל ובאזורינו בפרט עשוי להביא לתפנית בסיפור". "תפיסה רווחת בקרב האנתרופולוגים" אומר פרופ' הרשקוביץ היא ש"שהעבר משתנה (בהתאם לממצאים), רק העתיד בטוח".

 

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
ציר זמנים נשר רמלה

תגלית מרעישה בחפירות בישראל: התגלה טיפוס חדש של אדם קדום, שאינו מוכר למדע

24 יוני, 2021

קרא עוד
"טיפוס אדם נשר רמלה" – אדם קדום שעד כה לא היה ידוע למדע: חוקרים מאוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית זיהו סוג חדש של אדם קדום באתר של "נשר רמלה" שחי בארץ  עד לפני 130 אלף שנה. על פי החוקרים, המורפולוגיה של טיפוס אדם "נשר רמלה" היא מורפולוגיה כללית, והוא חולק תכונות גם עם הניאנדרטליים (בעיקר בשיניים ובלסת) וגם עם בני אדם קדומים יותר כדוגמת ההומו ארקטוס (בעיקר בגולגולת). יחד עם זאת, הוא שונה מאוד מהאדם המודרני - מבנה הגולגולת אחר לחלוטין, אין לו סנטר והשיניים גדולות מאוד. בעקבות ממצאי המחקר, החוקרים סבורים שקבוצת האדם הקדום "נשר רמלה" היא אוכלוסיית המוצא שממנה התפתחו מרבית אוכלוסיות האדם בפלייסטוקן התיכון, כולל הניאנדרטלים מאירופה, והם אלה שהזדווגו עם ההומו ספיינס שהגיעו לאזור בסביבות 200 אלף, (על פי הממצא האנושי ממערת מיסליה).

מאחורי התגלית המסעירה, שמתפרסמת כעת (חמישי, 24.6) בכתב העת היוקרתי Science עומדים שני צוותי מחקר: צוות אנתרופולוגי בראשות פרופ' ישראל הרשקוביץ, ד"ר הילה מאי וד"ר רחל שריג מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, מרכז דן דוד לחקר תולדות האדם ומכון שמוניס לאנתרופולוגיה היושבים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, וצוות ארכיאולוגי בראשות ד"ר יוסי זיידנר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. החפירות באתר נוהלו מטעם המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן, אוניברסיטת חיפה.

ציר זמנים: טיפוס אדם "נשר רמלה" הוא מאבות הניאנדרטלים שחיו באירופה והאוכלוסיות הארכאיות באסיה

פרופ' הרשקוביץ: "החשיבות המדעית במציאת טיפוס חדש של אדם מאפשרת לנו לעשות סדר בעולם המאובנים, להרכיב חתיכה נוספת בפאזל של התפתחות האדם הקדום ולהבין את המסעות שהוא עבר ברחבי העולם הישן. טיפוס אדם "נשר רמלה" הוא הגשר שבין האוכלוסיות האסייתיות והאירופאיות בפלייסטוקן התיכון ומראה שחלק מהמאובנים של אותה תקופה שמוינו למינים שונים הם למעשה ואריינטים גיאוגרפים מקומיים של אותה קבוצה – קבוצת נשר רמלה".   

מאובן האנושי התגלה על ידי ד"ר זיידנר מהאוניהברסיטה העברית בחפירות הצלה שנערכו באתר הפרהיסטורי "נשר רמלה". אתר זה שוכן באזור הכרייה של מפעל המלט נשר (בבעלות לן בלווטניק) הסמוך לעיר רמלה. במהלך חפירת האתר, בעומק של כשמונה מטרים, נחשפו עצמות רבות של בעלי חיים כמו סוסים, יחמורים ושורי בר, כלי אבן וכן עצמות אדם. בין העצמות נמצאו גם עצמותיו של האדם הקדום "החדש". צוות בינלאומי, בהובלת החוקרים מאוניברסיטת תל אביב וירושלים, זיהה אותו מורפולוגית כשייך לטיפוס חדש של אדם, שכאמור לא היה מוכר למדע. זהו טיפוס האדם הראשון שמוגדר בארץ, וכמקובל, האדם החדש זכה לשם על סמך מקום גילויו – "טיפוס אדם נשר רמלה".

ד"ר זיידנר ציין עוד כי "התגלית היא יוצאת דופן, לא העלינו בדעתנו שלצדו של הומו ספיינס הקדום הסתובבה פה קבוצת אדם נוספת ששרדה עד לשלב כל כך מאוחר בהיסטוריה האנושית. אם עד כה לא היו מספיק ממצאים בנוגע לסוג אדם זה, כעת נפתח לנו צוהר בזמן כדי לדעת יותר על אורח חייו ותרבותו שהיו קרובים מאוד לאלו של הומו ספיינס". ממצאים באשר לאורחות חייו, תרבותו וקשרים תרבותיים בין "אדם נשר רמלה" להומו ספיינס מתפרסמים אף הם היום בכתב העת המדעי Science במאמר מקביל.

פרופ' הרשקוביץ מוסיף כי גילוי של האדם הקדום "נשר רמלה" מאתגר את התפיסה המקובלת לפיה מוצא האדם הניאנדרטלי באירופה. "עד לחשיפת הממצאים החדשים" מספר פרופ' הרשקוביץ, "רוב החוקרים סברו שהניאנדרטליים הם 'סיפור אירופאי', כשקבוצות קטנות מהן נאלצו לנדוד דרומה עם התפשטות הקרחונים באירופה ואף הגיעו לארץ ישראל לפני כ- 70,000 שנים. האיש מ"נשר רמלה" מאתגר את התיאוריה הזאת ומראה, שאבותיהם של הניאנדרטליים באירופה חיו בארץ ישראל כבר לפני כ-400,000 שנה ומכאן, הם נדדו (בהגירות חוזרות ונשנות) מערבה לאירופה ומזרחה לאסיה. הניאנדרטליים המפורסמים של מערב אירופה אינם אלא השרידים של אוכלוסייה גדולה בהרבה שחיה כאן בלבנט – ולא להפך".

לדברי ד"ר מאי, למרות שלצערנו לא השתמר דנ"א במאובן מנשר רמלה, הממצא יכול להציע פתרון לשאלה גדולה מאוד בהיסטוריה של האדם: כיצד הגיעו גנים של הומו ספיינס לתוך האוכלוסייה הניאנדרטלית שחיה באירופה זמן רב לפני שההומו ספיינס הגיע לשם. במחקרים קודמים גנטיקאים שחקרו את הדנ"א של הניאנדרטליים באירופה הניחו את קיומה של אוכלוסייה דמוית-ניאנדרטליים, אותה כינו "האוכלוסייה החסרה" או "אוכלוסייה אקס", שהזדווגה עם אוכלוסיית ההומו ספיינס לפני לפחות 100,000 שנים, וצאצאיה נדדו לאירופה. במאמר האנתרופולוגי שפורסם ב-Science, החוקרים טוענים כי האדם מ"נשר רמלה" מייצג את אותה אוכלוסייה חסרה בעדויות המאובנים של האדם. יתרה מכך, החוקרים טוענים שהאדם מ"נשר רמלה" איננו ממצא יחיד באזורינו, ושחלק ממאובני האדם שהתגלו בארץ בעבר ושהאנתרופולוגים התקשו שנים רבות בזיהויים, כמו המאובנים האנושיים ממערת טבון שהם בני כ-160 אלף שנה, ממערת זוטייה שהם בני כ-250 אלף שנה וממערת קסם שהם בני כ-400 אלף שנה, נמנים על אותה קבוצה אנושית חדשה - טיפוס אדם נשר רמלה.

"אנשים חושבים בפרדיגמות", מסבירה ד"ר שריג, "לכן עד היום נעשו ניסיונות לשייך את המאובנים האלה לקבוצות אנושיות מוכרות כמו להומו ספיינס, להומו ארקטוס, להומו היידלברגנזיס או לניאנדרטלים, ועכשיו אנחנו באים ואומרים: לא – הם קבוצה בפני עצמה עם מאפיינים וסממנים מיוחדים. בשלב מאוחר יותר קבוצות קטנות של טיפוס אדם נשר רמלה נדדו גם לאירופה (בתקופות בינקרחוניות) – שם הם ידועים כקדם-ניאנדרטלים והתפתחו, עם הזמן, להיות הניאנדרטלים ה'קלאסיים שאנחנו מכירים. בדומה, גם האוכלוסיות האסיאתיות הארכאיות שנושאות מאפיינים ניאנדרטלים (ונחשבו כהתפתחות מההומו ארקטוס המקומי) הם כנראה צאצאיהם של אוכלוסיות שנדדו מאזורינו (טיפוס אדם נשר רמלה) מזרחה לכיוון אסיה. בהיותה צומת דרכים בין אפריקה, אירופה ואסיה, ארץ ישראל הייתה כור היתוך ובה התערבבו האוכלוסיות האנושיות השונות זו בזו ונפוצו על פני כול העולם הישן.

ד"ר שריג סבורה שהגילוי הזה של טיפוס חדש של אדם עם תכונות קדמאיות (ארכאיות) וניאנדרטליות, עם דמיון למאובנים הן מאירופה והן ממזרח אסיה יוביל לכך שההיסטוריה של הניאנדרטלים תילמד באופן שונה. שכן, כבר לא מדובר בסיפור אירופאי ייחודי אלא בסיפור רחב הרבה יותר, אירופאי-אסיאתי, כאשר הלבנט הוא נקודת ההתחלה או נקודת החיבור בין שתי היבשות.

"התגלית מאתר נשר רמלה כותבת פרק חדש ומרתק בסיפור האבולוציה של האדם" אומרת ד"ר שריג. ד"ר מאי מוסיפה: "כול מאובן חדש שמתגלה בכלל ובאזורינו בפרט עשוי להביא לתפנית בסיפור". "תפיסה רווחת בקרב האנתרופולוגים" אומר פרופ' הרשקוביץ היא ש"שהעבר משתנה (בהתאם לממצאים), רק העתיד בטוח".

 

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
ציר זמנים נשר רמלה

תגלית מרעישה בחפירות בישראל: התגלה טיפוס חדש של אדם קדום, שאינו מוכר למדע

24 יוני, 2021

קרא עוד
"טיפוס אדם נשר רמלה" – אדם קדום שעד כה לא היה ידוע למדע: חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואניברסיטת תל אביב זיהו סוג חדש של אדם קדום באתר של "נשר רמלה" שחי בארץ  עד לפני 130 אלף שנה. על פי החוקרים, המורפולוגיה של טיפוס אדם "נשר רמלה" היא מורפולוגיה כללית, והוא חולק תכונות גם עם הניאנדרטליים (בעיקר בשיניים ובלסת) וגם עם בני אדם קדומים יותר כדוגמת ההומו ארקטוס (בעיקר בגולגולת). יחד עם זאת, הוא שונה מאוד מהאדם המודרני - מבנה הגולגולת אחר לחלוטין, אין לו סנטר והשיניים גדולות מאוד. בעקבות ממצאי המחקר, החוקרים סבורים שקבוצת האדם הקדום "נשר רמלה" היא אוכלוסיית המוצא שממנה התפתחו מרבית אוכלוסיות האדם בפלייסטוקן התיכון, כולל הניאנדרטלים מאירופה, והם אלה שהזדווגו עם ההומו ספיינס שהגיעו לאזור בסביבות 200 אלף, (על פי הממצא האנושי ממערת מיסליה).

מאחורי התגלית המסעירה, שמתפרסמת כעת (חמישי, 24.6) בכתב העת היוקרתי Science עומדים שני צוותי מחקר: צוות אנתרופולוגי בראשות פרופ' ישראל הרשקוביץ, ד"ר הילה מאי וד"ר רחל שריג מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, מרכז דן דוד לחקר תולדות האדם ומכון שמוניס לאנתרופולוגיה היושבים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, וצוות ארכיאולוגי בראשות ד"ר יוסי זיידנר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. החפירות באתר נוהלו מטעם המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן, אוניברסיטת חיפה.

ציר זמנים: טיפוס אדם "נשר רמלה" הוא מאבות הניאנדרטלים שחיו באירופה והאוכלוסיות הארכאיות באסיה

פרופ' הרשקוביץ: "החשיבות המדעית במציאת טיפוס חדש של אדם מאפשרת לנו לעשות סדר בעולם המאובנים, להרכיב חתיכה נוספת בפאזל של התפתחות האדם הקדום ולהבין את המסעות שהוא עבר ברחבי העולם הישן. טיפוס אדם "נשר רמלה" הוא הגשר שבין האוכלוסיות האסייתיות והאירופאיות בפלייסטוקן התיכון ומראה שחלק מהמאובנים של אותה תקופה שמוינו למינים שונים הם למעשה ואריינטים גיאוגרפים מקומיים של אותה קבוצה – קבוצת נשר רמלה".   

מאובן האנושי התגלה על ידי ד"ר זיידנר מהאוניהברסיטה העברית בחפירות הצלה שנערכו באתר הפרהיסטורי "נשר רמלה". אתר זה שוכן באזור הכרייה של מפעל המלט נשר (בבעלות לן בלווטניק) הסמוך לעיר רמלה. במהלך חפירת האתר, בעומק של כשמונה מטרים, נחשפו עצמות רבות של בעלי חיים כמו סוסים, יחמורים ושורי בר, כלי אבן וכן עצמות אדם. בין העצמות נמצאו גם עצמותיו של האדם הקדום "החדש". צוות בינלאומי, בהובלת החוקרים מאוניברסיטת תל אביב וירושלים, זיהה אותו מורפולוגית כשייך לטיפוס חדש של אדם, שכאמור לא היה מוכר למדע. זהו טיפוס האדם הראשון שמוגדר בארץ, וכמקובל, האדם החדש זכה לשם על סמך מקום גילויו – "טיפוס אדם נשר רמלה".

ד"ר זיידנר ציין עוד כי "התגלית היא יוצאת דופן, לא העלינו בדעתנו שלצדו של הומו ספיינס הקדום הסתובבה פה קבוצת אדם נוספת ששרדה עד לשלב כל כך מאוחר בהיסטוריה האנושית. אם עד כה לא היו מספיק ממצאים בנוגע לסוג אדם זה, כעת נפתח לנו צוהר בזמן כדי לדעת יותר על אורח חייו ותרבותו שהיו קרובים מאוד לאלו של הומו ספיינס". ממצאים באשר לאורחות חייו, תרבותו וקשרים תרבותיים בין "אדם נשר רמלה" להומו ספיינס מתפרסמים אף הם היום בכתב העת המדעי Science במאמר מקביל.

פרופ' הרשקוביץ מוסיף כי גילוי של האדם הקדום "נשר רמלה" מאתגר את התפיסה המקובלת לפיה מוצא האדם הניאנדרטלי באירופה. "עד לחשיפת הממצאים החדשים" מספר פרופ' הרשקוביץ, "רוב החוקרים סברו שהניאנדרטליים הם 'סיפור אירופאי', כשקבוצות קטנות מהן נאלצו לנדוד דרומה עם התפשטות הקרחונים באירופה ואף הגיעו לארץ ישראל לפני כ- 70,000 שנים. האיש מ"נשר רמלה" מאתגר את התיאוריה הזאת ומראה, שאבותיהם של הניאנדרטליים באירופה חיו בארץ ישראל כבר לפני כ-400,000 שנה ומכאן, הם נדדו (בהגירות חוזרות ונשנות) מערבה לאירופה ומזרחה לאסיה. הניאנדרטליים המפורסמים של מערב אירופה אינם אלא השרידים של אוכלוסייה גדולה בהרבה שחיה כאן בלבנט – ולא להפך".

לדברי ד"ר מאי, למרות שלצערנו לא השתמר דנ"א במאובן מנשר רמלה, הממצא יכול להציע פתרון לשאלה גדולה מאוד בהיסטוריה של האדם: כיצד הגיעו גנים של הומו ספיינס לתוך האוכלוסייה הניאנדרטלית שחיה באירופה זמן רב לפני שההומו ספיינס הגיע לשם. במחקרים קודמים גנטיקאים שחקרו את הדנ"א של הניאנדרטליים באירופה הניחו את קיומה של אוכלוסייה דמוית-ניאנדרטליים, אותה כינו "האוכלוסייה החסרה" או "אוכלוסייה אקס", שהזדווגה עם אוכלוסיית ההומו ספיינס לפני לפחות 100,000 שנים, וצאצאיה נדדו לאירופה. במאמר האנתרופולוגי שפורסם ב-Science, החוקרים טוענים כי האדם מ"נשר רמלה" מייצג את אותה אוכלוסייה חסרה בעדויות המאובנים של האדם. יתרה מכך, החוקרים טוענים שהאדם מ"נשר רמלה" איננו ממצא יחיד באזורינו, ושחלק ממאובני האדם שהתגלו בארץ בעבר ושהאנתרופולוגים התקשו שנים רבות בזיהויים, כמו המאובנים האנושיים ממערת טבון שהם בני כ-160 אלף שנה, ממערת זוטייה שהם בני כ-250 אלף שנה וממערת קסם שהם בני כ-400 אלף שנה, נמנים על אותה קבוצה אנושית חדשה - טיפוס אדם נשר רמלה.

"אנשים חושבים בפרדיגמות", מסבירה ד"ר שריג, "לכן עד היום נעשו ניסיונות לשייך את המאובנים האלה לקבוצות אנושיות מוכרות כמו להומו ספיינס, להומו ארקטוס, להומו היידלברגנזיס או לניאנדרטלים, ועכשיו אנחנו באים ואומרים: לא – הם קבוצה בפני עצמה עם מאפיינים וסממנים מיוחדים. בשלב מאוחר יותר קבוצות קטנות של טיפוס אדם נשר רמלה נדדו גם לאירופה (בתקופות בינקרחוניות) – שם הם ידועים כקדם-ניאנדרטלים והתפתחו, עם הזמן, להיות הניאנדרטלים ה'קלאסיים שאנחנו מכירים. בדומה, גם האוכלוסיות האסיאתיות הארכאיות שנושאות מאפיינים ניאנדרטלים (ונחשבו כהתפתחות מההומו ארקטוס המקומי) הם כנראה צאצאיהם של אוכלוסיות שנדדו מאזורינו (טיפוס אדם נשר רמלה) מזרחה לכיוון אסיה. בהיותה צומת דרכים בין אפריקה, אירופה ואסיה, ארץ ישראל הייתה כור היתוך ובה התערבבו האוכלוסיות האנושיות השונות זו בזו ונפוצו על פני כול העולם הישן.

ד"ר שריג סבורה שהגילוי הזה של טיפוס חדש של אדם עם תכונות קדמאיות (ארכאיות) וניאנדרטליות, עם דמיון למאובנים הן מאירופה והן ממזרח אסיה יוביל לכך שההיסטוריה של הניאנדרטלים תילמד באופן שונה. שכן, כבר לא מדובר בסיפור אירופאי ייחודי אלא בסיפור רחב הרבה יותר, אירופאי-אסיאתי, כאשר הלבנט הוא נקודת ההתחלה או נקודת החיבור בין שתי היבשות.

"התגלית מאתר נשר רמלה כותבת פרק חדש ומרתק בסיפור האבולוציה של האדם" אומרת ד"ר שריג. ד"ר מאי מוסיפה: "כול מאובן חדש שמתגלה בכלל ובאזורינו בפרט עשוי להביא לתפנית בסיפור". "תפיסה רווחת בקרב האנתרופולוגים" אומר פרופ' הרשקוביץ היא ש"שהעבר משתנה (בהתאם לממצאים), רק העתיד בטוח".

למאמר המדעי: https://science.sciencemag.org/content/372/6549/1424?intcmp=trendmd-sci

לפרסומים בתקשורת (סדר אקראי): ynet, הארץ, וואלה!, מעריב, ישראל היום, N12, mako, כאן 11, חדשות 13, news1, ערוץ 7, הידען, 0404רוטר

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Photo by Asterfolio on Unsplash

אממממ.... ד"ר מיכל מרמורשטיין חקרה למה אנחנו כותבים אמממ בשיחות ב-WhatsApp?

23 יוני, 2021

מחקר חדש של ד"ר מיכל מרמורשטיין מהאוניברסיטה העברית חושף כי, בניגוד לשימוש שלה בשיח בעל פה שמרמז על היסוס, השימוש במילה "אממ" בהתכתבויות בוואטסאפ נעשה באופן מחושב ואסטרטגי במטרה להמחיש התחשבות באחר

Young Girl Receiving Chemotherapy. by National Cancer Institute, unsplash

עבודה מרתקת שפורסמה בכנס הקנאביס ICRS2021: מתן קנביס רפואי לילדים הסובלים מבעיות בריאותיות קשות – האם זה יעיל?

23 יוני, 2021

ממצא ממחקר מטא-אנליזה ראשון מסוגו שבדק את הבטיחות והיעילות של קנביס רפואי בילדים מצביע על קשר בין שימוש במיצוי קנבידיול, אחד ממרכיבי צמח הקנביס, לבין הפחתה (40%!) של מספר ההתקפים האפילפטיים בילדים עם אפילפסיה קשה , אך מצד שני, התגלה כי שימוש ברכיב זה מלווה בתופעות של דיכוי התיאבון

ראה גם: בתקשורת, מחקר
Photo by Markus Spiske on Unsplash

מחקר חדש, בצל ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה: החרדה שנבעה כתוצאה מהקורונה החריפה את הקיטוב החברתי-פוליטי בישראל ובארצות הברית

23 יוני, 2021

 

ד"ר מיטל בלמס, מובילת המחקר: "למגפה יש הלשכות מעבר לבריאותיות וכלכליות. רמות החרדה באוכלוסייה והתחלואה הנפשית משפיעות גם על התחלואה החברתית"

 

cbd_oil._nora_topicals_unsplash

מחקר שהוצג במסגרת כנס הקנאביס העולמי ICRS2021: רכיב הקנאביס CBD נמצא יעיל ביותר בטיפול בנפגעי חבלת ראש

22 יוני, 2021

מחקר חדש שבוצע בהובלת פרופ' אסתר שהמי וד"ר סיגל לירז-זלצמן מהאונ' העברית , נבדקה השפעתו של רכיב הקנאביס CBD על התפקוד המוטורי והקוגניטיבי של עכברים לאחר חבלת ראש. התוצאות המפתיעות לטובה גרמו לחוקרים להיות מעודדים: "היות ובטיחות בשימוש של CBD באדם כבר הוכחה במקרים אחרים, ניתן להמליץ עליו לשימוש קליני גם במצבים אלו"

ראה גם: בתקשורת, מחקר
קורונה

גיבורים, על תנאי: מחקר חדש חושף את תחושותיהם המורכבות של הרופאות והרופאים הפלסטינים ב"מלחמה בקורונה"

22 יוני, 2021

קרא עוד
ברגע שאיום המגפה העולמית הפך מוחשי, ישראל יצאה למלחמה. וממש כמו במלחמה, הרופאות והרופאים שהתייצבו בחזית סיכנו את עצמם והפכו לגיבורים. כולנו (עדיין) זוכרים את אירועי מחיאת הכפיים בשעה 18:00 מהמרפסות לטובת אנשי הרפואה בישראל, מתרגשים כשפרופ' גליה רהב מביה"ח שיבא השיאה משואה לכבוד הצוותים הרפואיים ביום העצמאות ה-72 של מדינת ישראל. אלא שכשחמישית מנשות ואנשי צוותי הבריאות בישראל הם אזרחיות ואזרחים פלסטינים, הגבורה הישראלית קיבלה פנים חדשות ומעניינות, אך לא תמיד נעימות.

במרכזו של מחקר חדש שבוצע על ידי ד"ר גיא שלו, אנתרופולוג רפואי ופוליטי בתוכנית עמיתי בובר באוניברסיטה העברית, ופורסם לאחרונה במגזין המדעי "סוציולוגיה ישראלית", בגיליון "חברה פוגשת מגפה", בוצעו סדרת ראיונות עם רופאים ורופאות פלסטיניות, פעילים חברתיים ומובילות דעת קהל, וכן על ניתוח מדיה. המחקר מתמקד בחוויות ובנקודות המבט של רופאות ורופאים פלסטינים בעבודתם בבתי החולים ובקהילה, בזמן משבר בריאותי ולאור נראות חיובית חסרת תקדים כפלסטינים בציבוריות היהודית-ישראלית. במיוחד הוא בוחן זאת לאור קמפיינים ציבוריים שהציגו את דמות הרופאה הפלסטינית כגיבורה הנאבקת על בריאותו של הציבור הישראלי, במטרה לאתגר את ההדרה של אזרחיות ואזרחים פלסטינים בישראל. "נראות זו בשעת משבר לאומי מדגישה את מגבלות ההכרה של המיעוט הלאומי הילידי הפלסטיני בישראל, ואת הפוטנציאל והמגבלות של השדה הרפואי כזירה לפוליטיקה של הכרה", מסביר השבוע ד"ר שלו. כל ממצאי של המחקר הוצגו במסגרת הכנס "ימים של מגפה: השפעת הקורונה על יהודים, ערבים, היחסים והסכסוך", שנערך במכון טרומן באוניברסיטה העברית ב-16.6 בקמפוס הר הצופים באוניברסיטה העברית.

ה"בעיה" שעומדת בלב המחקר היא המתח שבין הנראות המוגברת של אנשי ונשות הצוותים הרפואיים פלסטינים אזרחי ישראל בזמן ההתמודדות עם מגפת הקורונה, לבין השתייכותם למיעוט מודר ומופלה במדינת ישראל. המתח הזה, שהועצם על ידי האופן הצבאי והביטויים המילטנטיים של המשבר הבריאותי במהלך ההתמודדות עם המגיפה בישראל, הציב את אנשי ונשות הבריאות הפלסטינים כשחקנים מרכזיים בשדה הפוליטי-לאומי.

במסגרת העבודה בוצע מחקר אנתרופולוגי במימון מכון טרומן למחקרי שלום, המבוסס על ראיונות עומק עם 30 רופאות ורופאים פלסטינים אזרחי ישראל וכן עם פעילות ופעילים חברתיים. מטרתם של ראיונות העומק הוא לשמוע באמצעות שיחה קרובה ופתוחה על חוויותיהם של המרואיינים, נקודות מבטם, תקוותיהם וציפיותיהם במערך המורכב של המתחים הללו, ולחקור את הפוטנציאל והמגבלות של השדה הרפואי. באמצעות ראיונות אלו, החוקר בדק מספר נקודות ביניהן - מה קורה כאשר רופאות ורופאים הופכים מעורבים בפוליטיקה לאומית?; אילו אופקים פוליטיים נפתחים, ומה מגבלותיהם?; כיצד שחקניות ושחקנים שונים מבינים את הפוליטי ואת המקצועי בהקשרים אלו?; מהן ההשלכות עבור רופאות ורופאים פלסטינים, עבור המיעוט הפלסטיני בישראל, ועבור מערכת הבריאות הציבורית הישראלית?

מחקר זה נשען בחלקו על עבודת הדוקטורט של ד"ר שלו, אותה ביצע באוניברסיטת צפון קרוליינה בארה"ב במימון הקרן הלאומית למדע בארה"ב (NSF). עבודה זו עסקה בחוויות של רופאות ורופאים פלסטינים אזרחי ישראל במערכת הבריאות הישראלית, ומבוססת על 22 חודשי עבודת שדה. במסגרת המחקר התקיימה תצפית בשני בתי חולים וראיון עם סטודנטיות, רופאים, נשות אדמיניסטרציה ופוליטיקאים. ד"ר שלו חשף את הניסיונות לשמר את ההיגיינה הפוליטית של מערכת הבריאות כנקייה מ"פוליטיקה", וגילה כי החלוקה ל"ניטרלי" ו"פוליטי" לא הייתה עקבית. זאת ועוד, הוא הסיק כי כללי הזיהום והטוהר במערכות בריאות פועלים באופן סלקטיבי על רופאים יהודים-ישראלים ופלסטינים, כשלטענתו הניטרליות פועלת כמנגנון שמשתיק ומדכא את הלאומיות פלסטינית.

הראיונות עם רופאות ורופאים פלסטינים במחקר הנוכחי מעלים תחושות מעורבות לגבי הדגש על מקצוע הרפואה כמנוף פוליטי להכרה בזכויות אזרחיות וקולקטיביות. מחד, חלק מהמרואיינים הביעו סיפוק מכך שמכירים בעבודה הקשה שלהם ובתרומתם החשובה לחברה ולמערכת הבריאות, במיוחד בזמן העומס המתיש שבהתמודדות עם מגפת הקורונה. מאידך, הרופאות והרופאים חשו לא בנוח עם ההפרדה שעושים רבים בציבור היהודי-ישראלי בינם, כרופאים מצילי חיים ושוחרי טוב, לבין שאר בני עמם ונציגותם הפוליטית כאיום קיומי. כמה מהרופאות והרופאים מחו באופן נחרץ כנגד קמפיינים אלו וחשו שהם מוזילים את מקצוע הרפואה ומציבים תנאים בלתי אפשריים לפלסטינים להתקבל כאזרחים וכחלק מקהילה בעלת זכויות פוליטיות.

לדוגמה, אחד מהמרואיינים סיפר כי "די, אני כבר לא מסוגל כל הזמן לברוח, לא מסוגל כל הזמן להתחנן, לא מסוגל כל הזמן להוכיח את עצמי, אני לא... אני לא מוכן להיות... להשתמש ברפואה שלי בשביל להוכיח את עצמי. זהו, אם אני לא הוכחתי את עצמי – לא רק אני, כל העם שלי, בעיקר אלה שבונים את הארץ וסוללים אותה. אם אלה לא הצליחו להוכיח את עצמם – אני לא רוצה להוכיח את עצמי. כל פעם הדיון הזה חוזר וכל פעם (אני) פותח את הדברים האלה. זהו". (מאג'ד, שם בדוי, רופא. ריאיון מה-3.5.2020).

זאת ועוד, מראיונות עם פעילות ופעילים חברתיים שיזמו והובילו קמפיינים בזמן הקורונה, במרכזם אנשי ונשות בריאות ישראלים ופלסטינים (7 מרואיינות ומרואיינים מ-5 יוזמות שונות), עולה כי מערכת הבריאות נבחרה בקפידה כשדה ליוזמה ופעילות. עבור מובילות ומובילי הקמפיינים, בית החולים סיפק במהלך המשבר מסגרת שבה היה אפשר לעשות שימוש אפקטיבי בדימוי של אנשי הרפואה הפלסטינים לקידום אג'נדה פוליטית. הם רצו להתנגד לדמוניזציה של האזרחים הפלסטינים בשיח הפוליטי הרעיל, במטרה להפוך את השתתפותם במשחק הפוליטי ללגיטימית וכדי להדגיש שיתוף פעולה, שותפות וקהילתיות. כולם הדגישו כי הם מחשיבים את בתי החולים כמודל עבור החברה.

"[הרופאה הזו] היא גיבורה. היא הצילה חולה ישראלי. זאת אומרת, היא... שונאים אותה פה ביומיום, היא זוכה ליחס רע, אבל היא הצילה חולה ישראלי. המטרה היא שכאילו אתה תראה את זה ותבין, ושתיווצר לך מחשבה שהם לא תומכי לחימה, הם לא שונאי ישראל, הם פה בשביל כולנו", סיפר אסף קפלן, פעיל פוליטי, בריאיון בתאריך 19.5.2020.

לסיכום, הממצאים הראשוניים שעולים מן המחקר מעידים כי הדמיון הפוליטי של אקטיביסטים יהודים-ישראלים לא תמיד תואם את החוויה והתקוות של הרופאות והרופאים, שהם מציבים בחזית הקמפיינים שלהם. נראות וגבורה אמנם חותרות תחת הדרה ודמוניזציה, אך מסגרת אידאולוגית ואתיקה פרופסיונלית מציבות תקרות זכוכית בדרך להכרה קולקטיבית לאומית.

ויש גם מחשבות לשינוי מעשי בעקבות המחקר. ד"ר שלו מספר השבוע כי "במסגרת תפקידי כיו"ר הועד המנהל של עמותת 'רופאים לזכויות אדם', אנו יוזמים בימים אלה פרויקט שבשלב ראשוני יימשך שנתיים, במסגרתו נקיים תכנית התערבות בבתי חולים בישראל. מטרת הפרויקט היא לקדם שותפות אמת במערכת הבריאות, שותפות שבבסיסה קבלה של האחר במלוא זהותו, כחלק מקהילה עם היסטוריה, שאיפות וזכויות קולקטיביות. הפרויקט שואף לאפשר לחברות ולחברי צוותי הבריאות את הביטחון והחירות להביע את מלוא זהותם, כולל זו הלאומית".

למאמר המדעי: https://www.jstor.org/stable/27006639?seq=1#metadata_info_tab_contents

לפרסום בתקשורת: https://www.mako.co.il/health-news/local/Article-f6bece5f7dd2a71026.htm

 

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
photo by jonathan borba, unsplash

מחקר בינלאומי חדש על לידות בזמן קורונה: עליות משמעותיות במספר הלידות השקטות ובכמות הניתוחים הקיסריים שבוצעו בחדרי לידה

21 יוני, 2021

קרא עוד
מחקר תצפיתי גדול ונרחב שבוצע ביוזמת פרופ' אלכסנדר יוסקוביץ מנהל מחלקת הרדמה מיילדותית ואמבולטורית של המרכז הרפואי שערי צדק והפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ניסה לבחון את ניהול ההרדמה המיילדותית והשימוש במשככי כאבים במהלך תקופת הקרונה, בקרב נשים יולדות במספר מרכזים רפואיים בארץ ובעולם. במהלך עבודתם נחשפו החוקרים לנתונים מדאיגים שהתקבלו לגבי נשים שנכנסו לחדרי הלידה כשהם עם תסמיני נשימה ברורים בעקבות הידבקות בנגיף הקורונה SARS-CoV-2. השערת המחקר של החוקרים הייתה כי נשים עם תסמינים נשימתיים (RS) יחוו לידה מורכבת יותר מאשר נשים ללא תסמינים אלו.

המחקר בוצע בסך הכל בשמונה מרכזים רפואיים בישראל, ספרד ופורטוגל בין התאריכים 1 באפריל ל- 31 ביולי 2020. הנתונים נאספו בזמן אמת במהלך התצפיות על חולות קורונה בזמן לידה וכן מהתיעוד הרפואי הממוחשב שנאסף בבתי החולים. בנוסף, נבדקו משתנים דמוגרפיים אימהיים, סימנים חיוניים לקורונה, ערכי מעבדה במהלך הלידה, מהלך הלידה, משככי כאבים שניתנו בלידה ו/או במהלך הניתוח הקיסרי, הרדמה לאחר ניתוח כולל טיפול במסכת חמצן, משך האשפוז, פרטים רפואיים ראשוניים לגבי הילודים (כגון מבחן אפגר, משקל לידה וכל סיבוך כמו מוות עוברי תוך-רחמי, הגבלת גדילה תוך רחמית ולידה מוקדמת - לפני 37 שבועות שלמים להריון), ועוד.

על פי תוצאות המחקר, 165 נשים עם זיהום לקורונה ילדו בשמונת המרכזים במהלך תקופת המחקר - 0.9% מסך 18,250 הנשים שילדו בכל המרכזים הרפואיים בתקופה זו. 12% סבלו מתסמונת נשימתית בעקבות ההידבקות הנגיף ו-88% (היתר) היו ללא תסמינים. בקרב נשים עם תסמינים נשימתיים, 7% מהיולדות סבלו גם מדלקת ריאות ו-4% מהיולדות סבלו מהתפתחות והחמרה בתסמונת הנשימתית שנגרמה בעקבות הקורונה. ראוי לציין כי מרבית הנשים שסבלו מתסמיני נשימה בעייתיים לא נזקקו בסופו של דבר לתמיכה באמצעות חמצן - רק 4.25% הונשמו דרך צינורית אף, כ-2% נעזרו במסכת פנים, ורק כ-1% הזדקקו להחדרת חמצן גבוהה באף.

הנתונים המשמעותיים ביותר קשורים לעלייה בכמות היילודים בניתוחים קיסריים - גידול של פי 5 מבזמן שגרה! 30% מהנשים שנדבקו בקורונה וסבלו מתסמינים נשימתיים נאלצו לעבור לידה קיסרית בהרדמה כללית. כ-16% מתוכו עברו לידה קיסרית בגלל אי התקדמות בלידה, כ-27% בשל מצוקה עוברית וכ-3% בעקבות מצוקה נשימתית מצד האם וכל היתר (57%) בשל סיבות עובריות אחרות. כן נרשם שיעור גבוה מהצפוי של מוות עוברי תוך-רחמי, IUFD - Intrauterine Fetal Demise - 3% (על פי הספרות הרפואית-מחקרית, רק כ-0.2-0.3% מהלידות במדינות מתקדמות הן לידות שקטות).

זאת ועוד, בקרב נשים שסבלו מתסמינים נשימתיים חמורים, החוקרים שמו לב לעלייה בשיעור גיל ההיריון המוקדם (כ-50% לידות לפני השבוע ה-37) ובשיעור הלידות הקיסריות - עד 65% (לעומת 22.1% בקבוצה ללא תסמיני נשימה). למרבה המזל, לא נגרם שום סיבוך כתוצאה מההרדמה בעקבות הניתוחים או שינוי בריאותי משמעותי אחר. כמו כן, במהלך תקופת המחקר התרחש מוות של יולדת כתוצאה מתסחיף ריאתי מסיבי - חמישה ימים לאחר הלידה הקיסרית באישה עם עבר בריאותי תקין, לה היו תסמינים נשימתיים בעקבות הידבקות בקורונה. בעקבות כל הממצאים קבעו החוקרים במאמר כי "נשים הסובלות מקורונה עם תסמינים חמורים הן אוכלוסייה מיוחדת הדורשת שיקולים פרטניים וניהול זהיר".

במחקר לקחו חלק חוקרות וחוקרים, רופאות ורופאים, ביניהם פרופ' אמיליה גואש אחראית הרדמה מיילדותית של בית חולים אוניברסיטאי La Paz שבמדריד, בשיתוף פעולה הדוק עם פרופ' יהודה גינוסר מבית חולים הדסה עין כרם, ד"ר דניאל שטלין מהמרכז הרפואי שערי צדק, פרופ' קרולין וייניגר מנהלת היחידה להרדמה מיילדותית, מערך הרדמה, כאב וטיפול נמרץ ממרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי, פרופ' חיים ברקנשטט מנהל מערך ההרדמה של המרכז הרפואי שיבא, וקבוצה נוספת של אנשי ונשות מחקר נוספים מהארץ, ספרד ופורטוגל (סה"כ 17).

לפרסום המדעי: https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/14767058.2021.1937105

פרסומים בתקשורת: mako, N12, mamy, בחדרי חרדים, הידען.

קראו פחות
אורי רזניק

ברכות לד"ר אורי רזניק על מינויו לקונסול כללי של ישראל בסנט פטרסבורג!

20 יוני, 2021

ברכות לד"ר אורי רזניק על מינויו לקונסול כללי של ישראל בסנט פטרסבורג!

ד"ר אורי רזניק הוא דיפלומט ישראלי, מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים וחבר עמית במרכז פדרמן לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית. את הדוקטורט שלו עשה רזניק ביחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית וכיום הוא מרצה בנושאי תורת המשחקים ותכנון מדיניות חוץ. הוא כתב את הספר Dynamics of Asymmetric Territorial Conflict: the Evolution of Patience שראה אור בשנת 2013 ופרסם שורה של מאמרים אקדמיים בחקר סכסוכים.

macrovector

מחקר חדש של חוקרים מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית מתאר מה מאפשר לצמחים שונים ליצור מגוון אינסופי של צורות

1 פברואר, 2021

אין לימודים. צילום מתוך האתר unsplash, על ידי MChe Lee

נייר עמדה של מומחי בריאות הציבור של האונ' העברית והדסה: תחלואת ילדים בגל ה-3 והשלכותיה על פתיחת מערכת החינוך

28 ינואר, 2021

אמילי לנדקר ואלברט ריימן ג'וניור

האב תומך של היטלר, האם יהודיה שאביה נספה בשואה - הסיפור המדהים של המשפחה שתרמה מיליוני שקלים לאונ' העברית למטרת קידום מחקר בנושא זכויות אדם

27 ינואר, 2021

Photo by Patrick Hendry on Unsplash

כנס ״אקלים משתנה: הכנס הישראלי הראשון לחקר משבר האקלים במדעי הרוח והחברה״ שמוקדש לזכרו של פרופ' רוני אלנבלום ז"ל יתקיים היום ומחר

27 ינואר, 2021

 

אקלים משתנה: הכנס הישראלי הראשון לחקר משבר האקלים במדעי הרוח והחברה

 יתקיים בימים ד' – ה' (27.1 – 28.1)

הכנס שמופק על ידי האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן גוריון, מוקדש לזכרו של פרופ׳ רוני אלנבלום ז״ל, גיאוגרף, היסטוריון וחוקר אקלים מהאוניברסיטה העברית שנפטר בפתאומיות בתחילת החודש.

ראה גם: מחקר, סגל
איך מתמודדים מוזיאונים ואנדרטאות להנצחת השואה תחת מגבלות מגפת הקורונה בישראל ובעולם

יום השואה הבינלאומי: איך הקורונה שינתה את הנצחת השואה בארץ ובעולם, בדגש על אנדרטאות השואה ומוזיאונים?

26 ינואר, 2021

קרא עוד
מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית בוחן איך מתמודדים מוזיאונים ואנדרטאות להנצחת השואה עם מגבלות מגפת הקורונה, וחושף דרכים מקוריות, חדשות ודיגיטליות להנצחת זיכרון השואה

כמדי שנה ב־27 בינואר יציינו בעולם ובישראל את יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, היום שבו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ מידי הנאצים. ביום זה, בתקופה שגרתית, פוקדים מאות אלפי יהודים את אתרי ההנצחה המרכזיים לשואה ולגבורה. מדינות רבות לוקחות חלק בהנצחה, וברחבי העולם קיימים כיום מעל 400 מוזיאונים, אתרי הנצחה ואנדרטאות לזכר השואה. התפשטות נגיף הקורונה (COVID-19) עצרה את היכולת להנציח את השואה בדרכים המקובלות עקב המגבלות המשמעויות שהוטלו בעולם. מגבלות אלה השפיעו במיוחד על אנדרטאות השואה והמוזיאונים, הנשענות על נוכחותם הפיזית של המבקרים. בשנה האחרונה, ציון 75 שנה לשחרור מחנות הריכוז הנאצים, הם נאלצו לסגור מאות תערוכות ואתרי זיכרון, ביטלו אירועים ציבוריים, ואינם יכלו להציע הרצאות, סמינרים או סיורים מודרכים.

בפרויקט מחקר חדשני מטעם האוניברסיטה העברית בוחנים ד"ר טוביאס אברכט-הרטמן ותום דיבון, סטודנט למחקר מתקדם במחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית, את האתגרים שעובר תחום ההנצחה. כחלק מהמחקר, שפורסם בידי ד"ר אברכט-הרטמן בכתב העת "Media, Culture & Society" ונתמך על ידי המכון למדעי האדם בווינה (IWM), נבדקו הדרכים בהן מוזיאונים ואנדרטאות התמודדו בשנה החולפת (2020) עם ההנצחה תחת מגבלות הקורונה.

תוצאות המחקר הציגו מגוון רחב ומרתק של פורמטים חדשניים שנראו לראשונה בהקשר של הנצחה, כמו סיורי "לייב" באינסטגרם במחנות ההשמדה, קמפיינים מבוססי Hashtags בפייסבוק ובטוויטר, סרטונים ויראליים ושיחות "זום" עם ניצולים מרחבי העולם. ממצאים אלו מעניינים בייחוד לאור העובדה שעד לפרוץ המגפה, הביעו האנדרטאות והמוזיאונים התנגדות לקדם את פעילויות הנצחת השואה בפלטפורמות הרשתות החברתיות, מתוך חשש ל"מסחור" ועיוות מאורעות השואה.

במחקר המשך, הנערך בימים אלו, עורכים ד"ר אברכט-הרטמן ועמיתו למחקר תום דיבון, סקר מקוון, בו משתתפים 32 מוזיאוני שואה ואנדרטאות מתשע מדינות, במטרה להבין באילו סוגים של פרויקטים דיגיטליים ובאילו פלטפורמות אנדרטאות שואה ומוזיאונים עושות שימוש מאז תחילת המגפה. בנוסף, הם מבצעים ניתוח חזותי של פרויקטים נבחרים של הנצחה דיגיטלית כדי לפענח את הדרכים בהן פרויקטים אלו מאפשרים הנצחה מרחוק.

מהמחקר עולה שמוזיאונים ואנדרטאות מגבירים פעילות דיגיטלית ושמים בה דגש על השתתפות של הקהל בהנצחה. המוסדות מתאימים את תוכן זיכרונות השואה להנצחה דיגיטלית ברשת במגוון פורמטים ובכך מעודדים את הקהל לקחת חלק בתהליך הזיכרון. ישנן אנדרטאות שפותחות פרופילים באינסטגרם וטיקטוק, יוצרות "אתגרים דיגיטליים" עבור הגולשים, ומוזיאונים שפותחים את שעריהם "הדיגיטליים" ומזמינים את המבקרים לאתרים וסיורים חיים. ניסיונות ההנצחה בפלטפורמות החדשות, כמו טיקטוק, מבטאים את רצונם של המוזיאונים והאנדרטאות להגיע אל הדור הרביעי והחמישי לשואה ולחבר אתם לזיכרונות שהולכים והופכים לא רלוונטיים עבורם.

בגזרה המקומית, אנשי אנדרטת השואה הישראלית "יד ושם" הרחיבו את טקס ההנצחה השנתי ביום השואה מהטלוויזיה, גם ליוטיוב. בנוסף, הם יזמו קמפיין להקראת שמות באופן וירטואלי ובו הזמינו את משתמשי המדיה החברתית להקליט את עצמם קוראים את שמות הקורבנות שנרצחו בשואה באמצעות הטלפונים הניידים, ולהעלות את הסרטונים לפייסבוק או לאינסטגרם עם האשטגים ספציפיים. בעזרת היצירה הדיגיטלית המשותפת, אירוע ההנצחה הווירטואלי אפשר לזיכרון השואה להתקיים גם מרחוק ואף ברחבי העולם.

באופן דומה, אנשי אנדרטת מחנה הריכוז "מאוטהאוזן" שבאוסטריה ביקשו מהציבור להעלות תמונות וציורים המנציחים את שחרור המחנה עם ההאשטג "Liberation1945#". התמונות והציורים הופיעו בסרטון שהופץ בכמה ערוצי מדיה חברתית של האנדרטה. בנוסף, אנדרטאות רבות באתרי מחנות ריכוז לשעבר השתמשו בהאשטגים כדי לתייג פרסומים הקשורים לפעילות הנצחה דיגיטלית ואירועים מיוחדים כמו ביקורים וירטואליים. בכך, הפכו ההאשטגים לאנדרטה מורחבת וירטואלית שחיברה בין מספר רב של הנצחות במגוון מקומות היסטוריים ברחבי העולם.

ד"ר טוביאס משתף: "למרות הממצאים, חשוב לציין שהאתרים הפיזיים נותרו חשובים לצורך הנצחת השואה, ולכן נראה שאנו מתקדמים לעבר תרבות הנצחה עתידית משולבת, פיזית ודיגיטלית. כחלק מהמחקר שלנו, יצרנו מאגר של פרויקטים דיגיטליים הקשורים לשואה, הזמינים באופן מקוון. זהו לא רק מקור חשוב למחקר עתידי, אלא גם אוסף של דוגמאות מומלצות למחנכים, אוצרים ואנשי תוכן ממוזיאונים ואנדרטאות השואה ברחבי העולם".

 

לעיון במחקר המדעי: https://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/0163443720983276

 

קראו פחות
יום פתוח באוניברסיטה העברית, 2018

ללמוד עם אנשים שבאים בטוב: כל הפרטים על היום הפתוח באוניברסיטה העברית, 24.2.21

24 ינואר, 2021

קרא עוד
ההרשמה לשנת הלימודים הבאה נפתחה ב-17 בינואר תחת הכותרת "ללמוד עם אנשים שבאים בטוב", במפגש מתעניינים ראשון מסוגו, טרום יום פתוח, שבו הוצג בפני הגולשים איך עושים את הצעדים הראשונים בעולם האקדמי ובוחרים תואר מתאים. 


היום הפתוח עצמו, שייערך באופן מקוון לכל התארים, יתקיים השנה ב-24 בפברואר (יום רביעי) בין השעות 12:00-16:00. ביום זה ניתן לקבל מידע ותשובות לכל התארים ועל כל תוכניות הלימוד. כמו כן, ניתן יהיה להשתתף במסגרתו במפגשים עם ראשי חוגים, להכיר את הסגל בכל תחום לימודי, ולשמוע כל מה שיש לאוניברסיטה להציע - החל ממגורים במעונות, הכרות עם עולם היזמות וכלה בחילופי סטודנטים בתקופת הקורונה ולא פחות חשוב - מה אפשר לעשות בסיום הלימודים עם התואר? 


לנוחיות המתעניינים, ייערך מפגש נוסף וישיר עם סטודנטים שכבר לומדים באוניברסיטה ב-5 במרץ (יום שישי) בין השעות 10:00-12:00. במפגש זה ניתן יהיה לראות ולשמוע ישירות מהסטודנטים על אודות האוניברסיטה, החוגים השונים, המבחנים, המגורים, בעצם כל מה שתרצו לדעת מהם על הלימודים, המגורים וחיי החברה בקמפוסים.


מענה למתעניינים בלימודים יינתן בטלפון של מוקד השיווק 025882222, במייל gohuji@mail.huji.ac.il, או בווטסאפ 0548820222. המענה יינתן בין השעות 8:30-18:00. 
קישור לאתר ההרשמה: https://info.huji.ac.il

 

יוקרה, מקצוע נחשק או לחץ סביבתי – מחקר: מה גורם לצעירים ללמוד באוניברסיטה העברית?

https://www.inn.co.il/news/465056

 

לפרסום באתר ynet לגבי היום הפתוח באוניברסיטה העברית:

https://www.ynet.co.il/environment-science/article/BJl9v1P1O

קראו פחות
הזום של פרופ' שירלי הרשקו

איך זה מרגיש כשמאות סטודנטים אומרים ביחד תודה?

21 ינואר, 2021

קרא עוד
איך זה מרגיש כשמאות סטודנטים אומרים ביחד תודה? העבודה הקשה לאורך הסמסטר במהלך משבר הקורונה, ההשקעה משיעור לשיעור, הכנת החומרים מרחוק וההכוונה לקראת תקופת המבחנים הלא פשוטה – כל אלו לא נעלמו מעיניהם של סטודנטים רבים שהחליטו לפרגן למרצים שלהם בסיום הסמסטר. השיטה: בשיעור האחרון במספר קורסים באוניברסיטה הרימו הסטודנטים שלטי "תודה" אישיים, זאת כדי לרגש את המרצים דרך הזום.

צילום מתוך הזום של פרופ' יוסי בוגנים

פרופ' משה מאור מופתע בשיעור האחרון של הסמסטר

ד"ר שירלי הרשקו מרוגשת מהסטודנטים שלה

התרגשו עד דמעות: ד"ר שירלי הרשקו בקורס "מבוא לפסיכולוגיה" בביה"ס למדעי התזונה (115 סטודנטים); פרופ' משה מאור שמעביר את הקורס "פוליטיקה השוואתית" במחלקה למדע המדינה (כ-330 סטודנטים); פרופ' יוסי בוגנים בקורס "ביולוגיה של האדם" המועבר גם על ידי ד"ר שירה אדר, ד"ר מוריה נעמה ופרופ' צביקה גרנות, בביה"ס לרוקחות שבפקולטה לרפואה (כ-160 סטודנטים).

 

לפרסומים בתקשורת ולצפייה בסרטונים:

מדור חדשות טובות בynet: 

https://www.ynet.co.il/environment-science/article/S1g7bJvy00

הפייסבוק של עיתון כל העיר: https://www.facebook.com/kolhair.co.il/posts/3002899266604828

קראו פחות
סטודנטים בקמפוס הר הצופים, מדשאות רוח. צילום ששון תירם

מחקר חדש: הרחבת ההשכלה חשובה לסטודנטים חדשים לא פחות מרכישת מקצוע

19 ינואר, 2021

קרא עוד

ההרשמה לאוניברסיטאות ולמכללות צפויה להיפתח כמעט בכל מוסדות הלימוד האקדמיים ב-17.1. בשנה שעברה חלה עלייה במספר הנרשמים ברוב מוסדות הלימוד, המסלולים, החוגים והפקולטות, לעומת השנה שעברה (תשפ"א לעומת תש"פ), זאת למרות התפרצות מגיפת הקורונה והאילוץ שנוצר ללמוד מרחוק. האם הצורך לרכוש מקצוע בתקופה מדאיגה ומאתגרת כמו זאת שאנחנו נמצאים בה כיום הוא שמוביל צעירים רבים להצטרף לעולם האקדמי, או דווקא הלחץ הסביבתי שמופעל עליהם? האם לסטודנטים חדשים חשוב להרחיב אופקים יותר מאשר לרכוש מקצוע מכובד בבואם ללמוד באקדמיה? האם היוקרה שבלימודי התואר הראשון חשובה להם?

מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטה העברית על-ידי צוות שכלל את הדוקטורנטיות תרצה וילנר ושאדה קשקוש, בהנחית ובהובלת דר' יוליה ליפשיץ-ברזילר, מרצה בבית הספר לחינוך ע"ש שלמה (סימור) פוקס באוניברסיטה ופרופ' איתמר גתי מביה"ס לחינוך והמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה, ניסה לענות על שאלות אלה. המחקר ביקש לבדוק מהי הסיבה המרכזית שבעטיה סטודנטים חדשים נרשמים ללימודים אקדמיים - האם זה כדי לרכוש מקצוע, להעשיר את הידע הכללי שלהם וההשכלה, האם בשל הרצון להצטרף לחברה הסטודנטיאלית, אולי בגלל היוקרה של התואר אליו הם נרשמו או שמא החלו ללמוד בעקבות לחץ משפחתי?

השאלות כולן אוגדו לשאלון קצר שהועבר למעל 1,000 סטודנטים מהאוניברסיטה העברית, יהודים וערבים, במהלך חודש אוקטובר 2020, בזמן משבר הקורונה - כשהנתונים שעלו הושוו לנתונים שהתקבלו מתשובותיהם של 1,000 סטודנטים שנאספו באוקטובר 2019 לפני משבר הקורונה, ולנתונים שהתקבלו ממעל ל-1,000 סטודנטים מהחברה הערבית ונאספו לפני תחילת שנת הלימודים תש"ף בשנת 2019, ממגוון מוסדות להשכלה גבוהה בישראל.

המשיבים סימנו כי המניע שנמצא במקום הראשון לבחירה בלימודים אקדמיים הוא רכישת השכלה וידע, במקום השני - רכישת מקצוע, בשלישי - מסגרת חברתית, ברביעי - יוקרה, כאשר לחץ מהסביבה הוא המניע השכיח פחות. ניכר גם כי ישנם ההבדלים בין התשובות של סטודנטים ב-2020 מול אלו ב-2019, אחרי ולפני פרוץ מגפת הקורונה. הסטודנטים שהתחילו ללמוד השנה היו פחות מעוניינים ברכישת ידע והשכלה, והשיקול של יוקרה בלט פחות בהשוואה לשנה שעברה. מאידך, ניכר כי חלה עלייה משנה שעברה בכמות הנשאלים שציינו שהם היו מעוניינים להשתלב בלימודי ההשכלה הגבוהה בעקבות רצונם להשתלב במסגרת חברתית אקדמית. נתונים אלה יכולים להיות מפתיעים שכן כיום רוב הלימודים האקדמיים ברוב המוסדות מתקיימים בזום, מרחוק.

מההשוואה מגזרית בין המניעים של סטודנטים יהודים וסטודנטים ערבים להשתלב בלימודים אקדמיים, מתברר כי ישנם הבדלים מובהקים בארבעה מניעים – מסגרת חברתית, יוקרה, רכישת ידע והשכלה, ורכישת מקצוע. הסטודנטים הערבים מיחסים חשיבות גבוהה יותר ליוקרה, לרכישת ידע והשכלה ולרכישת מקצוע בהגיעם ללמוד במערכת ההשכלה הגבוהה, וחשיבות מעטה יותר למסגרת החברתית. הסטודנטים היהודים מייחסים חשיבות רבה יותר לעומת הסטודנטים הערבים למסגרת החברתית, אך במידה פחותה יותר מהם לרכישת ידע והשכלה, רכישת מקצוע ויוקרה כמניעים התורמים למוטיבציה להצטרף ללימודים אקדמיים. המניעים הבולטים ביותר ללימודים אקדמיים בשתי הקבוצות הם רכישת ידע והשכלה ורכישת מקצוע. כמו כן, בולט שלימודים בגלל "לחץ ההורים" (או המשפחה) אינם בולטים גם בקרב הצעירים מהחברה הערבית, בדומה לחברה היהודית.

ממצאים אלו ואחרים של המחקר יוצגו בכנס השנתי של הארגון הישראלי לפסיכומטריה שיתקיים מיד לאחר פתיחת ההרשמה לשנת הלימודים הבאה. פרופ' גתי, ראש צוות המחקר, מומחה לייעוץ והכוונה בבחירת תחום לימודים ומקצוע, ציין השבוע כי "האתגר של המוסדות להשכלה גבוהה הוא מורכב ורב-ממדי – כיצד לתת מענה למגוון הציפיות של הסטודנטים שבאו ללמוד תחומים שונים ומסיבות שונות. בפרט, האתגר הוא התמהיל בין הקניית השכלה ורכישת ידע שיסייע בהשתלבות תעסוקתית, להצדיק את יוקרת התואר האקדמי, לאפשר מגוון פעילויות חברתיות, והרחבת מעגל ומגוון החברים ללימודים, ולשכנע את המעטים שבאו בגלל לחץ סביבתי שיש תמורה ללימודיהם ולמאמץ הנדרש מהם כדי להצליח".

פרסומים בתקשורת: 

ישראל היום: https://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=tru...

לימודים כחול לבן: https://limudimisrael.co.il/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%97%d7%93%d7%a9-...

ערוץ 7: https://www.inn.co.il/news/465056

קראו פחות
קרן אספר

קרן אספר תתרום 11.5 מיליון שקל למרכז לחדשנות ויזמות באוניברסיטה העברית

19 ינואר, 2021

קרא עוד

במרכז לחדשנות ויזמות באוניברסיטה העברית, HUJI Innovate, התבשרו השבוע כי יקבלו תרומה כספית משמעותית בסך של 11.5 מיליון שקל מקרן אספר הפילנתרופית מקנדה (Asper Foundation) ומשפחת אספר, התומכים במיזמים שדוגלים ביזמות וחדשנות ברחבי העולם. זוהי אחת התרומות הגדולות ביותר במהלך משבר הקורונה של הקרן. כספי המענק יסייעו ל-HUJI Innovate להרחיב את הפעילות מעבר לתמיכת המדינה. כמו כן, בעזרת הכספים הללו המרכז ישיק את "פרס אספר לחדשנות" (שווי הפרס 35 אלף דולר) שיוענק מדי שנה, ויהיה ממוקד במיזמי אימפקט העונים על מטרות הפיתוח של האו"ם SDG, בהובלת סטודנטים וחוקרים מתוך האוניברסיטה.

בנוסף, כספי המענק יובילו להקמת אקסלרטור חדש בהובלת HUJI Innovate שיהיה פתוח למיזמים של סטודנטים, חוקרים ובוגרי אוניברסיטה. המיזמים שיתקבלו לתכנית יקבלו השקעות Pre-seed (גיוס טרום ראשוני) מטעם האוניברסיטה וגישה למתקני האוניברסיטה השונים, במטרה לעזור להם להתפתח כסטארט-אפים. עד היום, המרכז הפעיל תכניות פרה-אקסלרציה המיועדות ליזמים בשלבים מאוד ראשוניים של התהליך. בחודשים האחרונים, מיזמים שיצאו מתכניות HUJI Innovate גייסו מיליוני דולרים מרשות החדשנות ומקרנות הון סיכון כמו  JVP וחממת Fresh Start ואחרים נמצאים במגעים מול קרנות נוספות. פתיחת אפיק ההשקעות, כך מאמינים ב-HUJI Innovate, יאפשר למרכז היזמות של האוניברסיטה העברית לסייע ליותר מיזמים המבוססים על טכנולוגיות עמוקות לחצות את הגשר מהמעבדה אל תעשיית הייטק ולתרום תרומה משמעותית לכלכלה הישראלית.

ד"ר אמנון דקל, מנכ"ל מרכז היזמות של האוניברסיטה העברית בירושלים, מסר השבוע כי "לאחר שנתיים של צמיחה והצלחה, HUJI Innovate נמצא בשלב משמעותי בהתפתחותו ומכין את עצמו לקראת מעבר למתחם ייעודי ועם תוכניות נועזות לעתיד. זהו הרגע הראוי עבור קרן אספר והאוניברסיטה העברית להעמיק את השותפות ביניהן, עם תרומה מרגשת לטובת המרכז, עם ישראל והעיר ירושלים". נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' אשר כהן: "אנו גאים מאוד בשיתוף הפעולה של קרן אספר עם HUJI Innovate, שייקרא כעת ASPER-HUJI Innovate".

בראש קרן אספר עומד לאונרד אספר. נשיאת הקרן, גייל אספר, קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בשנת 2014. למשפחה היסטוריה ארוכה של שיתופי פעולה ותמיכה באוניברסיטה העברית. החל משנות השמונים, ראש המשפחה ישראל אספר ז"ל נבחר לכהן בחבר הנאמנים של האוניברסיטה וסייע בהקמת מרכז אספר ליזמות בבית הספר למינהל עסקים של האוניברסיטה. מרכז אספר ליזמות תומך במחקר אקדמי בנושאי חדשנות ויזמות, ומספק בעשרים השנים האחרונות פלטפורמה לכנסים, מוקד להעצמת חדשנות, העברת קורסים אקדמיים ולא אקדמיים וכן מנוע צמיחה למספר תוכניות אקסלרטור.

מרכז החדשנות והיזמות של האוניברסיטה העברית החל את דרכו בשנת 2018, במטרה לעודד חוקרים וסטודנטים לצעוד במסלולי החדשנות והיזמות ולפתח סביבה ותרבות חדשנית-יזמית. הפעילויות בו נועדו לייצר נקודת מפגש משמעותית, מלמדת ומקדמת רעיונות, בין העולם האקדמי לעולם החדשנות והיזמות. השאיפה של המרכז היא, בין היתר, לייצר קשרים עם סטודנטים יזמיים אחרים ועם קהילת היזמות הירושלמית, לעודד אווירת אקו-סיסטם ירושלמי, ולהגיע מרעיונות התחלתיים למיזמים שקורמים עור וגידים, תוך קבלת הכישורים, הידע והיכולות לפתח את אותם מיזמים הלאה.

פרסום בתקשורת: 

מעריב (2) - https://tmi.maariv.co.il/the-lounge/Article-815934

https://tmi.maariv.co.il/the-lounge/Article-816597

וואלה - https://finance.walla.co.il/item/3412475

קראו פחות
Woman wearing face mask during coronavirus outbreak. by engin akyurt

השקט שלפני הבחינות: האוניברסיטה העברית מציעה לסטודנטים לינה במלון לרגל התקופה הלחוצה ביותר בשנה האקדמית

17 ינואר, 2021

משבר הקורונה החזיר את כולם לבתים, ומשפחות שלמות נאלצו להתכנס בתוך עצמן ואף להתבודד ימים ארוכים בבית, כשהנפגעים המרכזיים מכך הם הסטודנטים והסטודנטיות, שמחפשים קצת שקט לקראת תקופת המבחנים המתקרבת. באוניברסיטה העברית זיהו את המצוקה ולקראת תקופת הבחינות החליטו להציע לסטודנטים לתארים ראשון ומוסמך, הזקוקים לתנאי למידה נוחים יותר, אפשרויות מגוונות יותר של לינה ומגורים לתקופות של יום אחד, שבוע, חודש, סמסטר שלם במעונות ובשטחי האוניברסיטה.

prof._lee_mordechai

ד"ר לי מרדכי במחקר חדש: כך מצליחים להפוך את מגיפת הקורונה לגרסה שנייה של "המוות השחור"

11 ינואר, 2021

קרא עוד

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת מרילנד בחנו במחקר חדש כיצד אנו נוטים לפרש באופן קיצוני את ההשפעות של מגפות בעבר ובהווה, ועד כמה קל לנו לקשר בינם לבין אירועים היסטוריים אחרים כדי ליצור דרמה ואקשן, ולהאדיר פנדמיות שלא לצורך

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%A4%D7%94_%D7%94%D7%9...

צמד החוקרים ד"ר לי מרדכי מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים והפוסט דוקטורנט מריל אייזנברג מה-The National Socio-Environmental Synthesis Center באוניברסיטת מרילנד שבארה"ב, גילו שפרשנויות מהמאה ה-19 לגבי מגפות בעולם העתיק ממשיכות לעצב את התפיסה המודרנית שלנו, על פיה פנדמיות גורמות בהכרח למוות המוני ושינויים היסטוריים רחבי טווח. המחקר, שמפורסם כעת בכתב העת היוקרתי American Historical Review, מסביר כי מסביבות שנת 1900 חוקרים פירשו שורה של התפרצויות מקומיות בעולם העתיק כפנדמיה נוראית אחת, שאותה תיארו כאירוע היסטורי מסיבי שהוביל לסוף העולם העתיק.

שני ההיסטוריונים הצביעו במחקריהם הקודמים על היעדר ההוכחות לטענה שהפנדמיה היוסטיניאנית הרגה עשרות מליוני אנשים מסביב לים התיכון, והובילה לשינויים היסטוריים דרסטיים בין המאות השישית לשמינית. הפרשנות הלא-ביקורתית שניתנה לפנדמיה ממשיכה לעוות עד היום, לטענת החוקרים, את הציפיות שלנו מפנדמיות קשות, בנות זמננו. לאורך מאה השנים האחרונות, טוענים ד"ר מרדכי ואייזנברג, החברה המודרנית הפנימה מודל שרואה במחלות מסוימות – כמו למשל ה'דבר' – כפנדמיות פוטנציאליות שעשויות לגרום למוות המוני בקנה מידה היסטורי ברמת ה'מוות השחור', שהרג בין רבע לחצי מאוכלוסיית אירופה בימי הביניים. כשאנחנו משתמשים במודל כזה, אנחנו נוטים לפרש באופן קיצוני הן את ההשפעות של מגפות היסטוריות בעבר והן את ההשפעות האפשריות של מגפות בהווה, כפי שראינו בתחילת משבר הקורונה.

כמקרה בוחן, ד"ר מרדכי ואייזנברג עקבו אחרי המחקרים על הפנדמיה היוסטיניאנית וגילו שחוקרים החלו לשים לב אליה בסוף המאה ה-19, בזמן מגפת הדבר העולמית. כדי להמחיש את הסכנה הפוטנציאלית במגפה זו וכדי לשכנע מקבלי החלטות שדרושות פעולות נחרצות, רופאים ומדענים החלו להדגיש את ההשפעות של מחלות דומות בעבר. היחלשות מגפת הדבר בשנות ה-20 של המאה ה-20 נחשבה להוכחה שהרפואה המודרנית הצליחה לנצח את מגפת הדבר, ולמנוע השפעות קטסטרופליות כמו אלו להם גרמה בעבר.

אלא שבמקביל הפרשנות המחקרית לפאנדמיה היוסטיניאנית הלכה והקצינה לאורך המאה ה-20 – עד שהגיעה לתאר מצב של פנדמיה שנמשכה כמאתיים שנה, הרגה עשרות מליוני אנשים והשפיעה על שטח עצום מאנגליה ועד אתיופיה. למרות מיעוט העדויות התומכות בהסברים כאלו, ככל שהפנדמיה גדלה כך ההשפעות הפוליטיות החברתיות והתרבותיות שיוחסו לה גדלו. לאחרונה נטען שהפנדמיה הזאת מסבירה אפילו אירועים היסטוריים גדולים עוד יותר, כמו למשל נפילת האימפריה הרומית או עליית האיסלאם, שלא בצדק.

ההנחות המוקדמות של חוקרים שבחנו פנדמיות בעבר, לגבי ההשפעות הקיצוניות להן פנדמיות כאלו היו עשויות לגרום, השפיעו באופן משמעותי על השאלות שאותן שאלו במחקריהם, טוענים ד"ר מרדכי ואייזנברג. כלומר, התפיסות המוטעות מראש עשויות להשפיע בצורה שלילית על מחקריהם השונים. אותן ההנחות גם ממשיכות להגדיל את החששות שלנו ממגפות במאה ה-21, כפי שראינו במקרים של שפעת העופות, שפעת החזירים וכמובן עכשיו גם הקורונה. הנחות אלו מסבירות מדוע אנחנו כל כך חוששים ממגפות היום ולמה התייחסנו לקורונה כ"מוות שחור" נוסף.

"המסר שלי הוא שאסור ליפול לפרשנויות-כזב שנוצרות סביב הפנדמיות", מסכם ד"ר מרדכי. "במקום לבדוק את מה שקרה במגפות בעבר או בהווה, אנחנו פשוט מניחים מה אמור לקרות במהלכן ובסופן, בלי להתבסס על נתונים אמיתיים או מדויקים או ממצאים ברורים. תגובות עתידיות למחלות מדבקות צריכות להתבסס אך ורק על הראיות והנסיבות הקשורות למקרה ספציפי – ולא על הנחות מוקדמות מהעבר שעשויות להיות לא מדויקות".

לפרסום המדעי:https://academic.oup.com/ahr/advance-article/doi/10.1093/ahr/rhaa510/604...  

לפרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/environment-science/article/HJBd5ndRw

קראו פחות
huji

5 בוגרי האוניברסיטה (3 מהם חוקרים פעילים) מככבים ברשימות 10 החוקרים המובילים בעולם בתחומם

4 ינואר, 2021

קרא עוד
מחקר חדש של חוקרים באוניברסיטת סטנפורד היוקרתית בדק מי הם 2% החוקרות והחוקרים המובילים בעולם בתחומים השונים. הרשימה הכוללת מכילה כ-160,000 חוקרות וחוקרים מ-149 מדינות ב-22 מדיסיפלינות מדעיות ו-176 תחומי משנה.

על פי המחקר, חמישה בוגרי האוניברסיטה העברית דורגו בעשירייה הראשונה מבין החוקרים בעולם בתחומי המחקר שלהם - שלושה מהם עדיין פעילים באוניברסיטה העברית. מדובר בהישג הטוב ביותר מבין כל ארגוני הבוגרים במוסדות האקדמיים בישראל. פרופ' דרור פייטלסון מביה"ס להנדסה ומדעי המחשב על שם רחל וסלים בנין של האוניברסיטה מדורג במקום ה-8 בתחום הבינה המלאכותית; פרופ' אמריטוס איתמר וילנר מהפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע של האוניברסיטה נמצא במקום ה-10 בתחום הננוטכנולוגיה; פרופ' אמריטוס אריק כהן מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה של האוניברסיטה מדורג במקום הרביעי; ופרופ' יצחק מרכוס שפרש לגמלאות מהמכון לכימיה באוניברסיטה נמצא במקום השישי בתחום הכימיה. פרופ' סטיב ויינר שעובד כיום במכון וייצמן למדע מדורג ראשון בעולם בתחום מדעי היסטוריה.

זאת ועוד, 21 בוגרי העברית דורגו בין ה-50 החוקרים המובילים בעולם בתחומם, החל ממדעי הרוח או מדעי החברה, וכלה במחקר ביו-רפואי. בין היתר ניתן למצוא ברשימה הזאת חוקרים פעילים באוניברסיטה העברית ביניהם פרופ' צבי פירן ממכון רקח באוניברסיטה העברית (במקום ה-13 בתחומו), פרופ' נועם ניסן דיקן ביה"ס להנדסה ומדעי המחשב על שם רחל וסלים בנין (16), פרופ' סרג'יו הרט מהמחלקה לכלכלה ע"ש משפחת בוגן (19), פרופ' איתמר גתי מביה"ס לחינוך ע"ש סימור פוקס (20), פרופ' דוד וייסבורד מהמכון לקרימינולוגיה (23) ואף מגלה החומר הפעיל בקנאביס וחתן פרס ישראל לחקר הכימיה פרופ' רפאל משולם מביה"ס לרוקחות (26).

בסך הכל נכללו ברשימות 1,630 חוקרים מישראל, כש-292 מתוכם הם חוקרים פעילים באוניברסיטה העברית בירושלים (כ-20 אחוז).

 

לפרסום בסטנפורד: http://bit.ly/2WVkNbV

פרסום בתקשורת: https://www.mako.co.il/study-career-study/articles/Article-661b5a9134dc671026.htm

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, סגל
מתיחות בעמידה עם חלי קדם, מתוך שיעור שעלה לאתר עמותת קוסל בזמן הסגר, משבר הקורונה

סקר חדש באוני' העברית: 55% עלו במשקל בזמן הקורונה, 60% התאמנו ברשת

13 מאי, 2020

סקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית בהובלת הפיזיולוג ד"ר חורש דור-חיים, שמנהל את מרכז o2 אגף אד"מ לקידום בריאות ורפואת ספורט באוניברסיטה, בדק את הרגלי האימונים והתזונה של 1,200 נבדקים בתקופת הקורונה - שנוהגים להתאמן במסגרת חוגים, חדר כושר, אימון אישי או כל פעילות ספורט מאורגנת בימי השגרה. הסקר פורסם בכתבה נרחבת בעיתון "ישראל היום". הנתונים מבוססים על דיווח עצמי של הנשאלים ולא על שקילה, וההערכה היא שמדובר בנתוני חסר, כשהנתונים האמיתיים גבוהים בכ-30%.

חוקרי האוני' העברית הפכו משחה אנטיביוטית לעור - לתרופה בהזרקה, שעשויה לסייע בטיפול בחולי קורונה המפתחים זיהום חיידקי משני

10 מאי, 2020

חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים פיתחו אנטיביוטיקה להזרקה בעלת מנגנון פעולה חדש בשם ננו-מופירוצין. על פי הודעה שפרסמה היום "יישום", חברת הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית, הפיתוח החדש יוכל להשפיע לטובה על הטיפול בחולי קורונה קשים הסובלים מזיהום חיידקי משני. מדובר בפרויקט ייחודי שנערך בשיתוף פעולה בין חוקרי האוניברסיטה העברית יחד עם עמיתיהם הגרמנים במרכז "הלמהולץ" לחקר זיהומים.

תמונת קאבר ד"ר יובל טבח

פרויקט עולמי בפקולטה לרפואה בהובלת ד"ר יובל טבח: איסוף נתונים מחולים על ידי הפצת שאלון אינטרנטי ייחודי

6 מאי, 2020

בנוסף, חוקרת במעבדתו של ד"ר יובל טבח בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית מצאה לא פחות מ-145 תרופות "פופולריות" שעשויות להשפיע על סיכויי ההדבקה והתפתחות המחלה של נגיף הקורונה באדם. רשימת התרופות פורסמה במאמר מדעי באתר המאמרים ssrn. בשיתוף פעולה עם המרכז הרפואי הדסה בירושלים נבדק השפעתן על מאות חולים

img

60 צוותי מחקר מטעם האוניברסיטה העברית פועלים כדי למצוא חיסון לנגיף הקורונה

26 אפריל, 2020

לקריאת מסמך המאגד את פעילות המחקר של האוניברסיטה סביב נגיף הקורונה, לחצו כאן (אנגלית)

 

 

היחידה שבתוך הפקולטה לרפואה

הפקולטה לרפואה נלחמת בקורונה: 40,000 בדיקות מחודש מרץ, 2,500 דגימות ליום

26 אפריל, 2020

במהלך החודש שעבר הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והיחידה לציוד בין-מחלקתי הצטרפו למאמצי הבדיקות שנערכים במרכז הרפואי הדסה. שילוב הכוחות המדהים עם המעבדה הווירולוגית של מרכז הרפואי הדסה הביא לכך שהמעבדה המורחבת אחראית למעל ל-40,000 דגימות מתחילת חודש מרץ (כ-20% מכלל הבדיקות שבוצעו בארץ). בתוך כך, בימים האחרונים נחצה סף ה-2,500 דגימות ליום, זאת תוך כדי פיתוח שיטות חדשניות לבדיקה ולרובוטיקה.

פרופ' יובל דור

הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה יוצאים למאבק משותף במלחמה בקורונה

16 אפריל, 2020

בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטה העברית החליטו להירתם ולסייע למרכז הרפואי הדסה, ועשו שימוש ברובוטיקה כדי להגדיל את מספר הבדיקות היומיות לאיתור חולים פוטנציאליים בנגיף הקורונה. פרופ' יובל דור מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה שנרתם למשימה הצליח להשמיש רובוט שיוכל להתרום להוספת מאות בדיקות כאלה מדי יום. מנכ"ל המרכז הדסה זאב רוטשטיין ופרופ' דינה בן יהודה, דיקנית הפקולטה לרפואה, סיכמו בבוקר בשיחה על המהלך והמשך שיתוף הפעולה וסיוע ככל שיידרש.