Image by PublicDomainPictures from Pixabay

לא דמיינתם: הקיץ בישראל מתארך ויש יותר סופות מסוכנות בחורף

22 יולי, 2021

מחקר חדש, בהובלת ד"ר אפרת שפר מהאונ' העברית, בחן את השינויים בעונה הגשומה בישראל ב-45 השנים האחרונות. "שינוי האקלים לא פסח על ישראל. הממצאים מראים מגמה שתציב את התשתיות העירוניות בבעיה, אבל גם עשויה לשנות את המערכת האקולוגית כולה באזור שלנו בשנים הקרובות"

nematostella

בע"ח שחיו לפני 600 מיליון שנים מוכיחים: רמת המורכבות של מערכת החיסון לא בהכרח עלתה לאורך האבולוציה

21 יולי, 2021

קרא עוד
פרופ' יהוא מורן מהאוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר: "שושנות ים חיות ומשגשגות ב-600 מיליון השנים האחרונות למרות הנוכחות של ווירוסים רבים, אז כנראה שמערכת החיסון שלהם אפקטיבית. חיסרון אפשרי שאני יכול להציע הוא שלמערכות מורכבות יש מחיר מטבולי (אנרגטי) משמעותי". וגם: מה אפשר ללמוד מכך על המערכת החיסונית האנושית?

נגיפים הם טפילים מוחלטים. הם חיים בתוכנו, המאכסנים שלהם, ומתרבים בתוך תאינו, כשהם מבזבזים את משאבינו ואף עלולים להרוג אותנו. למעשה, אין באפשרותם להתרבות מחוץ לגופנו או מחוץ לגופם של בעלי חיים כלשהם, משושנת ים ועד בן אדם. כך מתקיים לו מרוץ חימוש אבולוציוני, בין הנגיפים לבין המאכסנים שלהם, ובעטיו מערכות חיסון אנטי-ויראליות משתנות במהירות גבוהה. כתוצאה מכך, מערכת החיסון של חולייתנים כדוגמת דגים, עכברים ובני אדם, שונה מאוד מזו של תולעים וחרקים לדוגמה. במעבדתו של פרופ' יהוא מורן מהמחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות שבאוניברסיטה העברית, בדקו החוקרות והחוקרים את השוני בין מערכת החיסון האנטי-ויראליות של החולייתנים, לבין זו של שושנת הים הכוכבנית Nematostella vectensis, בעל חיים השייך לקבוצה קדומה, שזמן הפיצול האבולוציוני שלה מחולייתנים קדום בהרבה מזה של התולעים והחרקים. שושנה זו היא מין של צורבן הניתן לגידול במעבדה וחוקרים יכולים להנדס אותו גנטית.

בעשור וחצי האחרונים, ריצופם של גנומים של בעלי חיים המייצגים קבוצות עתיקות של בעלי חיים כגון הצורבנים (שושנות ים, מדוזות, אלמוגים ועוד) חשף ממצא מפתיע - למרות שזמן הפיצול של הקבוצה מן החולייתנים קדום מזה של החרקים, הגנומים שלהם מציגים לעתים נקודות דמיון בלתי צפויות לגנומים של חולייתנים שאינן משותפות לחרקים ותולעים.

פרופ' מורן ואנשי מעבדתו התמקדו במערכות הקיימות בתוך תאי השושנה ומאפשרות לתא הבודד להבחין בכך שהודבק בווירוס ולהגיב להדבקה. מערכות אלה עוצבו במהלך האבולוציה כך שיזהו מאפיינים של וירוס אשר אינם קיימים בתא בריא של המאכסן. מכיוון שמערכות אלה פועלות בצורה שונה ומשתמשות ברכיבים שונים בחולייתנים מול חסרי חוליות, ההנחה הייתה שבחיות פשוטות כמו שושנות ים המערכת תפעל כמו בתולעים או בזבובים. באופן בלתי צפוי, הראה מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת המדעי Molecular Biology and Evolution של החברה לביולוגיה ואבולוציה מולקולרית, בהובלת קבוצת המחקר של פרופ' מורן, כי המערכת האנטי-ויראלית בשושנות ים מורכבת ביותר וכוללת גם רכיבים שקיימים בתולעים, אבל גם רכיבים שנחשבו עד עתה ייחודיים לחולייתנים, כשההנחה הרווחת הייתה שהם הופיעו רק בשלב מאוחר של האבולוציה.

הרכיבים ה"מודרניים" כוללים חלבונים רבים המשתתפים בתגובה התאית לאינטרפרון, מולקולה ייחודית לחולייתנים. האינטרפרון מופרש מן התא שהותקף על ידי הנגיף ומאותת למערכת החיסון על הפגיעה. כתוצאה מכך, תאים ייעודיים של מערכת החיסון נשלחים אל התא הפגוע על מנת לתקוף את הווירוס. למרות שלשושנת הים אין אינטרפרון, חלק מרכזי בתגובה האנטי-וויראלית שלה מזכיר את התגובה של חולייתנים למולקולה זו המנגנון המקביל אצל שושנת הים והחוקרים מאמינים שבעתיד הקרוב הם עשויים לגלות חלבון בשושנת הים המקביל לאינטרפרון מבחינת פעילות, וכנראה קדם לו באבולוציה.

החוקרים השתמשו בשיטות מתקדמות של ריצוף גנטי כדי לזהות איזה גנים מגיבים לסמנים הוויראליים, ובשיטות ביוכימיות על מנת לזהות קולטנים המשמשים את תאי השושנה בזיהוי וקשירת סמנים אלה. כמו כן, הם השתמשו בשיטות גנטיות על מנת למנוע את פעילות הקולטנים, דבר שהביא להפסקת התגובה האנטי-וויראלית והוכיח את מעורבות הקולטנים בזיהוי. תוצאות המחקר הצביעו על כך שבעלי חיים קדומים שחיו לפני 600 מיליון שנים, ושמהם התפתחו חסרי החוליות כגון שושנות הים, זבובים ותולעים וגם חולייתנים כמו הדגים והיונקים, השתמשו במערכת חיסון מורכבת. בנוסף לכך, המסקנה מהמחקר היא שכל אחת מקבוצות בעלי החיים, למעט הצורבנים, איבדה רכיבים שונים מהמערכת המורכבת הזו במהלך האבולוציה. זוהי דוגמא לכך שרמת המורכבות והתחכום של מערכת ביולוגית לא תמיד עולה לאורך האבולוציה, ולעיתים אובדן של רכיבים מתרחש עקב התמחות של המערכת באסטרטגיות הגנה אחרות המשתמשות ברכיבים אחרים.

מהם החסרונות שנמצאו לגבי מערכת החיסון הקדומה הזאת? "שושנות ים חיות ומשגשגות בים ב-600 מיליון השנים האחרונות למרות הנוכחות של ווירוסים רבים, אז כנראה שמערכת החיסון שלהם אפקטיבית. חיסרון אפשרי שאני יכול להציע הוא שלמערכות מורכבות יש מחיר מטבולי (אנרגטי) משמעותי. כלומר תחזוקה של מערכת מורכבת עם הרבה רכיבים דורשת השקעה משמעותית של אנרגיה מבעל החיים. לעומת זאת כאשר מערכת 'מתמחה' ויש בה פחות רכיבים, היא 'זולה' יותר לתחזוקה. כלומר, דורשת השקעה של פחות אנרגיה" מסביר פרופ' מורן.

מעבר למחקר שהתפרסם, קבוצתו של פרופ' מורן מתכוונת להתחיל לחקור גם את הרכב המערכת האנטי-וויראלית של אלמוגים - בני דודים רחוקים של שושנת הים, שלהם חשיבות אקולוגית אדירה, ושבשנים האחרונות סובלים ממחלות קטלניות שמקורן פעמים רבות אינו ברור ועשוי להיות ווירוסים שעוד לא זוהו.

האם המחקר יכול להגיד משהו לגבי המערכת החיסונית האנושית? פרופ' מורן מדגיש כי מערכת החיסון של האדם איבדה רכיבים מסוימים שהיו קיימים באב הקדמון המשותף לנו ולשושנות הים. מצד שני, לבני האדם הייתה הרחבה והתמחות של חלקים מסוימים במערכת כמו האינטרפרון במערכת החיסונית (בני אדם הם יונקים ויונקים הם חלק מהחולייתנים). "אני מאמין כי מחקרי המשך יוכלו לעסוק בשאלת הקשר הזה, וללמד אותנו עוד על התפתחות המערכת החיסונית בבעלי חיים מהפרה-היסטוריה ועד היום", סיכם החוקר.

לפרסום המחקרי: https://academic.oup.com/mbe/advance-article/doi/10.1093/molbev/msab197/6310749

לפרסומים בתקשורת: mako, שלושה שיודעים

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
בתמונה: חולות נודדים במדבר הקלהרי שבדרום אפריקה. מדידות ריכוזי האיזוטופים הקוסמוגניים המצטברים בהם מאפשרים לתארך את הופעתם בנוף. צילום - ארי מטמון

לראשונה: שיטה שפותחה באונ' העברית קובעת את גיל החול במדבריות הגדולים בעולם

21 יולי, 2021

קרא עוד
במחקרים שנערכו באמצעות מודל חדש, המבוסס על נתונים שנמדדו בחולות ממדבר הקלהרי שבאפריקה ומדבר הסימפסון באוסטרליה, הצליחו חוקרים למצוא כי החולות עתיקים משסברו עד כה וכי היווצרותם התרחשה במקביל לשינויים אקלימיים משמעותיים במרחב. מהתוצאות עולה כי גילם של המדבריות הוא כמה מיליוני שנים לפחות, וכי ניתן לעשות שימוש בשיטה החדשה שיצרו לצורך תארוך של מדבריות עתיקים ולמידת דפוסי הנדידה של חולות ויצירתם

בתמונה: מדבר הסימפסון שבאוסטרליה.

מדבריות ואזורים יבשתיים צחיחים מהווים חלק מרכזי ביבשות כדור הארץ, ולכן הם משמשים כארכיון בלעדי וייחודי של תהליכים אקלימיים וגיאולוגיים שהתרחשו ביבשה בעבר. יחד עם זאת, העובדה שלמעלה מ-20% מאזורים אלה מכוסים בחול מציבה בפני חוקרים ברחבי העולם אתגר משמעותי בניסיון לקבוע את הגיל שבו נוצר המדבר. מגבלות הנובעות מהתהליכים הטבעיים המתרחשים בהם, כגון מיחזור המשקעים בדיונות חול, וכן מהיבטים טכנולוגיים הכרוכים ביישום כלים לתיארוך גיאולוגי, מקשים על תיארוך המדבריות והבנת תהליכים ארוכי הטווח הקשורים אליהם. יחד עם זאת, המידע המצטבר במדבריות העולם יכול לתרום לאופן בו אנו מבינים תהליכים טבעיים כמו שינויים אקלימיים והתפתחות הנוף בסביבות יבשתיות צחיחות. לאור הצורך לתארך מדבריות, קיים קושי משמעותי בתארוך של תצורות נוף מונעות רוח (aeolian landscapes) כגון שדות דיונות.

במסגרת מחקר שפורסם לאחרונה בעיתון המדעי "Earth Surface Processes and Landscapes", שילבו חוקרים למדעי כדור הארץ מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת לוזאן שבשוויץ, ד"ר יואב בן דור וד"ר שלומי ויינר, שיטות שונות המשמשות לתארוך של משקעים וסלעי משקע בעולם, באמצעות מודל חדשני המדמה את תנועת הדיונות במדבר תחת מגוון רחב של תרחישים סביבתיים. ניתוח נתונים ממדבר הקלהרי באפריקה וממדבר הסימפסון שבאוסטרליה באמצעות המודל המחישו כי חולות המדבריות עתיקים ממה שהוצע בעבר, וכי גילם הוא לפחות כמה מיליוני שנים.

כאן יש להדגיש כי ד"ר ויינר החל לחקור את רצף המשקעים וסלעי המשקע שהצטברו באגן הקלהרי במהלך מיליוני השנים האחרונות במסגרת מחקר לתואר ד"ר, שהשלים לפני כשנה באוניברסיטה העברית בהנחייתם של פרופ' ארי מטמון ופרופ' יגאל אראל. "אגן הקלהרי הוא אגן יבשתי סגור ובו תופעות טבע ייחודיות", מספר ד"ר ויינר ומוסיף כי "כשהגעתי לשם הבנתי שפענוח התהליכים המשתתפים בעיצוב הנוף באגן הוא אתגר מרכזי שישלב שימוש בכלים שונים ומגוונים שעומדים לרשותנו במכון למדעי כדור הארץ". לאחר שהחל לקרוא את הספרות הקיימת ולנתח דגימות שהביא מאגן הקלהרי, זיהה ד"ר ויינר "סתירה" בין פרסומים הדנים בגיל המדבר והנתונים שנמדדו בדגימות שאסף. בפרט, הופתע ד"ר ויינר לגלות כי התארוך הקיים של מדבר הקלהרי היה צעיר באופן משמעותי ממה שחישב באמצעות נתונים שמדד באמצעות מאיץ החלקיקים באקס-אן-פרובנאס שבצרפת. "החזון שלי היה לפתור את הסתירה שקיימת לכאורה בין תארוך מבוסס לומינסנציה, שמסוגל להגיע לטווח של עד מאות אלפי שנים, ותארוך באמצעות איזוטופים קוסמוגניים, שמצביע על כך שמדבר הקלהרי נוצר לכל הפחות לפני מיליון שנים לכל הפחות", הוא מתאר.

מדבר הקלהרי נמצא באגן יבשתי פנימי בחלקה הדרומי של אפריקה, ומכוסה בשמיכת החול הגדולה בעולם. צילום: ארי מטמון.

תיארוך באמצעות לומינסנציה אופטית, OSL (optically stimulated luminescence), הוא אחד הכלים הנפוצים ביותר לתיארוך של משקעים גיאולוגיים ומשמש לקביעת משך הזמן שחלף מאז חשיפתם של גרגרי קוורץ לקרינת השמש. גרגרי הקוורץ הם משקעים נפוצים מאוד המובלים על ידי רוח ומים, ולכן נמצאים כמעט בכל סביבה. ניתן למצוא אותם בחולות, בסלעים, בקרקעות, בחוף הים ובאתרים ארכאולוגיים. השיטה מאפשרת לתארך כמה זמן גרגרי הקוורץ קבורים מאז חשיפתם לאור שמש בפעם האחרונה. יחד עם זאת, הכמות המרבית של הקרינה שהגרגר יכול לצבור מכתיבה את הגיל המקסימלי שניתן לתארך בשיטה זו (עד לטווח זמן של כ300 אלף שנים בדיונות חול).

לצד השימוש בשיטות מבוססות לומינסנציה (כגון OSL), פותחו שיטות תיארוך אחרות המבוססות על מדידה של ריכוזי איזוטופים קוסמוגניים (cosmogenic isotopes) הנוצרים בסלעים ובמשקעים, דוגמת גרגרי קוורץ. האיזוטופים הקוסמוגניים בהם עשו החוקרים שימוש נוצרים כאשר קרינה קוסמית פוגעת בגרגרי הקוורץ, ובכך מביאה ליצירה של יסוד אחר בתוך הגביש. באופן הזה הופכים אטומים של חמצן בגביש הקוורץ לאיזוטופים של בריליום 10 (10Be), ואילו אטומים של סיליקון הופכים לאיזוטופים של אלומיניום 26 (26Al). הריכוז של איזוטופים אלו בגרגרי הקוורץ קטן ביותר, ולכן ריכוזם נמדד באמצעות מאיץ חלקיקים לאחר תהליך מורכב של ניקוי והכנה של הדגימות. מכיוון ששני האיזוטופים האלו הם גם רדיואקטיביים, ודועכים באופן פעיל, הרי שריכוזם בגרגרי הקוורץ תלוי באופן ישיר בקצב היצירה ובקצב הדעיכה שלהם. בתנאים בהם הגרגרים נמצאים בפני השטח, קצב היצירה גדול, ולכן ריכוזם עולה, ואילו כאשר הם נקברים קצב היצירה שלהם בגרגרי הקוורץ דועך וריכוזם קטן. לכן, ריכוז האיזוטופים בגרגרי הקוורץ מאפשר לחוקרים לחשב גיל קבורה מדומה של המשקעים המתוארכים.

למה לא להשתמש בשתי השיטות יחד? "קיים קושי מסוים בהמחשת האינטגרציה שבין מדידות מעולם הלומיניסנציה (OSL) ואיזוטופים קוסמוגניים", מספר ד"ר בן דור, "שתי השיטות מבוססות על תהליכים פיזיקליים מוגדרים ומובנים היטב, המתוארים באמצעות משוואות, ולא מצאנו שום פרסום בו הוצג שילוב שלהן לתוך מודל אחוד". כמו כן, לא ניתן לפתור בצורה ישירה את האופן שבו משפיעה נדידת החולות על תהליך ההצטברות של האיזוטופים הקוסמוגניים בגרגרי הקוורץ שבדיונה.

בעקבות כך פיתחו החוקרים מודל ממוחשב שמדמה את תנועת הגרגרים בדיונות חול. במודל, הגרגרים נעים במשך עשרות מיליוני שנים בדיונה נודדת, בקצבים שחושבו באמצעות התפלגות גילי לומינסנציה שמאפיינים דיונות חול. במקביל, מחשבים עבורם את ריכוזי האיזוטופים הקוסמוגניים וגיל הלומיניסנציה תחת מעטפת רחבה של תרחישים סביבתיים כגון קצבי בליה שונים, קצבי תנועה שונים ודיונות בעומקים שונים. לאחר השלמת הסימולציות (כמיליון הרצות לכל דגימה!), השתמשו החוקרים בתוצאות הסימולציות בהן ריכוזי האיזוטופים הקוסמוגניים המחושבים תאמו את אלו שנמדדו בדגימה באמצעות מאיץ החלקיקים לצורך קביעת פרק הזמן שחלף מתחילת נדידתו של החול, וכך מגיעים לגיל חולות המדבר.

חולות נודדים במדבר הקלהרי שבדרום אפריקה. מדידות ריכוזי האיזוטופים הקוסמוגניים המצטברים בהם מאפשרים לתארך את הופעתם בנוף. צילום: ארי מטמון.

בסופו של דבר הצליחו החוקרים לפתח תוכנה שעושה שימוש בחישוב מקבילי לצורך הרצת סימולציות רבות, ומאפשרת למשתמש לנתח את התוצאות בצורה יעילה. "את התוכנה, המכונה בשם Cosmolian, מתוך שילוב המילים cosmogenic  ו-aeolian, אנו שולחים לחוקרים שפונים אלינו", מוסיף ד"ר בן דור, "הן המאמר והן התכנה נגישים לכולם ללא עלות כדי לאפשר להם לנתח את תוצאות המדידות שלהם בצורה דומה". "אנחנו רוצים לבנות מאגר נתונים עולמי של סימולציות לצורך ניתוח הדינמיקה של דיונות חול", ממשיך ד"ר ויינר. "כך נוכל לזהות דפוסים בתהליך ההיווצרות והנדידה של מדבריות חול הנגזרים מתנאים סביבתיים מסוימים, וזה ילמד אותנו כיצד הנוף הגיב ויגיב לשינויים אקלימיים", הוא מוסיף.

בתמונה: משקעי חול במדבר הקלהרי שבנמיביה. מטרת המחקר הייתה לתארך את הופעתם הראשונית בנוף כדי להבין את התזמון של תהליכי יצירת המדבר. צילום: שלומי ויינר.

במחקרים שנערכו באמצעות מדידות של חולות ממדבר הקלהרי שבאפריקה וממדבר הסימפסון באוסטרליה באמצעות המודל החדש, החוקרים אכן זיהו כי החולות נוצרו בזמנים בהם מתועדים שינויים אקלימיים משמעותיים במרחב. מהתוצאות עולה כי חול החל להצטבר בדרום יבשת אפריקה בפרק הזמן שבין כ-2.5 מיליון ועד למיליון שנים לפני זמננו, בעוד שמדבר החול שבאוסטרליה החל להתפתח כבר לפני כ-3.5 מיליון שנים. החוקרים מציעים כי ניתן לעשות שימוש בשיטה חדשנית זו לצורך תארוך של מדבריות עתיקים ולמידת דפוסי הנדידה של חולות ויצירתם. להבנות אלו השלכות מעמיקות ומרחיקות לכת על האופן שבו ניתן לחזות את התגובה של תצורות נוף לשינויים בתנאים האקלימיים והסביבתיים.

לפרסום המחקרי: https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/esp.5169?af=R

לפרסום בתקשורת: ynetהפורטל לחקלאות טבע וסביבהmivzaklive.

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
פרופ' דורון שטיינברג

בשורה אדירה לעולם המיקרוביולוגיה הרפואית: סיכול ממוקד של חיידקים עמידים לתרופות

20 יולי, 2021

קרא עוד
חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו דרך להילחם בחיידקים שעמידים לתרופות ולהשמידם. החוקרים: "הטכנולוגיה שפיתחנו עשויה להיות המפתח והפתרון העולמי לבעיה נפוצה שעמה מתמודדים מזה שנים רבות בעולם הרפואה המודרנית, ורק מחמירה עם השנים"

ביופילם הם קבוצה של תאים שנדבקים אחד אל השני על משטח כלשהו, חיידקים מקובעים, והם אחראים לרוב גדול מהמחלות אצל בני אדם, כמו למשל הפלאק הדנטלי, דלקות עור, דלקות שתן, דלקות אזניים ועוד. במקביל, חלק מחיידקים אלו מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה וכתוצאה מחוסר יעילות האנטיביוטיקה אלפי אנשים מתים. טרם נמצא מענה תרופתי בעולם הרפואה המודרנית לזיהומים של מיקרואורגניזמים עמידים, והעולם עדיין במרוץ חיפוש מתמשך אחריו. אובדן הפעילות של אנטיביוטיקה נגד חיידקים (המכונה עמידות מיקרוביאלית) היא אחת הבעיות העיקריות ברפואה וטומנת בחובה סכנות אדירות. אם לא יימצאו דרכים למניעת עמידות מיקרוביאלית, ייתכן שניאלץ לחזור בזמן כמעט מאה שנה אחורה, לתקופה שלפני האנטיביוטיקה - תקופה שבה אין לעולם הרפואה נשק נגד חיידקים.

לפני כשישים שנים פרופ' רפאל משולם, חוקר מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, היה הראשון בעולם שבודד את המרכיב הפעיל של הקנביס, אפיין את מבנהו הכימי, סינטז את ה THC שהוא המרכיב הפסיכו-אקטיבי של צמח הקנביס. לפני כעשרים שנים, הוא היה גם מי שמצא שהגוף מפריש חומרים דמוי קנבינואידים שנקראים אנדו-קנבינואידים. במחקר חדש מהאוניברסיטה העברית שפורסם באחד מכתבי העת יוקרתיים מקבוצת NATURE, Scientific Reports, ונערך בהובלת שניים מהחוקרים המובילים ביותר בעולם בתחומם, פרופ' דורון שטיינברג ופרופ' רפאל משולם, נבדק האם לחומרים קנבינואידים יש אפקט על חיידקים מקובעים בביופילם ועל חיידקים ופטריות עמידות לתרופות, במטרה לנסות למצוא דרך לפגוע גם בחיידקים הלא מקובעים.

החוקרים סינתזו את החומרים במעבדתו של פרופ' משולם ובדקו אותם במודלים שונים של ביופילם במעבדתו של פרופ' שטיינברג. פרופ' משולם מסביר: "סינטזנו סדרה של קנאבואידים, שהם מרכיבים של צמח החשיש, וגם אנדוקנאבואידים שהגוף מייצר לבד, ובדקנו האם הם פועלים בצורה כזו שהורגת חיידקים מקובעים".

צוותי המחקר מצאו שהקנבינואידים והאנדו-קנבינואידים פוגעים לא רק בחיידקים הלא מקובעים, אלא גם באלו המקובעים. הם מסבירים שמצאו כי מספר נגזרות כימיות של קנבינואידים משפיעים על שיבוש התקשורת הבין חיידקית, מפחיתות את יצירת הביופילם ופוגעות בחיות של חיידקים ופטריות העמידות לתרופות. התצפית המרגשת ביותר במחקר הייתה זו שהראתה כי אנדוקנבינואידים ומולקולות דומות פועלות כנגד חיידק סטפילוקוקוס, חיידק העמיד בפני אנטיביוטיקה ואחראי למחלות רבות ולזיהומים.

בעקבות הניסוי והעבודה המאומצת במעבדות ניתן היה לקבוע כי הטכנולוגיה שפיתחו שני החוקרים מהווה בשורה בעולם הרפואה המודרנית ועשויה להוביל לסדרת תרופות חדשניות כנגד חיידקים ופטריות שהתרופות הניתנות כיום אינם פוגעות בהן (ומכאן שיש קושי רב בריפוי מחלות אילו).

פרופ' שטיינברג משתף: "צוות המעבדה שלי גילה שחלק מהקנאבודים והאנדוקנאבואידים פוגעים בחיידקים עמידים, ולכן זוהי בשורה אדירה לעולם המיקרוביולוגיה הרפואית. הטכנולוגיה שפיתחנו עשויה להיות המפתח והפתרון העולמי למיקרו אורגניזמים עמידים לתרופות ולבעיה נפוצה שמתמודדים עימה מזה שנים רבות בעולם הרפואה המודרנית ורק מחמירה עם השנים".

פרסומים בתקשורת:

ישראל היום

News1

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
israel observatory on femicide

מחקר: פחות נשים נרצחו השנה בישראל - ירידה של 43% בסך מקרי הפמיסייד בחציון הראשון של 2021 לעומת 2020

20 יולי, 2021

קרא עוד
דר' שלוה וייל, חוקרת בכירה בביה"ס לחינוך ע"ש סיימור פוקס באוניברסיטה העברית, יוזמת מחקר חדש מטעם 'התצפית הישראלית על רצח נשים': "ההד התקשורתי בנושא עצירת אלימות, שירה איסקוב שנבחרה להדליק משואה עם שכנתה עדי גוזי שהצילה אותה ממוות, תגובות הפוליטיקאים, וממשלה שרוצה לשנות את המציאות – ככל הנראה הובילו לתוצאות המעודדות שהתקבלו"

אלימות כלפי נשים הפכה בעת האחרונה למגיפה של ממש, היא חוצת מגזרים, אזורים גאוגרפיים וחתכים סוציו-אקונומיים, ונדמה כי הקורונה ותקופת הפוסט-קורונה שלאחריה הובילו לעלייה דרסטית במקרי האלימות במשפחה. בשבוע שעבר נרצחה אישה נוספת, מייסר עותמאן (27), לעיניי ילדיה בדירה בחיפה, הפעם ביריות. בתחילת החודש נמצאו בני זוג מבוגרים ללא רוח בבית ביישוב כפר יונה שבשרון - נבדק החשד שהגבר ירה באישה ולאחר מכן נטל את חייו בידיו. אם נסתמך על הסיקור התקשורתי הנרחב לאירועים האחרונים, התחושה היא שמגיפת הפמיסייד (מוגדרת בספרות המחקרית כרצח נשים על ידי גברים בגלל היותן נשים) נמצאת בשיאה. האמנם?

בחודש נובמבר האחרון, לפני הקמת ממשלת השינוי של בנט-לפיד, זעק נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת בוועדה לקידום מעמד האיש כי באותה תקופה לא היה גורם שלטוני שבוחן באופן שיטתי את כלל מקרי הרצח שיש חשד שבוצעו על רקע מגדרי. מנובמבר 2020 החלה לפעול "התצפית הישראלית על רצח נשים", המטפלת בנושא באופן יסודי. גוף זה הוקם על ידי דר' שלוה וייל, חוקרת בכירה בביה"ס לחינוך ע"ש סיימור פוקס באוניברסיטה העברית (אשר שואף להיות הסמכות הרשמית לאיסוף נתונים כאלה במדינת ישראל), ומפרסם מעת לעת נתונים לגבי רציחות נשים ופמיסייד בארץ ומנתח אותם בצורה מעמיקה.

השבוע התפרסם דו"ח חדש של 'התצפית הישראלית על רצח נשים', המציג תמונת מצב מרגיעה. מסד הנתונים של הדו"ח נבנה מתוך מעקב רציף אחר דיווחים באתרי חדשות מקומיים וארציים, שימוש בהתראות גוגל והצלבה עם מאגרי נתונים אחרים. על פי המסמך, בחציון הראשון של שנת 2021 נרשמו שמונה רציחות נשים לעומת 14 אשתקד. כלומר, חלה ירידה של 43% בסך מקרי הפמיסייד בחציון זה. בפרט, בחודש מרץ של השנה שעברה, החודש שבו הוכרזה מגפת הקורונה, נרצחו חמש נשים - בעוד שהשנה חודש מרץ היה נטול קורבנות.

"נראה כי הפעילות המשמעותית של ארגוני הנשים והמודעות הגוברת לנושא מניעת אלימות נגד נשים בעולם ובישראל, יצרו הד תקשורתי רב בישראל וגרמו להתגברות העיסוק הציבורי במגפה הנשכחתרצח נשים. העובדה ששירה איסקוב זכתה להדליק משואה בטקס המשואות יחד עם שכנתה עדי גוזי, שהצילה אותה ממוות, גרמה להגדלת החשיפה לנושא ולשינוי היחס בציבור. הלחץ הציבורי בא לידי ביטוי גם  בהצהרות של פוליטיקאים לקראת הבחירות בחודש מרץ2021 , והן בכך שהטיפול באלימות נגד נשים נרשם כקו יסוד רשמי של ממשלת האחדות שקמה. כל אלה ככל הנראה הובילו לתוצאות המעודדות שהתקבלו", הסבירה השבוע ד"ר וייל.

עוד על פי המסמך, ישנם 1.3 מקרי פמיסייד בממוצע בכל חודש בישראל מתחילת שנת 2021, לעומת 2.3 בחציון הזהה של 2020. בחציון הראשון של שנת 2021 הגיל הממוצע עומד על 50.1 שנים, בהשוואה לגיל הממוצע אשתקד של 39.6 - כלומר מרבית הקורבנות משמעותית מבוגרות יותר. בחציון הנוכחי הקורבן הצעירה ביותר הייתה בת 27, והמבוגרת ביותר הייתה בת 76. כ-38% מהמקרים בחציון הנוכחי היו מקרים של female geronticide, כלומר רצח של קשישות. בנוסף, שני מקרים היו מטריסייד (matricide) - אמא שנרצחה על ידי בנה. היה מקרה אחר שבו גם הבן וגם בן הזוג היו חשודים ושוחררו, שלא נכנס לסטטיסטיקה. כ-38% מהמקרים היו מקרים של רצח על ידי בן הזוג , בעוד שבחציון הראשון אשתקד הנתון עמד על 57%.

לגבי הזהות האתנית של הקורבן והרוצח, גם בשנה הנוכחית (בדומה לשנה שעברה) התפלגות הזהות האתנית של הרוצחים הייתה דומה לזו של הקורבנות. בחציון הראשון של 2021, כ-38% מהנשים שנרצחו היו ממוצא ערבי או דרוזי. ב-25% מהמקרים הקורבן והרוצח השתייכו לקהילת יוצאי ברית המועצות, ובמקרה אחד הקורבן והרוצח היו יוצאי קהילת העבריים מדימונה. לשם השוואה, בשנת 2020 57% מהמקרים הקורבן השתייכה לחברה הערבית, כאשר מתוכן שש היו בדואיות. מתוך שאר המקרים, אחת הייתה יוצאת אתיופיה, ארבע היו יוצאות בריה"מ לשעבר, וארבע היו ישראליות ותיקות.

לקריאת הדו"ח במלואו - לחצו כאן

לפרסומים בתקשורת: ישראל היום, ישראל היום - באנגליתערוץ 7.

קראו פחות
משטח הזכוכית המצופה על גבי תמונה של וירוסים - מציג את השקיפות מלאה. באדיבות דוברות האוניברסיטה העברית

מחקר חדש חושף פיתוח של ציפוי שקוף, בעל פעילות אנטי-ויראלית ואנטי-חיידקית מושלמת

19 יולי, 2021

קרא עוד
חוקרים מהאונ' העברית המציאו ציפוי שהצליח להוריד משמעותית את כמות הפתוגנים השורדים על גבי משטחים מזוהמים, ולעזור במניעת הדבקות של מחלות שונות בין בני אדם. אחד החומרים מהם מורכב הצפוי הוא נחושת – בו השתמשו המצרים הקדמונים לחיטוי של פצעים, שיטה עתיקה ממנה שאבו החוקרים השראה. האם הטכנולוגיה תאומץ בקרוב על ידי חברות הסלולר, לפיתוח מגני מסך נגד קורונה לטלפונים ניידים?

ההתפרצות של המגפה העולמית המתמשכת של נגיף הקורונה העלתה מחדש את החשיבות של משטחים סטריליים שיכולים להרוג וירוסים וחיידקים. וירוסים כמו נגיף הקורונה, SARS-CoV-2 וכמו וירוס השפעת יכולים להדביק בני אדם דרך משטחים מזוהמים. בעיה דומה נפוצה בבתי חולים כאשר  משטחים מזוהמים על ידי חיידקים פתוגניים יכולים להדביק מטופלים. תופעה זו יכולה להיות מסוכנת במיוחד כאשר למטופל יש כשל חיסוני כלשהו שבגללו הוא נמצא מלכתחילה בבית החולים. מנגד, המשטחים המזוהמים יכולים להוות סיכון לא רק בבתי חולים, אלא בכל מקום בו יש מגע של אנשים שונים בחפצים או במשטחים במרחב הציבורי. למשל, ידיות של דלתות, ברזים, משטחים שונים בתחבורה ציבורית, מקלדות ומסכי מגע.

אחד הפתרונות לבעיה זו הוא השימוש בציפוי שיכול להרוג את הוירוסים והחיידקים שבאים איתו במגע - ציפוי אנטי-ויראלי ואנטי-בקטריאלי. ציפוי שכזה יכול להוריד את כמות הפתוגנים השורדים על גבי המשטחים המזוהמים, ולעזור במניעת הדבקות של מחלות שונות בין בני אדם. בסופו של דבר, הציפויים יכולים להוביל לירידה כללית בקצב התחלואה, שעולה בשבועות האחרונים. אחד החומרים שיכולים לשמש להריגת חיידקים ווירוסים הוא נחושת. התכונות האנטי-מיקרוביאליות של נחושת היו בשימוש כבר אצל תרבויות קדומות, עוד לפני שידעו על קיומם של חיים מיקרוסקופיים. השימוש המתועד הקדום ביותר של נחושת נמצא אצל המצרים הקדמונים בפפירוס שמתוארך למאה ה-17 לפנה"ס ובו נכתב על השימוש בנחושת לחיטוי של פצעים ושל מי שתייה.

מה שעבד אצל המצרים הקדמונים יעבוד גם במחקר שלהם – כך האמינו פרופ' מיטל רכס ותלמיד הדוקטורט דניאל בועז המכון לכימיה והמרכז לננו-מדע וננו-טכנולוגיה באוניברסיטה העברית, שביצעו לאחרונה מחקר חדש במעבדתה של פרופ' רכס באוניברסיטה, במהלכו פותחה מולקולה חדשה שיכולה ליצור באופן ספונטני ציפוי דביק ושקוף, בעל פעילות אנטי-ויראלית ואנטי-בקטריאלית. המולקולה הזו היא למעשה שרשרת עם מספר קטן של חומצות אמינו, הנקראת פפטיד, והיא יכולה לקשור מתכות שונות ביניהן גם נחושת. במסגרת המחקר בוצעו בדיקות שמטרתן לכמת את מספר הווירוסים ששורדים את המגע עם המשטח המצופה במולקולה בשילוב עם נחושת. בבדיקות הללו, וירוסים מסוג bacteriophage T4 (מערכת מודל טובה לווירוסים) הונחו על גבי משטחים מצופים ומשטחי ביקורת לא מצופים, נשטפו מהם, עורבבו עם חיידקי E. coli והונחו על גבי צלחות פטרי. אם הווירוסים הצליחו לשרוד את המגע עם המשטחים, הם הרגו את החיידקים שנמצאים סביבם ויצרו אזור שקוף במושבות החיידקים שנקרא רובד נגיפי – plaque. הפלאקים שנוצרו משמשים כמדד לכמות הווירוסים ששרדו על המשטחים. נמצא כי המשטחים המצופים בעזרת המולקולה והנחושת הצליחו להרוג חמישה סדרי גודל של וירוסים יותר מאשר משטחי הביקורת הלא מצופים. למעשה, 100% מהווירוסים שהונחו על גבי המשטחים המצופים לא שרדו.

בהמשך בוצעו בדיקות דומות עבור כמות החיידקים ששורדים את המגע עם המשטחים המצופים. בבדיקות הללו חיידקי E. coli הונחו על גבי משטחים מצופים ומשטחי ביקורת לא מצופים, נשטפו מהם והונחו על גבי צלחות פטרי. החיידקים ששרדו יצרו מושבות שנספרו כמדד לכמות החיידקים ששרדו על המשטחים. במדידות הללו נמצא כי המשטחים המצופים הצליחו להרוג שישה סדרי גודל של חיידקים לעומת משטחי הביקורת, וגם כאן 100% מהחיידקים שהונחו על המשטחים המצופים לא שרדו.

בנוסף לפעילות האנטי-ויראלית ואנטי-בקטריאלית החזקה של הציפוי, יש חשיבות רבה גם לעובדה שהציפוי שקוף ולא משפיע על מראה המשטח המצופה. עובדה זו מקנה לציפוי יתרון בכך שניתן להשתמש בו על גבי משטחים שונים שאת המראה שלהם לא רוצים לשנות. למשל, מסכי מגע, מגנים שקופים לטלפונים סלולריים (נגד קורונה, לדוגמה), מחיצות שקופות במשרדים, מגני פנים, חלונות ועוד. "בימים כאלו, בהם מגפות משתוללות ברחבי העולם, ציפוי אנטי-ויראלי ואנטי-בקטריאלי יכול להוות אמצעי חשוב למלחמה בהתפשטות המגפה, למניעת זיהומים חיידקיים שיכולים לפגוע בצורה קשה במטופלים בבתי חולים, ולאפשר חזרה מהירה יותר לשגרה", סיכמו החוקרים. המחקר מומן על ידי משרד המדע.

למחקר - ראו בקובץ המצורף למטה.

לפרסומים בתקשורת: מקור ראשון, ישראל היום, שלושה שיודעים - כאן תרבותמבזקלייב,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
פרופ שי ארקין

פרופ' שי ארקין מדווח: התקדמות משמעותית במחקר בדרך למציאת תרופה נגד הקורונה - שתועיל נגד הווריאנטים

19 יולי, 2021

קרא עוד
מחלות נגיפיות מהוות איום בריאותי חמור, כפי שקל לראות דרך המאבק בנגיף הקורונה. יתר על כן, מחלות נגיפיות אחרות דוגמת קדחת דנגי, קדחת הנילוס המערבי, וקדחת זיקה, גובות מחיר משמעותי וכואב במיוחד בעולם המתפתח (ממערכת הבריאות ועד לכלכלה, פוליטיקה וחברה). מעבר למניעת הידבקות דרך בידוד חברתי או עטיית מסכות במרחב הציבורי, מלחמה בנגיפים נעשית בשלושה ערוצים - חיסונים, מתן נוגדנים מחולים שהבריאו, וטיפול תרופתי. גם כאשר אחד מהערוצים הללו זוכה להצלחה, אין לשקוט על השמרים מאחר שנגיפים משתנים במהירות ויעילות הטיפול של אחד הערוצים (כדוגמת חיסונים) עלולה להידרדר ללא התרעה מוקדמת, כפי שניתן לראות כעת בווריאנטים של נגיפי הקורונה (ירידת אפקטיביות). מציאת תרופות נגד המחלות, לפיכך, היא לא עניין שיש להקל בו ראש, ועבודות המחקר הרבות הנעשות כיום בתחום הן קריטיות להמשך ההתמודדות מול הנגיפים המדבקים. שתי עבודות מחקר חדשות של פרופ׳ שי ארקין מהמחלקה לכימיה ביולוגית באוניברסיטה העברית, שפורסמו במגזין המדעי Pharmaceuticals, ו-Viruses מתמקדות במציאת תרופות נגד נגיפים בהסתמך על חוליה חלשה במיוחד השכיחה בנגיפים רבים – תעלות יונים.

תעלות יונים מאפשרות מעבר מלחים דרך קרומי התא (וקרומים פנימיים), ומהוות נדבך חשוב ביותר בעולם החי. תעלות היונים הנגיפיות מאפשרות לנגיף לווסת את החומציות והמליחות של סביבתו הפנימית והחיצונית, ולפיכך מהוות מרכיב חיוני במסלול ההדבקה. יתרה מכך, תעלות יונים משמשות כמטרות שכיחות ביותר בעולם הרפואה לעיכוב תרופתי. כיום משמשים חומרים המעכבים (אנטגוניסטים) או מזרזים (אגוניסטים) תעלות יונים לטיפול במספר רב של מחלות כגון מחלות ניווניות, ליפת כיסתית, סיסטיק פיברוזיס, כיפיון, אפילפסיה, הפרעות בקצב הלב, יתר לחץ דם ועוד. חשוב לציין כי תעלות יונים בנגיפים הוכחו כמטרות תרופתיות יעילות.

"נכון להיום רק סוג אחד של חוסמי תעלות מאושר כחומרים אנטי-ויראליים: התרופות האנטי-פלואו-אמינו-דאמאנטן, המכוונות נגד החלבון M2 של שפעת, זאת באמצעות חסימת פעילות הערוץ שלו. למרבה הצער, עמידות נרחבת מצד הנגיף הפכה את האמינו-אדמנטנים ללא יעילים", מוסבר במאמר המדעי. "לפיכך, החלטנו לחפש חסמים נגד נגיף הקורונה בתעלת החלבון E. חסמים אלה עשויים להציג גישה פוטנציאלית לבלימת זיהומיות, בפרט בהתחשב בעובדה שחלבון E הוא השמור ביותר מבין כל החלבונים הנגיפיים. לדוגמה, בעוד שחלבוני הספייק של SARS-CoV-2 (נגיף הקורונה העכשווי) ו-SARS-CoV-1 (נגיף הסארס שנכחד מהעולם) זהים רק 76.2%, חלבוני E שלהם זהים בהתאמה בקרבה של 93.5%. בנוסף, חוסמי התעלות יכולים לשמש עבורנו ככלי מחקר שימושי להבהרת תפקידו של חלבון E במחזור ההדבקות הנגיפי".

בשני המאמרים שהתפרסמו במגזינים מובילים בעולם הווירולוגיה התמקדו פרופ' ארקין וקבוצתו בשתי תעלות בנגיף הקורונה: חלבון ה-E וחלבון 3a. במחקר הראשון, סרקו החוקרים ספרייה קטנה של חומרים המאושרים לשימוש בבני אדם על מנת למצוא מעכבים לחלבון זה, כשתוצאות הסריקה הניבו שני מעכבים: גליקלאזיד (תרופה המשמשת לטיפול בסכרת) וממנטין (תרופה לטיפול במחלת אלצהיימר). במחקר השני והאחרון, שפורסם בסוף החודש שעבר, בוצעה סריקה של ספרית חומרים רחבה יותר (2,839 כימיקלים מספריית התרופות של MedChem Express) ונמצאו קרוב ל-10 מעכבים. הגידול בכמות המעכבים שנמצאו מגדיל את הסיכוי למציאת תרופה לקורונה. מאחר שכל המעכבים החדשים שנמצאו מאושרים אף הם לשימוש בבני אדם, יש צפייה שכל המשוכות הרגולטוריות יהיו פחות מכשילות ופחות קשות למעבר כדי להשתמש בהן למחקר קליני. "30 אחוז מהתרופות הקיימות היום אושרו בדרך הזאת, ביניהן כמובן התרופות הקיימות כיום נגד הקורונה או אלה שניסו לבדוק אותן לאחרונה נגד נגיף זה, דוגמת 'רמדסיביר'", מסביר פרופ' ארקין ומוסיף: "יש לשער שהחומרים שנמצאו יעכבו גם את פעילות נגיף הקורונה, כפי שניסויים שנערכו לאחרונה במעבדת ה-BSL3 באוניברסיטה העברית בירושלים אכן הראו לאחרונה".

המחקר משמעותי מאוד למציאת פתרון לווריאנטים של הקורונה עצמם. מדוע? שני החלבונים בהם התמקדה קבוצתו של ארקין הם מהשמורים ביותר בנגיף - חלבון ה-E בנגיף הקורונה הנוכחי כמעט זהה לחלוטין למקבילו בנגיף ה-SARS מ-2003 (93.5%) בעוד שחלבוני ה-spike בשני הנגיפים זהים רק ב-79.5%. לפיכך ניתן לשער שכל המעכבים שהתגלו המחקר האחרון לגבי החלבון E יהיו רלוונטיים לווריאנטים החדשים של נגיף הקורונה שמתפרצים באופן תדיר. כמו כן, בעוד שהחיסון עובד נגד המרכיב בנגיף שמשתנה בצורה תדירה ביותר, החלבונים שאותם צוות המחקר של פרופ' ארקין מצאו כמעכבים - משתנים באופן הנמוך ביותר, ולכן יש תקווה שהם יהיו פעילים נגד הווריאנטים החדשים שנמצאים בשטח, שהחיסונים מגיבים אליהם פחות.

הבשורה המשמעותית ביותר של המחקרים שנעשו על ידי צוות המחקר של פרופ' ארקין היא שהפיתוח התרופתי מתקדם ומתפתח בכיוונים הנכונים. "החסם הגדול שהיה – אי זמינות של מעבדה לבדיקת החומרים באופן ישיר על נגיף הקורונה – הוסר. כיום אנחנו מסוגלים לחקור בצורה יותר טובה ולעבוד בקצב מהיר. דברים שחשבנו עליהם לפני שנה לגבי הנגיף יכולים להתברר כיום בקלות", מבהיר פרופ' ארקין, אך ממשיך להזהיר: "התחושה הכללית בארץ ובעולם היא שאם יש חיסונים, אין סיבה להמשיך לעבוד על הנגיף כי מצאנו פתרון. לצערנו, אם נסתמך על ערוץ אחד, ערוץ החיסונים, אנחנו עלולים להיות במצב שיופיעו וריאנטים חדשים שיכו אותנו שוק על ירך. למזלנו אנחנו עדיין לא שם, בכל הנוגע לשוק על ירך, אבל הווריאנטים הקיימים היום ברחבי העולם הם נורת אזהרה עבור כולנו". קבוצת המחקר מקווה לצאת בקרוב עם פרסום מחקרי נוסף, שלישי במספר, על היעילות של החומרים המעכבים נגד הנגיף כולו ולא נגד חלבון E בלבד - מהלך שעשוי לעורר עניין בקרב חברות הפארמה להתחיל בניסויים קליניים על תרופה חדשה נגד הקורונה.

לפרסום המדעי: https://www.mdpi.com/1424-8247/14/7/604

לפרסומים בתקשורת: mako, ישראל היום, מעריב, 103FMכיכר השבתערוץ 7, מדינטהידעןעיתון שחריתכאן 11 - חדשות הלילה, כאן ב - הבוקר הזה (https://omny.fm/shows/kan-2971/20-7-2021).

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
כתובת ירובעל, שנכתבה בדיו על גבי כלי חרס. צילום - דפנה גזית, רשות העתיקות

מי אתה ירובעל? בפעם הראשונה התגלתה כתובת נדירה מימי השופטים, המתקשרת לספר שופטים

12 יולי, 2021

קרא עוד

הכתובת בת ה-3,100 שנה התגלתה ליד קרית גת, בחפירות של האוניברסיטה העברית בירושלים, רשות העתיקות ואוניברסיטת מק-קוורי בסידני. לדברי הארכיאולוגים, "כינויו של השופט גדעון בן יואש בתנ"ך היה ירובעל, אך אין לדעת אם הכלי שעליו נכתבה הכתובת בדיו, היה שייך לו"

לראשונה: כתובת מימי השופטים המתקשרת לספר שופטים, נחשפה בחפירה ארכיאולוגית בחורבת אל-ראעי, ליד קרית גת. הכתובת הנדירה נושאת את השם "ירובעל" בכתב האלף-בית, ומתוארכת לסביבות 1,100 לפנה"ס. היא נכתבה בדיו על גבי כלי חרס, ונמצאה בתוך ממגורה לאחסון שנחפרה אל תוך האדמה, והייתה מדופנת באבנים.

החפירות באתר, השוכן ביער שחריה של קרן קיימת לישראל, מתנהלות מדי שנה מאז שנת 2015, ועכשיו נערכת בו עונת החפירות השביעית. החפירות נערכות מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, רשות העתיקות, ואוניברסיטת מק-קוורי בסידני שבאוסטרליה, בניהולם של פרופ' יוסף גרפינקל, סער גנור, ד"ר קייל קיימר וד"ר גיל דוויס. המחקר נתמך על ידי ג'ואי סילבר, אהרן לוי, קרן משפחת רות מסידני, ומרכז רוג'ר וסוזאן הרטוג לארכיאולוגיה, במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית.

הכתובת נכתבה בדיו על פך – כלי אישי קטן עשוי חרס, בנפח של כ-1 ליטר, שיכול היה להכיל מוצר יקר כמו שמן, בושם או תרופה. נראה, כי – בדומה להיום, בעלי הכלי כתב את שמו על הכלי, על מנת שידעו כי הוא שייך לו.

הכתובת פוענחה על ידי האפיגרף פרופ' כריסטופר רולסטון מאוניברסיטת ג'ורג וושינגטון בוושינגטון די.סי. בכתובת רואים בברור את האותיות יוד (שבורה בחלקה העליון), ריש, בית, עין, למד, ושרידי אותיות נוספות, המעידות שהכתובת הייתה ארוכה יותר.

לדברי פרופ' גרפינקל וגנור, "השם ירובעל מוכר במסורת המקראית בספר שופטים, כשמו השני של השופט גדעון בן יואש. תחילה, גדעון מוזכר כמי שנלחם בעבודת אלילים וכמי ששבר את מזבח הבעל וכרת את האשרה. לאחר מכן, הוא נזכר במסורת המקראית כמי שנלחם במדיינים שהגיעו מעבר הירדן, ונהגו לבזוז את יבול האיכרים. לפי הכתוב, גדעון התארגן עם צבא מצומצם של 300 איש והתקיף את המדיינים בשעות הלילה באזור מעיין חרוד. לאור המרחק הגיאוגרפי בין השפלה ועמק יזרעאל, יתכן שבכתובת מוזכר ירובעל אחר, ולא גדעון של המסורת המקראית, איך אין לשלול את האפשרות כי הכלי היה שייך לגדעון השופט. על כל פנים, מסתמן כי השם ירובעל משקף מציאות מימי השופטים, בה היה שם זה מקובל".

כתובות מתקופת השופטים הן נדירות ביותר, וכמעט שלא מוצאים כמותן בארכיאולוגיה של ארץ ישראל. כתובות ספורות שנחשפו בעבר נשאו מספר אותיות, שלא ניתן היה לקשר ביניהן. זו הפעם הראשונה שהשם ירובעל נמצא כממצא ארכיאולוגי מחוץ למקרא - בשכבה ארכיאולוגית, המתוארכת לסביבות 1100 לפנה"ס, ימי השופטים.

"כידוע, יש ויכוחים גדולים האם המסורת המקראית משקפת מציאות ונאמנה לזיכרונות היסטוריים מימי השופטים ומימי דוד", אומרים החוקרים. "השם ירובעל מופיע במסורת המקראית רק בתקופת השופטים, ועתה הוא נחשף גם בממצא הארכיאולוגי, בשכבה מימי השופטים. באופן דומה, השם אישבעל מופיע במסורת המקראית רק בימי דוד המלך, והוא נמצא בחפירות חורבת קיאפה באתר מימי דוד המלך. זהות שמות האנשים בתנ"ך ובכתובות המתגלות בחפירות ארכיאולוגיות, מעידה על השתמרות זיכרון שעבר מדור לדור".     

כתובת ירובעל תורמת אף להבנת התפשטות כתב האלף-בית במעבר מהתקופה הכנענית לתקופה הישראלית. כתב האלף-בית התפתח על ידי הכנענים בהשפעה מצרית בסביבות שנת 1,800 לפנה"ס, בתקופת הברונזה התיכונה. בתקופת הברונזה המאוחרת, בשנים 1,150-1,550 מוכרות בארץ ישראל רק כתובות בודדות, שרובן נתגלו בתל לכיש, הסמוך למושב לכיש של ימינו. נראה, כי העיר הכנענית לכיש, הייתה המרכז בו התקיימה והשתמרה מסורת הכתיבה של כתב האלף-בית. לכיש הכנענית נהרסה בסביבות 1,150 לפנה"ס, ונשארה שוממת במשך כ-200 שנה. לפיכך, לא היה ברור עד כה היכן השתמרה מסורת הכתיבה באלף-בית לאחר חורבן לכיש.

הכתובת שנחשפה, מעידה כי בחורבת אל ראעי, שמיקומה היה כ-4 ק"מ מלכיש ואשר הייתה האתר המרכזי באזור בתקופת השופטים, השתמרה מסורת הכתיבה, במעבר מהתרבות הכנענית לתקופה של ממלכות ישראל ויהודה. בתקופת המלוכה, מהמאה ה-10 לפנה"ס, מוכרות באזור השפלה כתובות נוספות: שתי כתובות מחורבת קיאפה, וכתובות באתרים תל צפית ותל בית שמש.

לסרטון:

פרסומים בתקשורת: ynet, הארץ, ישראל היוםמעריב, וואלה, כאן 11, מקור ראשוןN12, JDN, News1, סרוגים, ערוץ 20ערוץ 7 - מבזק, mivzaklive, 0404

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית. PHOTO BY AG

התקדמות בפרויקט החפירות בבית שאן: "המכון לארכיאולוגיה - חוד החנית של המחקר בישראל"

11 יולי, 2021

ממזרח לעמק יזרעאל שוכנת בית שאן, עיר ספר בת כ-20,000 תושבים שידועה כיום בעיקר בשל עברה רוויי ההסתננויות אליה מירדן. אולם בשטחה של בית שאן המודרנית, שקמה בשנת 1949, שוכן ישוב בעל שם זהה עוד מ-4000 לפנה”ס ונזכר במקרא.

ראה גם: בתקשורת, מחקר
הרקטור עורך את טקס ההכתרה. צילום - יוסי זמיר

השיא של כל הזמנים נשבר: הענקנו השנה 383 תארי דוקטור, יותר מבעבר ומכל מוסד אקדמי בישראל!

11 יולי, 2021

מקבלת התואר המבוגרת ביותר בת 76 והצעיר ביותר בן 28 ולראשונה מעל ממחצית ממקבלות התואר הנשים הן מתחומי המדעים הניסויים. רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה: "אני מאחל לכולנו שתעשו חיל, בקידום הידע האנושי"

black hole Messier87. by European Southern Observatory [ESO]

מחקר חדש חושף מדוע חורים שחורים ענקיים גדלים במרכזי גלקסיות מסיביות

4 יולי, 2021

קרא עוד

אסטרופיסיקאים מהאוניברסיטה העברית הצליחו להסביר מדוע חורים שחורים ענקיים גדלים במרכזי גלקסיות שהן מסיביות יותר מ״מסת הזהב״, המסה האופטימלית להיווצרות גלקסיות שמבדילה בין גלקסיות קטנות לגדולות

תצפיות אסטרונומיות שבוצעו לאחרונה גילו קרינה עוצמתית ורוח מסיבית של גז, שנפלטים מהסביבה של חורים שחורים ענקיים בעלי מסה של יותר ממיליון מסות שמש. חורים שחורים אלה שוכנים במרכזיהן של גלקסיות, שהן המושבות הבסיסיות של כוכבים ביקום. גילוי החור השחור במרכז הגלקסיה שלנו, שביל החלב, הוביל השנה לפרס נובל, והאיץ את המחקר המרתק של היווצרות החורים השחורים. מהתצפיות החדשות הסתבר שהפליטה עוצמתית במיוחד בגלקסיות שהן מסיביות יותר ממסה קריטית - המסה של כעשרה מיליארד כוכבים כמו השמש שלנו. אלה גלקסיות גדולות במעט מגלקסית שביל החלב. השאלות הגדולות שניצבות בפני החוקרים הן מה מונע מהסביבה של חורים שחורים לפלוט קרינה ולהעיף גז בעוצמה גדולה בגלקסיות שהן קטנות מהמסה הקריטית, מדוע הפליטה נעשית עוצמתית בגלקסיות שגדולות מהמסה הקריטית, ומהו המקור לאותה מסה קריטית.

אסטרופיסיקאים ממכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית מציעים לחידות מרתקות אלו פתרון במאמר שהתפרסם בכתב העת של החברה המלכותית לאסטרונומיה, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society. המחקר בוצע על ידי הסטודנטית לדוקטורט שרון לפינר, בהדרכתו של פרופ׳ אבישי דקל ממכון רקח לפיסיקה, ובשיתוף עם ד״ר יוהן דובואה מהמכון לאסטרופיסיקה בפריס. הם ניתחו הדמיות מחשב מתקדמות של התפתחות גלקסיות ביקום המתפשט מהמפץ הגדול ועד היום, על מנת להגיע לפתרון השאלות. ההנחה המקובלת היא שבמרכזי הגלקסיות נוצרים וגדלים החורים השחורים הענקיים עקב נפילה של חומר (בעיקר גז מימן) מן הגלקסיה אל החור השחור, בהשפעת כוח הכבידה. כאשר נפילת החומר היא בקצב מהיר, החור השחור גדל במהירות, והקרינה והרוח הנזרקת מסביבתו הן עוצמתיות. בקרבת החור השחור הדחוס כל כך, אנרגית הכבידה גדולה מאוד, ובנוכחות של גז שנופל בקצב מהיר אנרגיה כבידתית זו מהווה מקור לקרינה ורוח עוצמתיות יותר מאשר מכל מקור אחר, ואותן אנו רואים ממרחקים גדולים ביקום.

לפינר, דקל ודובואה מצאו באמצעות ההדמיות הקוסמולוגיות שבגלקסיות קטנות מהמסה הקריטית, נפילת החומר אל החור השחור נבלמת על ידי רוחות מפיצוצי סופרנובה של כוכבים גדולים לקראת מותם, ובכך נמנע הגידול של החור השחור. הם גילו עוד שהבלימה מפסיקה להיות אפקטיבית בגלקסיות שגדולות מהמסה הקריטית, שבהן כוח הכבידה שמניע את הנפילה חזק יותר, וכתוצאה מכך נפילת החומר פנימה נעשית אפשרית ואז ייתכן גידול של החור השחור. את המסה הקריטית מכנה פרופ' דקל ״מסת הזהב״, והיא האחראית להבדלים רבים בין תכונות הגלקסיות הקטנות יותר והגדולות יותר.

״התגלית החשובה במאמר החדש היא שההתנעה של תהליך הגידול המהיר של החור השחור, כאשר הגלקסיה גדלה אל מעל המסה הקריטית, נגרמת במקרים רבים על ידי התנגשויות בין גלקסיות, שבעטיין נדחס גז רב אל מרכז הגלקסיה ואל החור השחור״, אומר פרופ׳ דקל. הוא מוסיף ומציין שתהליך הדחיסה הדרמתי הזה, אותו הוא מכנה ״דחיסה רטובה״ (wet compaction) כי הוא עשיר בגז, מתרחש במהלך ההיסטוריה המוקדמת של מרבית הגלקסיות, לפני כ-10 מיליארד שנה, כאשר מסתם גדלה אל מעבר למסת הזהב. זהו תהליך שאחראי לתכונותיהן העיקריות, כמו גודל, מבנה והרכב. עתה מסתבר שהדחיסה הרטובה אחראית גם לגידול המהיר של החורים השחורים הענקיים שבמרכזי הגלקסיות. ״התגלית החדשנית הזו מדגישה את התפקיד המכריע של הדחיסות הרטובות בהתפתחות הגלקסיות״, מסכם דקל.

למאמר המדעי: https://academic.oup.com/mnras/article/505/1/172/6270912?login=true

לפרסום בתקשורת

ynet, הידען

 

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
משה מילנר, לע"מ

מחקר חדש מהפקולטה לרפואה: כיצד משפיעה מצוקה בילדות על עמידות לפוסט טראומה אצל חיילים?

29 יוני, 2021

במחקר חדש נמצא כי חיילים שנחשפו למצוקה בילדות דיווחו על רמות גבוהות יותר של דיכאון וחרדה וקושי יחסי בויסות רגשי והתנהגותי ויכולת לפתרון בעיות בזמן מנוחה. מנגד, לא דווחה החמרה במרבית המדדים הפסיכולוגיים והקוגניטיביים בקבוצה זו בזמן תרגול המדמה מלחמה, שלא כמו בקבוצה שלא דיווחה על חשיפה למצוקה בילדות, בה נצפתה החמרה מובהקת במרבית המדדים

קרא עוד
חשיפה למצוקה בגיל הילדות, בין אם לאירועים טראומטיים, לפגיעה או חסך רגשי מתמשכים, מגבירה את הסיכוי לפתח הפרעות נפשיות כגון דיכאון, חרדה ותסמונת פוסט טראומטית בהמשך החיים, ולתחלואה גופנית, כגון סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם להתפתחות דמנציה ולקיצור בתוחלת החיים. בנוסף, חשיפה למצוקה בילדות גורמת לשינוי מתמשך בתגובתיות ההורמונלית למצבי לחץ, ולנטייה דלקתית מוגברת בהמשך החיים, אך הבסיס הביולוגי לשינוי המתמשך הזה טרם פוענח במלואו. בעוד שמרבית המחקר עד כה עסק בהשפעה השלילית של מצוקה בילדות באוכלוסיות של חולים, בשנים האחרונות יש ענין גובר בניסיון לאפיין מיעוט שבחשיפה למצוקה בשלבים מוקדמים בחיים דווקא מפתח עמידות למצבי לחץ בהמשך החיים.

פרופ' רונן סגמן מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית וביה"ח הדסה, יחד עם חוקרים נוספים ממחלקות בריאות הגוף והנפש בחיל הרפואה של צה״ל, ביה"ח הדסה והאוניברסיטה העברית, בחנו במחקר חדש שפורסם בכתב העת Molecular Psychiatry האם בני 18 שמתנדבים לשרות קרבי ביחידת הצנחנים בצה"ל לאחר שחוו מצוקה בילדות, מגיבים אחרת ללחץ? האם חשיפה למצוקה בילדות מותירה משקעים פסיכולוגיים קוגניטיביים או ביולוגיים המתמשכים לבגרות גם בצעירים בריאים נפשית וגופנית? האם ניתן לנבא על פי תגובתם ללחץ במהלך הטירונות כי יהיו עמידים או מועדים יותר לפתח תגובות נפשיות בחשיפה בהמשך השירות?

במחקר נבדקה חשיפה למצוקה בילדות בקבוצה של 366 טירוני צנחנים באמצעות שאלונים מובנים. למחקר הנוכחי, נבחרו שתי קבוצות קיצון מבין החיילים שענו על השאלונים: חיילים שדיווחו על טראומה בילדות, בחלקם מדובר במצוקה קשה כולל חסך רגשי הזנחה ופגיעה (כ-17% מהנשאלים) וחיילים שלא דיווחו כלל על חשיפה למצוקה. כל המתנדבים למעקב היו בריאים גופנית ועברו ראיון מובנה על ידי פסיכיאטרים שליוו את הפרויקט, על מנת לוודא שאינם סובלים מתחלואה נפשית. מדדים רלוונטיים של החיילים נבדקו בשתי הזדמנויות. בתחילה, נבדקו אצל החיילים בזמן מנוחה סימפטומים של חרדה, דיכאון, תפקודים קוגניטיביים ניהוליים, רמת הורמון הדחק קורטיזול, רמות הביטוי של הגן המקודד לקולטן לקורטיזול, גן נוסף 2- SKA שלו השפעה על שפעול הקולטן לקורטיזול בתאי מערכת החיסון והדמיה מוחית. נקודת הזמן השנייה בה נדגמו מדדים מהחיילים הייתה בשיא תרגיל ההסמכה המסכם בטירונות המדמה תנאי קרב לוחצים.

בין ממצאי המחקר, חיילים שנחשפו למצוקה בילדות דיווחו בזמן מנוחה על רמות גבוהות יותר של דיכאון וחרדה לעומת חיילים שלא נחשפו למצוקה. בנוסף, נמצאה פגיעה יחסית בתפקודים קוגניטיביים ניהוליים, כמו ויסות רגשי והתנהגותי ויכולת לפתרון בעיות באמצעות תכנון וארגון. לעומת זאת, בשיא התרגיל שמדמה מלחמה, לא דווחה החמרה במרבית המדדים הפסיכולוגיים והקוגניטיביים בקבוצה זו ביחס למדידה במנוחה, וזאת בניגוד לקבוצה שלא דיווחה על חשיפה למצוקה בילדות, בה נצפתה החמרה מובהקת במרבית המדדים בשיא התרגיל לעומת המדידה במנוחה. כלומר, חיילים שנחשפו לטראומה בילדות הגיבו פחות למצבי עקה אליהם נחשפו במסגרת התרגיל, בהשוואה לחיילים שלא נחשפו לטראומה בילדות. בנוסף, בעוד במנוחה לא נמצא הבדל משמעותי ברמות הורמון הקורטיזול בין הקבוצות, רמת הקורטיזול בשיא התרגיל הייתה גבוהה יותר בקרב הקבוצה שלא דיווחה על חשיפה למצוקה בילדות, בהשוואה לקבוצה שנחשפה למצוקה בילדות, אצלה רמת הקורטיזול אף ירדה בשיא התרגיל, ורמת הקולטנים בתאי מע' החיסון היתה מופחתת במנוחה וניבאה את הירידה בקורטיזול בשיא התרגיל. 

פרופ' רונן סגמן מסביר את התוצאות: "מהתוצאות שקיבלנו רואים בבירור כי גם בקרב מתבגרים בריאים שבחרו להתנדב לחיל קרבי, חשיפה למצוקה בגיל הילדות מותירה הבדלים המתמשכים לבגרות במדדים שונים במנוחה ובתגובה למצב לוחץ בחיים. השאלה החשובה העולה מן הממצאים היא האם צעירים אלה יגלו עמידות רבה יותר, או להיפך יהיו מועדים יותר לפתח תגובות נפשיות בלתי מסתגלות כגון חרדה דיכאון והפרעה פוסט טראומטית בחשיפה למצבי לחץ קשים יותר בהמשך החיים?".

"תוצאות המחקר המעידות על העדר החמרה במדדים פסיכולוגיים וקוגניטיביים וכן הנמכה בתגובת קורטיזול בתנאי לחץ, בין אם בשל חווית התרגיל כפחות מעורר לחץ או בשל תכנות מחדש של תגובתיות מופחתת של הורמון הדחק בתנאי לחץ", תומכות בתיאוריות שמציעות שחשיפה מוקדמת לטראומה תורמת להתחסנות ללחץ בקרב מי שמצליחים להתמודד ולפתח חוסן בתגובה. יכולתם של הצעירים שחוו טראומה חסך וסבל בילדותם, להתעמת עם הכאב, לסרב להצטמצם ולסגת, ולמצוא משמעות בבחירה יזומה להתמודד עם מסלול תובעני ומאתגר תוך תרומה לכלל, נראית כבחירה בגדילה והתפתחות.   עם זאת, גם לעובדה שצעירים אלה חווים רמות דיכאון וחרדה מוגברות ותפקוד קוגניטיבי ניהולי פגוע במנוחה, וגם לתגובה המופחתת של הורמון הדחק והשינויים במע' החיסון עשויות להיות השלכות מזיקות בהמשך החיים, כיוון שהצטברות לחצים במהלך החיים עשויה להביא לנזק בריאותי ונפשי מצטבר".

השלב הבא במחקר, לפי פרופ' סגמן, הוא להבין עד כמה ניתן יהיה לעשות שימוש עתידי בסמנים ביולוגיים לניבוי עמידות או מועדות בהמשך החיים לפוסט טראומה, בשילוב מאפיינים פסיכולוגיים וביולוגיים כדוגמת אלה שנמצאו במחקר הנוכחי. "המידע שיתקבל יעזור לאנשי המקצוע לאתר דרכי התערבות שימנעו פגיעות ושחיקה ביולוגית ונפשית, וטיפול יעיל יותר למתמודדים עם פגיעות כאלה".

המחקר התפרסם בעיתון היוקרתי Molecular Psychiatry והוא פרי שיתוף פעולה בין חוקרי המחלקה לפסיכיאטריה והמרכז לפסיכיאטריה של הילד ע"ש הרמן דנה במרכז הרפואי הדסה והפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, יחד עם המחלקה לבריאות הגוף הנפש בחיל הרפואה של צה"ל. המחקר נערך בתמיכה של קרן הרמן דנה, הקרן ע"ש משפחת מילגרום למחקר צבאי ומענק של תכנית המדע למען שלום וביטחון של ברית נאט"ו. צוות החוקרים שהשתתפו במחקר: אל״ם במיל׳ ד"ר אייל פרוכטר, ובהמשך עם ממשיכו בתפקיד אל״ם ד"ר אריאל בן יהודה ראשי מחלקת בריאות הגוף והנפש בחיל הרפואה של צה"ל, רס״ן ד"ר כרמל קלה כיום הפסיכיאטר החילי של חיל-האויר היה אחראי על כל שלבי הגיוס והמעקב הקליני למחקר והניתוח הפסיכולוגי בהנחיה של דר לאורה קנטי מהחוג לפסיכולוגיה, החלק הביולוגי בוצע ע"י דר' טניה גולצר-דובנר מנהלת המעבדה לפסיכיאטריה מולקולרית ודליה פבזנר תלמידה לתואר שני בחוג לנוירוביולוגיה, פרופ' עמר בונה, פרופ' נטע לוין ואהרון מירמן דוקטורנט בחוג לנוירוביולוגיה ביצעו את ההדמיה המוחית.

למאמר המלא

לכתבה בישראל היום

קראו פחות
Consequences of the pandemic. photo by Isaac Quesada, unsplash

מחקר מרתק: כמה מדינות בעולם מנסות להסתיר את נתוני התמותה "האמיתיים" שלהן מקורונה?

11 אוגוסט, 2021

קרא עוד

אריאל קרלינסקי מהאוניברסיטה העברית, מיוזמי עבודת מחקר על נתוני התמותה העולמיים מהנגיף שפורסמה בתחילת החודש במגזין המדעי elife, מבהיר: "54 מתוך 105 המדינות שנחקרו בעבודת המחקר שביצעתי (מעל 50%) מעלימות מידע כלשהו לגבי נתוני התמותה שלהן"

מחקר חדש אותו ביצע אריאל קרלינסקי, סטודנט לתואר שני במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית וחוקר בפורום קהלת לכלכלה, מציג נתונים חדשים לגבי מספר בני האדם שמתו מקורונה במספר רב של מדינות - 103 מדינות במסגרת המחקר שהתפרסם כמאמר מדעי בתחילת החודש במגזין המדעי elife, ו-105 מדינות מעבר לפרסום זה - ובעיקר על מדינות שמנסות להעלים ולהסתיר את נתוני התמותה מקורונה "האמיתיים" שלהם. על פי המחקר, בעוד כלל המדינות דיווחו עד תמותה מקורונה בהיקף של 4.2 מיליון עד סוף חודש יולי האחרון, סך נתוני התמותה ה"מציאותיים" הם בהיקף של 40% יותר מהנתונים הרשמיים באותן מדינות. האם תופעת הסתרת המידע בכוונה על ידי מדינות גדולה, או שפשוט יש יותר מדינות שאינן מסוגלות לספק נתונים מפאת קשיים כלכליים, רפואיים או בירוקרטיים? ובכלל, כמה מדינות נחשבות "הוגנות" - לא מנסות להציג נתוני שווא לגבי תמותה מקורונה? המחקר של קרלינסקי ניסה לענות על שאלות אלה.

המידע שעליו התבסס החוקר במהלך עבודתו היה נתוני תמותה עודפת, כלומר כמה אנשים יותר מתו במהלך תקופה מסוימת לעומת הצפי לפי שנים קודמות. נתונים אלה קשורים קשר ישיר לקורונה. במהלך חודשי המגיפה הצליח החוקר לאסוף נתוני תמותה ממדינות רבות, אלה שהיה קל לקבל ולאסוף מהן מידע דרך מקורות רשמיים (בעיקר מדינות מפותחות ומתקדמות, אולם לא כולן) וכאלה שהיה ניתן להגיע אליהם רק ממקורות פחות שגרתיים, דוגמת מרשמי אוכלוסין, לשכות סטטיסטיות ופרסומים עלומים אחרים (בעיקר מדינות מתפתחות). החוקר יצר יחד עם הסטטיסטיקאי הגרמני דימיטרי קובאק מאוניברסיטת טיבינגן, מאגר מידע משמעותי שגדל עם הזמן, ככל שנאספו נתונים ממדינות נוספות. בשלב מסוים הצליחו לאסוף נתונים לשנים 2015 עד 2021, פתוחים לציבור הרחב ולקהל חוקרים והחוקרות העוסקים בתחום זה. בעקבות עבודתו הוחלט לצרף את קרלינסקי לוועידת המומחים של ארגון הבריאות העולמי, ה- Technical Advisory Group on COVID-19 Mortality Assessment, שמקפידה להשתמש בנתוניו.

מדינה לה יש נתון לגבי תמותה עודפת דומה ככל הניתן לנתון לגבי מספר המתים מקורונה (יחס של 1), מלמד כי היא לא ניסתה להסתיר את נתוני התמותה שלה כתוצאה מהתפשטות הנגיף ברמה המקומית. במדינות מתקדמות, דוגמת ישראל וארה"ב, התוצאות של המתים מהתמותה העודפת ומקורונה היו קרובים. החוקרים מצאו כי ישנן מדינות עם יכולת מוגבלת למדוד את כמות המתים מקורונה, ולכן מצאו אחוז שוני גדל והולך בין נתון התמותה העודפת לכמות המוצהרת של מתים מקורונה. וכאמור, נמצאו מדינות שהתברר לחוקרים שמעדיפות שלא לדייק לגבי הנתונים שלהן, בלשון המעטה. לדוגמה, בטג'יקיסטן שדיווחה על 90 מתים מקורונה בלבד אבל בפועל התמותה העודפת עמדה על 9,000.

"אני יודע לומר לך שטורקיה הייתה אמורה לשחרר נתונים בסוף חודש יוני ואז יום לפי דחתה אותם ל'מועד בלתי ידוע עקב קשיים טכניים'", הסביר השבוע קרלינסקי. "קרוב לוודאי שהם לא יודעים להסביר את הפער שהם איתרו בנתונים שלהם, או לא רוצים להסביר אותו. למרות הסתרת הנתונים, יש לנו אומדן מהימן לגבי המדינה הזאת דרך נתונים על 24 ערים בטורקיה (איסטנבול, איזמיר ועוד), שהגענו אליהן בדרכים לא דרכים, שמראה תמותה עודפת משמעותית שבסך הכל מתרגמת לבערך פי חמש ממה שהם דיווחו ברמה הרשמית. המידע לא כלול במאמר הנוכחי כי לא קיבלנו נתונים ברמת כלל המדינה, והמאגר מכיל רק נתונים לאומיים רשמיים."

לצערו של קרלינסקי, ישנם יעדים שאליהם נוסעים ישראלים רבים, לגביהם הוא עדיין לא הספיק לאסוף נתונים, כגון הודו ודובאי - אחד היעדים האטרקטיביים בחודשים האחרונים. לעומת זאת, באיי סיישל, עוד יעד מועדף על ידי הישראלים, נמצאה תמותת חסר מעודדת –  ירידה במקרי המוות הכלליים במדינה וכנראה גם במקרי המוות כתוצאה מהידבקות במחלות מדבקות בשל ההקפדה על בידוד, סגרים ושמירת כללי מרחק והיגיינה במהלך משבר הקורונה (0 מול 170-), וביוון הנתונים אינם מדאיגים במיוחד (10,000 לעומת 7,500). אחד הנתונים המפתיעים ביותר לגבי מדינה מתויירת נגעו לרוסיה – על פי נתוני התמותה העודפת שהתקבלו במדינה התמותה מקורונה הייתה עד פי ארבע או חמישה ממה שדווח (551,00 מול 135,000), מידע המצביע על הסתרה. גם באוקראינה הסמוכה הנתונים לא מדויקים בצורה מחשידה (88,000 מול 50,000).

ומה קורה במדינות הסובבות אותנו? במצרים נתון התמותה "האמיתי" היה פי 13 יותר מהמדווח ברמה הרשמית (196,000 מול 15,000), באיראן פי 2.15 גבוהים יותר (115,000 לעומת 54,000), ובלבנון התוצאות ה"טובות" ביותר- פי 1.23 גבוהים יותר (9,000 לעומת 7,300). "באיראן אנחנו יודעים שההבדל נובע מהסתרה מכוונת. באוגוסט הדליפו ל-BBC איך לממשל האירני יש שתי סדרות נתונים על תמותה לקורונה – האמיתית, וזו שהוא מדווח לציבור ולעולם שהיא בערך חצי – כמו שהתמותה העודפת מראה", הסביר קרלינסקי.

אז מה אחוז המדינות שמעלימות נתונים מסך המדינות שנחקרו? "54 מתוך 105 המדינות שנחקרו (מאז פרסום המאמר נוספו 2 מדינות נוספות), כלומר קצת מעל 50% מאותן מדינות, מעלימות מידע כלשהו, כלומר שבהן היחס הוא גדול מ-1 בין הנתון של התמותה העודפת לדיווח שלהן על מספר המתים מקורונה. מצד שני, יש מדינות שלא ברור אם הן מעלימות או מתקשות לספק מידע מהימן ונכון בגלל בעיות בירוקרטיות. במקסיקו, למשל, דווח על 220,000 אלף איש שמתו מקורונה, כשבפועל מתו קרוב ל470,000- אלף. הסיבה לכך קשורה ככל הנראה לכך שאין להם יכולת ניטור, אבל התוצאה הסופית מראה שהתמותה העודפת גבוהה בהרבה מהמדווחת, בצורה חשודה", אמר החוקר השבוע.

המצב באיראן:

מחקרם של קרלינסקי וקובאק אמנם מתבסס כיום על 105 מדינות, אולם הם היו רוצים לראות ברשימה מדינות רבות יותר עם נתונים "מעוררי חשד", אותם ישמחו לחקור כדי לדעת אם הן מסתירות נתונים. בהקשר זה ציין קרלינסקי כי "אנחנו תמיד מנסים להוסיף עוד ועוד מדינות לרשימת המדינות הנחקרות. את המאגר נמשיך לעדכן ולתחזק לפחות לשנים הקרובות ואולי גם לאחר מכן. ראוי לציין כי אני מקווה שמתישהו בקרוב יהיו לנו נתונים לגבי טורקיה. בסוף השנה אמורים להיות גם נתונים על ירדן, איחוד האמירויות, כווית ואולי מדינות נוספות".

לפרסום המדעי: https://elifesciences.org/articles/69336

לפרסומים בתקשורת: הארץ, כיפה,ערוץ 7, הידען, המבשרMSN, mivzaklive, בחזית, בחדרי חרדים, שחרית

קראו פחות
סריקה תלת-ממדית של הקרמיקה, באדיבות המעבדה לארכיאולוגיה חישובית באונ' העברית. קרדיט צילום: טל רוגובסקי

מחקר חדש חושף את קיומה ופעילותה של קבוצה תרבותית חדשה, שהתקיימה בירושלים לאחר כיבושי סנחריב ועד חורבן בבל

8 אוגוסט, 2021

קרא עוד
צמד חוקרות מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית הצליחו לזהות באמצעות מחקר תלת-ממדי-חישובי-מתקדם קבוצה תרבותית חדשה, שהתקיימה בירושלים וסביבתה בין כיבושי אימפריית אשור לאחר מסע סנחריב לחורבן ממלכת יהודה

במחקר חישובי מתקדם שפורסם בכתב העת המדעי PLoS One, ונערך במעבדה לארכאולוגיה חישובית במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים על ידי ד"ר אורטל הרוש ופרופ' ליאור גרוסמן, נבחן אוסף של כלי אחסון, קנקנים מתקופת הברזל (המאה ה-9 עד המאה ה-6 לפנה"ס), תקופה המזוהה במקרא עם תקופת ממלכת יהודה. הקנקנים נלקחו מאתרים ארכיאולוגיים בשפלה ובירושלים, נסרקו בתלת-ממד ועובדו במעבדה לארכיאולוגיה חישובית שבאוניברסיטה העברית. המחקר כלל ניתוח-השוואתי גיאומטרי ומדוייק של החתכים האורכיים של הקנקנים, תוך תשומת לב מיוחדת להתפלגות המרחבית הגיאוגרפית שלהם, זאת לצורך איתור מגמות אזוריות-מורפולוגיות. מטרת המחקר הייתה לאתר "חתימות" תרבויות בייצור של כלים הדומים בצורתם, ולשפוך אור על ארגון היצור החברתי בתקופה זאת. למרבה הפלא, עבודת המחקר חשפה כי לאחר כיבוש סנחריב את השפלה וגירוש האוכלוסייה ממנה (701 לפנה"ס), הופיעה 'קבוצת יוצרים' חדשה בירושלים וסביבתה. קבוצה זו, ככל הנראה, התקיימה באזור עד לחורבן בבל (586 לפנה"ס). 

קבוצת הקדרים החדשה הייתה אמונה על ייצור קנקני "ורדה\רוזטה". מדובר בקנקני מסחר ממלכתיים ששימשו בעיקר לאגירה, אחסון והפצה, ומקובל לחשוב עליהם כסימנים לנוכחות של אדמינסטרציה מקומית, כחלק ממערכת מינהלית וכלכלית של ממלכת יהודה. בעוד שקבוצת קדרי ה'למלך' המפורסמת חלשה על השפלה במשך למעלה ממאה שנה, במאה השביעית לפנה"ס הנוכחות שלה נחלשה וטיפוס חדש  הופיע וחלש על מרבית אזור ירושלים - אלה הם קנקני "ורדה\רוזטה". מבחינה היסטורית, ניתן לייחס את נקודת הזמן של שינוי מסורת קרמית זו לכיבושו של סנחריב בשנת 701 לפני הספירה ולהחלשתה של השפלה לאחר מכן. כלומר, לפני כיבוש סנחריב, קנקני 'למלך' הופקו והופצו בצורה נרחבת באזורנו וקנקני "ורדה/רוזטה" מופיעים לאחר כיבוש השפלה של סנחריב וגירוש אוכלוסיית האזור, ומופצים בעיקר בירושלים וסביבתה עד לחורבן בבל 586 לפנה"ס.

"חשוב להבהיר כי קנקני הורדה\רוזטה ידועים לעולם המחקרי, אך עד כה ייחסו אותם למסורת הקרמית-תרבותית של ה'למלך'. מחקר זה מדגיש באמצעות כלים חדשניים את החשיבות של 'הבדלים זעירים' בייצור קרמי, המבדיל בין קבוצת ייצור אחת לשניה. קנקני 'הורדה\רוזטה' יוצרו על ידי קבוצה אחרת של קדרים מזאת שייצרה את ה'למלך'", מסבירה ד"ר הרוש.

מסע סנחריב ליהודה בשנת 701 לפני הספירה הוא אחד המאורעות המסופרים ביותר בתולדות המזרח-קרוב הקדום – הן במקרא והן בממצא הארכיאולוגי. סנחריב, מלך האימפריה האשורית, יצא למסע עונשין כנגד קואליציית ממלכות – ביניהן מצרים, צידון ויהודה – שהתאגדו ומרדו באימפריה. צבא אשור כבש את יישובי המורדים בזה אחר זה, החריבם והגלה את תושביהן. עדויות ארכיאולוגיות שהתגלו עד כה, הדגישו את ההרס הרב והשיטתי בכל הערים הגדולות באותה התקופה. על פי המסופר במקרא, במהלך כיבוש ערי השדה ביהודה, התחרט חזקיהו על מרידתו, ושלח לסנחריב שליחים עם ככרות זהב וכסף על מנת לפייס אותו. למרות זאת, צבא אשור המשיך לירושלים וצר עליה על-מנת להכניעה. מצור זה מיוצג במקרא בנאום רבשקה המפורסם. בסופו של דבר, הצבא האשורי לא הצליח לכבוש את ירושלים ונסוג מהאזור. ירושלים ניצלה, אך ככל הנראה הפכה לממלכה וסאלית של האימפריה האשורית. המחקר הנוכחי שופך אור נוסף ומסקרן על תקופת הזמן שלאחר מסע סנחריב, בהציגו את הופעתה של קבוצה תרבותית חדשה בירושלים וסביבתה שלאחר המצור. הממצא הארכיאולוגי המרתק פותח בפני המחקר אפשרויות רבות לגבי זהותה של אותה קבוצה, ויכול להוביל למחקרים נרחבים ומפתיעים בהמשך.

המחקר הנוכחי הראה עוד כי למרות חוסר הוודאות באם השינוי בטיפוס אחד (למלך) בטיפוס אחר (רוזטה) משקף שינוי פתאומי או הדרגתי שחל בעקבות כיבוש סנחריב, יש לראות במעבר זה בעיקר שינוי ברשת החברתית האזורית. במילים אחרות, השוני בין שתי הקבוצות, עשויי לנבוע משתי קבוצות חברתיות שמקורן בסביבות למידה שונות, ויצירת סמני תרבות המשתקפות בקנקנים המובחנים.

"יישום המתודה שננקטה במחקר זה הינה בעלת השלכות חשובות ומעניינות למחקר הארכאולוגי בכללותו ופרשנותו", מסכמות החוקרות. במסגרת עבודת מחקר זו אומצו שיטות אלו גם להבנת המורכבות התרבותית בתקופת הברונזה, באלף השלישי לפנה"ס, כאשר גם כאן ניטור השינויים הקטנים בפרופיל הקרמי סייע להגדיר תתי-קבוצות. החוקרות מוסיפות אף כי "חיפוש אחר 'טביעת אצבע' תרבותית ברקורד הארכאולוגי הוא מורכב, בעיקר כי ממצאים ארכאולוגיים אינם מייצגים רגע ספציפי בזמן. היכולת לעקוב אחר שינויים מזעריים, שאינם נראים בעין, ושיכולים להדגיש סממנים תרבותיים ותגליות התנהגותיות, יכולה להיות תרומה חשובה בניתוח ממצאים ארכאולוגיים".

למאמר המדעי: https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0254766

לפרסומים בתקשורת: 

ynet, N12, כאן 11ישראל היום, בחדרי חרדים, הידען

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
by Ravi Patel, unsplash למצולמת אין קשר להודעה ולכתבה

"פריצת דרך משמעותית": נמצאה דרך חדשה להאטת מחלות הזדקנות, העשויה להפוך את שנות הזדקנות לבריאות יותר

5 אוגוסט, 2021

קרא עוד
ככל שתוחלת החיים עולה, אנו חווים שנים רבות יותר של בריאות רופפת וסיכון גובר לחלות במחלות המאפיינות את הגיל המבוגר. היעד העיקרי של חקר הזקנה, לפיכך, אינו הגדלה נוספת של תוחלת החיים, אלא קידומה של הזדקנות בריאה, להזדקן בקלות עם פחות מחלות. הגישות המובילות כיום להאט את התפתחותן של מחלות להן האוכלוסייה המזדקנת פגיעה במיוחד  כוללות  שינוי אורח החיים (הגברת פעילות גופנית והגבלת הצריכה הקלורית), בחינת יעילותן של תרופות המשנות את דפוסי חילוף החומרים בגוף, או כאלה המביאות לסילוקם המבוקר של תאים ספציפיים המצטברים עם הגיל להם יש פוטנציאל לגרימת נזק רקמתי.

במחקר חדש ממעבדתו של חתן פרס ישראל בחקר מדעי החיים לשנת תשפ"א (2021) פרופ' אלי קשת מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, בהובלת החוקרת דר' מרים גרינוולד, נחשף גורם חדש שיש לו תרומה מכרעת להאצת תהליכי הזדקנות, והוא הזדקנותם של כלי הדם. במחקר המתפרסם החודש בעיתון Science מציעים החוקרים כי ההתדרדרות התפקודית של מערכת כלי הדם, ובראש ובראשונה הירידה באספקת חמצן לרקמות הגוף, הינה אירוע מכונן 'המתניע' תהליכים תאיים רבים אחרים שכבר הוכחו כמאיצי הזדקנות. כגורם הישיר לירידה בתפקוד המערכת הוסקולרית עם הגיל, זיהו החוקרים את  הירידה בפעילותו של פקטור הגידול Vascular Endothelial Growth Factor (VEGF) (גורם גדילה של תאי אנדותל שבדופן כל  כלי הדם).

VEGF הוא מושא מחקרו של פרופ' קשת למעלה משני עשורים מאז התגלה כחלבון היוזם את צמיחתם של כלי-דם חדשים. עם השנים הבינו החוקרים כי VEGF הוא גם האחראי העיקרי לאחזקתה השוטפת של מערכת כלי הדם. כך למשל, כאשר אספקת הדם אינה עונה על צרכי הרקמה והתאים 'חשים' בהיעדר חמצן (היפוקסיה), מושרה ייצורו המוגבר של VEGF הפועל מקומית ליצירת כלי-דם חדשים (אנגיוגנזה). במחקר הנוכחי חשפו החוקרים את המנגנון המולקולרי המביא לניטרול פעילותו של VEGF במהלך ההזדקנות, המונע ממנו למלא תפקיד פיזיולוגי חשוב זה, אשר בהעדרו הולכת ומדלדלת הרשת הענפה של נימי הדם (כלי-הדם הזעירים דרכם מתבצע חילוף הגזים בפועל). "יודגש כי העובדה שפגיעה בכלי דם גדולים הינה הגורם המוביל לתמותה אמנם ידועה מזה זמן, ברם העובדה כי לפגיעה תלוית גיל בכלי הדם הקטנים תרומה מרכזית להתפתחות מחלות המאפיינות את הגיל המבוגר, לרבות מחלות שאינן נמנות על מחלות הלב וכלי-דם 'הקלאסיות', לא הייתה ידועה", מסבירה השבוע דר' גרינוולד.

תובנות אלה הביאו את פרופ' קשת ודר' גרינוולד למחשבה כי ניתן אולי לפצות על החסר ב-VEGF המיוצר עצמונית באמצעות תגבורו מבחוץ. ואכן, תוספת מתונה של VEGF בעכברי מודל, המשייט בזרם הדם ובכך הופך זמין לכל אברי הגוף, הביאה לשחזור רמת פעילותו לאותה רמה הנצפית בעכברים צעירים, ודי היה בה כדי להאט באופן דרמטי רבים מהתהליכים המאפיינים הזדקנות. עכברים עם רמה יותר גבוהה של החלבון היו בריאים בגיל מבוגר יותר מאחיהם ואחיותיהם שלא טופלו באמצעותו. בין השאר, הואט קצב איבודה של מסת השריר (סרקופניה), הופחתה הצטברותו של שומן בטני, נמנעה הידלדלותו של שומן תת-עורי, הואט איבודה של מסת העצם (אוסטאופורוסיס), עוכבה התפתחות כבד שומני, ועמו גם הירידה בתפקודי כבד, הופחתו דלקות כרוניות השכיחות באוכלוסייה המזדקנת, ונצפה שיעור מופחת של גידולים סרטניים. כמכלול, הביאו שינויים אלה גם לעלייה בתוחלת החיים של עכברי הניסוי.

על-סמך ממצאי המחקר הנוכחי, החוקרים מציעים את 'הצערתה' היזומה של מערכת כלי הדם כפרדיגמה חדשה, להקניית הגנה גורפת בפני התפתחותן של מחלות הגיל השלישי. "המאמר הזה הוא פריצת דרך מאוד משמעותית בחקר ההזדקנות", מסביר פרופ' רותם קרני, מהמכון למחקר רפואי בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטה העברית, שעיין במחקר אך לא לקח בו חלק. פרופ' אלי קשת מסכם ואומר כי "באשר לאפשריות היישום בבני אדם, המחקר הנוכחי הוא בגדר הוכחת התכנותה העקרונית של גישה התערבותית זו להאטת מחלות זקנה, ברם, עד ליישומה בפועל עד נדרש מחקר רב". 

לקריאת המחקר: https://doi.org/10.1126/science.abc8479

לפרסומים בתקשורת

הארץ, עיתון הארץN12, בחזיתשלושה שיודעים, ערוץ 7, N12 - מה חדש במדעכאן ב - מעבירה לראשון,

קראו פחות
earthquake. by Shefali Lincoln, unsplash

להכיר את "נקודת הנוקליאציה": מחקר חדש מנסה להבין לעומק את התהליך המקדים לרעידת אדמה

5 אוגוסט, 2021

הממצאים, לטענת מובילי המחקר הדוקטורנט שחר גבירצמן ופרופ' ג'אי פיינברג ממכון רקח לפיסיקה, הם תחילת התשובה לשאלה בדבר קיומן של רעידות אדמה בעוצמות שונות הנוצרות מלוחות טקטוניים זהים. המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי Nature Physics

ראה גם: בתקשורת, מחקר
הפיתוח החדש

סטודנטים פיתחו תוכנה שעוזרת לילדים עם מוגבלויות לבטא רגשות באמצעות העיניים בלבד

5 אוגוסט, 2021

הפיתוח מיועד לילדים שמתקשים בתקשורת בסיסית ובהבעת רגשות, בעקבות מוגבלות פיזית, שכלית או רגשית ונעשה בשיתוף בית החולים השיקומי לילדים אלי"ן. באמצעות התוכנה יכולים הילדים לצלם את עצמם ולבטא את רגשותיהם על ידי העיניים בלבד. צוות ביה"ח אלי"ן: "התוכנה משנה חיים ומאפשרת לילדים להשתלב עם שאר בני גילם – מה שלא יכלו לעשות לפני"

by the national cancer institute, unsplash

מחקר: מדוע ישראל יכולה להתמודד בהצלחה עם הגל החדש של הקורונה?

3 אוגוסט, 2021

קרא עוד
הדמוגרף פרופ' עוזי רבהון סבור כי "היקף המתחסנים הגבוה ואמצעי הבטיחות שישראל נוקטת יכולים להבטיח הצלחה בהתמודדות עם הגל החדש והרביעי של המגיפה"

הקורונה מוגדרת כמגיפה כלל-עולמית אבל החותם הבריאותי שלה משתנה מאוד בין מדינות. זה נכון גם כאשר מתמקדים במדינות מודרניות ומתועשות, כמו אלה שהן חברות בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) לרבות ישראל. למשל, בתום מאה הימים הראשונים לאחר גילוי המאומת הראשון בסין היו בישראל 109 חולים לכל מאה אלף תושבים, בשוויץ 258, ובאיסלנד 539; ובעוד שבנורבגיה מספר המתים באותה העת עמד על אחד לכל אלף חולים בישראל הוא היה שבעה ובצרפת 133. מחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית על-ידי הדמוגרף פרופ' עוזי רבהון, ממכון המחקר ליהדות זמננו, שפורסם ב-Migration Lettersתחת הכותרת "שוני בין מדינות בשכיחות COVID-19 מנקודת מבט של מדעי החברה", בדק מהם הגורמים האפידמיולוגיים של מאפייני האוכלוסייה והגורמים הסביבתיים, שיכולים להסביר הבדלים בין מדינות בעיתוי שבו פרצה המגיפה לראשונה, היקפי תחלואה, ושיעורי תמותה מבין הנדבקים.

לשם כך בנה החוקר מסד נתונים, ברמת המדינה, של משתנים תלויים מדיווחים יומיים של ארגון הבריאות העולמי, ומשתנים בלתי-תלויים שנלקחו מפרסומים רשמיים של ארגונים מרכזיים בעולם, לרבות האו"ם והבנק העולמי. הנתונים שולבו למודל שבחן איזה פקטורים משפיעים יותר, ואילו פחות. על פי ממצאי המחקר התברר כי ככל שמספר המהגרים במדינה גדול יותר, כך התפרצות הקורונה בקרבה התרחשה בשלב מוקדם יותר. מהגרים מתגוררים לעיתים קרובות בנישות אתניות צפופות, אינם בקיאים דיים בשפה המקומית כדי להבין הנחיות על אמצעי זהירות, ואילו מביניהם שאינם חוקיים יימנעו מבדיקות של נשאות המחלה ועשויים לפיכך להדביק בני משפחה וחברים קרובים.

מאידך, לרמת הדתיות של התושבים השפעות ממתנות על הקורונה, כלומר ככל שהאוכלוסייה היא דתית יותר גלי המגיפה מתפרצים בשלב מאוחר יותר - ייתכן בגלל שמאמינים משתמשים בדת כדי להתמודד עם מצוקות רפואיות, ולא ממהרים לפנות לטיפול רפואי. דתיות גם התגלתה כמפחיתה שיעורי תמותה מכיוון שהיא מספקת לחולים עזרה קהילתית-חברתית, תמיכה אמוציונלית, ותקווה להבראה מעבר לסיכויים הבריאותיים האובייקטיביים - כל גידול של אחוז אחד במספר התושבים עם זהות דתית חזקה צפוי לצמצם את שיעורי התמותה בכשליש.

בה בעת, נמצא כי ריכוזים גבוהים של אוכלוסייה ביישובים עירוניים ורמת צפיפות גבוהה הגבירו הן תחלואה והן את התמותה. מכאן ניתן גם להבין מדוע תוצר מקומי גולמי גבוה, שהוא קירוב של רווחה חברתית ורמת צריכה, מגדיל את מספר החולים בממוצע במדינה בכשני-שלישים - הוא קשור לתדירות גבוהה של פעילויות פנאי ומפגשים חברתיים, המייצרים מגעים אישיים אינטנסיביים המעלים את הסיכון להידבקות.

הפקטור שיש לו את ההשפעה החזקה ביותר הוא היערכותה של המדינה ואמצעי הבטיחות שהיא נוקטת אל מול המגיפה. בידודים, סגרים, מעקבים, בדיקות, שקיפות מידע, מגבלות על תיירות, איכות השירותים הרפואיים והתנסויות קודמות במצבי חירום לאומיים – כל אלה בסופו של דבר הם הגורמים המובהקים ביותר להתמודדות יעילה עם וירוס הקורונה, ויכולים להפחית בכמחצית הן את מספר החולים ומתוכם, בשיעור דומה, את מספר הנפטרים. לפי פקטור זה, המורכב מ-130 פרמטרים שונים שאומצו למחקר הנוכחי, בתום מאה הימים הראשונים להתפרצות הקורונה דורגה ישראל במקום הראשון מבין מדינות ה-OECD והתמודדותה אז הפך אותה למודל חיקוי למדינות אחרות בעולם.

"עד שהמחקר הרפואי יבין לחלוטין את המבנה של וירוס הקורונה ויפתח חיסון ותרופות המכסות את כלל המוטציות, יהיה הכרחי לאמץ ולשפר גישות אפידמולוגיות", מבהיר פרופ' רבהון "לישראל יש יתרונות מבניים רבים על פני מדינות מודרניות אחרות בעולם – וביחד עם היקף המתחסנים הגבוה, המדיניות של החזרת התו הירוק, הגבלות נסיעה וכניסה מחו"ל, והחיסון השלישי לאוכלוסייה המבוגרת, ואולי צעדים זהירים עתידיים יכולים להבטיח הצלחה בהתמודדות עם הגל החדש והרביעי של המגיפה".

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
מתייחדים מול האנדרטה

"טרור נבזי": נחשף מכתב שנשלח מטעם הילארי קלינטון לנשיא האונ' העברית לאחר הפיגוע בהר הצופים, לפני 19 שנה בדיוק

3 אוגוסט, 2021

ביום חמישי התקיים הטקס השנתי לציון הפיגוע בקמפוס הר הצופים באונ' העברית, בנוכחות קהל. נשיא האוניברסיטה פרופ' אשר כהן: "אנו מייצגים את כל מה שמנוגד לטרור ולרוע". רקטור האוניברסיטה פרופ' ברק מדינה: "האוניברסיטה הזאת שייכת לכל העמים, גם ליהודים וגם לערבים, ואנשיה מסרבים להיות מיואשים"

טרקטור עם מדשנת בתחנת האכלה בעמק החולה. המדשנת משמשת לפיזור גרגירי התירס להאכלת העגורים בשמך החורף כדי למנוע נזקי חקלאות

ממצאים מפתיעים מניתוח צואה ותנועה של ציפורים נודדות: האם האכלה מלאכותית של עגורים משפיעה עליהם לרעה?

2 אוגוסט, 2021

העגור האפור הוא כנראה העוף המעניין ביותר בישראל. להקות קולניות של עגורים נודדים חולפות פעמיים בשנה דרך ישראל ועשרות אלפי עגורים נשארים כאן במשך החורף, בעיקר בעמק החולה, וישראלים רבים נוהרים לראותם. מחקר בינלאומי חדש חושף ממצאים מפתיעים על הקשר שבין חברת חיידקי המעי של העגור האפור ובתי הגידול והאתרים בהם הוא ניזון לפני ואחרי מסע הנדידה מרוסיה לישראל

ראה גם: בתקשורת, מחקר
איאד אל חלאק, צילום באדיבות המשפחה

מחקר חדש: בעלי מוגבלויות נפשיות בישראל נמצאים בסיכון מוגבר לפגיעה קטלנית במהלך עימות עם גורמי אכיפת החוק

1 אוגוסט, 2021

המחקר חושף את מוגברות הסיכון של אזרחים עם מוגבלות נפשית לסבול מאלימות משטרתית. המחקר בדק פרסומים בתקשורת בשנים 2019-2020, ומצא שבארבעת מתוך חמשת המקרים שהסתיימו במקרי מוות של אזרחים עקב עימות עם שוטרים – הנפגעים היו בעלי מוגבלות נפשית. מספר דומה השתייכו גם לקבוצת מיעוט. ד"ר דניאל ווייסהוט, ממובילי המחקר: "במצב של פילוג בעם, האלימות המשטרתית נוטה להיות מופנית כלפי אוכלוסיות שבשוליים"

ראה גם: בתקשורת, מחקר
Image by PicsbyFran from Pixabay

מחקר חדש של פרופ' גד בנעט מביה"ס לרפואה וטרינרית: מקרה ראשון בישראל של תולעת מסתורית שגורמת לעיוורון בכלבים וחתולים ויכולה להדביק גם אנשים

29 יולי, 2021

מקרים של הדבקה בתולעת Onchocerca lupi תועדו בעבר בצפון אמריקה, אירופה, אסיה והמזרח התיכון וכעת לראשונה גם בישראל. פרופ' בנעט: " העובדה שהתולעת נתגלתה בישראל בכלב שמעולם לא עזב את המדינה מעידה שישנו מעגל הדבקה בטפיל בישראל, ולכן קיימת סכנה עתידית גם לבני אדם ולכלבים נוספים"

 

leaf. by borna bevanda unsplash

תנו לגדול בשקט? מחקר חושף לראשונה את השיטה ה"רועשת" שבה נעזרים עלים כדי לגדול

28 יולי, 2021

קרא עוד
עוד מצא המחקר, שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית ופורסם בכתב העת Communications Physics, כי צמיחה נורמלית של עלה מתבססת על שינויים חריפים בשדה הגדילה, הן בזמן והן במקום - שינויים שככל הנראה מסייעים לרקמה "לחוש את עצמה"

גדילת רקמות היא אחד הסודות הלא מפוענחים של המדע. כיצד מצליחים אוסף תאים המחוברים זה לזה, לגדול באופן מתואם, כך שיתפתח איבר בעל צורה נכונה? מי מתאם בינם ומה מתואם דרכם? איך הם יודעים היכן, כמה ובאיזה כיוון לגדול? אכן, תהליך הגדילה מורכב ומערב תחומי ידע שונים. הוא מונע על ידי רשת מורכבת של גורמים ביולוגים וכימיים, אך גם מציית לחוקי הפיסיקה והמכאניקה, כל זאת על מנת לייצר גיאומטריה, שלעיתים אינה שטוחה – הנקראת גיאומטריה לא אוקלידית. מכאן עולה שלצורך הבנת מנגנוני-בקרת גדילה, יש צורך בבחירה טובה של המערכת, כך שהביולוגיה, המכאניקה והגיאומטריה שלה תהיינה בנות מדידה ופיענוח.

סרטון מתוך המחקר: עלה טבק גדל באופן שנראה לעין איטי ואחיד (צילום: מיכל סחף).

growth.avi

עלה של צמח יכול לשמש מערכת טובה לחקר השאלות הללו. העלה יכול להכפיל את שטחו פי מאה ולשמור על צורה נכונה, על פי רוב שטוחה. העלים דמויי משטח, וגדילתם היא בעיקר בשני ממדים ולכן צורת פני השטח שלהם, הניתנת למדידה, מכילה את רוב האינפורמציה לגבי תהליך הגדילה. זאת ועוד, ידוע כי מחלות, מניפולציות גנטיות וחומרי הדברה יכולים להפריע לגדילה תקינה ואז העלה מתעוות לצורות תלת-ממדיות, כפי שצפוי מיריעת חומר דקה – כלומר, גיאומטריית העלה רגישה מאוד לאי דיוקים בגדילה.  לבסוף, עלים גדלים בקלות באוויר החופשי ולכן מהווים מערכת מודל אמינה ונגישה.

השערה רווחת הייתה כי עלה גדל בקרוב כמו בלון שטוח - שטחו גדל בהדרגה ובמתינות באופן דומה באזורים שונים, וכך הוא שומר על צורתו, בעודו גדל. בתרחיש כזה, בקרת ותיאום הגדילה הינם תהליכים עדינים ואיטיים שצריכים "לתקן" חריגות (או טעויות) המצטברות על פני תאי שטח גדולים. זו גם התמונה המתקבלת כאשר מודדים את גדילת העלה ברזולוציה נמוכה בזמן ובמרחב, כלומר, מדידות של תאי-שטח גדולים במרווחי זמן ארוכים.

מחקר חדש שנערך בהובלתה של דר' שחף ערמון, במעבדה של פרופ' ערן שרון במכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית, בשיתוף דר' מיכאל משה, גם הוא ממכון רקח, מראה כי בדיוק ההיפך הוא הנכון - גדילה נורמלית של עלה מתבססת על שינויים חריפים של שדה הגדילה, הן בזמן והן במקום, שינויים שככל הנראה מסייעים לרקמה "לחוש את עצמה". המחקר פורסם בחודש שעבר בכתב העת המדעי Communications Physics. דר' ערמון בנתה מערכת המודדת את גדילת העלה בתלת-ממד ברזולוציה גבוהה, וניתחה את מדידותיה בעזרת טכניקות המקובלות בתחומי הפיסיקה הלא-ליניארית, פיסיקה סטטיסטית וגיאומטריה דיפרנציאלית. המדידות הראשונות הפתיעו את החוקרים - נראה היה כי במהלך הגדילה, תאי-השטח הקטנים של העלה (המורכבים מ-10-50 תאים) מתנפחים ומתכווצים בשיעורים עצומים ולסירוגין. מה פתאום שעלה שגדל יתכווץ?

 

צילום אילוסטרציה: ערן שרון, מדידות: שחף ערמון. דוגמא של שדה גדילה בתא-שטח קטן של עלה (2 מ"מ) בזמן קצר (רבע שעה), כפי שנמדד במעבדה. הקווים מסמנים את עוצמות וכיווני הגדילה הראשיים (המקסימלי והמינימלי). בכחול - גדילה חיובית, בירוק גדילה שלילית (כיווץ).

 

מדידת גדילה של עלים: עלה גדל באופן חופשי ונמדד ברזולוציה גבוהה (מאות מיקרון, רבעי שעה) בתלת ממד. המדידות בוצעו על ידי שחף ערמון.  בשיטות שאפייניות לניתוח דינמיקה של נוזלים, אנו עוקבים אחר הגדילה. הקווים מסמנים את עוצמות וכיווני הגדילה הראשיים (המקסימלי והמינימלי). בכחול - גדילה חיובית, באדום גדילה שלילית (כיווץ). ככל שרזולוציית המדידה טובה יותר, הגדילה נעשית "רועשת" יותר.

דר' ערמון הקדישה חצי שנה לחיפוש אחר מקור ה"טעות" ו"תיקון" מערכת המדידה. לבסוף הבינה ששדה הגדילה ה"רועש" אותו היא מודדת, אמיתי ואמין. מסתבר כי כך עלה מתפתח וגדל - בכל רגע נתון, שדה הגדילה נראה כבלאגן גדול בו אזורים מתנפחים ומתכווצים ורק בממוצע, על פני זמן ארוך ושטח גדול, מתקבל השדה ה"חלק" והמתואם. דר' ערמון ביצעה ניתוחים סטטיסטיים וזיהתה את הזמנים והמרחקים האופייניים לתנודות (אוסילציות) בגדילה. בעזרת גדלים אלה היא אף הצליחה להראות את קיומם של הבדלים מהותיים בין גדילת העלה בשעות היום לשעות הלילה. בניתוח תיאורטי של שדות הגדילה, הראה דר' משה כי לא ייתכן שהבלגן הנמדד אקראי והוא חייב להיות מתואם בזמנים ומרחקים קצרים.

תגלית זו מציעה תמונה חדשה למנגנון בקרת הגדילה. אין מדובר בתיקונים עדינים ומתונים לגדילה (כמעט) אחידה. להיפך, תאי העלה דוחפים זה את זה בכוח, דוחפים ומרפים שוב ושוב ויוצרים שדה-מאמצים מכאני המשתנה בזמן ובמרחב. כך, הרקמה כולה מתארגנת באופן מתואם, ומונעת הצטברות מאמצים מכאניים על פני שטח גדול. במובן מסוים, התאים מתקשרים זה עם זה על ידי לחיצות והרפיות, וכך מתגבשת אינפורמציה על מצב העלה.

פרופ' שרון מוסיף ומסביר: "חשוב להבין כי אינפורמציה זו אינה מעובדת על ידי 'מוח' מרכזי, אלא על ידי הרקמה עצמה, באופן מקומי. תמונה זו משתלבת בגישות חדשות המציעות כי רקמות צמחיות (ולא רק צמחיות) מסוגלות לעבד מידע סביבתי באופן קולקטיבי. ואכן, אם מיליוני תאים הרגישים לסביבתם (אור, חום, לחות ועוד) נמצאים באינטראקציה הדדית (על ידי שדה המאמצים), הרי שהם מסוגלים לתרגם אותות חיצוניים למצבים משותפים. עובדה זו מצביעה על הטשטוש בין מושגי ה'גדילה' וה'התנהגות', המאפיין את עולם הצומח."

בימים אלה מתקיימים בקבוצת המחקר של פרופ' שרון ניסויי-המשך, החוקרים את המנגנונים הפיסיקליים המעורבים בבקרת גדילת עלים ועל הקשר שלהם למנגנונים הביולוגים בצמח.

לפרסום המדעי: https://www.nature.com/articles/s42005-021-00626-z

לפרסום בתקשורת: הארץ, הידען, פורטל החקלאות הישראלי

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
./

ירידה בערך הנדל"ן המשרדי בשל רצון החברות לעבור למודל היברידי שמשלב עבודה מהבית

27 יולי, 2021

קרא עוד

חוקרים מהאוניברסיטה העברית וממכללת עזריאלי בדקו את השפעת הקורונה על ניצול שטחי משרדים ומצאו ירידה משמעותית בערך נדל"ן משרדי למטר רבוע בשנת 2020 בשל חוסר הביקוש של החברות ורצונם לעבור לעבודה מהבית. החוקרים: "השגרה לפני הקורונה לא תהיה זהה לשגרה לאחריה

מאז התפרצות וירוס הקורונה, המגזרים העסקיים נאלצו, בעקבות התקנות הממשלתיות, לשנות את אופן התעסוקה באופן נרחב, כאשר העבודה מהבית הפכה לחלק בלתי נפרד מהשגרה. נראה כי השינויים בעולם העבודה ש"נכפו" על המעסיקים בתקופת המשבר, כמו המעבר לעבודה מהבית, הוכיחו גם לחברות העוגן במשק כי עבודה מהבית לא פוגעת בהכרח בתפקוד של החברות, ואף עשויה לחסוך הוצאות תפעוליות בצורה משמעותית.

מחקר חדש שפורסם בכתב העת האקדמי Journal of Facilities Management על ידי ד"ר מיכאל נאור, עמית הוראה בביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, בשיתוף עם ד"ר גבריאל דויד פינטו מנהל המחלקה להנדסה, תעשייה וניהול במכללת עזריאלי, והסטודנטים אמיר ישראל חקקיין ועקיבא ג'ייקוב ממכללת עזריאלי, בדק האם ארגונים ממשיכים לשכור שטחי משרדים נרחבים לאור המעבר לעבודה מהבית בתקופת הקורונה ומהי ההשפעה של הקורונה על שוק הנדל"ן?

החוקרים מספרים שבחרו לחקור את שאלתם במדינת ישראל בשל ייחודיותה, ד"ר נאור: "ישראל מספקת זירה ייחודית גם בשל צפיפות האוכלוסין הגבוהה וגם בשל מעמדה המוערך כאומת סטארט-אפ עם כוח אדם טכנולוגי מיומן שמועסק בתעשיית היי-טק מתקדמת". הם ערכו ניתוח של מילות מפתח הקשורות למשבר קורונה דרך מנוע החיפוש של גוגל, סקרי שוק וראיונות אישיים עם סוכני נדל"ן.  ד"ר פינטו מסביר: "השגרה לפני הקורונה לא תהייה זהה לשגרה לאחריה. הקורונה האיצה תהליכים טכנולוגיים שאחד מהם הוא העבודה מרחוק. למשל, מדד משמעותי שעובדים דורשים בעת בחירת מקום עבודה חדש הינו הגמישות של הארגון לעבודה מהבית".

התוצאות מראות מגמת ירידה בערך נדל"ן משרדי למטר רבוע בשנת 2020 בשל חוסר ביקוש וביטול חוזים מתוך רצון חברות לעבור למודל היברידי המשלב עבודה מהבית גם לאחר הסרת מגבלות ריחוק חברתי. ד"ר נאור: "משבר הקורונה הוריד ב-10% את מחירי השכירות של שטחי משרדים במהלך שנת 2020, בתלות במיקום גיאוגרפי ובכמות בעלים". הוא מוסיף: "מעניין לציין שפריון העובדים בזמן עבודה מהבית נותר גבוה למרות הסחות הדעת על-ידי בני משפחה, והביאה ארגונים לקיצוץ ניכר של עלויות, כמו נסיעה, תוך הסכמת עובדים לוותר על חוויה חברתית של עבודה במשרד אשר מיקומו וגודלו היווה לעיתים סמל של סטטוס בהיררכיה ארגונית".

ד"ר נאור מסכם: "אמנם ממצאי מחקר מצביעים בטווח ארוך על מעבר חברות לשבוע עבודה היברידי המשלב תעסוקה במשך יומיים עד שלושה בשבוע מהבית, אך לא בכל סוגי מקצועות במשק אפשרי מעבר לעבוד מהבית באותה מידה, ולכן יש צורך לבצע הערכה של הסיכונים הכרוכים בהשפעה של מודל היברידי על קידום מקצועי, תוך הקפדה על שוויון מגדרי במקום העבודה. למשל, צריך לאסוף נתונים כדי לבצע מחקר בשאלה האם הסיכוי לקבל העלאת שכר של עובדים שנוכחותם תהיה מורגשת על-ידי הנהלה כי נמצאים בכל ימי השבוע במשרד גבוה משל עובדים המועסקים היברידית מהבית?".

לפרסום המדעי

לפרסום בתקשורת:

 וואלה

אייס


קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Croes, Rob C. / Anefo - [1] Dutch National Archives, The Hague, Fotocollectie Algemeen Nederlands Persbureau (ANeFo), 1945-1989

"פיסיקאי מחונן, יהודי חם ותומך ישראל נלהב": פרופ' צבי פירן ממכון רקח לפיסיקה על זוכה פרס הנובל הפיסיקאי פרופ' סטיבן ויינברג, שהלך לעולמו

27 יולי, 2021

crested_rat_insitu

מכרסם שחי במדבר יהודה לפני 100 אלף שנים שופך אור על "הפרוזדורים האקולוגיים" שבני האדם הקדמון הגיעו מאפריקה ללבנט

27 יולי, 2021

קרא עוד
ממכרסם שחי לפני כ-100 אלף שנים במדבר יהודה חושף עדות ל"פרוזדור אקלימי" מאפריקה לאירופה, בו שרר אקלים יבש פחות שאולי היה זה שסייע לבני האדם הקדומים לחצות את המדבריות שבין הסוואנה האפריקאית והלבנט - כך נטען במחקר חדש שפורסם בכתב העת PNAS אותו הוביל ד"ר איגנסיו לזגבסטר מאוניברסיטת חיפה ומהמוזיאון לטבע בברלין בשיתוף עם ד"ר אורי דוידוביץ' מהחוג לארכאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית וחוקרים אחרים מאוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת מונפלייה, המכון הגיאולוגי ורשות העתיקות.

המחקר מתאר מכלול עצמות של תת מין של חולדת הרעמה, מכרסם גדול ונדיר שחי כיום במזרח אפריקה והתגלה בחפירות של רשות העתיקות והאוניברסיטה העברית בשנת 2016. "הצלחנו להפיק DNA מהעצמות הקדומות במעבדה לפלאוגנומיקה —ה-DNA הקדום ביותר שהופק מעצמות באזורנו עד כה. ניתוח גנטי ומורפולוגי מעלה שמדובר בתת-מין של חולדת הרעמה שחיה כיום במזרח אפריקה. כלומר, מדובר בבעלי-חיים מאוד-מאוד קרובים ולכן אם היום מין זה חי באזורים לחים, רוב הסיכויים שגם לפני כ-100 שנים תת המין שמצאנו היה זקוק לאותם התנאים", אומרים החוקרים.

לאורך מאות ואף מיליוני השנים האחרונות הייתה נדידה של מיני אדם קדומים מאפריקה לאזור הלבנט ומשם לאירופה. בנדידות הקדומות ביותר, שהחלו כבר לפני 1.8 מילוני שנה מאמינים החוקרים כי "פרוזדורים אקולוגיים" בין הסוואנה של אפריקה לבין הלבנט אפשרו לבני אדם קדמונים אלו לחצות את המדבריות הסהרו-ערבית שחוצצות בין שני אזורי האקלים. אולם כאשר מדובר בנדידה שארעה לפני כ-100 אלף שנים, של בני אדם מודרניים, לא ברור לחוקרים האם הנדידה התאפשרה בזכות "פרוזדורים" כאלה או שמא קפיצה טכנולוגית כלשהי אפשרה להם לחצות את המדבריות.

המחקר הנוכחי נערך במסגרת פרוייקט DEADSEA_ECO במימון המועצה האירופית למדע (ERC). הפרוייקט לומד את קשרי הגומלין בין בעלי-החיים במדבר יהודה לבין האדם במשך עשרות אלפי השנים האחרונות. במהלך עבודתם ניתחו החוקרים מכלול של מאות עצמות ממערה בדרום מדבר יהודה, בהן עצמות של חולדת הרעמה – מכרסם גדול שמגיע למשקל של כק"ג, שחי כיום במזרח אפריקה, אזור עם אקלים גשום, בעל צמחייה ירוקה וצפופה.

בדיקת פחמן 14 הצליחה לתארך את אחת העצמות לתקופה שלפני 42 אלף שנים. שאר העצמות לא היו ניתנות לתארוך בשיטה זו – כלומר, הן היו בנות למעלה מ-50 אלף שנים. חוקרי המכון הגיאולוגי הגיעו לעזרת החוקרים והצליחו לתארך שברי גבס שהתגלו בזיקה לעצמות ולתארך בעזרתם את הגבול התחתון להופעתם של המכרסמים ללפני 120 אלף שנים. כך קיבלו החוקרים את חלון הזמן שבמהלכו חיו חולדות אלה במדבר יהודה.

מה שסייע עוד בתארוך היה ה-DNA שהצליחו החוקרים להפיק מהעצמות, הודות לרמת השימור הגבוהה שלהם. בזכות ה-DNA וניתוח מורפולוגי מדוקדק הצליחו החוקרים לאפיין את השרידים כתת מין נכחד של חולדת הרעמה החייה כיום במזרח אפריקה. החוקרים אף זיהו כי הקרבה הגנטית מעידה על פיצול בין חולדות הרעמה בנות ימינו לבין אלו שנמצאו במדבר יהודה לפני כ-120 אלף שנים, בהלימה עם שיטות התיארוך האחרות. לדבריהם, כמו קרוביו באפריקה גם תת-מין זה התאפיין בהגנות מיוחדות מפני טורפים, הכוללות עצמות גולגולת עבות במיוחד ופרווה רעילה. מקור הרעל בקליפת עץ שחולדת הרעמה לועסת ומורחת על שערות סופגות בצידי גופה. "אולם חשוב מכך, הקרבה הגנטית מאפשרת לנו להניח כי גם תת המין הקדום חי בסביבה אקלימית דומה לזו שהוא חי בה כיום. ומכיוון שמין זה לא מתאפיין ביכולות טכנולוגיות מיוחדות ואופן ההתפשטות שלו הוא באמצעות תזוזות איטיות על פני אזורים דומים מבחינה אקלימית, אנו מניחים כי אותו מין אפריקאי הגיע למדבר יהודה דרך פרוזדור אקלימי קדום. סביר גם להניח שבני האדם שנדדו באותה תקופה מאפריקה ללבנט נעזרו גם הם באותו פרוזדור אקולוגי", סיכמו החוקרים.

לפרסום המדעי: https://www.pnas.org/content/118/31/e2105719118

לפרסום בתקשורת: N12, news1, ynet, הארץ באנגלית

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. צילום: דנה פילוסוף

האקתון מטעם ובהובלת המכון לקרימינולוגיה: האלימות החמורה הגואה בחברה הערבית

26 יולי, 2020

ביום שלישי (28.7) ייערך האקתון ראשון מסוגו בזום, מטעם ובהובלת המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשותפות עם משרד המשפטים ומשטרת ישראל, בנושא האלימות החמורה הגואה בחברה הערבית. במהלך ההאקתון ישתתפו גורמים שונים ממספר גופים, ביניהם בכירים ממשטרת ישראל, משרד המשפטים, השלטון המקומי, המשרד לביטחון פנים ועוד. לצורך ההאקתון נבחרו שישה יישובים בהם בעיית האלימות היא חמורה במיוחד, ומכל יישוב נבחרו מספר גורמים מהגופים שצוינו לעיל, שיידרשו לשתף פעולה יחד בתחרות ייחודית.

logo

הבהרה: מתווה הלימודים הקיים נמשך

28 מאי, 2020
מרבית השיעורים ממשיכים להתקיים לעת עתה באופן מקוון, ולצדם יתקיימו שיעורים מסוימים בקמפוס. נמסרה הודעה לסטודנטים שמשתתפים בקורסים שיתקיימו מעתה בקמפוס. סטודנטים שלא יוכלו להגיע לקמפוס יוכלו להמשיך ללמוד בהוראה מרחוק. אם לא נמסרה הודעה אחרת למשתתפים בקורס, השיעורים בקורס ממשיכים להתקיים מרחוק. הבחינות יתקיימו בקמפוס.
שוחטר במהלך משבר הקורונה. צילום באדיבות דוברות משטרת ישראל

סקר: איומים בקנסות או במעצר במשבר הקורונה לא שינו את התנהגות הישראלים

26 מאי, 2020

קרא עוד
סקר חדש שנערך בימים אלה בהובלת פרופ' חגי לוין מביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית בירושלים ויו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ובשותפות עם פרופ' ענת זיידמן-זית מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב - כחלק מסדנה מסכמת בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה - בחן את דעת הקהל הישראלי במהלך משבר הקורונה. מדובר בסקר שבוצע כחלק ממחקר בינלאומי נרחב, לו שותפים יותר מ-50 מדינות, שנועד להעריך את הערכת תפיסות הציבור ברחבי העולם לאחר משבר הקורונה.

הסקר חולק לשני שלבים - גלים, כשהגל הראשון נועד להעריך את תפיסות הציבור, הדאגות והתגובות לצעדים השונים שנקבעו כדי למנוע או להפחית את התפשטות נגיף הקורונה. הגל השני של השאלון נועד להעריך כיצד נגיף הקורונה משפיע על היבטים שונים בחייהם של אנשים, שהשתנו מאוד בגלל המגיפה. ניתן למלא את השאלון בקישור: http://Mbmc-cmcm.ca/covid19/

בשאלון בעברית עליו ענו המשתתפים ישנם שישה נושאים עיקריים ועשרות שאלות אישיות שנוגעות לתקופת משבר הקורונה, כמו מה היו מקורות המידע שעליהם הסתמכו הנבדקים בנוגע להתפרצות נגיף ה-COVID-19, ועד כמה פחדו לפתוח מכתבים ומשלוחים מחשש להידבק בנגיף. בנוסף, הופיעו שאלות על התחושות בנוגע לפעולות שננקטו על ידי הממשלה ורשות הבריאות המקומית כדי למנוע ו/או להפחית את התפשטות ה-COVID-19, ועד כמה היה קשה לעבוד מהבית במהלך תקופת הסגר. כן, הוסבר כי כל הנתונים נאספים באחסון מאובטח בשרת של אוניברסיטת קוויבק במונטריאול (קנדה), המפעיל את תוכנת איסוף הנתונים של השאלון, והובטח כי תוצאות המחקר יפורסמו באתר המחקר הראשי והם יהיו זמינים לכלל הציבור.

בקרב 1,523 ישראלים )מתוכם 65% נשים( שהשתתפו בסקר הישראלי בעברית (בעולמי השתתפו בסך הכל בגל הזה כ-35,000 נבדקים), 86% ציינו כי הצעדים שננקטו בישראל היו חשובים מאוד לעצירת ההתפשטות. מאידך, 67% סברו שהצעדים היו מותאמים למצב, בעוד ש-18% סברו שהצעדים היו לעיתים מחמירים מדי. בקרב משתתפי הסקר ממדינות אחרות, רק 6% סברו שהצעדים היו מחמירים מדי, כלומר בישראל פי שלושה סברו שהצעדים היו מחמירים מדי בהשוואה למדינות אחרות. כמו כן, המשתתפים, הן בישראל והן בעולם, דאגו יותר מכך שבני משפחתם שאינם גרים איתם יידבקו בנגיף הקורונה מאשר שהם יידבקו בו בעצמם.

הגורמים שדווחו כמשפיעים ביותר על ההיענות להנחיות הריחוק הפיזי היו מידע על אופן התפשטות הנגיף, כיצד פעולות של כל אדם תסייענה להאטת התפשטות הנגיף וכיצד הן מצילות חיים. לעומת זאת לאיומים בקנסות, למעצר או אשפוז בכפייה של מפרי בידוד ו\או של האוכלוסייה כולה שהייתה בסגר, שהוצגו והועברו מדי ערב על ידי כלי התקשורת, הייתה ההשפעה הנמוכה ביותר. כלומר, הישראלים לא התרגשו מהאיומים במהלך משבר הקורונה.

פרופ' חגי לוין מסביר כי "הבנת הגורמים המניעים את הציבור ליישם התנהגות בריאותית כדוגמת ריחוק פיזי, חיונית בכל שלבי המגפה. הפחדה איננה הכלי המיטבי להנעת הציבור לפעולה ועדיף לתת לציבור מידע, דוגמא אישית והמלצות מעשיות כיצד להגן על בריאותו ובריאות היקרים לו. לקראת המשך החיים בצל הקורונה כיום והאפשרות של גל שני בעתיד, חיוני ללמוד את הלקחים לשיפור התקשורת עם הציבור, והנעתו להתנהגות בריאותית נכונה בהתאם למצב התפשטות הנגיף". פרופ' זיידמן-זית הוסיפה: "ככל שיותר אנשים יימלאו את הסקר, כך נוכל ללמוד כיצד ניתן לעזור לציבור להתמודד טוב יותר עם ההשפעות של נגיף הקורונה".

הסקר הישראלי נערך בהשתתפות הסטודנטיות יפעת אורי, רות סניר, שירלי אדלשטיין ותאנה גולדפרד. כאמור, המחקר כולו מאוגד במרכז לרפואה התנהגותית במונטריאול (www.mbmc-cmcm.ca), המשויך לאוניברסיטת קוויבק באוניברסיטת מונטריאול ואוניברסיטת קונקורדיה בקנדה, שריכז צוות בינלאומי של מעל 130 חוקרים ביותר מ-40 מדינות ברחבי העולם, ביניהם גם הצוות הישראלי.

 

מבין הפרסומים בתקשורת לגבי הסקר:

כאן 11: https://www.kan.org.il/Item/?itemId=71447

מקור ראשון: https://www.makorrishon.co.il/news/231831/

בחדרי חרדים: https://www.bhol.co.il/news/1103870

ערוץ 7: https://www.inn.co.il/News/News.aspx/438386

כל רגע: http://kore.co.il/viewArticle/64331

קראו פחות
תרנגולים

מחקר חדש מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה מגלה כי ביצועי הרבייה של תרנגולים משתפרים בהתאם לשינויים בצבע התאורה

29 אפריל, 2021

באנר

חבר הנאמנים: פרופ' אשר כהן נבחר לכהונה שנייה כנשיא האוניברסיטה, פרופ' מונא חורי-כסאברי נבחרה לכהן כסגנית נשיא האוניברסיטה לאסטרטגיה ומגוון

28 אפריל, 2021

ראה גם: סגל, סטודנטים
הר הצופים

הוכרזו מקבלי פרס הרקטור השנה לאנשי סגל וסטודנטים מצטיינים

25 אפריל, 2021

טקס הענקת פרס הרקטור השנה יתקיים ביום רביעי, ט"ז בניסן תשפ"א (28.4.2021) בשעה 18:00, באולם עצמאות מקסיקו, קמפוס הר-הצופים.

 

כמדי שנה יחולקו בטקס הפרסים הבאים:

פרס הרקטור לחוקרים מצטיינים על הצטיינות במחקר, בהוראה ובהשתתפות פעילה בחייה האקדמיים של האוניברסיטה. להלן שמות הזוכים ונימוקי הוועדה:

פרופ' ענבל ארנון, המחלקה לפסיכולוגיה, הפקולטה למדעי החברה

alyssa_arre

מחקר חדש של חוקרים מהמחלקה לפסיכולוגיה: גם לקופים יש מודעות (ותת מודע)

25 אפריל, 2021

ההבחנה בין המודע לבין התת מודע היא אבן פינה של התרבות המערבית. התודעה האנושית נתפסת לעתים קרובות כפסגת היצירה האבולוציונית. היא מאפשרת רגשות, מוטיבציות, קבלת החלטות, ותכנונים לטווח ארוך. התודעה נתפסת לעתים קרובות ככזו שהופכת אותנו מסתם חיה, לחיה מוכשרת במיוחד, שככל הנראה שולטת היום בעולם – לטוב ולרע. אבל האם לכל בעלי החיים יש תודעה? כל בעל חתול, כלב או דג, יישבע שלחיית המחמד שלו יש תודעה. אבל איך יודעים?

 

האגם במערת אילון צילם י. נעמן

מערת איילון שבה חיים מינים נדירים מאוד של בע"ח, המהווים עדות יחידה לאקלים הטרופי הקדום ביותר ששרר באזורנו - על סף אסון אקולוגי

22 אפריל, 2021

קרא עוד
מערת איילון היא רשת מחילות אדירה וטבעית, באורך של 2,700 מטר, באזור מחצבת מפעל נשר ברמלה שבשפלת יהודה. רשת מחילות זו ידועה כמקום היחיד בעולם שמערכת החי שלו אינה קיימת בשום מקום אחר - כל מיני בעלי חיים שהתגלו בה הם אנדמיים, כלומר אינם מוכרים ממקומות אחרים. לבעלי החיים היבשתיים שנמצאו במערה לא נמצאו קרובים ברמת המין והסוג בשום מקום אחר בעולם - מה שמעיד על ייחודם, בידודם ורמת האנדמיות שלהם. בניגוד לרוב החי בעולם שמנצל את אנרגיית השמש, בעלי החיים שבמערה מתקיימים על מקורות אנרגיה פנימיים במי התהום הנחשפים במערה.

לפני מספר ימים פורסם בכתב העת Quaternary International מאמר מדעי המנתח את חשיבות החיים במערה להבנת ההתפתחות הביו-גיאוגרפית והגיאולוגית של ישראל ומזרח הים התיכון (ראה למטה). הוא נכתב בידי פרופ' עמוס פרומקין, ד"ר חנן דימנטמן וישראל נעמן מהאוניברסיטה העברית. במחקר התברר כי האבות הקדומים של בעלי החיים הייחודיים למערת איילון חדרו למערה לפני מיליוני שנים, עוד טרם ירדו פני הים התיכון במה שמכונה "האירוע המסיני". באירוע זה הים-התיכון כמעט והתייבש, כך שבעלי החיים שבמערה מהווים סוג של 'מאובנים-חיים' שמתעדים את האקלים הלח-חם ששרר באזורנו בתקופת המיוקן, עוד לפני תקופות הקרח והיובש שגרמו להכחדת אבותיהם מחוץ למערה. קרוביהם של כמה מבעלי החיים במימי המערה חדרו עוד קודם אל אזור הכנרת וים המלח, אשר היו מחוברים אז אל הים התיכון ויצרו לגונה גדולה. עדות לכך היא הימצאותם של קרובים רחוקים של אותם בעלי חיים במעיינות בשפת הכנרת וים המלח.

גילוי מערת איילון התרחש באופן מקרי, כאשר דחפור עסק בכרייה במחצבה בשנת 2006 ובמהלך עבודתו חתך את אחת ממחילות המערה. בחינת הפתח וגילוי המערה אליה הוא מוביל נעשתה על ידי ישראל נעמן, לשעבר תלמיד תואר שני לגאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. מאז נחקרת המערה על ידי צוותים מהאוניברסיטה העברית ומארצות שונות. חקר מערת איילון הוא דוגמה למחקר רב-תחומי הכולל גיאולוגיה, הידרולוגיה, גיאומורפולוגיה, גיאוכימיה, מיקרוביולוגיה וזואולוגיה. לכן, מעורבים במחקר חוקרים ממוסדות ותחומי מדע רבים.

המערה היא השלישית בגודלה בישראל, אחרי מערת מלח"ם שבהר סדום שאורכה כעשרה קילומטר ומערת חריטון שבמדבר יהודה (שאורכה כארבעה קילומטר). המערכת האקולוגית שבמערה הותאמה לחלוטין לתנאים השוררים בה ועל כן הוחלט להשאירה סגורה לציבור, בניסיון לשמר את מערכות החיים הקיימות בה.

"למרות שחלפו 15 שנה מאז גילוי המערה ועל אף חשיבתה הייחודית, היא טרם הוכרזה כשמורת טבע. יש לסיים את הליכי הכרזתה כשמורה במהירות ולפעול להגנתה מפני תהליכים המסכנים את בעלי החיים שבה, הנמצאים בסכנת הכחדה מוחשית", אומר פרופ' עמוס פרומקין מהמרכז לחקר מערות שבמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. "בהיעדר הגנה וניטור מתאימים, המצב במערה מידרדר בימים אלה בשל חדירת מינים פולשים, מים, אוויר וזיהומים מבחוץ, חציבת הסלע שסביב המערה, וכן בגלל שינויי מפלס מי התהום בשנים האחרונות. סכנות עתידיות המאיימות על המערה כוללות גם את המשך החציבה ותוכנית להחדרת מי נגר מנחל איילון למחצבה ולאקוויפר של המערה. אנו קוראים לרשויות להתעורר ולפעול בטרם נאחר את המועד ונאבד ערך טבע שאין לו תחליף".

דר' אור קומאי, אקולוג הנתונים של המארג (התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע), מציין כי כחלק מפרויקט הכנת הספר האדום לחסרי חוליות בישראל, נעשית בימים אלו גם הערכת סיכון למצב מיני העקרבים בישראל. אחד ממיני בעלי החיים במערה הוא עקרב-סומא איילון (או בשמו המדעי עקרב ישרחנני), שאין לו קרובי משפחה בעולם הישן, אך ממנו לא נמצאו עדיין פרטים חיים והוא מוגדר בסכנת הכחדה חמורה. ישראל נעמן הציע כי עקרב זה אכלס את המערה עד אמצע המאה העשרים, על פי מצב השתמרות הפרטים שהתגלו. "העקרב שהתגלה במערת אילון הוא, נכון לעכשיו, המין היחיד של עקרב מערות שתועד מישראל. למרות שלא נמצאו עד כה עקרבים חיים במערה, לא ניתן לשלול את קיומם בתוך מערכת המחילות ושימור המערה ואפשרות לגילויים בעתיד עשויים לסייע בהבנת תהליכים אבולוציונים וסביבתיים", מסביר יורם צביק, מאסטרנט החוקר עקרבים מהאוניברסיטה העברית.

דר' אפרת גביש-רגב, מאוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית, אומרת כי עקרב זה בפרט, ומיני עכבישנים שנצפו במערה בכלל, מהווים דוגמה לחשיבות הרבה בשימור המערה וסביבתה כבית גידול הכולל מספר מינים אנדמיים הנמצאים בסכנת הכחדה בגלל האיומים על המערה. זוט-עקרב איילוני, מין אנדמי אחר שנמצא במערה, נעלם ממנה בתצפיות האחרונות שנערכו בה, יתכן וכתוצאה מירידת מפלס דרסטית של מי התהום באגם המרכזי שבמערה או אף עקב טריפה על ידי מין פולש של עכביש שחדר לאחרונה למערה דרך הפתחים החדשים שנפערו עקב החציבה –כך קובע שלמי אהרן, דוקטורנט וחוקר עכבישים באוניברסיטה העברית.

פרופ' פרומקין מסכם: "שנים רבות לאחר מציאתם והגדרתם של בעלי החיים הנדירים במערת איילון עודכנה רשימת ערכי הטבע המוגנים בישראל. בצעד ראוי אם כי מעט מאוחר, נכללו בה גם חלק ממיני בעלי החיים מהמערה (רק המינים החיים בסביבה האקווטית של המערה). הדבר מסייע בשימור המערה שכן כל פגיעה בה ובתנאים הקיימים בה תוביל לפגיעה באותם בעלי חיים, דבר שכעת אסור על פי חוק, אך ללא הכרזה על המערה וסביבתה כשמורת טבע רשמית קשה יהיה לאכוף את החוק".

 

לפרסום המחקרי: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S104061822030803X

לפרסום בתקשורת: 

הארץ - https://www.haaretz.co.il/nature/.premium-1.9709275

http://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=true...

ישראל היום - https://www.israelhayom.co.il/animals/article/2717408?fbclid=IwAR3pv4JWw...

News1 - https://www.news1.co.il/Archive/001-D-439411-00.html

4x4 - https://www.4x4.co.il/article/14041

ערוץ 7 - https://www.inn.co.il/news/490295

הידען - https://www.hayadan.org.il/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%99%D...

קראו פחות
פרופ' אלברט איינשטיין

שיחה עם פרופ' אלברט איינשטיין - עכשיו זה אפשרי!

21 אפריל, 2021

קרא עוד

בינה מלאכותית שפותחה באוניברסיטה העברית מאפשרת לשוחח עם המדען המפורסם! נסו זאת בעצמכם >>

https://digitalhumans.com/digital-einstein/

לפרסומים בתקשורת: http://www.ifatmediasite.com/ms/radiomp4/2021/04/20/10622758.mp4

קראו פחות
cannabis

יום הקנאביס הבינלאומי: הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה מקימה את המתחם המתקדם בישראל ובין היעילים בעולם לגידול ומחקר בקנאביס– מהזרע ועד הצריכה

20 אפריל, 2021

קרא עוד
בשנים האחרונות הולך וגובר הצורך במחקר מדעי מעמיק ורב-תחומי של צמח הקנאביס על מנת לייעל את יצור חומרי הגלם לתעשיית התרופות ולהרחיב את היישומיים גם לתעשיות נוספות המשתמשות בחומרי הגלם שמייצר הצמח.כבר היום מתנהל במספר מעבדות בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות מחקר בנושא גידול הקנאביס, אך על מנת להיענות לצורך ההולך וגדל במחקר אקדמי איכותי בצמח, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית ברחובות מרחיבה את פעילותה בנושא ומקימה מתחם מתקדם ומאובזר לגידול קנאביס – הראשון באוניברסיטה בישראל.

 

המתחם החדש ישמש הן למחקר אקדמי בסיסי והן כמחקר יישומי לחברות מחקר פרטיות ומטרתו תהיה לימוד מקיף על הצמח, גידולו ושימושיו ויכלול שיתוף פעולה של כל הפקולטות ובתי הספר הרלוונטיים באוניברסיטה, כולל כל מכוני המחקר בפקולטה לחקלאות ומכונים נוספים מתחומי הרפואה והרוקחות. פרופ' מנחם מושליון מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות, היועץ המדעי של המיזם, פירט עוד על ייעודו של המתחם: "בגלל ששנים רבות גידול הצמח היה לא חוקי ברוב העולם, יש המון פערי ידע מאוד בסיסיים שצריך להשלים, לדוגמה מהם תנאי ההשקיה הדישון והתאורה האופטימליים לגידול קנאביס? מה הן ואיך ניתן לטפל במחלות והמזיקים של הצמח תוך הפחתת השימוש בהדברה כימית, שיכולה לסכן את משתמשי הצמח בשלבים מאוחרים יותר? בנוסף לשאלות הבסיסיות, כמובן שהמתחם ייתן פתרונות לגנטיקאים השואפים לפתח זנים חדשים שיותאמו למטרות רפואיות שונות וזנים עמידים יותר שניתן יהיה לגדל בקלות באקלים הישראלי ללא צורך במכשור מיוחד וחממות יקרות". בגידול ומחקר הקנאביס יהיו שותפים גם סטודנטים לתואר שני ושלישי בפקולטה לחקלאות, שישלבו את העבודה במתחם עם תחומי המחקר שלהם.

 

לאוניברסיטה העברית יתרון ממשי במחקר קנאביס על המוסדות בישראל וגם על מוסדות רבים בעולם, לאור העובדה שכל שלבי המחקר, החל משלב הזרעים, הקרקע והמים דרך אופטימיזציה של הגידול ועד הניסויים הקליניים בבעלי חיים ובני אדם, נעשה במוסד אחד ועם מינימום בירוקרטיה. בנוסף, מדובר בפעם הראשונה שמוצעת שותפות עסקית פרטית-אקדמית לקידום מחקר ופיתוחים בתחום. במקום שחברות פרטיות יחזרו אחר חוקרים מובילים מהאקדמיה על מנת לקדם את המחקר שהן מקיימות לשימושן, החוקרים המובילים יהיו נגישים לנושא תוך עבודתם האקדמית, עם כל הנגישות למשאבי הידע האדירים שהאוניברסיטה העברית מציעה.

 

לצורך הקמת המתחם, הקצתה האוניברסיטה העברית שטח של כדונם בתוך שטחי הפקולטה לחקלאות ברחובות שיכלול, בין היתר, חממות וחדרי גידול. עתה, האוניברסיטה מחפשת שותף אסטרטגי לפרויקט - יזמים, חברות תרופות, חברות גידול קנאביס, וכל משקיע או גוף אחר בעל ניסיון רלבנטי - אשר יהיה מוכן להשקיע את העלויות הנדרשות לצורך הקמת הקומפלקס, עלויות שמוערכות כיום בסך של כ-10 מיליון שקלים ולהקים את המתחם בצורה המיטבית.

 

לכתבה באתר mako

קראו פחות
הלל פורסטנברג

פרופ' הלל פורסטנברג הצטרף לקיר הנובליסטים בעקבות זכייתו בפרס אבל לשנת 2020

18 אפריל, 2021

היום (א') התקיים טקס הסרת הלוט מעל תמונתו של הלל פורסטנברג בקיר הנובליסטים של האוניברסיטה העברית בנוכחות הנהלת האוניברסיטה, מתמטיקאים בכירים ממכון איינשטיין למתמטיקה בו חוקר פורסטנברג ובני משפחתו. בזאת, הצטרף פרופ' פורסטנברג לרשימה מכובדת של חוקרים מהאוניברסיטה שהגיעו לפסגה העולמית בתחומם, דוגמת אלברט איינשטיין, ישראל אומן, אילון לינדנשטראוס, דניאל כהנמן, עדה יונת ואהרן צ'חנובר.

יזכור

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה

14 אפריל, 2021
יזכור
נִזְכּוֹר אֶת רֵעֵינוּ, אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵינוּ, תַּלְמִידֵי הָאוּנִיבֶרְסִיטָה הָעִבְרִית וְעוֹבְדֶיהָ שֶׁנָּפְלוּ בְּמַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל וּבְמוֹתָם נָתְנוּ לָנוּ חַיִּים; וְאֶת מִי שֶׁנִרְצְחוּ בִּידֵי בְּנֵי עַוְלָה בִּפְעוּלוֹת טֵרוֹר.

ראה גם: סגל, סטודנטים
prof Alex retzker. YITZ WOOLF PHOTOGRAPHY for huji

"רגע ייחודי בתולדות המדע": האוניברסיטה העברית ואמזון ווב סרוויס AWS סיכמו על ביצוע מחקרים בתחום המחשוב הקוונטי

12 אפריל, 2021

 המרכז למחשוב קוונטי של האוניברסיטה העברית יערוך מחקר ממוקד בחומרה של מחשוב קוונטי

זהו הסכם ראשון ראשון בין אמזון ווב סרוויס AWS ומוסד אקדמי בישראל לפיתוח טכנולוגיות קוונטים

האם מים כבדים הם גם מתוקים. איור

מחקר חדש פותר מחלוקת ארוכת שנים בנוגע לטעמם של המים הכבדים

11 אפריל, 2021

מחקר ייחודי באוניברסיטה העברית מצא כי מים כבדים מתוקים יותר באופן מובהק ממים רגילים, ואף עשויים למסך מרירות קלה. "המידע החדש יוכל לעזור בעתיד בפיתוח דורות חדשים של ממתיקים", קובעות החוקרות

דר גודה קולר. צילום ארקדי ורונין

דר' ג'ודה קולר במאמר דעה לרגל חודש קבלת האוטיזם: אוטיזם היא לא מילה גסה

11 אפריל, 2021

קרא עוד
בשנה שעברה הופנתה למעבדה שלנו משפחה לצורך מחקר על ילדים צעירים עם אוטיזם. המשפחה בהחלט התאימה למחקר אבל הייתה בעיה אחת: ההורים לא ידעו שילדם מאובחן עם אוטיזם. הסיבה לכך היא שגם בשיחה עם הצוות המאבחן וגם בדו"ח האבחון שנמסר להם, נאמר להם שלילדם יש "בעיית תקשורת". המונח הבעייתי הזה נפוץ היום במידה כזאת שהשם הרשמי לכיתות המיועדות לילדים עם אוטיזם הוא "כיתות תקשורת". ריכוך זה של המונח להורים אינו משרת אף אחד, והוא גם לא מדויק.

כדי לאבחן א/נשים עם אוטיזם, צריכים להימצא ליקויים בתקשורת ובאינטראקציה החברתית, כמו גם התנהגויות מוגבלות וחזרתיות ו/או תחומי עניין סטריאוטיפיים שמקשים על היכולת של האדם לתפקד באופן יומיומי. תקשורת נמצאת במרכז הסיפור, אך אינה עומדת בפני עצמה. כאן ראוי לציין כי ישנם אנשים עם אוטיזם בעלי יכולות תקשורת תקינות (כלומר מסוגלים להעביר ולקבל מסרים מאחרים), המתקשים רק בשימוש החברתי או הפרגמטי בשפה.

השימוש היופמיסטי ב"תקשורת" אינו האתגר היחיד בטרמינולוגיה בתחום האוטיזם כיום. האם עלינו לומר שמישהו הוא "אוטיסט" או "על הספקטרום"? "הפרעת ספקטרום האוטיסטי" או פשוט "אוטיזם"? במקרה הזה אין נכון או לא נכון, אלא רק ביטוי של השקפות שונות בנוגע לקטגוריה האבחנתית ומוגבלויות בכלל. לעומת זאת, למונח "תקשורת" אין מקום בשיח על אוטיזם. תחשבו רגע על המשפחה מהמחקר שקבלה אבחנה אבל למעשה לא קבלה. שעברה את כל החששות והספקות, לגבי ילדם ולגבי עצמם כהורים, שעברו את רשימת ההמתנה, את התהליך האבחוני ובסוף יצאו עם אבחנה שהיא לא אבחנה. בלי לדעת לאן פניהם ואפילו איזה מילים להכניס לגוגל. כל זה בגלל שמישהו חשש לפגוע, להגיד ולכתוב משהו שאולי יוביל לדמעות, לעצב, לכעס. אלא שזה גם עלול להוביל לתמיכה, ולתהליך של השלמה והתקדמות.

אפשר רק להניח, באופן דומה, שהשימוש המקורי במונח "תקשורת" במשרד החינוך היה ניסיון להגן על משפחות וילדים מפני אמירת המילה "אוטיזם" בקול. אך אנחנו יודעים שכאשר אנו נמנעים משימוש במילה מסוימת, הסטיגמה סביבה גדלה וגדלה, מהדהדת דרך גני ילדים, חצרות בית ספר ומקומות עבודה. כך המונח "אוטיסט" הופך למונח שנעשה בו שימוש מפחית ערך על-ידי ילדים ומבוגרים כאחד. אולי אם ילדים לא-אוטיסטים היו שומעים את התלמידים מהכיתה בהמשך המסדרון, או את הילד בכיתה שלהם, מדברים בפתיחות על היותם אוטיסטים, הם היו מרגישים פחות בנוח עם שימוש בלתי הולם במונח.

בתחילת מרץ פרסמה אגודת האוטיזם באמריקה וארגוני מוגבלויות מובילים אחרים הצהרה כי תפסיק לקרוא לחודש אפריל חודש המודעות לאוטיזם ותתחיל לקרוא לו חודש קבלת האוטיזם. אי לכך, הוחלט על ידי רבים ברחבי העולם כי נציין בסופ"ש הקרוב את יום המודעות והקבלה הבינלאומי לאוטיזם. מודעות? כולם שמעו כבר על אוטיזם, החברה מודעת למונח. בכך שאנו מקבלים ולא רק מודעים לשם הזה, על ידי אמירתו בקול רם, על ידי דחיית הסטריאוטיפים וההטיה הנמשכים, אנו יכולים להתקדם כחברה ממודעות לקבלה.

 

דר' ג'ודה קולר הוא ראש המגמה לחינוך מיוחד ומרצה לפסיכולוגיה קלינית של הילד באוניברסיטה העברית. שם הוא מנהל את המעבדה לחקר אוטיזם בילדים ומשפחות ובין מייסדי המרכז לאוטיזם של האוניברסיטה.

 

פרסום בתקשורת: https://www.zman.co.il/writer/13964/

קראו פחות
מצבה

מחקר חדש של חוקרים מביה"ס לבריאות הציבור מצא כי ניצולי שואה מתים יותר ממחלות לב ומסרטן בהשוואה לקבוצת אוכלוסייה מקבילה עם נסיבות חיים שונות

7 אפריל, 2021

היענות הציבור

צוות מומחים בין-תחומי: "האלטרנטיבה האמתית לסגר כללי - הירתמות הציבור"

8 ספטמבר, 2020

אחד הדברים המהותיים ביותר הוא שבעת מגפה נדרשת היענות של הציבור - לאורך תקופה ארוכה יחסית – באימוץ התנהגות שבמקרים רבים פוגעת ברווחה האישית ובחוסן הכלכלי של הפרטים. זו למעשה האלטרנטיבה האמתית לסגר כללי. צוות חוקרים ממוסדות אקדמיים רבים, ביניהם פרופ' אליצור בר-אשר סיגל, ד"ר נטע ברק קורן ופרופ' רות פת הורנצ'יק מהאוניברסיטה העברית, אפיין את האתגרים והמליץ המלצות ראשוניות כיצד להתמודד איתם. המסמך עומד על סוגי הבעיות המונעים מהציבור להירתם להתמודדות עם המגפה, ומצביע על תחומי הידע והמומחיות הרלוונטיים הנדרשים כדי להתמודד עם בעיות אלה.

img

בקרוב באוניברסיטה העברית: מעבדה אוניברסיטאית לאומית ראשונה בארץ לחקר נגיפי SARS-CoV-2 חיים

8 ספטמבר, 2020

מפא"ת במשרד הביטחון, יחד עם האוניברסיטה העברית בירושלים ומשרד האוצר, הכריזו היום על הקמת מעבדה חדשה וייחודית, שתאפשר לבצע מחקרים מדעיים ואקדמיים בנגיפי SARS-CoV-2 חיים. האגף הראשון של המעבדה לטיפול בנגיף וברקמות כבר נפתח לפעילות. האגף השני ייפתח במהלך חודש נובמבר.

אילוסטרציה של מבנה הניסוי

מחקר בינלאומי חדש בראשות פרופ' דני פורת: היכן בדיוק עובר הזרם החשמלי במולקולת דנ"א?

7 ספטמבר, 2020

בקצרה: מחקר שהתפרסם ב-Nature Nanotechnology בראשות פרופ' דני פורת מהאוני' העברית הדגים לראשונה הולכת זרם חשמלי משמעותי למרחק רב במולקולות של דנ"א. החוקרים הופתעו לגלות כי ההולכה החשמלית עוברת בשידרת הדנ"א, שנחשבה ערוץ הולכה לא סביר. הגילוי משמש כיום כבסיס לפיתוח גלאי שיוכל לזהות ברגישות ובמהירות סמנים לסרטן ואף את וירוס הקורונה.

קצב הגידול של המאושפזים במצב בינוני וקשה, המושפע מצעדי מנע והנחיות ממשלתיות, בעיכוב של כ-10-12 ימים. ניתן להבחין בצורות השונות של הגל הראשון והשני דרכו

חוקרים מהאוני' העברית בקבינט הקורונה: עלייה מובהקת בחולים החדשים במצב בינוני וקשה, חלה יציאה מיציבות, הסיכון הנוכחי מחייב פעולה נמרצת

3 ספטמבר, 2020

דו"ח חדש שפורסם ע"י צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית והדסה קובע כי מקדם ההדבקה עלה חזרה מעל ל-1, וכי בשבועיים הקרובים יש לצפות לכ-600 חולים במצב קשה מהנגיף. החשש שלהם הוא מפני אי ספיקה בבתי החולים. נתוני הדו"ח הוצג במהלך ישיבת קבינט הקורונה

ד"ר אורן קולודני. צילום נדיה בלקינד

חוקרים מציעים גישה חדשה להתמודדות עם הקורונה: הכנסת מערכת החיסון לפעולה עוד לפני שהגוף מותקף ע"י הנגיף

17 אוגוסט, 2020

לדברי חוקרים מהאוני' העברית, אוני' סטנפורד והמרכז הבינתחומי הרצליה, גישה זו עשויה לשפר את תגובת המערכת החיסונית לווירוס, לקצר את תקופת המחלה, להפחית את הסיכון לסיבוכים, ואף לקצר את תקופת ההדבקה. החוקרים: "אנו מקווים שבעקבות המאמר ייצאו לדרך ניסויים קליניים שיבחנו את הגישה החדשה"

שירת המרפסות

סקר בעברית ובערבית: המוסיקה מקלה על הלחץ והבדידות בזמן משבר הקורונה? استبيان ألموسيقى والتعامل مع أزمه الكورونا

13 אוגוסט, 2020

בימים אלה נערך מחקר בין-לאומי (הכולל את ישראל, ארבע מדינות מדרום אמריקה, סין, ארה"ב ושש מדינות מאירופה), במסגרתו נחקר העיסוק בפעילויות שונות ובהן מוסיקה, במטרה להקל על המתח, החרדה, והבדידות, ולחזק את החוסן והרווחה הנפשית שלהם בשגרת החיים הלא-צפויה והמורכבת שנכפתה על כולנו. נשמח להבין ממך כיצד עובר עליך משבר הקורונה ומה הן דרכי ההתמודדות שלך עם המצב. תשובותיך תוכלנה ללמד אותנו כיצד ניתן להתמודד עם משברים מורכבים ולשמור על בריאות נפשית מיטבית.

הושגה שליטה על הגל השני של הקורונה - חלק מדוח החוקרים

6 חוקרים מהאוני' העברית מדווחים: מתחזקים הסימנים שהושגה שליטה על הגל השני של הקורונה, מודל התמותה נותר ללא שנוי

31 יולי, 2020

Israel Defense Forces. צילום מתוך ויקישיתוף, באדיבות IDF

הקרב נגד הקורונה: כך הצליח צה"ל להימנע מהתפרצות הנגיף בבסיסים

30 יולי, 2020

מאמר שהתפרסם בכתב העת "הרפואה הצבאית" בתחילת החודש שעבר, על ידי רופאים-חוקרים מהחוג לרפואה צבאית באוניברסיטה העברית וחיל הרפואה, הוסברו הצעדים שננקטו במהלך הגל הראשון של התפרצות נגיף ה-COVID19 בבסיסי צה"ל, בדגש על הפעולות שננקטו בפיקוד הצפון. ד"ר דודי סגל, ממובילי המחקר: "העבודה המשמעותית של צוותי הרפואה הצבאיים בנקודות הקצה, בשילוב שינויים ארגוניים מושכלים הביאה להגבלת ההשלכות של המגיפה על כוחות צה"ל"

COVID19. photo: unsplash.com

חוקרי האוניברסיטה העברית: נמשכת ההאטה בקצב הנדבקים המזוהים והחלה האטה גם בקצב עליית המאושפזים במצב בינוני וקשה

20 יולי, 2020

להלן נתונים עדכניים וניתוח המצב נכון לעכשיו לפי צוות המומחים מהאונ' העברית:

img

מומחים ישראלים: בחלל סגור ניתן להידבק בקורונה דרך האוויר – אוורור נכון ושהות קצרה בתוכו יצמצמו את הסיכון

9 יולי, 2020

צוות מולטי-דיסיפלינרי של מומחים ישראלים שיגר למשרד הבריאות מכתב פתוח, בו הודגש החשש מפני הישארות בחללים סגורים לא מאווררים, וביקשו שתינתן התייחסות רבה יותר לדרכי מניעה יעילות של הדבקה דרך האוויר, לא רק דרך רסיסים טיפתיים – זאת בהמשך למכתב שנשלח אתמול בנושא על ידי 239 מדענים לארגון הבריאות העולמי