אמילי לנדקר ואלברט ריימן ג'וניור

האב תומך של היטלר, האם יהודיה שאביה נספה בשואה - הסיפור המדהים של המשפחה שתרמה מיליוני שקלים לאונ' העברית למטרת קידום מחקר בנושא זכויות אדם

Photo by Patrick Hendry on Unsplash

כנס ״אקלים משתנה: הכנס הישראלי הראשון לחקר משבר האקלים במדעי הרוח והחברה״ שמוקדש לזכרו של פרופ' רוני אלנבלום ז"ל יתקיים היום ומחר

 

אקלים משתנה: הכנס הישראלי הראשון לחקר משבר האקלים במדעי הרוח והחברה

 יתקיים בימים ד' – ה' (27.1 – 28.1)

הכנס שמופק על ידי האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן גוריון, מוקדש לזכרו של פרופ׳ רוני אלנבלום ז״ל, גיאוגרף, היסטוריון וחוקר אקלים מהאוניברסיטה העברית שנפטר בפתאומיות בתחילת החודש.

ראה גם: מחקר, סגל
brain. Alina Grubnyak unsplash

מחקר חדש: כך מקים הגוף צוות חירום ייחודי נגד שבץ מוחי - שברי RNA-מוביל

שבריRNA-מוביל, שעד לאחרונה נודעו כשלבי פירוק של הרנ״א-המוביל בדרך לסילוקם מהגוף, התגלו במחקר חדש שבוצע בהובלת פרופ' חרמונה שורק מהאונ' העברית, כמולקולות בעלות חשיבות רבה למניעת קריסת מערכת החיסון בעקבות שבץ מוחי, שהסיכון לו עולה בחולי קורונה

ראה גם: בתקשורת, מחקר
אין לימודים. צילום מתוך האתר unsplash, על ידי MChe Lee

חוקרי האונ' העברית והדסה במכתב לראש הממשלה נתניהו ולשרי הממשלה: "הילדים הפכו לקורבנות הקשים ביותר של ההתמודדות עם הנגיף"

מעבדת ניר פרידמן

חוקרים מהאונ' העברית פיתחו שיטה לאבחון מגוון רחב של מחלות על ידי בדיקת דם פשוטה, שיכולה לייתר את הצורך בביופסיה ובדיקות פולשניות נוספות

דגימת ביופסיה של תאים מאיברים חולים משמשת כיום כלי מרכזי לאבחון מחלות. לשיטה זו חסרונות רבים; פולשניות ההליך שבמקרים רבים כרוך בכאב רב למטופל, חוסר גישה אל התאים החולים במקרים מסוימים ולעתים גם חוסר הידיעה בצורך של בדיקה כזאת עד התפתחות מסוכנת של המחלה - למשל בשלבים המוקדמים של תהליך סרטני כאשר עדיין לא הופיעו תסמינים. מסיבות אלו מתעורר הצורך המשמעותי בפיתוח חלופות לא פולשניות לאבחון מוקדם של מחלות ומעקב רפואי.

המיקרוסקופ שבו השתמש פרופ' אילון שרמן. קרדיט צילום - באדיבות דוברות האוניברסיטה העברית

מחקר חדש: האם הדרך לנצח את הסרטן טמונה בשיטת מיקרוסקופיה חדשנית ברזולוצית-על?

פרופ' אילון שרמן, תלמיד המחקר במעבדתו ארן יעקוביאן ופרופ' ירדנה סמואלס ממכון ויצמן הצליחו לזהות לראשונה מקבצים של חלבונים אונקוגניים בתאי מלנומה ולהתבונן באינטראקציה בין החלבונים בשיטה זו, בדיוק של כ-20 ננומטר. המחקר פותח צוהר לטיפולים חדשניים נגד סוגי סרטן רבים

ראה גם: בתקשורת, מחקר
יאיר

פרופ' יאיר זקוביץ נבחר כחתן פרס ישראל

בחירתו של פרופ׳ זקוביץ כחתן פרס ישראל התקבלה על ידי פרופ' דבורה דימנט יו"ר הוועדה, כשלצדה החברים – פרופ' שמואל אחיטוב ופרופ' מיכאל סיגל.

מנימוקי הוועדה: "יאיר זקוביץ הוא מחוקרי המקרא המקוריים בארץ ובעולם. בעבודותיו חקר את ההיבטים הספרותיים של המקרא, ואת הפרשנות הפנים-מקראית והשתלשלותה לאחר המקרא. בחיבוריו פיתח שיטה מיוחדת לזיהוי קשרי גומלין בין ספרי המקרא, דרך משחקי מילים ושזירת מוטיבים. פרסם ספרים ומאמרים רבים וחשובים בעברית ובלועזית והעמיד תלמידים הרבה. זקוביץ גם תרם רבות לקרב את המקרא אל הציבור הרחב בפרסומיו ובהרצאותיו".

ראה גם: בתקשורת, סגל
חופן חרצני זיתים מהמתקן באתר חישולי כרמל (צילום: אהוד גלילי)

מחקר: נמצאה העדות הקדומה ביותר להפקת זיתים למאכל – מלפני כ-6,600 שנים

העדות הקדומה ביותר להפקת זיתים למאכל, מלפני כ-6,600 שנים, נמצאה באתר הכלקוליתי המוצף "חישולי כרמל" מול חופי חיפה, כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי Scientific Reports על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, אוניברסיטת אביב, מכון וולקני ומוסדות מחקר נוספים מהארץ והעולם. בכך מקדים הגילוי בכ-4000 שנים את העדויות הקדומות שהיו ידועות עד כה על הפקת זיתים למאכל. הגילוי האחרון משלים את רצף השימוש בעץ הזית, החל מהשימוש בעץ זה להסקה, דרך הפקת שמן לפני כ-7000 שנים ועד לממצא החדש שהתגלה, בו השתמשו בזית למאכל.

ראה גם: בתקשורת, מחקר
משפחת אלעסיבי נפרדת מהנהלת ביה"ס. קרדיט צילום: פרופ' גד בנעט.

יוסף אלעסיבי, הבדואי הראשון שסיים תואר דוקטור לרפואה וטרינרית בביה"ס לרפואה וטרינרית, חולם להקים עמותה למגדלי כבשים וגמלים

יוסף אלעסיבי (Yosif Alasibi), בדואי תושב חורה ואב לשישה ילדים, מאמין במשפט "מי שאוהב ללמוד לא מפסיק ללמוד". לאחרונה הוא סיים את תואר דוקטור לרפואה וטרינרית, בגיל 46, בביה"ס לרפואה וטרינרית ע"ש קורט של האוניברסיטה העברית, והגיע עם משפחתו כדי להודות להנהלת ביה"ס לאחר שקיבל לידיו את הרישיון לרופא וטרינר מהשירותים הווטרינריים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר. קודם לכן הוא סיים תואר ראשון בהנדסה כימית במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, תעודת הוראה באוניברסיטת בן גוריון, ותואר ברוקחות מהאוניברסיטה העברית אותו התחיל בשנת 2007 וסיים בשנת 2011.

ראה גם: בתקשורת
חרדים באוניברסיטה העברית

מהישיבה לאוניברסיטה: מחקר - לבוגרי הישיבות יש מיומנויות חשיבה מפותחות, אבל הם מתקשים בכתיבה באקדמיה

המחקר בוצע לאחרונה על ידי שני חוקרים מהאונ' העברית, אהוד צמח ופרופ' ענת זוהר. צמח: "הצלחנו לשרטט את דרכי החשיבה שהחרדים מביאים איתם מהישיבה לאקדמיה וגילינו שיש שם מאפיינים ייחודיים, חוזקות גדולות לצד אתגרים משמעותיים". פרופ' זוהר: "המחקר מבליט את החיסרון שבלימוד הכתיבה התבניתי וה'טכני' המאפיין את לימודי השפה בבית הספר הממלכתי"

קרן המלגות

קרן המלגות של משרד החינוך - ההרשמה בעיצומה, פנו עוד היום!

המועצה להשכלה גבוהה ומשרד החינוך מעניקים בימים אלה מלגות סיוע לסטודנטים אזרחי ישראל או תושבי קבע שאינם מקבלים סיוע ולומדים לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה.

ראה גם: סגל, סטודנטים
up

מדד ההשכלה הגבוהה של הטיימס לשנת 2021: הפקולטה למדעי הרוח מדורגת במקום הראשון בישראל וה-64 בעולם

דיקן הפקולטה למדעי הרוח, פרופ' מיכאל סיגל: "אני צופה עלייה נוספת בשנים הקרובות לאור דור חדש ונפלא של חברי סגל חדשים" l נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן: "להיכלל בשישה תחומים שונים במקום הראשון בישראל זה בהחלט לא עניין מובן מאליו"

ראה גם: סגל, סטודנטים
graduation

היא-סטוריה: כמחצית ממקבלי תואר דוקטור באוניברסיטה העברית הן נשים

מנפצות את תקרת הזכוכית – 45% ממקבלי תואר דוקטור השבוע באוניברסיטה העברית הן נשים. התחומים בהם יש אחוז בוגרות גדול יותר מגוונים מאוד וחולשים על כל הפקולטות והחוגים, החל מרפואה וכלה בעבודה סוציאלית. בתחומי המדעים המדויקים והניסויים, ישנן 91 בוגרות – המספר הגבוה ביותר ב-10 השנים האחרונות.

hans_reniers_unsplash

השתתפות בניסויים באוניברסיטה העברית תמורת תשלום

בית הספר למנהל עסקים, בית הספר לחינוך והמחלקה לפסיכולוגיה, מזמינים את הסטודנטים באוניברסיטה העברית לקחת חלק בניסויים תמורת תשלום.

הניסויים מתקיימים בקמפוס או און-ליין במהלך שנת הלימודים הקרובה, ומתקיימים בשעות גמישות.

איך נרשמים? באתר הניסויים - https://huji.sona-systems.com/Default.aspx?ReturnUrl=%2f

השתתפות בשעת ניסוי מזכה את המשתתף בכ-40 שקל.

Roni Postan-Koren

"נעביר את רוב שנת הכשרתנו האחרונה במחלקות קורונה, נקבל סמכויות שלא ניתנו מעולם לסטאז'רים"

מערכת הבריאות הישראלית נמצאת במאבק חסר תקדים בנגיף. כעת, מאות סטאז'רים ומתמחים יעברו מהלימודים הקשים - ישירות לשורות המלחמה במגפה. אחת מהן היא רוני פוסטן קורן, שמתחילה סטאז' בבית החולים ברזילי. הראיון הוענק במסגרת כתבה שעלתה לפני תחילת שנה"ל תשפ"א בעיתון ובאתר ישראל היום

img

תוכנית יוקרתית חדשה בפקולטה לרפואה: מסלול ישיר לדוקטורט בחקר מחלות אדם לבוגרים מצטיינים בתואר ראשון

מי הראשון שימצא את החיסון לקורונה, ומי הראשונה שתפתח תרופה נגד אלצהיימר? תוכנית יוקרתית חדשה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים תיפתח בשנה"ל הקרובה במסלול לימודים לתואר תואר דוקטורט במדעים ביו-רפואיים. התוכנית מאתרת בימים אלה בוגרי תואר ראשון מצטיינים בתחומי מדעי החיים, הרפואה, או בתחומים משיקים כגון כימיה, מדעי המחשב, הנדסה או פיזיקה, ממוסדות אקדמיים מוכרים, שיוכלו לעמוד בחזית המדע העתידי ולהביא לפריצות דרך משמעותיות בחקר מחלות. מדובר בתוכנית ייחודית אליה יוכלו להירשם שמונה סטודנטיות וסטודנטים בלבד.

Netai Benaim

פרופ' ענבל גושן והדוקטורנטית עדי קול גילו את המנגנון במוח שבורר חוויות משמעותיות בחיים שלנו ומייצר מהם זיכרונות ארוכי טווח

אמילי לנדקר ואלברט ריימן ג'וניור

האב תומך של היטלר, האם יהודיה שאביה נספה בשואה - הסיפור המדהים של המשפחה שתרמה מיליוני שקלים לאונ' העברית למטרת קידום מחקר בנושא זכויות אדם

Photo by Patrick Hendry on Unsplash

כנס ״אקלים משתנה: הכנס הישראלי הראשון לחקר משבר האקלים במדעי הרוח והחברה״ שמוקדש לזכרו של פרופ' רוני אלנבלום ז"ל יתקיים היום ומחר

 

אקלים משתנה: הכנס הישראלי הראשון לחקר משבר האקלים במדעי הרוח והחברה

 יתקיים בימים ד' – ה' (27.1 – 28.1)

הכנס שמופק על ידי האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן גוריון, מוקדש לזכרו של פרופ׳ רוני אלנבלום ז״ל, גיאוגרף, היסטוריון וחוקר אקלים מהאוניברסיטה העברית שנפטר בפתאומיות בתחילת החודש.

ראה גם: מחקר, סגל
Woman wearing face mask during coronavirus outbreak. by engin akyurt

השקט שלפני הבחינות: האוניברסיטה העברית מציעה לסטודנטים לינה במלון לרגל התקופה הלחוצה ביותר בשנה האקדמית

משבר הקורונה החזיר את כולם לבתים, ומשפחות שלמות נאלצו להתכנס בתוך עצמן ואף להתבודד ימים ארוכים בבית, כשהנפגעים המרכזיים מכך הם הסטודנטים והסטודנטיות, שמחפשים קצת שקט לקראת תקופת המבחנים המתקרבת. באוניברסיטה העברית זיהו את המצוקה ולקראת תקופת הבחינות החליטו להציע לסטודנטים לתארים ראשון ומוסמך, הזקוקים לתנאי למידה נוחים יותר, אפשרויות מגוונות יותר של לינה ומגורים לתקופות של יום אחד, שבוע, חודש, סמסטר שלם במעונות ובשטחי האוניברסיטה.

פרופ' נחמיאס

תרופה לקורונה? נתונים קליניים ראשונים מאששים את התוצאות של פרופ' יעקב נחמיאס לגבי יעילות תרופות ממשפחת הפיבראטים נגד הקורונה

כפי שפורסם ביולי האחרון, פרופ' יעקב נחמיאס, ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית, הצליח לפצח את מנגנון השכפול של נגיף SARS-CoV-2 בתאי ריאה אנושיים, שמשתלט על מנגנון חילוף החומרים של התאים ומונע מהם פירוק שומנים באופן יעיל. בהמשך, איתר פרופ' נחמיאס תרופה בשם Fenofibrate (Ticor), תרופה מוכרת שמאושרת לשימוש על ידי ה-FDA משנת 1975 וייעודה לטיפול ברמות גבוהות של טריגליצרידים בדם. התרופה מאיצה את פירוק השומנים  בתאי הריאה, ובכך עוצרת את התפתחות המחלה.

האוטובוס בדרכו ליעד

"תואר עד הבית": ביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית במיזם יצירתי וייחודי להענקת תעודות סיום התואר

מאות עוברים ושבים שגדשו ביום שישי (18.12) בצהריים את פארק צ'ארלס קלור בחוף הדרומי של תל אביב, נתקלו במחזה משונה.

מפת התחלואה המצטברת לפי אזור סטטיסטי

כלי חדש להחייאת תוכנית ה"רמזור": מפות תחלואת קורונה בישראל שלוקחות בחשבון ניצני התפרצות, "נקודות חמות" והתאוששות מהקורונה

eating. carles rabada, unsplash

ממצאים ראשונים למחקר ייחודי: חדרי הכושר סגורים? הישראלים ממשיכים להשמין

מחקר המשך של האוניברסיטה העברית על הרגלי התזונה וההשמנה של הישראלים חושף כי 60% דיווחו כי העלו במשקלם עד כה, מחצית מהם העלו כ-3.5 ק"ג בממוצע. ד"ר חורש דור-חיים, מראשי המחקר: "התוצאה שמתקבלת היא נזק בלתי הפיך לבריאות הציבור"

שוחטר במהלך משבר הקורונה. צילום באדיבות דוברות משטרת ישראל

חוקרי האונ' העברית בניתוח עדכני של נתוני הקורונה: "יש עוד זמן רב עד שיהיה צורך לדבר על סגר מלא"

חוקרי האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה, המנטרים באופן יומי את מצב התחלואה בישראל, פרסמו אמש (רביעי, 2.12.20) ניתוח עדכני של נתוני הקורונה שנשלח לגורמים הרלוונטיים, לפיו ישנה יציבות בתחלואה שמאפשרת התאמת מגבלות. "במצב התחלואה הנוכחי יש עוד זמן רב עד שיהיה צורך לדבר על סגר מלא, ולכן ניתן למנוע הגעה אליו באמצעות פעילות להורדת התחלואה, כי המשך הפעילות הנוכחית מוביל לעליית תחלואה והתפשטות המגיפה. נדרש לתגבר אכיפה ולהגביר שליטה במוקדי ההתפרצות, עיקר ההתפרצות הנוכחית היא מקומית", נכתב במסקנות המסמך. 

depressed_by_sholto_ramsay_unsplash

דווקא עכשיו: מקדימים תרופה למכה, נלחמים באובדנות

חוקרים מהטכניון ומהאוניברסיטה העברית בירושלים פיתחו טכנולוגיה חדשנית לאיתור מוקדם של נטיות אובדניות, החשובה במיוחד בימי משבר הקורונה. הטכנולוגיה מבוססת על אנליזה חכמה של טקסטים ברשתות החברתיות. עבודתם המדעית פורסמה בכתב העת Scientific Reports מבית Nature

Woman wearing face mask during coronavirus outbreak. by engin akyurt

סקר: נשים חוות לחץ נפשי רב יותר מגברים במשבר הקורונה, דואגות יותר מגברים לבריאות בני המשפחה ונשארות אופטימיות

עוד עולה מהסקר החדש, שבוצע על ידי פרופ' גד יאיר מהאונ' העברית, כי אנשים שחלו בקורונה הפכו שאננים ופחות שומרים על היגיינה, לציבור לא בוער להעמיק את הידיעות לגבי מגיפת הקורונה ותסמיניה והוא פחות סומך על התקשורת ומסריה, והמשיבים לא מאמינים שהצעירים ישנו את נוהגי החתונה שלהם בעתיד הקרוב

בדיקות קורונה באוניברסיטה העברית

מחקר חדש: הדסה והאונ' העברית ביצעו 130,000 בדיקות קורונה תוך חיסכון של 76% מערכות הבדיקה

קבוצת חוקרות בראשות ד״ר מורן יסעור ופרופ' דנה וולף מציגה ממצאים ראשונים מסוגם אודות הרגישות והיעילות של שיטת האיגום, המאפשרת לבדוק עד שמונה נבדקים בעזרת בדיקה יחידה. כתב העת nature שיבח את תוצאות המחקר בעדכון הקורונה העתי שפרסם לחודש נובמבר

ננו נוגדנים [בסגול] מתיישבים על הספייק של וירוס הקורונה. צילום מתוך מעבדתה של דר דינה שניידמן

מחקר ישראלי-אמריקאי: קוקטייל ננו-נוגדנים שהופק מהחיה למה יצליח לעצור את נגיף הקורונה החדש, ביעילות ובעלות נמוכה

 המחקר פורסם ב-"Science" ובוצע בין היתר בהובלת ד"ר דינה שניידמן וצוותה מהאונ' העברית, שטוענת כי "בהשוואה לטיפולים בנוגדנים סטנדרטיים שנמצאים כרגע בשלבים קליניים מתקדמים, שהם יקרים מאוד ויכולים בקלות לעלות מעל 100,000 דולר לחולה, ניתן לייצר ננו-נוגדנים מהונדסים בזול, בקנה מידה גדול - התואם היטב למשבר הנוכחי". קוקטייל ננו-נוגדנים שיצרו החוקרים במחקרם נמצא כעת בשלב הניסויים הפרה-קליניים

children. from pixabay

פרופ' אורה פלטיאל: "קשה לי מאוד להבין מדינה שמעודדת ילודה ולא דואגת למה שקורה לילדים"

"הילדים נשכחו פה. הילדים הם הקורבנות של ניהול מגפת הקורונה, ופחות של המגפה, וצריך להגן עליהם", כך קובעת אורה פלטיאל, פרופסור לאפידמיולוגיה בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית-הדסה בראון, המשמשת כאחת מחברות קבוצת המומחים לבריאות הציבור שניהלה את המאבק להחזרת כיתות א'-ד' ללימודים. מתוך ראיון שנערך עם פרופ' אורה פלטיאל בכלכליסט.