באנר

מחקר: למרות הסטיגמה - המזרחית מורכבת יותר מבחינה מוזיקלית מהפופ-רוק הישראלי

9 מאי, 2021

קרא עוד

המוסיקה הפופולרית בישראל מתאפיינת במתח בין התרבות הגלובלית ובין התרבות המקומית. שני הסגנונות המרכזיים בשדה בסוף המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21 – המוסיקה המזרחית והפופ-רוק הישראלי – מציגים תמהיל שונה וייחודי של מרכיבים גלובליים ומקומיים; בנוסף, שני הסגנונות נתונים לתהליכים דינאמיים של שינוי והשפעה הדדית. המוסיקה המזרחית – שהודרה בתחילת דרכה מן הזרם המרכזי של המוסיקה הישראלית על ידי הממסד התרבותי – תפסה במאה ה-21 את מקומו של הפופ-רוק הישראלי, בהופכה לסגנון המוביל בישראל.

מחקר חדש שבוצע על ידי ד"ר אדם יודפת במסגרת עבודת הדוקטורט שלו בחוג למוסיקולוגיה, בהדרכתו של פרופ' נפתלי וגנר, ופורסם תחת הכותרת "אלף שירים ושיר: חמישה עשורים של שירי מזרחית ורוק בישראל – איפיון מוסיקלי", מקיים דיון אודות שני סגנונות אלה, וחושף ממצאים מרתקים. המאמר שהתפרסם הוא חלק מעבודתו של ד"ר יודפת לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטה העברית. המוסיקה הפופולרית בישראל נחקרה עד כה בעיקר מנקודת מבט סוציולוגית ותרבותית, ואילו המחקר הנוכחי מוסיף לגוף הידע המצטבר בנושא את נקודת המבט המוסיקלית.

המחקר מבוסס על מאגר מידע ממוחשב ובו רשומות תוצאות ניתוחים מוסיקליים של מדגם בן 1,001 שירים. שירי המדגם נבחרו בעיקר מן המצעדים העבריים השנתיים המשודרים בתחנות הרדיו הציבוריות בישראל, תוך כדי הקפדה על איזון כמותי בין שני הסגנונות המרכזיים, ולאורך חמשת עשורי המדגם. השיוך הסגנוני של השירים נקבע על פי ההקשר החברתי-תרבותי של מבצעיהם. המאפיינים הריתמיים, הצורניים, ההרמוניים, ומאפייני הגוון של כל שיר נותחו באופן ידני, קודדו ותועדו בגיליון נתונים ממוחשב. בנוסף התבצע רישום וניתוח ידני ראשוני של מילות השירים. מאגר המידע המכיל את כלל הניתוחים של שירי המדגם זמין ברשת ופתוח לשימוש קהילת החוקרים.

ממצאי המחקר מציגים באופן מפורט את תהליכי השינוי במוסיקה הפופולרית בישראל משנות ה-70 ועד לעשור השני של המאה ה-21, כפי שאלה מתבטאים במאפיינים מוסיקליים ספציפיים כמו גווני הגיטרה החשמלית; מידות השימוש בכלי נגינה המזוהים עם המוסיקה המזרחית, כגון דרבוקה ובוזוקי; מידת השימוש בגוונים אלקטרוניים ומסונתזים; תבניות המקצב האופייניות לכל אחד מן הסגנונות המרכזיים; אופני השימוש במודאליות הפריגית, הידועה גם כ"טונאליות ים תיכונית"; ועוד. הממצאים הללו מוצגים תחילה כנתונים סטטיסטיים המפולחים על פני הסגנונות והעשורים, ומתפקדים כנקודות מוצא לניתוחים איכותניים של מקרי מבחן ספציפיים. אלה בתורם מהווים פתח לדיון ממוקד בתופעות המוסיקליות בפופ הישראלי, ובתהליכי השינוי המתרחשים ביחס אליהן – תוך כדי הצעת הסברים אפשריים לגורמים התרבותיים הקשורים בתהליכים ובתופעות הללו. מלבד הניתוח הסטטיסטי של הנתונים, נעשה גם שימוש בשיטות ניתוח מתחום למידת המכונה.

נושא מרכזי שנבחן במחקר הוא עניין המורכבות המוסיקלית. לאורך השנים נטען בזירה הציבורית כי המוסיקה המזרחית כסגנון הינה נחותה ודלה מבחינה איכותית. בעוד ש"איכות" הינה קריטריון אסתטי סובייקטיבי, המורכבות מהווה קריטריון כמותי הניתן למדידה. בהתבסס על מאגר המידע ועל הניתוחים הידניים של שירי המדגם, פותחו ארבעה מדדי מורכבות כמותיים עבור כל אחד מארבעת המאפיינים המוסיקליים שנותחו במחקר – קצב, צורה, הרמוניה וגוונים. בנוסף, פותח גם מדד מורכבות ריתמית אוטומטי, במסגרתו נותחו המאפיינים הריתמיים של שירי המדגם גם בצורה ממוחשבת. דבר זה נעשה על ידי שימוש במאפייני השמע (audio features) של השירים, ופיתוח אלגוריתם מקורי המקבל כקלט קובץ שמע, עורך חישוב המבוסס על קרוס-קורלציה, ומוציא כפלט את ערך המורכבות הריתמית של השיר. ערכי הניתוח הממוחשב שולבו עם ערכי הניתוח הידני, ליצירת מדד מורכבות ריתמית משוכלל. לבסוף שוקללו ארבעת מדדי המורכבות הפרמטריים לכדי מדד מורכבות כולל, המדרג את כל שירי המדגם על פי מורכבותם.

על פי ממצאי המחקר התגלה כי מאז שנות ה-80 המוסיקה המזרחית עוברת במורכבותה הסגנונית הממוצעת את הפופ-רוק הישראלי, וכי הפער במורכבות בין שני הסגנונות הולך וגדל עם הזמן. הממצאים הכמותיים הנוגעים למורכבות מהווים אף הם נקודת מוצא לדיון איכותני בתופעת המורכבות והפשטות בשירי פופ ישראליים. עם תום שלב הצגת הממצאים מובא דיון המבקש ללכת אל מעבר לנתונים, אשר מתמקד בכמה מן ההתפתחויות המרכזיות במוסיקה הישראלית הפופולרית בעשור השני של המאה ה-21.

"יחסי הכוח בחברה הישראלית של סוף המאה ה-20 עיצבו את שדה המוסיקה הפופולרית באופן א­-סימטרי: מצד אחד הפופ-רוק הישראלי נתפס כברירת המחדל של הזרם המרכזי, וזכה להערכה ביקורתית שלוותה בהילה של 'אותנטיות' אמנותית; ומצד שני המוסיקה המזרחית נחשבה לסגנון נחות – בעל ערכי הפקה דלים וירודים בתחילת דרכו, ובהמשך, משזכה הסגנון להצלחה מסחרית – הצטייר כרדוד, בידורי וקלישאתי. תפיסה זו נבעה בחלקה מסלידה מ'פופ', ובחלקה מדעות קדומות, מגזענות, ומהיצמדות של שומרי הסף אל מוקדי הכוח שלהם. ממצאי המחקר הנוכחי מבליטים את הפער שבין המציאות המוסיקלית המורכבת והמגוונת של סגנון המזרחית בשנות ה-80 וה-90, ובין הדימוי שדבק בו – ואשר מלווה אותו במידה מסוימת עד לימינו – של סגנון נחות ו'לא איכותי'", מסכם ד"ר יודפת.

למאמר המדעי: https://www.academia.edu/45342000/%D7%90%D7%9C%D7%A3_%D7%A9%D7%99%D7%A8%...

לפרסום בתקשורת:

הארץ - https://www.haaretz.co.il/gallery/music/selective-hearing/.premium-1.976...

שלושה שיודעים - https://www.kan.org.il/radio/player.aspx?ItemId=212407

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
potato

איך מרגיש תפו"א? חוקרים מהפקולטה לחקלאות פיתח חיישנים ביולוגיים בתפוחי אדמה ע"י הנדסה גנטית, שמתריעים בזמן אמת על מצוקה של הצמח

9 מאי, 2021

הפרסום בטוויטר של נאסא

המחקר שהלהיב את NASA: שיטה חדשה מאפשרת למפות מהחלל אגמים מדבריים ברחבי העולם

6 מאי, 2021

קרא עוד
אגמים באזורים מדבריים הם בדרך כלל רדודים (מספר מטרים) ושטוחים מאוד, ובעיקר מרוחקים מאזורים מיושבים. רוב הזמן הם ריקים לגמרי ממים, אך מדי פעם הם מתמלאים על ידי שיטפונות נדירים הזורמים במדבר. כמות זו כמובן אינה מספקת כדי להגיע למקום עם ספינה, ולמפות את צורת הקרקעית של אגמים כאלה – כך שאנו לא יכולים למדוד ולקבוע בצורה סבירה כמה מים האגמים אוצרים בכל רגע נתון.

"בדרך כלל, שיטפון מדברי אובד אל תוך קרקעית הנחל ונספג אל התשתית שלו או מתאדה, ולכן נעלם במורד נהרות מדבריים. פעם בכמה שנים שיטפון שכזה עשוי להגיע לאגם מדברי רדוד הנמצא במורד הנחל ולמלא אותו ובהדרגה, מים אלו שנעמדו באגם, מתאדים ממנו. כך יכול גם, לדוגמא, להיווצר נווה מדבר", מסביר קוקו (משה) ארמון מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. "אגמים מדבריים עשויים לשמש אותנו בתור מאגרי מים טבעיים גדולים, והם מהווים בית למגוון גדול מאוד של מינים של צמחים ובעלי חיים מדבריים שמצליחים לשגשג רק בזמן שיטפונות. אגמים אלה משמשים חוקרי אקלים על מנת להבין מה היה האקלים בתקופות קדומות ולנסות להשליך מכך על העתיד. לדוגמא, אם מזהים תקופה בה האגם היה מלא באופן תדיר, אנחנו יכולים להבין שהאקלים היה רטוב יותר. אך 'יותר' הוא מושג יחסי ומטרתנו היא לקבוע כמה רטוב היה באותם מקומות".

כדי להבין מהי כמות המים באגם מדברי נדרש לדעת כיצד נראית הטופוגרפיה המדויקת של הקרקעית שלו – עבודה שנחשבת קשה מאוד לביצוע באגמים מדבריים. קוקו (משה) ארמון ביצע לאחרונה מחקר בו הוא בחן שיטה מקורית לקביעת הטופוגרפיה של אגמים מדבריים. לפני כשנה הוא ועמיתיו פרסמו מאמר מדעי שהופיע על השער של כתב העת "Geophysical Research Letters". כעת המאמר והשיטה המקורית זוכים לחשיפה מחודשת על ידי סוכנות החלל האמריקאית NASA, שפרסמה כתבה על כך היום (שלישי) ב-NASA Earth Observatory. את המחקר שלו ביצע ארמון יחד עם (לפי הסדר במאמר) ד"ר אלעד דנטה (המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, המכון הגיאולוגי ומכון שמיר),  יובל שמילוביץ' (המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית והמכון הגיאולוגי), ד"ר עמית מושקין (המכון הגיאולוגי), פרופ' טים כהן (אוניברסיטת וולונגונג שבאוסטרליה), פרופ' אפרת מורין ופרופ' יהודה אנזל (שניהם מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית). 

המחקר התחיל למעשה לפני כשנתיים, אז שוגר לוויין חדש של נאס"א (ICESat-2) שתפקידו המקורי היה למדוד באופן מדויק מאוד את גובהם של הקרחונים בקטבים - כדי להבין טוב יותר איך משפיעה ההתחממות הגלובלית על אובדן והדקיקות של הקרח בקטבים. מדידות הגובה המדויקות התאפשרו באמצעות לייזר המוקרן מהחלל אל פני השטח של כדור הארץ. כך, אם מודדים את הזמן שלוקח לקרן הלייזר לחזור מפני השטח של כדור הארץ אל הלוויין, אפשר לחשב במדויק את גובה פני השטח. הלוויין ייחודי בכך שהוא מודד את גובה פני השטח בצורה מדויקת מאוד, בעזרת קרן לייזר ירוקה. מאחר שאור ירוק מסוגל לחדור כמה מטרים לתוך מים ועדיין לחזור אל הלוויין, ניתן לקבל דרך הלוויין מדידות גובה מדויקות אפילו מתחת למים, בצפיפות גבוהה מאוד לאורך מסדרונות מדידה צרים.

"חדירה של האור לעומק של מטרים בודדים הוא כל שהיינו זקוקים לו במקרה של אגמים רדודים", מסביר ארמון ומוסיף כי "באמצעות התוצאות שהתקבלו מהלוויין החדש הצלחנו למצוא, לנתח ולתאר במחקרנו את הקשר בין תדירות הופעת המים בכל אזור באגם (מתוך סדרה ארוכה של תצלומי לוויינים אחרים של נאס"א, לאורך השנים), ובין הגובה של אותם אזורים (מתוך הלוויין החדש). ברגע שאנחנו יודעים מהו הקשר, אנחנו יכולים לחשב באופן מדויק את העומק של כל נקודה באגם, אפילו שמדידת העומק המקורית מתבצעת רק לאורך מסדרונות צרים בו, ואפילו אם האגם מלא במים".

החוקרים השתמשו בשיטה שפיתחו למפות את הקרקעית של האגם המדברי הרדוד הגדול בעולם - ימת אייר שבאוסטרליה, שגודלו כמעט שליש משטחה של מדינת ישראל, וקיבלו תוצאות שהן כמעט בוודאות, לדברי החוקרים, טובות יותר מאלה שנמדדו באגם עצמו באמצעות ספינות מחקר בשנות ה-70 של המאה הקודמת. בעקבות התוצאות החליטו החוקרים למפות עוד שני אגמים מדבריים שעד כה לא הייתה שום דרך להבין מהי כמות המים האצורה בהם. אחד מהם נקרא סבחת אל-מלח, הנמצא במדבר הסהרה באלג'יריה והשני נקרא לאגו קויפסה ונמצא באלטיפלנו היבש בבוליביה, על מסלול הטיולים של רבים מהמוצ'ילרים הישראלים בדרום אמריקה. לגבי לאגו קויפסה, לדוגמה, הצליחו החוקרים לגלות שכמות המים שיכולה להאגר באגם גדולה ב-50% ממה שנהוג היה לחשוב עד היום. כמות כזאת כנראה מילאה את האגם לפני כ-12,000 שנים, אך המים נעלמו בהדרגה וכיום האגם מתמלא רק באופן חלקי.

ארמון מסכם וקובע כי "השיטה שפיתחנו יכולה לשמש למיפוי הקרקעית של אגמים מדבריים ברחבי העולם, ולעזור לנו להבין מה היה האקלים באותם אזורים בעולם בעבר ואולי אפילו בעתיד. אנחנו בטוחים שנצליח לפתח את השיטה עם הזמן, זוהי רק ההתחלה. כדי להיערך טוב יותר לשינויי האקלים באזורים מדבריים אנחנו חייבים לדעת כמה מים טבעיים קיימים בהם, אך עד היום היה קשה מאוד לעשות זאת. בעתיד נדע להעריך ברמת דיוק גבוהה את כמות המים בכל האגמים המדבריים ברחבי העולם".

הפרסום ב-NASA - earthobservatory.nasa.gov:

https://earthobservatory.nasa.gov/images/148230/sizing-up-remote-lakes

לפרסום המאמר המדעי: https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1029/2020GL087367

לפרסום בתקשורת:

https://www.ynet.co.il/article/SyHOhyZOd

קראו פחות
הפרסום בטוויטר של נאסא

המחקר שהלהיב את NASA: שיטה חדשה מאפשרת למפות מהחלל אגמים מדבריים ברחבי העולם

6 מאי, 2021

קרא עוד
אגמים באזורים מדבריים הם בדרך כלל רדודים (מספר מטרים) ושטוחים מאוד, ובעיקר מרוחקים מאזורים מיושבים. רוב הזמן הם ריקים לגמרי ממים, אך מדי פעם הם מתמלאים על ידי שיטפונות נדירים הזורמים במדבר. כמות זו כמובן אינה מספקת כדי להגיע למקום עם ספינה, ולמפות את צורת הקרקעית של אגמים כאלה – כך שאנו לא יכולים למדוד ולקבוע בצורה סבירה כמה מים האגמים אוצרים בכל רגע נתון.

"בדרך כלל, שיטפון מדברי אובד אל תוך קרקעית הנחל ונספג אל התשתית שלו או מתאדה, ולכן נעלם במורד נהרות מדבריים. פעם בכמה שנים שיטפון שכזה עשוי להגיע לאגם מדברי רדוד הנמצא במורד הנחל ולמלא אותו ובהדרגה, מים אלו שנעמדו באגם, מתאדים ממנו. כך יכול גם, לדוגמא, להיווצר נווה מדבר", מסביר קוקו (משה) ארמון מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. "אגמים מדבריים עשויים לשמש אותנו בתור מאגרי מים טבעיים גדולים, והם מהווים בית למגוון גדול מאוד של מינים של צמחים ובעלי חיים מדבריים שמצליחים לשגשג רק בזמן שיטפונות. אגמים אלה משמשים חוקרי אקלים על מנת להבין מה היה האקלים בתקופות קדומות ולנסות להשליך מכך על העתיד. לדוגמא, אם מזהים תקופה בה האגם היה מלא באופן תדיר, אנחנו יכולים להבין שהאקלים היה רטוב יותר. אך 'יותר' הוא מושג יחסי ומטרתנו היא לקבוע כמה רטוב היה באותם מקומות".

כדי להבין מהי כמות המים באגם מדברי נדרש לדעת כיצד נראית הטופוגרפיה המדויקת של הקרקעית שלו – עבודה שנחשבת קשה מאוד לביצוע באגמים מדבריים. קוקו (משה) ארמון ביצע לאחרונה מחקר בו הוא בחן שיטה מקורית לקביעת הטופוגרפיה של אגמים מדבריים. לפני כשנה הוא ועמיתיו פרסמו מאמר מדעי שהופיע על השער של כתב העת "Geophysical Research Letters". כעת המאמר והשיטה המקורית זוכים לחשיפה מחודשת על ידי סוכנות החלל האמריקאית NASA, שפרסמה כתבה על כך היום (שלישי) ב-NASA Earth Observatory. את המחקר שלו ביצע ארמון יחד עם (לפי הסדר במאמר) ד"ר אלעד דנטה (המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, המכון הגיאולוגי ומכון שמיר),  יובל שמילוביץ' (המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית והמכון הגיאולוגי), ד"ר עמית מושקין (המכון הגיאולוגי), פרופ' טים כהן (אוניברסיטת וולונגונג שבאוסטרליה), פרופ' אפרת מורין ופרופ' יהודה אנזל (שניהם מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית). 

המחקר התחיל למעשה לפני כשנתיים, אז שוגר לוויין חדש של נאס"א (ICESat-2) שתפקידו המקורי היה למדוד באופן מדויק מאוד את גובהם של הקרחונים בקטבים - כדי להבין טוב יותר איך משפיעה ההתחממות הגלובלית על אובדן והדקיקות של הקרח בקטבים. מדידות הגובה המדויקות התאפשרו באמצעות לייזר המוקרן מהחלל אל פני השטח של כדור הארץ. כך, אם מודדים את הזמן שלוקח לקרן הלייזר לחזור מפני השטח של כדור הארץ אל הלוויין, אפשר לחשב במדויק את גובה פני השטח. הלוויין ייחודי בכך שהוא מודד את גובה פני השטח בצורה מדויקת מאוד, בעזרת קרן לייזר ירוקה. מאחר שאור ירוק מסוגל לחדור כמה מטרים לתוך מים ועדיין לחזור אל הלוויין, ניתן לקבל דרך הלוויין מדידות גובה מדויקות אפילו מתחת למים, בצפיפות גבוהה מאוד לאורך מסדרונות מדידה צרים.

"חדירה של האור לעומק של מטרים בודדים הוא כל שהיינו זקוקים לו במקרה של אגמים רדודים", מסביר ארמון ומוסיף כי "באמצעות התוצאות שהתקבלו מהלוויין החדש הצלחנו למצוא, לנתח ולתאר במחקרנו את הקשר בין תדירות הופעת המים בכל אזור באגם (מתוך סדרה ארוכה של תצלומי לוויינים אחרים של נאס"א, לאורך השנים), ובין הגובה של אותם אזורים (מתוך הלוויין החדש). ברגע שאנחנו יודעים מהו הקשר, אנחנו יכולים לחשב באופן מדויק את העומק של כל נקודה באגם, אפילו שמדידת העומק המקורית מתבצעת רק לאורך מסדרונות צרים בו, ואפילו אם האגם מלא במים".

החוקרים השתמשו בשיטה שפיתחו למפות את הקרקעית של האגם המדברי הרדוד הגדול בעולם - ימת אייר שבאוסטרליה, שגודלו כמעט שליש משטחה של מדינת ישראל, וקיבלו תוצאות שהן כמעט בוודאות, לדברי החוקרים, טובות יותר מאלה שנמדדו באגם עצמו באמצעות ספינות מחקר בשנות ה-70 של המאה הקודמת. בעקבות התוצאות החליטו החוקרים למפות עוד שני אגמים מדבריים שעד כה לא הייתה שום דרך להבין מהי כמות המים האצורה בהם. אחד מהם נקרא סבחת אל-מלח, הנמצא במדבר הסהרה באלג'יריה והשני נקרא לאגו קויפסה ונמצא באלטיפלנו היבש בבוליביה, על מסלול הטיולים של רבים מהמוצ'ילרים הישראלים בדרום אמריקה. לגבי לאגו קויפסה, לדוגמה, הצליחו החוקרים לגלות שכמות המים שיכולה להאגר באגם גדולה ב-50% ממה שנהוג היה לחשוב עד היום. כמות כזאת כנראה מילאה את האגם לפני כ-12,000 שנים, אך המים נעלמו בהדרגה וכיום האגם מתמלא רק באופן חלקי.

ארמון מסכם וקובע כי "השיטה שפיתחנו יכולה לשמש למיפוי הקרקעית של אגמים מדבריים ברחבי העולם, ולעזור לנו להבין מה היה האקלים באותם אזורים בעולם בעבר ואולי אפילו בעתיד. אנחנו בטוחים שנצליח לפתח את השיטה עם הזמן, זוהי רק ההתחלה. כדי להיערך טוב יותר לשינויי האקלים באזורים מדבריים אנחנו חייבים לדעת כמה מים טבעיים קיימים בהם, אך עד היום היה קשה מאוד לעשות זאת. בעתיד נדע להעריך ברמת דיוק גבוהה את כמות המים בכל האגמים המדבריים ברחבי העולם".

הפרסום ב-NASA - earthobservatory.nasa.gov:

https://earthobservatory.nasa.gov/images/148230/sizing-up-remote-lakes

לפרסום המאמר המדעי: https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1029/2020GL087367

לפרסום בתקשורת:

https://www.ynet.co.il/article/SyHOhyZOd

קראו פחות
הפרסום בטוויטר של נאסא

המחקר שהלהיב את NASA: שיטה חדשה מאפשרת למפות מהחלל אגמים מדבריים ברחבי העולם

6 מאי, 2021

קרא עוד
אגמים באזורים מדבריים הם בדרך כלל רדודים (מספר מטרים) ושטוחים מאוד, ובעיקר מרוחקים מאזורים מיושבים. רוב הזמן הם ריקים לגמרי ממים, אך מדי פעם הם מתמלאים על ידי שיטפונות נדירים הזורמים במדבר. כמות זו כמובן אינה מספקת כדי להגיע למקום עם ספינה, ולמפות את צורת הקרקעית של אגמים כאלה – כך שאנו לא יכולים למדוד ולקבוע בצורה סבירה כמה מים האגמים אוצרים בכל רגע נתון.

"בדרך כלל, שיטפון מדברי אובד אל תוך קרקעית הנחל ונספג אל התשתית שלו או מתאדה, ולכן נעלם במורד נהרות מדבריים. פעם בכמה שנים שיטפון שכזה עשוי להגיע לאגם מדברי רדוד הנמצא במורד הנחל ולמלא אותו ובהדרגה, מים אלו שנעמדו באגם, מתאדים ממנו. כך יכול גם, לדוגמא, להיווצר נווה מדבר", מסביר קוקו (משה) ארמון מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. "אגמים מדבריים עשויים לשמש אותנו בתור מאגרי מים טבעיים גדולים, והם מהווים בית למגוון גדול מאוד של מינים של צמחים ובעלי חיים מדבריים שמצליחים לשגשג רק בזמן שיטפונות. אגמים אלה משמשים חוקרי אקלים על מנת להבין מה היה האקלים בתקופות קדומות ולנסות להשליך מכך על העתיד. לדוגמא, אם מזהים תקופה בה האגם היה מלא באופן תדיר, אנחנו יכולים להבין שהאקלים היה רטוב יותר. אך 'יותר' הוא מושג יחסי ומטרתנו היא לקבוע כמה רטוב היה באותם מקומות".

כדי להבין מהי כמות המים באגם מדברי נדרש לדעת כיצד נראית הטופוגרפיה המדויקת של הקרקעית שלו – עבודה שנחשבת קשה מאוד לביצוע באגמים מדבריים. קוקו (משה) ארמון ביצע לאחרונה מחקר בו הוא בחן שיטה מקורית לקביעת הטופוגרפיה של אגמים מדבריים. לפני כשנה הוא ועמיתיו פרסמו מאמר מדעי שהופיע על השער של כתב העת "Geophysical Research Letters". כעת המאמר והשיטה המקורית זוכים לחשיפה מחודשת על ידי סוכנות החלל האמריקאית NASA, שפרסמה כתבה על כך היום (שלישי) ב-NASA Earth Observatory. את המחקר שלו ביצע ארמון יחד עם (לפי הסדר במאמר) ד"ר אלעד דנטה (המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, המכון הגיאולוגי ומכון שמיר),  יובל שמילוביץ' (המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית והמכון הגיאולוגי), ד"ר עמית מושקין (המכון הגיאולוגי), פרופ' טים כהן (אוניברסיטת וולונגונג שבאוסטרליה), פרופ' אפרת מורין ופרופ' יהודה אנזל (שניהם מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית). 

המחקר התחיל למעשה לפני כשנתיים, אז שוגר לוויין חדש של נאס"א (ICESat-2) שתפקידו המקורי היה למדוד באופן מדויק מאוד את גובהם של הקרחונים בקטבים - כדי להבין טוב יותר איך משפיעה ההתחממות הגלובלית על אובדן והדקיקות של הקרח בקטבים. מדידות הגובה המדויקות התאפשרו באמצעות לייזר המוקרן מהחלל אל פני השטח של כדור הארץ. כך, אם מודדים את הזמן שלוקח לקרן הלייזר לחזור מפני השטח של כדור הארץ אל הלוויין, אפשר לחשב במדויק את גובה פני השטח. הלוויין ייחודי בכך שהוא מודד את גובה פני השטח בצורה מדויקת מאוד, בעזרת קרן לייזר ירוקה. מאחר שאור ירוק מסוגל לחדור כמה מטרים לתוך מים ועדיין לחזור אל הלוויין, ניתן לקבל דרך הלוויין מדידות גובה מדויקות אפילו מתחת למים, בצפיפות גבוהה מאוד לאורך מסדרונות מדידה צרים.

"חדירה של האור לעומק של מטרים בודדים הוא כל שהיינו זקוקים לו במקרה של אגמים רדודים", מסביר ארמון ומוסיף כי "באמצעות התוצאות שהתקבלו מהלוויין החדש הצלחנו למצוא, לנתח ולתאר במחקרנו את הקשר בין תדירות הופעת המים בכל אזור באגם (מתוך סדרה ארוכה של תצלומי לוויינים אחרים של נאס"א, לאורך השנים), ובין הגובה של אותם אזורים (מתוך הלוויין החדש). ברגע שאנחנו יודעים מהו הקשר, אנחנו יכולים לחשב באופן מדויק את העומק של כל נקודה באגם, אפילו שמדידת העומק המקורית מתבצעת רק לאורך מסדרונות צרים בו, ואפילו אם האגם מלא במים".

החוקרים השתמשו בשיטה שפיתחו למפות את הקרקעית של האגם המדברי הרדוד הגדול בעולם - ימת אייר שבאוסטרליה, שגודלו כמעט שליש משטחה של מדינת ישראל, וקיבלו תוצאות שהן כמעט בוודאות, לדברי החוקרים, טובות יותר מאלה שנמדדו באגם עצמו באמצעות ספינות מחקר בשנות ה-70 של המאה הקודמת. בעקבות התוצאות החליטו החוקרים למפות עוד שני אגמים מדבריים שעד כה לא הייתה שום דרך להבין מהי כמות המים האצורה בהם. אחד מהם נקרא סבחת אל-מלח, הנמצא במדבר הסהרה באלג'יריה והשני נקרא לאגו קויפסה ונמצא באלטיפלנו היבש בבוליביה, על מסלול הטיולים של רבים מהמוצ'ילרים הישראלים בדרום אמריקה. לגבי לאגו קויפסה, לדוגמה, הצליחו החוקרים לגלות שכמות המים שיכולה להאגר באגם גדולה ב-50% ממה שנהוג היה לחשוב עד היום. כמות כזאת כנראה מילאה את האגם לפני כ-12,000 שנים, אך המים נעלמו בהדרגה וכיום האגם מתמלא רק באופן חלקי.

ארמון מסכם וקובע כי "השיטה שפיתחנו יכולה לשמש למיפוי הקרקעית של אגמים מדבריים ברחבי העולם, ולעזור לנו להבין מה היה האקלים באותם אזורים בעולם בעבר ואולי אפילו בעתיד. אנחנו בטוחים שנצליח לפתח את השיטה עם הזמן, זוהי רק ההתחלה. כדי להיערך טוב יותר לשינויי האקלים באזורים מדבריים אנחנו חייבים לדעת כמה מים טבעיים קיימים בהם, אך עד היום היה קשה מאוד לעשות זאת. בעתיד נדע להעריך ברמת דיוק גבוהה את כמות המים בכל האגמים המדבריים ברחבי העולם".

הפרסום ב-NASA - earthobservatory.nasa.gov:

https://earthobservatory.nasa.gov/images/148230/sizing-up-remote-lakes

לפרסום המאמר המדעי: https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1029/2020GL087367

לפרסום בתקשורת:

https://www.ynet.co.il/article/SyHOhyZOd

קראו פחות
הפרסום בטוויטר של נאסא

המחקר שהלהיב את NASA: שיטה חדשה מאפשרת למפות מהחלל אגמים מדבריים ברחבי העולם

6 מאי, 2021

קרא עוד
אגמים באזורים מדבריים הם בדרך כלל רדודים (מספר מטרים) ושטוחים מאוד, ובעיקר מרוחקים מאזורים מיושבים. רוב הזמן הם ריקים לגמרי ממים, אך מדי פעם הם מתמלאים על ידי שיטפונות נדירים הזורמים במדבר. כמות זו כמובן אינה מספקת כדי להגיע למקום עם ספינה, ולמפות את צורת הקרקעית של אגמים כאלה – כך שאנו לא יכולים למדוד ולקבוע בצורה סבירה כמה מים האגמים אוצרים בכל רגע נתון.

"בדרך כלל, שיטפון מדברי אובד אל תוך קרקעית הנחל ונספג אל התשתית שלו או מתאדה, ולכן נעלם במורד נהרות מדבריים. פעם בכמה שנים שיטפון שכזה עשוי להגיע לאגם מדברי רדוד הנמצא במורד הנחל ולמלא אותו ובהדרגה, מים אלו שנעמדו באגם, מתאדים ממנו. כך יכול גם, לדוגמא, להיווצר נווה מדבר", מסביר קוקו (משה) ארמון מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. "אגמים מדבריים עשויים לשמש אותנו בתור מאגרי מים טבעיים גדולים, והם מהווים בית למגוון גדול מאוד של מינים של צמחים ובעלי חיים מדבריים שמצליחים לשגשג רק בזמן שיטפונות. אגמים אלה משמשים חוקרי אקלים על מנת להבין מה היה האקלים בתקופות קדומות ולנסות להשליך מכך על העתיד. לדוגמא, אם מזהים תקופה בה האגם היה מלא באופן תדיר, אנחנו יכולים להבין שהאקלים היה רטוב יותר. אך 'יותר' הוא מושג יחסי ומטרתנו היא לקבוע כמה רטוב היה באותם מקומות".

כדי להבין מהי כמות המים באגם מדברי נדרש לדעת כיצד נראית הטופוגרפיה המדויקת של הקרקעית שלו – עבודה שנחשבת קשה מאוד לביצוע באגמים מדבריים. קוקו (משה) ארמון ביצע לאחרונה מחקר בו הוא בחן שיטה מקורית לקביעת הטופוגרפיה של אגמים מדבריים. לפני כשנה הוא ועמיתיו פרסמו מאמר מדעי שהופיע על השער של כתב העת "Geophysical Research Letters". כעת המאמר והשיטה המקורית זוכים לחשיפה מחודשת על ידי סוכנות החלל האמריקאית NASA, שפרסמה כתבה על כך היום (שלישי) ב-NASA Earth Observatory. את המחקר שלו ביצע ארמון יחד עם (לפי הסדר במאמר) ד"ר אלעד דנטה (המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, המכון הגיאולוגי ומכון שמיר),  יובל שמילוביץ' (המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית והמכון הגיאולוגי), ד"ר עמית מושקין (המכון הגיאולוגי), פרופ' טים כהן (אוניברסיטת וולונגונג שבאוסטרליה), פרופ' אפרת מורין ופרופ' יהודה אנזל (שניהם מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית). 

המחקר התחיל למעשה לפני כשנתיים, אז שוגר לוויין חדש של נאס"א (ICESat-2) שתפקידו המקורי היה למדוד באופן מדויק מאוד את גובהם של הקרחונים בקטבים - כדי להבין טוב יותר איך משפיעה ההתחממות הגלובלית על אובדן והדקיקות של הקרח בקטבים. מדידות הגובה המדויקות התאפשרו באמצעות לייזר המוקרן מהחלל אל פני השטח של כדור הארץ. כך, אם מודדים את הזמן שלוקח לקרן הלייזר לחזור מפני השטח של כדור הארץ אל הלוויין, אפשר לחשב במדויק את גובה פני השטח. הלוויין ייחודי בכך שהוא מודד את גובה פני השטח בצורה מדויקת מאוד, בעזרת קרן לייזר ירוקה. מאחר שאור ירוק מסוגל לחדור כמה מטרים לתוך מים ועדיין לחזור אל הלוויין, ניתן לקבל דרך הלוויין מדידות גובה מדויקות אפילו מתחת למים, בצפיפות גבוהה מאוד לאורך מסדרונות מדידה צרים.

"חדירה של האור לעומק של מטרים בודדים הוא כל שהיינו זקוקים לו במקרה של אגמים רדודים", מסביר ארמון ומוסיף כי "באמצעות התוצאות שהתקבלו מהלוויין החדש הצלחנו למצוא, לנתח ולתאר במחקרנו את הקשר בין תדירות הופעת המים בכל אזור באגם (מתוך סדרה ארוכה של תצלומי לוויינים אחרים של נאס"א, לאורך השנים), ובין הגובה של אותם אזורים (מתוך הלוויין החדש). ברגע שאנחנו יודעים מהו הקשר, אנחנו יכולים לחשב באופן מדויק את העומק של כל נקודה באגם, אפילו שמדידת העומק המקורית מתבצעת רק לאורך מסדרונות צרים בו, ואפילו אם האגם מלא במים".

החוקרים השתמשו בשיטה שפיתחו למפות את הקרקעית של האגם המדברי הרדוד הגדול בעולם - ימת אייר שבאוסטרליה, שגודלו כמעט שליש משטחה של מדינת ישראל, וקיבלו תוצאות שהן כמעט בוודאות, לדברי החוקרים, טובות יותר מאלה שנמדדו באגם עצמו באמצעות ספינות מחקר בשנות ה-70 של המאה הקודמת. בעקבות התוצאות החליטו החוקרים למפות עוד שני אגמים מדבריים שעד כה לא הייתה שום דרך להבין מהי כמות המים האצורה בהם. אחד מהם נקרא סבחת אל-מלח, הנמצא במדבר הסהרה באלג'יריה והשני נקרא לאגו קויפסה ונמצא באלטיפלנו היבש בבוליביה, על מסלול הטיולים של רבים מהמוצ'ילרים הישראלים בדרום אמריקה. לגבי לאגו קויפסה, לדוגמה, הצליחו החוקרים לגלות שכמות המים שיכולה להאגר באגם גדולה ב-50% ממה שנהוג היה לחשוב עד היום. כמות כזאת כנראה מילאה את האגם לפני כ-12,000 שנים, אך המים נעלמו בהדרגה וכיום האגם מתמלא רק באופן חלקי.

ארמון מסכם וקובע כי "השיטה שפיתחנו יכולה לשמש למיפוי הקרקעית של אגמים מדבריים ברחבי העולם, ולעזור לנו להבין מה היה האקלים באותם אזורים בעולם בעבר ואולי אפילו בעתיד. אנחנו בטוחים שנצליח לפתח את השיטה עם הזמן, זוהי רק ההתחלה. כדי להיערך טוב יותר לשינויי האקלים באזורים מדבריים אנחנו חייבים לדעת כמה מים טבעיים קיימים בהם, אך עד היום היה קשה מאוד לעשות זאת. בעתיד נדע להעריך ברמת דיוק גבוהה את כמות המים בכל האגמים המדבריים ברחבי העולם".

הפרסום ב-NASA - earthobservatory.nasa.gov:

https://earthobservatory.nasa.gov/images/148230/sizing-up-remote-lakes

לפרסום המאמר המדעי: https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1029/2020GL087367

לפרסום בתקשורת:

https://www.ynet.co.il/article/SyHOhyZOd

קראו פחות
lockdown. Lucrezia Carnelos, unsplash

מחקר ענק בחן לעומק את מידת הפגיעה בבריאותם הנפשית של אוכלוסיית המבוגרים במשבר הקורונה

4 מאי, 2021

קרא עוד
במחקר, שכלל 33,485 נבדקים מ-17 מדינות, נמצא כי לא רק שהתקשורת האלקטרונית לא הצליחה לשמש תחליף לתקשורת פנים אל פנים במהלך משבר הקורונה, אלא שהיא תרמה להחרפת המצב הנפשי של המבוגרים והקשישים. החוקרים: "ראוי היה לנקוט במדיניות התרחקות דיפרנציאלית, בה אנשים מבוגרים עם פחות גורמי סיכון רשאים לשמור על קשר פנים אל פנים עם קבוצה קבועה של אנשים ממשקי בית אחרים"

אינטראקציה חברתית, פנים אל פנים, נחשבת כמפתח להזדקנות בריאה ואיכותית. מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות חיזקו הנחה זאת, כשאחד מהם אף קבע כי שכיחות נמוכה של קשרים חברתיים אישיים עם חברים ובני משפחה ניבאו את הסיכון לסבול מחרדה ודיכאון בגילים מאוחרים. האם הדבר נכון גם לגבי קשרים חברתיים בעידן הקורונה? קשרים חברתיים מקוונים לא הוכחו עד כה כיעילים לשיפור הרווחה הנפשית אצל אוכלוסיות המבוגרים והקשישים. יתר על כן, עד כה לא פורסמו תוצאות של מחקרים על השפעת אופי הרשתות החברתיות על בריאות הנפש בשלבים המאוחרים של החיים, במהלך מגפת הקורונה. מחקר חדש, אותו ביצעו פרופ' האווי ליטוין והדוקטורנטית מיכל לוינסקי מביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים, ניסה לבחון לראשונה את השינויים שאירעו ברשתות החברתיות האישיות בקרב אוכלוסיות המבוגרים והשפעתם על בריאות הנפש (דיכאון וחרדה) לאור התפרצות מגיפת הקורונה.

"דיווחים שפורסמו לאחר התפרצות המגפה מצביעים על כך שהתקופה הנוכחית אכן עוררה חרדות (לדוגמה, מחקרים של קואלו, סוטיוואן, אראטו וזידו מ-2020). מחקר בריטי מצא כי לאחר שישה שבועות של סגר בלונדון, במהלך משבר הקורונה, כ-13% מהאנשים המבוגרים הבריאים דיווחו כי הם חשים רע יותר מבחינת החרדות והדיכאון שלהם, במיוחד נשים ומבוגרים שהתגוררו בגפם", נכתב במאמר המדעי שפורסם על ידי החוקרים בכתב העת המדעי "Aging & Mental Health".

במחקר נבחנו כמה שאלות מרכזיות, ביניהן: האם משבר הקורונה השפיע לרעה על בריאותם הנפשית של אירופאים וישראלים בני 50 ומעלה? האם היו השפעות שונות על המדינות בהקשר לכך? באיזה אופן הרשתות החברתיות האישיות מיתנו את השפעת המשבר על בריאות הנפש של אותם מבוגרים? והאם היה הבדל בהשפעות של רשתות חברתיות פנים אל פנים לעומת שימוש במדיות אלקטרוניות על בריאותם של המבוגרים שנבדקו?

המחקר הנוכחי מתבסס על הסקר האירופי לבחינת בריאות, הזדקנות ופרישה, המכונה גם 'סקר SHARE' (The Survey of Health, Aging and Retirement in Europe), שהתחיל בשנת 2004 ונמשך עד היום. נערכו יותר מ-480,000 ראיונות עומק פנים-אל-פנים ב-8 גלים במסגרת הסקר, עם כ-140,000 איש בני 50 ומעלה מ-28 מדינות אירופה וישראל. כוחו המדעי של הסקר טמון בנתוני האורך, המאפשרים לתפוס את האופי הדינמי של השינויים במהלך שנות ההזדקנות. בסקר נבדקים שלושה תחומים עיקריים – הפן החברתי, הפן הכלכלי והפן הבריאותי של אוכלוסיות המבוגרים. סקר SHARE ישראל נערך בחסות מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל באוניברסיטה העברית ומבוצע במסגרת התקשרות של המשרד לשוויון חברתי עם מרכז הידע. במימונו השתתפו משרד ראש הממשלה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, משרד המדע והטכנולוגיה, משרד הבריאות, המוסד לביטוח לאומי והוועדה לתכנון ותקצוב. עם פרוץ הקורונה, נעצר איסוף הנתונים של הגל השמיני והשאלון הותאם לסקר טלפוני, ונבנה מחדש עם שאלות מותאמות לתקופת הקורונה.

במדגם של המחקר הרלוונטי נכללו 33,485 נבדקים מבוגרים (מעל גיל 50) מ-17 מדינות, ונבדק הפער במצבם הנפשי לפני ובמהלך משבר הקורונה. בין היתר, נבחן השינוי בבריאות הנפשית שלהם באמצעות שתי שאלות על קיומן של תחושות דיכאון וחרדה, כששתיהן נמדדו לפני ובהתפרצות המגפה. מדדי התקשורת החברתית חושבו על פי שני מדדים  - ממוצע תדירות התקשורת פנים אל פנים וממוצע תדירות התקשורת האלקטרונית (טלפון, דואר אלקטרוני או כל אמצעי אלקטרוני אחר) ועם אנשים שונים (ילדים, הורים, קרובי משפחה ואחרים). בניתוחים עצמם נכללה חלוקה לקבוצות גיל בתוך האוכלוסייה המבוגרת, בנוסף למדינת מגורים, ומשתני רקע נוספים.

ממצאי המחקר העלו כי קשר פנים אל פנים הפחית משמעותית את הסבירות להרעה בבריאות הנפשית של הנבדקים לאחר פרוץ המגיפה, בעוד שתקשורת אלקטרונית דווקא הגדילה אותה. מעבר לכך, לא נמצאה משמעות לקבוצות הגיל השונות, כך שלמעשה נמצא כי ההתרחקות החברתית גובה מחיר מכל המבוגרים, בכל גיל. "אף קבוצת גיל במדגם שלנו,  לא הרוויחה ממש ממגע חברתי מקוון בתחילת משבר הקורונה, בעוד שכל הגילאים נהנו מההשפעה חיובית של מגע פנים אל פנים (על הבריאות הנפשית). המשמעות היא שההתרחקות החברתית אכן גובה מחיר מכל המבוגרים", קבעו החוקרים במאמרם.

עוד נמצא במחקר הנוכחי כי לנשים היו קשיים נפשיים רבים יותר מאשר גברים במהלך משבר הקורונה, כפי שדווח במחקרים דומים שבוצעו לאחרונה. בנוסף, מגיבים שציינו כי הם בעלי השכלה גבוהה ניהלו פחות קשרים חברתיים פנים אל פנים ויותר קשרים מקוונים. כמו כן, התברר כי למגפה היו השפעות שליליות יותר על הבריאות הנפשית של האוכלוסיות המבוגרות במדינות מסוימות מאשר במדינות אחרות - במיוחד במדינות עם שיעורי הדבקה ו/או מקרי מוות גבוהים כגון פורטוגל, איטליה וספרד.

"תוצאות אלה מדגישות את המורכבות הקיימת בתקופה הנוכחית עבור נשים וגברים בגילאי 50 ומעלה", מציינת לוינסקי. "מצד אחד, הממצאים מעלים שתקשורת פנים אל פנים עשויה למתן את ההשפעות השליליות של תקופת הקורונה על הבריאות הנפשית. מצד שני, מדיניות הריחוק החברתי, שמטרתה לעצור את המגיפה, פועלת כיום דווקא למזעור סוג תקשורת זו. מי שבעיקר סובל מהניגודיות הזאת היא האוכלוסייה הבוגרת. יש צורך לבחון במחקר עתידי האם היקף המגיפה בכל מדינה הוא שהחריף את בריאותם הנפשית של חבריה המבוגרים, וכן את השפעת היקף יישום מגבלות הסגר בכל מדינה על בריאותם הנפשית".

לסיכום, הממצאים מדגישים את הסיכון שיש בסגר ובהתרחקות החברתית על בריאותם הנפשית של אנשים מבוגרים. ממשלות רבות מבקשות לבודד אנשים מבוגרים לתקופות ארוכות יחסית, למנוע קרבה פיזית עם קרוביהם, וכן מעודדות להישאר בבית ולתקשר באמצעים אלקטרוניים. במחקר נמצא כי באופן מפתיע, לא רק שתקשורת אלקטרונית אינה מחליפה את התפקיד החיובי של תקשורת פנים אל פנים בבריאות הנפשית, אלא היא אף עשויה להחמיר את המצב הנפשי. המסקנות שעולות ממחקר זה עשויות להצביע על כך שעל הרשויות לנקוט במדיניות שמעודדת יותר תקשורת פנים אל פנים, על מנת למנוע נזקים נוספים של המגיפה. "כך, לדוגמא, ראוי היה לנקוט במדיניות התרחקות דיפרנציאלית, בה אנשים מבוגרים עם פחות גורמי סיכון רשאים לשמור על קשר פנים אל פנים עם קבוצה קבועה של אנשים ממשקי בית אחרים", מציין פרופ' ליטוין.

לפרסום המדעי

https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/13607863.2021.1902468

פרסומים בתקשורת

הארץ - https://www.haaretz.co.il/news/nurit/.premium-1.9769499

סבאל'ה - https://www.sabale.co.il/%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%95%d7%aa/%d7%9e%d7%97%d7%...

ערוץ 7 - https://www.inn.co.il/news/491411

MSN - https://www.msn.com/he-il/lifestyle/lifestyle-beauty/%d7%94%d7%96%d7%95%...

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
קורונה

מחקר בינלאומי ענק מחזק את הקשר שנמצא בין קורונה לשבץ מוחי – בעיקר בקרב צעירים שחלו בנגיף

3 מאי, 2021

קרא עוד
במחקר, בו השתתפו חוקרים מישראל, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, מצרים, איראן, לבנון ואיחוד האמירויות, ועוד נמצאו בעיקר חסימות של כלי דם גדולים במוחם של הנבדקים הצעירים. את הצד הישראלי ייצג הנוירולוג והחוקר פרופ' רונן לקר, מנהל יחידת השבץ במרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית

מחקרים שבוצעו בעת האחרונה ניסו למצוא את הקשר בין תחלואה בקורונה והסיכון לסבול מאירועים מוחיים. דיווח של בית החולים מאונט סיני בניו יורק בתחילת השנה על מקרי שבץ של חמישה חולי קורונה צעירים, העלה חשש לעלייה בשכיחות של שבץ מוחי גם בקרב חולים צעירים ללא גורמי סיכון וסקולריים, כמו יתר לחץ דם, סוכרת או עישון. מחקר חדש ונרחב שפורסם לאחרונה בכתב העת Stroke, בו לקח חלק הנוירולוג והחוקר פרופ' רונן לקר מהמרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית, ניסה לבחון לעומק את הקשר בין מחלת הקורונה לשבץ מוחי, ומצא מספר לא מבוטל של מקרי שבץ מוחי בקרב חולי קורונה בגילאים צעירים בהשוואה למקרי שבץ קודמים באוכלוסייה דומה לפני פרוץ המגפה.

במחקר השתתפו לא פחות מ-89 חוקרים וחוקרות מ 136 מוסדות אקדמיים שונים ברחבי העולם – ביניהם גם מאיראן, לבנון ואיחוד האמירויות. הם ערכו מחקר תצפיתי על חולים שלקו בשבץ מוחי איסכמי חריף, דימום תוך גולגולתי, ופקקת ורידית מוחית (נוכחות של קריש דם בורידי המוח או בסינוסים הורידים הדוראליים, המנקזים את הדם מהמוח) בקרב חולי קורונה שאושפזו בבתי החולים ובדקו את חומרת השבץ ותת-סוג שבץ. בנוסף, ביצעו החוקרים לאותם חולים הדמיה עצבית, ובחנו את ההבדלים הין חולים סימפטומטיים ללא-סימפטומטיים לאחר שנדבקו ב-SARS-CoV-2 תוך הופעת שבץ מוחי. בנוסף, נבדקה ההשפעה של תחלואה באזורים גיאוגרפיים שונים על חומרת המחלה.

מבין 136 מרכזים ב-32 מדינות שהשתתפו במחקר זה, ב-71 מרכזים מ-17 מדינות היו לפחות מטופל או מטופלת אחד/אחת שסבלו מקורונה ושבץ מוחי בו זמנית או מיד לאחר ההחלמה מקורונה. מתוך 432 חולים שנמצאו סובלים משבץ מוחי, 323 (74.8%) סבלו משבץ מוחי איסכמי הנובע מחסימת כלי דם במוח, 91 (21.1%) מדימום תוך גולגולתי ו-18 (4.2%) מפקקת ורידי המוח.

מסתמן כי גיל חולי הקורונה שלוקים בשבץ מוחי הוא נמוך. "לא הגבלנו את עצמנו לקבוצת גיל מסוימת במהלך עבודת המחקר שלנו, אבל שמנו לב שאחוז נכבד מהחולים היו מתחת לגיל 55, שזה יותר משאנחנו רואים בדרך כלל במקרים של שבץ", מבהיר השבוע פרופ' לקר. "הגיל הממוצע של חולי קורונה שסבלו משבץ מוחי היה 68, כשבימים ללא קורונה הגיל הממוצע של חולי שבץ בארץ עמד על 80. זה פער משמעותי. הממצא הזה הוכיח לנו שיש כיום יותר חולים צעירים בשבץ בעקבות הידבקות קורונה, ושהגיל הממוצע לחטוף שבץ בימי קורונה יורד. בנוסף, נמצא ש24% מחולי הקורונה שסבלו משבץ היו מתחת לגיל 55 – אחוז הרבה יותר גבוה מתקופה מקבילה ללא קורונה בגילאים אלו".

תופעה מעניינת נוספת שהתגלתה הייתה שרוב מקרי השבץ נגרמו כתוצאה מפגיעה בכלי דם גדולים לעומת כלי דם קטנים במוח, מה שאינו שגרתי כיוון שבשנים בהן לא הייתה קורונה כמות המקרים המשניים לחסימה של כלי דם קטנים עולה על זאת הנובעת מחסימת כלי דם גדולים. בנוסף, שכיחות השבץ האיסכמי בקרב צעירים ללא גורמי סיכון קלאסיים לשבץ הייתה גבוהה הרבה יותר מהצפוי, דבר שאשרר את תוצאות המחקר הקודם של חוקרי מאונט סיני על שכיחות יתר של שבץ בצעירים חולי קורונה.

זאת ועוד, מתוך כלל חולי השבץ, 183 (42.4%) חולים היו נשים ולפיכך, אין מדובר בתופעה המאפיינת מגדר מסוים. במדינות שבהן יש השקעה גבוהה בבריאות, נמצאו שיעורים גבוהים יותר של טיפולים באמצעות צינתורי מוח בחולים צעירים עם חסימה של עורק גדול במוח לעומת מדינות עניות יותר, כך שיותר חולים ניצלו בהן ממוות משני לשבץ. בנוסף, 380 מתוך 432 חולים במחקר שידוע כי סבלו מנגיף הקורונה ושבץ מוחי בו זמנית נבדקו, ונמצא כי 144 (37.8%) מהם היו ללא תסמינים (א-סימפטומטיים) של קורונה (ללא חום שיעול שלשולים כאבי בטן וכדו') ורק בדיקה של כלל חולי השבץ המתקבלים לבית החולים לקורונה גילתה שלקו בקורונה. במילים אחרות, 72% מחולי הקורונה שנפגעו בשבץ מוחי סבלו גם מתסמיני קורונה בדרגות שונות. 

"המחקר מחזק את הקשר בין קורונה לשבץ כתוצאה מחסימת כלי דם גדולים בקרב צעירים הסובלים מקורונה, אם כי קשר זה לא הוכח כנפוץ מאוד", מסביר השבוע פרופ' לקר. "מדובר באחד המחקרים הגדולים שנעשו בנוגע לקשר הזה, מחקר בינלאומי שנועד ללמוד על מאפייני תחלואת שבץ בתקופת הקורונה, בו נמצא שיש יותר חולים צעירים ויותר חסימות של כלי דם גדולים בקרב אותם חולים צעירים, אך פחות חסימות של כלי דם קטנים כגורם לשבץ - לעומת התקופה המקבילה לפני הקורונה. תוצאות המחקר גם מעודדות לבצע בדיקת קורונה לכל מטופל צעיר עם שבץ מוחי, כתוצאה מחסימה של כלי דם גדול במוח שאין לו גורמי סיכון קלאסיים שמסבירים את השבץ. נדגיש שאין מדובר כאן במקרי שבץ איסכמי או פקקת ורידית מוחית משניים לחיסוני קורונה (תופעות אילו לא היו קיימות בזמן איסוף הנתונים שנעשה עוד טרם להמצאות חיסונים בארץ או בעולם). מחקר זה מהווה עוד סיבה ללכת ולהתחסן כיון שהחיסון מוריד את התחלואה בקורונה ומכאן שגם את הסיכון לשבץ משני למחלת הקורונה בגיל צעיר. אני מקווה שמחקרים נוספים בתחום זה יוכלו לתרום עוד להבנת הקשר בין קורונה לשבץ מוחי".

לפרסום המדעי 

פרסומים בתקשורת המקומית:

מאקו - https://www.mako.co.il/health-illnesses-and-medicines/illnesses-the_novel_coronavirus/Article-7f42db420513971027.htm

Ynet אתר: https://www.ynet.co.il/health/article/r1Cbmq0wu

אולפן ynet: http://www.ifatmediasite.com/ms/radiomp4/2021/05/04/10653437.mp4

רדיו ירושלים: https://www.jerusalemnet.co.il/%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%97%d7%93/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99-%d7%a2%d7%a0%d7%a7-%d7%9e%d7%97%d7%96%d7%a7-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%9e%d7%a6%d7%90-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%a9%d7%91%d7%a5-%d7%9e%d7%95%d7%97%d7%99-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%a7%d7%a8-%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%91-%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%97%d7%9c%d7%95-%d7%91%d7%a0%d7%92%d7%99%d7%a3-476472

ערוץ 20 - https://www.20il.co.il/%d7%97%d7%95%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%9f-%d7%95%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%a9/

מקור ראשון - https://www.makorrishon.co.il/news/343781/

כאן תרבות, שלושה שיודעים - https://omny.fm/shows/three-who-know/48046dcc-bea5-46c5-8efb-ad18008b09b6

דוקטורס אונלי - https://doctorsonly.co.il/2021/05/227510/

הידען - https://www.hayadan.org.il/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C-%D7%A2%D7%A0%D7%A7-%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%A7-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9C

בחזית - https://www.bahazit.co.il/%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%a9%d7%91%d7%a5-%d7%9e%d7%95%d7%97%d7%99-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%a7%d7%a8-%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%91/

מדפייג - https://medpage.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%94%...

כל רגע - https://kore.co.il/viewArticle/81426

עיתון המבשר - http://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=true&ItemID=KKEIEMGGJ&CustomerID=EDDHFHE&InfoTypeID=0&PageIndex=1&EmailGroupID=FEHIF

עיתון שחרית - http://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=true&ItemID=KKEIFDKFE&CustomerID=EDDHFHE&InfoTypeID=0&PageIndex=1&EmailGroupID=FEHIF

עיתון יתד נאמן - https://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=tru...

קראו פחות
פרח צומח. nikola_jovanovic_unsplash

האוניברסיטה העברית מקימה מרכז כלל-אוניברסיטאי לקיימות

3 מאי, 2021

קרא עוד

במכתב לקהיליית האוניברסיטה הוכרז על החלטתה האסטרטגית של הנהלת האוניברסיטה להציב את תחום הקיימות בראש סדרי העדיפויות ולהקים את המרכז לקיימות. מנהלת המרכז, פרופ' יעל מישאל: "אתגר הקיימות הינו צו השעה ברמה העולמית, והמדע מתגייס כולו להתמודדות עם אתגר זה". כיום, יותר מ-130 מרצים ומרצות באונ' העברית חוקרים, מלמדים ועוסקים בנושאי קיימות, סביבה ואקלים

מרכז כלל-אוניברסיטאי לקיימות, חדש וראשון מסוגו, מוקם בימים אלה באוניברסיטה העברית, כחלק מהחלטתה האסטרטגית של הנהלת האוניברסיטה להציב את אתגר הקיימות הגלובלי בראש סדרי העדיפויות של המוסד האקדמי. הקמת מרכז זה (שכנס להשקתו הרשמית מתוכנן בירושלים בפני סגל האוניברסיטה בקיץ הקרוב) נועדה בין היתר להגביר באופן משמעותי את המחקר וההוראה בנושאי קיימות, תוך עידוד פעילות משולבת חוצת-דיסציפלינות והרחבת הספטקרום המחקרי וההוראתי באופן שישקלל שלל היבטי קיימות רלוונטים. מטרה מרכזית נוספת של המרכז היא לקדם ולהטמיע קיימות מעבר לגבולות האוניברסיטה. לשם כך, המרכז ישתף פעולה עם גורמי תעשייה והסקטור הפרטי, החברה האזרחית, האקדמיה והממשל, בארץ ובעולם, לטובת קידום ופיתוח פתרונות טכנולוגיים, העלאת המודעות הציבורית, מדיניות והטמעה בתחומי הקיימות.

במרכז צפויים לפעול חוקרים בעלי שם, וכן עמיתים ותלמידים לתארים מתקדמים באוניברסיטה. בשלב הראשון, המרכז יפיץ קולות קוראים למימון מחקרים שיקדמו נושאי קיימות, בדגש על שיתופי פעולה בין-תחומיים ובין-קמפוסיים. ראוי לציין כי מעבר להקמת המרכז, מתעסקים כיום מעל ל-130 מרצים ומרצות בנושאי קיימות, סביבה ואקלים במחלקות, בפקולטות ובחוגים ברחבי האוניברסיטה.

אתגר הקיימות העומד בפנינו כולל את הרצון לאפשר את המשך קיום החברה האנושית בדור הנוכחי ברווחה, תוך שמירה ואף שיפור רמת החיים לדורות הבאים. מדובר באחד האתגרים המשמעותיים והבוערים שידעה האנושות. על רקע התנאים האקלימיים המשתנים במהירות והשימוש הבלתי מושכל שנעשה בדורות האחרונים במשאבי כדור הארץ, מתגבשת הבנה נרחבת ברחבי העולם באשר לחשיבותה הקריטית של הקיימות ומתהווה פעילות גוברת והולכת לקידומה. בתוך כך, אוניברסיטאות מובילות בעולם התגייסו באופן מרשים לקידום קיימות, בהתאם ליעדי העל לפיתוח בר-קיימא של האו"ם (Sustainable Development Goals – SDGs).

פרופ' יעל מישאל מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית נבחרה לכהן כמנהלת המרכז, ולצידה מונתה ועדה אקדמית שמורכבת מנציגים ונציגות של כלל הקמפוסים באוניברסיטה. במרכז יפעלו גם עמיתים ותלמידים לתארים מתקדמים באוניברסיטה. פרופ' מישאל מסרה כי "אתגר הקיימות הינו צו השעה ברמה העולמית, והמדע מתגייס כולו להתמודדות עם אתגר זה. האוניברסיטה העברית מחויבת ליטול חלק מרכזי במאמץ להציע פתרונות לעמידה ביעדי האו"ם ולמציאת דרכים לניהול אורח חיים בר-קיימא. אחת החוזקות של האוניברסיטה העברית היא שכבר כיום קיימת פעילות מחקרית והוראתית ענפה באפיקים שונים ומגוונים בתחומי הקיימות. נדרשת הרחבה, העמקה ומציאת אפיקיי מחקר חדשים שיתרמו לקידום הידע. באופן חד-משמעי, שיתוף פעולה בין החוקרים ליצירת מחקר בין-תחומי ורב-תחומי, יוביל לפריצות דרך - מכיוון שמגוון מעודד חדשנות, מחזק יצירתיות ומוביל לקבלת החלטות טובה יותר. במקביל לפעילות המחקרית, נפעל ליצירת יחסי גומלין בין האוניברסיטה והגופים הציבוריים הרלוונטיים במדינת ישראל, כך שהידע המחקרי יתורגם להמלצות רגולטוריות ויועבר למקבלי ההחלטות. גישה זו, מחקר חדשני רב-תחומי ובין-תחומי בתחום הקיימות במובן הרחב שיתכתב עם גורמים מדיניים וציבוריים הינו ייחודי".

במכתב שנשלח לאחרונה בנושא זה לקהיליית האוניברסיטה, כתבו נשיא האוניברסיטה, פרופ' אשר כהן, רקטור האוניברסיטה פרופ' ברק מדינה ומנכ"ל האוניברסיטה וסגן הנשיא ישי פרנקל: "רבים מקהילת האוניברסיטה מקדמים את הנושא גם במישור הלאומי. הקמת המרכז האוניברסיטאי נועדה להרחיב, לתכלל ולשכלל את כלל הפעילות בתחום הקיימות כתחום מועדף ובינתחומי כלל-אוניברסיטאי, בהתאם לאתגרים העומדים לפתחנו. אנו פועלים לגייס כספים חיצוניים בהיקפים משמעותיים להמשך פעילות המרכז. אנו קוראים לכם/לכן חברי וחברות הסגל באוניברסיטה, מכלל תחומי המחקר, לבחון דרכים לשלב בפעילות האקדמית והציבורית שלהם היבטים שקשורים לקיימות. מוטלת על כולנו אחריות חברתית וציבורית ראשונה במעלה לתרום תרומה מדעית להתמודד עם האתגר הגדול שמוטל בעת הזו על האנושות".

לפני מספר חודשים הוחלט באוניברסיטה העברית להקים את המרכז לחקר אקלים HUCS (Hebrew University center for Climate Science), בראשו עומדים כיום פרופ' חזי גילדור ודר' אורי אדם. הפרויקט הייחודי מאפשר בפעם הראשונה בארץ לחוקרים מתחומים שונים (מתמטיקה, סטטיסטיקה, פיזיקה, מדעי כדור הארץ, גאוגרפיה, מדע המדינה, חקלאות, מדעי המחשב, ועוד) לשלב כוחות בכדי לפתח מודל אקלימי שיוכל לצפות ולהסביר את השינויים הצפויים להתרחש באזורנו בצורה טובה משמעותית ממודלים קיימים. כמו כן, המרכז מאפשר שילוב של רעיונות ומחקרים וסיעור מוחות בין חוקרים מתחומים שונים סביב נושא האקלים, ויתקיימו בו שיתופי פעולה עם השירות המטאורולוגי ומוסדות שונים בארץ, כדי לקדם את ההבנה של השינויים האזוריים לטובת מקבלי ההחלטות.

 

לפרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/article/SJmPNITDO

קראו פחות
תרנגולים

מחקר חדש מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה מגלה כי ביצועי הרבייה של תרנגולים משתפרים בהתאם לשינויים בצבע התאורה

29 אפריל, 2021

לקיחת דם מסוס. צילום באדיבות דר גילי שוורץ

מחקר בינלאומי חדש חושף לראשונה: נגיף ממשפחת הקורונה שפוגע בסוסים אובחן לראשונה בישראל

29 אפריל, 2021

אבחון של קורונה בישראל – הפעם לא בבני אדם. קבוצת חוקרים מביה"ס לרפואה וטרינרית ע"ש קורט בשיתוף עם חוקרים מהמחלקה לווירולוגיה במכון הווטרינרי ע"ש קימרון וחוקרים מביה"ס לרפואה וטרינרית בדייויס )ארה"ב( הצליחו למצוא לראשונה עדות לנוכחות של נגיף הקורונה בסוסים בישראל (ECoV) אשר למעט דיווח בודד מערב הסעודית הינו היחיד מהמזרח התיכון. העבודה המחקרית בוצעה כחלק מעבודת הדוקטורט של ד"ר גילי שורץ, ופורסמה לאחרונה בז'ורנל המדעי Animals.

תעודת הוראה

מחקר חדש: האם מורים ומורות רבים יעזבו בקרוב את מקצוע ההוראה?

28 אפריל, 2021

קרא עוד
"תקופת הקורונה תביא לעזיבה של מורים רבים וטובים את המערכת בעקבות תחושת הזלזול של המערכת עצמה והציבור בישראל": כך נטען, בין היתר, במחקר חדש שבוצע על ידי חוקרות מביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית, ובחן את תחושותיהם של המורים והמורות בישראל

עם הירידה בתחלואת הקורונה, במערכת החינוך חזרו להוראה ולמידה פנים-אל-פנים בכיתה, אך את השפעות הקורונה והלמידה מרחוק על המורים השחוקים ותלמידיהם, כנראה שנרגיש עוד זמן רב. במחקר חדש, בחנו ד"ר טוני גוטנטג ופרופ' קריסטה אסטרחן מביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים את שחיקת המורים והמורות בישראל עקב ההוראה מרחוק בקורונה והקשר שלה לאיכות הלמידה. במחקר השתתף מדגם מייצג של כ-500 מורים בבתי ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים בשיא הסגרים השני והשלישי. המחקר התבסס על סקר אינטרנטי שהופץ לאנשי ההוראה בבתי הספר. המורים והמורות שנבחרו למחקר מלמדים בחטיבות ביניים שלמדו מרחוק במהלך רוב שנת הלימודים הנוכחית.

המחקר שילב מתודה כמותית ושאלות פתוחות. השאלות הכמותיות בחנו את תחושותיהם של המורים והמורות במהלך משבר הקורונה. בין היתר נדרשו הנבדקים לסמן את שביעות הרצון שלהם בעבודה: האם הם מרגישים שעבודתם מוערכת, האם הם עצמם מרגישים שעבודתם חסרת משמעות, המידה שבה חווים קשיים ביורוקרטיים בעבודה,  המידה שבה הם חווים מחלוקות בינם לבין המורים/ות שעמם הם עובדים וכו'. בנוסף, נדרשו לסמן את מידת השחיקה שלהם - באיזו מידה הם מרגישים סחוטים נפשית מעבודתם, האם אכפת להם ממה שקורה לתלמידיהם ועד כמה העבודה עם התלמידים הפכה עבורם למעמסה והאם הם מוצאים משמעות בעבודתם. שאלה משמעותית לגבי כוונות עזיבה, שהוצגה לנבדקים, הייתה: "באיזו תדירות את/ה חושב/ת ברצינות על לעזוב את מקצוע ההוראה?". בסוף הסקר ניתן למורים מקום להוסיף הערות ותגובות משלהם.

ממצאי הסקר חשפו כי ההוראה מרחוק בתקופת המגפה גבתה מחיר רב מהמורים. המורים דיווחו כי בהוראה מרחוק הם חשו יותר לחץ ופחות אמפתיה כלפי התלמידים בהשוואה ללמידה פנים-אל-פנים. 63% חשו לחץ בינוני עד גבוה ו-20% דיווחו על שחיקה בינונית עד רבה. השחיקה התבטאה בעיקר בתשישות רגשית של 47% ודה-פרסונאליזציה של התלמידים בקרב 14%. ד"ר גוטנטג הוסיפה וציינה בהקשר לממצא זה כי "מצאנו ששחיקת המורים – רובן מורות, אגב – נבעה מהימצאותם 'בין הפטיש לסדן' בקונפליקט הבית-עבודה: מחד מחוייבותם למקצוע ההוראה, ומאידך מחוייבותם למשפחתם". מורה לאנגלית שענתה על הסקר טענה כי "אני חושבת שמבחינתי הכי מאתגר היה ללמד מרחוק בזמן ששני ילדים שלי - בני 3 ו-4 - נמצאים בבית, ואני צריכה גם להשגיח עליהם וגם להיות בזום. זה הפך את הלמידה מרחוק מבחינתי לסבל". לכך הצטרף הקושי הטכנולוגי להפעיל לראשונה למידה מרחוק, שתרם אף הוא לשחיקה. מהעבר השני, החוקרות מצאו ממצא מעודד – המורים שציינו שיש להם יותר שליטה על המתרחש דיווחו על פחות שחיקה במהלך משבר הקורונה.

המורים השחוקים דיווחו שהם פחות שבעי רצון מעבודתם כמורים, וחושבים יותר על עזיבת מקצוע ההוראה.  מבחינת שביעות הרצון, מורים שחוקים הרגישו שפחות מעריכים את עבודתם, דיווחו על קשיים בירוקרטיים בעבודתם, מחלוקות עם- וחוסר חיבה כלפי- המורים הקולגות, פחות אהבה כלפי מקצוע ההוראה ותחושה שמקצוע ההוראה חסר משמעות. מבחינת כוונות עזיבה, 1 מתוך 6 מורים חשב/ה במידה רבה או במידה רבה מאוד לעזוב את מקצוע ההוראה. במילותיה של מורה לתיאטרון: "עד תקופת הקורונה מאוד אהבתי את מקצוע ההוראה. השנה מצאתי את עצמי כל כך הרבה פעמים במשבר אמיתי בעבודה שלי". מורה לאסטרטגיות למידה ומקצועות רבי מלל: "תקופת הקורונה גרמה ותביא לעזיבה של מורים רבים וטובים את המערכת בעקבות תחושת הזלזול של המערכת עצמה והציבור בישראל".

כמו כן, באופן רחב יותר, מורים שחוקים דיווחו על יותר הרגשת דיכאון וחרדה ועל פחות שביעות רצון מחייהם. 26% דיווחו על הרגשת דיכאון לעיתים עד כל הזמן ו-25% דיווחו על חרדה יותר ממחצית מהזמן עד כמעט כל יום. מורה לספרות ותנ"ך: "אני סבורה שהלחץ הנפשי נובע בכללי משיגרת הקורונה והאווירה המלחיצה. הלחץ בעבודה נובע מדרישות רבות של המערכת, הדרישות הכפילו את עצמן... ולכן הלחץ הנפשי של המורים גדל".

בנוסף להשלכות על רווחת המורים עצמם, יש לשחיקה בתקופת ההוראה מרחוק גם מחיר עבור איכות ההוראה. מורים שחוקים נטו פחות להשתמש בטכניקות הוראה איכותיות בזום, בהשוואה למורים פחות שחוקים. פרופ' אסטרחן הסבירה כי: "הם פחות השתמשו בשיח לימודי פורה עם תלמידיהם. מחקרים שבוצעו במקומות שונים בעולם  הראו ששיח לימודי פורה עם תלמידים מקדם הישגים, למידה משמעותית ואף פיתוח כישורי חשיבה. שיח כזה מאופיין על-ידי כך שהמורה מעודד שאילת שאלות, הסברים מפורטים ונימוקים, בחינת פרספקטיבות מגוונות, ההשתתפות ערה ושוויונית ועיגון של דעות והסברים במקורות ידע מקובלים. הוראה כזאת קשורה לאופני הוראה שמשתפים יותר את התלמידים בשיעור (כגון עבודה בקבוצות, עידוד שאילת שאלות), אך לא לאופנים שלא משתפים אותם (כגון הוראה פרונטאלית, שאילת שאלות 'סגורות')".

שימוש מועט יותר בעקרונות הוראה איכותית מסוג זה הלך יד ביד עם לחץ רב יותר של המורים, אמפתיה נמוכה יותר כלפי תלמידיהם ותחושת מסוגלות נמוכה יותר בהוראה של אותם המורים. כמו כן, נמצאה "עייפות זום": 60% דיווחו שההוראה המקוונת מעייפת יותר מההוראה בכיתה; 15% דיווחו שההוראה המקוונת מעייפת כמו ההוראה בכיתה; ורק 25% דיווחו שההוראה המקוונת מעייפת פחות מההוראה בכיתה.

ד"ר גוטנטג: "כשבחנו את הסוגייה בקרב תלמידי חטיבות הביניים באותה התקופה, הם הסכימו עם המורים שמתקיים פחות שיח לימודי פורה בהוראה מרחוק (זום ודומיו) בקורונה. תלמידיהם של מורים שבכל זאת השתמשו בעקרונות הוראה איכותית בכיתתם, דיווחו כי למרות הלמידה הווירטואלית, חשו נוכחות חברתית רבה יותר של המורה ושל חברי הכיתה, יותר מעורבות בלמידה, תחושת מסוגלות לימודית גבוהה יותר, שחיקה לימודית נמוכה יותר ולמידה לשם למידה (להבדיל מלמידה לשם ציונים או תגמולים חיצוניים אחרים)".

החוקרות ציינו לאור ממצאי המחקר שנותר להן לקוות שעם החזרה לשגרה וללמידה פנים-אל-פנים בכיתה, המחירים של ההוראה מרחוק הן עבור המורים והן עבור התלמידים יתגמדו. עם זאת, גם בזמן החזרה לשגרה, אל לנו לשכוח את המורים השחוקים. במילותיה של מורה לספרות: "אני שמחה לראות שיש מישהו שמתענין במצב של עובדי ההוראה וחוקר זאת לעומק, ולא אומר כי הם 'מרוויחים' ו'מכייפים', כי האמת היא ההיפך הגמור". יש לתת להם מענה, אחרת השחיקה תתרגם לעזיבה המונית של מקצוע ההוראה, ולפגיעה ממשית בבריאות הנפש של המורים.

לפרסום בתקשורת: 

מעריב-

http://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=true&ItemID=KKDKFIEGF&CustomerID=EDDHFHE&InfoTypeID=0&PageIndex=1&EmailGroupID=FEHIF

https://www.maariv.co.il/news/Education/Article-836818

קראו פחות
עוגן בחוף קדם. צילום - גדעון הדס

עוגן מתקופת המלך הורדוס התניע את מחקר פעילות עיינות קדם ושיחזור מפלסי ים המלח לאורך אלפי השנים האחרונות

28 אפריל, 2021

ים המלח, המקום הנמוך ביותר על פני כדור הארץ (מפלסו הנוכחי 435 מ' מתחת לפני הים), קולט מים וחומרי סחף מאגן ניקוז רחב המשתרע בין המדבר ואזור האקלים הים-תיכוני, ומשמש כ"מד גשם" של אזור הלבנט. האם תמיד היה ים המלח במפלס כל כך נמוך והאם תמיד היה אגן הניקוז של האגם צחיח במיוחד – או ששינויי האקלים בהווה והשפעת האדם הם שתרמו לירידה המשמעותית בגובה המפלס מאז שנות החמישים של המאה שעברה (כאשר המפלס עמד על גובה של 400 מ' מתחת לפני הים)?

ראה גם: בתקשורת, מחקר
ציפורים

מחקר חשף: כיצד הצליחו הציפורים לעוף (ומדוע בני האדם לא מנתרים כל היום)?

15 יוני, 2021

במחקר בינלאומי חדש, שבוצע בין היתר בהובלת פרופ׳ אביהו קלר מבית הספר לרפואה באונ' העברית, ופורסם בכתב העת היוקרתי Science Advances, מופתה הרשת העצבית של העופות, המבקרת את התנועה המתואמת של הכנפיים. הם מצאו שהבסיס האבולוציוני להתפתחות יכולת הנפנוף המתואמת והאחידה של הכנפיים בציפורים נוצר בזכות מוטציה טבעית שהתפתחה בגן נחייה, שגרמה להתפתחות של רשת עצבית ייחודית

ראה גם: בתקשורת, מחקר
כלל המשלחת

סיכום ההישגים של הסטודנטים והסטודנטיות שלנו באליפות באילת

13 יוני, 2021

 

קרא עוד
היחידה לספורט הישגי של עמותת קוסל גאה לבשר על ההישגים של חמש הנבחרות שייצגו את האוניברסיטה העברית באליפויות הסטודנטים וסטודנטיות באילת (בחוד יוני) בענפים - טיפוס, שחייה, טניס, כדורעף חופים וכדורסל.

שחייה:
בר ירדני (סטודנטית מהפקולטה ברחובות) זכתה במדליית זהב ב-50 מטר גב, ובמדליית כסף ב-50 מטר חתירה.
נוער סער (סטודנטית מהר הצופים) זכתה במדליית זהב ב-200 מטר מעורב אישי, ובמקום 3 ב-100 מטר חזה.
כרמל פרחי (סטודנט מהפקולטה ברחובות) זכה במדליית ארד ב-100 מטר גב.

ריצת שליחים:

מקום השלישי - זכייה במדליות ארד על סיום במקום השלישי ב-4*50 מעורב וב-4*50 חתירה בנשים ובגברים.

 

כדורסל נשים:

מקום שלישי באליפות 3על3 בטורניר שהיה חלק מהסבב העולמי (הסטודנטיות: גילי ליאור, עדן פורת, מורן שחם ודבי בלייברג).

טיפוס:

הסטודנטית אמי זמלר (סטודנטית מהר הצופים) סיימה במקום החמישי הסופי והמכובד בתחרות, מתוך כ-80 מטפסות.


טניס:

הסטודנטית ליתום פרץ סיימה במקום השלישי והמכובד.

ברכות לכולם/ן!

קראו פחות
Dr Orna Keren-Carmel

מאמר דעה: למה ישראל חייבת להכיר לעומק את המודל הנורדי?

13 יוני, 2021

קרא עוד
המודל הנורדי הוא תפיסה כלכלית-חברתית ייחודית שהתפתחה החל משנות ה-30 של המאה ה-20 בשוודיה, דנמרק, נורווגיה, פינלנד ואיסלנד, ואשר הפכה לאחת המצליחות בעולם על-פי מדדים של ה-OECD. ב-2013 הוכתר המודל ב"אקונומיסט" בתואר The Next Supermodel, בהתבסס על השילוב שמתקיים בו בין תחרותיות, יוזמה, שוויון ורווחה. הקונצנזוס סביב מדינת הרווחה, שניצבת במוקד המודל הנורדי, כה רחב שאין כיום אף מפלגה פוליטית נורדית, מהקצה השמרני ועד לזה הליברלי, שמציעה לבטל אותה. ההבדלים בין המפלגות נוגעים רק למידת הרווחה הראויה, לא לעצם קיומה.

המודל הנורדי לא מעניין רק את הנורדים עצמם. ברני סנדרס מנסה בעקביות ליישם תהליכי-מדיניות המבוססים על אלה של המודל הנורדי, מדינות רווחה במערב נושאות אליו עיניים ואפילו מדינות מסוימות באסיה מביעות בו לאחרונה עניין רב. מכאן, שגם למנהיגי ישראל כדאי להכיר מודל זה, שמוכיח את עצמו קרוב למאה שנים, יותר לעומק, ויש גם מי שכבר מבקש לאמץ חלקים ממנו בהקדם. ח"כ לשעבר עליזה לביא ממפלגת "יש עתיד" אמרה עליו: "המודל הנורדי נוחל הצלחה מסחררת ומוביל לירידה חדה בצריכת הזנות".

בזירה הבינלאומית, אחד מיתרונותיו הבולטים של המודל הוא שאין צורך (וגם לא ניתן) להעתיקו במלואו. מספיק לאמץ, בשינויים המתבקשים, רכיבים מסוימים מתוכו ואת ההשפעה ניתן יהיה לזהות במעגלים רחבים יותר. לאחר המחאה החברתית העזה של 2011, כשמיליון ישראלים יצאו לרחובות, עלה המודל לרגע קצר לכותרות בישראל כדגם שראוי לחקותו. אלא שבאותה מהירות הוא גם ירד. הטענה השגורה הייתה ש"אנחנו לא נורווגיה, לא שוודיה ולא דנמרק", כפי שהכריז באותה שנה שר האוצר דאז יובל שטייניץ, היות ולא ניתן להשוות בין ההומוגניות של האוכלוסייה השוודית להטרוגניות של זו הישראלית. האם יש כיום פוליטיקאי/ת בישראל, מימין או משמאל, שיצאו בגלוי כנגד רכיבים במודל הנורדי כגון הגברת השקיפות לצמצום השחיתות, תמיכה בחיבורים פוליטיים חוצי-מפלגות, נסיון למיגור העוני והאבטלה, העלאת תחושת הסולידריות בתוך ובין המגזרים השונים והגדלת האמון של האזרח במוסדות המדינה? אני מאמינה שלא. הממד החברתי של המודל מקיף יותר מהממד הכלכלי שלו, ועל כן פעמים רבות הוא עומד מעל המחלוקות הקונבנציונליות בפוליטיקה הישראלית. ייתכן כי בישראל יוכל המודל הנורדי לשמש מעין גשר בין בעלי עמדות פוליטיות מנוגדות.

המודל הנורדי מתפרש על מגוון רחב של תחומי מדיניות, ביניהם ביטחון, עבודה, רווחה, פוליטיקה, תקשורת, חינוך, כלכלה, משבר האקלים, קיימות, עיצוב ודיפלומטיה. המשותף לכולם – וזהו הייחוד של המודל הנורדי – הוא שילוב הערכים שמונחים בבסיס המודל: אמון רחב, גם כלפי מוסדות המדינה וגם כלפי יתר האזרחים (גם אנחנו כאן, בישראל, זקוקים לו כעת אפילו יותר מתמיד); דגש על דמוקרטיה יום-יומית באמצעות שימוש בכלים להגברת המעורבות והאחריות של הפרט בחיי הקהילה והמדינה; אוניברסליות, משמע הכללה של כל חלקי החברה במדינת הרווחה הן מבחינת מיסוי והן מבחינת זכויות, בדגש על מעמד הביניים; איגודי עובדים חזקים, שפורשים רשת בטחון לעובד/ת תוך כדי קידום תחרותיות בינלאומית; חתירה לשוויון, גם במובן של צמצום פערי שכר וגם במובן המגדרי; מסורת של התפשרות והגעה להסכמות בין המדינה, העובדים והמעבידים; ולבסוף טיפוח של ההון האנושי – המשאב החשוב ביותר של מדינת הרווחה.  

בתחום הביטחוני, המדינות הנורדיות משמשות, כבר מאז ימי המלחמה הקרה, דוגמה ל'קהילה בטחונית' (Security Community) שהסיכון במסגרתה לסכסוכים אזוריים אלימים נמוך מאד, בזכות שיתופי-פעולה הדוקים בתחום הצבאי, בפוליטיקה הבינלאומית ולא פחות מכך בתחומי הכלכלה והתרבות. לאחר 1989 ניתן אפילו לזהות התקרבות נוספת של המדינות הנורדיות בתחום הבטחוני, כתוצאה מהאיום הרוסי המתגבר. האם ניתן לייצר גם במזרח התיכון, בהתאמות הנדרשות, קהילה בטחונית שמבוססת יותר על שיתופי פעולה ופחות על סכסוכים?

גם בשילוב בין כלכלה לרווחה, נחשבות המדינות הנורדיות למובילות. מדובר במדינות קטנות ובעלות כלכלות סטארט-אפ מפותחות, מבוססות יצוא, אשר בד בבד מצליחות גם לשמור על תנאי רווחה ברמה גבוהה לעובד/ת. השילוב הזה מתאפשר הודות למדיניות ה-flexicurity שמשלב גמישות בתנאי ההעסקה (והפיטורים) עבור המעסיקים ובטחון תעסוקתי עם רשת תמיכה נרחבת עבור העובדים. כך, הכלכלה הנורדית מאפשרת לעסקים ליטול חלק בתחרות הבינלאומית, ובמקביל מנווטת את העובדים לתעשיות רווחיות.

בפוליטיקה, המודל הנורדי בא לידי ביטוי בממשלות מיעוט, אשר נסמכות על תמיכה מהאופוזיציה (הדבר נכון בעיקר בדנמרק, שוודיה ונורווגיה, ואילו בפינלנד ובאיסלנד יש בדרך כלל ממשלות רוב). התרבות הפרלמנטרית הנורדית מבוססת על פשרות חוצות-מפלגות ובמקרים של רפורמות משמעותיות - על הגעה להסכמות נרחבות ככל הניתן. לא משהו שניתן למצוא כרגע בפוליטיקה הישראלית רווית הסכסוכים והיעדר הפשרות.

לסיכום, נהוג לתאר את המודל הנורדי כמודל אחד עם חמישה יוצאי דופן. כל אחת מהמדינות הנורדיות הגיעה אליו בעקבות תהליכים היסטוריים שונים, ופעמים רבות ההבדלים בין המדינות בדרך שבה המודל בא לידי ביטוי עולים בהרבה על הדמיון ביניהן. חשוב גם לציין, כי למרות הצלחתו של המודל הנורדי, הוא אינו נטול אתגרים ומכשולים. עליית הימין הקיצוני, גלי הגירה שמערערים את האיזון העדין בין החברה לכלכלה, הזדקנות האוכלוסייה ועוד הם האתגרים שעמם מתמודד המודל הנורדי בהווה. ובכל זאת – כדאי למנהיגי ישראל להכיר אותו יותר לעומק. יש מה ללמוד ממנו.

הכותבת היא ד"ר אורנה קרן-כרמל מהתוכנית ללימודי אירופה באוניברסיטה העברית, אחת ממארגנות הכנס "The Nordic Model: an Israeli Viewpoint" שהתקיים ב-9 ביוני באוניברסיטה.

לאתר הכנס: https://nordic.huji.ac.il/ 

לפרסומים בתקשורת: גלובס

קראו פחות
צילום: שי בן אפרים

חיי יום יום של יהודים באירופה בימי הביניים: עבודות מחקר של סטודנטים הפכו לתערוכת אומנות בהשתתפות אמנים ישראלים

10 יוני, 2021

התערוכה "פנים וחוץ, בתווך ומעֵבר: חיי יום יהודיים באירופה בימי הביניים" כוללת יצירות אומנות בהשראת עבודות המחקר של הסטודנטים בקבוצת המחקר "אל מעבר לאליטה" ומוצגת בגלריה בקמפוס הר הצופים

 

בולות מחימר שהתגלו בתל צף. צילום - טל רוגובסקי

איך אטמו מבנים ומשלוחים לפני 7,000 שנה? עדות לצורת מינהל ששרדה מהאלף ה-5 לפנה"ס באתר חפירות בעמק בית שאן

10 יוני, 2021

טביעת החותם הנדירה שנמצאה היא העדות הקדומה ביותר בארץ לשימוש בחותם לצורך חתימת משלוחים או נעילת דלתות. החותם מתוארך לתקופה הכלקוליתית התיכונה, כאלפיים שנה לפני הופעת הכתב

גזירת הסרט. במרכז - נשיא האוניברסיטה העברית פרופ אשר כהן [מימין], וראש העיר ירושלים משה ליאון [משמאל]. צילום - ברונו שרביט, האוניברסיטה העברית

"יעניק לתלמידי העיר י-ם הוראת מדעים מודרנית ברמה גבוהה": הושק מרכז שוורץ/רייסמן לחינוך מדעי

9 יוני, 2021

קרא עוד
ביום שלישי בצהריים (25.5) הושק מרכז שוורץ/רייסמן (מש/ר) לחינוך מדעי בקמפוס ספרא (ג. רם) באוניברסיטה העברית בשיתוף תכנית מורים-חוקרים. מדובר במרכז הרביעי מסוגו בארץ והיחיד בו מלמדים מורים שהם גם חוקרים פעילים באוניברסיטה. המרכז מהווה קמפוס עתידני, אשר יוכל להכיל עד כ-400 תלמידים, המיועד לספק לתלמידי התיכונים בעיר הבירה הוראת מדעים כמותיים איכותית, במתכונת חדשנית וברמה גבוהה. מטרתו של המרכז היא הקניית כלי חשיבה וטיפוח ההון האנושי הירושלמי. בערים ת"א, רחובות, וראשל"צ, בהן כבר פועלים מרכזים דומים, מספר לומדי הפיזיקה גדל בצורה ניכרת בעקבות הקמת המרכזים.

אל אירוע ההשקה הגיעו בכירים רבים, ביניהם נשיא האוניברסיטה פרופ' אשר כהן, ראש העיר מר משה ליאון, יו"ר עמותות מש/ר ונשיא מכון ויצמן לשעבר פרופ' דניאל זייפמן, מנכ"ל האוניברסיטה מר ישי פרנקל, ראש מינהל החינוך בירושלים (מנח"י) אביב קינן והמנהלים האקדמיים של תכנית מורים-חוקרים באוניברסיטה העברית: פרופ' ערן שרון, ראש מכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית, ופרופ' נטלי בלבן.

ראש העיר ירושלים, משה ליאון: "אני מברך על השקתו של הקמפוס המיוחד בירושלים, אשר יעניק לתלמידי התיכונים בבירה מסלול איכותי להוראת מדעים כמותיים. נמשיך להוביל עשייה לפיתוח וטיפוח החינוך כבסיס איתן לדור הצעיר".

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן: "המרכז החדשני יעניק לתלמידי העיר ירושלים הוראת מדעים מודרנית ברמה גבוהה, ומהווה חלק מהעשייה של האוניברסיטה למען העיר וחיזוקה בתחום החינוך. אני מודה לכלל הגורמים שנרתמו להקמת המרכז ולחוקרי האוניברסיטה העברית שלוקחים חלק במיזם החשוב הזה".

ההוראה במרכז תסתמך על גישה ייחודית המשלבת את גישת "מרכזי שוורץ-רייסמן" שפותחה במכון ויצמן למדע (מייושמת ביתר המרכזים), בשילוב עם תוכנית "מורים חוקרים" שפותחה באוניברסיטה העברית בשיתוף עם מנח"י, ואשר הכשירה מורים מצטיינים במדעים המלמדים ב-14 בתי ספר בירושלים. המורים במרכז יהיובעלי תואר דוקטור העוסקים במחקר פעיל במקביל להוראה, בשילוב עם מורים בעלי תארים מתקדמים בתחומי הדעת הרלוונטים. המורים יוכשרו על ידי מש/ר, תוך שימוש בציוד לימודי ובערכות ניסויים והדגמות מתקדמות במיוחד, בכיתות המהוות "חממת הוראת המדע"- הן לתלמידים והן למורים. 50 תלמידי כיתה י' מחמישה בתי ספר החלו ללמוד השנה במרכז הירושלמי החדש, כשבשנה הבאה צפויים ללמוד בו כ-150 תלמידים משמונה תיכונים בעיר. 

"המרכז לא מכוון לאליטה - להיפך. אין בו מיון של תלמידים", מבהירה השבוע מנהלת התוכנית 'מורים-חוקרים' ומתאמת מש/ר מורים-חוקרים בירושלים, ד"ר ענת בר-גיל מהאוניברסיטה העברית, ומוסיפה כי "התלמידים מקבלים יותר שעות הוראה שבועיות מאשר בבתי הספר. הדבר מאפשר גם לתלמידים הזקוקים ליותר זמן להצליח. כמו כן, שיטת הלימוד מבוססת על התנסות מעשית. החיבור לאוניברסיטה מאפשר להעביר לתלמידים רעיונות ופרויקטים שהם בחזית המחקר - למשל העמדת ניסויים ייחודיים באמצעות ידע וחוקרים רלוונטים באוניברסיטה. בנוסף, תתאפשר השתתפות בקורס אקדמי ייעודי לתלמידי תיכון אשר יביא בפניהם טעימות מן המחקרים העדכניים ביותר בתחומי מדעי הטבע".

המרכז צפוי לגדול לאורך השנים הקרובות, וכרגע הוא מהווה שלב מעבר בדרך למרכז קבע גדול שיוכל לשרת את כל תלמידי העיר. עיריית ירושלים הקצתה סכום של כ-2.3 מיליון ש"ח לשם ההקמה הראשונית של המרכז בשטח שהקצתה האוניברסיטה העברית לטובתו. כמו כן, התקבלה תרומה של מעל 600 אלף שקלים מקרן שוורץ-רייסמן. המרכז כולל שלושה חללים מרכזיים המהווים כיתות מעבדה מרווחות ושני חדרי הכנה מהן מגיע הציוד המדעי אל התלמידים בכיתות. מבנה הכיתות תוכנן בצורה ייחודית, והוא מעודד התנסות מעשית תוך כדי עבודת צוות ודיון.

פרסומים בתקשורת: כל העיר,

קראו פחות
Photo by Ivan Bandura on Unsplash

חוקרים מהמכון למדעי החיים פיתחו שיטה לניטור מהיר ויעיל של חומרים מזיקים לבני אדם בדוגמאות סביבתיות

8 יוני, 2021

טיהור שפכים הוא תהליך של הרחקת חומרים מזהמים, כימיקלים וחיידקים המסוכנים לבני אדם ממי הביוב, במטרה להפוך אותם למי קולחין, בהם ניתן לבצע שימוש חוזר בחקלאות או הזרמה לנחלים. טיהור מי שפכים הוא תהליך חשוב והכרחי, כיוון שגם אם אין כוונה לבצע במים שימוש חוזר, רצוי להימנע מחדירה של החומרים המזיקים לסביבה או למי התהום. הואיל ודוגמאות סביבתיות, דוגמת מי שפכים (אבל גם מי ים, קרקע ואוויר), מכילות בדרך כלל מספר עצום של מרכיבים, האנליזה הכימית שלהן היא מסובכת, יקרה וממושכת – ולעיתים קרובות לא יעילה. עקרונית, אפשר לייעל בהרבה את האנליזה אם נתמקד רק במרכיבים הרעילים של הדוגמה.

חדשות סוף השבוע

2 מתוך 5 פריצות הדרך המדעיות של השנה של חוקרי האוניברסיטה העברית! צפו בכתבת חדשות סוף השבוע, ששודרה במוצ"ש 5.6 בערוץ 12

3 יוני, 2021
Jellyfish Galaxies. התמונה באדיבות דר אלעד זינגר ו-Kiyun Yun - סטודנט לדוקטורט בקבוצת המחקר בגרמניה

פרויקט המדוזות הקוסמיות יוצא לדרך, בואו לסייע!

2 יוני, 2021

קרא עוד
קבוצה של מדעניות ומדענים ממכון מקס פלאנק לאסטרונומיה בגרמניה ומהאוניברסיטה העברית מנסה לאתר בימים אלה חובבי מדע מישראל והעולם, שיוכלו לסייע להם לזהות גלקסיות בצורת מדוזה, כחלק מפרויקט "Citizen Science" המשלב אזרחים-מתנדבים בביצוע מחקר מדעי. מדובר בעבודה ייחודית העוסקת בסיווג של סוג מיוחד של גלקסות בשם "Jellyfish Galaxies". הפרויקט נערך בהובלת ד"ר אנאליסה פילפיץ', ראשת קבוצת מחקר במכון מקס פלאנק לאסטרונומיה, וד"ר גאנדאלי ג'ושי, חוקרת פוסט-דוקטורט בקבוצה ובשיתוף עם ד"ר אלעד זינגר ממכון רקח לפיזיקה מהאוניברסיטה העברית. האתר שבו יוצגו המשימות של הפרויקט זמין בשפות עברית, אנגלית וגרמנית.

"יצאנו בגרסה פומבית של הפרויקט על פלטפורמת Zooniverse", מסביר השבוע ד"ר זינגר. "המחקר שלנו מתבצע בעזרת סימולציות מחשב של היקום, דרכן ניתן ללמוד על הדרכים השונות שגלקסיות נוצרות ומתפתחות ביקום, הן בעקבות תהליכים תוך-גלקטיים והן בהשפעת הסביבה שלהן. גלקסיות ביקום הינן בעלות צורות שונות ומשונות. לחלקן יש צורה מאוד לא-סימטרית, המאופיינת ב'זנבות' ארוכים של חומר שנפרד מגוף הגלקסיה המרכזי, שמורכב מכוכבים וגז. צורת מדוזה זו, אנו מאמינים, קשורה לתהליכים פיזיקאליים הנובעים מהאינטראקציה של הגלקסיה עם סביבתה. על מנת לזהות וללמוד את התהליכים הללו, אנו צריכים להבדיל בין גלקסיות עם צורה רגילה לאלו עם צורת 'מדוזת-ים'. לשם כך, נרצה להיעזר בציבור הרחב ובאנשים חובבי מדע שיוכלו לבחון תמונות של גלקסיות, שנוצרו בסימולציות על גבי מחשבי-על, ודרך הראייה בלבד יוכלו לסווג את הגלקסיות. ניתן להתחבר לפרויקט מרחוק, דרך מחשב אישי או מכשיר נייד, ולסייע לנו מכל מקום ובכל זמן. עזרו לנו למצוא גלקסיות הדומות למדוזות!"

קישור: https://www.zooniverse.org/projects/apillepich/cosmological-jellyfish

לפרסום בתקשורת - ynet.

קראו פחות
יהלום. באדיבות החוקרים

מחקר חדש: איך ניתן באמצעות יהלומים לפענח תעלומות גיאולוגיות של מעל מיליארדי שנים?

2 יוני, 2021

צוות חוקרים הצליח, דרך פענוח גילים של יהלומים בני עשרות ומאות מיליוני שנה, לזהות שלוש תקופות שונות להיווצרותם בעומק של כמאתיים ק"מ מתחת לדרום אפריקה של ימינו. ד"ר יעקב וייס: "זהו צעד משמעותי לא רק בחקר היהלומים, אלא גם בחקר אבולוציית היבשות בכדור הארץ"

ראה גם: בתקשורת, מחקר
prof Alex retzker. YITZ WOOLF PHOTOGRAPHY for huji

"רגע ייחודי בתולדות המדע": האוניברסיטה העברית ואמזון ווב סרוויס AWS סיכמו על ביצוע מחקרים בתחום המחשוב הקוונטי

12 אפריל, 2021

 המרכז למחשוב קוונטי של האוניברסיטה העברית יערוך מחקר ממוקד בחומרה של מחשוב קוונטי

זהו הסכם ראשון ראשון בין אמזון ווב סרוויס AWS ומוסד אקדמי בישראל לפיתוח טכנולוגיות קוונטים

דר גודה קולר. צילום ארקדי ורונין

דר' ג'ודה קולר במאמר דעה לרגל חודש קבלת האוטיזם: אוטיזם היא לא מילה גסה

11 אפריל, 2021

קרא עוד
בשנה שעברה הופנתה למעבדה שלנו משפחה לצורך מחקר על ילדים צעירים עם אוטיזם. המשפחה בהחלט התאימה למחקר אבל הייתה בעיה אחת: ההורים לא ידעו שילדם מאובחן עם אוטיזם. הסיבה לכך היא שגם בשיחה עם הצוות המאבחן וגם בדו"ח האבחון שנמסר להם, נאמר להם שלילדם יש "בעיית תקשורת". המונח הבעייתי הזה נפוץ היום במידה כזאת שהשם הרשמי לכיתות המיועדות לילדים עם אוטיזם הוא "כיתות תקשורת". ריכוך זה של המונח להורים אינו משרת אף אחד, והוא גם לא מדויק.

כדי לאבחן א/נשים עם אוטיזם, צריכים להימצא ליקויים בתקשורת ובאינטראקציה החברתית, כמו גם התנהגויות מוגבלות וחזרתיות ו/או תחומי עניין סטריאוטיפיים שמקשים על היכולת של האדם לתפקד באופן יומיומי. תקשורת נמצאת במרכז הסיפור, אך אינה עומדת בפני עצמה. כאן ראוי לציין כי ישנם אנשים עם אוטיזם בעלי יכולות תקשורת תקינות (כלומר מסוגלים להעביר ולקבל מסרים מאחרים), המתקשים רק בשימוש החברתי או הפרגמטי בשפה.

השימוש היופמיסטי ב"תקשורת" אינו האתגר היחיד בטרמינולוגיה בתחום האוטיזם כיום. האם עלינו לומר שמישהו הוא "אוטיסט" או "על הספקטרום"? "הפרעת ספקטרום האוטיסטי" או פשוט "אוטיזם"? במקרה הזה אין נכון או לא נכון, אלא רק ביטוי של השקפות שונות בנוגע לקטגוריה האבחנתית ומוגבלויות בכלל. לעומת זאת, למונח "תקשורת" אין מקום בשיח על אוטיזם. תחשבו רגע על המשפחה מהמחקר שקבלה אבחנה אבל למעשה לא קבלה. שעברה את כל החששות והספקות, לגבי ילדם ולגבי עצמם כהורים, שעברו את רשימת ההמתנה, את התהליך האבחוני ובסוף יצאו עם אבחנה שהיא לא אבחנה. בלי לדעת לאן פניהם ואפילו איזה מילים להכניס לגוגל. כל זה בגלל שמישהו חשש לפגוע, להגיד ולכתוב משהו שאולי יוביל לדמעות, לעצב, לכעס. אלא שזה גם עלול להוביל לתמיכה, ולתהליך של השלמה והתקדמות.

אפשר רק להניח, באופן דומה, שהשימוש המקורי במונח "תקשורת" במשרד החינוך היה ניסיון להגן על משפחות וילדים מפני אמירת המילה "אוטיזם" בקול. אך אנחנו יודעים שכאשר אנו נמנעים משימוש במילה מסוימת, הסטיגמה סביבה גדלה וגדלה, מהדהדת דרך גני ילדים, חצרות בית ספר ומקומות עבודה. כך המונח "אוטיסט" הופך למונח שנעשה בו שימוש מפחית ערך על-ידי ילדים ומבוגרים כאחד. אולי אם ילדים לא-אוטיסטים היו שומעים את התלמידים מהכיתה בהמשך המסדרון, או את הילד בכיתה שלהם, מדברים בפתיחות על היותם אוטיסטים, הם היו מרגישים פחות בנוח עם שימוש בלתי הולם במונח.

בתחילת מרץ פרסמה אגודת האוטיזם באמריקה וארגוני מוגבלויות מובילים אחרים הצהרה כי תפסיק לקרוא לחודש אפריל חודש המודעות לאוטיזם ותתחיל לקרוא לו חודש קבלת האוטיזם. אי לכך, הוחלט על ידי רבים ברחבי העולם כי נציין בסופ"ש הקרוב את יום המודעות והקבלה הבינלאומי לאוטיזם. מודעות? כולם שמעו כבר על אוטיזם, החברה מודעת למונח. בכך שאנו מקבלים ולא רק מודעים לשם הזה, על ידי אמירתו בקול רם, על ידי דחיית הסטריאוטיפים וההטיה הנמשכים, אנו יכולים להתקדם כחברה ממודעות לקבלה.

 

דר' ג'ודה קולר הוא ראש המגמה לחינוך מיוחד ומרצה לפסיכולוגיה קלינית של הילד באוניברסיטה העברית. שם הוא מנהל את המעבדה לחקר אוטיזם בילדים ומשפחות ובין מייסדי המרכז לאוטיזם של האוניברסיטה.

 

פרסום בתקשורת: https://www.zman.co.il/writer/13964/

קראו פחות
Racool_studio

מחקר בהובלת פרופ' מונסונגו אורנן מהפקולטה לחקלאות קבע: אכילת "ג'אנק פוד" בתקופת הגדילה פוגעת בהתפתחות התקינה של העצמות, גם בצריכה מתונה

24 מרץ, 2021

פרופ' ברק מדינה

רקטור האוניברסיטה העברית פרופ' ברק מדינה ימשיך בתפקידו שנה נוספת

21 מרץ, 2021

קרא עוד
פרופ' ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה העברית, ימשיך שנה נוספת בתפקידו, עד ל- 30.9.2022.

פרופ' מדינה מכהן בתפקיד הרקטור החל משנת הלימודים תשע"ח (2017-18). בנוסף, הוא מכהן בקתדרה לזכויות האדם על שם השופט חיים כהן בפקולטה למשפטים. הוא כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית והמנהל האקדמי של התכנית לצדק מעברי.

פרופ' מדינה הוא בעל תארי בוגר במשפטים ובוגר ומוסמך בכלכלה באוניברסיטת תל-אביב, מוסמך במשפטים באוניברסיטת הרווארד ודוקטור לכלכלה באוניברסיטה העברית. הוא כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטאות קולומביה (בניו-יורק) וברקלי. פרופ' מדינה עוסק במחקר ובהוראה בתחומים משפט חוקתי ודיני זכויות אדם, וכן בניתוח כלכלי של המשפט. הוא חיבר שבעה ספרים, לרבות הספר היסודי במשפט חוקתי של מדינת ישראל (עם פרופ' אמנון רובינשטיין) וספר מקיף על דיני זכויות האדם, וכן למעלה מ-50 מאמרים בכתבי עת אקדמיים.

לפי חוקת האוניברסיטה העברית, הרקטור הוא הראש האקדמי של האוניברסיטה ובידיו מלוא הסמכויות בעניינים אקדמיים; בתפקידו זה הוא אחראי לפני הסינט, בכפוף לחוקה ולתקנון הכללי". הרקטור מכהן לצד נשיא האוניברסיטה, שהוא "ראש האוניברסיטה ונושא באחריות לפני חבר הנאמנים לניהול האוניברסיטה, לרמתה ולאיכותה". חברי סינט האוניברסיטה, שבו מכהנים נציגים של הסגל האקדמי ונציגי אגודת הסטודנטים, בוחרים את הרקטור מבין חברי הסגל בדרגת פרופסור מן-המניין באוניברסיטה. הרקטור נבחר לתקופת כהונה של ארבע שנים. הרקטור ממלא, מתוקף תפקידו, שורה של תפקידים באוניברסיטה, ובהם: חבר הוועד המנהל של האוניברסיטה, יו"ר הסינט ויו"ר הוועדה המתמדת של הסינט, ונשיא בפועל בהיעדר הנשיא מן הארץ או אם נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו. הרקטור מופקד על מכלול ההיבטים האקדמיים שבפעילות האוניברסיטה, ובכלל זה הוראה, מחקר ופעילות ציבורית של חברי הסגל.

 

 

קראו פחות
ראה גם: סגל, סטודנטים
Gerd Altmann from Pixabay

עם זכיית פרופ' אבי ויגדרזון, לשעבר חוקר באונ' העברית וכיום ב-IAS בפרינסטון, בפרס ABEL - האונ' ממצבת את מעמדה כפס ייצור למצוינות מתמטית

18 מרץ, 2021

האירוע השנתי של תכנית סגול לרפואה חישובית תשפא

בשלישי הקרוב: האירוע השנתי של תוכנית סגול לרפואה חישובית תשפ"א

15 מרץ, 2021

 

אנו שמחים להזמינכם/ן לאירוע השנתי של תכנית סגול לרפואה חישובית, תשפ"א, 2021.

האירוע יתקיים ביום שלישי, 16.03.2021, בשעה 18:00-20:00 בפורמט און-ליין

 

lodgif

גמר חתימה טובה: הסכם שת"פ ייחודי בין העיר לוד לאוניברסיטה העברית

9 מרץ, 2021

קרא עוד
המטרה: הגדלה של מספר הסטודנטים בעיר ב – 25%. ראש העיר לוד, עו"ד יאיר רביבו: "זו הבעת אמון נוספת בקפיצת המדרגה של העיר לוד". רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה: "מאמינים כי המיזם יוביל לשינוי חיובי ומהותי"

האם לוד בדרך להפוך לעיר אקדמית? הסכם ראשון מסוגו נחתם היום (רביעי) בין מוסד אקדמי – האוניברסיטה העברית, לעיר בישראל - לוד, כדי להנגיש את ההשכלה הגבוהה לצעירים ולעודד מסוגלות ללימודים אקדמיים בפריפריה העירונית.

שיתוף הפעולה צפוי לכלול עבודה מעמיקה בבתי ספר בלוד, הפעלת תוכניות חינוכיות משותפות ואיתור סטודנטים פוטנציאלים עבור לימודים באוניברסיטה. ראש העיר לוד עו"ד יאיר רביבו ורקטור האוניברסיטה העברית פרופ' ברק מדינה נפגשו בהיכל התרבות בלוד וחתמו על אמנת שיתוף פעולה, בנוכחות דיקן הסטודנטים של האוניברסיטה העברית פרופ' גיא הרפז, מנכ"ל כלכלית לוד עו"ד בן מיוסט, ומנהל אגף החינוך בעיריית לוד שלום עזרן, ונציגים מרכז הצעירים בלוד. שיתוף הפעולה בין הצדדים נועד להגדיל תוך חמש שנים את אחוז הסטודנטים והאקדמאיים בגילאי 25-50 בכ-25%.

העיר לוד בחרה בשת"פ עם האוניברסיטה העברית, האוניברסיטה המובילה בישראל, כדי לקדם מצוינות אקדמית ולאפשר לצעירי וצעירות לוד להתקדם ולממש את הפוטנציאל שלהם. בשנים האחרונות, עיריית לוד משקיעה רבות בחינוך, וזהו עוד נדבך חשוב ביותר בקידום העיר בתחום זה. שיתוף הפעולה יהיה גם בהקמת צוותי חשיבה לימודיים משותפים, בהענקת מלגות ובחשיפת הידע המדעי והמחקרי לילדי העיר לוד ולכלל תושבי העיר.

ראש עיריית לוד, עו״ד יאיר רביבו: "זו הבעת אמון נוספת בקפיצת המדרגה של העיר לוד ובהליכתה למרכז מגורים, תעסוקה ותחבורה בלב ישראל. העיר עוברת מהפיכה של ממש בתחום החינוך, כאשר היא עולה שנה אחר שנה בסולם הארצי, ממשיכה את מגמת העלייה באחוזי הזכאות לבגרות ואף זוכה בפרסים יוקרתיים. כעיר מובילה בתחום החינוך, ובאמצעות מרכז הצעירים הפועל מטעמה, ההשקעה בקידום והנגשת ההשכלה הגבוהה לתושביה הינו המשך טבעי למימוש חזון ופיתוח העיר".

נעמה יונה ממשרד הבריאות, בוגרת תואר ראשון במשפטים, ובוגרת תואר שני במדיניות ציבורית כחלק מהתכנית "צוערים לשירות המדינה" באוניברסיטה העברית שנאמה בכנס, סיפרה כי "כל האירוע הזה היה מרגש מאוד. כילידת העיר לוד, תמיד חלמתי ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. החוויה האקדמית שלי החלה למעשה עוד בהליך הקבלה לאוניברסיטה – אם זה בלגשת פעמיים לפסיכומטרי, הדאגה לחסוך כסף לטובת הלימודים והמחייה בירושלים וההחלטה לוותר על הטיול הגדול של אחרי הצבא, שרבים מחבריי עשו. הלימודים עצמם באוניברסיטה היו מעצימים ומפתחים, החל מלמידה משותפת בקורסים יחד עם בן של פרופסור ובן של חבר כנסת, וכלה ביציאה לתכנית חילופי סטודנטים בחו"ל שנתנה נופך בינלאומי ללמידה האקדמית. התחושה הטובה בלימודים הובילה אותי יחד עם עוד חברים מהאוניברסיטה להקים את תכנית 'הזדמנות אמתית' עבור תושבים מהפריפריה החברתית והגאוגרפית בישראל, דרכה הזמנו צעירים להגיע ליום פתוח אלטרנטיבי באוניברסיטה העברית שבמהלכו הציגו להם מלגות, מסלולי מעבר, הטבות והקלות בלימודים ואת כל האופציות להצליח להגיע לאקדמיה איכותית ומובילה בישראל. בסוף התוכנית הוטמעה ביחידה למעורבות חברתית באוניברסיטה העברית".

רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה, סיכם: "חלק מהחזון של האוניברסיטה העברית הוא להגדיל את מספר הסטודנטים המגיעים אלינו מאזורי פריפריה גיאוגרפית וכלכלית-חברתית, ולחתור לשוויון הזדמנויות בתחומי ההשכלה הגבוהה. לפיכך, הוחלט על שיתוף הפעולה בין האוניברסיטה לעיריית לוד. מטרתנו לפתוח את שערי האוניברסיטה עבור צעירים רבים מערים שונות ברחבי הארץ, ולעורר אצל כל מי שרק אפשר את הרצון להצליח ולהצטיין בלימודים אקדמיים. אנחנו מאמינים כי המיזם יוביל לשינוי חיובי ומהותי, ולקידום מערכת החינוך והחברה בישראל".

באמנה המשותפת נכתב, בין היתר, כי "האוניברסיטה העברית, המוסד האקדמי המוביל בישראל, חרטה על דגלה מחויבות עמוקה לקידום שוויון בחברה הישראלית. האוניברסיטה פועלת להגדלת מספר הסטודנטים המגיעים אליה מאזורי פריפריה גיאוגרפית וכלכלית-חברתית. עיריית לוד נבחרה להיות השותף האסטרטגי הראשון של האוניברסיטה מחוץ לעיר ירושלים, לאחר בחינת הנתונים המעידים כי קיים בה פוטנציאל משמעותי להגדלת מספר הסטודנטים מהעיר לוד באוניברסיטה העברית. עיריית לוד והאוניברסיטה העברית יאמצו תוכנית אסטרטגית משותפת ליצירת מרחב בעל אפשרויות מעשיות על מנת להתגבר על החסמים הקיימים כיום עבור הצעירים הניגשים ללימודים. נוסף על כך, מתוכננת השקעה ייחודית בקידום תוכניות לתואר ראשון ושני בקרב העובדים במסגרות השונות בעיריית לוד".

 

פרסומים בתקשורת:

https://www.inn.co.il/news/470333

https://yehudili.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%91%d7%a8%d7%a1%...

http://www.ezori.net/articles/lodnews/10517/

קראו פחות
ריח בתמונה

הדוקטורנט ולד שומייקו ופרופ' עודד שוסיוב מהפקולטה לחקלאות פיתחו אף אופטי ממוחשב שיכול לזהות ריחות ולהפוך אותם לתמונה על מסך המחשב

9 מרץ, 2021

לימודים באוניברסיטה העברית

האוניברסיטה תחדש את הלימודים והפעילות המחקרית בכל הקמפוסים לבעלי "תו ירוק" או תשובה שלילית לבדיקת קורונה!

7 מרץ, 2021

קרא עוד
הנהלת האוניברסיטה העברית הודיעה היום לכל קהילת האוניברסיטה העברית כי בשבועות הקרובים הסטודנטים וצוותי המחקר יוחזרו לשגרת לימודים פרונטליים כבר בשבועות הקרובים.

החזרה לשגרה תיערך בשתי פעימות: הפעימה הראשונה תחל ביום ראשון, 14.3.21, מועד פתיחת סמסטר ב' תשפ"א, ומסתיימת בחופשת פסח. בתקופה זו, הכניסה לקמפוסים של האוניברסיטה תמשיך להיעשות בהתאם למגבלות "התו הסגול", שעיקרן הצהרת בריאות או הצגת תו ירוק בכניסה לקמפוס. בתקופה זו, ההוראה בקורסים ה"רגילים" תעשה מרחוק, בדומה להוראה בסמסטר א'. הפעילות במעבדות המחקר תותר אך ורק למי שברשותם "תו ירוק" שהנפיק משרד הבריאות (מתחסנים ומחלימים) או שקיבלו תשובה שלילית בבדיקת קורונה עדכנית (עד 72 שעות לפני מועד הכניסה לקמפוס). גם ההשתתפות בפעילות במעבדות ההוראה, הכשרות מעשיות ולימודים קליניים תפעל לפי אותה מתכונת תותנה בהצגת "תו ירוק" או תשובה שלילית עדכנית, ובכפוף להנחיות המוסד שבו נערכות ההכשרות והפעילות הקלינית. סטודנטים שאינם יכולים לעמוד בתנאים אלה יפנו אל רכז\ת הקורס לקביעת הסדר המיוחד.

הפעימה השנייה תחל ביום ראשון, 4.4.21, עם סיום חופשת פסח. במועד זה תתחדש ההוראה הפרונטלית בכיתות בכל הקמפוסים. החל ממועד זה, הכניסה לכל הקמפוסים של האוניברסיטה העברית תותנה בהצגת "תו ירוק" או תשובה שלילית עדכנית (מי שלפי הנחייה רפואית אינם רשאים להתחסן יוכלו לקבל אישור כניסה מיוחד). ההסדרים המדויקים לעניין הוראה בכיתות ייקבעו בהתאם להנחיות משרד הבריאות שיהיו בתוקף.

הנהלת האוניברסיטה הדגישה בהודעה שהנחיות אלה אינן סופיות ויתכנו בהם שינויים בהתאם להנחיות של משרד הבריאות. בקורסי החובה תהיה אפשרות גם לצפייה מרחוק על ידי הרואה מקבילה.

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן: "האוניברסיטה העברית ממשיכה לפעול מתוך שאיפה למלא את ייעודה בתחומי ההוראה, המחקר, הפעילות המינהלית והתרומה הציבורית, תוך הגנה על הבריאות של כלל חברי קהילת האוניברסיטה ותוך נקיטת יוזמה והובלה הנדרשים להגשמת מטרותינו. אנו מבקשים לחזור ולהדגיש שהתחסנות היא אחריות  אזרחית ראשונה במעלה שמוטלת על כולנו; היא נחוצה לשם הגנה על הבריאות של הפרט ושל זולתו ולשם המשך החזרה לשגרה והסרת המגבלות ששיבשו את הפעילות שלנו בשנה האחרונה".

פרסומים בתקשורת:

חמל (וואלה!) - https://www.hamal.co.il/post/-MVCkj1Nrj2MJPNFA3uD

News1 - https://www.news1.co.il/Archive/001-D-437860-00.html

כל העיר - https://www.kolhair.co.il/jerusalem-news/154537/

מבזקים - https://www.mivzaklive.co.il/archives/415554

לימודים אינפו - http://www.limudim-info.co.il/one_news.asp?IDNews=15560#.YEZeqGgzY2w

לימודים כחול לבן - https://limudimisrael.co.il/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%9D-%...

קראו פחות
פרופ' אלי קשת. קרדיט צילום - קרן א.מ.ן

חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א הוא פרופ' אלי קשת מהפקולטה לרפואה

25 פברואר, 2021

קרא עוד
פרופ' אלי קשת מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א. ועדת הפרס התכנסה בראשותו של פרופ' יוסף ירדן ובהשתתפותם של החברים: פרופ' יהודית ברגמן, פרופ' שולמית מיכאלי ופרופ' גרא נויפלד. בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א מוענק לפרופ' אלי קשת, מהאוניברסיטה העברית, על תרומותיו החלוציות בהבנת המנגנון בו תנאי מחסור בחמצן מעוררים צמיחה של כלי דם חדשים. לתהליך זה יש השפעות מרחיקות לכת על התפתחות מחלות רבות כגון מחלות רשתית העין וסרטן. תגליותיו אלו הביאו להכרה בכך שעודף חמצן הניתן בטיפול בפגים מוביל לעיוורונם והביא לשינוי  בטיפול בפגים לאחר לידתם".

עוד הדגישה הועדה כי "תגליותיו הביאו לזיהוי הפקטור העיקרי האחראי לעידוד צמיחת כלי דם חדשים אל תוך גידולים סרטניים. תגליות אלו תרמו לפיתוח תרופות המעכבות התפתחות של גידולים. פרופסור קשת הוא מורה בחסד והעמיד תלמידים רבים הממשיכים את דרכו המדעית". 

פרופ' אלי קשת נולד בישראל ב 1945 ולאחר שירותו הצבאי למד ביולוגיה באוניברסיטה העברית. את עבודת הדוקטור ביצע בשנים 1970 עד 1975 בהנחית פרופ' נתן דה-גרוט במחלקה לביוכימיה, בנושא האינטראקציות בין ריבוזומים ו-tRNA .לאחר סיום הדוקטורט נסע להשתלמות בתר דוקטורט באוניברסיטה של ויסקונסין, בהנחייתו של חתן פרס נובל לרפואה, מגלה הרברס- טרנסקריפטזה, פרופ' Temin Howard. לאחר השתלמות בנושא רטרווירוסים ומנגנוני האינטגרציה שלהם לגנום, התמקדה עבודתו של פרופ' קשת כחוקר עצמאי ברטרוטרנספוזונים תאיים ומנגנוני יצירת סרטן. במשך כעשור חקר נושא זה במעבדתו בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, והגיע לתגליות חשובות של משפחות טרנספוזונים חדשות, וכן הדגמה כיצד טרנספוזונים משנים את דגמי הביטוי של גנים תאיים שבסמיכותם.

בשנת 1982 מונה למרצה בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, בשנת 1986 מונה לפרופסור חבר ומאז 1993 הינו פרופסור מן המנין. בשנת 1991 שינה פרופ' קשת את כיוון מחקרו באופן דרמטי בעקבות ממצאים מפתיעים שהתקבלו במעבדתו ותובנות תאורטיות חדשות אליהן הגיע, ופנה לחקור את תהליך היצירה של כלי דם חדשים (אנגיוגנזה). בתחום זה הוא עוסק עד היום ובו הפך למוביל עולמי האחראי למספר פריצות דרך קונצפטואליות בעלות משמעות לטיפול במספר רב של מחלות חשובות. עבודתו הראשונה בתחום האנגיוגנזה נחשבת עד היום לעבודה המכוננת של התחום, שזיהתה את הפקטור האנגיוגני המרכזי (VEGF) ואת המנגנון הבסיסי השולט על ביטוי הגן ל-VEGF ועל תהליך היצירה של כלי דם בבריאות ובחולי: מחסור רקמתי בחמצן.

בשלושת העשורים שחלפו פרסם קשת מספר רב של עבודות שגילו זוויות חדשות על תהליכי היצירה של כלי דם, על המשמעות הפיסיולוגית והפתולוגית של יצירת כלי דם, ועל הפוטנציאל התרפויטי הגלום בתובנות חדשות אלה. בשנים האחרונות מתמקד מחקרו בהבנת האינטראקציות ההדוקות של המערכת הוסקולרית והפקטור VEGF עם התפתחות ותפקוד מערכת העצבים והמערכת ההמטופואטית, אינטראקציות המגלמות בחובן משמעויות תרפויטיות מלהיבות למגוון מחלות אנושיות.

בסך הכל פרסם פרופ' קשת מעל 130 מאמרים בעיתונים מהשורה הראשונה ואשר צוטטו למעלה מ-33,000 פעמים. פרופ' קשת זכה בפרסים יוקרתיים רבים לאורך השנים, כולל פרס א.מ.ת. בשנת 2006 שהוענק לו "על מחקריו החלוציים ופורצי הדרך בחקר מערכת כלי הדם ונגיעותיה לסרטן ולמחלות קרדיו וסקולריות ועל שילוב נדיר של מצויינות וגישות מחקר חדשניות שהביאו לתובנות כיצד ניתן ליישם את הידע אודות יצירת כלי דם למטרות רפואיות". פרס רוטשילד (2014) הוענק לו על מחקריו פורצי הדרך בביולוגיה של כלי דם, בהם גילוי חשיבותו של גורם גידול האנדותל (VEGF) בתהליכי היווצרותם של כלי דם, גילויים שתרמו רבות לפיתוח שיטות ריפוי חדשות לסרטן וברפואת העין". הוא גם זכה בפרס המייסדים של "טבע" (2014) ,ופרס מפעל-חיים האמריקאי הגבוה ביותר למחקר מחלות כלי-דם (2016 ,Award Meritorious Beneditt). בשנת 2015 נבחר פרופ' קשת כחבר באקדמיה הישראלית למדעים.

תלמידיו הרבים לתארים מתקדמים (18 דוקטורנטים, 10 פוסט-דוקטורנטים) מאיישים כיום משרות בכירות באקדמיה, בתעשיה, ובמערכות החינוך והבריאות.

 

קראו פחות
sleeping

ישן כמו תינוק? מחקר חדש קובע - שנת לילה לקויה של תינוקות עלולה להשפיע על היכולת של ההורים להיות טובים יותר

25 פברואר, 2021

קרא עוד
קשיי שינה בגיל הרך הינה סוגיה שמטרידה הורים רבים. חלקם מנסים לקבל את המצב ו"להתעלם" מקשיי השינה, מתוך תקווה או אמונה שקשיים אלה יחלפו באופן טבעי, בעוד שהורים אחרים נעזרים בטיפולים שמטרתם לעזור לילדים לרכוש את היכולת להירדם באופן עצמאי ולישון ברציפות. לא משנה כיצד ההורים מתמודדים עם סוגיה זו, אחת השאלות המרכזיות שמעסיקה את אנשי המקצוע בתחום היא האם קשיי השינה של הילדים משפיעים לרעה גם על שנת ההורים ועל תפקודם במהלך היום. קבוצת חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת בן-גוריון בנגב התעניינה כיצד קשיי השינה הללו, הנפוצים אצל משפחות רבות ברחבי העולם, קשורים ליחסים שמתפתחים ונוצרים בין הורים לילדיהם בגילים מוקדמים. "מעניין אם הורים חושבים בכלל ששינה לא טובה של ילדיהם עלולה להשפיע  או להיות קשורה להתנהגות היומיומית שלהם כלפי ילדיהם", תוהה ד"ר דנה ורצברגר, בעבר דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית וכיום פוסט דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה סטנפורד.

במחקר חדש שהתפרסם לאחרונה על ידי ד״ר ורצברגר יחד עם אוריה ברוכי ופרופ׳ אריאל כנפו-נעם מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, ובשיתוף פרופ' ליאת טיקוצקי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בכתב העת המדעי Journal of developmental and behavioral pediatrics, נבחן הקשר בין הרגלי השינה של פעוטות לבין איכות ההורות אותה הם מקבלים, ומצא כי שנת תינוקות וילדים קטנים קשורה להתפתחות היחסים בין הילדים עם הוריהם, ובעיקר עם אמם. עד כה היה ידוע כי בין 20% –30% מכלל התינוקות והילדים חווים נדודי שינה התנהגותיים, ואם לא ניקח זאת בחשבון ונתייחס לכך בהתאם - עלולות להיות לכך השלכות שליליות על תפקודנו כהורים, קובעים החוקרים. למרבה הפלא, מעט מאוד ידוע כיום במחקר לגבי הקשר בין שנת הלילה של התינוקות לדפוסים השליליים שמפתחים הורים כלפי ילדיהם עם הזמן, ולגבי עוצמת אותן תחושות.

במחקר הנוכחי השתתפו 392 משפחות ישראליות והוא נערך במעבדה להתפתחות חברתית בראשות פרופ׳ כנפו-נעם, במסגרת המחקר הישראלי להתפתחות המשפחה (מ.י.ל.ה). במסגרת המחקר הוזמנו הורים והתינוקות שלהם למעבדה - פעם אחת כשהפעוטות היו בני 9 חודשים, ופעם נוספת כשהיו בני 18 חודשים. בנוסף למטלות שונות שהפעוטות והוריהם עשו במעבדה, כגון מטלות שבודקות את האמפתיה של התינוקות או הפחד שלהם מזרים, ההורים התבקשו לענות על שאלון שבחן את ההורות שלהם ואת הרגלי השינה של ילדיהם - למשל, באיזו שעה הפעוטות הולכים לישון, כמה שעות הם ישנים במהלך הלילה, ומשך זמן הערות שלהם בשעות הלילה, משך חביון השינה הלילי (הזמן שלקח לתינוק להירדם). בנוסף, ההורים מילאו שאלון שנוגע להתנהגות ההורית שלהם כלפי ילדיהם. כדי לבחון את תחושות ההורים, הם נדרשו להתייחס בשאלון למשפטים כמו "אני לא מתייחס לתינוק שלי", "אני מעניש את הילד שלי בצורה קשה כשאני כועס", "התינוק שלי הוא מטרד בעיניי" ועוד. על השאלון הם נדרשו לענות פעמיים – בכל פעם שהגיעו למעבדה.

מתוצאות המחקר עולה בבירור כי חלה עלייה ברגש השלילי של הורים לתינוקות מגיל 9 חודשים לגיל 18 חודשים, שהייתה קשורה, בחלקה, לבעיות השינה של אותם תינוקות בגיל 9 חודשים. "התוצאות הללו התקבלו בעקבות הדיווחים של ההורים על עצמם. הניתוח הסטטיסטי הראה שבעיות השינה של התינוקות ניבאו עליה בהורות השלילית כלפי התינוקות מצד ההורים", מסבירה ד"ר ורצברגר. עוד נמצא במחקר כי תפיסת ההורים את שנת ילדיהם כבעייתית יותר בגיל 9 חודשים ניבאה עלייה ברגש השלילי של האם, ולא אצל האב, כלפי אותו הילד עד גיל 18 חודשים (שנה וחצי). החוקרים הציעו כי "הבדלים בין אמהות לבין אבות (בממצאים) עשויים להתרחש במידה שאמהות מעורבות יותר בטיפול בתינוקות בלילות מאשר האבות (סוגיה שלא הייתה יכולה להיבדק במסגרת המחקר הנוכחי)". כמו כן, נבדק אם התוצאות הושפעו בעקבות הרגלי האכלה שונים של התינוקות (כלומר, הנקה או בבקבוק) או סידורי שינה שונים של התינוקות (למשל, שינה לבד או עם אחים), אך לא נמצאו עדויות לכך. עוד התגלה שבממוצע שנת הילדים משתפרת ככל שהפעוטות גדלים והופכים לילדים.

"בעיות שינה של פעוטות, שאמנם טבעיות בינקות, עלולות להשפיע על איכות השינה של ההורים בלילה, אשר בתורה עלולה להשפיע על איכות ההורות שהפעוטות חווים. התוצאות אליהן הגענו מדגישות שהורים לא רק משפיעים על התפתחות ילדיהם, אלא עשויים להיות גם מושפעים מנטיות ילדיהם (במקרה זה שנת ילדיהם), כבר מהינקות, ומדגישה את העובדה שגם לילד יש תפקיד משמעותי ביחסי הורה-ילד. על ההורים להיות מודעים להשפעה שיש לילדיהם עליהם ועל התנהגותם כלפי ילדיהם, על מנת שיוכלו לצמצם השפעה שלילית אפשרית, ויאפשרו לילד לגדול בסביבה מטיבה", מסכמת ד"ר ורצברגר. 

לפרסום המדעי:https://journals.lww.com/jrnldbp/Abstract/9000/Parents__Perceptions_of_Infants__Nighttime_Sleep.98995.aspx

לפרסום בתקשורת:

https://www.mako.co.il/home-family-kids/education/Article-a32249ebf12d77...

קראו פחות
פרופ' נחמיאס

טכנולוגיה חדשנית שפיתח פרופ׳ יעקב נחמיאס מהמכון למדעי החיים מאפשרת פיתוח מהיר של תרופות בעזרת שבבים ביוניים, ללא צורך בניסויים בבעלי חיים

25 פברואר, 2021

מחקר חדש בהובלת פרופ' יעקב נחמיאס, ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית ומייסד חברת טישו דינאמיקס שפורסם בכתב העת היוקרתי Science Translational Medicine, פיתחו החוקרים מערכת כליה על שבב שמכילה סנסורים זעירים המדווחים על ההשפעה הישירה של תרופות על הרקמה האנושית. הטכנולוגיה אפשרה לצוות לפתח תרופה חדשה למניעת זנק כיליתי בטיפולי כימותרפיה על רקמות אנושיות. הטכנולוגיה מאפשרת לראשונה לבטל את השימוש בחיות מעבדה לצרכי ניסוי. 

צילום: חיים צח, לע"מ

פרס הרצוג לתרומה ייחודית למדינה הוענק לעמוס חורב ויהושע גביש

13 אפריל, 2022

פרס נשיא המדינה חיים הרצוג ז"ל, הניתן על-ידי האוניברסיטה העברית בירושלים, כאות הערכה לתרומה ייחודית למדינת ישראל, הוענק היום בטקס חגיגי בבית הנשיא

הפרס הוענק השנה לעמוס חורב וישעיהו (שייקה) גביש, בהוקרה על תרומתם הייחודית למדינת ישראל לאורך חייהם עתירי הפעילות. החל משרות צבאי ארוך ותובעני שכלל את בניית הכוח, ועד תפקידי הנהגה במערכות החינוך והכלכלה, תוך הובלת פרויקטים משמעותיים שהשפיעו על דמותה של החברה הישראלית. חורב וגביש הפכו עם השנים לאנשי מופת ודוגמה לרבים שהולכים בעקבותיהם.

12

מחקר חדש מהפקולטה לחקלאות: עלייה מדאיגה בחוסר ביטחון תזונתי בקרב ילדים בעקבות הקורונה

4 אפריל, 2022

מחקר חדש מצא כי במהלך המגפה כחצי מיליון תלמידים בישראל הזכאים לתוכנית ההזנה איבדו 30-50% מהארוחות שלהם, כיוון שלא נכחו בבתי הספר

ראה גם: מחקר, סגל
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

ד"ר מורן יסעור וד"ר הייתם עמל מהפקולטה לרפואה זכו בפרס קריל לשנת 2022!

4 אפריל, 2022

ד''ר מורן יסעור, מהמחלקה למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולרית והחוג לביולוגיה חישובית בביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב וד''ר הייתם עמל, מהמכון למדעי התרופה וביה''ס לרוקחות, זכו בפרס קריל היוקרתי, המוענק על ידי קרן וולף. הפרס ניתן מדי שנה לעד 10 חוקרים צעירים ומצטיינים, בדרגת מרצה או מרצה בכיר שעדיין לא קיבלו קביעות. הבחירה בזוכים ובזוכות נעשית על פי קריטריונים של הצטיינות ונושא המחקר וחשיבותו.

l._barry_hetherington

פרופ' ג'רילו-הררו זוכה פרס דן מידן לחקר הננו-מדע לשנת 2022

24 מרץ, 2022

קרא עוד

פרס דן מידן לחקר הננו-מדע לשנת 2022 יוענק על-ידי המרכז לננו-מדע ולננו-טכנולוגיה באוניברסיטה העברית (HUCNN). חתן הפרס היוקרתי לשנת 2022 הוא פרופ' פבלו ג'רילו-הררו מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת MIT

פרס דן מידן לחקר הננו-מדע לשנת 2022 מוענק לפרופ' ג'רילו-הררו על עבודתו החלוצית בתחום הננו-חומרים הדו-מימדיים הבנויים משכבות חד-אטומיות מוגדרות ומוכוונות. תרומותיו פורצות הדרך כוללות יצירה והבנה של מבנים דו-מימדיים טופולוגיים ומגנטיים, וגילוי של מוליכות-על ומצבים מתואמים בגרפן דו-שכבתי מוכוון בזווית קסם.

פרס דן מידן לחקר הננו-מדע מוענק מדי שנה למדען/ית מצטיין/נת בשלב של עד אמצע הקריירה, מישראל או מחו"ל, על הישגים האקדמיים יוצאי דופן בתחום הננומדע והננוטכנולוגיה ונבחר על-ידי ועדת הפרס: פרופ' אורי בנין (יו"ר, לשעבר מנהל מייסד של HUCNN), פרופ' אוריאל לוי (מנהל HUCNN) ופרופ' ראם סרי (סגן נשיא האוניברסיטה העברית למחקר ופיתוח).

פרופ' ג'רילו-הררו מצטרף לשורת חתני פרס דן מידן הקודמים: פרופ' יי צ'וי (2019), פרופ' עלי ג'ווי (2020), פרופ' מקסים ו' קובלנקו (2021) ופרופ' אנדריאה אלו (2021). פרופ' ג'רילו-הררו הוא חלוץ בהכנה ומחקר של מערכת גרפן דו-שכבתי מוכוון ב"זוית קסם". הוא מוביל עולמי במחקר של חומרים דו-מימדיים שמהם הכין מבנים שכבתיים מוכוונים. פרופ' ג'רילו-הררו הראה כי הזוית היחסית בין השכבות השונות יכולה לשנות את תכונות המבנה באופן בסיסי ומהותי. תרומותיו כוללות מחקר של מבנה הפסים עבור שכבות גרפן, מחקר תכונות מגנטיות של חומרים דו-מימדיים שכבתיים, גילוי של מצבים טופולוגיים ועוד.

בשנת 2018 פרסם עבודה מרעישה בה הצליח להכין מערכת של שתי שכבות של גרפן המוכוונות ביניהן בזוית קסם קטנה ומדויקת. בסדרת עבודותיו בתחום זה חשף עם שותפיו מצבים אלקטרוניים מתואמים במערכת זו וכן תכונות על-מוליכות מפתיעות. למעשה, נפתחה כאן חזית מחקר חדשה בתחום הננו-חומרים, הפיזיקה שלהם ותקנים ננומטריים שנגזרים מכך. כתוצאה מתגליות אלו, ניתן כעת לייצר טרנזיסטורים מבוססי מוליכי-על והתקנים נוספים שמהווים בסיס להתקנים לוגיים חדשניים.

התגליות גם הובילו למחקר פורה ומתפתח במהירות בתחום החומרים דו-מימדיים הנשלטים עם הרכבים שונים מעבר לגרפן. פרופ' ג'רילו-הררו זכה בפרס וולף בפיזיקה (2020) ובפרס בקלי. הוא פרסם מעל 110 עבודות שמצוטטות באופן נרחב. הוא ללא ספק אחד המדענים המובילים בעולם בתחום פיזיקת המצב המוצק וננו-פיזיקה.

פרס דן מידן לחקר הננו-מדע נוסד על-ידי האוניברסיטה העברית בשיתוף עם הידידים האמריקאים של האוניברסיטה העברית (AFHU) והתרומה הנדיבה שנתן ד"ר מידן, שמילא תפקיד מרכזי בהקמת היוזמה הלאומית הישראלית לננו-טכנולוגיה (INNI). ארגון זה סייע למצב את ישראל כמובילה בננו-טק והוביל להקמת 10 מרכזי ננו-טק בישראל.

מאז הקמתו בשנת 2001, המרכז לננו-מדע ולננו-טכנולוגיה באוניברסיטה העברית מטפח מחקר חוצה תחומים ברמה עולמית בתחומי כימיה, פיזיקה, הנדסה, מדעי החיים, חקלאות, רוקחות ורפואה ומאכלס מעל 100 קבוצות מחקר ויותר מ-600 M.סטודנטים לתואר מוסמך ודוקטורט. המרכז מאפשר למדענים, מהנדסים, ובעיקר לסטודנטים הטובים והמבריקים בישראל, לעבוד בחזית החדשנות הננו-טכנולוגית. ננו-מדעים וננוטכנולוגיה נמצאים בחזית המחקר הבסיסי והיישומי בתחומי מחקר אלה.

הפרס יוענק באירוע חגיגי שיתקיים במאי 2022 באוניברסיטה העברית.

קראו פחות
ראה גם: מחקר, סגל
Glenn Carstens-Peters, unsplash

שני חוקרים מהאוניברסיטה זכו במענק מחקר יוקרתי מהנציבות האירופית

22 מרץ, 2022

קרא עוד
13 חוקרים בולטים מישראל, ביניהם שני חוקרים מהאוניברסיטה העברית, זכו במענק יוקרתי שניתן לחוקרים שצברו בין שבע ל-12 שנות ניסיון לאחר קבלת תואר הדוקטור, על מחקריהם פורצי הדרך

במענקי ERC Consolidator זוכים חוקרים בולטים שצברו בין שבע ל-12 שנות ניסיון אחרי קבלת תואר הדוקטור, על הישגים מזהירים ומשמעותיים במחקר. התנאי לקבלת המענק הוא שהמחקר חייב להיערך בגוף מחקר ציבורי או פרטי הפועל באחת ממדינות האיחוד האירופי או באחת מהמדינות המשויכות לתוכנית. גובה המימון עומד על סכום של עד 2 מיליון יורו למענק, ולעתים מקבלים עוד מיליון יורו לתמיכה ברכישת ציוד או שימוש בתשתיות ייעודיות. התוספת ניתנת לתקופה של חמש שנים ומכסה בעיקר את עלות ההעסקה של החוקרים הזוכים ושל אנשי צוות נוספים המגבשים את צוותי המחקר.

שני חוקרי האוניברסיטה העברית שזכו במענק הם פרופ' קרים אדיפרסיטו ממכון איינשטיין למתמטיקה, הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע על מחקרו "מתורת הודג' ועד קומבינטוריקה וגיאומטריה" ופרופ' גיל שגב מבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב על המחקר "יסודות הקריפטוגרפיה נטולת הזמן".

כבר בגיל 27, פרופ' אדיפרסיטו זכה בפרס האירופי בקומבינטוריקה. מחקרו עוסק בקשר בין קומבינטוריקה, אלגברה, טופולוגיה וגיאומטריה. במחקר שזיכה אותו במענק היוקרתי, הוא מציע גישה חדשה להשערת דודזיוק-זינגר. פרופ' שגב בילה שנתיים כחוקר פוסט-דוקטורט ב-Microsoft Research Silicon Valley לפני שהצטרף לאוניברסיטה העברית. מחקרו מתמקד בקריפטוגרפיה ובמשחק הגומלין שלה ביסודות וביישומי מדעי המחשב. החוקר משתף כי "התקדמות משמעותית לקראת היעדים שלנו תאפשר לנו להבין את הנחת היסוד של קריפטוגרפיה עם שחרור בזמן, ותהיה לה השפעה ארוכת טווח בתחום".

קראו פחות
ראה גם: מחקר, סגל
Becca Tapert, unsplash

פרס א.מ.ת הוענק לשלושה חוקרים מהאוניברסיטה

13 מרץ, 2022

קרא עוד

ברכות לפרופ' חרמונה שורק, פרופ' רות לפידות ופרופ' גדעון שלח, זוכי פרס א.מ.ת לשנת 2022!

פרס א.מ.ת לאומנות, מדע ותרבות, מוענק מידי שנה ע"י קרן א.מ.נ. - לקידום המדע התרבות והאמנות בישראל ובחסות ראש הממשלה, על הצטיינות והישגים אקדמאים או מקצועיים בעלי השפעה מרחיקת לכת ותרומה מיוחדת לחברה, בחסות ראש הממשלה.

פרופ' חרמונה שורק, מהמכון למדעי החיים ומרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח, היא זוכת פרס א.מ.ת למדעי החיים בתחום חקר המוח, בעקבות תרומתה יוצאת הדופן למדעי העצב המולקולריים הבסיסיים והישומיים בישראל ומחוצה לה. פרופ' שורק היא מדענית מובילה במיזוג תחומי הגנומיקה והביוכימיה בפענוח המסלולים המולקולריים שמווסתים את אחד המוליכים העצביים החשובים ביותר במוח, אצטילכולין, במצבי בריאות וחולי.

פרופ' רות לפידות, מהפקולטה למשפטים ומהמחלקה ליחסים בינלאומיים בפקולטה למדעי החברה, היא זוכת פרס א.מ.ת למדעי החברה בתחום משפטים, בעקבות פעילותה האקדמית כחוקרת וכמורה וכן פעילותה הציבורית הענפה. פרופ' לפידות היא זוכת פרס ישראל בחקר המשפט ונחשבת לחלק מגדולי המשפט במדינת ישראל וככזאת היא הטביעה את חותמה במחקר, בהוראה, ובעשייה מגוונת למען החברה בישראל ומדינת ישראל.

פרופ' גדעון שלח-לביא, מהחוג ללימודי מזרח אסיה בפקולטה למדעי הרוח, הוא זוכה פרס א.מ.ת למדעי הרוח בתחום הארכיאולוגיה, בשל היותו הארכאולוג הישראלי הראשון שהצליח לבסס קריירה אקדמית כחוקר מוביל בתחום הארכאולוגיה של אזורים המצויים מחוץ לארץ-ישראל והמזרח הקרוב. עבודתו של פרופ' שלח מרחיבה את אופקי הארכיאולוגיה הישראלית לאזורים ותרבויות שלא היו קודם לכן חלק מן המחקר האקדמי הישראלי והעניקה כבוד רב למדינת ישראל בזירה הבינלאומית.

ברכות!

קרדיט לתמונה של פרופ' שלח: Teng Mingyu

קראו פחות
ראה גם: מחקר, סגל
פרסי הרקטור 2021

ברכות לזוכי פרס הרקטור 2022!

10 מרץ, 2022

קרא עוד
 אתמול, יום ד', ה-9 במרץ, קיבלו את פרס הרקטור 79 סטודנטים ו 11 חברי סגל על הצטיינותם במחקר, הוראה והשתתפות פעילה בקהילת האוניברסיטה.

להלן רשימת הזוכים: 

 

פרופ' ענבל גושן ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח היא כלת פרס הרקטור לחוקרת ומורה מצטיינת לשנת הלימודים תשפ"א.

פרופ' גושן היא מדענית מצטיינת. בשורה של מחקרים פורצי-דרך היא גילתה, יחד עם צוות החוקרות והחוקרים במעבדה שלה, את תפקידם של תאים בשם אסטרוציטים בפעילות של למידה ויצירת זיכרון במוח. הפעילות של תאים אלה היא שקובעת אילו חוויות ייצרבו רק בזיכרון לטווח קצר ואילו יישמרו גם בזיכרון ארוך הטווח. למחקרים אלה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת בהבנה של סיבות לפגיעה בזיכרון ולאיתור דרכים לשיפור הזיכרון. בזכות מחקריה בנושא יצירת זיכרון ובהבנת תפקידם של האסטרוציטים, פרופ' גושן נמנית עם חוקרי המוח המובילים בעולם.

פרופ' גושן מצטיינת בהוראה, והיא מדריכה מעולה. טובי הסטודנטיות והסטודנטים באוניברסיטה, מהארץ ומהעולם, משתפים איתה פעולה במחקר. ענבל מסייעת בנדיבות לחוקרות ולחוקרים אחרים. היא מנהיגה אקדמית ותורמת רבות לקידום הפעילות האקדמית במרכז אלס"ק לחקר המוח. היא גם פעילה רבות בקידום שוויון הזדמנויות לנשים במדע, בייזום מפגשים עם מדעניות מובילות אחרות, בסיוע בהכוונה ובייעוץ ובדוגמה האישית שהיא נותנת למדעניות צעירות.

בזכות ההצטיינות יוצאת הדופן שלה במחקר ובהוראה, פרופ' ענבל גושן היא כלת פרס הרקטור לשנה זו.

 

פרופ' ישי יפה מבית-הספר למנהל עסקים הוא חתן פרס הרקטור לחוקר ומורה מצטיין לשנת הלימודים תשפ"א.

פרופ' יפה הוא חוקר מוביל בעולם בתחום המימון. התמחותו היא בתחום ממשל תאגידי בעיקר בהקשר של קבוצת אחזקות, שפעילה בו-זמנית במספר שווקים. הוא מומחה להבנת ההשלכות של פעילות של גופים כאלה על היבטים של תחרות ומחירים בשוק וכוחם של צעדים רגולטוריים לצמצם את ההשפעות השליליות של קבוצות כאלה. הוא עוסק גם בבחינה היסטורית של התהליכים הכלכליים והתאגידיים שמובילים לגלובליזציה והוא מומחה בתחום של השקעות בינלאומיות. לצד כל אלה, הוא אחד החוקרים המובילים בעולם בתחום הממשל התאגידי של בנקים. בין היתר, הוא היה מבין הראשונים שזיהו בעיות מבניות באופן הפעולה של הבנקים ביפן, במחקר שהפך לקלאסיקה, והוסיף לכך מחקרים חדשניים רבים בתחום הממשל התאגידי בתחום הבנקאות.

למחקריו הרבים של ישי השפעה לא רק בקהילה האקדמית אלא גם בקרב קובעי מדיניות. הוא מוביל ועדות ציבוריות בארץ ובעולם, להסדרת הפעילות של קרנות הפנסיה ושל חברות אחזקות, ופעיל מאד בתחום של צעדים להגברת התחרותיות במשק, בין היתר להוזלת יוקר המחייה.

בנוסף לפעילותו האקדמית והציבורית הנרחבת, ישי הוא מורה מחונן, שזוכה להערכה רבה של תלמידיו ותלמידותיו. משקיע מאד, משיב במהירות לכל פנייה, ומוביל את תכניות הלימודים הייחודיות באוניברסיטה לשילוב מנהל עסקים ולימודי מזרח אסיה. הוא פעיל מאד בבית-הספר למנהל עסקים. הוא השלים תקופת כהונה מוצלחת מאד כדיקן וממשיך למלא תפקידים בכירים בבית-הספר. בזכותו מבקרים בבית-הספר חוקרים בינלאומיים מובילים והוא גורם מחבר, מוערך על-ידי כלל חברי הסגל בבית-הספר, ממגוון תחומי הדעת.

בזכות הצטיינותו במכלול פעילותו האקדמית, פרופ' ישי יפה הוא חתן פרס הרקטור לשנה זו.

 

פרופ' לירן כרמל המכון למדעי החיים בפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע הוא חתן פרס הרקטור לחוקר ומורה מצטיין לשנת הלימודים תשפ"א.

פרופ' כרמל הוא מורה מצטיין, שזוכה להערכה רבה של הסטודנטיות והסטודנטים הרבים שהוא מלמד. הוא מלמד קורסים קשים ומאתגרים, ומצליח בהם מאד. הוא מגלה עניין רב בהצלחת הסטודנטים, ובמאור פנים והשקעה רבה מוביל את הסטודנטים להצליח בלימודים. הוא מתנדב לכל משימה במכון, וכאשר חבר במכון חלה ולא יכל ללמד עוד, לירן לא היסס למלא את מקומו ולהשלים את הוראת הקורס. לירן מצטיין גם בתרומה לאוניברסיטה ולקהילה, והוא מכהן, בין היתר, כראש החוג לתלמידי תיכון שלומדים באוניברסיטה.

פרופ' כרמל הוא חוקר מצטיין. תחום המחקר שלו הוא ייחודי: לירן הוא בעל תארי בוגר ומוסמך בפיזיקה, דוקטורט במתמטיקה ומדעי המחשב והוא עוסק במחקר במדעי החיים. הרקע הייחודי שלו מכשיר אותו לעיסוק בתחום החדשני של חקר ד.נ.א. קדום. הוא הפך להיות אחד החוקרים המובילים בעולם בתחום זה, בעקבות כך שפיתח, עם ערן משורר, שיטה לשחזור תבניות פעולה של גנים מתוך הפקת ד.נ.א. קדום, תהליך שמאפשר להסיק מסקנות מרתקות על מאפיינים של אנשים שחיו לפני אלפי שנים, לרבות מראה הפנים שלהם. למחקר פוטנציאל להניב תרומה רבה להבנת האבולוציה של האדם. לירן מיישם שיטות חישוביות להבנת הגנטיקה של אוכלוסיות שנכחדו, והוא משתף פעולה במחקר עם ביולוגים ניסיונאים ועם ארכיאולוגים חוקרי מאובנים. בעקבות הישגיו המצוינים, לירן מוביל, עם קבוצת חוקרים במכון למדעי החיים ובמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה את ההקמה של מרכז לחקר ד.נ.א. קדום והאבולוציה של האדם.

בזכות הצטיינותו במכלול פעילותו האקדמית, פרופ' לירן כרמל הוא חתן פרס הרקטור לשנה זו.

 

פרופ' אורנה קופרמן מבית-הספר להנדסה ולמדעי המחשב על שם רחל וסלים בנין היא כלת פרס הרקטור לחוקרת ומורה מצטיינת לשנת הלימודים תשפ"א.

פרופ' קופרמן היא חוקרת מצטיינת, העוסקת באימות פורמלי של מערכות, כלומר בחקר הבטחת נכונות של תוכנה, דבר שהוא קריטי במערכות רבות. היא בעלת מעמד בינלאומי מוביל בקהילת החוקרות והחוקרים במדעי המחשב, ובמסגרת זו היא פעילה במערכות של כתבי עת מובילים ובארגון כנסים בינלאומיים וזכתה בשורה של פרסים יוקרתיים בגין הצטיינותה האקדמית.

פרופ' קופרמן מצטיינת בהוראה. היא מלמדת קורס בנושא מודלים חישוביים, חישוביות וסיבוכיות, שנחשב הקשה ביותר בתחום מדעי המחשב. היא זוכה להערכות ההוראה הגבוהות ביותר בבית-הספר למדעי המחשב, בזכות יכולת הפשטה והסבר מעולים, הקפדה על ארגון וסדר ובעיקר בזכות יחס נפלא לסטודנטיות ולסטודנטים. היא גם מנחה מבוקשת מאד של תלמידות ותלמידים לתארים מתקדמים.

בצד כל זאת, אורנה היא אזרחית נהדרת באוניברסיטה ומחוצה לה. בעבר היא שימשה כסגנית הרקטור, כראש בית הספר למדעי המחשב וכיועצת נשיא האוניברסיטה לשוויון מגדרי. היא פועלת להנגשת המדע בהרצאות בבתי-ספר תיכוניים ובמרכזי גמילה. בצד זאת, היא מובילה פעילות לעידוד נשים ללמוד מקצועות בתחום ההנדסה ומדעי המחשב, להבטחת שוויון הזדמנויות לנשים ולסטודנטים מקבוצות אחרות שאינן מיוצגות כראוי בתחומים אלה. בצד כל אלה, אורנה אקטיבית מאד בהבטחת שוויון מגדרי, באמצעות פעילות נמרצת לקידום שוויון לחרדים ולחרדיות. היא מובילה את המאבק להשתלבות סטודנטים חרדים באקדמיה, תוך הצבעה על העוולה הקשה שגורמות תכניות לימודים בהפרדה מגדרית ומגזרית. בפעילותה מוכיחה פרופ' קופרמן שאפשר לשלב בין מצוינות במחקר ובהוראה עם מעורבות ציבורית נרחבת, לכינון חברה טובה יותר.

בזכות הצטיינותה הייחודית במגוון התחומים של הפעילות האקדמית והציבורית, פרופ' אורנה קופרמן היא כלת פרס הרקטור לשנה זו.

 

פרופ' אריה קצוביץ' מהמחלקה ליחסים בינלאומיים בפקולטה למדעי החברה הוא חתן פרס הרקטור לחוקר ומורה מצטיין לשנת הלימודים תשפ"א.

פרופ' קצוביץ' הוא מעמודי התווך של המחלקה ליחסים בינלאומיים, דבר שבא לידי ביטוי בכל המישורים המקצועיים. מחקריו של פרופ' קצוביץ' עוסקים בחקר השלום ויישוב סכסוכים ובגלובליזציה. הוא פיתח תיאוריות ייחודיות באשר  להשלכות של הסכמי שלום על קשרים חוצי-גבולות בינלאומיים.

בתחום ההוראה, פרופ' קצוביץ' מלמד קורסים מרכזיים בתכנית הלימודים של המחלקה בתארים השונים. במשך עשרות שנים הוא מתנדב ללמד את קורס המבוא של תואר הבוגר. זהו קורס מאתגר מבחינה פדגוגית ומינהלית, וחרף היותו מבכירי החוקרים במחלקה, אריה ממשיך ללמדו באהבה ותוך השקעה רבה, שזוכה להכרה ולהערכה רבה של מאות הסטודנטים שלומדים בקורס מדי שנה. בתקופת מגפת הקורונה אריה הוכיח את מחויבותו להוראה כאשר התייצב, כמעט לבדו בכל הקמפוס, ללמד את הקורס בכיתה, בפני מצלמה בלבד, וכאשר הסטודנטים שלו הבחינו שהוא מלמד מאולם הכיתה, אט אט החלו גם הם להגיע לקמפוס, ולהצטרף אליו במאבק לשמור על שגרת הפעילות האקדמית גם בימים הקשים. אריה מלמד גם קורסים מתקדמים וסמינרים, ובכולם הוא מצטיין.

פרופ' קצוביץ' מחויב מאוד להנחיית תלמידי מחקר, ועד כה הכשיר עשרות תלמידי מוסמך, דוקטורט ופוסט-דוקטורט. רק לאחרונה השלים ספר פורץ-דרך, בשיתוף עם שלושה מתלמידי המחקר שלו. הוא מרכז מדי שנה כנס דוקטורנטים בינלאומי, בהשתתפות קרוב למאה תלמידי מחקר מכל העולם, אף זאת בהתנדבות ובמשך שנים רבות. אריה הוא לא רק מנחה אלא גם מנטור בכל רמ"ח איבריו.

בנוסף לכל אלה, אריה פעיל מאד בתחום הניהול האקדמי באוניברסיטה ומחוצה לה. הוא מילא שורה של תפקידי ניהול באוניברסיטה, הוביל את העמותה ללימודים בינלאומיים, ייעץ למשרד החינוך ועוד. אריה הוא דוגמה לחברי הסגל באוניברסיטה.

בזכות הצטיינותו במחקר, בהוראה ובפעילות ציבורית, פרופ' אריה קצוביץ' הוא חתן פרס הרקטור לשנה זו.

 

פרס ע"ש מיכאל מילקן למורים מצטיינים על הצטיינות נמשכת בהוראה

השנה הזוכים בפרס הם:

פרופ' נורה בונה                         החוג לבלשנות, הפקולטה למדעי הרוח

 

ד"ר הדר אריהן-זכאי                 ביה"ס לרוקחות, הפקולטה לרפואה

 

פרופ' דורון טייכמן                     הפקולטה למשפטים

 

פרופ' יהודה ניומרק                    ביה"ס לבריאות הציבור ולרפואה קהילתית, הפקולטה לרפואה

 

ד"ר נועה ניצן                             בית הספר למנהל עסקים

ומכון איינשטיין למתמטיקה, הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע

 

פרס הוקרה מיוחד- פרופ' תמר אלאור, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בפקולטה למדעי החברה

פרס הוקרה מיוחד ניתן לפרופ' תמר אלאור מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בפקולטה למדעי החברה.

הפרס ניתן לתמר על תרומתה האקדמית המצוינת, במחקר ובהוראה ועל הפעילות הציבורית הנרחבת שלה. מחקריה של פרופ' אלאור משלבים אנתרופולוגיה, ארכאולוגיה, שימור ואומנות. הפעילות של פרופ' אלאור כוללת ייזום תערוכות שבהן מוצגים מחקריה והובלה של פסטיבל הסרטים האנתרופולוגי, בשיתוף עם סינמטק ירושלים.

פסטיבל הסרטים האנתרופולוגי הוא אירוע בין-לאומי, שבו משתתפים במאים, יוצרים, חוקרים ואנתרופולוגים בעלי ובעלות שם עולמי, וסטודנטיות וסטודנטים מהארץ והעולם. הפסטיבל הוא מוסד רב ערך, שתורם תרומה חשובה מאד לחקר האנתרופולוגיה והבנה והכרה של תרבויות, ואגב כך תורם גם לקידומה של האוניברסיטה ושל ירושלים.

הפסטיבל הפך למוסד עבור כל מי שהאנתרופולוגיה, וחקר התרבויות קרוב לליבם. בפסטיבל נבחרים סרטים ייחודיים, המבוססים על אתנוגרפיה בתרבויות שונות מרחבי העולם. בכל שנה מוצגים כ- 15 סרטים, שנבחרים על ידי צוות בהובלתה של פרופ' אלאור. ארוע הפתיחה של הפסטיבל מלווה  בהופעה חיה, בנושא קרוב לתחום של הסרט הנבחר, ובכל שנה משתתפים בו מאות אנשים, מכל רחבי הארץ. הסרטים מלווים בהרצאות אקדמיות של חוקרות וחוקרי המחלקה, ונכתבות עבודות מחקר של סטודנטים בהשראת סרטים שהוצגו בפסטיבל. הנחישות של תמר, היוזמה, המעמד המקצועי הבכיר ובעיקר הנדיבות ועבודת הצוות, הניבו פרי הילולים בדמות פסטיבל שהפך להיות עמוד תווך בתחום חקר האנתרופולוגיה.

לצד הפסטיבל, פרופ' אלאור משתפת פעולה עם מוזאונים, שבהם היא מציגה את עבודותיה במתכונת של תערוכה ולא רק כפרסומים אקדמיים. בין היתר, היא הציגה במוזיאון תל-אביב את הפרויקט שלה על הנעליים כאובייקט תרבותי אוניברסלי במוזאון האומנות בחולון הציגה את המחקר שלה על אשפה ומחזור.

פעילויות אלה, הפקת פסטיבל הסרטים הבינלאומי והתערוכות, מחזקות את הקשר שבין האוניברסיטה לבין הציבור הרחב ותורמות רבות להנגשה לציבור הרחב של הידע שמושג במחקר ולכינון דיאלוג בין האקדמיה לציבור.

הפרס הוא ביטוי להערכה הרבה שרוחשים לפרופ' אלאור חבריה וחברותיה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה וכלל קהילת האוניברסיטה העברית.

 

פרס הרקטור לתלמידים מצטיינים לתואר בוגר ולתואר מוסמך

הפקולטה למדעי הרוח

תואר בוגר: דור היימברג, אורי מיר, יהונדב צדקה

תואר מוסמך: שיר ונטורה, ניצן ישראלי, עמיר לקח אביבי

בית הספר לחינוך ע"ש סימור פוקס

תואר בוגר: תמר בן-שלמה

תואר מוסמך: בתשבע ויגודה, שני כהן, האלה מחול, תמרה מנין אנג'ל

הפקולטה למשפטים

תואר בוגר: אביתר אברהמי, נועה בלוך

תואר מוסמך: מריה טרוצקי, שני סבג אילוז, אוריה פרץ, ספיר שבו

בית הספר למנהל עסקים

תואר בוגר: שקד כהן

תואר מוסמך: צופית ורהפטיג, אור ישראלי, אייל פונצ'ק, ירון פרדקוב, לירן שוסיוב

הפקולטה למדעי החברה

תואר בוגר: דוד אביכזר, אלעד דהאן, אפרת מלכה, שקד צימרמן, עידן שבו

תואר מוסמך: מריה ארהרד, נתנאל בן פורת, רחל ברוך,  אודיאה גבאי,  אילנית דאר-יחזקאל,

יוליה מרי ויטורף,  דניאל זוהר,  אמיר שמר

ביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד

תואר בוגר: אילאיל לוין

תואר מוסמך: הדס בן-מאיר גבריאלוב, נועה למברגר, גל עוזיאל, ליר ראובן, הדס שור, ניצן שרון-לביא

הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע

תואר בוגר: יובל אילני, מעיין ליבנה, אפק ציפרמן-לוטן

תואר מוסמך: אלון יובל גוטפרוינד, יואב מירון, עומר שוסיוב

ביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב ע"ש רחל וסלים בנין

תואר בוגר: עידן אורזך, נועם בלום, אלון ויזנר, עינבר ליבוביץ

תואר מוסמך: ניר לביא, נעמה שמש הלוי

הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית

תואר בוגר: דניאלה הבר, שני לייזר, ינאי שרם

תואר מוסמך: נופית וקנין, נעה נח, פלג שלום שניידר

ביה"ס לרפואה וטרינרית ע"ש קורט

תואר מוסמך: חן שרר גיבשטיין

הפקולטה לרפואה

תואר בוגר: נועה ברקוביץ, גאריק הויכמן, שקד יצקן, אוריה קדוש, טל קצובר דואק, דניאל שפקטורוב

תואר מוסמך: מאיה ברוך דוסקלוביץ, ד"ר תהילה כהן-אביטן, רנאל יוסף לוטטי, הודא נזאל, גיא פסקין, אוריה צובארי, אלישיב צנגן

הפקולטה לרפואת  שיניים

תואר בוגר: יובל ירושלמי

תואר מוסמך: רון בראונשטיין, יהונתן מעטוף

מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח

תואר מוסמך: חביבה מושבי מרקיינד

קראו פחות
ראה גם: מחקר, סגל
חזון סביבתי

חזון הקיימות של האוניברסיטה העברית - פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה

9 מרץ, 2022

האמת הפשוטה:

בשלושת העשורים האחרונים עלתה הטמפרטורה הממוצעת באזורנו בחצי מעלה לעשור; כמות המשקעים בעשורים האלה קטנה בכ 25 מ"מ לעשור;  מפלס הים בתקופה הזאת עלה כל שנה בין 4 ל-17 מילימטר.  למעשה, כל המודלים הקיימים מנבאים כי מגמת ההתחממות בצירוף עם ירידה בכמות המשקעים ועליית מפלס הים באזורנו תימשך.

חזון ותכנית פעולה:

anh-nguyen-unsplash_ndvmtryvzys

יום האישה 2022: אנדומטריוזיס - מחלה אחת, נשים שונות

7 מרץ, 2022

קרא עוד

למרות שמדובר במחלה שמשפיעה על 10% מהנשים בעולם וגובה מחיר פיזי ונפשי משמעותי מהנשים המתמודדות עימה, אנדומטריוזיס עדיין לא נמצאת מספיק בשיח.

אנדומטריוזיס הינה מחלה גניקולוגית כרונית נפוצה (כ-10% מהנשים והנערות) המאופיינת בכאב כרוני וקשיי פריון. לאנדומטריוזיס השלכות שליליות רבות על בריאותן הפיזית והנפשית של נשים רבות בישראל. היא נחשבת לאחת המחלות האניגמטיות ביותר ברפואה והמודעות אליה לוקה בחסר בקרב אנשי רפואה, רווחה וטיפול, כך שהאיחור באבחנה עומד על ממוצע של כעשר שנים. למרות המודעות הגוברת לשכיחותה, כמו גם לחשיבותם של גורמים ביו-פסיכוסוציאליים בהבנת השפעותיה השליליות על רווחתן ותפקודן של נשים, הנושא טרם נחקר בהיקף נרחב. לפיכך, המידע אודות המנגנונים העומדים בבסיס הקשר בין אנדומטריוזיס לרווחה נפשית ובפרט אודות גורמי חוסן היכולים להסביר הבדלים בין הנשים בהתמודדותן עם המחלה לוקה בחסר. כמו כן, הן המחקר והן הפרקטיקות הקליניות באנדומטריוזיס התמקדו בעיקר בהיבט הרפואי, אשר אינו מוביל לעלייה הרצויה ברווחתן של הנשים.

במחקר שערכנו בקרב 989 נשים המתמודדות עם אנדומטריוזיס ו/או אדנומיוזיס בחנו את רווחתן הנפשית ומנגנוני פגיעות וחוסן אישיותיים ופ סיכו-חברתיים חוצי-אבחנות, תוך שימוש בגישה ממוקדת-אדם לניתוח הנתונים (ניתוח פרופילים לטנטיים), המאפשרת לזהות פרופילים שונים של התמודדות עם המחלה על בסיס מנגנוני פגיעות וחוסן מרובים. ככלל, 78% מהמשתתפות דיווחו על רמות בינוניות ומעלה של דיכאון ו54% על רמות בינוניות ומעלה של חרדה, כאשר כ-28% מהמשתתפות דיווחו על סימפטומים של דיכאון בעוצמה חמורה וכ- 25% על סימפטומים של חרדה בעוצמה חמורה. זיהינו שלושה פרופילים של נשים עם אנדומטריוזיס: סיכון גבוה (נשים המדווחות על רמות גבוהות של גורמי סיכון ורמות נמוכות של גורמי חוסן), סיכון בינוני (רמות בינוניות של גורמי פגיעות וחוסן) וחוסן יחסי (רמות גבוהות של גורמי חוסן ורמות נמוכות של גורמי פגיעות). בהתאמה, אכן נמצאו הבדלים מובהקים בין תתי הקבוצות הללו במדדי דיכאון, חרדה, סומטיזציה, עוצמת כאב והשפעתו על חיי היומיום, איכות חיים, שביעות רצון מיחסים רומנטיים ותפקוד מיני. כך לדוגמה, 61% מהנשים בקבוצת הסיכון דיווחו על דיכאון ברמה חמורה בעוד שבקבוצת החוסן רק כ6% דיווחו על דיכאון חמור. אנו תקווה כי מחקר מקדים זה יהווה בסיס למחקר רב היקף ומעמיק שמטרתו לתרגם ידע זה לכדי תכניות מניעה והתערבות אינטגרטיביות המותאמות למידת הסיכון והחוסן, בקרב נשים עם אנדומטריוזיס.

ד״ר דנה לסרי מביה''ס לעבודה סוציאלית ואיה ורטהיימר מנכ''לית שותפה בקהילת אנדומטריוזיס ישראל

קראו פחות
linkedin-sales-solutions-mnhygvt_nshyt-unsplash

יום האישה 2022: פרספקטיבה אישית על מיעוט נשים בעמדות הובלה באוניברסיטאות

7 מרץ, 2022

קרא עוד
התפיסות החברתיות של תכונות אופי של מנהלות ומנהלים, מובילות לפער בין גברים ונשים בהגעה למשרות ניהוליות בכירות באקדמיה - כיצד אנו יכולות לשנות את המציאות הזו?

כאשר אני חושבת על מצב הנשים באקדמיה, נגלה לעיני "גרף המספריים" המפורסם שמראה כי אחוז הנשים הולך וקטן עם הקידום במעלה הסולם האקדמי. הסיבות לכך רבות ומגוונות, וכמו כל אישה זה פגש אותי בצמתים השונים של הקרירה האקדמית. כיום כחברת סגל בדרגת פרופ' חבר, אני מתבוננת באחוזון זה (29% נשים בדרגת פרופ' חבר) ובאחוזון של פרופ' מן המניין (17% נשים), ותוהה מדוע ישנה עוד "קפיצה" מטה בקצה הגרף? בדרגות אלה, מצופה מחברי וחברות הסגל ליטול חלק בוועדות חשובות, וכן לשמש בתפקידי ניהול בהובלת האוניברסיטה. כאן אנחנו נכשלות באופן בולט.

למעשה הנתונים העולים מדו"ח מבקר המדינה לשנת 2014, מראים תשקיף עגום בסקירת ההתפלגות המגדרית בתפקידים בכירים באוניברסיטאות (נכון לשנת 2011). בשנת 2011, כיהנו 11 נשים לעומת 45 גברים במשרות דיקן, 11 לעומת 24 למשרות משנים וסגני דיקן, 1 לעומת 3 רקטורים ו-1 לעומת 4 נשיאים. האחוז המצטבר של נשות אקדמיה בתפקידים הללו עומד על 22%. לא נכללו תפקידי ניהול אחרים כגון ראשי מחלקות, חוגים ותוכניות, כך שסביר להניח שהמצב חמור מהנתונים הללו. תת-ייצוג במשרות בחירות באקדמיה מדיר נשים ממוקדי קבלת החלטות ויכול אף להנציח את אי-השיוון ואי-מיצוי הפוטנציאל הניהולי וההון האנושי של מחצית מהאוכלוסייה. ואכן, בהסתכלות על הסגל המוביל את האקדמיה בארץ, החסר הנשי בולט ומדגיש תקרת זכוכית, שכנראה אין די דגש עליה.

חלק יטענו שאחוז הנשים בדרגות הניהוליות משול לאחוזון הנשים בדרגת פרופ' מן המנין, אבל כאמור, התפקידים שנבדקו על-ידי מבקר המדינה בשנת 2014 אינם משקפים את כלל התפקידים הניהוליים באוניברסיטה, ביניהם נכללים מנהלי תוכניות, מחלקות, חוגים, וועדות ופורומים אקדמיים אחרים שבפעילותם מהווים מוקדים מרכזיים לקבלת החלטות. בנוסף, מצב בו נשים הינן מיעוט בפורומים הללו, אינו מאפשר להן באמת להשפיע, אלא דומה יותר לכורח מציאות שמכתיבה איזושהי נוכחות נשית. מעבר לכך, אני תוהה מהי התרבות הארגונית שמרפה את ידיהן של נשים כה רבות וכה מוכשרות מליטול חלק בפעילויות במוסדות אקדמיים?

השאלה הזו מחזירה אותי לאירוע שהתקיים לפני מספר שנים בבית השגריר הגרמני לציון שיתופי הפעולה בין המדינות תוך דגש על תרומתן של נשות האקדמיה. בשולחן שלי ישבה פרופ' אוה אילוז ודברה ברהיטות על האופן שבו נשים מצליחות נתפסות. היא הביאה אוסף מאמרים וסקרים שהצביעו על כך שתדמית האישה האימהית, המכילה והרכה לעיתים נמצאת בקונפליקט כשאותה אישה צריכה להוביל, להחליט, לדרוש או ליזום - כל אלה נכנסו תחת מושג שהיה חדש לי דאז המכונה "הטייה מגדרית". בשיחה עמה, פרופ' אילוז האירה את עיני על כך שישנם מחקרים רבים שמראים כי נשים מוערכות על-פי האישיות שלהן ולא על-פי יכולותיהן או ביצועיהן המקצועיים. בנוסף, היא ציינה בפני כי במקרים בהם שאישה נחשבת כמצליחה, אישיותה נתפסת לעיתים כ"בעייתית". אווירה זו מקשה על נשים להתקדם ולהוכיח את עצמן בסביבת העבודה.

שיחה זו באותו ערב מהדהדת בי עד היום וגורמת לי להעריך הרבה יותר את קשייהן של נשות האקדמיה שבוחרות כן ליטול חלק בהובלת המוסד. ההתמודדות המתמדת עם "הטייפ קאסט" יוצרת קושי יומיומי בביצוע תפקידן, ואני מתארת לעצמי שזה יכול לעיתים לגרום אף ל"קיצור קדנציה" או להימנעות מהצגת מועמדות לתפקיד זה או אחר. מיעוט הנשים בעמדות אלה והקושי שנובע מהטייה מגדרית רווחת, יכולים להזין עוד יותר את חוסר הרצון בקרב חלק מחברותיי למקצוע ליטול חלק בהובלה האקדמית.

ברמה האישית, אני מודה שהיו לא מעט פעמים שהפגנתי אסרטיביות ודרשתי דבר מה, אם בזכות או מתוך צורך שעלה מתפקידי, אלא שבקשותיי לא התקבלו באותה הבנה שהופגנה למול הקולגות הגבריים. היה נדמה לי שלקולגות הגבריים היה קל יותר לזכות לאוזן קשבת, שיתוף פעולה או לקבל הכרה וקידום בעבודה. הסביבה שופטת לחומרה התנהגות אסרטיבית בקרב נשים, כך שלעיתים מתייגים את חברות הסגל הללו כ"קשות אופי" או "קשוחות". כל אלה פידבקים מהסביבה שמחלישים את מעמדן של נשים ומרפים את ידיהן מלקחת חלק בתפקידים מובילים באקדמיה. מצאתי את עצמי לא פעם מביטה בגיחוך בסיטואציות הללו, אך האמת המרה היא שהשיח הזה צריך להיפסק. שיח כזה עובר גם לדור הבא ומנציח עוד יותר את תקרת הזכוכית. כולנו צריכים לשים לב שלא לחטוא באמירות הללו או להשתתף בשיח כזה בשל הפגיעה הברורה בנשים.

ישנן לא מעט נשים מנהלות שהצליחו בתפקידן למרות הקושי והתרבות הארגונית המגמתית הזו. יש לעודד נשים נוספות להצטרף לשורות הקדמיות באקדמיה ולחגוג את אשר השיגו בעמלן. הרי שאם התכונות הניהוליות והאסרטיביות שלנו הביאו אותנו להישגים עד כה - למה שהמוסדות לא יראו זאת כמשאב יקר ערך שיכול להצעיד את המוסד קדימה?

הכותבת מודה לפרופ' אוה אילוז, פרופ' נטלי קרבצ'נקו-בלשה וד"ר אריאל גינזברג על השיח והפידבקים שתרמו לכתיבת המאמר.

פרופ, מונה דביר-גינזברג, הפקולטה לרפואת שיניים.

קראו פחות
emil-kalibradov-ms_nshym-unsplash

יום האישה 2022: כמה עולה להיות אישה?

7 מרץ, 2022

קרא עוד

המס הורוד הוא מס סמוי שמוטל על נשים בלבד, ומשמעותו מחיר גבוה יותר על מוצרי צריכה בסיסיים. למה זה קורה וכיצד אנחנו יכולות לשנות את זה?

תארו לעצמכם שהייתם נכנסים לחנות, ועל מוצרים מסוימים היו שתי תוויות מחיר - מחיר אחד למי שנולד בקיץ ומחיר אחר, גבוה יותר, למי שנולד בחורף. נשמע הזוי? זה מה שקורה לנשים. את נכנסת לחנות בגדים לקנות חולצה, קונה שמפו, דאודורנט, סכין גילוח, הולכת להסתפר "רק להוריד קצוות"- תשלמי יותר. למה? כי אולי לא נולדת בחורף אבל נולדת אישה.

בפברואר 2016 עלתה על המוקד רשת בתי המרקחת הבריטית "Boots". נחשף כי הרשת נהגה לגבות מחיר גבוה בעשרות אחוזים על סכיני הגילוח החד פעמיים לנשים שמכרה, שהיו זהים בכל צורה ואופן לסכיני הגילוח לגברים, פרט לעובדה ש… היו ורודים. הצרכניות זעמו, Boots הורידה את המחיר, והפרלמנט הבריטי נדרש לדון בשאלה האם מדובר בתופעה חד פעמית או שמא, באמת, נשים משלמות יותר?

מסתבר, ש Boots לא לבד, ושתמחור מגדרי הוא לא רק בעיה של אנגלים. בדיקה שנערכה בעקבות הדיון בפרלמנט העלתה שנשים, ילדות, ונערות משלמות בממוצע 37% יותר על בגדים, מוצרי טיפוח וצעצועים. בדיקה מקיפה שנעשתה על ידי עיריית ניו יורק, השוותה את המחיר של למעלה מ- 800 מוצרים עם גרסה נשית וגרסה גברית, והגיעה למסקנה שאחרי שקלול פרמטרים של איכות, הגרסה הנשית יקרה ב 7% מגרסת המוצרים הגברית. מחקר שנעשה ב- 2009 בארצות הברית מראה כי נשים משלמות ריבית גבוהה יותר אפילו על משכנתאות לדיור.

הבדלי המחירים מתחילים כבר מינקות - כסא תינוק ורוד לרכב יעלה יותר מכסא כחול, אופני ילדים פרחוניים יעלו יותר מאשר אופני ילדים חלקים, יותר ממחצית הפעמים הצעצועים לבנות עולים יותר וזה לא כי הלו קיטי נחשבת יותר מספיידרמן.

התוספת הזאת, או כמו שקוראים לה, המס הורוד (The Pink Tax), שייכת למחלקה של המיסים הסמויים. אלה מיסים שלא מדברים עליהם, המדינה לא מטילה אותם באופן רשמי, הם נמצאים שם כמובנים מאליהם ולא פשוט למדוד ולכמת אותם. מס כזה יכול להיות למשל, דמי משלוח שעולים יותר לאנשים שחיים בפריפריה, או תשלום גבוה יותר לאינסטלטור במקומות בהם אין תחרות. לגבי נשים, המס הזה מרגיז במיוחד, כי הוא לא נגרם באמת מעלות נוספת בייצור המוצרים, הובלה, או מתן השירות. אותו מקום, אותו מוצר ואותן עלויות ייצור - אבל מחיר אחר.

מלבד המס זה, ישנן עלויות רבות נוספות שאנחנו כנשים משלמות על מנת להמשיך להתנהל בחיי היום-יום שלנו, למשל מוצרי ההיגיינה לווסת החודשית. גם כאשר דיברו בשלהי חודש נובמבר האחרון על ״רפורמת הפארם״, שמטרתה הייתה להוריד בעלויות שוק התמרוקים, התייחסו למוצרי הקוסמטיקה והבישום אבל, למרבה ההפתעה, שכחו ממוצרי המחזור, כאילו אין מדובר במוצר בסיסי שנמצא בשימוש של חצי מאוכלוסיית המדינה. כך יוצא שגם ההוצאות של נשים גדולות יותר, גם ההזדמנויות שלהן פחותות וגם הן מרוויחות פחות כסף (אבל זה כבר ענין לטור אחר). יקר לנו וזה קשה לנו.

למה זה קורה? הסיבה הראשונית היא החלוקה הבסיסית של מוצרים רבים למוצרי נשים ומוצרי גברים, חלוקה, שיושבת על נטייה אנושית בסיסית לדיכוטומיה מגדרית. חברות מסחריות רוכבות על הנטייה הטבעית הזאת ועל החלוקה המובנית הטבועה בנו ומנצלות אותה כדי לגבות מחירים גבוהים יותר. בנוסף לזה, נשים מראות יותר נאמנות למותגים, בממוצע, מגברים, ונשים נאמנות יותר לנותני שירות ספציפיים (למשל מותג שמפו מסוים, או הנאמנות לאילנה הספרית) מאשר גברים. התוצאה היא שנשים מצד אחד "זוכות" למחיר גבוה יותר, ומהצד השני ממשיכות לרכוש את אותו המותג בגלל הנאמנות שלהן.

מה עושים? מדברים על זה - דרך מימון מחקרי השוואה, שיציפו את התופעה, עד למחאות צרכניות  שכבר הוכיחו את עצמן. השלב הבא, חקיקה - מקומות שונים בארצות הברית כמו עיריית ניו יורק, או מדינת ורמונט אסרו בחוק על תמחור שונה. אז למה אצלנו זה עדיין לא קורה?

אנחנו, בתור נשים באקדמיה, כבר מרימות את הכפפה וקוראות לאוניברסיטה להצטרף למאבק ולהכניס מוצרי היגיינה לשירותים, באותה צורה שבה היא מספקת נייר טואלט.

יום האישה הוא ההזדמנות שלנו לאחד כוחות -   מנהלי ומנהלות מותגים, משרדי פרסום, יצרנים ורשתות שיווק, צרכניות וצרכנים, ונקדיש מחשבה למסים הסמויים. נבין שגם פעולות עסקיות יומיומיות כמו קביעת מחירים, או סימון צעצועים כמיועדים לבנות בלבד או או לבנים בלבד, יכולות להיות חלק מהמנגנון החמקמק של המיסוי הסמוי. מודעות, שבעקבותיה יבואו פעולה וחקיקה, יקרבו אותנו עוד צעד בדרך לשוויון הזדמנויות אמיתי.

פרופ' רננה פרס מביה''ס למנהל עסקים, יחד עם הסטודנטיות דנה טיילר ונסיה מוראי

קראו פחות
christina-wocintechchat-rypvy_bysvqunsplash

יום האישה 2022: איפה אתם הגברים? ריפוי בעיסוק קורא לכם!

7 מרץ, 2022

 

קרא עוד

מהי תופעת "ההדרה העיסוקית", כיצד היא משפיעה על בחירותיהם המקצועיות של גברים ונשים ומהם הפערים החברתיים שנוצרים בעקבות כך?

 

הטבלה לא משקרת: לפי נתוני משרד הבריאות נכון לחודש מאי 2021 אחוז הגברים העוסקים בריפוי בעיסוק בארץ מתוך כלל המרפאים.ות בעיסוק עמד על 4%. כמרפאות בעיסוק, חוקרות ומרצות באקדמיה, אנו חייבות לשאול: האם למרות כל השיח על שילוב של נשים בכל תחומי העשייה, אנחנו עדיין מוסללות למקצועות טיפוליים, אשר דורשים רגישות, חמלה, נתינה, עדינות, יצירתיות, סבלנות? והשאלה שאולי פחות נשאלת היא מדוע הגברים נמנעים  מלעסוק במקצועות הללו?? אין ספק בכך ששורשי המצב הקיים נטועים בצורה עמוקה בתהליכים היסטוריים, חברתיים, כלכליים, תרבותיים רבים. עם זאת, אפשר להניח כי המצב מוביל לכך שרבים ורבות -גברים ונשים עוסקים.ות ביומיום במקצועות שלא בהכרח משקפים את הנטיות הטבעיות שלנו, הרצונות שלנו, הערכים שלנו או המיומנויות שלנו. למצב הזה יש שם. קוראים לו "הדרה עיסוקית".  

המושג הדרה עיסוקית, מגיע ממדע העיסוק אשר דן באדם ובעיסוק כשתי ישויות הנמצאות ביחסי גומלין הדוקים ותמידיים. אנחנו, בני האדם – ישות עיסוקית – והעיסוק ממלא עבורנו פונקציות שונות, מעבר לפרנסה. למשל, העיסוק מהווה את הזהות שלנו, מאפשר לנו להתפתח ולרכוש מיומנויות (חשבו על תינוק שמגלה את העולם ואת עצמו באמצעות משחק, בזמן אמבטיה, תוך ניסיונות לחבוש כובע), למלא את הצרכים הבסיסיים שלנו (למשל: להכין אוכל ולאכל, לבלות עם חברים בכדי לממש את תחושת השייכות שלנו), ולהביע את הערכים שלנו (באמצעות הבחירה בפעילות זו או אחרת). כאשר אנו חיים במצב של הדרה עיסוקית ונמנעים מאיתנו עיסוקים משמעותיים דרכם יש לנו פוטנציאל לממש את עצמנו, שנועדו לספק את הצרכים שלנו, לפגוש את הערכים שלנו ולהוות את הביטוי שלהם, אנו חווים פגיעה בבריאות ובתחושת הרווחה האישית שלנו. ייתכן כי הסטטיסטיקה הכואבת המעידה על תחלופה של מקומות עבודה כל 3 שנים בממוצע בעשור האחרון, במקביל לנתוני שימוש הולך וגובר בנוגדי דיכאון, כדורי הרגעה, שינה ומשככי כאבים (שהפכו בפני עצמם למגפה) קשורה למשמעות החשובה של העיסוק על חיינו ולהשפעותיה של הדרה עיסוקית.

התופעה של הדרה עיסוקית לא עוצרת ברמת הפרט, ויש לה השלכות רבות גם ברמת החברה. כך, נשאל את עצמנו, כיצד נוכחות בולטת של מגדר מסוים (והדרה של השני) משפיעה על המקצועות עצמם בהיבטים שונים של תוכן, צורה, מעמד, ערך, תגמול? למשל, האם העובדה שבמדינת ישראל רוב העוסקים בתחום ההוראה הנן נשים שינתה את מעמד המקצוע וההתנהלות המקצועית? האם המציאות בה יותר נשים הן רופאות כיום שינתה את חשיבות ערך החמלה ברפואה?  מעבר לכך, חוסר גיוון מגדרי במקצועות יכול ליצור תקרת זכוכית אשר כשלעצמה תגדיל ותרחיב את ההדרה העיסוקית, אי שיוון עיסוקי ואף חוסר צדק עיסוקי עם אלה שהיו מעוניינים להשתלב במקצוע אך אינם דומים לפרופיל המייצג שלו. ומה עם הפיל שבחדר? אולי גברים לא באים ללמוד ריפוי בעיסוק בשל הסטיגמה (שלצערי במקרים רבים מדי נכונה) והיא כי התגמול הכספי במקצוע נמוך והם עדיין המפרנסים העיקריים? כל זאת ועד לא דיברנו על הלקוחות שלנו, האם הם מקבלים את השירות הטוב ביותר כאשר כל המרפאים בעיסוק הן למשה מרפאות?

למרות התמונה הקודרת במקצת העולה ממאמר זה, אל לנו לומר נואש. מודעות, ושיח פתוח על מגדר ותעסוקה, יכול לסייע לנו להפחית את ההשפעה של סטיגמות הבחירות התעסוקתיות שלנו, ובכך תאפשר לנו להביא לידי ביטוי בעיסוקים שמתאימים לנו בדיוק.

ד"ר יפית גלבוע, ד"ר לנה ליפסקיה וד"ר מור נחום מביה''ס לריפוי בעיסוק

קראו פחות
nadine-shaabana-lymvt-unsplash.jpg

יום האישה 2022: מעורבותן של נערות ערביות באלימות ועבריינות

7 מרץ, 2022

קרא עוד
התרגלנו לשמוע על אלימות גברית, אבל ממה נובעת אלימות נשית? אלימות נשים במגזר הערבי קשורה לחוויות פרסונליות של אפליה מגדרית ואתנית ודורשת מאנשי מקצוע רגישות יותר אל מול הדרה כפולה.

במהלך השנים האחרונות האלימות בחברה הערבית תופסת תשומת לב תקשורתית וציבורית רבה, וזאת לאור גל האלימות הקשה המתרחשת בה ואשר מבוצעת ברובה על ידי בני נוער וגברים בעוד שקורבנותיה הם גברים, נשים וילדים/ות. מציאות זו הביאה לכך שרוב המחקר, התיאוריה וההתערבות שנבנו להתמודדות עם אלימות, התמקדה בעיקר בבני נוער ובגברים. עבודת הדוקטורט שלי שמבוצעת בימים אלו בהנחיית פרופ' מונא חורי-כסאברי, סגנית נשיא האוניברסיטה לאסטרטגיה ומגוון, באה להרחיב את הידע הקיים בתחום ולאפשר לנו להכיר לעומק את מידת מעורבותן של נערות באלימות והגורמים המנבאים התנהגות זו. המחקר יאפשר לאנשי מקצוע בתחום העבודה הסוציאלית לתכנן ולבנות תכניות התערבות מותאמות מגדרית תוך התמקדות מבוססת מחקר בהתנהגותן של נערות.

המחקר שלי מתבסס על תיאוריה מוכרת ומקובלת במחקר סוציאלי-פמיניסטי, הנקראת תיאוריית הצטלבות מיקומי השוליים. התיאוריה מנחה אותנו לבחון את האלמנטים הזהותיים של הנערות שמשתייכות לקבוצות שוליים (מעמד, מגדר, גזע, שיוך אתני, נטייה וזהות מינית וגיל) והקשרים ביניהם, שעלולים להשליך על מעורבותן באלימות. במחקר, מונא ואני מנסות להתחקות אחר גורמי סיכון להתנהגות אלימה בקרב נערות ערביות, הקשורים לאוריינטציה מגדרית-לאומית: אפליה אתנית-לאומית, אפליה מגדרית, קורבנות התעללות מינית והימצאות במצבי סיכון.

איסוף הנתונים החל בחודש ספטמבר 2020 ונמשך כחצי שנה. ממצאי המחקר שהתבססו על מדגם של 400 נערות ערביות (מחציתן נערות בסיכון), העלו כי יותר משליש מהנערות (35.6%) דיווחו על אלימות פיזית קשה כלפי אחרים כגון, להרביץ לאחד ההורים או לבני משפחה, או לתת מכות חזקות לאחר;  שיעור דומה (35.9%) ציינו כי נקטו באלימות פיזית מתונה כגון איומים על פגיעה במישהו אחר; ושני שליש (66.1%) מהנערות ציינו כי ביצעו תוקפנות עקיפה כלפי אחרים לפחות פעם אחת במהלך החודש האחרון שקדם למחקר, כג ון, לרכל על מישהו או להטיל עליו חרם.

ומה גורם להן לנהוג באלימות?

גורם סיכון עיקרי המעלה את הסבירות להתנהגות אלימה של הנערה כלפי אחרים בסביבתה הוא אפליה מגזרית ואתנית. רוב הנערות ערביות שנשאלו (85.5%), דיווחו על אפליה מגדרית על ידי אנשים שונים בסביבתן. מגמה דומה נמצאה לגבי אפליה אתנית-לאומית (79%) מצד גורמים שונים בציבור. אפליה אתנית, מעבר להיותה גורם המגביר מעורבות באלימות, מגבירה את הסיכון להשלכות שליליות וגורמי סיכון אחרים בהתנהגותן של הנערות. חוויה של אפליה אתנית-לאומית הגבירה את המעורבות בעבריינות של נערות במצבי סיכון, דוגמת נערות שחוו התעללות מינית.

גורם סיכון נוסף הינו קשר קרוב ומשמעותי עם ההורים. נערות שחוות אפליה מגדרית בסביבתן, על ידי משפחתם ומקורביהן, מרגישות קרובות פחות להוריהם, מה שהוכח כמעלה את הסבירות שהם יהיו מעורבות במעשי אלימות.

ההקשר התרבותי של התפקידים המגדריים הוא קריטי בנטייה של הנערות להשתמש באלימות. הרי נערות ערביות בחברה הישראלית מודרות כפליים. מצד אחד, על רקע אתני-לאומי בשל היותן מיעוט בישראל, ומצד שני בשל היותם נקבות/נערות בחברה פטריארכלית. בהקשר זה, לא אפליה מגדרית כשלעצמה הביאה להתנהגות אלימה, אלא הצטלבות של מקומי שוליים מרובים, וגורמי סיכון רבים שהובילו להתנהגות אנטי-סוציאלית ומעורבות רבה יותר של נערות אלו באלימות.

אמנם המחקר שלי עוד לא תם, אך כבר ממצאים אלו אפשר להסיק כי אנשי ציבור ואנשי המקצוע בתחומים הטיפוליים צריכים להיות רגישים שבעתיים למצבן המיוחד של נערות בסיכון שמשתייכות גם למספר קבוצות שוליים, כמו מיעוט אתני-לאומי ולחברה מסורתית פטריארכלית. בנוסף, קשר פתוח ומכיל בין הורים לנערות - קרבה להורים, מיומנויות תקשורת עם הנערה, לצד הצבת גבולות וניטור הורי - הוא חשוב מאין כמותו בהפחתת הנטייה של הנערות להתנהגות אנטי-סוציאלית.

פרופ' מונא חורי-כסאברי, סגנית נשיא האוניברסיטה לאסטרטגיה ומגוון ולנא ג'יריס-לולו, דוקטורנטית בביה"ס לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית

קראו פחות
steven-weeks-mtsmkhym-unsplash.jpg

יום האישה 2022: איך שומרים על מגוון ומה למדתי מעולם הצמחים?

7 מרץ, 2022

קרא עוד

תופעת ההפרייה העצמית אומנם מאפיינת צמחים רבים, אך גם עשויה לפגוע במגוון הגנטי ולהשפיע על ההתפתחות האבולוציונית של הצמח

רבים מאיתנו רגילים לחשוב על צמחים כיצורים פאסיביים ומשעממים, אשר לא זזים ולא מתקשרים עם סביבתם. אבל צמחים הם גם דוגמה מצוינת לכך שהכורח הוא אבי ההמצאה: מבחינה אבולוציונית, צמחים הם יצורים מרתקים ורבגוניים ביותר החיים במגוון עצום של בתי גידול ומשתמשים בטווח רחב של התנהגויות רבייה, אשר חלקן לא קיימות כלל אצל צורות חיים אחרות. כחוקרים, התבוננות בשיטות הרבייה של הצמחים מאפשרת לנו לבדוק שאלות ביולוגיות כלליות במעין "מעבדה אבולוציונית חיה". בקבוצת המחקר שלי אנו חוקרים מנגנון רבייה שהוא ייחודי לצמחים.

בניגוד לבעלי חיים אשר אצל רובם יש פרטים שהם זכרים ופרטים אחרים שהם נקבות, אצל צמחים קיימות אפשרויות נוספות: יש צמחים שהם גם זכר וגם נקבה, ולעתים איברים זכריים ונקביים אף נמצאים יחד באותו הפרח. במצב זה קיימת אפשרות של רבייה ע"י הפריה עצמית, אשר אינה קיימת אצל בעלי חיים: אותו הצמח יכול להיות גם האם וגם האב של הצאצא. תוסיפו לכך את העובדה שצמחים אינם ניידים ואינם יכולים לחפש לעצמם בני זוג, ולכן מוגבלים למי שנמצא בקרבתם. בנסיבות אלה, הפרייה עצמית היא האפשרות הקלה והזמינה ביותר לרבייה, בפרט כאשר האוכלוסייה דלילה ואין בני זוג פוטנציאליים בקרבת מקום. אז איפה כאן הבעיה? אוכלוסייה צריכה לשמור על מגוון גנטי כדי להתקיים, והפרייה עצמית גורמת לצמצום המגוון. זו בדיוק הסיבה שאצל בני אדם, נישואים בין קרובי משפחה אינם רצויים, ומרבית התרבויות האנושיות אף אסרו עליהם. זאת משום שנישואי קרובים עלולים להגביר את הסיכון להופעת מחלות גנטיות שונות אצל הצאצאים. שיקול זה תקף גם לגבי צמחים. גם אצלם הפרייה ע"י צמחים קרובים גנטית ובייחוד הפרייה עצמית, עלולה לגרום לצאצאים להיות פגיעים ובעלי שרידות נמוכה יותר.

אז איך הצמחים מתמודדים עם הבעיה? כדי לצמצם הפרייה עצמית, צמחים פיתחו במהלך האבולוציה מנגנונים שונים שיצמצמו את התופעה ויגבירו הפריה זרה (הפרייה ע"י פרטים אחרים). מנגנונים כאלה נקראים בשם הכללי "אי-התאם עצמי" (self-incompatibility). לדוגמה: באבוקדו האיברים הזכריים והנקביים של הפרח פעילים בשעות שונות של היממה וכך מגדילים את הסיכוי להאבקה ע"י עץ אחר. צמחים מסוימים פיתחו מבנה פרח שמונע הפריה עצמית. בנוסף למבנה פיזי ו"חלוקת משמרות" בין זכר לנקבה, קיימים גם מספר מנגנונים גנטיים יחודיים, שהם מנגנוני זיהוי המבחינים בין "עצמי" ל"זר". בקבוצת המחקר שלי אנו מתמקדים באחד המנגנונים האלה. מנגנון זה נמצא בעצי פרי מוכרים כגון תפוח, אגס, שקד ועוד, בחלק ממיני העגבניות ותפוחי האדמה ובפרח הנוי המוכר, פטוניה. כדי לאפשר בצמחים הללו הפרייה זרה, יש לתכנן את המטעים כך שיכללו צמחים  שונים גנטית.

מנגנון האי-התאם שאנו חוקרים מבוסס על קיום של מספר רב של תת-סוגים בתוך אוכלוסיית הצמחים, כאשר "סוג" מאופיין ע"י צרוף מסוים של חלבונים המבוטאים באיברי הרבייה של הצמח: האבקנים (האיברים הזכריים) ועמוד העלי (האיבר הנקבי). האבקן המגיע לעמוד העלי בניסיון להפרות את הצמח, עובר תהליך "זיהוי". אם החלבונים שהוא מכיל מזוהים כחלבונים זרים – ההפריה מתאפשרת. אחרת, אלה עלולים להיות חלבונים עצמיים ואז ההפריה נחסמת והצמח ממשיך להמתין לאבקן אחר שיגיע ואולי יתאים להפריה. באופן זה, הצמח מוודא שהפריה תתבצע ע"י אבקנים זרים ושונים ממנו גנטית, וכך שומר על המגוון הגנטי של אוכלוסיית הצמחים. הרעיון של אבחנה בין חלבונים עצמיים לחלבונים זרים מזכיר במידת מה את העיקרון על פיו פועלת מערכת החיסון שלנו, שגם היא מבחינה בין חלבונים עצמיים (שאין לפגוע בהם) לחלבונים זרים (שעשויים להיות מחוללי מחלות ויש לתקוף אותם). עם זאת, במערכת החיסון השימוש בזיהוי הוא לצורך ההפוך של מניעת פלישה של גורם זר, בעוד שבצמחים המערכת מיועדת דווקא לעודד את הזר והשונה.

קיום מנגנון זה דורש מגוון גדול של חלבונים באוכלוסיית הצמחים שיאפשרו שונות גנטית מספקת כדי שמרבית (אם לא כל) הצמחים ימצאו בני זוג מתאימים וימשיכו להתרבות. הגנים המקודדים את החלבונים של מערכת זו מתאפיינים במגוון גנטי גבוה במיוחד, ביחס למרבית הגנים המוכרים לנו. קיימים סימני שאלה לגבי המנגנונים הגנטיים שיצרו את המגוון העצום הזה מלכתחילה וממשיכים לשמר אותו לבל יאבד. בקבוצה שלי אנו חוקרים שאלות כגון: איך נוצרים חלבונים חדשים? איך המנגנון שורד אבולוציונית? באילו תנאים עדיף לצמח לאבד את המנגנון ולפנות דווקא להפריה עצמית למרות המחיר שהיא גובה? ועוד. דרך מחקר מערכת זו אנו שואלים גם שאלות אבולוציוניות כלליות.  

אז לסיכום, בפעם הבאה שתסתכלו על העציצים שבמרפסת, תזכרו שצמחים הם יצורים מתוחכמים למדי ואולי אף יכולים ללמד אותנו פרק או שניים על מגוון ואיך אפשר לשמר אותו.

 

ד"ר תמר פרידלנדר,הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה

 

קראו פחות
marek-levak-mkhshbym-unsplash

יום האישה 2022: למה נשים (לא) לומדות מדעי המחשב?

7 מרץ, 2022

קרא עוד

האם הסיבה לרתיעה של נשים מלימודי המחשב נעוצה בסביבה הגברית המאפיינת אותם? נתונים חדשים מראים שכן

לימודי מדעי המחשב הם קרש קפיצה לתעסוקה מעניינת והשתכרות טובה. בשנים האחרונות נעשה מאמץ מצד ות"ת לעודד נשים ללמוד מקצוע זה לצד מקצועות היי טק נוספים, למשל על ידי מתן מענק למוסדות לההשכלה הגבוהה בהן לפחות 35% מהלומדים מקצועות היי טק הם נשים. עם זאת מקצוע זה עדיין נשלט על ידי רוב גברי. למה? איך ניתן לשנות זאת?

 

 

מחקרים במערב הראו שנשים נרתעות מללמוד מדעי המחשב, כי הוא נתפס כמקצוע גברי, "גיקי", לא חברתי, ומקשה על שילוב קריירה עם חיי משפחה. הסברים נוספים הם חוסר היחשפות למקצוע, למשל בתיכון, והיעדר מודלים נשיים.

האמנם מדעי המחשב הוא מקצועי גברי? לא בהכרח, אחרת איך נסביר שבמדינות מתפתחות, כגון מלזיה, טאיוון, קניה ומאורציוס יש אחוז גבוה של נשים שלומדות מדעי המחשב, לפחות מחצית מהסטודנטים? גם שם נשים מודעות לאתגר בשילוב קריירה ומשפחה, ומגד מקצועות מדעי המחשב נתפשים (ובצדק) כמאפשרים הזדמנויות מעניינות לפרנסה בעבודה משרדית מוערכת ומימוש עצמי באקלים בטוח וידידותי לנשים.

ערכנו מספר מחקרים במרכז האקדמי לב, שם שיעור הלומדות מדעי המחשב  גבוה ממחצית הסטודנטים. רצינו להבין מדוע בחרו במקצוע ומדוע נשארו בו. במרכז לב נשים לומדות בנפרד מגברים. יתרה מזאת, המרכז יש מגון קבוצות נשים: דתיות לאומיות, חרדיות, חרדיות לאומיות ואף קבוצה קטנה של תלמידות מחסידויות שונות. גילינו שאף קבוצה לא דמתה בשיקוליהן לנשים קבוצות המערביות או למדינות המתקדמות. הן גם לא דמו בשיקוליהן זו לזו. כל הנשים ציינו את האתגר שבשילוב קריירה עם חיי משפחה. אך זה לא הרתיע אותן.

החרדיות נמשכו ללימודים מהשיקול הכלכלי וגם כי מדעי המחשב הוא מקצוע שניתן ללמדו ללא תכנים בסתירה עם אמונות דתיות וניתן איתו לפרנס משפחה ולתמוך בבעל לומד תורה. בראיונות שערכנו איתן לא עלה באופן ספונטני הרעיון שמדעי המחשב הוא מקצוע גברי. כששאלנו מפורשות שללו. היה נראה שהופתעו. חלקן אף סיפרו על החשיבות המיוחסת בסביבתן ללימודי מתמטיקה ברמה גבוהה, כגשר ללימודי ההמשך, וסיכוי לשידוך טוב.

לעומן יש נשים, דתיות לאומיות ברובן, שנמשכו ללימודי הביואינפורמטיקה, מקצוע אינטר-דיסציפלינארי המתיך ביולוגיה ומדעי המחשב. רובן כשנרשמו, תפשו את הלימודים כביולוגיה, נמשכו לערכים החברתיים של עזרה וקידום החברה ומאוחר יותר למדו ליהנות ממדעי המחשב, הטבועים בהם. בוגרות רבות ממסלול זה משתלבות בתעשייה ובמחקר, או ממשיכות באקדמיה ללמוד תואר שני במדעי המחשב או רפואה. גם באוניברסיטה העברית בחוג לביולוגיה חישובית מחצית הלומדים הם נשים. שילוב מדעי המחשב במסלול דו-חוגי עם מקצעות עם תדמית חברתית כגון פסיכולוגיה יכול גם הוא למשוך נשים אל ספסל הלימודים במדעי המחשב.

במוסדות אלו ניתנת הדעת על אקלים בטוח, כשהקונטקסט הוא חברה מעורבת גברים-נשים. למשל, מצאו כי  למידה בקבוצות קטנות ועידוד נשים להשמיע את קולן אפקטיבי. מחקרים באנגליה מצאו כי נשים מתנהלות במעבדה באופן שונה מגברים ומבקשות עזרה אחרת.

המחקר מראה כי יש מקום לחשיבה על אקלים בטוח גם בקבוצות ללא גברים. חקרנו קבוצת נשים חסידיות שהגיעו אחרי שבדקו את המקום (בדרך כלל עם אמן), בעיקר מבחינה ערכית-אמונית. הן העזו ובאו ללמוד מדעי המחשב, משום ששאפו גם הן לתמוך בבן הזוג לומד התורה. השיקול המרכזי בבחירת המוסד והפקטור שניהל אותן במהלך לימודיהן הוא הרצון להתבדל מהעולם מחוץ לקהילותיהן. במוטיבציה אדירה הן התגברו על פערי ידע גבוהים וציוניהן לא נפלו משל תלמידות אחרות למדעי המחשב. עם זאת היה ניכר כי הדאגה שמטען הקודש שלהן ייפגם (והרי הן אמונות על חינוך הדור הבא) הקשה עליהן. מספיק היה שמורה תיתן דוגמא "חילונית"  או תאמר "סבבה",  כדי שייחרדו, ויפנו לרב לעצתו.

מדעי המחשב אינו מקצוע "גברי" , גבריותו היא שיקוף של החברה בה אנו חיים וזאת אנו רואים משיקוף של תפישות בחברות אחרות לגביו. לכל קבוצת לומדים, מתעניינים ואפילו נרתעים יש רקע תרבותי שונה שמתכתב עם שיקול הדעת (לא) לבחור מדעי המחשב ועם התחושה, אפילו ההגדרה, שונה של אקלים בטוח במהלך הלימודים.

למה זה חשוב? ישראל היא מדינה מרובת תרבויות וקבוצות. כאשר שואפים לגוון את הלומדים במקצועת מדעי המחשב חשוב לקחת את הרקע, את המטען התרבותי איתו מגיעים מועמדים ומועמדות ולמצוא את הדרך להגיע לכל אחד ואחת ולייצר להם אקלים בטוח. אין זה עניין של מה בכך. לעיתים ערכים של קבוצה מתנגשים עם ערכי המדינה והמוסד ויש לפתור זאת ברגישות.

פרופ' יפעת בן-דוד קוליקנט מביה''ס לחינוך ושרה גנוט מהמרכז האקדמי לב.

קראו פחות
סגר

יכול להיות שהסגרים היו לשווא? מאמר דעה של פרופ' אורי חפץ מהמחלקה לכלכלה שפורסם במגזין G של גלובס

5 דצמבר, 2021

עם איום האומיקרון, נדמה ששאלת הסגר שוב מרחפת. אך הצניעות המדעית מחייבת להודות: אחרי קרוב לשנתיים של מאמץ מחקרי חסר תקדים, עדיין לא ידוע מספיק על המדיניות הדרמטית ביותר שננקטה במגפה • זה קורה גם כי אנחנו נמנעים מלהשתמש במידע הכי מועיל: האנושות עצמה • כשמדובר בחיסונים מובן מאליו שיש צורך בקבוצת ביקורת - אז איך זה שמחוץ לגבולות הרפואה אנחנו כל כך מפחדים מניסויים בבני אדם?

Charanjeet Dhiman, unsplash

20 שנה למותו של ג'ורג' האריסון: איך דווקא "החיפושית" הצנועה ביותר שינתה את פני הרוק?

29 נובמבר, 2021

קרא עוד
מבין שלושת החיפושיות היוצרות, תשׂואתו של ג'ורג' הריסון באומר ובצליל הייתה לכאורה הצנועה ביותר. לנון ומקרטני הקפידו לגונן על הדומיננטיות שלהם ברפרטואר הביטלאי ולא הרבו לפָנות לג'ורג' דריסת רגל יצירתית. אולי דווקא מפאת הסינון הקפדני שכפתה עליו עריצותם של חבריו, כל שיר הריסוני שמצא מקומו באלבומי הביטלס הטביע את רישומו האיכותי והמקורי. הספקטרום הסגנוני של הריסון היה ומגוון להפליא. תרומתו לרפרטואר מזוהה במיוחד עם שיריו ההודיים החלוציים שסללו את הדרך למה שנודע אחר כך כ'מוזיקת עולם'. עם זאת, הוא מיעט להכניס אלמנטים הודיים מובהקים לשיריו ה"מערביים", אף שכמה מהם ניחנים במעין אמורפיות מלודית שנודפת ממנה ארומה מזרחית מסוימת.

שיריו משקפים את האקלקטיות הסגנונית הביטלאית הרב-סוּגתית אך עם קווים עצמאיים בולטים משלו שאינם נופלים בייחודיותם מאלו של שני חבריו ה"בכירים". אחדים מהם נרגנים, מרירים ואפילו יבבניים, המשקפים אולי את תסכולו כחיפושית מדרג ב'. כמה משיריו משקפים מקורות השפעה ייחודיים לו (כמו If I Needed Someone שקיבל השראתו מלהקת ה-Byrds). הוא עשוי להיות לירי ואווירתי (כמו Something או Here Comes The Sun) אך גם רוקיסטי ואסרטיבי (כמו Savoy Truffle). אפשר להצביע על ניגוד מובנה בין הריפים העוצמתיים והמעברים הסולניים האסרטיביים שהפיק מהגיטרה שלו לבין קולו העצל שמסגיר כביכול נרפות מסוימת, שעולה בקנה אחד עם קווים מלודיים בשיריו הניחנים באיפוק וריחוק. ניגוד פרדוקסאלי אחר אפשר למצוא בין תשוקתו לאמץ השפעות הודיות באורח אותנטי ככל האפשר, אך לסגל אותן לממדי שיר פופולרי מערבי של אמצע הסיקסטיז, וזאת מבלי להיכשל בקלישאות אוריינטליסטיות.

דוגמה מושלמת לשילוב הפרדוקסאלי של זמן מוזיקלי מזרחי המתפתח לאטו, עם זמן מוזיקלי מערבי קצר-רוח, אפשר למצוא Love You Too - שירו ההודי הראשון מתוך האלבום "ריבולבר". הריסון רותם את הדיכוטומיה שבין הזמן הנזיל לבין הזמן הפועם, המובנה במוזיקה ההודית עצמה, כדי להשמיע בתמלילו כמה השגות נוקבות באשר למרוץ העכברים המערבי נגד מחוגי השעון וסכנת ההחמצה שהוא נושא עמו. היחס בין המבוא לבין גופו של השיר מגלם אפוא את היחס שבין השעון שמחוגיו ניטלו ממנו לבין השעון המתקתֵק. אלא שתהליכים מוזיקליים שבמוזיקה הודית אותנטית מתרחשים על פני עשרות דקות נדחסים כאן למיטת-סדום מערבית בת שלוש דקות. למבוא המדיטטיבי המגשש (המכוּנה אָלָפּ), העשיר בקישוטים (המכונים 'גַ'מָקָה') מוקצות שניות ספורות לפני שמתרחש המעבר מ"טמפו רובטו" (ממצב של טשטוש ריתמי) ל"טמפו ג'וסטו" (לטמפו קצוב וערני), מעבר המתבצע באמצעות תופי הטָבּלַה ו'דְרוֹן פועם' (פעמות קצובות על צליל אחד), והשיר הקצבי (המכונה 'גָט') יוצא לדרך.

המעב ר האינסטרומנטלי המאולתר, דומה במִשכו למעבר בלוזי שמשתרע על פני מחזור אחד בן 12 תיבות. השיר כולו נראה כמעין פשרה בין ביטוי הודי אותנטי לבין אילוצי הזמן המקובלים בתקליט של מוזיקה פופולרית, אלא שדווקא קוצר היריעה הבלתי אותנטי הנדרש תואם להפליא את מילות השיר – "...Each day just go so fast / I turn around it's past etc…."

בשירו ההודי הבא, Within You Without You משנת 1967, כבר זכה הריסון להקצאת זמן רחבה יותר – כחמש דקות הודיות בתוך המועדון (הבריטי כל-כך) של הלבבות הבודדים (סרג'נט פפר). זה עדיין רחוק מלהיות משך זמן הודי קלאסי, אך יש בו כדי לפרוץ את המסגרת המקובלת של שיר פופ ממוצע, ומהרגע שזו נפרצה לא ניתן להחזיר עוד את הגלגל אחורה ונפתח פתח ליצירות רוק ארכניות להחריד. הריסון לקח אפוא חלק בלתי מבוטל בהתפתחויות ששינו את פני הרוק לקראת שלהי הסיקסטיז.

הכותב הוא פרופ' נפתלי וגנר, מרצה וחוקר בחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
למאמר בערוץ 7

קראו פחות
בעקבות שחרורה של סיגלית חיימוביץ'- ד''ר רונן זיו על שחרור מוקדם של אסירים

בעקבות שחרורה של סיגלית חיימוביץ'- ד''ר רונן זיו על שחרור מוקדם של אסירים

15 נובמבר, 2021
קרא עוד

שחרורה המוקדם של סיגלית חיימוביץ', מי שהייתה שותפה לרצח אסף שטריימן ז''ל, העלה רגשות שליליים רבים. ד''ר רונן זין, מהמכון לקרימינולוגיה, מסביר בטור מיוחד על ההליך המשפטי של שחרור מוקדם ומה החשיבות החברתית שלו.

החלטת השחרור המוקדם של סיגלית חיימוביץ' ממאסר מעוררת רגשות שליליים בקרב רבים. נראה שקיימת תחושת אי-צדק נוכח ההליך המשפטי וחשש מהסיכון הנשקף מצד מי שהייתה שותפה לרצח של הנער אסף שטיירמן ״ללא מניע, ללא זיק של הגיון, ללא רגש של חמלה או היסוס של חרטה״, כדברי ביהמ"ש שגזר את דינה לעשרים וארבע שנות מאסר. אם כך, מדוע להורות על שחרור לאחר עשרים ואחת שנים בלבד כשאכזריות מעשה הרצח מצדיקה עונש מאסר אפילו ארוך יותר, ולחשוף את הציבור למסוכנות הנובעת ממי שפגעה בערך קדושת החיים ללא סיבה ברורה?

ראשית, ההחלטה לשחרר את סיגלית משקפת הכרה במציאות החיים האנושית. מערכת המשפט הישראלית אימצה תפיסה כי מידת האשם הפלילי של מתבגרים פחותה מזו של בגירים. התפיסה מתבססת על ניסיון מקצועי שנצבר בהתמודדות עם מתבגרים ועל מחקרים שבחנו התפתחות נוירולוגית לאורך החיים. לחלק מהמתבגרים חסרה היכולת הקוגניטיבית הדרושה לקבלת החלטות רציונליות ולהתנהגות אחראית. אישיותם עדיין לא מגובשת והם רגישים להשפעות שליליות ולחצים חיצוניים, בעיקר מצד חבריהם. התגובה הישראלית למתבגרים שהורשעו ברצח אינה פוטרת אותם מעונש מאסר ארוך וכואב, אך היא מניחה שתהליך התבגרות טבעי ותהליכי שיקום צפויים להשפיע לטובה על התנהגותם ולכן אינה מטילה עליהם עונש לא קצוב ולא מונעת מהם לבקש שחרור מותנה טרם ריצוי מאסר מלא, שהינו מפוקח ומלווה לאור שינוי חיובי שחל בבגרותם.

שנית, ההחלטה משקפת הכרה בחשיבות התמיכה באסירים המשתחררים לאחר מאסר ממושך. מחקרים מראים שלמאסר ממושך השלכות שליליות על מצבו הפסיכולוגי של האסיר. מעבר להכרה בהתמודדות האסירים עם משברים אישיים לאורך שנות מאסר ארוכות, בעשורים האחרונים התבססה הבנה ברורה שתמיכה בתהליך היציאה של אסיר מבית הסוהר הופכת את הסביבה החברתית למקום בטוח יותר. המציאות מגלה שכמעט כל האסירים עתידים להשתחרר בשלב מסוים ושתמיכה והכוונה מקצועית בהתמודדות עם אתגרי חיים מורכבים בדרך לא עבריינית מעלה את הסיכוי להשאירם מחוץ לעולם הפשע. אכן, הליך שחרור מוקדם ממאסר אינו משקף רק הטבה המתגמלת אסירים שעברו תהליך אישי משמעותי בתקופת מאסרם אלא מהווה גם מסגרת מקצועית המאפשרת לחברה להמשיך ולפקח על תהליך השחרור והשיקום ולנטרל את הבעיות שהובילו אותם לעבור על החוק. 

לבסוף, ההחלטה משקפת אמון ביכולות המקצועיות של שירותי התקון הישראליים. מחקרים קרימינולוגיים שבחנו מסלולי חיים עבריינים מצאו ש מעורבות עבריינית דועכת ככל שהאדם מתבגר. בנוסף, נתונים ישראליים מראים שהסיכון שאסיר השפוט למאסר של עשור ומעלה יחזור לכלא קטן פי שבע בהשוואה לכלל האסירים. במצב זה, התרשמות גורמי הטיפול והשיקום המלווים את האסיר במשך תקופה ארוכה מאפשרת לגשר על היעדר ידע מדעי באשר לסיכון הנשקף מאסירים השפוטים בגין ביצוע רצח בגיל ההתבגרות.

בדומה לנסיבות שחרורה של סיגלית, ניתן להסיק סיכון מזערי במצב שבו המטפלים והגורמים המקצועיים מתרשמים שאסירים עברו דרך שיקומית ארוכה ומשמעותית שבה חוו תהליך שינוי זהות עצמית עמוק, קיבלו אחריות על מעשיהם, הביעו חרטה על הפגיעה, נמנעו מהתנהגות המפרה את כללי המאסר, הוכיחו שניתן לסמוך עליהם במסגרת תעסוקתית ובחופשות, ועתידים להשתלב במסגרת שיקומית שתקדם ותפקח על תהליך היציאה מפשיעה לאחר השחרור. שחרורה המוקדם של סיגלית חיימוביץ אינו מבטל את התחושות הקשות הנלוות להחלטה, אלא מחדד סוגיות ישראליות חשובות העוסקות בענישת קטינים, אתגרים העומדים בפני אסירים משוחררים, ויכולת ארגוני התיקון לשפר הן את מצבם האישי של העבריינים והן את ביטחון הציבור והאמון במערכת המשפט והתיקון.

הכותב הוא ד״ר רונן זיו מהמכון לקרימינולוגיה שבאוניברסיטה העברית ומכון התקון שבאוניברסיטת סינסינטי, וגם עורך דין המייצג אסירים.

הכתבה המלאה

קראו פחות
ראה גם: מאמרי דעה
Garett Mizunaka,unsplash, machine

האנזימים – מכונה תעשייתית משומנת

7 נובמבר, 2021

קרא עוד

האנלוגיה למכוניות אוטונומיות פותחת אפשרויות להמשך מחקר עתידי, בו אנזימים יתוכנתו על ידי מדענים בשיטות של אינטליגנציה מלאכותית

(מאמר דעה)

אנזימים הם עצמים מורכבים ומופלאים, שאחראים על שלל פעולות ותגובות חיוניות בטבע. בתמונה (1A) ניתן לראות אנזים אחד כזה, השייך למשפחת ציטוכרומים בשםP450  אשר אותו חקרתי לאחרונה עם ד''ר קשטרש ד. דוביי, מאוניברסיטת שיב-נדר בהודו. ה-P450 מורכב מסלילים וחתיכות של יחידות חלבון. ליצור מורכב זה יש אורך ורוחב ממוצעים של 6 ננומטר (לשם השוואה- סנטימטר אחד כולל 10 מיליוני ננומטר), כך שמדובר במכונה מיניאטורית המשמשת את גופנו לביצוע צרכים חיוניים כמו שמירה על הריון, יצירת מולקולות חיוניות חדשות, נטרול מולקולות רעילות וייצור של מולקולות ביו-אקטיביות.

בנוסף, למורכבותם, האנזימים מתאפיינים במהירות תגובה ובמנגנוני תגובה מחזוריים, המתחילים בקבלתה של המולקולה (מולקולת הגלם), שנועדה להשתנות על ידי האנזים, שינוי המולקולה לתוצר הסופי (מולקולת היעד) ואז חזרה למצב ההתחלתי של המעגל, עד כניסת מולקולת הגלם הבאה, וחוזר חלילה. תהליך זה נקרא המחזור הקטליטי של האנזים (,תמונה 1B), והוא מתרחש פעמים רבות (עשרות אלפים עד מיליוני פעמים) בשנייה אחת, כאשר בכל פעם נוצרת מולקולת היעד. ככל שמספר המחזורים בשנייה אחת גדול יותר, כך האנזים יעיל יותר. משפחת ה-P450 מצויה בכל עולם החי והצומח, ומהווה מנועי סינתזה כימית של רבות מהמולקולות המרכיבות את העולם הביולוגי סביבנו.

ככלל, מהירות התגובה של אנזימים היא עצומה (אלפי עד מיליוני פעמים בשנייה) ומהירה יותר מזו של זרזים תעשייתיים. האנזים המהיר ביותר, הנקרא ''Catalase'', מגן על התאים מפני נוגדי חמצון על ידי המרת מי חמצן לחמצן והוא מגיע למהירות של 10 מיליון מחזורים בשנייה. דוגמה נוספת נוגעת לאנזימים העוסקים בסינתזת DNA בגוף האדם. אורך גדילי ה-DNA המיוצרים על ידם  תוך שניה אחת שקול למהירות שהיא בערך פי 12 ממהירות הקול. אם נשלב את אורך ה-DNA אשר מיוצר עבור כל אוכלוסיית האדם, נוכל לומר שהאנזימים הללו יצרו בשנייה אחת  DNAהשקול באורכו ל-247 סיבובים של כדור הארץ סביב השמש.

המחזור הקטליטי של האנזים הוא אחד ההיבטים המרתקים ביותר של פעילות אנזימטית, המתפקד באופן אוטונומי - כמעט כמו מכונה בעלת תוכנה פנימית. במעמקי האנזים, ישנה טבעת שטוחה של אטומים הנקראת פורפירין שקושרת יון ברזל, וכך יוצרת קומפלקס ברזל-פורפירין שהוא האתר בו מתרחשת התגובה של האנזים (C1). הברזל נקשר לחלבון מצד אחד של הטבעת ואילו מהצד השני קושר הברזל את מולקולת החמצן, המתפצלת לאחר מכן לשני אטומים על ידי אלקטרונים ופרוטונים המסופקים לאנזים. כך נוצרת המולקולה הפעילה אשר מבצעת את כל התמורות הכימיות שהאנזים צריך לחולל במולקולת הגלם.

שאר האנזים מורכב מסלילים, לולאות וקבוצות של יחידות חלבון, המסייעות לקומפלקס הברזל לבצע את כל אחד משלבי התגובה בתזמון הנכון. החוקרים במחקר הנוכחי השתמשו בשיטה הנקראת סימולציה דינמית מולקולרית (MD), אשר מאתחלת את האנזים בטמפרטורת החדר ועוקבת לאורך זמן אחר תנועות האטומים או קבוצת האטומים. כאשר האנזים קולט מולקולת גלם, הוא יפרק את אחד מקשרי הפחמן-מימן (CH) ויחמצן  אותו (לקשר לCOH ) תוך יצירת מולקולה שהאורגניזם משתמש בה לצרכיו (למשל: יצירת אנרגיה). הדמיית MD מאפשרת לחוקר למפות את כל התנועות החיוניות שהמכונה הקטנה הזו עושה כדי להשלים מחזור, שהוא לכאורה אוטונומי, ממש כאילו תוכנת ביד נעלמה.

ההדמיות מראות ש-P450 היא ננו-מכונה, המחליפה מולקולות עם החוץ, תוך שימוש בתעלות וסכרי מים ומתפקדת באופן אוטומטי ברגע שמולקולת הגלם נכנסת לחלל האנזים. שאר העבודה נעשית על ידי חלבון המספק אלקטרונים, כמה מקבוצות האטומים של האנזים ומולקולות מים המספקות לנו את התזמון הנכון לשינוי המולקולה שנכנסה לאנזים בתחילת המחזור ולייצור של מולקולת היעד (למשל חומצות שומניות שעברו שינוי חיוני לתפקודם באורגניזם).

במהלך המחקר, גילינו תוצאות מרתקות, הקשורות לפתיחה או לסגירה של האנזים לקליטת מולקולות הגלם, סגירות ופתיחות של סכרי מים המשמשים מעבורות לפרוטונים, וערוצים דרכם יוצאים המוצרים המחומצנים ומספקים לאנזים איתות להפעלה של מחזור חדש. ככל שניתחנו יותר את מסלולי ה-MD, כך התברר לנו שהתכונות המדהימות של אנזימים אלה נטועות בכימיה של אינטראקציות חלשות בחללים צפופים. איתות זה מורגש על ידי החלבון המתאם את כל שלבי המחזור ועל ידי סלקטיביות החמצון של האנזים. אורח הפעילות הזה שונה מזרזים תעשייתיים או מלאכותיים שנוצרו במעבדות.

מאחר והאנזימים הללו נוצרים על ידי גנים ספציפיים, ובהנחה שהגן מהווה תכנת הפעלה של האנזים, אנו מניחים שכל התנועות הקריטיות של האנזים (כגון סגירה ופתיחה של סכרי מים) מתוכנתות לתוך האנזים כאינטליגנציה מלאכותית. אינטליגנציה זו מגיבה למהלך הכימי של התגובה הכימית, ומורגשת על ידי האנזים בעזרת השינויים באינטראקציות החלשות שבין האנזים לבין מולקולת הגלם שעוברת שינוי. האנלוגיה למכוניות אוטונומיות היא בשלב זה רעיון בלבד, אך למרות שהוא לא הוכח עדיין, הוא פותח אפשרויות להמשך מחקר עתידי, בו אנזימים יתוכנתו על ידי מדענים בשיטות של אינטליגנציה מלאכותית.

כותב המאמר הוא פרופ' אמריטוס ששון צחייק, מהמכון לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

פרסומים בתקשורת: הידען

קראו פחות
ראה גם: מאמרי דעה
tel aviv. by alon sin moshe, hebrew university

ד"ר יאיר דוכין: תוכנית הדיור הממשלתית – לא למדו דבר ולא שכחו דבר!

4 נובמבר, 2021

רשימת צעדי המדיניות הממשלתית לטיפול במה שמכונה "משבר הדיור בישראל" מזכירה את משפטו המיתולוגי של טאליראן לפני כ-200 שנה "לא למדו דבר ולא שכחו דבר".

ראה גם: מאמרי דעה
ניתוח. מתוך האתר unsplash

דעה: לא רק המתמחים שחוקים - פרופ' עמיחי שטנר מסביר למה הרפואה שלנו כיום מבריקה, אך כושלת

24 אוקטובר, 2021

 

קרא עוד

אם בארצות שונות ורחוקות זו מזו, וכן למעשה בכל ענפי הרפואה, מוצאים עשרות אחוזים מבין הרופאים והרופאות הסובלים מ"שחיקה", כלל הנראה שאין זה רק "עוד" ממצא סטטיסטי יבש. שחיקה פירושה להגיע ליום העבודה בבית החולים או במרפאה בחוסר חשק, להרגיש עייפות מתמשכת ורצון לסיים את היום כמה שיותר מהר. רופא הסובל משחיקה – לא רק איכות החיים שלו (ושל משפחתו) נפגעת, אלא גם מתלווה לזה אובדן היכולת להתייחס לחולה באופן אישי, חוסר סבלנות, שטחיות, "נפנוף" החולה על ידי מתן הפניות, בדיקות או תרופות, ונטייה מוגברת לשגיאות באבחון ובטיפול כמו שהוכח במחקרים קודמים.

מהצד השני, גם החולים לעיתים קרובות אינם מרוצים. מי מאתנו לא שמע את התיאור של הביקור אצל הרופא השקוע כולו במחשב ובקושי מעיף מבט בחולה או קם מהכיסא? היבט זה פורסם גם במחקרים אשר כיום מכלילים יותר ויותר את נקודת המבט של החולה. איך ייתכן אפוא, שבשנים בהן הרפואה התקדמה לאין שיעור, עם יכולות וויזואליזציה מדהימות של כל פינה בגוף, טיפולים פולשניים הרבה פחות מאשר בעבר שמתבצעים "כהרף עין", תרופות ביולוגיות יעילות שאי אפשר היה אפילו לדמיין אותן לפני שנים, ובנוסף, מאמץ לבסס את ההחלטות על מידע מבוקר ומבוסס – איך ייתכן שדווקא עכשיו נוצר קרע אצל רופאים רבים בעבודתם וביחסיהם ההדדיים עם החולים, קרע שדומה שלא נצפה בעבר ובוודאי לא בממדים כאלה?

נראה שהשינויים המהירים ברפואה הביאו איתם גם כמה יסודות מזיקים אשר למרות כל ההתקדמות, הרופאים עדיין לא הצליחו להתמודד עמם. הנושא מורכב, וכדי ש"לא לשפוך את התינוק יחד עם מי האמבטיה" יש קודם כל להכיר בשפע המרכיבים הטובים, הישגים אשר הם כאן כדי להישאר ואין מי שחולק עליהם. כך, למשל, מעמדו החדש והמשופר של החולה כבעל/ת ידע, דעה ועצמאות להחליט בעזרת הרופאים, או הזמינות בלחיצת כפתור של מידע מפורט על החולה הכולל אשפוזים, תרופות, רגישות יתר, ומהלך של כל בדיקה והשתנותה על פני השנים – אוצר בלום שעוזר מאד בקבלת החלטות. גם הגישה הקלה למאגרי מידע מעודכנים הכוללים למשל הנחיות מקצועיות לטיפול, או מינונים ותופעות לוואי מפורטות של כל תרופה, מהווה זינוק חיובי קדימה, בתנאי שמשתמשים בה כמובן.

אלא שבמקביל הלכו והתפתחו שלוש 'מכשלות' עיקריות אשר נראה שהן אחראיות במידה רבה ל"קרע" השכיח כיום בין הרופא לעבודתו ובינו או בינה – לחולה. הכוונה היא קודם כל לחוסר הזמן של הרופא לעומת הדרישות והמטלות ההולכות ומצטברות; שנית, לאצבע הקלה מאד על ההדק של הפניות לבדיקות ושל רישום תרופות; ולבסוף, המחיר שגובה הופעת המחשב והפיכת יחסי רופא-חולה ליחסי רופא-חולה-מחשב. בעיות אלו כרוכות זו בזו.

ראשית, זמן המפגש במרפאה (אבל גם משך האשפוז שהלך והתקצר עם השנים) קצר מדי. החולים כיום מבוגרים יותר, מורכבים יותר, מטופלים בתרופות רבות יותר, ובדרך כלל התיק הרפואי שלהם מלא וגדוש בתוצאות בדיקות שנעשו בעבר. להתייחסות ראויה לכל אלה נדרש זמן. מה גם שהרופאים היום נדרשים לתת מענה לא רק לבעיה המידית אלא גם ללמד את החולה, להסביר, להמליץ על שיטות יעילות לקידום הבריאות ומניעה כמו אורח חיים בריא, חיסונים, ובדיקות סקירה מסוימות. כל זאת עוד לפני שהזכרנו את השונות האתנית הנפוצה כיום אצלנו ובכל העולם וכרוכה במכשולי שפה והבדלי תרבות אשר דורשים זמן ומאמץ. הפתרון צריך מן הסתם להיות משולב ולכלול הכרה מערכתית של הממשלה והקופות בצרכים, כלומר תוספת זמן וממילא, תקציב. גם הרופאים חייבים לתרום לפתרון. למשל, ניתן בדרך-כלל לקבוע עם החולה מפגש שני (ושלישי) לעיבוד שיטתי של כל הנתונים. אין חולה שלא יעריך את זה. בינתיים, גישה המבוססת על סקרנות, ריכוז, כבוד כנה לחולה, ורצון אמיתי לעשות עבורו את המיטב יחזירו את האמון לחולים, ולרופאים את הרגשת המשמעות שבתפקידם והשליטה על סדר היום. בתי הספר לרפואה שמים את הדגש על איסוף פרטי המחלה ה"ביולוגיים" (איפה הכאב? ממתי? מה מגביר אותו? וכדומה), אלא שלכל חולה יש לפחות עוד שני סיפורים המשוועים לתשומת לב: מי הבן אדם שנמצא מולנו ומאיזה 'מסגרת' של עבר, משפחה, עיסוק הוא או היא מגיעים? ולא פחות חשוב, איך המחלה משפיעה עליו – חרדה או דיכאון למשל נפוצים מאד. לוקח זמן קצר מאד להתייחס גם לשאלות אלו אם רק מכירים בחשיבותם וכמובן שהתגמול לרופא ולחולה כאחד – מובטח.

שנית, הנטייה להרבות בבדיקות, הפניות, ותרופות נובעת לא פעם מקוצר הזמן, מ"רפואה מתגוננת", מתפיסה (שמתבררת לא פעם כשגויה) שזה מה שהחולה רוצה, ומאבדן ביטחון של הרופא ביכולותיו. בדיקה גופנית מלאה אורכת דקות ויחד עם מהלך התלונות על ציר הזמן מספקת מידע חיובי (מועט) ושלילי (תכוף, וחשוב לא פחות). המגע הקרוב בעת הבדיקה גם תורם מאד לקשר ולאמון בין הצדדים ועשוי להפחית בדיקות מיותרות שלא פעם מזהות ממצא שולי, שאיך לא, מוליד סדרה של בדיקות חדשות הכרוכות לא פעם באבדן זמן, חרדה וקרינה.

שלישית ואחרונה, המחשב הוא כלי רב עוצמה אבל עלול גם להסיח את הדעת מהעיקר (האדם החולה). מערכתית, כדאי לשפר תוכנות כדי ש"יטרידו" את הרופא כמה שפחות (לדוגמא, חלונות קופצים שדורשים התייחסות) ויתמכו בהחלטות כמה שיותר (יש מאגרי מידע כאלה). אבל כדאי שגם הרופאים יתאמצו ובאופן "רפלקסיבי" יעיינו קצרות בתיק האלקטרוני לפני כניסת החולה, כולל אולי כמה רישומים קצרים. בדרך זו, בעת המפגש עם החולה, הרופאים יהיו פנויים יותר להקשיב, להתבונן (גם בשפת הגוף), לחשוב, ומה שלא פחות חשוב – להגיב, בהיעדר "מסיחים" בינם לבין המטופל שלהם.

_ _ _

עמיחי שטנר הוא פרופסור מן המניין לרפואה (אמריטוס), ביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה, ירושלים וחוקר פעיל בתחומי איכות הטיפול הרפואי בארץ ובחו"ל.

פרסום בתקשורת: ynet

קראו פחות
Missile. Kurt Cotoaga, unsplash

דעה: שיעור בקבלת החלטות לכבוד יום השנה למשבר הטילים בקובה

20 אוקטובר, 2021

קרא עוד

משבר הטילים בקובה התרחש באוקטובר 1962 כאשר ברית המועצות, תחת הנהגת כרושצ'וב נענתה לבקשת שליט קובה, קסטרו, והקימה על אדמתו ארבעה אתרים לטילים בליסטיים גרעיניים, כ-240 קילומטרים מחופי פלורידה. זאת, במטרה להרתיע את האמריקאים מניסיון לפלוש לקובה ולהפיל את השלטון הפרו-קומוניסטי.

ב-14 באוקטובר, עם גילוי אתרי השיגור לטילים בליסטיים בקובה ואימות שאכן מדובר באתרים מבצעיים, כינס הנשיא קנדי את צוות יועציו הקרובים, שכונה Excomm וכלל 14 אנשים, כדי לדון במצב ולגבש חלופות לפעולה. בדיון הראשון שקיים הצוות דעת מרבית החברים הייתה שארה"ב צריכה להפציץ מהאוויר את אתרי הטילים ולפלוש לקובה. קנדי תמך בכך, אך ביקש לבחון חלופות נוספות לפני קבלת ההחלטה הסופית על דרך הפעולה בה תגיב ארה"ב. למרות המצב הלא צפוי והאיום המתגבש על ארה"ב, פעל הנשיא במספר דרכים במטרה להגיע להחלטה הטובה ביותר ולמנוע הידרדרות נוספת שיכולה הייתה להוביל למלחמה הגרעינית הראשונה בין מעצמות-העל.

Excomm התבקשו לבחון מספר חלופות ולהציג את היתרונות והחסרונות של כל דרך פעולה בפני הנשיא. קנדי בעצמו הקפיד שלא להשתתף בדיונים כדי לא להשפיע על תהליך החשיבה וההחלטה. שנית, הנשיא הנחה את ראשי המטות המשולבים של הכוחות המזוינים לגבש את עמדתם בנפרד ולהציגה בפניו. במקביל, ניהל הנשיא מערכה דיפלומטית חשאית, בה הועברו מסרים חשאיים לכרושצ'וב, ובה דרש קנדי להוציא את הטילים מקובה מבלי להידרש לפעולה צבאית או לעימות בין-מעצמתי גלוי. אולטימטום חשאי נוסף הועבר מטעם קנדי לקסטרו ובו הוצע לו לנתק קשר עם בריה"מ, או לאבד את השלטון בקובה.

בחינת החלופות על-ידי Excomm נמשכה ארבעה ימים. ביום השלישי למשבר נפגש הנשיא עם ראשי המטות המשולבים של הכוחות המזוינים, בהובלת גנרל מקסוול טיילור שהציג את עמדתם: בראייתם קובה מהווה איום ישיר על ארה"ב, ניתן להפיל את קסטרו "ללא כניסה למלחמה כוללת וללא השפעה על דעת הקהל העולמית". לאחר הצגת החלופות, הנשיא פנה בנאום לאומה, הודיע על הימצאותם של טילים גרעיניים סובייטים בקובה, קבע שכל התקפה קובנית תיחשב כהתקפה סובייטית, על כל המשתמע מכך והודיע על החלטת הממשל האמריקאי להטיל על קובה סגר ימי.

בחילופי אגרות חשאיים בין מנהיגי ארה"ב ובריה"מ, ב-26 באוקטובר הציע כרושצ'וב להוציא את הטילים מקובה בתמורה להתחייבות אמריקאית לא לפלוש לקובה ולא לתמוך בכל ניסיון פלישה כזה ודרש לפנות את בסיסי הטילים האמריקאים בטורקיה שהיוו איום ישיר על בריה"מ. קנדי, שלא רצה בעימות "חם", הודיע בפומבי על קבלת התנאי הראשון ובחשאי הודיע לכרושצ'וב גם על קבלת התנאי השני.

ניהול המשבר בצורה שקולה והגעה להחלטה לאחר בחינת כל החלופות מנעו התפרצות אלימה נרחבת: למרות הלחץ שנוצר בקרב בכירי הממשל האמריקני ובניגוד לתיאוריה שבעת משבר הזמן להחלטה קצר, אפשר קנדי לצוות לבחון לעומק חלופות שונות וההחלטה נתקבלה כעבור שלושה ימים בלבד. הנשיא התמודד עם עמדה מיליטנטית של חלק מהאנשים, לרבות ראשי המטות המשולבים אשר תמכו במהלך צבאי לתקיפת הטילים, בעיקר משיקולי שימור ההרתעה האמריקאית מול בריה"מ. אחרים בממשל טענו שיש לפעול דיפלומטית כדי למנוע הסלמה.

הנשיא בחר, לבסוף, בדרך פעולה של דיפלומטיה כפייתית, הפעלה מונעת של כוח בשילוב מסרים דיפלומטיים חשאיים. מדיניות זו מנעה עימות בין-מעצמתי. בעת משבר בעל אופי צבאי נוטים מנהיגים (ויועציהם) לבחור בתגובה צבאית, בעיקר משיקולי שימור ההרתעה. החלטת המנהיג לשקול לעומק את כלל החלופות ולהימנע מעימות צבאי צריכה לשמש נר לרגלי מקבלי ההחלטות בישראל (ובעולם) כיצד נכון להגיב בשעת משבר.

הכותב הוא ד"ר אמנון סופרין – מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, תת אלוף במילואים, שימש כקצין מודיעין שדה ראשי הראשון וכראש אגף המודיעין ב"מוסד".

פרסום בתקשורת: מעריב

קראו פחות
tel aviv. by alon sin moshe, hebrew university

דעה: המרדף המתמשך אחרי קרקעות עלול להסתיים בבכי

12 אוקטובר, 2021

קרא עוד
היימשך המרדף אחרי קרקעות ולאן הולכים מחירי הדירות? שאלה אקטואלית זאת חוזרת ועולה באחרונה הן על ידי היזמים והבונים והן על ידי מכלול רוכשי הדירות (זוגות צעירים, משפרי דיור ומשקיעים). כדי לענות על השאלה עלינו להבין תחילה את הקשר בין מחירי הקרקעות, שעולים בשנתיים האחרונות בחדות, למחירי הדירות.

המוצר הסופי הנמכר לציבור צרכני המגורים הוא, כמובן, דירות וקרקע היא חומר גלם מרכזי בעלות הקמת הדירות. בישראל למעלה מ- 90% מהקרקעות נמצאות בבעלות המדינה. שיעור הבעלות של המדינה אינו אחיד. באזורי הפריפריה שעור בעלות המדינה מתקרב ל- 100% ובאזורים המכונים אזורי הביקוש, קרי מחוזות תל אביב והמרכז, שעור הבעלות עומד על כ- 80% - 85%. ניהול קרקעות המדינה מבוצע על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שתפקידה העיקרי הוא לספק קרקע מתוכננת לבנייה. פירוש הדבר הוא שעל רמ"י להפוך קרקע גולמית לקרקע מתוכננת, שאותה ניתן למכור ליזמים שיבנו עליה דירות.

ניהול כלכלי נכון, דהיינו, כזה שתואם את האינטרסים הכלכליים של המדינה, היה צריך להוביל את רמ"י, לייצר מלאי, רצוי גדול, של קרקע מתוכננת, שיאפשר ליזמים להתאים בזמן את היקף הפעילות שלהם לביקושים השוטפים לדירות.

בשלב הזה של הפיכת קרקע גולמית לקרקע מתוכננת, ברת שיווק, טמון עיקר הכשל של רמ"י שלא הצליחה עד כה ליצר מלאי כזה. העדר המלאי מתבטא בין היתר בתנודות חריפות של מחירי הקרקעות. התנודות הללו מתבטאות בהגשת הצעות מחיר במכרזי רמ"י, שמנותקות לעיתים משווי כלכלי, הנובע ממחירי הדירות הנוכחיים, ומשקפות ציפיות לעלייה משמעותית של מחירי הדירות בשנים הקרובות. אולם  בהתנהלות כזאת שמתבססת על הציפיות הללו טמון גם סיכון משמעותי, כפי שיוסבר ויודגם בהמשך.

הגישה הנכונה כלכלית להערכת שווי קרקע, שהיא הבסיס להגשת הצעה במכרז על קרקע, היא גישת החילוץ, שמתבססת על חילוץ שווי הקרקע כ"שארית" (Residual Value) של תחזית המכירות של תמהיל השימושים הסחיר האופטימלי של הקרקע, קרי, דירות, שטחים מבונים מניבים אחרים, בניכוי כלל עלויות ההקמה והרווח היזמי.

שימוש בגישת החילוץ מחייב ניתוח מפורט של הסביבה העסקית גיבוש תמהיל שימושים אופטימלי, הגדרת מסלול מכירות אופטימלי (של מוצרי הנדל"ן) על ציר הזמן, הפחתה מותאמת של עלויות הבנייה והרווח היזמי והיוון תזרים השארית המשקף את שווי הקרקע.

מכאן נובע, שמבחינת היזמים לכיוון ההשתנות החזוי של מחירי הדירות השפעה מכרעת על המחירים המוצעים על ידם, הן במכרזי הקרקעות  של רמ"י והן ברכישת קרקע פרטית.

כדי להדגים את הקשר הגורדי שבין מחירי הדירות למחירים המוצעים על ידי היזמים במכרזי קרקע והסיכון הטמון בהם, להלן דוגמא לחילוץ מחיר קרקע ממחיר מכירה של דירה.

נתוני יסוד:

א.   מחיר מכירה נוכחי של הדירה, כולל מע"מ 17% (אלפי ₪) - 2,340.

ב.   רווח יזמי מתוכנן - 15% ממחיר המכירה נטו.

ג.   שטח דירה - 120 מ"ר.

ד.   עלות בנייה ישירה - 5,000 ₪ למ"ר.

ה.   תוספת בגין שטחי שירות - 20%.

ו.   עלויות עקיפות (אגרות, תכנון, ניהול, שיווק בצ"מ) - 2,000 ₪ למ"ר.

מנתוני היסוד נובע:

א.   סה"כ עלויות הקמה למ"ר - 8,000 ₪.

ב.   סה"כ עלות הקמה לדירה - 960,000 ₪.

ג.   רווח יזמי - 300,000 ₪ לדירה.

חישוב שווי קרקע מחולץ:

 מחיר מכירה נטו  - 2,000,000

-  רווח יזמי - 300,000

-  עלויות הקמה  - 960,000   

שווי קרקע מחולץ -   740,000

שווי קרקע מחולץ זה מותאם כמובן למחיר המכירה הנוכחי ואותו יכול היזם להציע במכרז.

הסיכון טמון בפער הזמן בין רכישת הקרקע למכירה הדירות.

בהנחה שפרק הזמן הצפוי בין רכישת הקרקע להוצאת היתרי בנייה הוא כ- 3 שנים ושהמחירים יעלו במהלך 3 השנים הללו במצטבר ב- 20%.

תחשיב שווי הקרקע יהיה כדלקמן:

מחיר מכירה נטו - 2,400,000

-  רווח יזמי  - 360,000

-  עלויות הקמה -  960,000

שווי קרקע מחולץ - 1,080,000

אם המחירים, ישארו ברמתם הנוכחית (בניגוד לציפיות היזמים) יתקבל התחשיב הבא:

מחיר מכירה נטו - 2,000,000

-  עלויות הקמה - 960,000   

-  תשלום עבור הקרקע - 1,080,000

רווח יזמי  - 40,000-

כלומר, ליזם יהיה רווח יזמי שלילי, שפירושו שחיקת ההון העצמי שהושקע במיזם.

אם המחירים ירדו ב- 10% (וכבר היו דברים מעולם) יתקבל התחשיב הבא:

מחיר מכירה נטו - 1,800,000

-  עלויות הקמה - 960,000   

-  תשלום עבור הקרקע - 1,080,000

רווח יזמי - 240,000-

כלומר, היזם יפסיד בפרויקט זה כ- 240,000 ₪ לדירה.

בהנחה שהיזם מימן כ- 25% מהמיזם בהון עצמי, הון זה ישחק ויעלם.

ציפיות לעליית מחירי הדירות ב- 20% הובילו אפוא לתוספת של 46% לשווי הקרקע המחולץ, לעומת התחשיב המקורי.

ניתוח מכרזי קרקע של רמ"י, במרחב תל אביב-יפו, פתח תקווה, רמת השרון, מודיעין-מכבים-רעות, רמלה ובאר יעקב, שנסגרו בשנים 2015 – 2016, טרום התוכנית "מחיר למשתכן", מעלה שהפער הממוצע בין מחיר השומה (מחושב על יד השמאי הממשלתי) למחיר ההצעה הזוכה עמד על כ- 18%. הפער בין ממוצע ההצעות למחיר השומה היה אפס. בהנחה שמחיר השומה נקבע על פי מחירי הדירות בעת קביעת השומה, משמעות הנתונים הללו היא שבממוצע ציפיות היזמים היו ליציבות במחירי הדירות. לעומת זאת ההצעות הזוכות שיקפו ציפייה לעלייה מצטברת של 8% במחירי הדירות במשך 3 – 4 שנים (פרק הזמן הצפוי כאמור בין זכייה במכרז קרקע מתוכננת להוצאת היתרי בנייה).

ניתוח מכרזי קרקע של רמ"י במרחב תל אביב-יפו, מודיעין-מכבים-רעות, רמת השרון, באר יעקב ואור יהודה, שנסגרו בשנים 2020 ו- 2021, לאחר סיום התכנית "מחיר למשתכן" (בתקופה זאת נמשך שיווק קרקעות במסגרת התכנית "מחיר למשתכן", אולם בהיקף נמוך יותר וכן הוגדל נתח השיווק של קרקע לשוק החופשי), מעלה ,שהפער הממוצע בין מחיר השומה למחיר ההצעה הזוכה עמד על כ- 69%. הפער בין ממוצע ההצעות למחיר השומה היה 54%.

משמעות הנתונים הללו היא שבשנים 2015 – 2016 שיקף ממוצע ההצעות של יזמים ציפיות ליציבות של מחירי הדירות. ההצעות הזוכות שיקפו ציפיות לעליות מחירים של כ- 1.5% - 2.5% לשנה, זאת בדומה לעליית הערך הממוצעת של דירות בישראל, בטווח הארוך, שעמדה בממוצע על כ- 2% - 3%. בשנת 2021 משקפות ההצעות הזוכות במכרזים ציפיות לעליית מחירי הדירות בשיעור מצטבר של כ- 30% במהלך 3 – 4 השנים הקרובות, דהיינו, עלייה שנתית ממוצעת של כ- 6% - 7%.

ממוצע ההצעות משקף ציפיות לעליית מחירי הדירות בשיעור מצטבר של כ- 24%, דהיינו, עלייה שנתית ממוצעת של כ – 5% - 5.5%, דהיינו, התייקרות שנתית גבוהה בהרבה מהממוצע ארוך הטווח.

על רקע נתוני היסוד שהוצגו והמשמעות הכלכלית שלהם, מתחדד באחרונה הוויכוח בין כלכלנים באשר לשאלה אם העלייה המתמשכת בשווי הנכסים, במכלול השווקים (שוק ההון, נדל"ן, נכסים אלטרנטיביים אחרים), משקפת בועת נכסים עצומת מימדים שסופה לפקוע ולהביא לקריסת מחירים משמעותית. הדוגמא המספרית שהוצגה לעיל וכן נתוני המכרזים באזורי הביקוש ממחישים את גודל הסיכון ליזמים, שכן אם אכן תתחולל קריסה כזאת במהלך השנה – שנתיים הקרובות והציפיות לעלייה משמעותית של מחירי הדירות לא תתממשנה, צפויה הזכייה של זוכי המכרזים להסתיים בבכי.

המאמר נכתב על ידי ד"ר יאיר דוכין, ראש תוכנית ה- MBA בהתמחות מימון נדל"ן, בית ספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית.
 

פרסום בתקשורת: גלובס,

קראו פחות
Medical photo created by freepik - www.freepik.com

ד"ר שהם חשן הלל מביה"ס למנהל עסקים ומרכז פדרמן לחקר הרציונליות בקריאה: קבלו את ההחלטה הנכונה וקצרו את תורנויות הרופאים המתמחים

10 אוקטובר, 2021

וודקה, Sam Hojati, unsplash

דעה: האם יש חיים (במזרח אירופה) ללא וודקה? הערות ליום הוודקה הבינלאומי

4 אוקטובר, 2021

 

קרא עוד

אדוארד סלינגרלנד פרסם השנה חיבור מלומד בו טען כי הציביליזציה האנושית כולה הושתתה על המצאת המשקאות האלכוהוליים בתקופה הפרה-היסטורית. ייתכן בהחלט כי מדובר בהגזמה מסוימת ואולם ככל שהדבר נוגע למזרח אירופה הטענה כי הציוויליזציה שלה מבוססת על הוודקה שרירה בהחלט. ולא, לא מדובר רק על כך שבין פולין ורוסיה ניטשת מלחמת עולם מגוחכת בדבר השאלה מי המציא את הוודקה, כבסיס לשאלת הזהות הלאומית העמוקה ביותר. אף לא בטענתו של הסופר הרוסי המפורסם וונדיקט ירופייב, בפואמה שלו "מוסקבה-פיטושקי", כי כל השתלשלותה של ההיסטוריה הרוסית המודרנית, ממרד הדיקבריסטים ועד בעיותיה של החברה הרוסית בתקופה הסובייטית של שנות השישים מקורה בהרגלי שתיית הוודקה בקרב פשוטי העם והאליטות בחברה הרוסית. הדימוי הרווח על אנשי מזרח אירופה, ורוסיה בפרט, כעל שתיינים כרוניים, המזיח את כל העיסוק בשאלה הזאת לתחום הקומי והשולי, מושך אמנם את הסטודנטים לקורס שלי "וודקה, שתיינים ופונדקים במזרח אירופה" באוניברסיטה העברית כמו זבובים לדבש ואולם מצפה להם הפתעה. מדובר במחקר רציני, ואף משעמם בחלקו, של תהליכים כלכליים וחברתיים שחלו במזרח אירופה בעת החדשה ואשר הוודקה שיחקה בהם תפקיד מרכזי.

האמת היא כי את הוודקה לא המציאו הפולנים, הרוסים וגם לא האוקראינים, אלא ככל הנראה עשו זאת הגרמנים. מדוע אם כן היא התפשטה במזרח אירופה וקיבלה שם סלבי, הגזור מהמילה הסלבית למים? הוודקה לא הייתה גם המשקה המסורתי במזרח אירופה, עד שלב מאוחר יחסית – המאה ה-16, שהמשקאות האלכוהוליים המסורתיים בה היו תסיסת הדבש והבירה. אל הבירה הסקנדינבי – ברגי – נושא שם סלאבי ולא גרמני (ראוי לזכור שהוויקינגים ממוצא סקנדינבי הם שהקימו את רוסיה ופולין בימי הביניים המוקדמים). אצל הפינים, שקדמו לשבטים הסלאביים ברוסיה האירופאית של היום, מופיע אפילו מיתוס, הכלול באפוס הלאומי שלהם – "קאלוואלה" - על הולדת הבירה כתוצאה מהאהבה העזה בין השעורה לבין הכשות.

זיקוק האלכוהול המצוי בבסיס ייצור הוודקה הומצא עוד בימי הביניים דווקא על ידי הערבים, ומכאן שמו הערבי. הוא הומצא תוך עיסוק מדעי בכימיה ולא לצרכי שתייה. עצם הרעיון שניתן לשתות את הרעל הזה היה וודאי מעורר בערבים זעזוע נפשי עמוק. תהליך זיקוק האלכוהול הגיע לאירופה במאה השלוש עשרה אך גם שם היה מוגבל במשך תקופה ארוכה למעבדותיהם של אלכימאים. הוודקה המסחרית הומצאה סביב שנת 1500 והתפשטה במהירות שיא ברחבי מזרח אירופה, ובעיקר בממלכת פולין-ליטא וברוסיה המוסקבאית. המשקה החדש התאים ככפפה ליד למזרח אירופה הודות לצירופם של שני גורמים עיקריים: עלייה תלולה בביקוש לתבואה במערב אירופה, כתוצאה מהעיור המתגבר ותהליכים טרום-קפיטליסטיים אחרים, וסגירת הים השחור ליצוא תבואה על-ידי הקיסרות העות'מאנית.

מצד אחד מזרח אירופה הופכת בעת החדשה ל"אסם התבואה" של מערב אירופה, תהליך שהוביל לשינויים מרחיקי לכת במבנה החברתי, הפוליטי, התרבותי וכמובן הכלכלי של האזור כולו. מאידך, יצוא התבואה מחלק מהאזורים במזרח אירופה, דווקא אלה הפוריים יותר מבחינת גידול התבואה – כמו אוקראינה שכל נהרותיה המרכזיים זורמים לים השחור ולא לים הבלטי,  או רוסיה המוסקבאית שהייתה מנותקת אז כמעט מכל מוצא לים (חוץ מארכנגלסק) - נעשה קשה יותר. בנקודה זאת בדיוק נכנסת הוודקה לתמונה. מהר מאוד התברר למחזיקי הזכות לייצר ולשווק משקאות חריפים, בעלי האחוזות בממלכת פולין ליטא ושליטי המדינה הריכוזית ברוסיה המוסקבאית, שהרבה יותר כדאי וקל לשווק עודפי תבואה במקום, בצורת "לחם נוזלי" – הוודקה. כך נוסד הפונדק המזרח אירופי, לא כמקום בילוי לשולי החברה, כמו במערב, אלא כמוסד חברתי, תרבותי וכלכלי מרכזי אחרי המדינה והכנסייה.

לא זו בלבד שאין חיים במזרח אירופה ללא וודקה אלא מסתבר גם שאין היסטוריה יהודית ללא וודקה, לפחות בעת החדשה. בממלכת פולין-ליטא נמצא באותה התקופה היישוב היהודי הגדול והחשוב ביותר בעולם והעיסוק הכלכלי הטיפוסי והמרכזי של היהודים הללו היה בדיוק חכירת הזכויות לייצור ומכירת המשקאות האלכוהוליים, ובראש ובראשונה הוודקה. הדבר גרם לכך שחלקים נכבדים מהאוכלוסייה היהודית, בניגוד לכל סטריאוטיפ של היהודי העירוני, יישבו כחוכרים בכפרים, התנתקו ממערכת החינוך והשירותים הדתיים בקהילה היהודית, הפכו להיות בורים הזקוקים לתיווך בינם לבין הקדוש ברוך הוא והמסורת היהודית. מתווך כזה אמנם הופיע במהרה דמות הצדיק החסידי, והייתה זאת התשתית החברתית והכלכלית לצמיחת החסידות. מצד שני, העובדה כי היהודים נתפסו כסוכנים של המאגנטים הפולנים, שלא רק השקו לשוכרה את האיכרים אלא גם עשקו אותם הביאה להתגברות השנאה כלפיהם ולהתפרצויות אלימות, שהידועה שבהן הייתה פרעות בוגדן חמלניצקי בת"ח-ת"ט.

בניגוד לרפובליקת האצילים הביזורית של ממלכת פולין-ליטא, בה היה המונופול על ייצור היי"ש שייך לבעלי האדמות כולם, ברוסיה המוסקבאית היה זה, כאמור, מונופול של המדינה. איוון האיום הוא שהקים את מערכת פונדקי הצאר במאה השש עשרה ואילו פיוטר הגדול הביא למקסום רווחי המדינה משיווק אלכוהול והיה בעצמו שתיין לא קטן שנהג להשקות לשוכרה את כל סביבתו הקרובה, כולל נשים ודיפלומטים זרים. כך למשל, השקה את דוכס קורלנד, בחתונתו של זה האחרון עם אחייניתו של פיוטר הגדול, עד כדי כך שמת כעבור ימים ספורים לאחר החתונה. פיוטר הגדול הנהיג בצבא שלו גם מנה יומית של וודקה לכל חייל, שנקראה "כוסית הצאר", ושהייתה נהוגה עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה - אז בוטלה. אולם, לאחר תבוסות הצבא האדום בראשית הפלישה הגרמנית לרוסיה בקיץ 1941, הרגישה ההנהגה שהצבא לא יצעד בלי חזרתה של מכסת הוודקה היומית והיא הוחזרה תחת שם חדש – "כוסית קומיסר העם".

כל התהליכים המוזכרים ורבים אחרים, שקצרה היריעה מלתאר כאן, הביאו להתפשטות תרבות שתיית הוודקה במזרח אירופה בקרב כל המעמדות, הרבדים והקבוצות הלאומיות, כולל שתיה מסיבית בקרב נשים ואנשי כנסייה.

ד"ר יהודית קליק היא מרצה בכירה בחוג ללימודים רוסיים וסלאביים באוניברסיטה העברית.

הפרסום בתקשורת: ynet

קראו פחות
עיראק, Mostafa Meraji, usplash

דעה: כמה מטורף היה סדאם חוסיין? אולי לא כמו שחשבנו

23 ספטמבר, 2021

קרא עוד

כשישראל הצעירה ניהלה בשנות השישים דיון ציבורי ביתרונות ובחסרונות של הצטיידות בנשק אטומי, הזהיר השר יגאל אלון כי במזרח התיכון לא יכול להיווצר "מאזן של אימה". במקום הרתעה הדדית, טען אלון, יתקיים מצב של "אימה ללא מאזן". במילים אחרות, אלון חשב שבעוד שבשאר העולם מנהיגים נמנעים להשתמש בנשק גרעיני בשל החשש מההרס העצום שנשק זה ממיט, במזרח התיכון אי אפשר לצפות לכך. מנהיגי האזור, לפי הלך מחשבה זו, נוהגים בצורה לא רציונלית ולכן לא יירתעו משימוש בפצצה. מעט השתנה מאז. גם כיום רוב של ההנהגה בישראל סבורה, למשל, שאם לאיראן תהיה פצצה, היא תשתמש בה נגד ישראל, אף שהדבר יכול להביא לתגובה ישראלית מוחצת. זהו הרקע לדיון אם ישראל צריכה לפעול נגד מתקני הגרעין באיראן.

לפני 41 שנה ישראל חשבה באותו אופן על סדאם חוסיין, הרודן העיראקי. בספטמבר 1980 הוא החליט החלטה הרת אסון לסבך את ארצו במלחמה עם איראן. איראן גדולה פי 4 מעיראק ומספר התושבים בה כפול מזה של עיראק. לכן היא נחשבה למדינה החזקה ביותר במפרץ הפרסי ובשל כך בשנת 1975 סדאם חוסיין חתם על הסכם עם השאה האיראני, שהיה למעשה הסכם כניעה ובו סדאם קיבל את מרבית דרישותיו של השאה בנוגע לבעלות על הנהר שאט אל-ערב. כאשר החליט לפלוש לאיראן, פרשנים בני הזמן הניחו שסדאם ניסה לנצל הזדמנות. בעקבות המהפכה האיסלאמית של 1979 ותהליכי הטיהור והמעצרים בשורות הצבא, איראן נחלשה משמעותית. למרות זאת, המלחמה נמשכה כשמונה שנים. היא הביאה למותם של מאות אלפי עיראקים והסתיימה למעשה בתיקו. עיראק יצאה מהמלחמה עם חוב חיצוני גדול ובלי אף הישג משמעותי.

האמנם פתח סדאם במלחמה זו מתוך שגעון גדלות? צלילה לנבכי הסיפור מעלה תמונה אחרת. לו רצה סדאם לנצל את הכאוס בתוך איראן, הוא היה יכול לפתוח את המלחמה בתחילת 1979, כאשר כהן הדת הקיצוני, רוחאללה ח'ומייני, עלה לשלטון. במקום זאת סדאם דווקא ברך את השלטון החדש באיראן והביע תקווה ששתי המדינות יוכלו לחיות בשלום. אולם תוך זמן קצר החלה סדרה של התנגשויות על קו הגבול בין כוחות עיראקים ואיראנים. סדאם הבין שח'ומייני מחפש עימות עם עיראק על מנת לחזק את מעמדו בתוך איראן מול הגורמים המתונים, החילוניים והפרו-מערביים. בתגובה, סדאם החל להתייחס בנאומיו לאיראנים שרוצים בעימות עם עיראק וכאלו שלא. אבל מה שסדאם לא היה יכול להבליג עליו היה תמיכה איראנית במחתרת חמושה שפעלה בדרום השיעי. השליטה בדרום עיראק הייתה חשובה מאוד למשטרו של סדאם. המוצא של עיראק אל המפרץ הפרסי עובר דרך אזור זה וחלק משדות הנפט הגדולים נמצאים שם. כאשר המחתרת השיעית בדרום ניסתה להתנקש בחייו של בכיר במשטר, טארק עזיז, נפל הפור בבגדד. סדאם, אם כן, החליט לצאת למלחמה כדי להגן על יציבות שלטונו, לא כדי לנצל את חולשתה של איראן.

גם הסיבה שבגללה המלחמה התארכה קשורה לרגישות הפוליטית שגילה סדאם. צבא עיראק הוא זה שבחר את נקודת הפתיחה של המלחמה כאשר הוציא לפועל מתקפת פתע. זו התמקדה בהתקדמות לתוך חבל חוזיסטאן בדרום איראן, המאוכלס באוכלוסייה ערבית ברובה וכולל את שדות הנפט הגדולים באיראן. השתלטות עיראקית עליו הייתה יכולה להנחית מכת מחץ על כלכלה האיראנית. אבל במקום להתקדם במהירות, הצבא העיראקי נע בזהירות ובאיטיות והפעיל עוצמת אש גדולה. כל זה הבטיח מספר נפגעים נמוך לכוחות העיראקיים, אולם התנהלות זו בזבזה זמן יקר ואפשרה לאיראן להתארגן מחדש ולנצל את היתרון שלה בכוח אדם. איראן גייסה אפילו נערים צעירים ישירות לשדה הקרב. כל זה אפשר לאיראן להטות את הכף, להדוף את הצבא העיראקי ולפלוש לשטחה של עיראק בקיץ 1982. אם כן, המחיר של הניסיון של סדאם לחסוך בחיי חייליו היה יקר. בשנים הבאות עיראק נאלצה לנקוט בצעדים נואשים, בכלל זה שימוש בנשק כימי נגד חיילים איראנים ומורדים כורדים כדי למנוע תבוסה במלחמה.

הפחד של סדאם משינוי לרעה בדעת הקהל בעיראק התבטא גם בהתנהלות הכלכלית של המשטר תוך כדי המלחמה. ממשלת עיראק עשתה מאמצים ניכרים כדי למנוע פגיעה ברמת החיים של האזרחים. למרות ההוצאות העצומות שהמלחמה דרשה, לא נרשם מחסור במוצרים כלשהם בשווקים. החשש של סדאם לא היה מוגזם. בכירי המשטר היו שייכים לאליטה צרה ביותר שכללה בעיקר את חברי המשפחה המורחבת של סדאם. שאר גורמי הכוח בעיראק הורחקו מהשלטון. הדיקטטורה של סדאם שרדה רק בזכות רווחי הנפט העצומים והשימוש בהם כדי לשחד את הנאמנים למשטר ולבנות מנגנוני בטחון חזקים שיוכלו לבלוש אחר האופוזיציה ולדכא אותה.

סדאם, אם כן, היה דווקא מנהיג רציונלי. השיקול העליון שלו היה ניסיון להבטיח את הישרדות המשטר במדינה שחוותה מספר רב של הפיכות צבאיות אלימות. השיקול הזה קבע את מועד המלחמה, וההתנהלות הצבאית והכלכלית של עיראק בזמן המלחמה. ההיסטוריה של האזור מראה ששיקול זה הוא השיקול המכריע עבור רוב שליטי המדינות במזרח התיכון, ובכלל זה איראן. לכן אפשר לצפות שאם ההנהגה בטהראן תיווכח שחזרה להסכם הגרעין עם ארה"ב תוכל דווקא להבטיח את המשך שלטונה, היא תהיה מוכנה לחדש את ההסכם.

ד"ר גיא לרון הוא מרצה בכיר במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית.

הפרסום בתקשורת: ynet

קראו פחות
פרופ' גד יאיר

מאמר דעה של פרופ' גד יאיר: מערכת החינוך היא מתקן האפסנאות הגדול ביותר של מדינת ישראל

30 אוגוסט, 2021

'צריך לפתוח את בתי-הספר ב-1 בספטמבר'. 'לא, צריך לדחות בעשרה ימים', 'לא – בחודש'. כן, לא, כן, לא. 'עם שבעים אחוזים מחוסנים', בשכבה, או בכיתה... דיייי, תפסיקו כבר! אין ספק, הוויכוח על פתיחת שנת הלימודים נמשך עד בחילה. אבל מתחת לו נחשפה אמת מרה: מטרתה של מערכת החינוך היא לאפסן תלמידים למספר שעות ביום בבתי-הספר, כדי שהורים יוכלו לעבוד. כדי שהכלכלה תתפקד. זאת האמת. ועבורנו, אנשי החינוך, זו אמת מרה. 

taylor-wilcox-4nkoeaqatga-unsplash

סקר חדש בוחן את המחיר הנפשי שגובה הקורונה ממורים ומנהלים

2 פברואר, 2022

קרא עוד

 סקר בהשתתפות 350 צוותי הוראה בישראל (מורים, רכזים ומנהלים) בוחן את המידה בה נחווית מגפת הקורונה כמשבר פסיכולוגי בקרב צוותים מזרמי החינוך השונים

עפ"י תוצאות המחקר, כ-50% מהם נמצאו בסיכון להפרעת חרדה,  13%נמצאו בסיכון לדיכאון ולמעלה מ-50% מהם דיווחו על תשישות חמלה ברמה בינונית, הכוללת תסמיני טראומה משנית (סימפטומים של הפרעה פוסט-טראומטית, הנובעים מחשיפה לטראומות תלמידיהם) ושחיקה. עוד עולה מהמחקר שכ-50% המשתתפים דיווחו על רמות נמוכות בלבד של סיפוק מהענקת עזרה לתלמידיהם ורק רבע מהם דיווחו על רמות גבוהות של סיפוק. באופן מעניין, דווקא אנשי צוות הנמצאים בזוגיות מדווחים על רמות שחיקה וטראומה משנית גבוהות יותר ועל ורמות נמוכות יותר של סיפוק מהענקת עזרה לתלמידיהם.

המחקר התבצע בהזמנת המדען הראשי של משרד החינוך, ע"י ד״ר דנה לסרי מבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה באוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת קולג׳ לונדון, פרופ׳ מונא חורי-כסאברי, סגנית נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים וד״ר רות גוטפריד מהמכללה האקדמית לחינוך ע״ש דוד ילין, ירושלים. החוקרות מצאו, שלמרות שלא נמצאו הבדלים בתסמינים הפסיכולוגיים בין זרמי החינוך, צוותי הוראה המלמדים בחינוך הערבי, מתמודדים עם מצוקה סביב הקורונה גבוהה משמעותית מזו של צוותי ההוראה בחינוך היהודי ממלכתי, בעיקר בשל שוני ברמת הדאגות הבריאותיות והכלכליות. בנוסף, צוותים ממסגרות החינוך הממלכתי-דתי והערבי דיווחו על רמות גבוהות יותר של מצוקה סביב חזרה להוראה בבתיה״ס בהשוואה לצוותים ממסגרות החינוך הממלכתי.

עוד מדווחות החוקרות על קשר חיובי גורף בין רמת המצוקה של צוותי ההוראה סביב הקורונה לבין עוצמת הדיכאון, החרדה, הטראומה המשנית והשחיקה. ממצא מעניין נוסף הוא שככל שהביקורת העצמית של הצוותים גבוהה יותר, כך גם תסמיני הדיכאון ורמות השחיקה גבוהים יותר, וככל שהחמלה העצמית שלהם גבוהה יותר, כך רמות החרדה והטראומה המשנית נמוכות יותר.

לדברי החוקרת הראשית ד"ר לסרי "התמודדות עם רמות גבוהות של חרדה, דיכאון, טראומה משנית ושחיקה ועם העדר סיפוק – עלולות לפגוע משמעותית באיכות חייהם של צוותי ההוראה. נראה שדווקא סקרנותם כלפי תלמידיהם והניסיון להבין מה עובר עליהם, ממתנת את השפעת הדאגה מפני הקורונה, שומרת עליהם עצמם מלפתח תסמינים פסיכולוגיים ואף מסייעת להם לחוות סיפוק מהענקת העזרה". לסרי מדגישה כי "ליחס כלפי צוותי ההוראה השפעה רבה על תחושותיהם "ככל שהתמיכה החברתית והמוסדית כלפיהם גבוהה יותר, כך הם דיווחו על רמות נמוכות יותר של דיכאון ושחיקה  ועל רמות גבוהות יותר של סיפוק מהענקת עזרה לתלמידיהם."

פרסומים בתקשורת: YNET

קראו פחות
אומיקרון

אומיקרון: נוקטים אמצעי זהירות / أوميكرون: نتّخذ إجراءات الحيطة والحذر / Omicron: Taking precautionary measures

19 דצמבר, 2021

חברות וחברי קהילת האוניברסיטה העברית היקרים,

 

לשמחת כולנו, שנת הלימודים מתנהלת כסדרה, והכיתות, המשרדים, הספריות ומעבדות המחקר שוקקי חיים. אולם, לאור הסיכון להתפרצות מחודשת של מגפת הקורונה, עם התגברות גרסת האומיקרון של הנגיף, עלינו לנקוט צעדי זהירות, כדי להגדיל את הסיכוי להמשיך במתכונת הפעילות הסדירה.

לאחר היוועצות עם צוות המומחים של האוניברסיטה העברית, שגם מייעץ לממשלת ישראל, החליטה הנהלת האוניברסיטה לנקוט כבר כעת בשני צעדים עיקריים:

סגר

יכול להיות שהסגרים היו לשווא? מאמר דעה של פרופ' אורי חפץ מהמחלקה לכלכלה שפורסם במגזין G של גלובס

5 דצמבר, 2021

עם איום האומיקרון, נדמה ששאלת הסגר שוב מרחפת. אך הצניעות המדעית מחייבת להודות: אחרי קרוב לשנתיים של מאמץ מחקרי חסר תקדים, עדיין לא ידוע מספיק על המדיניות הדרמטית ביותר שננקטה במגפה • זה קורה גם כי אנחנו נמנעים מלהשתמש במידע הכי מועיל: האנושות עצמה • כשמדובר בחיסונים מובן מאליו שיש צורך בקבוצת ביקורת - אז איך זה שמחוץ לגבולות הרפואה אנחנו כל כך מפחדים מניסויים בבני אדם?

מחקר: חיסון קורונה לנשים בשבועות 31-27 להיריון מעניק הגנה מיטבית ליילוד

מחקר: חיסון קורונה לנשים בשבועות 31-27 להיריון מעניק הגנה מיטבית ליילוד

21 נובמבר, 2021

קרא עוד
מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בעיתון המוביל - Clinical Microbiology and Infection - גילה כי יילודים שאימהותיהם חוסנו כנגד קורונה, במהלך השבועות 27-31 להריונן, הינם בעלי רמת נוגדנים גבוהה יותר, בהשוואה לתינוקות שאימהותיהם חוסנו במהלך השבועות 32-36 להריונן. תוצאה אפשריות של הגילוי: חיסון נשים בהריון באופן יזום בתחילת ההריון ובתחילת השליש האחרון להיריון, יעניק הגנה מקסימלית הן לאם והן ליילוד ממחלת הקורונה

במהלך המחקר החוקרים בהובלת ד"ר עמיחי רוטנשטרייך, ד"ר שי פורת ופרופ' דנה וולף מהמרכז הרפואי הדסה עין כרם בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, בחרו שתי קבוצות של נשים בהריון, שהתחסנו כנגד נגיף הקורונה: קבוצה אחת התחסנה בין השבועות 27-31 (החלק הראשון של השליש האחרון של ההיריון) לעומת הקבוצה השנייה, שהתחסנה במהלך השבועות  32-36(החלק האחרון של ההיריון). בהתבסס על ההנחה שהנוגדנים מועברים דרך השליה לעוּברים, בחנו החוקרים באופן השוואתי בין הקבוצות את רמת הנוגדנים אצל התינוקות מיד לאחר הלידה.

במחקר עצמו השתתפו 171 נשים בגיל ממוצע של 31 שנים. מהתוצאות עולה שרמת הנוגדנים בקרב ילודים שאימהותם חוסנו בחלק הראשון של הטרימסטר השלישי הייתה באופן משמעותי גבוהה יותר לעומת הילודים מהקבוצה שאימהותם חוסנו בשלב מאוחר יותר.

החוקרים רוטנשטרייך, פורת ו-וולף אומרים כי "חיסון נשים הרות, גורם לכך שהנוגדנים שנוצרו אצל האם מועברים דרך השליה לעובר ובכך מספקים הגנה לילודים. הדבר בעל משנה חשיבות, כיוון שאצל היילודים מחלת הקורונה יכולה להוביל למחלה קשה יותר לעומת ילדים בוגרים יותר. כמו כן יילודים יכולים להוות מקור נוסף להתפשטות המחלה ויתכן שהנוגדנים המועברים דרך השליה, יכולים לסייע גם בהקשר זה". עוד מוסיפים החוקרים כי "ייתכן וניתן יהיה לאמץ את הממצאים כחלק מהאסטרטגיה במאבק הכללי בקורונה בקרב נשים הרות: מתן חיסון בתחילת ההיריון ובתחילת הטרימסטר השלישי ובכך לשפר את ההגנה החיסונית בקרב נשים הריוניות ויילודיהם"

פרסומים בתקשורת: הארץ, MSN

קראו פחות
תרופה מיוון העתיקה מסוגלת להפחית את שיעורי התמותה מקורונה ב-50%

תרופה מיוון העתיקה מסוגלת להפחית את שיעורי התמותה מקורונה ב-50%

21 נובמבר, 2021

קרא עוד

מחקר רפואי מקיף מגלה שתרופה וותיקה בשם ''קולכיצין'' משפרת את הטיפול בתחלואת קורונה חמורה ואף עשויה להוריד את שיעורי התמותה בחצי. "מדובר בתוצאה מפתיעה במיוחד, בגלל שזו תרופה עתיקה ומוכרת בטיפול במחלות דלקתיות אחרות לגמרי"

קולכיצין היא תרופה עתיקה שמקורה בצמח הסתוונית, שהיה ידוע כבר בימי קדם בתכונות הריפוי המיוחדות שלו והיא אחת התרופות הבודדות ששרדו עד לתקופה המודרנית. מחקר חדש, שהתפרסם לאחרונה בכתב העתEuropean Journal of Internal Medicine  בהובלת פרופ' עמיחי שטנר מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה, מנתח את כל החולים שטופלו בניסויים מבוקרים ומגלה כי התרופה העתיקה עם ההיסטוריה המיוחדת יעילה גם בטיפול בתחלואת קורונה חמורה.

בעוד שבעבר הקולכיצין שימש לטיפול ומניעת התקפים של מחלת השיגדון ("גאוט") בלבד, תגלית בת כחמישים שנה שאושרה על-ידי מחקרים בתל השומר ובמרכז הרפואי הדסה הוכיחה כי קולכיצין יעילה מאוד גם נגד מחלה התקפית דלקתית על בסיס תורשתי, המכונה קדחת ים-תיכונית (FMF). מחלה זו שכיחה יחסית בקרב משפחות יהודיות מצפון אפריקה כמו גם תורכים, ארמנים וערבים. הקולכיצין יעילה מאוד לא רק נגד ההתקפים החדים ומניעתם, אלא גם בהגנה מפני סיבוך קשה של המחלה – אמילואידוזיס, הפוגע בכליות. בשנים האחרונות נערכו מחקרים גדולים ומבוקרים של קולכיצין כנגד תרופת דמה (פלצבו) ויעילותה הוכחה בשורה של מחלות נפוצות, עד כדי כך שהעלו אותה לרשימת 200 התרופות הנרשמות ביותר בארה"ב כיום.

האזכור הראשוני של הקולכיצין התגלה בפפירוס מצרי קדום שתוארך לשנת 1550 לפני הספירה, קודם ליציאת בני ישראל ממצרים, ובהמשך הייתה התרופה בשימושם של רופאים ביוון העתיקה, בתקופה הביזנטית, ושל רופאים ערבים לפני יותר מאלף שנים. לדבריו של פרופ' שטנר, "זו תרופה נוגדת דלקת שהייתה מקובלת למניעה וטיפול במחלת השיגדון – מחלה מטבולית תורשתית הגורמת להתקפי דלקת בגלל שקיעת גבישי חומצת שתן מוגברת בפרקים ובכליות".

"לאחרונה, ערכתי סקירה על השימושים המוכחים בקולכיצין במחקרים איכותיים מעשרים השנים האחרונות. המחקר הנוכחי מעלה שלושה שימושים חדשים ומבוססים לתרופה זו – כולל טיפול בנגיף הקורונה", מתאר פרופ' שטנר. שלושת השימושים העיקריים שנבחנו במחקר מגלים יעילות מרשימה של קולכיצין, בנוסף לכך שזו תרופה זולה, נסבלת היטב בדרך כלל ובעלת פרופיל בטיחות גבוה ויעילות מרשימה. במחקרים ותיקים ומבוססים, בהם בולט חלקו של פרופ' יהודה אדלר מישראל, נמצא שבצירוף לתרופה נוגדת דלקת לא-סטרואידלית, הקולכיצין יעילה מאוד בטיפול בדלקת קרום הלב (פריקרדיטיס) ובמניעת הישנויות שיכולות להוביל לתחלואה קשה. בדומה לכך, הטיפול יעיל גם במניעה ובטיפול בתסמונת של דלקת אוטו-אימונית של קרומי הלב והריאות המופיעה לא פעם לאחר אוטם שריר הלב, ניתוחי לב פתוח, ותיתכן גם אחרי צנתורים לטיפול בחסימות עורקי הלב, למניעת התקפי פרפור הפרוזדורים ("אבלציה") או להכנסת קוצב.

שימוש נוסף בקולכיצין מרתק עוד יותר. כידוע, חולים שעברו אירוע לב נמצאים בסכנה מוגברת משמעותית לאירוע חוזר ולשבץ מוחי, ומדובר בחולים רבים מאוד. במחקרים מהשנים האחרונות נמצא כי בזכות פעילותה האנטי-דלקתית על הרבדים הטרשתיים בעורקים, קולכיצין במנות יומיות קטנות מסוגלת להגן ביעילות על חולים אלה. רמת ההגנה הייתה עד כדי מניעת כמחצית מהאירועים החוזרים, וההשפעה המיטיבה המרשימה הזאת הושגה גם בחולים שכבר עברו צינטור טיפולי ונטלו טיפול מניעתי מיטבי על-ידי אספירין וסטטינים. "אלה חדשות חשובות עבור מספר גדול מאוד של חולים. בזכות התרופה נמנעו גם אירועי לב וגם אירועי שבץ מוחי והיא נסבלה היטב על-ידי רוב המטופלים. רק כאחד מ-10 נאלצו להפסיק את התרופה, בעיקר בגלל תופעת לוואי לא חמורה של שלשול. כרגע אנחנו ממתינים לתוצאות מחקרים נוספים בחולי טרשת עורקים ונקווה שאלה יאשרו את המגמה החיובית", מדגיש פרופ' שטנר.

באשר למגפת הקורונה העולמית, עד כה התפרסמו ארבעה מחקרים מבוקרים שבדקו את השפעת תוספת קולכיצין בכמעט 6,000 חולי קורונה. נמצא כי חולים שקיבלו קולכיצין הראו שיפור משמעותי במדדי קורונה חמורה, והחשוב מכל – חלה ירידה בתמותה בערך בשיעור של כ-50% לעומת אלה שלא טופלו בקולכיצין. פרופ' שטנר מסכם כי "בזכות המחיר הזול שלה ובטיחות השימוש בה, יעילות הקולכיצין בטיפול בקורונה היא בבחינת תגלית חשובה שתוכל לתרום מהותית לשיפור בתחלואה ובתמותה של חולים רבים, אם תאושר במחקרים נוספים. התוצאה מפתיעה במיוחד, בגלל שזו תרופה כה עתיקה ומוכרת לכאורה, שהולכים ומתגלים עבורה שימושים חדשים וייתכן שמחקרים עתידיים יבססו את התועלת שלה במצבים נוספים".

פרסומים בתקשורת: מעריב, ערוץ 7, בחזית, בימה, ישראל היום

קראו פחות
by the national cancer institute, unsplash

מחקר: מנת ה'בוסטר' מעלה את ההגנה מהדבקה ומתחלואה קשה פי עשרה לעומת מחוסנים במנה שנייה בלבד

31 אוגוסט, 2021

קרא עוד
במסיבת העיתונאים שקיים שר הבריאות ניצן הורוביץ ובכירי מערכת הבריאות בתחילת השבוע, הוצגו תוצאות ראשונות של מחקר משותף של המשרד עם האוניברסיטה העברית - פרופ' מיכה מנדל מהמחלקה לסטטיסטיקה ומדע הנתונים, הטכניון, מכון ויצמן ומכון המחקר גרטנר. הממצאים שהוצגו הראו כי ככל שחולף הזמן מהחיסון השני המוגנות הולכת ופוחתת, ושהמנה השלישית מעלה את ההגנה מהדבקה ותחלואה קשה פי עשרה בהשוואה למחוסנים שקיבלו מנה שנייה לפני יותר מחצי שנה. ההגנה מהמנה השלישית משמעותית כבר שבוע לאחר קבלתה - מנת החיסון השלישית מביאה אותנו להגנה כמו במנת החיסון השנייה.

המחקר חשף גם כי תופעות הלוואי לאחר החיסון השלישי נמוכות יותר מאשר המנה השנייה והראשונה. כמו כן, לא נצפו תופעות לוואי חריגות או חדשות או יוצאות דופן. נתונים נוספים שהוצגו מראים זינוק במספר החולים הקשים בגל הרביעי - בעיקר אלה שנדבקו חמישה, שישה ושבעה חודשים לאחר החיסון השני. לפי הנתונים, 9% מהחולים במצב קשה מעל גיל 60 חוסנו לפני חמישה חודשים, 39% חוסנו לפני שישה חודשים ו-36% חוסנו לפני שבעה חודשים. בקרב חולים במצב קשה בני פחות מ-60, 4% חוסנו לפני שישה חודשים ו-5% לפני שבעה חודשים.

הניתוח השווה את הסיכויים להדבקה ולמחלה קשה של אנשים שהתחסנו במנה השלישית, לאלו של אנשים שהתחסנו בשתי מנות חיסון. נלקחו בחשבון השפעות של גיל, מגדר, מגזר, מועדי החיסון והזמן שחלף מקבלת המנה השנייה. המחקר הראה כי מנת הבוסטר מספקת הגנה טובה יותר של כמעט פי 10 כנגד הידבקות וכנגד תחלואה קשה בקרב מי שהתחסנו במנה השלישית, לעומת מי שחוסנו בשתיים בלבד. 

לפרסום המחקרי: https://www.gov.il/BlobFolder/reports/vaccine-efficacy-safety-follow-up-...

לפרסומים בתקשורת: ישראל היום, דוקטורס אונלי,

קראו פחות
פרופ' גד יאיר

מאמר דעה של פרופ' גד יאיר: מערכת החינוך היא מתקן האפסנאות הגדול ביותר של מדינת ישראל

30 אוגוסט, 2021

'צריך לפתוח את בתי-הספר ב-1 בספטמבר'. 'לא, צריך לדחות בעשרה ימים', 'לא – בחודש'. כן, לא, כן, לא. 'עם שבעים אחוזים מחוסנים', בשכבה, או בכיתה... דיייי, תפסיקו כבר! אין ספק, הוויכוח על פתיחת שנת הלימודים נמשך עד בחילה. אבל מתחת לו נחשפה אמת מרה: מטרתה של מערכת החינוך היא לאפסן תלמידים למספר שעות ביום בבתי-הספר, כדי שהורים יוכלו לעבוד. כדי שהכלכלה תתפקד. זאת האמת. ועבורנו, אנשי החינוך, זו אמת מרה. 

טריקור

ניסוי קליני ראשון בתרופה TriCor הראה יעילות בטיפול בחולי קורונה קשים

26 אוגוסט, 2021

קרא עוד
פרופ' יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית הוכיח בניסוי קליני שנערך בביה"ח ברזילי, כי התרופה שמיועדת להורדת שומנים בדם הפחיתה את הדלקת שנגרמת על ידי נגיף הקורונה תוך 48 שעות בחולי קורונה קשים וייתרה את הצורך בהנשמה מלאכותית

נגיף ה-SARS-CoV-2 הדביק למעלה מ-165 מיליון אנשים ברחבי העולם וגרם לכמעט 3.5 מיליון מקרי מוות מאז הופעתו. מאמצי החיסון האחרונים שהחזירו את ישראל לשגרה לתקופה קצרה, כבר הפכו ליעילים פחות בעקבות מספר וריאנטים של הווירוס שמאתגרים את החיסונים הנוכחיים. בעוד ש-COVID-19 בדרך כלל גורם למחלה קלה, אצל חלק מהחולים היא עלולה להתפתח לדלקת חמורה הדורשת התערבות רפואית.

לפני כשנה, פרופ' יעקב נחמיאס ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית מצא כי נגיף הקורונה גורם להצטברות של שומנים בריאות, דבר שגורם לדלקת חמורה, במאמר שקיבל חשיפה נרחבת מאוד בישראל ובעולם. פרופ' נחמיאס וצוותו זיהו את התרופה להורדת שומנים TriCor (fenofibrate) כתרופה אנטי-ויראלית יעילה, והראו שהיא מפחיתה את הנזק לתאי הריאה וחוסמת את שכפול הנגיפים בניסויי מעבדה. באוקטובר 2020, הצוות דיווח על מחקר תצפיתי שנערך במספר מרכזים קליניים בישראל שתמך בממצאים המקוריים. לאחר מכן השיק הצוות מחקר קליני התערבותי לטיפול בחולי COVID-19 קשים במרכז הרפואי ברזילי בתמיכת Abbott Laboratories.

כעת, קבוצת החוקרים מדווחת על תוצאות מבטיחות במחקר קליני התערבותי שמובל ע״י פרופ' נחמיאס ומונחה ע״י פרופ' שלמה מעיין מנהל מערך מחלות זיהומיות מהמרכז הרפואי ברזילי. במחקר טופלו 15 חולי COVID-19 שמאושפזים במצב קשה עם דלקת ריאות הדורשים תמיכה נשימתית. המטופלים קיבלו 145 מ"ג ליום של TriCor (fenofibrate) למשך 10 ימים בנוסף לטיפול הסטנדרטי ומעקב אחר המשך התקדמות המחלה.

"התוצאות מצוינות", אמר פרופ' נחמיאס, "סמני הדלקת המתקדמים, שהם סימן ההיכר של הידרדרות המחלה, פחתו משמעותית תוך 48 שעות מתחילת הטיפול. יתר על כן, 14 מתוך 15 החולים החמורים לא נזקקו לתמיכת חמצן תוך פחות משבוע לאחר תחילת הטיפול, כשנתוני העבר מראים שרוב החולים הקשים זקוקים לשבועיים או יותר של תמיכה נשימתית". תוצאות אלו מבטיחות, שכן TriCor (fenofibrate) היא תרופה מוכרת שכבר אושרה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) בשנת 1975 לשימוש ארוך טווח עם רמת בטיחות שימוש גבוהה מאוד. כיוון שכך, הליך אישור TriCor לטיפול בקורונה יהיה קצר בכמה שנים בהשוואה לתרופות שמיוצרות היום למטרה דומה.  "פנופיבראט בטוח הרבה יותר מתרופות אחרות שהוצעו עד כה״, הדגיש פרופ׳ נחמיאס ״ומנגנון הפעולה אינו ספציפי לזן מסוים של הווירוס, כלומר התרופה יכולה להיות רלוונטית נגד רוב הווריאנטים. אנו ממתינים בדריכות לתוצאות המחקר מבוקר הפלסבו".

"כל החולים שוחררו מבית החולים תוך פחות משבוע לאחר תחילת הטיפול ונשלחו הביתה להשלים את הטיפול בן 10 הימים, ללא דיווחים על תופעות לוואי הקשורות לתרופות", מציין פרופ' שלמה מעיין. "באופן מעניין, פחות חולים דיווחו על תופעות לוואי של COVID-19 במהלך תקופת מעקב של 4 שבועות". ממצאים ראשוניים אלה מראים שבאמצעות התרופה ניתן גם להקל על תסמיני המחלה שחווים חולים ששורדים את השלב הקשה של COVID-19.

החוקרים הדגישו כי למרות שהתוצאות היו מבטיחות ביותר, רק מחקרים מבוקרי פלסבו יכולים לשמש בסיס להחלטות קליניות. "נכנסנו לשלב השני של המחקר ואנו מגייסים מטופלים באופן פעיל", אמר פרופ' נחמיאס וציין כי שני מחקרים מבוקרי פלסבו כבר מתקיימים בימים אלה בדרום אמריקה, ארצות הברית וישראל.

 

צפו בכתבה במהדורה המרכזית של חדשות 12

קראו פחות
taking an evening zoom call teleconference meeting. compare fibe, unsplash

מחקר חדש חושף עד כמה מרצים ומרצות מתקשים בהוראה דרך מסכים שחורים בזום

26 אוגוסט, 2021

קרא עוד
המחקר, שכולל מדגם של מרצים/ות מהאוניברסיטה העברית, חשף עוד כי 70% מהנבדקים/ות היו מסוגלים/ות להתמודד ולעשות שימוש מושכל בסביבות הדיגיטליות החדשות, שאליהם הם היו צריכים להסתגל בתקופת הקורונה

ב-10 למרץ 2020, 5 ימים לפני פתיחת סמסטר ב', הודיעה הנהלת האוניברסיטה העברית שהפתיחה תידחה בשבוע, ושתיפתח כלמידה מקוונת. שבוע זה, בין ה-15 ל-19 במרץ, היה צריך לשמש כשבוע היערכות. ברקע, מדינה שלמה נכנסה בהדרגה למצב של סגר (בדיעבד נודע שמדובר בראשון), ובחוץ התגלה עולם קורס תחת כאוס המגפה, שכמוה לא ידענו מאות שנים. המערכת האוניברסיטאית בארץ ברובה לא הייתה מוכנה לאתגר כזה - מעט מאוד תכניות וקורסים נלמדו בשיטה של הלמידה המקוונת (למעט האוניברסיטה הפתוחה), ורק בשנים האחרונות התחיל המל"ג לעודד ולתמרץ את המוסדות בכיוון זה. לא רק האקדמיה הישראלית סבלה, אלא העולם האקדמי כולו. לפי אונסק"ו, 87% מאוכלוסיית הסטודנטים העולמית ב-165 מדינות סבלו מסגירת מערכות החינוך במהלך משבר הקורונה. על פי דו"ח של ה-OECD, כל שבוע של סגירת מוסד אקדמי שווה לאובדן של 28 שעות מתוכנית הלימודים שהם 2.9% מחינוך החובה הנלמד במשך שנה.

מחקר חדש אותו ביצעו חוקר למידה מרחוק (קרוב ל-20 שנה) ד"ר מרסלו דורפסמן והפסיכולוג החינוכי והחברתי פרופ' גבריאל הורנצ'יק - מרצים וחוקרים ותיקים בביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית, ופורסם במגזין המדעי "Education and Information Technologies", ניסה לבחון את ההתמודדות של המרצים והמרצות עם סביבה שהייתה להם זרה עשרות שנים – הזירה המקוונת, והקשיים טכניים לצד ההסתייגות הפדגוגית ואף האידאולוגית שהציפו את השיח האוניברסיטאי בכלל והמחלקתי בפרט. "כחוקרים באוניברסיטה, היינו מודעים לעשרות מחקרים באוניברסיטה ומחוצה לה, העוסקים בהיבטים השונים שהקורונה פגעה בהם, אך מעט הם המחקרים על מרצים באוניברסיטה וההשפעה של COVID 19 על הפרקטיקה שלהם", ציינו חוקרים.

בשלב הראשון, החוקרים הקימו צוות מחקר שכולל שותפים מאוניברסיטאות שונות בעולם - ארה"ב, גרמניה, שוויץ, וארגנטינה. הצוות פיתח שאלון למחקר כמותני ופרוטוקול לצורך השלב של המחקר האיכותני. קבוצת המדגם כללה מאות ממורי האוניברסיטה העברית. המחקר כלל שלושה חלקים - בחינת ההוראה הקונבנציונאלית לפני סגר הקורונה הראשון, בחינת ההוראה במהלך הסגר - שיא המשבר, והוראה (המשוערת) לאחר סיום הסגר. בחלק הראשון נדרשו הנבדקים לתאר את שיטות ההוראה והשימוש שלהם בטכנולוגיות, בחלק השני נשאלו הנבדקים לגבי היכולת שלהם להתמודד עם המצב החדש שנכפה עליהם בהנחה שכל הקורסים שלהם עלו לסביבה הדיגיטלית, ובחלק השלישי של הסקר הם נשאלו לגבי "היום שאחרי". דרך השאלון ניסו החוקרים לבחון  האם מצב חרום יכול לגרום לשינויים משמעותיים (לטובה) בהוראה או, במילים אחרות, האם מצב חרום יכול "לעשות את העבודה" של שנים על גבי שנים של השקעה ועבודה מאומצת שבסוף לא הביא את המרצים למחוז חפצם - מעבר ללמידה מקוונת. כ-250 מרצים ענו על השאלון.

בסוף השאלון התבקשו המורים לציין האם הם מוכנים להשתתף בשלב נוסף - מחקר איכותי, ראיון עומק בן כשעה שמטרתו הייתה להרחיב ולהעמיק את הממצאים שהתקבלו במסגרת השאלון. כ-110 השיבו בחיוב, ומתוכם נבחר מדגם של 15 משתתפים על פי התפלגות שני משתנים - ותק ותחומי הוראה. כל מורה התייחס באופן ספונטני להיבטים המרכזיים של הוראתו - הדגשים, החששות והשימוש בטכנולוגיות לפני משבר הקורונה ובמהלכו.

בתחילת המחקר עסקו החוקרים בטיפולוגיה של מרצים. לקבוצה הראשונה שמצאו הם קראו "הנלהבים" (Enthusiastic teachers), מורים שהמשבר "חשף בפניהם עולם ומלואו". עבור מרצים ומרצות מקבוצה זו, ההוראה מרחוק הייתה חוויה חדשה לגמרי, לא מוכרת. המורים "הנלהבים" מיקדו את מאמציהם בשליטה בטכנולוגיות, כך שיוכלו להעביר את שיטות ההוראה הקודמות שבהן השתמשו לסביבות חדשות וירטואליות או כדי שיוכלו ליישם שיטות חדשות בעתיד. כמה מהמורים "הנלהבים" ציינו בראיונות שלהם כי חוויית ההוראה מרחוק גרמה להם לירידה של מחסומים פסיכולוגיים, ויש שהסבירו כי שיטה שרכשו ניפצה להרבה מהם דעות קדומות. חלק מהם, לדבריהם, נאלצו "לנהוג במכונית" שאף פעם לא עלו אליה, אך לצערם הם עדיין לא הפכו ל"נהגים עם רישיון".

לצד הנלהבים, ניתן לזהות את קבוצת "המנוסים" (Experienced teachers), מורים ומורות הרואים בכלים הדיגיטליים נגישים ונוחים לשימוש. מורים אלה לא הכירו בהכרח כלים דיגיטליים רבים מדי לפני משבר הקורונה, רובם היו צריכים ללמוד את הכלים החדשים שהציעה האוניברסיטה – בהם הזום וה-Panopto - אך ברור מהרקע האישי שלהם שהם היו בעלי אוריינות דיגיטלית ברמה גבוהה, ולכן הצליחו ללמוד בקלות את הכלים הטכנולוגיים החדשים.

הקבוצה השלישית שהוגדרה הייתה זו של "הזהירים" (Cautious teachers), המורכבת ממורים שלא התלהבו להשתמש בכלים טכנולוגיים חדשים במהלך המשבר, ושלא היו פתוחים לאפשרות או רוצים להשתמש בכלים מקוונים בעתיד, לא בפרק זמן קצר וכנראה שלא בפרק זמן ארוך לאחר חלוף המשבר. דוגמה לכך ניתן למצוא בשיחה עם שולמית (שם בדוי, גם השמות הבאים שיצוינו בדויים): "זה לא עבד בכלל, שיטת ההוראה החדשה הזו, בשום אופן, למרות שאני... הייתי מוכנה לשנות את זה [פורמט ההוראה שלי], [היה] שיתוף פעולה אפסי. אפס. אז ויתרתי".

המורים "הנלהבים" היוו כ-40% מכמות הנבדקים והנבדקות, בעוד שהמורים "הזהירים" היוו כ-30% מסך כל הנבדקים, וכ-30% הנותרים היו מורים "מנוסים". "קיימים באוניברסיטה העברית, וסביר להניח שגם באוניברסיטאות אחרות, כ-30% מרצים "מנוסים" שקרוב לוודאי, אחרי המשבר, ההוראה שלהם בפרט וההתנהלות שלהם בכלל תשתנה לטובת המערכת והסטודנטים. וחשוב מזה, יש פוטנציאל של עוד כ-40% מרצים "נלהבים" שעשויים גם להתקדם לכיוון של שינויים משמעותיים ושימוש מושכל של הסביבות הדיגיטליות שעומדות לרשותנו", ציינו החוקרים בעקבות ממצאיהם.

אחד הממצאים המרתקים ביותר נגע לתגובות הראשוניות של הנבדקים במעבר מהכיתה להוראה מקוונת. המורים דיווחו במחקר בעיקר על תגובות רגשיות קשות כגון שיתוק, פאניקה, פחד, ייסורים ודאגה, בעקבות שינוי שיטת ההוראה. לדוגמה, המרצה מיכל ציינה: "כן, אני די חששתי מהמצב הזה, במיוחד בגלל שיש לי שבעה ילדים שהיו לי בבית בתקופה ההיא, והיה צריך גם איכשהו להסתדר ולהעסיק אותם ולעזור להם עם הלמידה שלהם מרחוק גם", ומיטל הוסיפה: "רציתי להיות מוכנה לא לעשות "פאשלה" בפני התלמידים... איזה כיף שפתאום אני לומדת משהו טכני ש-וואי! זה עולם של העתיד ונותנים לי זמן, מביאים לי הכשרות, ואני יכולה לשאול שאלות טיפשיות".

אחד הנושאים שהדאיגו במיוחד את רוב המרואיינים הייתה בעיית המצלמות בכיתה, או כפי שהמרצה יעל סיפרה: "זה היה מבחינתי האסון. כלומר, לשבת מול הקוביות האלה זה גמר אותי. אני הרגשתי שזה משפיל וזה פשוט נורא. זה היה נורא ולסטודנטים... תודה לאל, היו לי תמיד שלושה-ארבעה נחמדים שהיו איתי והם היו לא נחמדים כי אני ביקשתי ואני התחננתי, תפתחו את המצלמות, ביקשתי שמישהו אם יש לו בעיה בבקשה שיודיע לי מראש שהוא לא יכול לפתוח את המצלמה".  המורה מיכל הוסיפה: "אני לא רואה את הסטודנטים מולי, אני פחות חשה אותם, פעם ראשונה שאני עושה את זה - פחדתי שאולי הם לא יבינו [אותי] מספיק טוב בצורה כזאת ופחדתי שבסוף אני ארגיש לא הוגנת עם המבחן שאני נותנת [בסוף הקורס]".

במילים אחרות, העובדה שהתלמידים - לפעמים רובם - שמים את המצלמות שלהם בזמן השיעור במצב כבוי גרמה לתחושת כישלון של המרצים או להרגשה רעה מאוד. כאשר התלמידים הפעילו את המצלמות שלהם הדבר נחווה על ידי מורים כסימן להצלחה. ומארק הוסיף: "בסוף כשהסטודנטים והסטודנטיות] הציגו את הפרויקטים [שלהם] בפעם האחרונה, עשינו פגישות עם הקבוצה, ואז כולם היו עם מצלמה פתוחה כמובן, לא היה אחד שהעז לכבות [אותן] וזה היה מאוד אפקטיבי, זה היה מאוד יפה, כי הם העבירו מצגת גם בזום וכל אחד עבר ו... היו עבודות מאוד מאוד יפות".

מה לגבי מחקרי המשך? "המשך המגיפה והשלכותיה הביאו את האוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה בפרט, ואת מערכת החינוך בכלל, להסתגל למצב שהפך לסוג של 'חירום שגרתי'. בהתחשב במצב זה, שלב שני עתידי של המחקר שלנו יכול לבחון את ההשפעה של מצב חירום זה על הסמסטרים שהחלו מאוקטובר 2020 ועד היום, כאשר, בניגוד לסמסטר הקודם, היה מספיק זמן למורים להכין את שיעוריהם המקוונים, כשהמורים היו בעלי ניסיון בהוראה מקוונת בתנאי משבר. נרצה לבחון את ההוראה במצב כזה ובעיקר את השאלות כיצד התכוננו המורים לפני השיעורים המקוונים? באילו שיטות הוראה הם השתמשו? מה למדו מהשלב הקודם של המגיפה, וכיצד הם מאפיינים כעת את המגיפה כולה והשפעתה על יכולותיהם הפדגוגיות", ציינו החוקרים.

למאמר המדעי: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34366690/

לפרסומים בתקשורת: ynet, ערוץ 7,

קראו פחות
tel aviv. by alon sin moshe, hebrew university

מחקר: הסגר שהוטל בשל משבר הקורונה שיפר משמעותית את איכות האוויר בישראל

25 אוגוסט, 2021

קרא עוד
מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית על שני מחוזות בעלי זיהום אוויר מהגבוהים בישראל, גוש דן וחיפה, תוך התחשבות בתנאים מטאורולוגיים, חושף לראשונה את האפקט של הפחתה משמעותית בפעילות המשק על איכות הסביבה. ממצאי המחקר חשפו כי התרומה היחסית המרבית של הסגר לסך השינוי במזהמים הייתה עד 26%, ויחד עם התנאים המטאורולוגיים עד 47%

סגרי הקורונה הביאו לצמצום חד ודרסטי בתחבורה יבשתית, ימית ואווירית, ובפעילות תעשייתית, ולכן חלה ירידה בזיהום האוויר ברחבי ישראל ואף במדינות אחרות – על כך אין עוררין. אולם מה היקף וגודל הירידה הזאת, ומה ההשפעה של כל תקופת הסגר על איכות האוויר שאנו נושמים? מחקר חדש אותו ערכו שני חוקרים מהאוניברסיטה העברית - ד"ר שרית אגמי מהמחלקה לכלכלה ופרופ' אורי דיין מהמחלקה לגאוגרפיה, שהתפרסם במגזין המדעי Atmospheric Environment, עסק בבדיקת ההשפעה של הסגר הראשון (בתאריכים 2.5.20 - 8.3.20) בשל הקורונה על זיהום אוויר בישראל, תוך התחשבות בתנאים מטאורולוגיים שגם הם בעלי השפעה על כמות הריכוזים עצמם. המחקר התמקד באזורי גוש דן וחיפה, שני מחוזות בעלי זיהום אוויר גבוה בארץ. שני המחוזות כוללים פעילות תחבורתית ותעשייתית, כאשר זיהום אוויר בגוש דן נתרם בעיקר מתחבורה, בעוד שבחיפה הוא בעיקר בשל פעילות תעשייתית. היכן נרשמה ירידה משמעותית יותר בזיהום האוויר?

המחקר כלל שני שלבים. בשלב הראשון נבדק ההבדל בממוצע ריכוז המזהמים ב-2020 בתקופת הסגר, בהשוואה לממוצע בתקופה המקבילה ב-2019. בשלב השני נבחן אפקט הסגר על סך כמות המזהמים, וכן הערכת אפקט זה כאשר מוסיפים את השפעת התנאים מטאורולוגיים אשר שררו בזמן הסגר. החישובים בשלב הראשון הראו ירידה משמעותית בריכוז כלל המזהמים באוויר, למעט עלייה בריכוז האוזון. באופן ספציפי, נרשמה ירידה בחלקיקים באוויר שקוטרם קטן מ-2.5 מיקרומטר (PM2.5), המכונים חלקיקים נשימים עדינים המסוגלים לחדור לריאות, בשיעור של 18% בגוש דן, ו- 10% בחיפה. כמו כן, הייתה ירידה של  19% בפחמן חד-חמצני בגוש דן, שמקורו העיקרי כיום הוא בעיקר ממנועי רכבים השורפים פחמימנים כבנזין, לעומת ירידה של 4% בחיפה. הסיבה המסתמנת לירידה הגבוהה יותר בשני מזהמים אלו בגוש דן לעומת חיפה היא כי זיהום האוויר בגוש דן נובע בעיקר מתחבורה לעומת חיפה.

עבור תחמוצות החנקן) סך החנקן החד חמצני והחנקן הדו-חמצני) המגדילות את הסיכון למחלות בדרכי הנשימה - בחיפה נרשמה ירידה של 46% בריכוז החנקן דו-חמצני, לעומת ירידה של 40% בגוש דן, אך בשאר תחמוצות חנקן אובחנה ירידה דומה בריכוזים בחיפה ובגוש דן. לדוגמה, גפרית דו חמצנית (SO2) הנפלטת משריפת דלקים פוסיליים המכילים גפרית, כגון פחם, מזוט וסולר - נשרפים בעיקר בתחנות כוח ובתי זיקוק, ומכאן ההסבר לירידה המשמעותית של 57% בריכוזה בחיפה לעומת ירידה מתונה הרבה יותר של 14% בגוש דן.

תחנות הניטור המוצבות במרכזי האוכלוסייה הגדולים בארץ מודדות מזהמי אוויר אלו באופן רציף. קיימים שלושה סוגים של תחנות ניטור זיהום אוויר - כלליות, תחבורתיות ותעשייתיות. בהשוואת הירידה של כמות ריכוזי המזהמים לפי סוגי תחנות, הירידה הגבוהה ביותר נמדדה בתחנות התחבורתיות. כמו כן, בתהליך כימי מורכב הנקרא טיטרציה נצרכות תחמוצות חנקן להיווצרות האוזון, ולכן דעיכת ריכוזי תחמוצות החנקן בתקופת הסגר אופיינה בעלייה בריכוז האוזון בשיעור של 5% ו-13% בחיפה ובגוש דן בהתאמה. תוצאות צמצום פעילות כלל המשק והשפעתם על ריכוזי האוזון אינה מפתיעה, לטענת החוקרים, שכן תוצאות קרובות לממצאים שהתקבלו במחקר הנוכחי ניתן לקבל בארץ גם בסופי השבוע, במהלכם התחבורה מצומצמת יותר (הציבורית, לדוגמה, אינה פועלת).

עד כמה משפיעים הגורמים המטאורולוגיים על הממצאים? החישובים מהשלב השני של המחקר הראו כי אפקט הסגר בלבד מבחינת השונות המוסברת של כמות הריכוזים היה גדול יותר בגוש דן לעומת חיפה, ברוב תחנות הניטור שנלקחו בחשבון. למרות זאת חשוב לציין כי האפקט הבולט ביותר היה אפקט הסגר על ריכוז הבנזן (תרכובת אורגנית רעילה ומסרטנת, המגיעות מגזי הפליטה של הרכב ואזורי תעשייה), עם שונות מוסברת של 39% בשכונת הדר בחיפה. להוציא את האפקט על בנזן, האפקט בשאר המזהמים היה לכל היותר 26%. אלא שעם הוספת תנאים מטאורולוגיים (טמפרטורה, מהירות וכיוון רוח) אשר שררו בזמן הסגר עולה סך התרומה היחסית של הסגר, ונעה בין 47%-7% בחיפה, לעומת 41%-3% בגוש דן. כלומר, הירידה החדה בתחבורה ובפעילות תעשייתית הסבירה עד 26% בלבד את הירידה בכמות ריכוזי המזהמים, אך תוספת התנאים המטאורולוגיים מצביעה על שינוי משמעותי באפקט הסגר, הבא לידי ביטוי באחוז השונות המוסברת אשר כמעט והכפיל עצמו, והגיע לשיעור דרמתי של 47%.

"למיטב ידיעתנו מחקר זה הינו הראשון אשר בוצע בארץ על מנת להעריך בצורה כמותית את השפעת הסגר על איכות האוויר", מסכמים החוקרים. "תוצאות מפתיעות אלה, הבליטו את הנחיצות לבחון במחקר המשך, את ההשפעה של תחבורה ותעשייה בצורה נפרדת, וכן לתת דגש בפירוט יתר של התנאים המטאורולוגיים הנילווים בעיתות בהם קיים סגר אשר משפיעים מאוד, כפי שהצביע מחקר זה, על השינוי בריכוז המזהמים בסביבה של מרכזים אורבניים גדולים כפי שהתקבל בחיפה ובגוש דן".

 

למאמר המדעי המלא: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1352231021004490

לפרסום בתקשורת: מעריב, אייס, News1ערוץ 7שלושה שיודעים - כאן תרבות

קראו פחות
covid-19 vaccine. by hakan nural, unsplash

מבצע חיסונים - אולם עצמאות / מקסיקו

19 אוגוסט, 2021

קרא עוד
ביום ראשון הקרוב, ה- 22.08.2021  בשעות 10:00 עד 12:00, יתקיים מבצע חיסונים באולם העצמאות, קמפוס הר-הצופים.

מבצע החיסונים מכוון לקדם חיסונים לסגל אקדמי ומנהלי בגיל 50 ומעלה (חיסון שלישי) וחיסון ראשון לתלמידי רשות לבינלאומיות (חו"ל, מזרח ירושלים וכדומה).

החיסונים יבוצעו ע"י מד"א ובשיתוף עיריית ירושלים-בי"ס תלמידי חו"ל והנהלת האוני'.

 

למעוניינים להתחסן ביום זה, נדרש להירשם בקישור המובא כאן –

https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScTGYLZZ7XLwRev0gMu4W0BxkzMg8tvOc4X0ZBUZsgY7FAeig/viewform
קראו פחות
בכניסה לתחנת הקורונה. צילום - יוסי זמיר

עדכון קורונה מאת רקטור האוניברסיטה העברית פרופ' ברק מדינה

19 אוגוסט, 2021

קרא עוד
לסטודנטיות ולסטודנטים באוניברסיטה העברית,

לפי החלטת הממשלה, שפורסמה היום, החל מיום רביעי, 18 באוגוסט 2021, גם כניסה לקמפוס לצורך השתתפות בבחינה מחייבת הצגת תו ירוק או אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה שבוצעה במהלך 24 השעות שקדמו להצגתה. מנועי חיסון רשאים להיכנס לקמפוס, בהצגת אישור רפואי על-כך.
אם נחוצה עזרה או הבהרה, בבקשה פנו אל מזכירות החוג.
בריאות טובה וקיץ נעים.
בברכה,                                                                       
ברק מדינה, רקטור.
 
 
 
Dear Hebrew University Students,
 
According to the government's decision, published today, as of Wednesday, August 18, 2021, entry to the campus for all purposes, including for taking an exam, is permitted only to "Green Pass" holders or by presenting a negative Covid-19 test conducted in the 24 hours before entry. Those who for medical reasons cannot be vaccinated may also enter, by showing a medical certificate.
For assistance, please contact the department secretariat.
Good health and enjoyable summer.
Yours,
Barak Medina, Rector.
קראו פחות
intel huji

בזכות הקורונה: האוניברסיטה העברית ואינטל מרחיבות את שיתוף הפעולה לטובת הסטודנטים

8 יולי, 2021

קרא עוד
פרופ' דן מרום, ראש המחלקה לפיזיקה יישומית באוניברסיטה: "כמות הסטודנטים בתוכנית צפויה לגדול משמעותית. ייתכן שבזכות הקורונה נפתרה לנו בעיה משמעותית שהייתה יוצרת קשיים רבים עבורנו בחוג בעתיד". מרצה קורסי מעבדות האלקטרוניקה, גבריאל זיני: "ההצלחה עצומה". אינטל: "שמחים לראות ששיתוף הפעולה ההדוק עם החוג להנדסת חשמל ופיזיקה יישומית מביא לתוצאות"

מגיפת הקורונה אילצה את האוניברסיטאות 'לחשב מסלול מחדש' לגבי שיטות ההוראה והתאמתן למציאות שבה סטודנטים אינם נוכחים בקמפוס לתקופות ארוכות ומסוגרים בביתם. הוראה מרחוק באמצעות 'זום' אפשרה את המשך השיעורים העיוניים, אך קיום מעבדות ההוראה בלימודי ההנדסה ומדעי הטבע היווה מכשול גדול יותר ואילץ פתרונות יצירתיים להעברת הקורסים הניסויים.

במסגרת לימודי הנדסת חשמל באוניברסיטה העברית נדרשים תלמידי שנה ג' לקחת שתי מעבדות אלקטרוניקה, אנלוגית וספרתית (דיגיטלית), המהווים הכשרה בסיסית לכל מהנדס אלקטרוניקה. הפתרון שהגו באוניברסיטה העברית לכל אחת מהמעבדות התבסס על הצטיידות בערכות אלקטרוניקה ייעודיות שהושאלו לסטודנטים לעבודה עצמאית מהבית למשך הסמסטר. ההתנסות הראשונית במעבדה לאלקטרוניקה אנלוגית הוכתרה בהצלחה רבה, ואפשרה לסטודנטים לערוך את הניסויים בביתם עם ליווי מקוון מצוות הדרכת הקורס.

לקראת המעבדה באלקטרוניקה ספרתית, נדרשה השקעה גדולה יותר לאור החומרה היקרה בהרבה. חברת אינטל, המקיימת קשרי תעשייה-אקדמיה הדוקים עם האוניברסיטה העברית בכלל ועם התוכנית בהנדסת חשמל ופיזיקה יישומית בפרט, נרתמה למאמץ ותרמה לוחות FPGA מתקדמים שבאמצעותם ניתן לממש מעגלים ספרתיים ברי תכנות. כרטיסים אלו הושאלו לסטודנטים ואפשרו את קיום ואף שדרוג המעבדה לחומרה החדישה ביותר ואפשרה לתלמידי המעבדה לקיים את מערך הניסויים מהבית ולהתנסות בחומרה העדכנית ביותר. 

מרצה קורסי מעבדות האלקטרוניקה, מר גבריאל זיני, ציין השבוע כי "הלוחות שהשאלנו לסטודנטים הפך את מודל המעבדה ממקום מרכזי אליו כולם מתנקזים לסוג של מעבדה מבוזרת. סיפקנו לתלמידים ערכותFPGA  מהמתקדמות ביותר שיש. באמצעותם הוצאנו את המעבדה מתוך הקמפוס והעברנו את העשייה לבתי הסטודנטים. ההצלחה הייתה עצומה".

האם גם בשנה"ל הבאה ילמדו סטודנטים להנדסת חשמל באמצעות אותם כרטיסים, מרחוק? פרופ' דן מרום, ראש המחלקה לפיזיקה יישומית באוניברסיטה העברית, סיפר כי "עד השנה מספר הסטודנטים בשנתון אופייני בתואר היה כ-40, שהתחלקו לשתי קבוצות שבאו למעבדה בשני מועדים שונים בשבוע. כמות הסטודנטים בתוכנית צפויה לגדול באופן משמעותי לאור השקת התואר החדש בהנדסת חשמל ופיזיקה יישומית, כשהיעד הוא להגיע ל-100 סטודנטים בשנתון. עם כמות עצומה כל כך של סטודנטים, נצטרך לפתוח חמש קבוצות מעבדה כל שבוע, וזה מאתגר את שיבוץ המעבדה בלוח הזמנים הצפוף של התלמידים ומעמיס על צרכי ההדרכה. הפתרון שמצאנו, בסיוע חברת אינטל, יאפשר לקיים בעתיד את אותן מעבדות גם מבתיהם של הסטודנטים. ייתכן שבזכות הקורונה נפתרה לנו בעיה משמעותית שהייתה יוצרת קשיים רבים עבורנו בחוג בעתיד".

נועם אבני, מנכ"ל מרכז הפיתוח אינטל ירושלים: "אנחנו שמחים לראות ששיתוף הפעולה ההדוק עם החוג להנדסת חשמל ופיזיקה יישומית בירושלים מביא לתוצאות. חשיבות זו עצומה למיצוב מדינת ישראל כמרכז עולמי לתכנון שבבים ועקב הדרישה האדירה בישראל למהנדסי חומרה ולמתכנני צ'יפים. השימוש ב-FPGA במהלך הקורס נותן טעימה והכנה טובה לסטודנט. הוא מדמה את שלבי תיכנון הרכיב (צ'יפ) ע"י מהנדס מנוסה במרכז פיתוח, ובכך מכין אותו לשילוב בתעשייה".

לפרסום בתקשורת: ynet, בחדרי חרדים, ירושלמים,

קראו פחות
בתמונה מימין לשמאל: גייל אספר, פרופ' אשר כהן, ד"ר יסמין רביד (מייסדת שותפה בקינוקו) וד"ר אמנון דקל (צילום: איגור פרברוב)

סטארט-אפ שמייצר מזון על משורשי פטריות במקום ה-1 בתחרות סטארט אפ השנה של ASPER-Huji Innovate

15 יוני, 2022

קרא עוד
Kinoko-Tech, שקיבלה את הפרסם במסגרת תחרות "פרס אספר", פיתחה חלבון חדש על בסיס צמחי המבוסס על שילוב של רקמת פטריות אכילה וקטניות, הגדלות בטכנולוגיית תסיסה במצב מוצק

Kinoko-Tech, סטארט-אפ שמייצר מזון על משורשי פטריות וקטניות, זכה בתואר הסטארט אפ של האוניברסיטה העברית לשנת 2022.

הזוכים בפרס הוכרזו השבוע במסגרת מושב חבר הנאמנים ה-85 של האוניברסיטה העברית. הפרס ניתן במסגרת תחרות ״פרס אספר״ של מרכז החדשנות והיזמות באוניברסיטה, וקרן אספר, והוא מהווה לב חדש בחיבור המתבקש בין האקדמיה והתעשייה, שמטרתו לפתח בקרב קהילת הסטודנטים, הסגל והבוגרים של האוניברסיטה העברית את תחום היזמות והחדשנות, מתוך החיבור המתבקש בין האקדמיה לתעשייה.

Kinoko-Tech היא חברת פודטק חדשנית, שנוסדה על ידי בוגרים של הפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית.  החברה מצאה דרך ליצור סופרפוד עשיר בחלבון ללא אלרגנים, העשוי שורשי פטריות וקטניות. Kinoko-Tech פיתחה חלבון חדש על בסיס צמחי המבוסס על שילוב של רקמת פטריות אכילה וקטניות, הגדלות בטכנולוגיית תסיסה במצב מוצק. בסטארט-אפ אמרו כי את החלבון ניתן לבשל בקלות או לערבב במוצרי מזון שונים. החברה מתמקדת בייצור מזון בר קיימא, טעים ומזין ומציעה חלופות טעימות, בריאות וידידותיות לסביבה למקור החלבון ללא אלרגנים כך שכולם יוכלו להשתמש בהן וליהנות מהם.

לתחרות ניגשו 45 סטארט-אפים מתחומי הקיימות, שפותחו על ידי סטודנטים ובוגרי האוניברסיטית העברית וסטארט-אפיסטים עצמאיים שהשתמשו בקניין רוחני של העברית. ההתמודדות בתחרות דרשה שימוש בטכנולוגיות חדשניות ועמידה ביעדי הפיתוח של האו"ם (SDG's). כל מיזם התבקש לפרט אילו מיעדי ה-SDG הוא מנסה לטייב ומהו היקף ההשפעה החברתית - מעגלית ו/או כלכלית - הצפויה מהקמת החברה.

במהלך התחרות נפגשו היזמים עם בכירים בקרנות ההון סיכון המובילות בישראל על מנת לשפר את סיכוייהם לזכות בתמיכה ומימון נוסף וכך את סיכוייהם להגדיל את פעילותם הברוכה. אותם בכירים בקרנות הון הסיכון גם סייעו בבחירת העולים לגמר התחרות.

חמשת הסטארט-אפים שעלו לגמר הציגו היום את המיזמים בפני חברי חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית, המורכב ממנהלים ובכירים מרחבי העולם. והם אלה שלמעשה בחרו את הזוכה. ועדת השיפוט כללה את יו״ר חבר הנאמנים, הראל בית-און, מיכל צור (בוגרת ויזמת וותיקה), גייל אספר (יו״ר קרן אספר) ומשה (״מו״) לוי, מנכ״ל קרן אספר. שאר חברי וועד המנהל הצביעו גם הם והיווה 25% מערך השיפוט.

פרופ׳ אשר כהן, נשיא האוניברסיטה, ציין כי: "האוניברסיטה העברית הפכה בשנים האחרונות למקור משמעותי של הנבטת חברות במגוון רחב של תחומים. אין ספק שהידע והכלים שהתלמידים והתלמידות שלנו רוכשים כאן, בעברית, מעניקים להם את היכולת להוביל את הדור הבא של יזמים טכנולוגיים שיובילו את הקידמה האנושית, בייחוד בכל הקשור לנושא הקיימות וההתמודדות עם משבר האקלים".

גייל אספר, יו״ר קרן אספר, הוסיפה: אנו מעודדים חברות וסטארט-אפים נוספים לפעול על מנת ליצור אימפקט חיובי על החברה והסביבה בהן אנו חיים באמצעות טכנולוגיות חדשניות. בעזרת פרס אספר אנו שמחים מאוד להביע את הערכתנו ותמיכתנו ביזמים החדשניים אשר פועלים ליצירת עתיד טוב יותר למען האנושות".

ד״ר אמנון דקל, מנכ״ל מרכז החדשנות של האוניברסיטה העברית, בירך ופירט על הנימוקים לזכייה: "כל המיזמים שראינו מהווים את חוד החנית של החיבור בין מיזם עסקי ובין הצורך והרצון לשפר את העולם שבו אנו חיים. מיזם עסקי שיכול לקיים את עצמו תוך שהוא מתקן את העולם הוא מודל חשוב ומבשר את הבאות בעולם הקיימות. אנו גאים במיזמים שהשתתפו בתחרות ומחכים לראות את קבוצת החברות שיתחרו בשנה הבאה".

ארבעת הסטארט אפים הנוספים שעלו לגמר: Daika wood - פיתחה דרך למחזר פסולת עץ והפיכתו לחומר גלם טבעי ובטוח לתעשיות רבות, תוך שמירה על תכונותיו המקוריות כמו חמימות ואקוסטיקה; Antidote היא קופת החולים הווירטואלית הראשונה ומטרתה לתת שירות ללקוחות לא מבוטחים. טכנולוגית החברה המבוססת על בינה מלאכותית המעניקה כיסוי בריאותי בפחות ממחצית העלות של האלטרנטיבות הקיימות, מה שהופך אותה לביטוח הבריאות הזול בארצות הברית; Diptera.ai יצרה שיטה ממוקדת וידידותית לסביבה להדברה מפני יתושים; Immunyx Pharma פיתחה גישה מהפכנית לטיפול בניוטרופילים, אוכלוסיית תאי החיסון הגדולה ביותר, באמצעות טכנולוגיה חדשנית. החברה מציעה שינוי כללי המשחק בכל הקשור לסיוע למיליוני חולים להתגבר על מחלותיהם.

קראו פחות
צילום: ריקי רחמן

קומנדו קיימות: מאות סטודנטים וסטודנטיות ירושלמים התגייסו כדי למצוא פתרונות למשבר האקלים בהאקתון קיימות נושא פרסים שנמשך 27 שעות רצופות

19 דצמבר, 2021

"אנו מאמינים ששילוב של מדע, הנדסה ועיצוב, תחומי המומחיות של שלושת שותפי המאגד הירושלמי - JLM-Impact - ייצרו סינרגיה שתעזור לפתור חלק מהבעיות הגדולות שמאתגרות את האנושות בעתיד הקרוב"

משבר האקלים הוא סוגיה בולטת ומרכזית בדיון הציבורי בשנים האחרונות, לאור ריבוי אירועי קיצון כמו בצורות, שיטפונות, שריפות ומזג אוויר קיצוני. מדינות רבות, בכללן ישראל, והחברות הגדולות והמתקדמות בעולם מנסות להגות פתרונות למשבר האקלימי – אבל אולי הפתרון יגיע דווקא מסטודנטים ירושלמים מצטיינים?

הזוכה בתחרות

20,000 ₪ לזוכה בתחרות פינטק של המרכז ליזמות בבית הספר למנהל עסקים ובנק מזרחי טפחות

7 דצמבר, 2021

קרא עוד

"גישה חדשה למסחר במניות תוך העברה ותרגום טעמים, העדפות ומידע מהרשתות החברתיות של המשתמשים להשקעות מיטביות" 

היזמת יולי לוביש זכתה בפרס בסך 20,0000 ₪ בגמר תחרות הפינטק "הגורם האנושי בבנקאות דיגיטלית" של מרכז גרשון לפינטק ליזמות בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית ובנק מזרחי טפחות. לוביש הציגה גישה חדשה למסחר במניות תוך העברה ותירגום טעמים, העדפות ומידע מהרשתות החברתיות של המשתמשים להשקעות מיטביות. דיקאן הפקולטה למנהל עסקים פרופ' ניקול אדלר אף הציעה לזוכה, מלגת לימודים לתואר שני במנהל עסקים במגמת פינטק. 

התחרות עצמה החלה בחודש יוני, בהשתתפות כחמישים יזמים שהציעו מעל שלושים יוזמות. אל הגמר שהתקיים בסוף חודש נובמבר עלו  עשרה מתמודדים ומתמודדות, לאחר שעברו סדנאות, הרצאות, קבלת משובים מבכירי הבנק ועוד. בין שופטי התחרות היו פרופ' ניקול אדלר דיקן בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, איילה חכים מנכ"לית החטיבה הטכנולוגית בנק מזרחי טפחות ופרופ' דודי גרשון מייסד מרכז גרשון לפינטק בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית ועוד. 

מעניין לציין שכ- 65% מהיוזמות שהשתתפו בתחרות הגיעו מסטודנטים, או בוגרים של האוניברסיטה העברית, חלקם תלמידי MBA  בבית הספר למנהל עסקים. הם הציגו יוזמה לתמיכה באנשים המתקשים עם טכנולוגיה ע"י תומכים טכנולוגיים ייעודיים, התאמת ייעוץ פנסיוני באופן מותאם אישית ללקוח, עיצוב מחודש של אפליקצית הבנק, מערכות ייעוץ אינטראקטיביות למשכנתאות, הלוואות בקליק, יצירת תקשורת אפקטיבית ועוד. 

בתמונה- תרי ישכיל,  סמנכ"ל חטיבת שיווק פרסום ופיתוח עסקים מזרחי טפחות, יולי לוביש, הזוכה בתחרות הגורם האנושי בבנקאות דיגיטלית, פרופ' דוד גרשון, מייסד מרכז גרשון לפינטק בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית ואופירה אליאב, מנהלת מרכז גרשון לפינטק

בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית מוביל את תחום הפינטק באקדמיה על ידי מגוון פעילויות  ויוזמות המיועדות לפתח את התחום, להעמיק את הידע והכלים לעוסקים בו, וליצור  אימפקט בעולם העסקי.  

"מרכז הפינטק מספק פלטפורמה מצויינת לחדשנות ויזמות. מעבר לכך שקיבלנו רעיונות מצויינים, התחרות שערכנו עם בנק מזרחי טפחות סייעה לרבים לעשות את הצעד הראשון לכיוון יזמות " אמר פרופ' דודי גרשון. 

קראו פחות
צילום: דריה איטקיס

חורשים ביחד: סטודנטים מהפקולטה לחקלאות ודיירי בית אבות ברחובות מטפחים גינה קהילתית משותפת

30 נובמבר, 2021

קרא עוד
מיזם סביבתי וחברתי פרי שיתוף פעולה של היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים, עיריית רחובות וסטודנטים מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה המחבר בין צעירים לוותיקים בעיר רחובות ותורם לשיפור פני העיר. "בזכות המיזם כל הזיכרונות הטובים מהקיבוץ שוב חוזרים אליי"

במהלך השנה, החלה היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים והפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית בשיתוף עיריית רחובות, במספר מיזמים קהילתיים שנועדו לחזק את הקשר בין הפקולטה לקהילה. שיתוף הפעולה עם הדיור המוגן הובל על-ידי איטל בציר אלשיך, מחזיקת תיק פיתוח בר-קיימא ותיק יזמות וחדשנות בעיריית רחובות, ושיתוף הפעולה עם העירייה הובל על-ידי מחלקת משאבי קהילה באגף לשירותים חברתיים, בסיוע ד"ר רוני באום.

אחד מהמיזמים החברתיים שיצא לדרך בשנה הנוכחית הינו מיזם של גינות קהילתיות ברחבי העיר. המיזם מובל על-ידי סטודנטים של הפקולטה לחקלאות במסגרת קהילת מטע, מחלקת גינון ועבודה סוציאלית. הסטודנטים, ביניהם עומר מאיר, דריה איטקיס, דניאל שאנני, מיכל מנס ורינת קפלן, אמונים על יצירת קשרים בין חברי הקהילה, הדרכת התושבים בנושאי גינון ותחזוקת גינה קהילתית ושיפור פני העיר. "כיום אין בכלל גינות קהילתיות ברחובות, ולאחר דיונים ארוכים עם העירייה הצלחנו להוציא את הפרויקט לפועל", מספר דניאל שאנני, מקבוצת הסטודנטים שהקימו את המיזם, "המטרה היא ליצור קהילה עירונית רבת משתתפים, המשלבת בין הסטודנטים ותושבי העיר, אך גם מעניקה להם התנסות מעשית בחקלאות בכלל ובחקלאות עירונית בפרט".

תושבי העיר הוותיקים שייקחו חלק במיזם ייפגשו עם הסטודנטים בגינות על בסיס שבועי ויעבדו את האדמה. אסתר גיל, דיירת בית האבות "לב רחובות", שיתפה: "אני אדם של טבע, שאוהב לגעת באדמה, לעבד ולגדל צמחים, וזה מרגש אותי. עבדתי בגינות בקיבוץ, הייתי אחראית על גינת הוורדים ובזכות המיזם כל הזיכרונות הטובים מהקיבוץ שוב חוזרים אליי". דיקן הפקולטה לחקלאות, פרופ' בני חפץ, מוסיף כי "באקדמיה רואים חובה מוסרית לתרום חזרה לקהילה ממנה צמחנו ושמחים על כל קשר עם העיר רחובות. המיזמים החדשים מצטרפים למיזם ותיק שלנו אל מול קהילת יוצאי אתיופיה בעיר – 'חקלאים ישנים בארץ חדשה', ולפרויקט חדש של הדרכת תלמידי תיכון לבגרות בתחומי ה-Food Tech והAgri. Tech-".

כלל המיזמים שנרקמים בקמפוס רחובות, עבור אוכלוסיית העיר מיועדים לאוכלוסיות שחוות קושי רגשי, כלכלי, חברתי או פיזי. התוכניות מתווכות על-ידי צוות היחידה למעורבות חברתית, ומועברות בסיוע סטודנטים שלומדים בפקולטה ברחובות. יפעת כהן חדד, מנהלת היחידה למעורבות חברתית באוניברסיטה, מברכת על השותפות ואומרת כי "החזון של היחידה הוא להפוך את האחריות החברתית והתרומה לקהילה לחלק בלתי נפרד מחוויית הלימוד של כל סטודנטית וסטודנט באוניברסיטה העברית. יש צימאון משותף למפגש וחיבור שללא ספק יכולים להניב ערך משמעותי לעיר, לקהילה ולסטודנטים. הפקולטה ברחובות נרתמה למהלך ואף יעדה לכך תקציב ואנחנו מקווים ששיתוף הפעולה יתחזק ויתרחב למיזמים נוספים בעתיד".

 

לפרסומים בתקשורת: mynet רחובות, 08news

קראו פחות
הדמייה בתלת ממד של המכשיר. צילום באדיבות מתן עוז

הסוף לפציעות חמורות כתוצאה מנפילות באמבטיה? סטודנטים פיתחו מכשיר אזעקה ייחודי למבוגרים

1 יולי, 2021

קרא עוד
במסגרת האקתון אקדמי שהתקיים לאחרונה בביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית, פותח מכשיר שיוכל לזהות מצבי מצוקה הנגרמים בשל נפילות בחדרי אמבטיה ובשירותים

האקתון ייחודי שנערך לאחרונה בביה"ס למדעי המחשב באוניברסיטה העברית, התעמק במציאת רעיונות יצירתיים ומיזמים חדשניים בנושא 'פוסט קורונה - היום שאחרי', איך מקלים על החזרה לשגרה וכיצד מתמודדים עם בעיות חברתיות שהתעוררו בעקבות משבר הבריאותי העולמי. כמו כן, לנוכח מבצע "שומר החומות", התמקדו חלק מהמיזמים במציאת פתרונות לבעיות שמעורר המצב הביטחוני ומצבי חירום באופן כללי.

במסגרת התחרות השתתפו לא פחות מ-200 סטודנטים, שחולקו ל-40 קבוצות, בנוסף למנטורים רבים מחברות בולטות בתעשייה, שחלקם נוסדו באוניברסיטה העברית - לייטריקס, מובילאי, אורקם, סינמדיה, אלביט, סמסונג וטאבולה. במקום הראשון זכה מוצר שפותח על ידי קבוצת סטודנטים הנקרא "L.S.S - Life saver sensor", מכשיר שנועד להזעיק סיוע מציל חיים למבוגרים וקשישים, שנמצאים במצוקה בחדר האמבטיה או בשירותים, בעקבות נפילות שעלולות להסתיים בפציעה חמורה או במוות.

הצוות כולל את הסטודנטים לתואר ראשון בהנדסת חשמל ומחשבים מביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית: מנהל המוצר מפתח תוכנה וחומרה מתן עוז, מפתח התוכנה רועי רייטר, מפתחת התוכנה מעיין בלוך ומפתח התוכנה מתן הירשהורן; יחד עם סטודנטית לתואר משולב במדעי המחשב ובעיצוב תעשייתי מהאוניברסיטה העברית ובצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים - גיל רוזנברג. הצוות זכה בפרס על סך 10,000 שקל.

מתן עוז סיפר השבוע כי "במהלך הקורונה נחשפתי לסיפור מחריד על אדם מבוגר שנפטר לאחר שהחליק במקלחת. בגלל הריחוק החברתי ומגבלות הקורונה גילו אותו רק לאחר מספר ימים, כשהוא במצב של ריקבון מתקדם. המקרה הזה זעזע אותי כל כך, ולכן החלטתי לצלול למספרים ונדהמתי לגלות שכ-80% ממקרי הנפילות של מבוגרים בגילאי 65+ קרו בשירותים ומהמקלחת. מדובר בכ-244 מיליון פציעות בשנה ברחבי העולם. בנוסף, ידוע כי שברי נפילה בקשישים עולים מיליארדים רבים של דולרים למערכות בריאות ולמכוני השיקום ברחבי העולם. מספר מקרי המוות כתוצאה מנפילות שכאלה מטריד לא פחות. זה נושא שחייבים לפתור".

עוד סיפר הוגה המיזם כי "מבוגרים מתמוטטים לבד בבתים ואין מי שיזעיק להם עזרה. כל דקה קריטית, סיוע חברתי מהיר מציל חיים. לצערנו, חלק מהמכשירים היום לא מותאמים ולא מתאימים לגיל השלישי – צמידים או כפתורי מצוקה דורשים אקטיביות, אך מבוגרים רבים שוכחים לשים אותם, מורידים אותם במקלחת מחוסר נוחות, ולעיתים אף לא מסוגלים ללחוץ על כפתור המצוקה בגלל חולשה. בנוסף, המחירים שלהם גבוהים. כששמעתי לראשונה על ההקאתון בבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה, ועל ההקשר שלו לקורונה ולריחוק חברתי, ידעתי, הבנתי ורציתי לפתח את המוצר דרך התחרות". 

המוצר שהוצג דרך ההאקתון פשוט, זול ונוח לתפעול, ונועד לנטר מצוקה על סמך זיהוי התמוטטות באמצעות חיישני תנועה - כשהקריאה לעזרה נעשית מרחוק דרך מיקרופון מובנה על המכשיר או באמצעות הפעלה יזומה של הקריאה בלחיצה על לחצן מצוקה. ל-LSS שלושה מצבים: 1. רגיעה – אין אף אחד בשירו-קלחת, 2. דרוך – מישהו נכנס לשירו-קלחת וה-LSS מחפש סימני מצוקה. 3. רגע מצוקתי – א. אזעקה מקומית, מתריעה לסביבה, ולאדם במצוקה על קריאה לעזרה. ב. הזעקת כוחות חילוץ למקום, מוציא הודעה מסודרת הכוללת פרטים רפואיים חריגים, אלרגיות, כניסה בעייתית. ג. התראה לאיש קשר לבחירה. את כל הפרטים ניתן לעדכן מראש דרך אפליקציה אותה ניתן להוריד למכשירים הניידים, שמסוגלת להתממשק ישירות ל-LSS.

מתן הדגיש השבוע כי המוצר אמנם הוצג במסגרת ההאקתון, אולם יש עוד מספר שלבים כדי שאנשים מבוגרים יוכלו להשתמש בו: "הרעיונות שפיתחנו, למרבה השמחה, עובדים. קיימת כיום גרסת בטא למכשיר. כמו כן, יש לנו מחשבות לגבי העיצוב החיצוני שלו והדמייה מסוימת בתלת-ממד. אנחנו מעוניינים לקבל בקרוב הצעות מחברות בתעשייה שיעזרו לנו להוביל קדימה את המוצר לשלב היישומי שלו, פיתוח מסחרי בהיקפים נרחבים של המכשיר".

במקום השני בהאקתון זכו אלקנה פנחס טובי, טימותי הרמן ווגל, אליסה מאיה כהן ומיכה בנימין קינג, בעקבות הפרויקט שלהם Animal friend connector - שעוזר לילדים לרכוש מיומנויות חברתיות בעידן שבו זמן המסך גדל משמעותית. במקום שלישי זכו אמיר גאנם, מחמוד גזמאוי,עומר עיסא, מהא מחאגנה, סיף עליאן בעקבות הפרויקט Senior Buddy - שמקשר בין מתנדבים צעירים ואוכלוסייה מבוגרת או מרותקת בית שמעוניינת בביקור. בפרס חביבי הקהל זכו טדסה טפרה, אחמד אבו קטיש, אניס מוגרבי, אורן בלייכמן ושחף כהן ישר בעקבות הפרויקטEventUs - שנועד לעזור לאנשים לגלות על אירועים בקרבתם במהירות ופשטות. אל טקס פתיחת ההאקתון הגיעו, בין היתר, ראש העיר ירושלים משה לאון; נשיא האוניברסיטה העברית פרופ׳ אשר כהן; מנכ"ל לייטריקס זאב פרבמן ודיקן בית הספר להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית, פרופ' נעם ניסן.

לפרסומים בתקשורת: ynet, כיפה, בחדרי חרדים, פורטל לימודים כחול לבן,

קראו פחות
Photo by Егор Камелев on Unsplash

הולכים בדרכה של SpaceIL: חברת ZzappMalaria שהוקמה על ידי בוגר האוניברסיטה העברית עלתה לגמר תחרות AI XPRIZE ומתמודדת על פרס בשווי 3 מיליון דולר

13 יוני, 2021

גג פנאי

גן עדן על הגג: הפקולטה לרפואה חונכת שטח פנאי מעוצב אדריכלית לסטודנטים על גג בניין הספרייה בקמפוס עין כרם

1 יוני, 2021

הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בעין כרם ידועה באיכותה האקדמית הבלתי מתפשרת ובמצוינות הסטודנטים ואנשי המקצוע שהיא מטפחת תחתיה, אך גם בצפיפות שנגרמת בעקבות מיקומה בקמפוס אוניברסיטאי קטן בצמוד לשטח המרכז הרפואי הדסה. לסטודנטים הלומדים בפקולטה אין הרבה שטחים שמוקדשים לזמן פנאי בהם הם יכולים להירגע בין השיעורים, כיוון שכיתות הלימוד ומעבדות המחקר תופסות את רוב המרחב הציבורי. דיקנית המשנה של הפקולטה לרפואה, ד"ר רונית הראל, בגיבוי של הנהלת הפקולטה, מצאה פתרון יצירתי להיעדר שטחי פנאי לסטודנטים. אין שטח? נקים גינה בגג!

פרח צומח. nikola_jovanovic_unsplash

האוניברסיטה העברית מקימה מרכז כלל-אוניברסיטאי לקיימות

3 מאי, 2021

קרא עוד

במכתב לקהיליית האוניברסיטה הוכרז על החלטתה האסטרטגית של הנהלת האוניברסיטה להציב את תחום הקיימות בראש סדרי העדיפויות ולהקים את המרכז לקיימות. מנהלת המרכז, פרופ' יעל מישאל: "אתגר הקיימות הינו צו השעה ברמה העולמית, והמדע מתגייס כולו להתמודדות עם אתגר זה". כיום, יותר מ-130 מרצים ומרצות באונ' העברית חוקרים, מלמדים ועוסקים בנושאי קיימות, סביבה ואקלים

מרכז כלל-אוניברסיטאי לקיימות, חדש וראשון מסוגו, מוקם בימים אלה באוניברסיטה העברית, כחלק מהחלטתה האסטרטגית של הנהלת האוניברסיטה להציב את אתגר הקיימות הגלובלי בראש סדרי העדיפויות של המוסד האקדמי. הקמת מרכז זה (שכנס להשקתו הרשמית מתוכנן בירושלים בפני סגל האוניברסיטה בקיץ הקרוב) נועדה בין היתר להגביר באופן משמעותי את המחקר וההוראה בנושאי קיימות, תוך עידוד פעילות משולבת חוצת-דיסציפלינות והרחבת הספטקרום המחקרי וההוראתי באופן שישקלל שלל היבטי קיימות רלוונטים. מטרה מרכזית נוספת של המרכז היא לקדם ולהטמיע קיימות מעבר לגבולות האוניברסיטה. לשם כך, המרכז ישתף פעולה עם גורמי תעשייה והסקטור הפרטי, החברה האזרחית, האקדמיה והממשל, בארץ ובעולם, לטובת קידום ופיתוח פתרונות טכנולוגיים, העלאת המודעות הציבורית, מדיניות והטמעה בתחומי הקיימות.

במרכז צפויים לפעול חוקרים בעלי שם, וכן עמיתים ותלמידים לתארים מתקדמים באוניברסיטה. בשלב הראשון, המרכז יפיץ קולות קוראים למימון מחקרים שיקדמו נושאי קיימות, בדגש על שיתופי פעולה בין-תחומיים ובין-קמפוסיים. ראוי לציין כי מעבר להקמת המרכז, מתעסקים כיום מעל ל-130 מרצים ומרצות בנושאי קיימות, סביבה ואקלים במחלקות, בפקולטות ובחוגים ברחבי האוניברסיטה.

אתגר הקיימות העומד בפנינו כולל את הרצון לאפשר את המשך קיום החברה האנושית בדור הנוכחי ברווחה, תוך שמירה ואף שיפור רמת החיים לדורות הבאים. מדובר באחד האתגרים המשמעותיים והבוערים שידעה האנושות. על רקע התנאים האקלימיים המשתנים במהירות והשימוש הבלתי מושכל שנעשה בדורות האחרונים במשאבי כדור הארץ, מתגבשת הבנה נרחבת ברחבי העולם באשר לחשיבותה הקריטית של הקיימות ומתהווה פעילות גוברת והולכת לקידומה. בתוך כך, אוניברסיטאות מובילות בעולם התגייסו באופן מרשים לקידום קיימות, בהתאם ליעדי העל לפיתוח בר-קיימא של האו"ם (Sustainable Development Goals – SDGs).

פרופ' יעל מישאל מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית נבחרה לכהן כמנהלת המרכז, ולצידה מונתה ועדה אקדמית שמורכבת מנציגים ונציגות של כלל הקמפוסים באוניברסיטה. במרכז יפעלו גם עמיתים ותלמידים לתארים מתקדמים באוניברסיטה. פרופ' מישאל מסרה כי "אתגר הקיימות הינו צו השעה ברמה העולמית, והמדע מתגייס כולו להתמודדות עם אתגר זה. האוניברסיטה העברית מחויבת ליטול חלק מרכזי במאמץ להציע פתרונות לעמידה ביעדי האו"ם ולמציאת דרכים לניהול אורח חיים בר-קיימא. אחת החוזקות של האוניברסיטה העברית היא שכבר כיום קיימת פעילות מחקרית והוראתית ענפה באפיקים שונים ומגוונים בתחומי הקיימות. נדרשת הרחבה, העמקה ומציאת אפיקיי מחקר חדשים שיתרמו לקידום הידע. באופן חד-משמעי, שיתוף פעולה בין החוקרים ליצירת מחקר בין-תחומי ורב-תחומי, יוביל לפריצות דרך - מכיוון שמגוון מעודד חדשנות, מחזק יצירתיות ומוביל לקבלת החלטות טובה יותר. במקביל לפעילות המחקרית, נפעל ליצירת יחסי גומלין בין האוניברסיטה והגופים הציבוריים הרלוונטיים במדינת ישראל, כך שהידע המחקרי יתורגם להמלצות רגולטוריות ויועבר למקבלי ההחלטות. גישה זו, מחקר חדשני רב-תחומי ובין-תחומי בתחום הקיימות במובן הרחב שיתכתב עם גורמים מדיניים וציבוריים הינו ייחודי".

במכתב שנשלח לאחרונה בנושא זה לקהיליית האוניברסיטה, כתבו נשיא האוניברסיטה, פרופ' אשר כהן, רקטור האוניברסיטה פרופ' ברק מדינה ומנכ"ל האוניברסיטה וסגן הנשיא ישי פרנקל: "רבים מקהילת האוניברסיטה מקדמים את הנושא גם במישור הלאומי. הקמת המרכז האוניברסיטאי נועדה להרחיב, לתכלל ולשכלל את כלל הפעילות בתחום הקיימות כתחום מועדף ובינתחומי כלל-אוניברסיטאי, בהתאם לאתגרים העומדים לפתחנו. אנו פועלים לגייס כספים חיצוניים בהיקפים משמעותיים להמשך פעילות המרכז. אנו קוראים לכם/לכן חברי וחברות הסגל באוניברסיטה, מכלל תחומי המחקר, לבחון דרכים לשלב בפעילות האקדמית והציבורית שלהם היבטים שקשורים לקיימות. מוטלת על כולנו אחריות חברתית וציבורית ראשונה במעלה לתרום תרומה מדעית להתמודד עם האתגר הגדול שמוטל בעת הזו על האנושות".

לפני מספר חודשים הוחלט באוניברסיטה העברית להקים את המרכז לחקר אקלים HUCS (Hebrew University center for Climate Science), בראשו עומדים כיום פרופ' חזי גילדור ודר' אורי אדם. הפרויקט הייחודי מאפשר בפעם הראשונה בארץ לחוקרים מתחומים שונים (מתמטיקה, סטטיסטיקה, פיזיקה, מדעי כדור הארץ, גאוגרפיה, מדע המדינה, חקלאות, מדעי המחשב, ועוד) לשלב כוחות בכדי לפתח מודל אקלימי שיוכל לצפות ולהסביר את השינויים הצפויים להתרחש באזורנו בצורה טובה משמעותית ממודלים קיימים. כמו כן, המרכז מאפשר שילוב של רעיונות ומחקרים וסיעור מוחות בין חוקרים מתחומים שונים סביב נושא האקלים, ויתקיימו בו שיתופי פעולה עם השירות המטאורולוגי ומוסדות שונים בארץ, כדי לקדם את ההבנה של השינויים האזוריים לטובת מקבלי ההחלטות.

 

לפרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/article/SJmPNITDO

קראו פחות
Pillivery

כל הכבוד לכם, "פיליברי"! סטודנטים תרמו לקהילה במהלך משבר הקורונה - וזכו בפרס כספי

21 אפריל, 2021

קרא עוד
ות"ת מקדמת ומתמרצת עשייה איכותית אשר מנצלת את משאבי האקדמיה לטובת סביבתה הקרובה, תורמת לה ומחזקת את השפעות האקדמיה החיוביות על החברה הישראלית. לאור חשיבות הנושא מתקצבת הות"ת שבמועצה להשכלה גבוהה שורה של פרויקטים חברתיים בכ-30 מיליון שקלים בשנה. בנוסף, ועדת ההיגוי בוחרת סטודנטים מצטיינים מהמוסדות השונים, סטודנטים אשר פעלו לאורך כל השנה, התנדבו ופעלו למען הקהילה והפגינו מעורבות חברתית יוצאת דופן בשנה שבה התמודדה ישראל, כמו רוב מדינות העולם, עם מגפת הקורונה. הות''ת מכבדת אותם כעת בפרס כספי. 

מהאוניברסיטה העברית היו אלה נעמה מיטלמן, יונתן אגר, שרון שרייבר, יוגב כהן -  שהקימו את "פיליברי" (Pillivery = Pill + Deliver), יוזמה מקורית של סטודנטיות וסטודנטים לרפואה, אשר בעת הסגר הראשון של מגיפת הקורונה זיהו מהר (עוד לפני מערכת הבריאות הציבורית!) את הצורך של חולים כרוניים בסיכון לקבל את התרופות שלהם מבלי להסתכן ולצאת לבית המרקחת ולהחשף לנגיף. מדובר על מאגר מתנדבים שמטרתו איסוף תרופות לפי מרשם מבית המרקחת השכונתי עבור חולים כרוניים, מדוכאי חיסון, קשישים ושאר קבוצות סיכון, והבאתן עד דלת המטופל. הרציונל - צמצום חשיפתן של קבוצות הסיכון אל גורמים מזהמים, הנמצאים בשכיחות גבוהה בבתי המרקחת. מפתיחת המיזם, גייסו הסטודנטים מעל 150 מתנדבים באזור ירושלים והשרון אשר הגיעו וסייעו למעל 1200 מטופלים ברחבי הארץ (גויס גם רכב חלוקה ייעודי כדי להגיע למרפאות מרוחקות.

נעמה, יונתן, שרון ויוגב, כל הכבוד לכם! 

לפרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/environment-science/article/H1w00DmhUu
 

קראו פחות
cannabis

יום הקנאביס הבינלאומי: הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה מקימה את המתחם המתקדם בישראל ובין היעילים בעולם לגידול ומחקר בקנאביס– מהזרע ועד הצריכה

20 אפריל, 2021

קרא עוד
בשנים האחרונות הולך וגובר הצורך במחקר מדעי מעמיק ורב-תחומי של צמח הקנאביס על מנת לייעל את יצור חומרי הגלם לתעשיית התרופות ולהרחיב את היישומיים גם לתעשיות נוספות המשתמשות בחומרי הגלם שמייצר הצמח.כבר היום מתנהל במספר מעבדות בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות מחקר בנושא גידול הקנאביס, אך על מנת להיענות לצורך ההולך וגדל במחקר אקדמי איכותי בצמח, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית ברחובות מרחיבה את פעילותה בנושא ומקימה מתחם מתקדם ומאובזר לגידול קנאביס – הראשון באוניברסיטה בישראל.

 

המתחם החדש ישמש הן למחקר אקדמי בסיסי והן כמחקר יישומי לחברות מחקר פרטיות ומטרתו תהיה לימוד מקיף על הצמח, גידולו ושימושיו ויכלול שיתוף פעולה של כל הפקולטות ובתי הספר הרלוונטיים באוניברסיטה, כולל כל מכוני המחקר בפקולטה לחקלאות ומכונים נוספים מתחומי הרפואה והרוקחות. פרופ' מנחם מושליון מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות, היועץ המדעי של המיזם, פירט עוד על ייעודו של המתחם: "בגלל ששנים רבות גידול הצמח היה לא חוקי ברוב העולם, יש המון פערי ידע מאוד בסיסיים שצריך להשלים, לדוגמה מהם תנאי ההשקיה הדישון והתאורה האופטימליים לגידול קנאביס? מה הן ואיך ניתן לטפל במחלות והמזיקים של הצמח תוך הפחתת השימוש בהדברה כימית, שיכולה לסכן את משתמשי הצמח בשלבים מאוחרים יותר? בנוסף לשאלות הבסיסיות, כמובן שהמתחם ייתן פתרונות לגנטיקאים השואפים לפתח זנים חדשים שיותאמו למטרות רפואיות שונות וזנים עמידים יותר שניתן יהיה לגדל בקלות באקלים הישראלי ללא צורך במכשור מיוחד וחממות יקרות". בגידול ומחקר הקנאביס יהיו שותפים גם סטודנטים לתואר שני ושלישי בפקולטה לחקלאות, שישלבו את העבודה במתחם עם תחומי המחקר שלהם.

 

לאוניברסיטה העברית יתרון ממשי במחקר קנאביס על המוסדות בישראל וגם על מוסדות רבים בעולם, לאור העובדה שכל שלבי המחקר, החל משלב הזרעים, הקרקע והמים דרך אופטימיזציה של הגידול ועד הניסויים הקליניים בבעלי חיים ובני אדם, נעשה במוסד אחד ועם מינימום בירוקרטיה. בנוסף, מדובר בפעם הראשונה שמוצעת שותפות עסקית פרטית-אקדמית לקידום מחקר ופיתוחים בתחום. במקום שחברות פרטיות יחזרו אחר חוקרים מובילים מהאקדמיה על מנת לקדם את המחקר שהן מקיימות לשימושן, החוקרים המובילים יהיו נגישים לנושא תוך עבודתם האקדמית, עם כל הנגישות למשאבי הידע האדירים שהאוניברסיטה העברית מציעה.

 

לצורך הקמת המתחם, הקצתה האוניברסיטה העברית שטח של כדונם בתוך שטחי הפקולטה לחקלאות ברחובות שיכלול, בין היתר, חממות וחדרי גידול. עתה, האוניברסיטה מחפשת שותף אסטרטגי לפרויקט - יזמים, חברות תרופות, חברות גידול קנאביס, וכל משקיע או גוף אחר בעל ניסיון רלבנטי - אשר יהיה מוכן להשקיע את העלויות הנדרשות לצורך הקמת הקומפלקס, עלויות שמוערכות כיום בסך של כ-10 מיליון שקלים ולהקים את המתחם בצורה המיטבית.

 

לכתבה באתר mako

קראו פחות
צוות מיזם ה-biositter

לדעת (ולהרגיש) כשהילד במצוקה: מיזם שהוצג בהאקתון COMMUNICITY של מאגד JLM IMPACT נועד להזהיר הורים מפני מקרים חריגים בגני ילדים

26 ינואר, 2021

קרא עוד

מיזם מרתק שהוצג לאחרונה בהאקתון COMMUNICITY (או בשמו העברי ירושלים.עיר.קהילה), מנסה למנוע את מקרי האלימות הבאים בגני ילדים - בעידן שבו האלימות בפעוטונים ובגנים גואה, גני אינם מרושתים במצלמות אבטחה, ברוב הגנים אין פיקוח מסודר, ומעט מאוד גננות וסייעות עוברות הכשרה מתאימה (מעטות בעלות תואר בחינוך לגיל הרך). חוק המצלמות לא מוביל לשינוי, חוק הפיקוח על הגיל הרך לא מתקדם לשום מקום, והחמרת הענישה לא באמת עוזרת. המיזם שהוצג בתחרות הירושלמית נקרא בשם Biositter, צמיד מיוחד לפעוטות המשלב חומרה ותוכנה שנועד להזהיר את ההורים מפני מקרים חריגים בגני ילדים המחייבים בדיקה, זאת על ידי ניטור דופק התינוקות, ואף קולט מדדים פיזיולוגיים המעידים על מצוקה ולחץ ויודע לנתח אותם בזמן אמת.

למרות ששימוש באזיקונים אלקטרוניים נתקלו בעבר בביקורת קשה, צמידים ידידותיים לילדים עשויים להתקבל בהבנה. צוות הסטודנטים שהגה את הרעיון הפיק סרטון שהוקרן במהלך התחרות של מאגד JLM IMPACT, המורכב ממרכזי החדשנות והיזמות של האוניברסיטה העברית, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ו'עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה', וזכה במקום השלישי ובפרס כספי בשווי של 5,000 שקל. הצוות מורכב מאנשי מקצוע מעולמות היזמות, פסיכולוגיה, מדעי המוח, פיתוח מוצר ואלגוריתמים - ביניהם היזם העסקי והחברתי ברק ליזוריק, מפתחת התוכנה כרמל אריאל, מנהל המוצר רומן קרסיק, מפתח התוכנה ישי מנדלסון, אחראית מחקר וניסוי קליני מעיין רוזנבוים, ומעצבת חווית המשתמש מעיין סרדה.

"כמה אתם באמת בטוחים במה שעובר על הילדים שלכם בגן? האם אתם מספיק בטוחים כדי להמר על החיים שלהם? בכל יום אנחנו נחשפים לסיפורי זוועות של הזנחה ואלימות מתרחשים בגני ילדים, מיליוני ילדים מוצאים את עצמם כלואים בסביבה אלימה שלא מותאמת לצרכים שלהם במשך חודשים ואפילו שנים. מצב שיכול להשאיר להם צלקות שילוו אותם לכל החיים. קשיים רגולטורים לא מאפשרים לנו לראות ולשמוע את הילדים במהלך היום, אבל מה אם היינו יכולים להרגיש אותם, להתחבר ללב שלהם, לדעת מתי הם שמחים ומתי הם בסטרס ובחרדה? כעת זה אפשרי. Biositter היא פלטפורמה דיגיטלית שמנטרת את רמות הסטרס והחרדה שילדים חווים במהלך היום, ומשתפת את ההורים מבלי לפגוע בפרטיות הצוות וילדים נוספים בגן", מוסבר בסרטון של הוגי ה-Biositter.

איך המוצר יעבוד? צמיד חכם ובטיחותי יינטר מדדים פיזיולוגיים ויפיק מהם נתונים, מסיק מהם תובנות על פעילות הילדים. בסוף כל יום ההורים יוכלו להתחבר ישירות לצמיד מהנייד ולקבל דו"ח יומי על הרגלי השינה, הפעילות הגופנית ורמות הלחץ והמצוקה ואף מדדים חשובים אחרים שנמדדו במהלך אותו יום. על ידי בניית תמונה מתמשכת, Biositter מאפשרת להורים להעריך את מידת התאמת הסביבה לצרכים הספציפיים של ילדיהם, ולזהות אירועים חריגים ואלימים שהתרחשו בקרבתם. המערכת אף תאפשר לבצע השוואה אנונימית לנתונים שנאספו מילדים נוספים באותו הגן, ולהתריע על מגמות חריגות המחייבות בדיקה נוספת. במסגרת הצגת המיזם הדגים הצוות כיצד ייראה המכשיר והוצגו תמונות המראות כי הוא יהיה מסוגל לקרוא בצורה יעילה מדדים גופניים.

"ראיונות שערכנו בימים האחרונים עם עשרות הורים אימתו לנו את הצורך במיזם הזה. 87% מההורים שהוצג להם המיזם ביקשו להשתתף בפיילוט. בנוסף, ביצענו בדיקת היתכנות טכנולוגית בעזרת חיבור SDK לצמידי ספורט ומוצרי מדף שקיימים כבר בשוק, וגילינו שהמיזם הזה יכול בקלות לקרום עור וגידים. אנחנו נחושים להפוך את החלום למציאות. בעולם כמו שלנו קשה להאמין לכל מה שאנחנו שומעים או רואים, אבל יש דברים שאסור להמר בהם. אסור להמר על הבריאות של הילדים שלנו, שלומם וביטחונם. אנחנו חייבים להקשיב ללב שלנו, להקשיב ללב של הילדים שלנו", ציינו חברי המיזם.

המיזם שזכה במקום הראשון בגמר ההאקתון (הפרס עמד על 15,000 שקל) היה "הולכות על בטוח" של גלעד ארליכמן ורתם ליליאור, שיצרו תוסף לאפליקציה הממפה את הדרכים הבטוחות ביותר לצעידה במרחב העירוני על בסיס נתונים עירוניים, נתוני משתמשים/ות והיסטוריית מקרי אלימות אזוריים. המיזם שהגיע למקום השני בגמר ההאקתון (וזכה בסכום של 10,000 שקל) היה "אספתא" של רועי אלפסי, דניאל כהן, דניאלה סלונים ורז קרל, שנועד לסייע להפריד בין פסולת הבניין הנזרקת ברחבי העיר ושאינה ברת שימוש, לבין חומרים וכלים היכולים לשמש לטובת שימוש חוזר ולהפקת עבודות אומנות ויצירה במרחב הקהילתי. המיזם צפוי לכלול שירותי איסוף, שינוע, אחסון ושימוש חוזר בכלים ובחומרים שנאספו. בפרס רשות הצעירים של עיריית ירושלים (על סך של 8000 ש"ח) זכה המיזם (BYO (Bring Your OWN של גיא בלומנפלד, איילת שאשא עברון, נבו הימלהוך ויואב בלבן - בהנחיית המנטוריות אושרה לוי ונועה חשדי ממרכז הצעירים ירושלים, על פיתוח אפליקציה המאפשרת ומעודדת התארגנויות ספונטניות קהילתיות על ידי חיבור בין אמנים, יוצרים, בשלנים ומארגני אירועים כדי לחזר את המרקם הקהילתי, התרבותי והחברתי בעיר ירושלים.

האקתון COMMUNICITY נחשב למוצלח ולגדול מבין ההאקתונים שנערכו בישראל בשנים האחרונות. השתתפו בו מעל ל-300 סטודנטים וסטודנטיות, שהתחלקו ל-61 קבוצות. הסטודנטים נעזרו ב-61 מנטורים, בוצעו 45 הגשות, ואירוע הגמר כולו נמשך לאורך שעתיים (התקיים ביום חמישי ה-7.1). הפתרונות שהציעו הסטודנטים שהשתתפו באירוע נשפטו על ידי פאנל של 22 מומחים, הכולל אושיות ירושלמיות מובילות בעולם התרבות והעסקים, ביניהם סגן נשיא ומנכ"ל האוניברסיטה העברית ישי פרנקל; סגנית נשיא בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב אדר' ליאת בריקס אתגר; מנכ"ל וסגן נשיאת 'עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה ירושלים' ד"ר רפי אבירם, ומנהל רשות המחקר, חדשנות ויזמות במכללה מיכאל מזרחי; סגנית נשיא השף והמסעדן אסף גרניט; סגנית ראש עיריית ירושלים פלר חסן נחום, מנכ"ל אינטל ירושלים נעם אבני; מנכ"ל תנועת רוח חדשה יוסי קלאר; נציגים מאמזון ישראל ונציגי אקדמיה בכירים ועוד. בסך הכל היו 25 חברות שנתנו חסות להאקתון. התחרות כולה הוקדשה ליזמות סטודנטיאלית לטובת הקהילה הירושלמית.

לצפייה בסרטון: https://drive.google.com/file/d/15o1r5PatmS6X7dZP26T8zz0WN01F3-LP/view

פרסומים בתקשורת: https://www.ynet.co.il/environment-science/article/Hy7lzen1u

 

 

קראו פחות
קרן אספר

קרן אספר תתרום 11.5 מיליון שקל למרכז לחדשנות ויזמות באוניברסיטה העברית

19 ינואר, 2021

קרא עוד

במרכז לחדשנות ויזמות באוניברסיטה העברית, HUJI Innovate, התבשרו השבוע כי יקבלו תרומה כספית משמעותית בסך של 11.5 מיליון שקל מקרן אספר הפילנתרופית מקנדה (Asper Foundation) ומשפחת אספר, התומכים במיזמים שדוגלים ביזמות וחדשנות ברחבי העולם. זוהי אחת התרומות הגדולות ביותר במהלך משבר הקורונה של הקרן. כספי המענק יסייעו ל-HUJI Innovate להרחיב את הפעילות מעבר לתמיכת המדינה. כמו כן, בעזרת הכספים הללו המרכז ישיק את "פרס אספר לחדשנות" (שווי הפרס 35 אלף דולר) שיוענק מדי שנה, ויהיה ממוקד במיזמי אימפקט העונים על מטרות הפיתוח של האו"ם SDG, בהובלת סטודנטים וחוקרים מתוך האוניברסיטה.

בנוסף, כספי המענק יובילו להקמת אקסלרטור חדש בהובלת HUJI Innovate שיהיה פתוח למיזמים של סטודנטים, חוקרים ובוגרי אוניברסיטה. המיזמים שיתקבלו לתכנית יקבלו השקעות Pre-seed (גיוס טרום ראשוני) מטעם האוניברסיטה וגישה למתקני האוניברסיטה השונים, במטרה לעזור להם להתפתח כסטארט-אפים. עד היום, המרכז הפעיל תכניות פרה-אקסלרציה המיועדות ליזמים בשלבים מאוד ראשוניים של התהליך. בחודשים האחרונים, מיזמים שיצאו מתכניות HUJI Innovate גייסו מיליוני דולרים מרשות החדשנות ומקרנות הון סיכון כמו  JVP וחממת Fresh Start ואחרים נמצאים במגעים מול קרנות נוספות. פתיחת אפיק ההשקעות, כך מאמינים ב-HUJI Innovate, יאפשר למרכז היזמות של האוניברסיטה העברית לסייע ליותר מיזמים המבוססים על טכנולוגיות עמוקות לחצות את הגשר מהמעבדה אל תעשיית הייטק ולתרום תרומה משמעותית לכלכלה הישראלית.

ד"ר אמנון דקל, מנכ"ל מרכז היזמות של האוניברסיטה העברית בירושלים, מסר השבוע כי "לאחר שנתיים של צמיחה והצלחה, HUJI Innovate נמצא בשלב משמעותי בהתפתחותו ומכין את עצמו לקראת מעבר למתחם ייעודי ועם תוכניות נועזות לעתיד. זהו הרגע הראוי עבור קרן אספר והאוניברסיטה העברית להעמיק את השותפות ביניהן, עם תרומה מרגשת לטובת המרכז, עם ישראל והעיר ירושלים". נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' אשר כהן: "אנו גאים מאוד בשיתוף הפעולה של קרן אספר עם HUJI Innovate, שייקרא כעת ASPER-HUJI Innovate".

בראש קרן אספר עומד לאונרד אספר. נשיאת הקרן, גייל אספר, קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בשנת 2014. למשפחה היסטוריה ארוכה של שיתופי פעולה ותמיכה באוניברסיטה העברית. החל משנות השמונים, ראש המשפחה ישראל אספר ז"ל נבחר לכהן בחבר הנאמנים של האוניברסיטה וסייע בהקמת מרכז אספר ליזמות בבית הספר למינהל עסקים של האוניברסיטה. מרכז אספר ליזמות תומך במחקר אקדמי בנושאי חדשנות ויזמות, ומספק בעשרים השנים האחרונות פלטפורמה לכנסים, מוקד להעצמת חדשנות, העברת קורסים אקדמיים ולא אקדמיים וכן מנוע צמיחה למספר תוכניות אקסלרטור.

מרכז החדשנות והיזמות של האוניברסיטה העברית החל את דרכו בשנת 2018, במטרה לעודד חוקרים וסטודנטים לצעוד במסלולי החדשנות והיזמות ולפתח סביבה ותרבות חדשנית-יזמית. הפעילויות בו נועדו לייצר נקודת מפגש משמעותית, מלמדת ומקדמת רעיונות, בין העולם האקדמי לעולם החדשנות והיזמות. השאיפה של המרכז היא, בין היתר, לייצר קשרים עם סטודנטים יזמיים אחרים ועם קהילת היזמות הירושלמית, לעודד אווירת אקו-סיסטם ירושלמי, ולהגיע מרעיונות התחלתיים למיזמים שקורמים עור וגידים, תוך קבלת הכישורים, הידע והיכולות לפתח את אותם מיזמים הלאה.

פרסום בתקשורת: 

מעריב (2) - https://tmi.maariv.co.il/the-lounge/Article-815934

https://tmi.maariv.co.il/the-lounge/Article-816597

וואלה - https://finance.walla.co.il/item/3412475

קראו פחות
המיזם הזוכה

מיזם חדשני שזכה במקום הראשון בהאקתון COMMUNICITY של מאגד JLM IMPACT מנסה ליצור מרחב ציבורי בטוח יותר לנשים

10 ינואר, 2021

הרעיון היצירתי זכה במקום הראשון בהאקתון הירושלמי של מאגד החדשנות JLM IMPACT -  , המורכב ממרכזי החדשנות והיזמות של האוניברסיטה העברית, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ו'עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה'. הפרס: 15,000 שקל

חודש המודעות לסרטן השד - אוקטובר

נשים רבות מסרבות לעבור בדיקת ממוגרפיה בגלל שימוש בסמן מתכתי – מחקר חדש מצא פתרון אפשרי לבעיה

10 דצמבר, 2020

מחקר ישראלי חדש הצליח להוביל בפעם הראשונה בעולם הרפואה לפיתוח סמן מתכלה לטובת בדיקת ממוגרפיה. לאחר שפותח סמן מחומרים טבעיים ומוכרים נערך ניסוי בבעלי חיים, שתוצאותיו היו מבטיחות - נשללה רעילות החומר, והוא נעלם תוך מספר מועט של חודשים מגוף החיות. מאמר מדעי לגבי המחקר פורסם בכתב העת ACS applied biomaterials. על הטכנולוגיה רשמה האוניברסיטה העברית פטנט