Close up of a recycle garbage bin logo. by gary chan, unsplash

מחקר חדש: בעקבות משבר הקורונה – גידול משמעותי בשיעור הישראלים שהביעו נכונות למחזר יותר ולצרוך פחות

8 אפריל, 2021

סקר מיוחד מצא שיפור משמעותי בעמדות הציבור בנוגע לשימור הסביבה במהלך הסגר הראשון בישראל. הסקר בוצע במסגרת מחקר ישראלי, בו לקחו חלק ד"ר ורד בלאס מבית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, ד"ר ענת צ'צ'יק מהמחלקה לגיאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר אילן, ופרופ' סיגל קפלן מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. תוצאותיו פורסמובכתב העת Resources, Conservation and Recycling.

כנימת עש הטבק. צילום באדיבות דוברות האוניברסיטה העברית

חוקרים פיתחו כלי לחיזוי אוכלוסיות מזיקים שעשוי להפחית את השימוש בחומרי הדברה בחקלאות

7 אפריל, 2021

קרא עוד

המודל שפיתחו החוקרים יכול כבר כעת לשמש חקלאים ישראלים לטובת שימוש מושכל ומידתי בקוטלי חרקים. פרופ' מורין: "אי אפשר להתעלם מהכוח הפוטנציאלי שיש לכלי זה בהפחתת הנזק הסביבתי הרב הנגרם משימוש מופרז ולא יעיל בקוטלי חרקים כימיים"

חרקים מזיקים גורמים לנזקים כלכליים עצומים בחקלאות ברחבי העולם. חקלאים מתמודדים עם חרקים אלו בעזרת שימוש אינטנסיבי בכימיקלים, דשנים וחומרי הדברה, הפוגעים במזיקים אך יוצרים במקביל נזק סביבתי גדול. בשנים האחרונות מתחזקת גישה חדשה לאופן הטיפול במזיקים ובה החקלאים עושים שימוש בכלים שונים על מנת לקבל מידע לגבי המזיקים האפשריים בשדותיהם. בעזרת כלים אלו חקלאים יכולים לקבל החלטות מבוססות יידע בנוגע לשאלות מתי לרסס ובאיזו מידה, וכך גם פוחת הנזק הסביבתי בצורה משמעותית. עם זאת, המודלים הקיימים פותחו עבור אזורים עם תנאים שונים מישראל, ולכן אינם מותאמים לטמפרטורות האופייניות לאזורינו, ואין באפשרותם לדייק בתנאים של גלי חום קיצוניים, למשל.

במחקר חדש שפורסם בכתב העת "Ecological Modeling" ובוצע על ידי תלמידת המוסמך עיינה נטע בהובלת פרופ' שי מורין מהמחלקה לאנטומולוגיה ופרופ' אפרת מורין מהמכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית, בשיתוף עם ד"ר ליאורה שלתיאל, חוקרת במו"פ צפון במכון המחקר מיגל. החוקרים בנו מודל לחיזוי התפתחות האוכלוסיות של אחד החרקים המזיקים ביותר בחקלאות העולמית,  "כנימת עש הטבק" (Bemisia tabaci). המודל מאפשר לבצע תחזיות לגבי קצב גידול האוכלוסייה על בסיס נתונים מטאורולוגיים מתחזיות מזג אוויר.

בשלב הראשוני החוקרים התמקדו בהתאמת המודל, הנבנה על בסיס נתונים מניסויי מעבדה בטמפרטורות קבועות, לסביבת השדה שבה שונות הטמפרטורה היומית גדולה. לאחר בניית המודל הראשוני, החוקרים ביצעו סדרת ניסויים בתנאי שדה בעמק החולה. לצורך כך, הם נעזרו במגוון של צמחים פונדקאים, הנפוצים בשדות העמק בחודשים מרץ-אוקטובר, חודשים בהם הכנימה משגשגת באקלים הישראלי. הם אספו תצפיות לגבי מצב הכנימה מפקחיות מזיקים הפועלות בעמק החולה והשוו אותן לתחזיות של המודל לאורך עונת גידול שלמה.

מהממצאים עולה שהמודל מתאים לחיזוי מדויק של קצב ההתפתחות של אוכלוסיות החרקים בשדה. חקלאים ישראלים יכולים כבר כעת להשתמש במידע על מנת לקבל החלטות המאפשרות שימוש מושכל ומידתי בקוטלי חרקים. אחת הדוגמאות הבולטות היא חיזוי הדור השלישי של אוכלוסיית החרקים, שהתאים לזמן שבו הפקחיות ציינו התחלה של התבססות האוכלוסייה, וחיזוי הדור החמישי של אוכלוסיית החרקים, שהתרחש באותו זמן בו הפקחיות המליצו על ריסוסים כנגד הכנימה. מחקר זה פורץ דרך ומציג מודל התורם להתייעלות הפעילות החקלאית, כמו גם להפחתת הנזק הסביבתי בישראל הנגרם כתוצאה משימוש עודף ולא מתוזמן (עם פעילות החרקים בשדה) בחומרים כימיים.

המשך הפרויקט כולל שילוב המודל עם תחזיות מזג אויר עונתיות המתקבלות בתחילת האביב. מכיוון שלא ניתן לחזות את הטמפרטורה בצורה מדויקת, התחזיות משולבות בכלי הנקרא "מנוע מזג אויר", המייצר סדרות רבות של נתוני טמפרטורה אפשריים לכל תחזית. משילוב של הסדרות הללו עם מודל התפתחות האוכלוסיות מתקבל התרחיש העונתי הסביר ביותר להתפתחות החרקים המזיקים וגם הסיכויים לתרחישים נוספים, כולל התפרצויות של המזיק במהלך העונה.

פרופ' שי מורין משתף: "אי אפשר להתעלם מהכוח הפוטנציאלי שיש לכלי זה בהפחתת הנזק הסביבתי הרב הנגרם מדי שנה משימוש מופרז לעיתים ולא יעיל בקוטלי חרקים כימיים. בהמשך הפרויקט אנו מתכננים להקים מערכת מידע נגישה לחקלאים, בה ניתן יהיה לקבל תחזיות לגבי מצב האוכלוסייה העתידי על בסיס נתונים מתחזיות מטאורולוגיות עונתיות. הכלי שפיתחנו במחקר יוכל לשמש מקבלי החלטות, כמו למשל רשויות ממשלתיות, פקחי מזיקים או מגדלים בתכנון עונתי של מחזור גידולים ובניטור ובקרה של המזיקים לאורך העונה".

לפרסום המדעי:  https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0304380020304658?...

לפרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/article/Skxr11xfBO

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
מצבה

מחקר חדש של חוקרים מביה"ס לבריאות הציבור מצא כי ניצולי שואה מתים יותר ממחלות לב ומסרטן בהשוואה לקבוצת אוכלוסייה מקבילה עם נסיבות חיים שונות

7 אפריל, 2021

Racool_studio

מחקר בהובלת פרופ' מונסונגו אורנן מהפקולטה לחקלאות קבע: אכילת "ג'אנק פוד" בתקופת הגדילה פוגעת בהתפתחות התקינה של העצמות, גם בצריכה מתונה

24 מרץ, 2021

pills. by elsa olofsson, unsplash

מחקר חדש: רבים מתקשים לבלוע תרופות בגלל טעמן הדוחה – האם שיטה חדשה תהפוך אותן לידידותיות יותר לאדם?

18 מרץ, 2021

קרא עוד
חוקרים מהאונ' העברית פיתחו אלגוריתם ייחודי שחוזה כבר בשלבי תכנון החומר אם יהיה בעל טעם מר ודוחה, על בסיס המבנה הכימי שלו. האלגוריתם, שנוצר באמצעות Machine Learning, יוכל לזרז ולהוזיל תהליכי פיתוח תרופות ולמנוע ניסויים בבע"ח לצורך הערכת מרירות החומרים הנמצאים בפיתוח

המאמץ המחקרי בפיתוח תרופות מתרכז בפיתוח של תרופות יעילות ובטיחותיות, כך שיוכלו לרפא ממחלה במינימום של תופעות לוואי. השימוש בתהליכים מתוחכמים ואוטומטיים הוביל לאישורים של אלפי תרופות על ידי ה-FDA, כאשר רק ב-2020 אושרו 53 תרופות חדשות. עם זאת, ישנה בעיה שלא מקבלת מענה אופטימאלי  - לתרופות רבות יש טעם מר מאוד שמקשה על נטילתן דרך הפה. אמנם הכנסת התרופה לקפסולות לרוב פותרת את בעיית הטעם, אך מדובר בפתרון שלא תמיד אפשרי היות והוא מגדיל את התרופה ועלול ליצור קושי ממשי בבליעה.

בעוד שרבים מאיתנו מצליחים לבלוע את התרופה למרות הטעם הנורא שלה או גודלה הבעייתי, יש אוכלוסיות שמאוד מתקשות בכך, כולל פעוטות ומבוגרים עם קשיי בליעה. מחקרים הראו כי כאשר לתרופות היה טעם מר מאוד, נצפתה ירידה בהיענות לטיפול בקרב ילדים, מה שגרר סכנה בריאותית עקב אי השלמת הטיפול התרופתי. לדוגמה, מחקר שפורסם לפני זמן לא רב קבע כי למעלה מ-90% מרופאי הילדים מדווחים על ילדים רבים שאינם מוכנים לקבל תרופות בשל טעמן, והדבר חושף אותם לפגיעות בריאותיות ולהיעדר טיפול רפואי ראוי. זאת ועוד, בגלל הסיכונים הפוטנציאליים הנגרמים בעקבות טעמן המרתיע של תרופות רבות, ה-FDA האמריקאי ביקש לאחרונה להוסיף הערת טעם לרשימת תופעות הלוואי במרשמים של התרופות לילדים, כדי להזהיר הורים מפני אותם טעמים בעייתיים.

כיום, חברות התרופות יזהו שישנה בעיה של טעם מר מאוד רק בשלבים מתקדמים של פיתוחה, או בשלב הניסויים הקליניים עצמם, כאשר התרופה ניתנת לאלפי בני אדם המשמשים כנסיינים על מנת לבדוק את יעילותה. במקרה שזוהתה בעיית טעם חריגה במיוחד, החברות ייאלצו לחזור ולשנות את הפורמולציה של התרופות על מנת לנסות ולמסך את הטעם הנוראי (מה שלא תמיד אפשרי), דבר שיגרור דחייה נוספת בשחרור התרופה לשוק, הפסדים כספיים של מיליוני דולרים וניסויים נוספים ולא רצויים בבעלי חיים. לרוב חברות התרופות  יעדיפו להוציא לשוק תרופה גם אם כבר הבינו שהיא מרה מאוד, בתקווה שנתמודד עם הטעם הבלתי נסבל.

בקבוצת המחקר של פרופ' מאשה ניב, חוקרת טעם במכון לביוכימיה, מזון ותזונה בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, הבינו את חומרת הבעיה, והצליחו לפתח אלגוריתם שחוזה מרירות חזקה של מולקולה רק על סמך המבנה הכימי התיאורטי שלה, עוד לפני שהיא נוצרה במעבדה. המחקר פורסם לאחרונה בעיתון Computational and Structural Biotechnology Journal.

איתן מרגוליס, דוקטורנט במעבדה של פרופ' ניב, מספר על המהלך המחקרי ותהליך יצירת האלגוריתם באמצעות שיטת למידת מכונה (Machine Learning) לגבי מרירות עזה: "אספנו מולקולות ממאגר ה-BitterDB שהוקם במעבדה שלנו ומכיל מידע על מעל 1000 תרכובות מרות. שילבנו מידע על טעמן של מולקולות שקיבלנו מעמיתינו בחברת התרופותGSK  ובחברת חומרי טבע AnalytiCon Discovery. לימדנו את המחשב להבין אילו קומבינציות של תכונות כימיות הכי חשובות על מנת שחומר מסוים ייתפס כבעל טעם מר מאוד ובכך 'אימנו' אותו לזהות במהירות האם מולקולה מסוימת עלולה להיות מרה מאוד או לא. כך, בעצם, יצרנו את האלגוריתםBitterIntense . לאחר בדיקת ביצועי המודל ראינו שהוא צודק ביותר מ-80% מהמקרים, מה שמחזק את פוטנציאל השימוש בו לצורך פיתוח תרופות ידידותיות מבחינת הטעם - ללא צורך בסינתזה מוקדמת של החומר ובבדיקתו בבני אדם או בבעלי חיים. בנוסף, היות ומדובר במודל חישובי, נוכל להמשיך ולשפר את דיוקו ככל שיצטבר עוד מידע על מולקולות מרות".

בניגוד לסברות מדעיות קודמות, נמצא מתוצאות החיזויים כי תרופות מרות מאוד לא נוטות להיות רעילות יותר לכבד מאשר תרופות פחות מרות. עם זאת חומרים מאוד מרים נראו כיותר רעילים ללב עקב יכולתם לחסום תעלות אשלגן. "העובדה שחומרים מאוד מרים הם עם פוטנציאל גבוה יותר להיות רעילים ללב מעניינת במיוחד משום שקולטנים לטעם המר מתבטאים גם בלב. מחקרים עכשוויים מתרכזים בתפקידיהם הפיזיולוגיים של קולטני טעם המתבטאים מחוץ לפה", מסבירה פרופ' ניב.

ומה לגבי תרופות למחלת הקורונה? הדוקטורנט איתן מרגוליס מוסיף ומסביר כי "ראינו ששכיחות התרופות המרות מאוד בקרב אלה שנמצאות כרגע בשלבי פיתוח או באישור לטיפול בקורונה, גבוה יותר מאשר בקבוצת התרופות הכללית. תוצאה זו מעניינת היות ואיבוד חוש הטעם הוא תסמין משמעותי מאוד ונפוץ בקרב הנדבקים בנגיף, כפי שהראו גם מחקרים במעבדתה של פרופ' ניב. עם זאת, העובדה שתרופות מאוד מרות יכולות להיות בעלות אפקט פיסיולוגי מיטיב, מדגיש את הצורך שלא לפסול על הסף את אותן תרופות מרות מאוד רק על סמך טעמן, אלא רק להיערך בהתאם".

לסיכום, החוקרים מאמינים כי BitterIntense היא שיטה שעשויה להפחית את העלויות הכספיות, את הניסויים בבעלי חיים ולקצר את זמן הגעת התרופה לקליניקה. היכולת לאתר מרירות גבוהה באופן אינטגרטיבי בתהליך גילוי ופיתוח, יעזור בפיתוח תרופות מתאימות לילדים ולמטופלים גריאטריים. בנוסף, BitterIntense רלוונטית גם לחברות ביוטכנולוגיה וחברות שעובדות על פיתוח ממתיקים חדשים (שלעתים גם מרירים) או מרכיבים טבעיים שמטרתם להשתלב במוצרי מזון.

איתן מרגוליס משתף בחווייה אישית לאור המחקר: "לאחר פרסום המאמר המדעי, פנו אלי צעירים ומבוגרים רבים דרך הרשתות החברתיות, וסיפרו לי שהם מאוד מזדהים עם בעיית המרירות של התרופות. חלקם סיפרו שעד עכשיו הם נאלצים ללעוס תרופות או לאכול אותן עם אוכל בעל טעם דומיננטי וגם אז זה לא תמיד עובד. אחרים שיתפו על התסכול של לתת כדורים מרים לילדים שבהרבה מקרים פולטים את הכדור, ואז לא יודעים אם לתת התרופה שוב או באיזה צורה ומינון. אנחנו מקווים שבזכות המחקר שלנו יינתן מענה טוב יותר לבעיית הטעם של התרופות, ומרכיבי מזון חדשניים".

 

קראו פחות
Gerd Altmann from Pixabay

עם זכיית פרופ' אבי ויגדרזון, לשעבר חוקר באונ' העברית וכיום ב-IAS בפרינסטון, בפרס ABEL - האונ' ממצבת את מעמדה כפס ייצור למצוינות מתמטית

18 מרץ, 2021

חיטת בר

פרופ' צבי פלג וד"ר נמרוד שוורץ מהפקולטה לחקלאות החזירו מקטע גנטי של חיטת הבר לחיטה מודרנית ובכך הביאו לשיפור יעילות מערכת השורשים של החיטה

17 מרץ, 2021

האירוע השנתי של תכנית סגול לרפואה חישובית תשפא

בשלישי הקרוב: האירוע השנתי של תוכנית סגול לרפואה חישובית תשפ"א

15 מרץ, 2021

 

אנו שמחים להזמינכם/ן לאירוע השנתי של תכנית סגול לרפואה חישובית, תשפ"א, 2021.

האירוע יתקיים ביום שלישי, 16.03.2021, בשעה 18:00-20:00 בפורמט און-ליין

 

CIT GIF

מחקר חדש: האם פיתוח של מבחן ה-CIT (עם אלגוריתם למידת מכונה) יוכל להחליף בעתיד הקרוב את הפוליגרף?

14 מרץ, 2021

תוצאות הניסוי מראות שניתן לנתח תגובות מוחיות של חשודים באמצעות אלגוריתם בזמן אמת, בדיוק רב, גם כשיש מאמץ מצד הנבדק להסתיר את המידע. החוקרים בטוחים כי השיטה החדש הייתה מסוגלת לפתור תעלומות פשע היסטוריות דוגמת פרשת דמיאניוק

ראה גם: בתקשורת, מחקר
צילום של דיסקת הג'ל. קרדיט - עידו לוין

"מחקר שרושם הצלחה גדולה בתחום בו הידע האנושי הוא מועט עד בלתי קיים": כיצד הצליחה יריעת ג'ל לשחות באופן עצמאי?

14 מרץ, 2021

קרא עוד

ליצור חומר המתנהג כמו יצור חי: הדוקטורנט עידו לוין ופרופ' ערן שרון ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית, בשיתוף פרופ' רוברט דיגן מאוניברסיטת מישיגן, ביצעו לאחרונה מחקר ראשון מסוגו. בעבודת המחקר שלהם הם ניסו ליצור יריעות שמגיבות לאותות שמגיעים מראקציות פנימיות באופן דומה לפעולות ברקמות חיות. דוגמה מובהקת לרקמה חיה כזאת היא הלב, שהתכווצותו המקומית מופעלת על ידי סינגל כימי-חשמלי (action potential) המתקדם בקרום הלב, באופן עצמאי. החוקרים הצליחו לפתח יריעות סינטטיות דקות, בצורת דיסק ג'ל שטוח, שהצליחו להפוך בצורה עצמונית לצורת "אוכף" כאשר הן "הרגישו" בחום, וחזרו למצבן הבסיסי כאשר 'חשו' בקור. לטענת החוקרים, הניסוי שפורסם פורץ דרך, כיוון שהוא יוכל לסייע בפיתוח אוסף גדול של שיטות מדעיות שונות כגון ההדפסה "ארבע-ממדית" וכן "תכנות" של צורות שונות ומגוונות ביריעות השטוחות, הפועלות בכוחות עצמן בעזרת גירויים מסוגים שונים.

"הצלחנו ליצור יריעות המבצעות מטבוליזם של ממש, כמו ביצור חי, וממירות אנרגיה כימית לתנועה ולשינוי צורה תלת-ממדי", מסביר פרופ' שרון בהתרגשות. "החומר שבו השתמשנו אינו ישות פאסיבית, בעלת צורה נתונה, אלא כזאת המכילה אינפורמציה שיכולה להתבטא בשינויי צורה. עם זאת, בהשוואה למערכות ביולוגיות, אשר משתנות באופן חופשי וללא אות או סימן חיצוני, המערכות הללו מוגבלות מאוד בחופשיות תנועתן. בתהליך שחשפנו, חומרים הנמצאים בסביבת הג׳ל שימשו כ'אוכל' - מקור אנרגיה להתכווצות מקומית ומשתנה, אשר בעקבותיה הג'ל שינה את צורתו ונראה כשוחה".

הבנייה של הג'ל המגיב לסביבה דומה לג'לים קודמים שבהם השתמשו החוקרים במעבדה, אלא שהפעם הוא הכיל ״מונומר״ המגיב לראקציה הכימית 'תגובתו המתנודדת של בלוסוב' (הידועה כיום כתגובת בלוסוב-ז'בוטינסקי, Belousov – Zhabotinsky). החומר ביצע מטבוליזם (חילוף חומרים) בכוחות עצמו. כאשר שמו החוקרים את הג'ל בתמיסה כימית, התחילו להופיע מעצמן תבניות שונות בתוך הג'ל - אזורים כתומים וירוקים המתפשטים כפאזות (גלים מחזוריים). כתוצאה מכך, שדה הניפוח של הג׳ל לא היה אחיד, עובדה המתורגמת לכך שצורתו התלת-ממדית של הג'ל השתנתה בזמן שבו הוא שהה בתמיסה. הג'ל היה מסוגל לבצע עשרות רבות של מחזורי ראקציה, כל עוד המשיך לשהות בתמיסה רעננה של כימיקלים. "למחקר הנוכחי יש התאמה גבוהה לתאוריה החוזה באופן כמותי את התפתחות צורת הג'ל בזמן", הוסיף פרופ' שרון.

הדרך להשגת התוצאות בג'ל לא הייתה קלה. ראשית, תהליך ההכנה של הג'ל התארך עד שהחוקרים הצליחו ליצור יריעות ג'ל גדולות ודקות, אשר מגיבות באופן חזק לריאקציה הכימית של התמיסה. לאחר שפיתוח החומר הושלם, ודגמים ראשונים אכן שינו את צורתם בתגובה לריאקציה, פותחה מערכת ייחודית המאפשרת למדוד באופן מדויק את צורתו התלת-ממדית של הג'ל המשתנה בזמן, בעודו שרוי בתוך הנוזל. ראשית, באמצעות רשת של נקודות שחורות מודפסות על הג'ל שתנועתן תועדה בעזרת שתי מצלמות. שנית, אלגוריתם שפותח במעבדה איתר את מיקום הנקודות בתמונה, ויצר צורה תלת-ממדית של התנועה של הג'ל לאורך זמן. שלישית, הפאזה של הריאקציה נמדדה דרך הצבע של הג'ל. רביעית, מראה הנשלטת בידי מחשב "שרטטה" בעזרת לייזר את התבנית הרצויה, ומשם הצליחו החוקרים לפתח חומר במבנה מסוים המסוגל לבצע ריאקציה המתפתחת באופן עצמוני. הדבר חשוב כדי להבין אם החומר מסוגל לעבור ראיקציה בתצורות שונות ומשונות.

עבודה זו כמעט סוגרת מעגל ביחד עם עבודות מתחום ההנדסה הרפואית, בהן מדפיסים מבנים מתאים חיים - בעוד שבעבודות אלו הופכים תאים חיים ל'חומר', בעבודה הנוכחית הופכים חומר סנטטי ל"חי". העבודה הנוכחית נותנות כלים חדשים למידול ולחקר יריעות ביולוגיות או סינטטיות, המופיעות בשלל הקשרים מחסרי חוליות ועד רובוטים רכים. "הצלחנו לגרום ליריעות פשוטות 'לשחות' ו'לזחול' על קרקעית התא. אמנם מדובר חשוב וחדשני, אך זהו מחקר בסיסי ולא מדובר באחד שניתן לתרגם אותו באופן מידי למוצר", מבהיר החוקר עידו לוין. "מאידך, הוא פורץ דרך מכיוון שהוא רושם הצלחה גדולה בתחום בו הידע האנושי הוא מועט עד בלתי קיים. ההבנה של הצורה בה רקמות ביולוגיות 'מעצבות את הצורה של עצמן', ונעות באופן עצמי הוא בחזית המחקר המדעי העכשווי.

ומה לגבי המשך הדרך? פרופ' שרון מבהיר כי "בשלב הבא נהיה מעוניינים ליצור מודל מכאני את האינטראקציה עם הנוזל, כדי לתכנן ולבנות 'שחיינים' מהירים יותר. במקביל, נעבוד על פיתוח היכולת להדפיס את הג'ל במדפסת תלת-ממד, כדי להרכיב בעתיד מבנים מורכבים אשר יכללו חלקים דמויי-שריר, וחלקים דמויי-עצבים המוליכים את האות המפעיל, ויוכלו להיות מושתלים בגוף האדם".

המחקר מומן על ידי הקרן הדו-לאומית למדע ישראל-ארה"ב (BSF) וקרן עזריאלי.

למאמר המדעי: https://journals.aps.org/prl/abstract/10.1103/PhysRevLett.125.178001

לפרסומים בתקשורת:

https://www.ynet.co.il/environment-science/article/rJDr7nqQd

התוכנית שלושה שיודעים: https://www.kan.org.il/radio/player.aspx?ItemId=205622 (תחילת השעה השנייה)

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
prof. barak kol. by Michael Yakirevich

פרופ' ברק קול ממכון רקח לפיזיקה חושף תאוריה חדשה לפתרון אחת הבעיות הוותיקות במדע

11 מרץ, 2021

קרא עוד
מחקר ישראלי חדש מבשר על גישה חדשה לבעיית שלושת הגופים וחוזה במדויק את הסטטיסטיקה של התנהגות המערכת

                                                            פרופ' ברק קול בהרצאה על הבעייה התלת-גופית

בעיית שלושת הגופים הכרחית להבנה של מגוון תהליכים אסטרונומיים ואף להבנה של מחלקה רחבה של בעיות במכניקה ולכן היא העסיקה את מיטב הפיזיקאים, האסטרונומים והמתמטיקאים למעלה משלוש מאות שנים. ניסיונותיהם הובילו לגילויים של מספר תחומי מדע חשובים, אך פתרונה נותר בגדר מסתורין ותעלומה.

בסוף המאה ה-17 סר אייזיק ניוטון הצליח להסביר את תנועתו של כל אחד מכוכבי הלכת סביב השמש על ידי חוק יחיד ופשוט המתאר את כוח המשיכה ביניהם. הוא שאף להסביר גם את תנועת הירח, ומכיוון שתנועתו נקבעת הן על ידי כדור הארץ והן על ידי השמש, התעניין בבעיה של חיזוי תנועתם של שלושה גופים כלשהם הנעים בחלל בהשפעתו של כוח הכבידה ההדדי ביניהם (ראו איור מצורף), בעיה שזכתה בהמשך לכינוי "הבעיה התלת-גופית". ואולם, בניגוד לבעיה הדו-גופית, ניוטון לא הצליח למצוא עבורה פתרון מתמטי סגור וכללי. אם כן, בעיית שלושת הגופים קלה להגדרה אך קשה לפתרון.

בשלהי המאה ה-19, לאחר כמאתיים שנות מחקר פורה בתחום כולל על ידי אוילר, לגרנז' ויעקובי, גילה המתמטיקאי הגדול פואנקרה (Poincare), שהבעיה מציגה רגישות גבוהה למיקומם ומהירותם ההתחלתיים של הגופים. לדבר משמעות מרחיקת לכת - רגישות זו מעידה שלא קיים פתרון דטרמיניסטי (קבוע מראש) ומדויק לבעיה התלת-גופית. במאה ה-20 פיתוחם של מחשבים איפשר לבחון מחדש את הבעיה בעזרת סימולציות המדמות את תנועת הגופים. הסימולציות הראו כי בדרך כלל מערכת תלת-גופית תחווה פרקי זמן של תנועה כאוטית (אקראית) וביניהן פרקי זמן של תנועה סדירה עד שלבסוף המערכת מתפרקת לזוג הסובב סביב מרכז המסה המשותף ולגוף שלישי המתרחק או נחלץ מהם. בשל הרגישות לתנאי התחלה גם הסימולציה הממוחשבת לא מספקת פתרון אמין עבור מערכת תלת-גופית בודדת, ואולם ביצוע סימולציות עבור אוספים גדולים של מערכות הוביל בשנת 1976 לרעיון שניתן לחזות את הסטטיסטיקה של תנועת המערכת, ובפרט לחזות את סיכוי ההיחלצות של כל אחד משלושת הגופים. במובן זה, השאלה המקורית, למצוא פתרון דטרמיניסטי, התגלתה כלא נכונה, והוכר כי השאלה הנכונה היא למצוא פתרון סטטיסטי.

קביעתו של הפתרון הסטטיסטי הוכחה כמשימה לא קלה בשל מספר אלמנטי קושי המתקיימים בבעיה זו: המערכת מציגה תנועה כאוטית המתחלפת בתנועה סדירה, והמערכת לא חסומה ומאפשרת התפרקות. פריצת דרך בנושא אירעה כאשר דר' ניקולס סטון ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית ושותפיו השתמשו בשיטת חישוב חדשה, והשיגו לראשונה ביטוי מתמטי סגור עבור הפתרון הסטטיסטי. לאחרונה אף שופרה שיטה זאת על ידי יונתן ברי גינת ופרופ' חגי פרץ מהטכניון. אך שיטה זו, כמו כל קודמותיה בנושא הפתרון הסטטיסטי, נשענת על הנחות מסוימות. בהשראתן של תוצאות אלו החל פרופ׳ ברק קול ממכון רקח לפיזיקה בבחינה מחודשת של ההנחות. נמצא כי ההנחה שהתנועה אקראית אינה מדויקת משום שאינה מביאה בחשבון את התנועה הסדירה שלאחר ההתפרקות, וכי באחד המשתנים ישנו מרכיב שרירותי.

במחקר שיפורסם בקרוב בכתב העת המדעי Celestial Mechanics and Dynamical Astronomy, הוצעה תאוריה חדשה לפתרון הסטטיסטי, אשר מתקנת פגמים אלו על ידי בסיס מושגי שונה. סיכויי ההיחלצות הנחזים על ידי תאוריה זו שונים מכל העבודות שקדמו לה, ופרופ' קול מדגיש כי "בחינתן על ידי מיליוני סימולציות ממוחשבות הראתה התאמה גבוהה בין התאוריה והסימולציה". התאמה זו מוכיחה כי הבנת המערכת דורשת שינוי תפיסתי וכי הבסיס המושגי החדש מתאר את המערכת היטב. מתברר אם כן, כי ניתן לחדש גם לגבי יסודותיה של בעיה כה וותיקה.

השלכותיו של מחקר זה רחבות. הוא צפוי להשפיע הן על פתרונן של מגוון בעיות אסטרו-פיזיקליות והן בהבנה של מחלקה שלמה של בעיות במכניקה. באסטרופיזיקה הוא עשוי לשמש למציאת המנגנון שיוצר זוגות של גופים קומפקטיים המהווים מקור של גלי כבידה, וכן להעמיק את ההבנה של הדינמיקה בתוך צבירי כוכבים. במכניקה, הבעיה התלת-גופית הינה אב-טיפוס למגוון בעיות כאוטיות, ולכן התקדמות בה צפויה להקרין על בעיות נוספות במחלקה חשובה זו.

למאמר המדעי: http://old.phys.huji.ac.il/~barak_kol/Kol_3body_CM.pdf

לפרסומים בתקשורת: https://www.hayadan.org.il/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%97%D...

 

קראו פחות
מודל להאטה של מערכת העיכול בעקבות ביטוי של חלבון אלפא-סינוקלאין בגזע המוח. קרדיט - באדיבות החוקרים

עצירות והתכווצות תאי מוח - המפתח לאבחון מוקדם של מחלת הפרקינסון?

11 מרץ, 2021

במחקר פורץ דרך בהובלתו של פרופ' יהושע גולדברג מהאוניברסיטה העברית נמצא שהתכווצות תאי מוח עשויה להסביר את תסמין העצירות בקרב חולי פרקינסון. הממצא החשוב צפוי לסייע בעתיד באבחון מחלת הפרקינסון כבר בשלביה המוקדמים

ראה גם: בתקשורת, מחקר
הפרסום בטוויטר של נאסא

המחקר שהלהיב את NASA: שיטה חדשה מאפשרת למפות מהחלל אגמים מדבריים ברחבי העולם

6 מאי, 2021

קרא עוד
אגמים באזורים מדבריים הם בדרך כלל רדודים (מספר מטרים) ושטוחים מאוד, ובעיקר מרוחקים מאזורים מיושבים. רוב הזמן הם ריקים לגמרי ממים, אך מדי פעם הם מתמלאים על ידי שיטפונות נדירים הזורמים במדבר. כמות זו כמובן אינה מספקת כדי להגיע למקום עם ספינה, ולמפות את צורת הקרקעית של אגמים כאלה – כך שאנו לא יכולים למדוד ולקבוע בצורה סבירה כמה מים האגמים אוצרים בכל רגע נתון.

"בדרך כלל, שיטפון מדברי אובד אל תוך קרקעית הנחל ונספג אל התשתית שלו או מתאדה, ולכן נעלם במורד נהרות מדבריים. פעם בכמה שנים שיטפון שכזה עשוי להגיע לאגם מדברי רדוד הנמצא במורד הנחל ולמלא אותו ובהדרגה, מים אלו שנעמדו באגם, מתאדים ממנו. כך יכול גם, לדוגמא, להיווצר נווה מדבר", מסביר קוקו (משה) ארמון מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. "אגמים מדבריים עשויים לשמש אותנו בתור מאגרי מים טבעיים גדולים, והם מהווים בית למגוון גדול מאוד של מינים של צמחים ובעלי חיים מדבריים שמצליחים לשגשג רק בזמן שיטפונות. אגמים אלה משמשים חוקרי אקלים על מנת להבין מה היה האקלים בתקופות קדומות ולנסות להשליך מכך על העתיד. לדוגמא, אם מזהים תקופה בה האגם היה מלא באופן תדיר, אנחנו יכולים להבין שהאקלים היה רטוב יותר. אך 'יותר' הוא מושג יחסי ומטרתנו היא לקבוע כמה רטוב היה באותם מקומות".

כדי להבין מהי כמות המים באגם מדברי נדרש לדעת כיצד נראית הטופוגרפיה המדויקת של הקרקעית שלו – עבודה שנחשבת קשה מאוד לביצוע באגמים מדבריים. קוקו (משה) ארמון ביצע לאחרונה מחקר בו הוא בחן שיטה מקורית לקביעת הטופוגרפיה של אגמים מדבריים. לפני כשנה הוא ועמיתיו פרסמו מאמר מדעי שהופיע על השער של כתב העת "Geophysical Research Letters". כעת המאמר והשיטה המקורית זוכים לחשיפה מחודשת על ידי סוכנות החלל האמריקאית NASA, שפרסמה כתבה על כך היום (שלישי) ב-NASA Earth Observatory. את המחקר שלו ביצע ארמון יחד עם (לפי הסדר במאמר) ד"ר אלעד דנטה (המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, המכון הגיאולוגי ומכון שמיר),  יובל שמילוביץ' (המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית והמכון הגיאולוגי), ד"ר עמית מושקין (המכון הגיאולוגי), פרופ' טים כהן (אוניברסיטת וולונגונג שבאוסטרליה), פרופ' אפרת מורין ופרופ' יהודה אנזל (שניהם מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית). 

המחקר התחיל למעשה לפני כשנתיים, אז שוגר לוויין חדש של נאס"א (ICESat-2) שתפקידו המקורי היה למדוד באופן מדויק מאוד את גובהם של הקרחונים בקטבים - כדי להבין טוב יותר איך משפיעה ההתחממות הגלובלית על אובדן והדקיקות של הקרח בקטבים. מדידות הגובה המדויקות התאפשרו באמצעות לייזר המוקרן מהחלל אל פני השטח של כדור הארץ. כך, אם מודדים את הזמן שלוקח לקרן הלייזר לחזור מפני השטח של כדור הארץ אל הלוויין, אפשר לחשב במדויק את גובה פני השטח. הלוויין ייחודי בכך שהוא מודד את גובה פני השטח בצורה מדויקת מאוד, בעזרת קרן לייזר ירוקה. מאחר שאור ירוק מסוגל לחדור כמה מטרים לתוך מים ועדיין לחזור אל הלוויין, ניתן לקבל דרך הלוויין מדידות גובה מדויקות אפילו מתחת למים, בצפיפות גבוהה מאוד לאורך מסדרונות מדידה צרים.

"חדירה של האור לעומק של מטרים בודדים הוא כל שהיינו זקוקים לו במקרה של אגמים רדודים", מסביר ארמון ומוסיף כי "באמצעות התוצאות שהתקבלו מהלוויין החדש הצלחנו למצוא, לנתח ולתאר במחקרנו את הקשר בין תדירות הופעת המים בכל אזור באגם (מתוך סדרה ארוכה של תצלומי לוויינים אחרים של נאס"א, לאורך השנים), ובין הגובה של אותם אזורים (מתוך הלוויין החדש). ברגע שאנחנו יודעים מהו הקשר, אנחנו יכולים לחשב באופן מדויק את העומק של כל נקודה באגם, אפילו שמדידת העומק המקורית מתבצעת רק לאורך מסדרונות צרים בו, ואפילו אם האגם מלא במים".

החוקרים השתמשו בשיטה שפיתחו למפות את הקרקעית של האגם המדברי הרדוד הגדול בעולם - ימת אייר שבאוסטרליה, שגודלו כמעט שליש משטחה של מדינת ישראל, וקיבלו תוצאות שהן כמעט בוודאות, לדברי החוקרים, טובות יותר מאלה שנמדדו באגם עצמו באמצעות ספינות מחקר בשנות ה-70 של המאה הקודמת. בעקבות התוצאות החליטו החוקרים למפות עוד שני אגמים מדבריים שעד כה לא הייתה שום דרך להבין מהי כמות המים האצורה בהם. אחד מהם נקרא סבחת אל-מלח, הנמצא במדבר הסהרה באלג'יריה והשני נקרא לאגו קויפסה ונמצא באלטיפלנו היבש בבוליביה, על מסלול הטיולים של רבים מהמוצ'ילרים הישראלים בדרום אמריקה. לגבי לאגו קויפסה, לדוגמה, הצליחו החוקרים לגלות שכמות המים שיכולה להאגר באגם גדולה ב-50% ממה שנהוג היה לחשוב עד היום. כמות כזאת כנראה מילאה את האגם לפני כ-12,000 שנים, אך המים נעלמו בהדרגה וכיום האגם מתמלא רק באופן חלקי.

ארמון מסכם וקובע כי "השיטה שפיתחנו יכולה לשמש למיפוי הקרקעית של אגמים מדבריים ברחבי העולם, ולעזור לנו להבין מה היה האקלים באותם אזורים בעולם בעבר ואולי אפילו בעתיד. אנחנו בטוחים שנצליח לפתח את השיטה עם הזמן, זוהי רק ההתחלה. כדי להיערך טוב יותר לשינויי האקלים באזורים מדבריים אנחנו חייבים לדעת כמה מים טבעיים קיימים בהם, אך עד היום היה קשה מאוד לעשות זאת. בעתיד נדע להעריך ברמת דיוק גבוהה את כמות המים בכל האגמים המדבריים ברחבי העולם".

הפרסום ב-NASA - earthobservatory.nasa.gov:

https://earthobservatory.nasa.gov/images/148230/sizing-up-remote-lakes

לפרסום המאמר המדעי: https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1029/2020GL087367

לפרסום בתקשורת:

https://www.ynet.co.il/article/SyHOhyZOd

קראו פחות
הפרסום בטוויטר של נאסא

המחקר שהלהיב את NASA: שיטה חדשה מאפשרת למפות מהחלל אגמים מדבריים ברחבי העולם

6 מאי, 2021

קרא עוד
אגמים באזורים מדבריים הם בדרך כלל רדודים (מספר מטרים) ושטוחים מאוד, ובעיקר מרוחקים מאזורים מיושבים. רוב הזמן הם ריקים לגמרי ממים, אך מדי פעם הם מתמלאים על ידי שיטפונות נדירים הזורמים במדבר. כמות זו כמובן אינה מספקת כדי להגיע למקום עם ספינה, ולמפות את צורת הקרקעית של אגמים כאלה – כך שאנו לא יכולים למדוד ולקבוע בצורה סבירה כמה מים האגמים אוצרים בכל רגע נתון.

"בדרך כלל, שיטפון מדברי אובד אל תוך קרקעית הנחל ונספג אל התשתית שלו או מתאדה, ולכן נעלם במורד נהרות מדבריים. פעם בכמה שנים שיטפון שכזה עשוי להגיע לאגם מדברי רדוד הנמצא במורד הנחל ולמלא אותו ובהדרגה, מים אלו שנעמדו באגם, מתאדים ממנו. כך יכול גם, לדוגמא, להיווצר נווה מדבר", מסביר קוקו (משה) ארמון מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. "אגמים מדבריים עשויים לשמש אותנו בתור מאגרי מים טבעיים גדולים, והם מהווים בית למגוון גדול מאוד של מינים של צמחים ובעלי חיים מדבריים שמצליחים לשגשג רק בזמן שיטפונות. אגמים אלה משמשים חוקרי אקלים על מנת להבין מה היה האקלים בתקופות קדומות ולנסות להשליך מכך על העתיד. לדוגמא, אם מזהים תקופה בה האגם היה מלא באופן תדיר, אנחנו יכולים להבין שהאקלים היה רטוב יותר. אך 'יותר' הוא מושג יחסי ומטרתנו היא לקבוע כמה רטוב היה באותם מקומות".

כדי להבין מהי כמות המים באגם מדברי נדרש לדעת כיצד נראית הטופוגרפיה המדויקת של הקרקעית שלו – עבודה שנחשבת קשה מאוד לביצוע באגמים מדבריים. קוקו (משה) ארמון ביצע לאחרונה מחקר בו הוא בחן שיטה מקורית לקביעת הטופוגרפיה של אגמים מדבריים. לפני כשנה הוא ועמיתיו פרסמו מאמר מדעי שהופיע על השער של כתב העת "Geophysical Research Letters". כעת המאמר והשיטה המקורית זוכים לחשיפה מחודשת על ידי סוכנות החלל האמריקאית NASA, שפרסמה כתבה על כך היום (שלישי) ב-NASA Earth Observatory. את המחקר שלו ביצע ארמון יחד עם (לפי הסדר במאמר) ד"ר אלעד דנטה (המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, המכון הגיאולוגי ומכון שמיר),  יובל שמילוביץ' (המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית והמכון הגיאולוגי), ד"ר עמית מושקין (המכון הגיאולוגי), פרופ' טים כהן (אוניברסיטת וולונגונג שבאוסטרליה), פרופ' אפרת מורין ופרופ' יהודה אנזל (שניהם מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית). 

המחקר התחיל למעשה לפני כשנתיים, אז שוגר לוויין חדש של נאס"א (ICESat-2) שתפקידו המקורי היה למדוד באופן מדויק מאוד את גובהם של הקרחונים בקטבים - כדי להבין טוב יותר איך משפיעה ההתחממות הגלובלית על אובדן והדקיקות של הקרח בקטבים. מדידות הגובה המדויקות התאפשרו באמצעות לייזר המוקרן מהחלל אל פני השטח של כדור הארץ. כך, אם מודדים את הזמן שלוקח לקרן הלייזר לחזור מפני השטח של כדור הארץ אל הלוויין, אפשר לחשב במדויק את גובה פני השטח. הלוויין ייחודי בכך שהוא מודד את גובה פני השטח בצורה מדויקת מאוד, בעזרת קרן לייזר ירוקה. מאחר שאור ירוק מסוגל לחדור כמה מטרים לתוך מים ועדיין לחזור אל הלוויין, ניתן לקבל דרך הלוויין מדידות גובה מדויקות אפילו מתחת למים, בצפיפות גבוהה מאוד לאורך מסדרונות מדידה צרים.

"חדירה של האור לעומק של מטרים בודדים הוא כל שהיינו זקוקים לו במקרה של אגמים רדודים", מסביר ארמון ומוסיף כי "באמצעות התוצאות שהתקבלו מהלוויין החדש הצלחנו למצוא, לנתח ולתאר במחקרנו את הקשר בין תדירות הופעת המים בכל אזור באגם (מתוך סדרה ארוכה של תצלומי לוויינים אחרים של נאס"א, לאורך השנים), ובין הגובה של אותם אזורים (מתוך הלוויין החדש). ברגע שאנחנו יודעים מהו הקשר, אנחנו יכולים לחשב באופן מדויק את העומק של כל נקודה באגם, אפילו שמדידת העומק המקורית מתבצעת רק לאורך מסדרונות צרים בו, ואפילו אם האגם מלא במים".

החוקרים השתמשו בשיטה שפיתחו למפות את הקרקעית של האגם המדברי הרדוד הגדול בעולם - ימת אייר שבאוסטרליה, שגודלו כמעט שליש משטחה של מדינת ישראל, וקיבלו תוצאות שהן כמעט בוודאות, לדברי החוקרים, טובות יותר מאלה שנמדדו באגם עצמו באמצעות ספינות מחקר בשנות ה-70 של המאה הקודמת. בעקבות התוצאות החליטו החוקרים למפות עוד שני אגמים מדבריים שעד כה לא הייתה שום דרך להבין מהי כמות המים האצורה בהם. אחד מהם נקרא סבחת אל-מלח, הנמצא במדבר הסהרה באלג'יריה והשני נקרא לאגו קויפסה ונמצא באלטיפלנו היבש בבוליביה, על מסלול הטיולים של רבים מהמוצ'ילרים הישראלים בדרום אמריקה. לגבי לאגו קויפסה, לדוגמה, הצליחו החוקרים לגלות שכמות המים שיכולה להאגר באגם גדולה ב-50% ממה שנהוג היה לחשוב עד היום. כמות כזאת כנראה מילאה את האגם לפני כ-12,000 שנים, אך המים נעלמו בהדרגה וכיום האגם מתמלא רק באופן חלקי.

ארמון מסכם וקובע כי "השיטה שפיתחנו יכולה לשמש למיפוי הקרקעית של אגמים מדבריים ברחבי העולם, ולעזור לנו להבין מה היה האקלים באותם אזורים בעולם בעבר ואולי אפילו בעתיד. אנחנו בטוחים שנצליח לפתח את השיטה עם הזמן, זוהי רק ההתחלה. כדי להיערך טוב יותר לשינויי האקלים באזורים מדבריים אנחנו חייבים לדעת כמה מים טבעיים קיימים בהם, אך עד היום היה קשה מאוד לעשות זאת. בעתיד נדע להעריך ברמת דיוק גבוהה את כמות המים בכל האגמים המדבריים ברחבי העולם".

הפרסום ב-NASA - earthobservatory.nasa.gov:

https://earthobservatory.nasa.gov/images/148230/sizing-up-remote-lakes

לפרסום המאמר המדעי: https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1029/2020GL087367

לפרסום בתקשורת:

https://www.ynet.co.il/article/SyHOhyZOd

קראו פחות
הפרסום בטוויטר של נאסא

המחקר שהלהיב את NASA: שיטה חדשה מאפשרת למפות מהחלל אגמים מדבריים ברחבי העולם

6 מאי, 2021

קרא עוד
אגמים באזורים מדבריים הם בדרך כלל רדודים (מספר מטרים) ושטוחים מאוד, ובעיקר מרוחקים מאזורים מיושבים. רוב הזמן הם ריקים לגמרי ממים, אך מדי פעם הם מתמלאים על ידי שיטפונות נדירים הזורמים במדבר. כמות זו כמובן אינה מספקת כדי להגיע למקום עם ספינה, ולמפות את צורת הקרקעית של אגמים כאלה – כך שאנו לא יכולים למדוד ולקבוע בצורה סבירה כמה מים האגמים אוצרים בכל רגע נתון.

"בדרך כלל, שיטפון מדברי אובד אל תוך קרקעית הנחל ונספג אל התשתית שלו או מתאדה, ולכן נעלם במורד נהרות מדבריים. פעם בכמה שנים שיטפון שכזה עשוי להגיע לאגם מדברי רדוד הנמצא במורד הנחל ולמלא אותו ובהדרגה, מים אלו שנעמדו באגם, מתאדים ממנו. כך יכול גם, לדוגמא, להיווצר נווה מדבר", מסביר קוקו (משה) ארמון מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. "אגמים מדבריים עשויים לשמש אותנו בתור מאגרי מים טבעיים גדולים, והם מהווים בית למגוון גדול מאוד של מינים של צמחים ובעלי חיים מדבריים שמצליחים לשגשג רק בזמן שיטפונות. אגמים אלה משמשים חוקרי אקלים על מנת להבין מה היה האקלים בתקופות קדומות ולנסות להשליך מכך על העתיד. לדוגמא, אם מזהים תקופה בה האגם היה מלא באופן תדיר, אנחנו יכולים להבין שהאקלים היה רטוב יותר. אך 'יותר' הוא מושג יחסי ומטרתנו היא לקבוע כמה רטוב היה באותם מקומות".

כדי להבין מהי כמות המים באגם מדברי נדרש לדעת כיצד נראית הטופוגרפיה המדויקת של הקרקעית שלו – עבודה שנחשבת קשה מאוד לביצוע באגמים מדבריים. קוקו (משה) ארמון ביצע לאחרונה מחקר בו הוא בחן שיטה מקורית לקביעת הטופוגרפיה של אגמים מדבריים. לפני כשנה הוא ועמיתיו פרסמו מאמר מדעי שהופיע על השער של כתב העת "Geophysical Research Letters". כעת המאמר והשיטה המקורית זוכים לחשיפה מחודשת על ידי סוכנות החלל האמריקאית NASA, שפרסמה כתבה על כך היום (שלישי) ב-NASA Earth Observatory. את המחקר שלו ביצע ארמון יחד עם (לפי הסדר במאמר) ד"ר אלעד דנטה (המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, המכון הגיאולוגי ומכון שמיר),  יובל שמילוביץ' (המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית והמכון הגיאולוגי), ד"ר עמית מושקין (המכון הגיאולוגי), פרופ' טים כהן (אוניברסיטת וולונגונג שבאוסטרליה), פרופ' אפרת מורין ופרופ' יהודה אנזל (שניהם מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית). 

המחקר התחיל למעשה לפני כשנתיים, אז שוגר לוויין חדש של נאס"א (ICESat-2) שתפקידו המקורי היה למדוד באופן מדויק מאוד את גובהם של הקרחונים בקטבים - כדי להבין טוב יותר איך משפיעה ההתחממות הגלובלית על אובדן והדקיקות של הקרח בקטבים. מדידות הגובה המדויקות התאפשרו באמצעות לייזר המוקרן מהחלל אל פני השטח של כדור הארץ. כך, אם מודדים את הזמן שלוקח לקרן הלייזר לחזור מפני השטח של כדור הארץ אל הלוויין, אפשר לחשב במדויק את גובה פני השטח. הלוויין ייחודי בכך שהוא מודד את גובה פני השטח בצורה מדויקת מאוד, בעזרת קרן לייזר ירוקה. מאחר שאור ירוק מסוגל לחדור כמה מטרים לתוך מים ועדיין לחזור אל הלוויין, ניתן לקבל דרך הלוויין מדידות גובה מדויקות אפילו מתחת למים, בצפיפות גבוהה מאוד לאורך מסדרונות מדידה צרים.

"חדירה של האור לעומק של מטרים בודדים הוא כל שהיינו זקוקים לו במקרה של אגמים רדודים", מסביר ארמון ומוסיף כי "באמצעות התוצאות שהתקבלו מהלוויין החדש הצלחנו למצוא, לנתח ולתאר במחקרנו את הקשר בין תדירות הופעת המים בכל אזור באגם (מתוך סדרה ארוכה של תצלומי לוויינים אחרים של נאס"א, לאורך השנים), ובין הגובה של אותם אזורים (מתוך הלוויין החדש). ברגע שאנחנו יודעים מהו הקשר, אנחנו יכולים לחשב באופן מדויק את העומק של כל נקודה באגם, אפילו שמדידת העומק המקורית מתבצעת רק לאורך מסדרונות צרים בו, ואפילו אם האגם מלא במים".

החוקרים השתמשו בשיטה שפיתחו למפות את הקרקעית של האגם המדברי הרדוד הגדול בעולם - ימת אייר שבאוסטרליה, שגודלו כמעט שליש משטחה של מדינת ישראל, וקיבלו תוצאות שהן כמעט בוודאות, לדברי החוקרים, טובות יותר מאלה שנמדדו באגם עצמו באמצעות ספינות מחקר בשנות ה-70 של המאה הקודמת. בעקבות התוצאות החליטו החוקרים למפות עוד שני אגמים מדבריים שעד כה לא הייתה שום דרך להבין מהי כמות המים האצורה בהם. אחד מהם נקרא סבחת אל-מלח, הנמצא במדבר הסהרה באלג'יריה והשני נקרא לאגו קויפסה ונמצא באלטיפלנו היבש בבוליביה, על מסלול הטיולים של רבים מהמוצ'ילרים הישראלים בדרום אמריקה. לגבי לאגו קויפסה, לדוגמה, הצליחו החוקרים לגלות שכמות המים שיכולה להאגר באגם גדולה ב-50% ממה שנהוג היה לחשוב עד היום. כמות כזאת כנראה מילאה את האגם לפני כ-12,000 שנים, אך המים נעלמו בהדרגה וכיום האגם מתמלא רק באופן חלקי.

ארמון מסכם וקובע כי "השיטה שפיתחנו יכולה לשמש למיפוי הקרקעית של אגמים מדבריים ברחבי העולם, ולעזור לנו להבין מה היה האקלים באותם אזורים בעולם בעבר ואולי אפילו בעתיד. אנחנו בטוחים שנצליח לפתח את השיטה עם הזמן, זוהי רק ההתחלה. כדי להיערך טוב יותר לשינויי האקלים באזורים מדבריים אנחנו חייבים לדעת כמה מים טבעיים קיימים בהם, אך עד היום היה קשה מאוד לעשות זאת. בעתיד נדע להעריך ברמת דיוק גבוהה את כמות המים בכל האגמים המדבריים ברחבי העולם".

הפרסום ב-NASA - earthobservatory.nasa.gov:

https://earthobservatory.nasa.gov/images/148230/sizing-up-remote-lakes

לפרסום המאמר המדעי: https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1029/2020GL087367

לפרסום בתקשורת:

https://www.ynet.co.il/article/SyHOhyZOd

קראו פחות
lockdown. Lucrezia Carnelos, unsplash

מחקר ענק בחן לעומק את מידת הפגיעה בבריאותם הנפשית של אוכלוסיית המבוגרים במשבר הקורונה

4 מאי, 2021

קרא עוד
במחקר, שכלל 33,485 נבדקים מ-17 מדינות, נמצא כי לא רק שהתקשורת האלקטרונית לא הצליחה לשמש תחליף לתקשורת פנים אל פנים במהלך משבר הקורונה, אלא שהיא תרמה להחרפת המצב הנפשי של המבוגרים והקשישים. החוקרים: "ראוי היה לנקוט במדיניות התרחקות דיפרנציאלית, בה אנשים מבוגרים עם פחות גורמי סיכון רשאים לשמור על קשר פנים אל פנים עם קבוצה קבועה של אנשים ממשקי בית אחרים"

אינטראקציה חברתית, פנים אל פנים, נחשבת כמפתח להזדקנות בריאה ואיכותית. מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות חיזקו הנחה זאת, כשאחד מהם אף קבע כי שכיחות נמוכה של קשרים חברתיים אישיים עם חברים ובני משפחה ניבאו את הסיכון לסבול מחרדה ודיכאון בגילים מאוחרים. האם הדבר נכון גם לגבי קשרים חברתיים בעידן הקורונה? קשרים חברתיים מקוונים לא הוכחו עד כה כיעילים לשיפור הרווחה הנפשית אצל אוכלוסיות המבוגרים והקשישים. יתר על כן, עד כה לא פורסמו תוצאות של מחקרים על השפעת אופי הרשתות החברתיות על בריאות הנפש בשלבים המאוחרים של החיים, במהלך מגפת הקורונה. מחקר חדש, אותו ביצעו פרופ' האווי ליטוין והדוקטורנטית מיכל לוינסקי מביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים, ניסה לבחון לראשונה את השינויים שאירעו ברשתות החברתיות האישיות בקרב אוכלוסיות המבוגרים והשפעתם על בריאות הנפש (דיכאון וחרדה) לאור התפרצות מגיפת הקורונה.

"דיווחים שפורסמו לאחר התפרצות המגפה מצביעים על כך שהתקופה הנוכחית אכן עוררה חרדות (לדוגמה, מחקרים של קואלו, סוטיוואן, אראטו וזידו מ-2020). מחקר בריטי מצא כי לאחר שישה שבועות של סגר בלונדון, במהלך משבר הקורונה, כ-13% מהאנשים המבוגרים הבריאים דיווחו כי הם חשים רע יותר מבחינת החרדות והדיכאון שלהם, במיוחד נשים ומבוגרים שהתגוררו בגפם", נכתב במאמר המדעי שפורסם על ידי החוקרים בכתב העת המדעי "Aging & Mental Health".

במחקר נבחנו כמה שאלות מרכזיות, ביניהן: האם משבר הקורונה השפיע לרעה על בריאותם הנפשית של אירופאים וישראלים בני 50 ומעלה? האם היו השפעות שונות על המדינות בהקשר לכך? באיזה אופן הרשתות החברתיות האישיות מיתנו את השפעת המשבר על בריאות הנפש של אותם מבוגרים? והאם היה הבדל בהשפעות של רשתות חברתיות פנים אל פנים לעומת שימוש במדיות אלקטרוניות על בריאותם של המבוגרים שנבדקו?

המחקר הנוכחי מתבסס על הסקר האירופי לבחינת בריאות, הזדקנות ופרישה, המכונה גם 'סקר SHARE' (The Survey of Health, Aging and Retirement in Europe), שהתחיל בשנת 2004 ונמשך עד היום. נערכו יותר מ-480,000 ראיונות עומק פנים-אל-פנים ב-8 גלים במסגרת הסקר, עם כ-140,000 איש בני 50 ומעלה מ-28 מדינות אירופה וישראל. כוחו המדעי של הסקר טמון בנתוני האורך, המאפשרים לתפוס את האופי הדינמי של השינויים במהלך שנות ההזדקנות. בסקר נבדקים שלושה תחומים עיקריים – הפן החברתי, הפן הכלכלי והפן הבריאותי של אוכלוסיות המבוגרים. סקר SHARE ישראל נערך בחסות מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל באוניברסיטה העברית ומבוצע במסגרת התקשרות של המשרד לשוויון חברתי עם מרכז הידע. במימונו השתתפו משרד ראש הממשלה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, משרד המדע והטכנולוגיה, משרד הבריאות, המוסד לביטוח לאומי והוועדה לתכנון ותקצוב. עם פרוץ הקורונה, נעצר איסוף הנתונים של הגל השמיני והשאלון הותאם לסקר טלפוני, ונבנה מחדש עם שאלות מותאמות לתקופת הקורונה.

במדגם של המחקר הרלוונטי נכללו 33,485 נבדקים מבוגרים (מעל גיל 50) מ-17 מדינות, ונבדק הפער במצבם הנפשי לפני ובמהלך משבר הקורונה. בין היתר, נבחן השינוי בבריאות הנפשית שלהם באמצעות שתי שאלות על קיומן של תחושות דיכאון וחרדה, כששתיהן נמדדו לפני ובהתפרצות המגפה. מדדי התקשורת החברתית חושבו על פי שני מדדים  - ממוצע תדירות התקשורת פנים אל פנים וממוצע תדירות התקשורת האלקטרונית (טלפון, דואר אלקטרוני או כל אמצעי אלקטרוני אחר) ועם אנשים שונים (ילדים, הורים, קרובי משפחה ואחרים). בניתוחים עצמם נכללה חלוקה לקבוצות גיל בתוך האוכלוסייה המבוגרת, בנוסף למדינת מגורים, ומשתני רקע נוספים.

ממצאי המחקר העלו כי קשר פנים אל פנים הפחית משמעותית את הסבירות להרעה בבריאות הנפשית של הנבדקים לאחר פרוץ המגיפה, בעוד שתקשורת אלקטרונית דווקא הגדילה אותה. מעבר לכך, לא נמצאה משמעות לקבוצות הגיל השונות, כך שלמעשה נמצא כי ההתרחקות החברתית גובה מחיר מכל המבוגרים, בכל גיל. "אף קבוצת גיל במדגם שלנו,  לא הרוויחה ממש ממגע חברתי מקוון בתחילת משבר הקורונה, בעוד שכל הגילאים נהנו מההשפעה חיובית של מגע פנים אל פנים (על הבריאות הנפשית). המשמעות היא שההתרחקות החברתית אכן גובה מחיר מכל המבוגרים", קבעו החוקרים במאמרם.

עוד נמצא במחקר הנוכחי כי לנשים היו קשיים נפשיים רבים יותר מאשר גברים במהלך משבר הקורונה, כפי שדווח במחקרים דומים שבוצעו לאחרונה. בנוסף, מגיבים שציינו כי הם בעלי השכלה גבוהה ניהלו פחות קשרים חברתיים פנים אל פנים ויותר קשרים מקוונים. כמו כן, התברר כי למגפה היו השפעות שליליות יותר על הבריאות הנפשית של האוכלוסיות המבוגרות במדינות מסוימות מאשר במדינות אחרות - במיוחד במדינות עם שיעורי הדבקה ו/או מקרי מוות גבוהים כגון פורטוגל, איטליה וספרד.

"תוצאות אלה מדגישות את המורכבות הקיימת בתקופה הנוכחית עבור נשים וגברים בגילאי 50 ומעלה", מציינת לוינסקי. "מצד אחד, הממצאים מעלים שתקשורת פנים אל פנים עשויה למתן את ההשפעות השליליות של תקופת הקורונה על הבריאות הנפשית. מצד שני, מדיניות הריחוק החברתי, שמטרתה לעצור את המגיפה, פועלת כיום דווקא למזעור סוג תקשורת זו. מי שבעיקר סובל מהניגודיות הזאת היא האוכלוסייה הבוגרת. יש צורך לבחון במחקר עתידי האם היקף המגיפה בכל מדינה הוא שהחריף את בריאותם הנפשית של חבריה המבוגרים, וכן את השפעת היקף יישום מגבלות הסגר בכל מדינה על בריאותם הנפשית".

לסיכום, הממצאים מדגישים את הסיכון שיש בסגר ובהתרחקות החברתית על בריאותם הנפשית של אנשים מבוגרים. ממשלות רבות מבקשות לבודד אנשים מבוגרים לתקופות ארוכות יחסית, למנוע קרבה פיזית עם קרוביהם, וכן מעודדות להישאר בבית ולתקשר באמצעים אלקטרוניים. במחקר נמצא כי באופן מפתיע, לא רק שתקשורת אלקטרונית אינה מחליפה את התפקיד החיובי של תקשורת פנים אל פנים בבריאות הנפשית, אלא היא אף עשויה להחמיר את המצב הנפשי. המסקנות שעולות ממחקר זה עשויות להצביע על כך שעל הרשויות לנקוט במדיניות שמעודדת יותר תקשורת פנים אל פנים, על מנת למנוע נזקים נוספים של המגיפה. "כך, לדוגמא, ראוי היה לנקוט במדיניות התרחקות דיפרנציאלית, בה אנשים מבוגרים עם פחות גורמי סיכון רשאים לשמור על קשר פנים אל פנים עם קבוצה קבועה של אנשים ממשקי בית אחרים", מציין פרופ' ליטוין.

לפרסום המדעי

https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/13607863.2021.1902468

פרסומים בתקשורת

הארץ - https://www.haaretz.co.il/news/nurit/.premium-1.9769499

סבאל'ה - https://www.sabale.co.il/%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%95%d7%aa/%d7%9e%d7%97%d7%...

ערוץ 7 - https://www.inn.co.il/news/491411

MSN - https://www.msn.com/he-il/lifestyle/lifestyle-beauty/%d7%94%d7%96%d7%95%...

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
פרח צומח. nikola_jovanovic_unsplash

האוניברסיטה העברית מקימה מרכז כלל-אוניברסיטאי לקיימות

3 מאי, 2021

קרא עוד

במכתב לקהיליית האוניברסיטה הוכרז על החלטתה האסטרטגית של הנהלת האוניברסיטה להציב את תחום הקיימות בראש סדרי העדיפויות ולהקים את המרכז לקיימות. מנהלת המרכז, פרופ' יעל מישאל: "אתגר הקיימות הינו צו השעה ברמה העולמית, והמדע מתגייס כולו להתמודדות עם אתגר זה". כיום, יותר מ-130 מרצים ומרצות באונ' העברית חוקרים, מלמדים ועוסקים בנושאי קיימות, סביבה ואקלים

מרכז כלל-אוניברסיטאי לקיימות, חדש וראשון מסוגו, מוקם בימים אלה באוניברסיטה העברית, כחלק מהחלטתה האסטרטגית של הנהלת האוניברסיטה להציב את אתגר הקיימות הגלובלי בראש סדרי העדיפויות של המוסד האקדמי. הקמת מרכז זה (שכנס להשקתו הרשמית מתוכנן בירושלים בפני סגל האוניברסיטה בקיץ הקרוב) נועדה בין היתר להגביר באופן משמעותי את המחקר וההוראה בנושאי קיימות, תוך עידוד פעילות משולבת חוצת-דיסציפלינות והרחבת הספטקרום המחקרי וההוראתי באופן שישקלל שלל היבטי קיימות רלוונטים. מטרה מרכזית נוספת של המרכז היא לקדם ולהטמיע קיימות מעבר לגבולות האוניברסיטה. לשם כך, המרכז ישתף פעולה עם גורמי תעשייה והסקטור הפרטי, החברה האזרחית, האקדמיה והממשל, בארץ ובעולם, לטובת קידום ופיתוח פתרונות טכנולוגיים, העלאת המודעות הציבורית, מדיניות והטמעה בתחומי הקיימות.

במרכז צפויים לפעול חוקרים בעלי שם, וכן עמיתים ותלמידים לתארים מתקדמים באוניברסיטה. בשלב הראשון, המרכז יפיץ קולות קוראים למימון מחקרים שיקדמו נושאי קיימות, בדגש על שיתופי פעולה בין-תחומיים ובין-קמפוסיים. ראוי לציין כי מעבר להקמת המרכז, מתעסקים כיום מעל ל-130 מרצים ומרצות בנושאי קיימות, סביבה ואקלים במחלקות, בפקולטות ובחוגים ברחבי האוניברסיטה.

אתגר הקיימות העומד בפנינו כולל את הרצון לאפשר את המשך קיום החברה האנושית בדור הנוכחי ברווחה, תוך שמירה ואף שיפור רמת החיים לדורות הבאים. מדובר באחד האתגרים המשמעותיים והבוערים שידעה האנושות. על רקע התנאים האקלימיים המשתנים במהירות והשימוש הבלתי מושכל שנעשה בדורות האחרונים במשאבי כדור הארץ, מתגבשת הבנה נרחבת ברחבי העולם באשר לחשיבותה הקריטית של הקיימות ומתהווה פעילות גוברת והולכת לקידומה. בתוך כך, אוניברסיטאות מובילות בעולם התגייסו באופן מרשים לקידום קיימות, בהתאם ליעדי העל לפיתוח בר-קיימא של האו"ם (Sustainable Development Goals – SDGs).

פרופ' יעל מישאל מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית נבחרה לכהן כמנהלת המרכז, ולצידה מונתה ועדה אקדמית שמורכבת מנציגים ונציגות של כלל הקמפוסים באוניברסיטה. במרכז יפעלו גם עמיתים ותלמידים לתארים מתקדמים באוניברסיטה. פרופ' מישאל מסרה כי "אתגר הקיימות הינו צו השעה ברמה העולמית, והמדע מתגייס כולו להתמודדות עם אתגר זה. האוניברסיטה העברית מחויבת ליטול חלק מרכזי במאמץ להציע פתרונות לעמידה ביעדי האו"ם ולמציאת דרכים לניהול אורח חיים בר-קיימא. אחת החוזקות של האוניברסיטה העברית היא שכבר כיום קיימת פעילות מחקרית והוראתית ענפה באפיקים שונים ומגוונים בתחומי הקיימות. נדרשת הרחבה, העמקה ומציאת אפיקיי מחקר חדשים שיתרמו לקידום הידע. באופן חד-משמעי, שיתוף פעולה בין החוקרים ליצירת מחקר בין-תחומי ורב-תחומי, יוביל לפריצות דרך - מכיוון שמגוון מעודד חדשנות, מחזק יצירתיות ומוביל לקבלת החלטות טובה יותר. במקביל לפעילות המחקרית, נפעל ליצירת יחסי גומלין בין האוניברסיטה והגופים הציבוריים הרלוונטיים במדינת ישראל, כך שהידע המחקרי יתורגם להמלצות רגולטוריות ויועבר למקבלי ההחלטות. גישה זו, מחקר חדשני רב-תחומי ובין-תחומי בתחום הקיימות במובן הרחב שיתכתב עם גורמים מדיניים וציבוריים הינו ייחודי".

במכתב שנשלח לאחרונה בנושא זה לקהיליית האוניברסיטה, כתבו נשיא האוניברסיטה, פרופ' אשר כהן, רקטור האוניברסיטה פרופ' ברק מדינה ומנכ"ל האוניברסיטה וסגן הנשיא ישי פרנקל: "רבים מקהילת האוניברסיטה מקדמים את הנושא גם במישור הלאומי. הקמת המרכז האוניברסיטאי נועדה להרחיב, לתכלל ולשכלל את כלל הפעילות בתחום הקיימות כתחום מועדף ובינתחומי כלל-אוניברסיטאי, בהתאם לאתגרים העומדים לפתחנו. אנו פועלים לגייס כספים חיצוניים בהיקפים משמעותיים להמשך פעילות המרכז. אנו קוראים לכם/לכן חברי וחברות הסגל באוניברסיטה, מכלל תחומי המחקר, לבחון דרכים לשלב בפעילות האקדמית והציבורית שלהם היבטים שקשורים לקיימות. מוטלת על כולנו אחריות חברתית וציבורית ראשונה במעלה לתרום תרומה מדעית להתמודד עם האתגר הגדול שמוטל בעת הזו על האנושות".

לפני מספר חודשים הוחלט באוניברסיטה העברית להקים את המרכז לחקר אקלים HUCS (Hebrew University center for Climate Science), בראשו עומדים כיום פרופ' חזי גילדור ודר' אורי אדם. הפרויקט הייחודי מאפשר בפעם הראשונה בארץ לחוקרים מתחומים שונים (מתמטיקה, סטטיסטיקה, פיזיקה, מדעי כדור הארץ, גאוגרפיה, מדע המדינה, חקלאות, מדעי המחשב, ועוד) לשלב כוחות בכדי לפתח מודל אקלימי שיוכל לצפות ולהסביר את השינויים הצפויים להתרחש באזורנו בצורה טובה משמעותית ממודלים קיימים. כמו כן, המרכז מאפשר שילוב של רעיונות ומחקרים וסיעור מוחות בין חוקרים מתחומים שונים סביב נושא האקלים, ויתקיימו בו שיתופי פעולה עם השירות המטאורולוגי ומוסדות שונים בארץ, כדי לקדם את ההבנה של השינויים האזוריים לטובת מקבלי ההחלטות.

 

לפרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/article/SJmPNITDO

קראו פחות
קורונה

מחקר בינלאומי ענק מחזק את הקשר שנמצא בין קורונה לשבץ מוחי – בעיקר בקרב צעירים שחלו בנגיף

3 מאי, 2021

קרא עוד
במחקר, בו השתתפו חוקרים מישראל, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, מצרים, איראן, לבנון ואיחוד האמירויות, ועוד נמצאו בעיקר חסימות של כלי דם גדולים במוחם של הנבדקים הצעירים. את הצד הישראלי ייצג הנוירולוג והחוקר פרופ' רונן לקר, מנהל יחידת השבץ במרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית

מחקרים שבוצעו בעת האחרונה ניסו למצוא את הקשר בין תחלואה בקורונה והסיכון לסבול מאירועים מוחיים. דיווח של בית החולים מאונט סיני בניו יורק בתחילת השנה על מקרי שבץ של חמישה חולי קורונה צעירים, העלה חשש לעלייה בשכיחות של שבץ מוחי גם בקרב חולים צעירים ללא גורמי סיכון וסקולריים, כמו יתר לחץ דם, סוכרת או עישון. מחקר חדש ונרחב שפורסם לאחרונה בכתב העת Stroke, בו לקח חלק הנוירולוג והחוקר פרופ' רונן לקר מהמרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית, ניסה לבחון לעומק את הקשר בין מחלת הקורונה לשבץ מוחי, ומצא מספר לא מבוטל של מקרי שבץ מוחי בקרב חולי קורונה בגילאים צעירים בהשוואה למקרי שבץ קודמים באוכלוסייה דומה לפני פרוץ המגפה.

במחקר השתתפו לא פחות מ-89 חוקרים וחוקרות מ 136 מוסדות אקדמיים שונים ברחבי העולם – ביניהם גם מאיראן, לבנון ואיחוד האמירויות. הם ערכו מחקר תצפיתי על חולים שלקו בשבץ מוחי איסכמי חריף, דימום תוך גולגולתי, ופקקת ורידית מוחית (נוכחות של קריש דם בורידי המוח או בסינוסים הורידים הדוראליים, המנקזים את הדם מהמוח) בקרב חולי קורונה שאושפזו בבתי החולים ובדקו את חומרת השבץ ותת-סוג שבץ. בנוסף, ביצעו החוקרים לאותם חולים הדמיה עצבית, ובחנו את ההבדלים הין חולים סימפטומטיים ללא-סימפטומטיים לאחר שנדבקו ב-SARS-CoV-2 תוך הופעת שבץ מוחי. בנוסף, נבדקה ההשפעה של תחלואה באזורים גיאוגרפיים שונים על חומרת המחלה.

מבין 136 מרכזים ב-32 מדינות שהשתתפו במחקר זה, ב-71 מרכזים מ-17 מדינות היו לפחות מטופל או מטופלת אחד/אחת שסבלו מקורונה ושבץ מוחי בו זמנית או מיד לאחר ההחלמה מקורונה. מתוך 432 חולים שנמצאו סובלים משבץ מוחי, 323 (74.8%) סבלו משבץ מוחי איסכמי הנובע מחסימת כלי דם במוח, 91 (21.1%) מדימום תוך גולגולתי ו-18 (4.2%) מפקקת ורידי המוח.

מסתמן כי גיל חולי הקורונה שלוקים בשבץ מוחי הוא נמוך. "לא הגבלנו את עצמנו לקבוצת גיל מסוימת במהלך עבודת המחקר שלנו, אבל שמנו לב שאחוז נכבד מהחולים היו מתחת לגיל 55, שזה יותר משאנחנו רואים בדרך כלל במקרים של שבץ", מבהיר השבוע פרופ' לקר. "הגיל הממוצע של חולי קורונה שסבלו משבץ מוחי היה 68, כשבימים ללא קורונה הגיל הממוצע של חולי שבץ בארץ עמד על 80. זה פער משמעותי. הממצא הזה הוכיח לנו שיש כיום יותר חולים צעירים בשבץ בעקבות הידבקות קורונה, ושהגיל הממוצע לחטוף שבץ בימי קורונה יורד. בנוסף, נמצא ש24% מחולי הקורונה שסבלו משבץ היו מתחת לגיל 55 – אחוז הרבה יותר גבוה מתקופה מקבילה ללא קורונה בגילאים אלו".

תופעה מעניינת נוספת שהתגלתה הייתה שרוב מקרי השבץ נגרמו כתוצאה מפגיעה בכלי דם גדולים לעומת כלי דם קטנים במוח, מה שאינו שגרתי כיוון שבשנים בהן לא הייתה קורונה כמות המקרים המשניים לחסימה של כלי דם קטנים עולה על זאת הנובעת מחסימת כלי דם גדולים. בנוסף, שכיחות השבץ האיסכמי בקרב צעירים ללא גורמי סיכון קלאסיים לשבץ הייתה גבוהה הרבה יותר מהצפוי, דבר שאשרר את תוצאות המחקר הקודם של חוקרי מאונט סיני על שכיחות יתר של שבץ בצעירים חולי קורונה.

זאת ועוד, מתוך כלל חולי השבץ, 183 (42.4%) חולים היו נשים ולפיכך, אין מדובר בתופעה המאפיינת מגדר מסוים. במדינות שבהן יש השקעה גבוהה בבריאות, נמצאו שיעורים גבוהים יותר של טיפולים באמצעות צינתורי מוח בחולים צעירים עם חסימה של עורק גדול במוח לעומת מדינות עניות יותר, כך שיותר חולים ניצלו בהן ממוות משני לשבץ. בנוסף, 380 מתוך 432 חולים במחקר שידוע כי סבלו מנגיף הקורונה ושבץ מוחי בו זמנית נבדקו, ונמצא כי 144 (37.8%) מהם היו ללא תסמינים (א-סימפטומטיים) של קורונה (ללא חום שיעול שלשולים כאבי בטן וכדו') ורק בדיקה של כלל חולי השבץ המתקבלים לבית החולים לקורונה גילתה שלקו בקורונה. במילים אחרות, 72% מחולי הקורונה שנפגעו בשבץ מוחי סבלו גם מתסמיני קורונה בדרגות שונות. 

"המחקר מחזק את הקשר בין קורונה לשבץ כתוצאה מחסימת כלי דם גדולים בקרב צעירים הסובלים מקורונה, אם כי קשר זה לא הוכח כנפוץ מאוד", מסביר השבוע פרופ' לקר. "מדובר באחד המחקרים הגדולים שנעשו בנוגע לקשר הזה, מחקר בינלאומי שנועד ללמוד על מאפייני תחלואת שבץ בתקופת הקורונה, בו נמצא שיש יותר חולים צעירים ויותר חסימות של כלי דם גדולים בקרב אותם חולים צעירים, אך פחות חסימות של כלי דם קטנים כגורם לשבץ - לעומת התקופה המקבילה לפני הקורונה. תוצאות המחקר גם מעודדות לבצע בדיקת קורונה לכל מטופל צעיר עם שבץ מוחי, כתוצאה מחסימה של כלי דם גדול במוח שאין לו גורמי סיכון קלאסיים שמסבירים את השבץ. נדגיש שאין מדובר כאן במקרי שבץ איסכמי או פקקת ורידית מוחית משניים לחיסוני קורונה (תופעות אילו לא היו קיימות בזמן איסוף הנתונים שנעשה עוד טרם להמצאות חיסונים בארץ או בעולם). מחקר זה מהווה עוד סיבה ללכת ולהתחסן כיון שהחיסון מוריד את התחלואה בקורונה ומכאן שגם את הסיכון לשבץ משני למחלת הקורונה בגיל צעיר. אני מקווה שמחקרים נוספים בתחום זה יוכלו לתרום עוד להבנת הקשר בין קורונה לשבץ מוחי".

לפרסום המדעי 

פרסומים בתקשורת המקומית:

מאקו - https://www.mako.co.il/health-illnesses-and-medicines/illnesses-the_novel_coronavirus/Article-7f42db420513971027.htm

Ynet אתר: https://www.ynet.co.il/health/article/r1Cbmq0wu

אולפן ynet: http://www.ifatmediasite.com/ms/radiomp4/2021/05/04/10653437.mp4

רדיו ירושלים: https://www.jerusalemnet.co.il/%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%97%d7%93/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99-%d7%a2%d7%a0%d7%a7-%d7%9e%d7%97%d7%96%d7%a7-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%9e%d7%a6%d7%90-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%a9%d7%91%d7%a5-%d7%9e%d7%95%d7%97%d7%99-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%a7%d7%a8-%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%91-%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%97%d7%9c%d7%95-%d7%91%d7%a0%d7%92%d7%99%d7%a3-476472

ערוץ 20 - https://www.20il.co.il/%d7%97%d7%95%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%9f-%d7%95%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%a9/

מקור ראשון - https://www.makorrishon.co.il/news/343781/

כאן תרבות, שלושה שיודעים - https://omny.fm/shows/three-who-know/48046dcc-bea5-46c5-8efb-ad18008b09b6

דוקטורס אונלי - https://doctorsonly.co.il/2021/05/227510/

הידען - https://www.hayadan.org.il/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C-%D7%A2%D7%A0%D7%A7-%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%A7-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9C

בחזית - https://www.bahazit.co.il/%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%a9%d7%91%d7%a5-%d7%9e%d7%95%d7%97%d7%99-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%a7%d7%a8-%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%91/

מדפייג - https://medpage.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%94%...

כל רגע - https://kore.co.il/viewArticle/81426

עיתון המבשר - http://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=true&ItemID=KKEIEMGGJ&CustomerID=EDDHFHE&InfoTypeID=0&PageIndex=1&EmailGroupID=FEHIF

עיתון שחרית - http://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=true&ItemID=KKEIFDKFE&CustomerID=EDDHFHE&InfoTypeID=0&PageIndex=1&EmailGroupID=FEHIF

עיתון יתד נאמן - https://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=tru...

קראו פחות
תמונה של ענת זכריה. קרדיט צלם - אסף ב. גולדפריד

פרס דוליצקי לשנת תשפ"ב יוענק השנה למשוררת ענת זכריה

29 אפריל, 2021

קרא עוד
הפרס אותו מעניקה האוניברסיטה העברית בירושלים מדי שנה הופך את המשוררת ל"משוררת הבית" של האוניברסיטה. מנימוקי ועדת הפרס: "ההישג של שירתה הוא בהעמדת מחול מול מחול, שירה מול עולם, עוצמה מול כוחנו"

פרס דוליצקי לשנת תשפ"ב יוענק השנה למשוררת ענת זכריה – כך הודיעה השבוע האוניברסיטה העברית בירושלים. פרס דוליצקי הופך מדי שנה את הזוכה ל"משורר/ת הבית" של האוניברסיטה, למשך סמסטר – כשהזוכה מלמד או מלמדת סדנה בשירה במסגרת התוכנית לכתיבה יוצרת. בנוסף, הזוכה בפרס מקבל מענק על סך 25,000 שקל. חברי ועדת הפרס היו השנה פרופ' אילנה פרדס ופרופ' יואב רינון מהחוג לספרות כללית והשוואתית, ד"ר תמר הס ופרופ' דרור בורשטיין מהחוג לספרות עברית – כולם מהאוניברסיטה העברית.

זכריה (נולדה בת"א, 1974) היא משוררת, עורכת ספרותית, מנחת סדנאות כתיבה ויועצת תוכן, המשמשת גם כמבקרת המחול של ידיעות אחרונות. מנימוקי השופטים לזכייתה בפרס: "שירתה נוכחת כקול עצמאי, פורץ גבולות, שירה המתפלשת בעולם האנושי כמות שהוא. זהו דיבור שירי המודע לכוחו ומאמין בנחיצותו. ביטוי מובהק לכך הוא שירים המדברים בגוף רבים ('ואנחנו מקווים שיהיו לנו חיים'), כלומר המדברים בשם הציבור ואל הציבור. חומרי השירים הם כאב וקושי. טעות, רעב, בדידות, קנאה, עומס, הגזמה וניכור ('ירח העולה על גדותיו בטלוויזיה'). בשיר אחד הדיבור הוא דיבור של טבועה שבלי ספק כבר אינה בין החיים, אבל עודה מדברת ('אך זה שאני לא טובעת', שואלת הטבועה). זבוב לכוד בענבר מייחל למלאך, שאילו יופיע – והרי לעולם לא יופיע – יוכל לאפשר לזבוב להילכד שנית. וכאילו לא די בצער הפרטי, בעניינים שבין אישה לעצמה ולנפשה, אפופה השירה הזאת במצוקה הפוליטית והחברתית של החיים ב'פלשתינה-אַי'. א"י הופכת לקריאת כאב, והחיים – ההווה – הופך לשלד בכותרת ספרה האחרון, 'עד עצם היום'".

עוד נכתב בנימוקי השופטים: "ענת זכריה היא מבקרת מחול במקצועה, ואפשר לראות בשירתה ביקורת של ה-Danse Macabre של הקיום האנושי, ובייחוד הנשי, בישראל. ההישג של שירתה הוא בהעמדת מחול מול מחול, שירה מול עולם, עוצמה מול כוחנות, מחול שהוא התעקשות לנשום, לראות, לִחיות".

זכריה זכתה לאורך השנים בפרסים רבים ובהם פרס ראש הממשלה ליוצרים ע"ש לוי אשכול לשנת תשע"ד. בין ספריה: "יפה אחת קודם" (2008), "בגלל טעות אנוש" (2012) ו"פלשתינה אַי" (2016).  פרס דוליצקי, על שמו של המשורר והסופר העברי-יידי מנחם מנדל דוליצקי, מוענק מדי שנה לבולטים שבמשוררים המקומיים. בפרס זכו בעבר, בין היתר, אלי אליהו, אגי משעול, דליה רביקוביץ', בכל סרלואי ובנימין שבילי.

 

פרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/environment-science/article/HkpiCxdP00

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, סגל
תרנגולים

מחקר חדש מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה מגלה כי ביצועי הרבייה של תרנגולים משתפרים בהתאם לשינויים בצבע התאורה

29 אפריל, 2021

לקיחת דם מסוס. צילום באדיבות דר גילי שוורץ

מחקר בינלאומי חדש חושף לראשונה: נגיף ממשפחת הקורונה שפוגע בסוסים אובחן לראשונה בישראל

29 אפריל, 2021

אבחון של קורונה בישראל – הפעם לא בבני אדם. קבוצת חוקרים מביה"ס לרפואה וטרינרית ע"ש קורט בשיתוף עם חוקרים מהמחלקה לווירולוגיה במכון הווטרינרי ע"ש קימרון וחוקרים מביה"ס לרפואה וטרינרית בדייויס )ארה"ב( הצליחו למצוא לראשונה עדות לנוכחות של נגיף הקורונה בסוסים בישראל (ECoV) אשר למעט דיווח בודד מערב הסעודית הינו היחיד מהמזרח התיכון. העבודה המחקרית בוצעה כחלק מעבודת הדוקטורט של ד"ר גילי שורץ, ופורסמה לאחרונה בז'ורנל המדעי Animals.

עוגן בחוף קדם. צילום - גדעון הדס

עוגן מתקופת המלך הורדוס התניע את מחקר פעילות עיינות קדם ושיחזור מפלסי ים המלח לאורך אלפי השנים האחרונות

28 אפריל, 2021

ים המלח, המקום הנמוך ביותר על פני כדור הארץ (מפלסו הנוכחי 435 מ' מתחת לפני הים), קולט מים וחומרי סחף מאגן ניקוז רחב המשתרע בין המדבר ואזור האקלים הים-תיכוני, ומשמש כ"מד גשם" של אזור הלבנט. האם תמיד היה ים המלח במפלס כל כך נמוך והאם תמיד היה אגן הניקוז של האגם צחיח במיוחד – או ששינויי האקלים בהווה והשפעת האדם הם שתרמו לירידה המשמעותית בגובה המפלס מאז שנות החמישים של המאה שעברה (כאשר המפלס עמד על גובה של 400 מ' מתחת לפני הים)?

ראה גם: בתקשורת, מחקר
תעודת הוראה

מחקר חדש: האם מורים ומורות רבים יעזבו בקרוב את מקצוע ההוראה?

28 אפריל, 2021

קרא עוד
"תקופת הקורונה תביא לעזיבה של מורים רבים וטובים את המערכת בעקבות תחושת הזלזול של המערכת עצמה והציבור בישראל": כך נטען, בין היתר, במחקר חדש שבוצע על ידי חוקרות מביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית, ובחן את תחושותיהם של המורים והמורות בישראל

עם הירידה בתחלואת הקורונה, במערכת החינוך חזרו להוראה ולמידה פנים-אל-פנים בכיתה, אך את השפעות הקורונה והלמידה מרחוק על המורים השחוקים ותלמידיהם, כנראה שנרגיש עוד זמן רב. במחקר חדש, בחנו ד"ר טוני גוטנטג ופרופ' קריסטה אסטרחן מביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים את שחיקת המורים והמורות בישראל עקב ההוראה מרחוק בקורונה והקשר שלה לאיכות הלמידה. במחקר השתתף מדגם מייצג של כ-500 מורים בבתי ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים בשיא הסגרים השני והשלישי. המחקר התבסס על סקר אינטרנטי שהופץ לאנשי ההוראה בבתי הספר. המורים והמורות שנבחרו למחקר מלמדים בחטיבות ביניים שלמדו מרחוק במהלך רוב שנת הלימודים הנוכחית.

המחקר שילב מתודה כמותית ושאלות פתוחות. השאלות הכמותיות בחנו את תחושותיהם של המורים והמורות במהלך משבר הקורונה. בין היתר נדרשו הנבדקים לסמן את שביעות הרצון שלהם בעבודה: האם הם מרגישים שעבודתם מוערכת, האם הם עצמם מרגישים שעבודתם חסרת משמעות, המידה שבה חווים קשיים ביורוקרטיים בעבודה,  המידה שבה הם חווים מחלוקות בינם לבין המורים/ות שעמם הם עובדים וכו'. בנוסף, נדרשו לסמן את מידת השחיקה שלהם - באיזו מידה הם מרגישים סחוטים נפשית מעבודתם, האם אכפת להם ממה שקורה לתלמידיהם ועד כמה העבודה עם התלמידים הפכה עבורם למעמסה והאם הם מוצאים משמעות בעבודתם. שאלה משמעותית לגבי כוונות עזיבה, שהוצגה לנבדקים, הייתה: "באיזו תדירות את/ה חושב/ת ברצינות על לעזוב את מקצוע ההוראה?". בסוף הסקר ניתן למורים מקום להוסיף הערות ותגובות משלהם.

ממצאי הסקר חשפו כי ההוראה מרחוק בתקופת המגפה גבתה מחיר רב מהמורים. המורים דיווחו כי בהוראה מרחוק הם חשו יותר לחץ ופחות אמפתיה כלפי התלמידים בהשוואה ללמידה פנים-אל-פנים. 63% חשו לחץ בינוני עד גבוה ו-20% דיווחו על שחיקה בינונית עד רבה. השחיקה התבטאה בעיקר בתשישות רגשית של 47% ודה-פרסונאליזציה של התלמידים בקרב 14%. ד"ר גוטנטג הוסיפה וציינה בהקשר לממצא זה כי "מצאנו ששחיקת המורים – רובן מורות, אגב – נבעה מהימצאותם 'בין הפטיש לסדן' בקונפליקט הבית-עבודה: מחד מחוייבותם למקצוע ההוראה, ומאידך מחוייבותם למשפחתם". מורה לאנגלית שענתה על הסקר טענה כי "אני חושבת שמבחינתי הכי מאתגר היה ללמד מרחוק בזמן ששני ילדים שלי - בני 3 ו-4 - נמצאים בבית, ואני צריכה גם להשגיח עליהם וגם להיות בזום. זה הפך את הלמידה מרחוק מבחינתי לסבל". לכך הצטרף הקושי הטכנולוגי להפעיל לראשונה למידה מרחוק, שתרם אף הוא לשחיקה. מהעבר השני, החוקרות מצאו ממצא מעודד – המורים שציינו שיש להם יותר שליטה על המתרחש דיווחו על פחות שחיקה במהלך משבר הקורונה.

המורים השחוקים דיווחו שהם פחות שבעי רצון מעבודתם כמורים, וחושבים יותר על עזיבת מקצוע ההוראה.  מבחינת שביעות הרצון, מורים שחוקים הרגישו שפחות מעריכים את עבודתם, דיווחו על קשיים בירוקרטיים בעבודתם, מחלוקות עם- וחוסר חיבה כלפי- המורים הקולגות, פחות אהבה כלפי מקצוע ההוראה ותחושה שמקצוע ההוראה חסר משמעות. מבחינת כוונות עזיבה, 1 מתוך 6 מורים חשב/ה במידה רבה או במידה רבה מאוד לעזוב את מקצוע ההוראה. במילותיה של מורה לתיאטרון: "עד תקופת הקורונה מאוד אהבתי את מקצוע ההוראה. השנה מצאתי את עצמי כל כך הרבה פעמים במשבר אמיתי בעבודה שלי". מורה לאסטרטגיות למידה ומקצועות רבי מלל: "תקופת הקורונה גרמה ותביא לעזיבה של מורים רבים וטובים את המערכת בעקבות תחושת הזלזול של המערכת עצמה והציבור בישראל".

כמו כן, באופן רחב יותר, מורים שחוקים דיווחו על יותר הרגשת דיכאון וחרדה ועל פחות שביעות רצון מחייהם. 26% דיווחו על הרגשת דיכאון לעיתים עד כל הזמן ו-25% דיווחו על חרדה יותר ממחצית מהזמן עד כמעט כל יום. מורה לספרות ותנ"ך: "אני סבורה שהלחץ הנפשי נובע בכללי משיגרת הקורונה והאווירה המלחיצה. הלחץ בעבודה נובע מדרישות רבות של המערכת, הדרישות הכפילו את עצמן... ולכן הלחץ הנפשי של המורים גדל".

בנוסף להשלכות על רווחת המורים עצמם, יש לשחיקה בתקופת ההוראה מרחוק גם מחיר עבור איכות ההוראה. מורים שחוקים נטו פחות להשתמש בטכניקות הוראה איכותיות בזום, בהשוואה למורים פחות שחוקים. פרופ' אסטרחן הסבירה כי: "הם פחות השתמשו בשיח לימודי פורה עם תלמידיהם. מחקרים שבוצעו במקומות שונים בעולם  הראו ששיח לימודי פורה עם תלמידים מקדם הישגים, למידה משמעותית ואף פיתוח כישורי חשיבה. שיח כזה מאופיין על-ידי כך שהמורה מעודד שאילת שאלות, הסברים מפורטים ונימוקים, בחינת פרספקטיבות מגוונות, ההשתתפות ערה ושוויונית ועיגון של דעות והסברים במקורות ידע מקובלים. הוראה כזאת קשורה לאופני הוראה שמשתפים יותר את התלמידים בשיעור (כגון עבודה בקבוצות, עידוד שאילת שאלות), אך לא לאופנים שלא משתפים אותם (כגון הוראה פרונטאלית, שאילת שאלות 'סגורות')".

שימוש מועט יותר בעקרונות הוראה איכותית מסוג זה הלך יד ביד עם לחץ רב יותר של המורים, אמפתיה נמוכה יותר כלפי תלמידיהם ותחושת מסוגלות נמוכה יותר בהוראה של אותם המורים. כמו כן, נמצאה "עייפות זום": 60% דיווחו שההוראה המקוונת מעייפת יותר מההוראה בכיתה; 15% דיווחו שההוראה המקוונת מעייפת כמו ההוראה בכיתה; ורק 25% דיווחו שההוראה המקוונת מעייפת פחות מההוראה בכיתה.

ד"ר גוטנטג: "כשבחנו את הסוגייה בקרב תלמידי חטיבות הביניים באותה התקופה, הם הסכימו עם המורים שמתקיים פחות שיח לימודי פורה בהוראה מרחוק (זום ודומיו) בקורונה. תלמידיהם של מורים שבכל זאת השתמשו בעקרונות הוראה איכותית בכיתתם, דיווחו כי למרות הלמידה הווירטואלית, חשו נוכחות חברתית רבה יותר של המורה ושל חברי הכיתה, יותר מעורבות בלמידה, תחושת מסוגלות לימודית גבוהה יותר, שחיקה לימודית נמוכה יותר ולמידה לשם למידה (להבדיל מלמידה לשם ציונים או תגמולים חיצוניים אחרים)".

החוקרות ציינו לאור ממצאי המחקר שנותר להן לקוות שעם החזרה לשגרה וללמידה פנים-אל-פנים בכיתה, המחירים של ההוראה מרחוק הן עבור המורים והן עבור התלמידים יתגמדו. עם זאת, גם בזמן החזרה לשגרה, אל לנו לשכוח את המורים השחוקים. במילותיה של מורה לספרות: "אני שמחה לראות שיש מישהו שמתענין במצב של עובדי ההוראה וחוקר זאת לעומק, ולא אומר כי הם 'מרוויחים' ו'מכייפים', כי האמת היא ההיפך הגמור". יש לתת להם מענה, אחרת השחיקה תתרגם לעזיבה המונית של מקצוע ההוראה, ולפגיעה ממשית בבריאות הנפש של המורים.

לפרסום בתקשורת: 

מעריב-

http://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=true&ItemID=KKDKFIEGF&CustomerID=EDDHFHE&InfoTypeID=0&PageIndex=1&EmailGroupID=FEHIF

https://www.maariv.co.il/news/Education/Article-836818

קראו פחות
מבט על מערת וונדרוורק. צילום באדיבות פרופ מיכאל חזן

מחקר שנערך ע"י האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת טורונטו: נמצאה ההתיישבות המכוונת במערות העתיקה ביותר בעולם

26 אפריל, 2021

קרא עוד
חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת טורונטו מצאו כי ההומינידים הקדומים התיישבו במערות והחלו לייצר כלים כבר לפני כ-1.8 מיליון שנה בדרום אפריקה: "המחקר מאשר ומבסס בצורה מהימנה את ההערכות הקודמות שלנו לגבי הגילים של ההתיישבות הראשונה במערה, השינויים בטכנולוגיות ייצור כלי האבן והשימוש הראשון המכוון באש"

מערת וונדרוורק (Wonderwerk) בדרום אפריקה, הממוקמת באגפים המזרחיים של גבעות קורומן (Kuruman Hills) על שפת מדבר הקלהרי, היא אחד ממוקדי ההתיישבות במערה הקדומים ביותר הידועים לעולם המדע, ומהווה מקור מידע עיקרי לגבי ההתפתחות התרבותית והטכנולוגית של ההומינינים הקדומים. במחקר חדש, בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית - פרופ' רון שער, פרופ' ארי מטמון, ד''ר ליאורה קולסקה הורביץ - ופרופ' מיכאל חזן מאוניברסיטת טורונטו, הצליחו החוקרים לתארך מחדש את רצף ההתיישבות במערה וקבעו שגילו של המפלס התחתון בה, בו נמצאו שרידי כלי אבן פשוטים מהתרבות האולדובאית (Oldowan), הוא לפחות 1.8 מיליון שנה. ממצא זה מאשר כי זו, ככל הנראה, ההתיישבות המכוונת העתיקה ביותר בעולם בתוך מערה. כמו כן, המחקר מביא ראיות חדשות לכך שהמעבר מכלים פשוטים לסיתות אבני-יד במערה התרחש לפחות לפני כמיליון שנה, ושהשימוש הראשון באש התרחש בסביבות מיליון שנה לפני ימינו ומהווה עדות העתיקה בעולם לטכנולוגיה זו. המחקר פורסם ב-"Quaternary Science Reviews".

התרבות האולדובאית מסמנת שלב קריטי באבולוציה האנושית בו הומינינים קדומים במזרח אפריקה החלו לראשונה לסתת כלי אבן פשוטים לפני כ-2.6 מיליון שנה במזרח אפריקה. איזה מין של הומיניד ייצר את הכלים הללו, כיצד התפשטה הטכנולוגיה באפריקה והקשר האפשרי שלה למעבר לצייד שיטתי - הן בין השאלות המעניינות בחקר הפרה-היסטוריה. עד כה, התקשו החוקרים לתארך את רצף האירועים ההיסטורי שקשור לתרבות האולדובאית בדרום אפריקה, מאחר ורוב הממצאים מתקופה זו התגלו באתרים פתוחים או נשטפו מבחוץ לתוך מערות, לדוגמה המערות באזור המכונה ׳ערש המין האנושי׳. מערת וונדרוורק היא ייחודית בהקשר זה. זו המערה היחידה בעולם בה נחשף רצף של שכבות גאולוגיות, אשר משמרות  באתרם את ההתיישבות האולדובאית. בנוסף, מעל האולדובן ישנו רצף נוסף של שכבות המייצגות את תרבות האשלית (Acheulean), המאפשרים לחוקרים לתעד את המעבר לייצור מתקדם יותר של אבני יד – החל מאבני יד גולמיות ופשוטות ועד צורות מפותחות ומעודנות.

החשיבות של מערת וונדרוורק נובעת גם מעצם היותה המקום הקדום ביותר בו נעשה שימוש מכוון באש. מחקרים קודמים זיהו במערה את השימוש באש, כנראה על ידי המין הומו-ארקטוס, על סמך נוכחות של עצמות וכלים שרופים, קרקע שרופה, ונוכחות של אפר. ניתוח מיקרוסקופי של המשקעים שהתגלו בעומק של יותר מ-30 מטר בתוך המערה אישר שמדובר בשרפה מכוונת ולא בחומר שנסחף מבחוץ. במחקר האחרון באתר, החוקרים תיארכו את השימוש באש לפני כמליון שנה. המחקר הנוכחי מחזק ומאשר אמינות הגילים הקודמים.

לצורך קביעת הגיל של השכבות הארכאולוגיות במערה, צוות המחקר הנוכחי הפעיל שתי שיטות שונות המשמשות בדרך כלל לתיארוך חומרים גאולוגיים - תיארוך פליאומגנטי וגילי קבורה קוסמוגניים. עבור התיארוך הפליאומגנטי, החוקרים אספו מאות דוגמאות של משקעים מכל הרצף הארכיאולוגי, ומדדו את הכיוון המגנטי שהוקלט בקרקע לאחר שזו נחתמה בשכבה. הם זיהו כי חלק מהרצף הארכיאולוגי הקליט שדה מגנטי שמכוון דרומה, בדיוק הפוך לשדה המגנטי של כדור הארץ היום. שילוב של רצף ההיפוכים הפליאומגנטיים, שגילם ידוע היטב, עם תוצאות שהתקבלו משיטת תיארוך נוספת הנקראת גיל קבורה קוסמוגני, הביא לקביעת סולם זמנים המתאר את רצף ההתיישבות במערה – שהחל כאמור, לפי המחקר, לפני כ1.8 מיליון שנה.

פרופ׳ רון שער מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, הכותב המוביל במאמר, מסביר את האתגר בתיארוך של משקעי מערה: ״השכבות במערה נוצרו במשך מיליוני שנה, בתהליך מאוד איטי בו חול וחרסיות שמגיעים מבחוץ נסחפים בהדרגה ושוקעים בתוך מערה ברצף של שכבות הכוללות, בין השאר, שרידים של פעילות ההומינינים הקדומים  כמו כלי אבן ועצמות בעלי חיים - הטרף מהם הם ניזונו. היות ואין שיטה אחת פשוטה לקביעת הגיל של שכבות כה עתיקות, בחרנו לשלב שתי שיטות״.

פרופ׳ ארי מטמון, שמכהן כעת כראש המכון למדעי כדה״א, מסביר את העיקרון של גיל קבורה קוסמוגני: ״החול שמחוץ למערה מכיל גרגרי קווארץ שפועלים כמו שעון גאולוגי. כל עוד גרגרי הקווארץ נמצאים מחוץ למערה, הם חשופים לקרינה קוסמית. הקרינה מניעה שרשרת של תגובות גרעיניות שבסופן נוצרים בתוך גבישי הקווארץ יסודות חדשים – אלומיניום ובריליום. כאשר גרגרי חול נכנסים למערה ואינם חשופים יותר לקרינה קוסמית השעון מתחיל לפעול כתוצאה מדעיכה רדיואקטיבית של היסודות הללו הנקראים ׳איזוטופים קוסמוגניים׳. במעבדה, אנחנו מסוגלים למדוד את הריכוזים של האיזוטופים הקוסמוגניים ולקבוע מתי החול נכנס למערה והפך לחלק מהשכבה הארכיאולוגית״.

פרופ׳ מיכאל חזן וד״ר ליאורה קולסקה הורביץ שמובילים את המחקר במערה כבר למעלה מ-15 שנה מסכמים: ״כעת, יש בידינו מסגרת גיל מוצקה להתחלה של התרבות הפרה-היסטורית בדרום אפריקה. המחקר החדש מאשר ומבסס בצורה מהימנה את ההערכות הקודמות שלנו לגבי הגילים של ההתיישבות הראשונה במערת וונדרוורק באולדובאן, ראשית ייצור כלי האבן והשימוש הראשון המכוון באש. החשיבות של העדויות החדשות היא שהן מגדירות לוח זמנים ברור של התפתחות התרבות האנושית הקדומה בדרום אפריקה. ממצאים אלה מאפשרים הבנה עמוקה יותר של האבולוציה האנושית באפריקה, והקשר בין התרבויות העתיקות לשינויים באקלים ובסביבת ההתיישבות״.

 

לפרסום המדעי: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0277379121001141?via%3Dihub#

פרסומים בתקשורת:

הארץ - https://www.haaretz.com/archaeology/.premium-archaeologists-find-oldest-...

הידען - https://www.hayadan.org.il/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%A9%D7%A0%D7%A2%D...

שלושה שיודעים - https://www.kan.org.il/radio/player.aspx?ItemId=211035

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
דר גילי גרינבאום. צילום באדיבות האוניברסיטה העברית

gene drive מאפשר לשנות במהירות תכונות של מינים שונים – מחקר חדש מנסה למצוא את הדרך להשתמש בשיטה זו מבלי שתצא משליטה

26 אפריל, 2021

קרא עוד
טכנולוגיות חדשות בתחום ההנדסה הגנטית מאפשרות לנו כיום לשנות את תכונותיהם של מינים שונים במהירות ובגמישות רבה. אחד היישומים המשמעותיים ביותר של טכנולוגיות אלה עשוי להיות שינוי גנטי של מינים שלמים בטבע - בעיקר מינים הגורמים נזקים כבדים, כגון יתושים מעבירי מחלות דוגמת מלריה או מינים פולשים הפוגעים בסביבה ובכלכלה. שינוי תכונותיהם של מינים אלה יאפשר צמצום משמעותי של האוכלוסיות המזיקות, ואולי אף יביא למיגורן המוחלט. עם זאת, אחת החששות המרכזיות משימוש בטכנולוגיה זו הינה שהגנים המהונדסים "יגלשו" מהאוכלוסייה המזיקה לאוכלוסיות אחרות, ואף למינים אחרים, ויגרמו לשינויים אקולוגיים חמורים ולא צפויים.

ד״ר גילי גרינבאום מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית ושלושה חוקרים מובילים מאוניברסיטת סטנפורד בארה״ב, פרסמו מחקר חדש בנושא בכתב העת Plos Genetics. זהו מחקר תאורטי המתבסס על מודלים חישוביים, ומציג את האפשרויות העומדות בפני עולם המדע לשימוש בטכנולוגית ההנדה הגנטית gene drive, המספקת לראשונה פתרון לבעיית ההפצה של גנים מהונדסים באוכלוסיות טבעיות.

gene drive מייצר "מנוע גנטי" המפר את חוקי ההורשה הטבעיים, וכך מאפשר הפצה נרחבת ומהירה של גנים מהונדסים באוכלוסייה, גם במצבים שהברירה הטבעית חזקה נגדם. למעשה, המנוע הגנטי הזה מאפשר להביא גנים מהונדסים פגומים לתפוצה נרחבת תוך דורות בודדים. מכיוון שטכנולוגיה זו מתבססת על הורשה באמצעות רבייה מינית, היא ישימה בחרקים, יונקים, זוחלים, דגים ומרבית הצמחים, אך לא בחיידקים ווירוסים.

למרות היעילות הרבה של השיטה והצלחה של ניסויים במעבדה, טכנולוגיית ה-gene drive עדיין לא יצאה מן המעבדה לשדה בשל החשש ממכלול הסיכונים הכרוכים בשימוש בהנדסה גנטית נרחבת מחוץ למעבדה, ביניהם גלישת הגנים המהונדסים מאוכלוסיית המטרה אל אוכלוסיות נוספות או אפילו אל מינים אחרים. לגלישות גנים עשויות להיות השפעות בלתי צפויות, ביניהן הכחדה של אוכלוסיות ומינים בהם איננו רוצים לפגוע, ובעקבותיה אף להוביל להשפעות הרסניות על מערכות אקולוגיות שלמות.

על מנת להבין את התפשטותם של מנועי gene drive בין אוכלוסיות ואת התנאים הדרושים לגלישתם, יצרו החוקרים מודל של שתי אוכלוסיות, שבאחת מהן מופעל מנוע gene drive. החוקרים מידלו את הדינמיקה האבולוציונית העתידה להתרחש, והתחקו אחר התפשטות הגנים המהונדסים בשתי האוכלוסיות לאורך זמן. כתוצאה מעבודתם גילו החוקרים מרחב אפשרויות שבו ניתן לעצב את התכונות הגנטיות של ה-gene drive, אשר מונע גלישת גנים מעבר לאוכלוסיית המטרה. העיקרון שמונע את גלישת הגנים כונה על ידי החוקרים differential targeting, והוא מבוסס על שיווי המשקל הנוצר בין כוחות אבולוציונים ואקולוגיים שונים. עם זאת, החוקרים מצאו שהעיקרון ישים רק כאשר קצבי המעבר בין האוכלוסיות יחסית נמוכים, וכאשר הקצבים גבוהים יש צורך בתכנון מאוד מדויק של ה-gene drive. לכן, הציעו החוקרים שאין זה אפשרי להשתמש בעיקרון differential targeting כאשר הקישוריות בין האוכלוסיות גבוהה, משום שבמצב זה יהיה צורך בתכנון מאוד מדויק של מנוע gene drive - דיוק שאיננו אפשרי בטכנולוגיה הקיימת.

ד״ר גילי גרינבאום מסכם כי ״אנחנו מגלים שהשימוש בטכנולוגיית gene drive אפשרית, אך מחייב תכנון של הפרמטרים הגנטיים בצורה מדויקת כדי מגלישה מסוכנת לאוכלוסיות אחרות, מה שעלול להוות מכשול ביישום הרעיון. מצד אחד, שימוש בהנדסה גנטית על אוכלוסיות שלמות יכול להוביל להצלחה במאבק למיגור מחלות איומות כגון מלריה וזיקה, המועברות על ידי יתושים, ולמנוע את הנזקים שגורמים מינים פולשים ברחבי העולם. מצד שני, המחקר מדליק נורת אזהרה שאומרת שהבעיה של גלישה צפויה להיות לעיתים משמעותית וקשה לפתרון. הנדסה גנטית של מינים ללא השלכות? אנחנו עדיין רחוקים משם. במחקר עתידי נרצה לבחון את השפעתם של אלמנטים אקולוגיים ואבולוציוניים שונים על תהליך ההתפשטות של מנועי gene drive, על מנת להבין טוב יותר כיצד הם יתנהגו בתנאי שדה".

לפרסום המדעי: https://doi.org/10.1371/journal.pgen.1009278

לפרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/environment-science/article/B1l9MUXv00

הידען - https://www.hayadan.org.il/gene-drive-%D7%9E%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%A8-%D7...

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
alyssa_arre

מחקר חדש של חוקרים מהמחלקה לפסיכולוגיה: גם לקופים יש מודעות (ותת מודע)

25 אפריל, 2021

ההבחנה בין המודע לבין התת מודע היא אבן פינה של התרבות המערבית. התודעה האנושית נתפסת לעתים קרובות כפסגת היצירה האבולוציונית. היא מאפשרת רגשות, מוטיבציות, קבלת החלטות, ותכנונים לטווח ארוך. התודעה נתפסת לעתים קרובות ככזו שהופכת אותנו מסתם חיה, לחיה מוכשרת במיוחד, שככל הנראה שולטת היום בעולם – לטוב ולרע. אבל האם לכל בעלי החיים יש תודעה? כל בעל חתול, כלב או דג, יישבע שלחיית המחמד שלו יש תודעה. אבל איך יודעים?

 

School photo created by tirachard - www.freepik.com

מחקר חדש מצא כי היקפי המסחר בבורסה פוחתים בכ-12% ביום הראשון של הלימודים, כיוון שאימהות עובדות מלוות את ילדיהם לבית הספר

30 אוגוסט, 2021

קרא עוד
למרות התוצאות השליליות, לתופעה יש דווקא בסיס חיובי. "העובדה כי נפח המסחר מושפע לרעה מפתיחת שנת הלימודים, מעידה על הצלחה של מדיניות הנאבקת באפליה מגדרית בשוק התעסוקה"

הימים הראשונים בגן או בכיתה א', לרוב נחשבים לימי הסתגלות למערכת. כשם שכך, כדי להקל על המעבר, נדרשים הורי התלמידים לקחת יום חופשה ביום הראשון בשנת הלימודים על מנת ללוות את ילדיהם למסגרות. עם העלייה בהשתתפות נשים בשוק העבודה ובתפקידי מפתח בחברה מסחריות, נצפתה תופעה כלכלית מעניינת הקשורה לתקופת הסתגלות למסגרות הלימודיות. מחקר חדש של פרופ' צבי וינר מהאוניברסיטה העברית יחד עם ד"ר מנחם עבודי מאוניברסיטת בר אילן וד"ר יבגני מוגרמן מהאוניברסיטה העברית ובר אילן, מגלה כי היעדרותן הנרחבת של נשים ביום הלימודים הראשון מורגשת בבורסה באופן מובהק עם נפחי מסחר ופעילות שוק נמוכה יותר באותו יום, בהשוואה לימי לימודים אחרים. במדינות עם חוקים המעודדים שוויון מגדרי במקומות העבודה, מורגשת ירידה בולטת אף יותר בפעילות השוק.

במחקר, שפורסם בכתב העת published in the Journal of International Financial Markets, Institutions and Money, החוקרים ערכו סקר בקרב 607 משתתפים מ-32 מדינות שסיווג את הנשאלים לפי מגדר, רמת ההשכלה, האם הם הורים והאם ליוו את ילדם ביום הלימודים הראשון בשנת 2018. בנוסף, הצוות בדק את אחוזי הנשים בכוח העבודה בכל אחת מהמדינות הללו ואת היקף הירידות בהיקפי המסחר ביום הלימודים הראשון. לאחר מכן השוו החוקרים את הנתונים שהתקבלו עם נתונים דומים שנאספו בין השנים 1968-2017, על מנת לאפיין את תהליך השינוי והשילוב של נשים בשוק העבודה. "בידוד הנתונים, ממחיש את ההשפעה של נשים עובדות על נפחי המסחר", הסביר וינר.

החוקרים מצאו כי בשנת 2018 שני שלישים (67%) מההורים שהשתתפו בסקר אמרו שהם מפנים זמן מהעבודה כדי ללוות את ילדיהם ביום הראשון לגן או לכיתה א', ולא מבקשים מאחרים לעשות זאת במקומם. 23 מתוך 32 המדינות שנבדקו דיווחו על נפח מסחר נמוך יותר ביום הראשון ללימודים, עם ירידה ממוצעת של 12% בפעילות השוק. מספרים אלה גבוהים משמעותית מתקופות בהן נשים ואימהות עבדו פחות מחוץ לבית. "בשנות השישים והשבעים, ועד היום בחברות מסורתיות יותר, היו פחות אימהות עובדות ולכן השפעתן על מסחר בכמויות בכל יום נתון הייתה פחות בולטת", הוסיף וינר ,"עם זאת, ככל שנשים מרחיבות את מקומן בשוק העבודה, ההשפעה שלהן על הכלכלה גדלה משמעותית".

המוטיבציה למחקר נעוצה בהתעניינות הגוברת בקשר בין שיקולים חברתיים לשווקי המניות. "העובדה שנפח המסחר הושפע לרעה, במיוחד במדינות עם חוקי אי-אפליה מגדרית בהן המחוקקים מסדירים את הליך ההעסקה בחברות, מצביעה על כך ששוויון בין המינים הצליח במידה רבה", הוסיף וינר.

למאמר המלא

קראו פחות
פרופ ישי יפה, האוניברסיטה העברית. צילום תומר אפלבאום

פרופ' ישי יפה מביה"ס למנהל עסקים - ברשימת 100 המשפיעים והמשפיעות של ישראל ע"פ עיתון "דה מרקר"

30 אוגוסט, 2021

קרא עוד

אסא ששון בחר בפרופ' ישי יפה, חוקר ומרצה למימון באוניברסיטה העברית וראש הוועדה לבחינת דמי הניהול, ברשימה המכובדת!



מתוך ההחלטה לבחור בו:

בפברואר 2020 מונה ישי יפה ליו"ר ועדה שהקימה רשות שוק ההון, במטרה לתת מענה קבוע לסוגיית ההוצאות הישירות בגין ביצוע עסקות על ידי הגופים המוסדיים עבור לקוחותיהם. עוד חברים בוועדה פרופ' אסף חמדני (עד אפריל 2021), פרופ' אלון ברב, פרופ' אתי איינהורן, ד"ר נדין בודו טרכטנברג, עו"ד ורו"ח מיכל עבאדי־בויאנג'ו וד"ר הראל פרימק. מסקנות הוועדה היו לא פחות ממהפכניות, ואם יתקבלו במלואן, הן עשויות לשנות את שוק הפנסיה בישראל.

הוצאות ישירות – או "דמי ניהול חיצוניים" – הן תוספת לדמי הניהול השוטפים שמשלמים החוסכים עבור ניהול חיצוני שרוכש מנהל השקעות בגוף מוסדי עבור חלק מכספי הפנסיה. דמי הניהול החיצוניים מועברים על ידי קופות הגמל, קרנות ההשתלמות, ביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה, לגופים חיצוניים, עבור ניהול השקעות – לרוב אלטרנטיביות, כמו קרנות גידור, נדל"ן וקרנות השקעה פרטיות. סכום זה מגדיל בפועל את דמי הניהול שהחוסך משלם, ללא דיווח מסודר וללא שקיפות.

בוועדה טענו כי השימוש בהשקעות אלטרנטיביות לא בהכרח אפקטיבי, ולכן מומלץ לשנות את מבנה דמי הניהול באמצעות מעבר למחיר ידוע מראש, המחושב כשיעור מהצבירה, וכולל את דמי הניהול מצבירה ומהפקדה וגם סוגי הוצאות ישירות שונות. בנוסף הם קבעו כי יש לעודד מסלולי השקעה פסיביים בעלות נמוכה, שכל אחד מהם יעקוב אחרי כמה מדדי מניות ומדדי אג"ח בולטים בעולם בכלל ובארץ בפרט; לאפשר לגופים המוסדיים להציע מסלולי השקעה בדמי ניהול מבוססי ביצועים, שיחושבו באופן סימטרי על בסיס ארוך טווח, מעל מדדי הייחוס ומתחתם; לשפר את שקיפות המידע המוצג לרשות שוק ההון ולחוסכים; להגביר את העצמאות, לחזק את הסמכויות ולהגדיל את התקציב של הרשות; ולשפר את יכולת הפיקוח שלה על תהליכי השקעה, בפרט על השקעות באפיקים לא סחירים. באופן צפוי, בשוק לא ממש אהבו את ההמלצות, ועכשיו הקרב רק מתחיל.

https://www.themarker.com/magazine/EXT-STATIC-1.10160215?fbclid=IwAR1-rU...

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, סגל
פרופ' גד יאיר

מאמר דעה של פרופ' גד יאיר: מערכת החינוך היא מתקן האפסנאות הגדול ביותר של מדינת ישראל

30 אוגוסט, 2021

'צריך לפתוח את בתי-הספר ב-1 בספטמבר'. 'לא, צריך לדחות בעשרה ימים', 'לא – בחודש'. כן, לא, כן, לא. 'עם שבעים אחוזים מחוסנים', בשכבה, או בכיתה... דיייי, תפסיקו כבר! אין ספק, הוויכוח על פתיחת שנת הלימודים נמשך עד בחילה. אבל מתחת לו נחשפה אמת מרה: מטרתה של מערכת החינוך היא לאפסן תלמידים למספר שעות ביום בבתי-הספר, כדי שהורים יוכלו לעבוד. כדי שהכלכלה תתפקד. זאת האמת. ועבורנו, אנשי החינוך, זו אמת מרה. 

טריקור

ניסוי קליני ראשון בתרופה TriCor הראה יעילות בטיפול בחולי קורונה קשים

26 אוגוסט, 2021

קרא עוד
פרופ' יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית הוכיח בניסוי קליני שנערך בביה"ח ברזילי, כי התרופה שמיועדת להורדת שומנים בדם הפחיתה את הדלקת שנגרמת על ידי נגיף הקורונה תוך 48 שעות בחולי קורונה קשים וייתרה את הצורך בהנשמה מלאכותית

נגיף ה-SARS-CoV-2 הדביק למעלה מ-165 מיליון אנשים ברחבי העולם וגרם לכמעט 3.5 מיליון מקרי מוות מאז הופעתו. מאמצי החיסון האחרונים שהחזירו את ישראל לשגרה לתקופה קצרה, כבר הפכו ליעילים פחות בעקבות מספר וריאנטים של הווירוס שמאתגרים את החיסונים הנוכחיים. בעוד ש-COVID-19 בדרך כלל גורם למחלה קלה, אצל חלק מהחולים היא עלולה להתפתח לדלקת חמורה הדורשת התערבות רפואית.

לפני כשנה, פרופ' יעקב נחמיאס ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית מצא כי נגיף הקורונה גורם להצטברות של שומנים בריאות, דבר שגורם לדלקת חמורה, במאמר שקיבל חשיפה נרחבת מאוד בישראל ובעולם. פרופ' נחמיאס וצוותו זיהו את התרופה להורדת שומנים TriCor (fenofibrate) כתרופה אנטי-ויראלית יעילה, והראו שהיא מפחיתה את הנזק לתאי הריאה וחוסמת את שכפול הנגיפים בניסויי מעבדה. באוקטובר 2020, הצוות דיווח על מחקר תצפיתי שנערך במספר מרכזים קליניים בישראל שתמך בממצאים המקוריים. לאחר מכן השיק הצוות מחקר קליני התערבותי לטיפול בחולי COVID-19 קשים במרכז הרפואי ברזילי בתמיכת Abbott Laboratories.

כעת, קבוצת החוקרים מדווחת על תוצאות מבטיחות במחקר קליני התערבותי שמובל ע״י פרופ' נחמיאס ומונחה ע״י פרופ' שלמה מעיין מנהל מערך מחלות זיהומיות מהמרכז הרפואי ברזילי. במחקר טופלו 15 חולי COVID-19 שמאושפזים במצב קשה עם דלקת ריאות הדורשים תמיכה נשימתית. המטופלים קיבלו 145 מ"ג ליום של TriCor (fenofibrate) למשך 10 ימים בנוסף לטיפול הסטנדרטי ומעקב אחר המשך התקדמות המחלה.

"התוצאות מצוינות", אמר פרופ' נחמיאס, "סמני הדלקת המתקדמים, שהם סימן ההיכר של הידרדרות המחלה, פחתו משמעותית תוך 48 שעות מתחילת הטיפול. יתר על כן, 14 מתוך 15 החולים החמורים לא נזקקו לתמיכת חמצן תוך פחות משבוע לאחר תחילת הטיפול, כשנתוני העבר מראים שרוב החולים הקשים זקוקים לשבועיים או יותר של תמיכה נשימתית". תוצאות אלו מבטיחות, שכן TriCor (fenofibrate) היא תרופה מוכרת שכבר אושרה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) בשנת 1975 לשימוש ארוך טווח עם רמת בטיחות שימוש גבוהה מאוד. כיוון שכך, הליך אישור TriCor לטיפול בקורונה יהיה קצר בכמה שנים בהשוואה לתרופות שמיוצרות היום למטרה דומה.  "פנופיבראט בטוח הרבה יותר מתרופות אחרות שהוצעו עד כה״, הדגיש פרופ׳ נחמיאס ״ומנגנון הפעולה אינו ספציפי לזן מסוים של הווירוס, כלומר התרופה יכולה להיות רלוונטית נגד רוב הווריאנטים. אנו ממתינים בדריכות לתוצאות המחקר מבוקר הפלסבו".

"כל החולים שוחררו מבית החולים תוך פחות משבוע לאחר תחילת הטיפול ונשלחו הביתה להשלים את הטיפול בן 10 הימים, ללא דיווחים על תופעות לוואי הקשורות לתרופות", מציין פרופ' שלמה מעיין. "באופן מעניין, פחות חולים דיווחו על תופעות לוואי של COVID-19 במהלך תקופת מעקב של 4 שבועות". ממצאים ראשוניים אלה מראים שבאמצעות התרופה ניתן גם להקל על תסמיני המחלה שחווים חולים ששורדים את השלב הקשה של COVID-19.

החוקרים הדגישו כי למרות שהתוצאות היו מבטיחות ביותר, רק מחקרים מבוקרי פלסבו יכולים לשמש בסיס להחלטות קליניות. "נכנסנו לשלב השני של המחקר ואנו מגייסים מטופלים באופן פעיל", אמר פרופ' נחמיאס וציין כי שני מחקרים מבוקרי פלסבו כבר מתקיימים בימים אלה בדרום אמריקה, ארצות הברית וישראל.

 

צפו בכתבה במהדורה המרכזית של חדשות 12

קראו פחות
covid-19 vaccine. by hakan nural, unsplash

מבצע חיסונים - אולם עצמאות / מקסיקו

19 אוגוסט, 2021

קרא עוד
ביום ראשון הקרוב, ה- 22.08.2021  בשעות 10:00 עד 12:00, יתקיים מבצע חיסונים באולם העצמאות, קמפוס הר-הצופים.

מבצע החיסונים מכוון לקדם חיסונים לסגל אקדמי ומנהלי בגיל 50 ומעלה (חיסון שלישי) וחיסון ראשון לתלמידי רשות לבינלאומיות (חו"ל, מזרח ירושלים וכדומה).

החיסונים יבוצעו ע"י מד"א ובשיתוף עיריית ירושלים-בי"ס תלמידי חו"ל והנהלת האוני'.

 

למעוניינים להתחסן ביום זה, נדרש להירשם בקישור המובא כאן –

https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScTGYLZZ7XLwRev0gMu4W0BxkzMg8tvOc4X0ZBUZsgY7FAeig/viewform
קראו פחות
בכניסה לתחנת הקורונה. צילום - יוסי זמיר

עדכון קורונה מאת רקטור האוניברסיטה העברית פרופ' ברק מדינה

19 אוגוסט, 2021

קרא עוד
לסטודנטיות ולסטודנטים באוניברסיטה העברית,

לפי החלטת הממשלה, שפורסמה היום, החל מיום רביעי, 18 באוגוסט 2021, גם כניסה לקמפוס לצורך השתתפות בבחינה מחייבת הצגת תו ירוק או אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה שבוצעה במהלך 24 השעות שקדמו להצגתה. מנועי חיסון רשאים להיכנס לקמפוס, בהצגת אישור רפואי על-כך.
אם נחוצה עזרה או הבהרה, בבקשה פנו אל מזכירות החוג.
בריאות טובה וקיץ נעים.
בברכה,                                                                       
ברק מדינה, רקטור.
 
 
 
Dear Hebrew University Students,
 
According to the government's decision, published today, as of Wednesday, August 18, 2021, entry to the campus for all purposes, including for taking an exam, is permitted only to "Green Pass" holders or by presenting a negative Covid-19 test conducted in the 24 hours before entry. Those who for medical reasons cannot be vaccinated may also enter, by showing a medical certificate.
For assistance, please contact the department secretariat.
Good health and enjoyable summer.
Yours,
Barak Medina, Rector.
קראו פחות
שתפ בין האוניברסיטה העברית לבין האוניברסיטה הפוליטכנית מוחמד השישי (UM6P) שבמרוקו

מסימני השלום: לראשונה שיתוף פעולה ראשון בין האוניברסיטה העברית לאוניברסיטה במרוקו!

17 אוגוסט, 2021

פרט לאוניברסיטה העברית, גם האוניברסיטאות תל-אביב ובן-גוריון והמכון הטכנולוגי הטכניון ישתפו פעולה בתחומים מדעיים ואקדמיים עם אוניברסיטת מוחמד השישי במרוקו

Image by Klaus Hausmann from Pixabay

פרופ' אמנון להד: הסגר איננו נחוץ, איננו יעיל ונזקיו גדולים

16 אוגוסט, 2021

מאמר מאת פרופ' אמנון להד, ראש החוג לרפואת המשפחה באוניברסיטה

 

כשדנים בסגר צריך קודם כל לחזור ולשאול לשם מה? בסגר הראשון, בזמן שידענו כה מעט, המטרה הייתה למנוע את קריסת מערכת הבריאות. הונחינו על ידי פיזיקאים ומתמטיקאים ללא ידע וניסיון רפואי שבנו מודלים אפוקליפטיים וניבאו התמוטטות המערכת. כיום דווקא עם ההצלחה של החיסונים בהקטנת תחלואה קשה המערכת איננה קרובה לקריסה. רוב הטיפול והמעקב עברו לקהילה וניתן להרחיב זאת כפי שנעשה בשכונות חרדיות.

Photo by Mathew Schwartz on Unsplash

מחקר ראשון מסוגו בעולם בחן עצמות של בני אדם בין השנים 10,000 לפנה"ס עד המאה ה-17, ומצא כי ריכוז עופרת רעילה בעצמות משתנה בהתאם לקצב הכרייה

16 אוגוסט, 2021

פרופ' יגאל אראל: "לאור העלייה הדרמטית הצפויה בהפקת עופרת ומתכות רעילות נוספות, אנחנו מתריעים מפני סיכון בריאותי רחב היקף, בעיקר במדינות שבהן אין רגולציה ומעקב מסודר אחרי זיהום הסביבה והרעלת בני אדם"

 

 

האוניברסיטה העברית

האוניברסיטה העברית במקום ה-90 בדירוג העולמי של מדד שנגחאי ובמקום ה-1 בישראל מבין כל מוסדות הלימוד האקדמיים!

15 אוגוסט, 2021

הישג: האוניברסיטה העברית חזרה להיות

בין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם והמובילה בישראל

 

האוניברסיטה העברית במקום ה-90 בדירוג העולמי

ובמקום ה-1 בישראל מבין כל מוסדות הלימוד האקדמיים!

 

Photo by Andrea Piacquadio from Pexels

פרופ' רונית קלדרון מרגלית: הציבור עייף ולכן הסגר לא יעבוד - הגבלות רכות הן הפתרון

12 אוגוסט, 2021

פרופ' רונית קלדרון מרגלית מביה"ס לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית וביה"ח הדסה, במאמר דעה על האופציה לסגר רביעי

הגל הנוכחי, הרביעי במספר, בתחלואה בקורונה מאכזב במיוחד. כבר הרגשנו שהמגיפה מאחורינו. יצאנו ממצבים של ריחוק חברתי ועטית מסיכות וחזרנו לחיים של מפגשים חברתיים, סעודות משפחתיות גדולות וחגיגות, הופעות בחללים סגורים ופתוחים, ממש כמו פעם.

Consequences of the pandemic. photo by Isaac Quesada, unsplash

מחקר מרתק: כמה מדינות בעולם מנסות להסתיר את נתוני התמותה "האמיתיים" שלהן מקורונה?

11 אוגוסט, 2021

קרא עוד

אריאל קרלינסקי מהאוניברסיטה העברית, מיוזמי עבודת מחקר על נתוני התמותה העולמיים מהנגיף שפורסמה בתחילת החודש במגזין המדעי elife, מבהיר: "54 מתוך 105 המדינות שנחקרו בעבודת המחקר שביצעתי (מעל 50%) מעלימות מידע כלשהו לגבי נתוני התמותה שלהן"

מחקר חדש אותו ביצע אריאל קרלינסקי, סטודנט לתואר שני במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית וחוקר בפורום קהלת לכלכלה, מציג נתונים חדשים לגבי מספר בני האדם שמתו מקורונה במספר רב של מדינות - 103 מדינות במסגרת המחקר שהתפרסם כמאמר מדעי בתחילת החודש במגזין המדעי elife, ו-105 מדינות מעבר לפרסום זה - ובעיקר על מדינות שמנסות להעלים ולהסתיר את נתוני התמותה מקורונה "האמיתיים" שלהם. על פי המחקר, בעוד כלל המדינות דיווחו עד תמותה מקורונה בהיקף של 4.2 מיליון עד סוף חודש יולי האחרון, סך נתוני התמותה ה"מציאותיים" הם בהיקף של 40% יותר מהנתונים הרשמיים באותן מדינות. האם תופעת הסתרת המידע בכוונה על ידי מדינות גדולה, או שפשוט יש יותר מדינות שאינן מסוגלות לספק נתונים מפאת קשיים כלכליים, רפואיים או בירוקרטיים? ובכלל, כמה מדינות נחשבות "הוגנות" - לא מנסות להציג נתוני שווא לגבי תמותה מקורונה? המחקר של קרלינסקי ניסה לענות על שאלות אלה.

המידע שעליו התבסס החוקר במהלך עבודתו היה נתוני תמותה עודפת, כלומר כמה אנשים יותר מתו במהלך תקופה מסוימת לעומת הצפי לפי שנים קודמות. נתונים אלה קשורים קשר ישיר לקורונה. במהלך חודשי המגיפה הצליח החוקר לאסוף נתוני תמותה ממדינות רבות, אלה שהיה קל לקבל ולאסוף מהן מידע דרך מקורות רשמיים (בעיקר מדינות מפותחות ומתקדמות, אולם לא כולן) וכאלה שהיה ניתן להגיע אליהם רק ממקורות פחות שגרתיים, דוגמת מרשמי אוכלוסין, לשכות סטטיסטיות ופרסומים עלומים אחרים (בעיקר מדינות מתפתחות). החוקר יצר יחד עם הסטטיסטיקאי הגרמני דימיטרי קובאק מאוניברסיטת טיבינגן, מאגר מידע משמעותי שגדל עם הזמן, ככל שנאספו נתונים ממדינות נוספות. בשלב מסוים הצליחו לאסוף נתונים לשנים 2015 עד 2021, פתוחים לציבור הרחב ולקהל חוקרים והחוקרות העוסקים בתחום זה. בעקבות עבודתו הוחלט לצרף את קרלינסקי לוועידת המומחים של ארגון הבריאות העולמי, ה- Technical Advisory Group on COVID-19 Mortality Assessment, שמקפידה להשתמש בנתוניו.

מדינה לה יש נתון לגבי תמותה עודפת דומה ככל הניתן לנתון לגבי מספר המתים מקורונה (יחס של 1), מלמד כי היא לא ניסתה להסתיר את נתוני התמותה שלה כתוצאה מהתפשטות הנגיף ברמה המקומית. במדינות מתקדמות, דוגמת ישראל וארה"ב, התוצאות של המתים מהתמותה העודפת ומקורונה היו קרובים. החוקרים מצאו כי ישנן מדינות עם יכולת מוגבלת למדוד את כמות המתים מקורונה, ולכן מצאו אחוז שוני גדל והולך בין נתון התמותה העודפת לכמות המוצהרת של מתים מקורונה. וכאמור, נמצאו מדינות שהתברר לחוקרים שמעדיפות שלא לדייק לגבי הנתונים שלהן, בלשון המעטה. לדוגמה, בטג'יקיסטן שדיווחה על 90 מתים מקורונה בלבד אבל בפועל התמותה העודפת עמדה על 9,000.

"אני יודע לומר לך שטורקיה הייתה אמורה לשחרר נתונים בסוף חודש יוני ואז יום לפי דחתה אותם ל'מועד בלתי ידוע עקב קשיים טכניים'", הסביר השבוע קרלינסקי. "קרוב לוודאי שהם לא יודעים להסביר את הפער שהם איתרו בנתונים שלהם, או לא רוצים להסביר אותו. למרות הסתרת הנתונים, יש לנו אומדן מהימן לגבי המדינה הזאת דרך נתונים על 24 ערים בטורקיה (איסטנבול, איזמיר ועוד), שהגענו אליהן בדרכים לא דרכים, שמראה תמותה עודפת משמעותית שבסך הכל מתרגמת לבערך פי חמש ממה שהם דיווחו ברמה הרשמית. המידע לא כלול במאמר הנוכחי כי לא קיבלנו נתונים ברמת כלל המדינה, והמאגר מכיל רק נתונים לאומיים רשמיים."

לצערו של קרלינסקי, ישנם יעדים שאליהם נוסעים ישראלים רבים, לגביהם הוא עדיין לא הספיק לאסוף נתונים, כגון הודו ודובאי - אחד היעדים האטרקטיביים בחודשים האחרונים. לעומת זאת, באיי סיישל, עוד יעד מועדף על ידי הישראלים, נמצאה תמותת חסר מעודדת –  ירידה במקרי המוות הכלליים במדינה וכנראה גם במקרי המוות כתוצאה מהידבקות במחלות מדבקות בשל ההקפדה על בידוד, סגרים ושמירת כללי מרחק והיגיינה במהלך משבר הקורונה (0 מול 170-), וביוון הנתונים אינם מדאיגים במיוחד (10,000 לעומת 7,500). אחד הנתונים המפתיעים ביותר לגבי מדינה מתויירת נגעו לרוסיה – על פי נתוני התמותה העודפת שהתקבלו במדינה התמותה מקורונה הייתה עד פי ארבע או חמישה ממה שדווח (551,00 מול 135,000), מידע המצביע על הסתרה. גם באוקראינה הסמוכה הנתונים לא מדויקים בצורה מחשידה (88,000 מול 50,000).

ומה קורה במדינות הסובבות אותנו? במצרים נתון התמותה "האמיתי" היה פי 13 יותר מהמדווח ברמה הרשמית (196,000 מול 15,000), באיראן פי 2.15 גבוהים יותר (115,000 לעומת 54,000), ובלבנון התוצאות ה"טובות" ביותר- פי 1.23 גבוהים יותר (9,000 לעומת 7,300). "באיראן אנחנו יודעים שההבדל נובע מהסתרה מכוונת. באוגוסט הדליפו ל-BBC איך לממשל האירני יש שתי סדרות נתונים על תמותה לקורונה – האמיתית, וזו שהוא מדווח לציבור ולעולם שהיא בערך חצי – כמו שהתמותה העודפת מראה", הסביר קרלינסקי.

אז מה אחוז המדינות שמעלימות נתונים מסך המדינות שנחקרו? "54 מתוך 105 המדינות שנחקרו (מאז פרסום המאמר נוספו 2 מדינות נוספות), כלומר קצת מעל 50% מאותן מדינות, מעלימות מידע כלשהו, כלומר שבהן היחס הוא גדול מ-1 בין הנתון של התמותה העודפת לדיווח שלהן על מספר המתים מקורונה. מצד שני, יש מדינות שלא ברור אם הן מעלימות או מתקשות לספק מידע מהימן ונכון בגלל בעיות בירוקרטיות. במקסיקו, למשל, דווח על 220,000 אלף איש שמתו מקורונה, כשבפועל מתו קרוב ל470,000- אלף. הסיבה לכך קשורה ככל הנראה לכך שאין להם יכולת ניטור, אבל התוצאה הסופית מראה שהתמותה העודפת גבוהה בהרבה מהמדווחת, בצורה חשודה", אמר החוקר השבוע.

המצב באיראן:

מחקרם של קרלינסקי וקובאק אמנם מתבסס כיום על 105 מדינות, אולם הם היו רוצים לראות ברשימה מדינות רבות יותר עם נתונים "מעוררי חשד", אותם ישמחו לחקור כדי לדעת אם הן מסתירות נתונים. בהקשר זה ציין קרלינסקי כי "אנחנו תמיד מנסים להוסיף עוד ועוד מדינות לרשימת המדינות הנחקרות. את המאגר נמשיך לעדכן ולתחזק לפחות לשנים הקרובות ואולי גם לאחר מכן. ראוי לציין כי אני מקווה שמתישהו בקרוב יהיו לנו נתונים לגבי טורקיה. בסוף השנה אמורים להיות גם נתונים על ירדן, איחוד האמירויות, כווית ואולי מדינות נוספות".

לפרסום המדעי: https://elifesciences.org/articles/69336

לפרסומים בתקשורת: הארץ, כיפה,ערוץ 7, הידען, המבשרMSN, mivzaklive, בחזית, בחדרי חרדים, שחרית

קראו פחות
by Ravi Patel, unsplash למצולמת אין קשר להודעה ולכתבה

"פריצת דרך משמעותית": נמצאה דרך חדשה להאטת מחלות הזדקנות, העשויה להפוך את שנות הזדקנות לבריאות יותר

5 אוגוסט, 2021

קרא עוד
ככל שתוחלת החיים עולה, אנו חווים שנים רבות יותר של בריאות רופפת וסיכון גובר לחלות במחלות המאפיינות את הגיל המבוגר. היעד העיקרי של חקר הזקנה, לפיכך, אינו הגדלה נוספת של תוחלת החיים, אלא קידומה של הזדקנות בריאה, להזדקן בקלות עם פחות מחלות. הגישות המובילות כיום להאט את התפתחותן של מחלות להן האוכלוסייה המזדקנת פגיעה במיוחד  כוללות  שינוי אורח החיים (הגברת פעילות גופנית והגבלת הצריכה הקלורית), בחינת יעילותן של תרופות המשנות את דפוסי חילוף החומרים בגוף, או כאלה המביאות לסילוקם המבוקר של תאים ספציפיים המצטברים עם הגיל להם יש פוטנציאל לגרימת נזק רקמתי.

במחקר חדש ממעבדתו של חתן פרס ישראל בחקר מדעי החיים לשנת תשפ"א (2021) פרופ' אלי קשת מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, בהובלת החוקרת דר' מרים גרינוולד, נחשף גורם חדש שיש לו תרומה מכרעת להאצת תהליכי הזדקנות, והוא הזדקנותם של כלי הדם. במחקר המתפרסם החודש בעיתון Science מציעים החוקרים כי ההתדרדרות התפקודית של מערכת כלי הדם, ובראש ובראשונה הירידה באספקת חמצן לרקמות הגוף, הינה אירוע מכונן 'המתניע' תהליכים תאיים רבים אחרים שכבר הוכחו כמאיצי הזדקנות. כגורם הישיר לירידה בתפקוד המערכת הוסקולרית עם הגיל, זיהו החוקרים את  הירידה בפעילותו של פקטור הגידול Vascular Endothelial Growth Factor (VEGF) (גורם גדילה של תאי אנדותל שבדופן כל  כלי הדם).

VEGF הוא מושא מחקרו של פרופ' קשת למעלה משני עשורים מאז התגלה כחלבון היוזם את צמיחתם של כלי-דם חדשים. עם השנים הבינו החוקרים כי VEGF הוא גם האחראי העיקרי לאחזקתה השוטפת של מערכת כלי הדם. כך למשל, כאשר אספקת הדם אינה עונה על צרכי הרקמה והתאים 'חשים' בהיעדר חמצן (היפוקסיה), מושרה ייצורו המוגבר של VEGF הפועל מקומית ליצירת כלי-דם חדשים (אנגיוגנזה). במחקר הנוכחי חשפו החוקרים את המנגנון המולקולרי המביא לניטרול פעילותו של VEGF במהלך ההזדקנות, המונע ממנו למלא תפקיד פיזיולוגי חשוב זה, אשר בהעדרו הולכת ומדלדלת הרשת הענפה של נימי הדם (כלי-הדם הזעירים דרכם מתבצע חילוף הגזים בפועל). "יודגש כי העובדה שפגיעה בכלי דם גדולים הינה הגורם המוביל לתמותה אמנם ידועה מזה זמן, ברם העובדה כי לפגיעה תלוית גיל בכלי הדם הקטנים תרומה מרכזית להתפתחות מחלות המאפיינות את הגיל המבוגר, לרבות מחלות שאינן נמנות על מחלות הלב וכלי-דם 'הקלאסיות', לא הייתה ידועה", מסבירה השבוע דר' גרינוולד.

תובנות אלה הביאו את פרופ' קשת ודר' גרינוולד למחשבה כי ניתן אולי לפצות על החסר ב-VEGF המיוצר עצמונית באמצעות תגבורו מבחוץ. ואכן, תוספת מתונה של VEGF בעכברי מודל, המשייט בזרם הדם ובכך הופך זמין לכל אברי הגוף, הביאה לשחזור רמת פעילותו לאותה רמה הנצפית בעכברים צעירים, ודי היה בה כדי להאט באופן דרמטי רבים מהתהליכים המאפיינים הזדקנות. עכברים עם רמה יותר גבוהה של החלבון היו בריאים בגיל מבוגר יותר מאחיהם ואחיותיהם שלא טופלו באמצעותו. בין השאר, הואט קצב איבודה של מסת השריר (סרקופניה), הופחתה הצטברותו של שומן בטני, נמנעה הידלדלותו של שומן תת-עורי, הואט איבודה של מסת העצם (אוסטאופורוסיס), עוכבה התפתחות כבד שומני, ועמו גם הירידה בתפקודי כבד, הופחתו דלקות כרוניות השכיחות באוכלוסייה המזדקנת, ונצפה שיעור מופחת של גידולים סרטניים. כמכלול, הביאו שינויים אלה גם לעלייה בתוחלת החיים של עכברי הניסוי.

על-סמך ממצאי המחקר הנוכחי, החוקרים מציעים את 'הצערתה' היזומה של מערכת כלי הדם כפרדיגמה חדשה, להקניית הגנה גורפת בפני התפתחותן של מחלות הגיל השלישי. "המאמר הזה הוא פריצת דרך מאוד משמעותית בחקר ההזדקנות", מסביר פרופ' רותם קרני, מהמכון למחקר רפואי בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטה העברית, שעיין במחקר אך לא לקח בו חלק. פרופ' אלי קשת מסכם ואומר כי "באשר לאפשריות היישום בבני אדם, המחקר הנוכחי הוא בגדר הוכחת התכנותה העקרונית של גישה התערבותית זו להאטת מחלות זקנה, ברם, עד ליישומה בפועל עד נדרש מחקר רב". 

לקריאת המחקר: https://doi.org/10.1126/science.abc8479

לפרסומים בתקשורת

הארץ, עיתון הארץN12, בחזיתשלושה שיודעים, ערוץ 7, N12 - מה חדש במדעכאן ב - מעבירה לראשון,

קראו פחות
מתיחות בעמידה עם חלי קדם, מתוך שיעור שעלה לאתר עמותת קוסל בזמן הסגר, משבר הקורונה

סקר חדש באוני' העברית: 55% עלו במשקל בזמן הקורונה, 60% התאמנו ברשת

13 מאי, 2020

סקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית בהובלת הפיזיולוג ד"ר חורש דור-חיים, שמנהל את מרכז o2 אגף אד"מ לקידום בריאות ורפואת ספורט באוניברסיטה, בדק את הרגלי האימונים והתזונה של 1,200 נבדקים בתקופת הקורונה - שנוהגים להתאמן במסגרת חוגים, חדר כושר, אימון אישי או כל פעילות ספורט מאורגנת בימי השגרה. הסקר פורסם בכתבה נרחבת בעיתון "ישראל היום". הנתונים מבוססים על דיווח עצמי של הנשאלים ולא על שקילה, וההערכה היא שמדובר בנתוני חסר, כשהנתונים האמיתיים גבוהים בכ-30%.

חוקרי האוני' העברית הפכו משחה אנטיביוטית לעור - לתרופה בהזרקה, שעשויה לסייע בטיפול בחולי קורונה המפתחים זיהום חיידקי משני

10 מאי, 2020

חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים פיתחו אנטיביוטיקה להזרקה בעלת מנגנון פעולה חדש בשם ננו-מופירוצין. על פי הודעה שפרסמה היום "יישום", חברת הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית, הפיתוח החדש יוכל להשפיע לטובה על הטיפול בחולי קורונה קשים הסובלים מזיהום חיידקי משני. מדובר בפרויקט ייחודי שנערך בשיתוף פעולה בין חוקרי האוניברסיטה העברית יחד עם עמיתיהם הגרמנים במרכז "הלמהולץ" לחקר זיהומים.

תמונת קאבר ד"ר יובל טבח

פרויקט עולמי בפקולטה לרפואה בהובלת ד"ר יובל טבח: איסוף נתונים מחולים על ידי הפצת שאלון אינטרנטי ייחודי

6 מאי, 2020

בנוסף, חוקרת במעבדתו של ד"ר יובל טבח בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית מצאה לא פחות מ-145 תרופות "פופולריות" שעשויות להשפיע על סיכויי ההדבקה והתפתחות המחלה של נגיף הקורונה באדם. רשימת התרופות פורסמה במאמר מדעי באתר המאמרים ssrn. בשיתוף פעולה עם המרכז הרפואי הדסה בירושלים נבדק השפעתן על מאות חולים

img

60 צוותי מחקר מטעם האוניברסיטה העברית פועלים כדי למצוא חיסון לנגיף הקורונה

26 אפריל, 2020

לקריאת מסמך המאגד את פעילות המחקר של האוניברסיטה סביב נגיף הקורונה, לחצו כאן (אנגלית)

 

 

היחידה שבתוך הפקולטה לרפואה

הפקולטה לרפואה נלחמת בקורונה: 40,000 בדיקות מחודש מרץ, 2,500 דגימות ליום

26 אפריל, 2020

במהלך החודש שעבר הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והיחידה לציוד בין-מחלקתי הצטרפו למאמצי הבדיקות שנערכים במרכז הרפואי הדסה. שילוב הכוחות המדהים עם המעבדה הווירולוגית של מרכז הרפואי הדסה הביא לכך שהמעבדה המורחבת אחראית למעל ל-40,000 דגימות מתחילת חודש מרץ (כ-20% מכלל הבדיקות שבוצעו בארץ). בתוך כך, בימים האחרונים נחצה סף ה-2,500 דגימות ליום, זאת תוך כדי פיתוח שיטות חדשניות לבדיקה ולרובוטיקה.

פרופ' יובל דור

הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה יוצאים למאבק משותף במלחמה בקורונה

16 אפריל, 2020

בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטה העברית החליטו להירתם ולסייע למרכז הרפואי הדסה, ועשו שימוש ברובוטיקה כדי להגדיל את מספר הבדיקות היומיות לאיתור חולים פוטנציאליים בנגיף הקורונה. פרופ' יובל דור מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה שנרתם למשימה הצליח להשמיש רובוט שיוכל להתרום להוספת מאות בדיקות כאלה מדי יום. מנכ"ל המרכז הדסה זאב רוטשטיין ופרופ' דינה בן יהודה, דיקנית הפקולטה לרפואה, סיכמו בבוקר בשיחה על המהלך והמשך שיתוף הפעולה וסיוע ככל שיידרש.

בתמונה מימין לשמאל: גייל אספר, פרופ' אשר כהן, ד"ר יסמין רביד (מייסדת שותפה בקינוקו) וד"ר אמנון דקל (צילום: איגור פרברוב)

סטארט-אפ שמייצר מזון על משורשי פטריות במקום ה-1 בתחרות סטארט אפ השנה של ASPER-Huji Innovate

15 יוני, 2022

קרא עוד
Kinoko-Tech, שקיבלה את הפרסם במסגרת תחרות "פרס אספר", פיתחה חלבון חדש על בסיס צמחי המבוסס על שילוב של רקמת פטריות אכילה וקטניות, הגדלות בטכנולוגיית תסיסה במצב מוצק

Kinoko-Tech, סטארט-אפ שמייצר מזון על משורשי פטריות וקטניות, זכה בתואר הסטארט אפ של האוניברסיטה העברית לשנת 2022.

הזוכים בפרס הוכרזו השבוע במסגרת מושב חבר הנאמנים ה-85 של האוניברסיטה העברית. הפרס ניתן במסגרת תחרות ״פרס אספר״ של מרכז החדשנות והיזמות באוניברסיטה, וקרן אספר, והוא מהווה לב חדש בחיבור המתבקש בין האקדמיה והתעשייה, שמטרתו לפתח בקרב קהילת הסטודנטים, הסגל והבוגרים של האוניברסיטה העברית את תחום היזמות והחדשנות, מתוך החיבור המתבקש בין האקדמיה לתעשייה.

Kinoko-Tech היא חברת פודטק חדשנית, שנוסדה על ידי בוגרים של הפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית.  החברה מצאה דרך ליצור סופרפוד עשיר בחלבון ללא אלרגנים, העשוי שורשי פטריות וקטניות. Kinoko-Tech פיתחה חלבון חדש על בסיס צמחי המבוסס על שילוב של רקמת פטריות אכילה וקטניות, הגדלות בטכנולוגיית תסיסה במצב מוצק. בסטארט-אפ אמרו כי את החלבון ניתן לבשל בקלות או לערבב במוצרי מזון שונים. החברה מתמקדת בייצור מזון בר קיימא, טעים ומזין ומציעה חלופות טעימות, בריאות וידידותיות לסביבה למקור החלבון ללא אלרגנים כך שכולם יוכלו להשתמש בהן וליהנות מהם.

לתחרות ניגשו 45 סטארט-אפים מתחומי הקיימות, שפותחו על ידי סטודנטים ובוגרי האוניברסיטית העברית וסטארט-אפיסטים עצמאיים שהשתמשו בקניין רוחני של העברית. ההתמודדות בתחרות דרשה שימוש בטכנולוגיות חדשניות ועמידה ביעדי הפיתוח של האו"ם (SDG's). כל מיזם התבקש לפרט אילו מיעדי ה-SDG הוא מנסה לטייב ומהו היקף ההשפעה החברתית - מעגלית ו/או כלכלית - הצפויה מהקמת החברה.

במהלך התחרות נפגשו היזמים עם בכירים בקרנות ההון סיכון המובילות בישראל על מנת לשפר את סיכוייהם לזכות בתמיכה ומימון נוסף וכך את סיכוייהם להגדיל את פעילותם הברוכה. אותם בכירים בקרנות הון הסיכון גם סייעו בבחירת העולים לגמר התחרות.

חמשת הסטארט-אפים שעלו לגמר הציגו היום את המיזמים בפני חברי חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית, המורכב ממנהלים ובכירים מרחבי העולם. והם אלה שלמעשה בחרו את הזוכה. ועדת השיפוט כללה את יו״ר חבר הנאמנים, הראל בית-און, מיכל צור (בוגרת ויזמת וותיקה), גייל אספר (יו״ר קרן אספר) ומשה (״מו״) לוי, מנכ״ל קרן אספר. שאר חברי וועד המנהל הצביעו גם הם והיווה 25% מערך השיפוט.

פרופ׳ אשר כהן, נשיא האוניברסיטה, ציין כי: "האוניברסיטה העברית הפכה בשנים האחרונות למקור משמעותי של הנבטת חברות במגוון רחב של תחומים. אין ספק שהידע והכלים שהתלמידים והתלמידות שלנו רוכשים כאן, בעברית, מעניקים להם את היכולת להוביל את הדור הבא של יזמים טכנולוגיים שיובילו את הקידמה האנושית, בייחוד בכל הקשור לנושא הקיימות וההתמודדות עם משבר האקלים".

גייל אספר, יו״ר קרן אספר, הוסיפה: אנו מעודדים חברות וסטארט-אפים נוספים לפעול על מנת ליצור אימפקט חיובי על החברה והסביבה בהן אנו חיים באמצעות טכנולוגיות חדשניות. בעזרת פרס אספר אנו שמחים מאוד להביע את הערכתנו ותמיכתנו ביזמים החדשניים אשר פועלים ליצירת עתיד טוב יותר למען האנושות".

ד״ר אמנון דקל, מנכ״ל מרכז החדשנות של האוניברסיטה העברית, בירך ופירט על הנימוקים לזכייה: "כל המיזמים שראינו מהווים את חוד החנית של החיבור בין מיזם עסקי ובין הצורך והרצון לשפר את העולם שבו אנו חיים. מיזם עסקי שיכול לקיים את עצמו תוך שהוא מתקן את העולם הוא מודל חשוב ומבשר את הבאות בעולם הקיימות. אנו גאים במיזמים שהשתתפו בתחרות ומחכים לראות את קבוצת החברות שיתחרו בשנה הבאה".

ארבעת הסטארט אפים הנוספים שעלו לגמר: Daika wood - פיתחה דרך למחזר פסולת עץ והפיכתו לחומר גלם טבעי ובטוח לתעשיות רבות, תוך שמירה על תכונותיו המקוריות כמו חמימות ואקוסטיקה; Antidote היא קופת החולים הווירטואלית הראשונה ומטרתה לתת שירות ללקוחות לא מבוטחים. טכנולוגית החברה המבוססת על בינה מלאכותית המעניקה כיסוי בריאותי בפחות ממחצית העלות של האלטרנטיבות הקיימות, מה שהופך אותה לביטוח הבריאות הזול בארצות הברית; Diptera.ai יצרה שיטה ממוקדת וידידותית לסביבה להדברה מפני יתושים; Immunyx Pharma פיתחה גישה מהפכנית לטיפול בניוטרופילים, אוכלוסיית תאי החיסון הגדולה ביותר, באמצעות טכנולוגיה חדשנית. החברה מציעה שינוי כללי המשחק בכל הקשור לסיוע למיליוני חולים להתגבר על מחלותיהם.

קראו פחות
צילום: ריקי רחמן

קומנדו קיימות: מאות סטודנטים וסטודנטיות ירושלמים התגייסו כדי למצוא פתרונות למשבר האקלים בהאקתון קיימות נושא פרסים שנמשך 27 שעות רצופות

19 דצמבר, 2021

"אנו מאמינים ששילוב של מדע, הנדסה ועיצוב, תחומי המומחיות של שלושת שותפי המאגד הירושלמי - JLM-Impact - ייצרו סינרגיה שתעזור לפתור חלק מהבעיות הגדולות שמאתגרות את האנושות בעתיד הקרוב"

משבר האקלים הוא סוגיה בולטת ומרכזית בדיון הציבורי בשנים האחרונות, לאור ריבוי אירועי קיצון כמו בצורות, שיטפונות, שריפות ומזג אוויר קיצוני. מדינות רבות, בכללן ישראל, והחברות הגדולות והמתקדמות בעולם מנסות להגות פתרונות למשבר האקלימי – אבל אולי הפתרון יגיע דווקא מסטודנטים ירושלמים מצטיינים?

הזוכה בתחרות

20,000 ₪ לזוכה בתחרות פינטק של המרכז ליזמות בבית הספר למנהל עסקים ובנק מזרחי טפחות

7 דצמבר, 2021

קרא עוד

"גישה חדשה למסחר במניות תוך העברה ותרגום טעמים, העדפות ומידע מהרשתות החברתיות של המשתמשים להשקעות מיטביות" 

היזמת יולי לוביש זכתה בפרס בסך 20,0000 ₪ בגמר תחרות הפינטק "הגורם האנושי בבנקאות דיגיטלית" של מרכז גרשון לפינטק ליזמות בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית ובנק מזרחי טפחות. לוביש הציגה גישה חדשה למסחר במניות תוך העברה ותירגום טעמים, העדפות ומידע מהרשתות החברתיות של המשתמשים להשקעות מיטביות. דיקאן הפקולטה למנהל עסקים פרופ' ניקול אדלר אף הציעה לזוכה, מלגת לימודים לתואר שני במנהל עסקים במגמת פינטק. 

התחרות עצמה החלה בחודש יוני, בהשתתפות כחמישים יזמים שהציעו מעל שלושים יוזמות. אל הגמר שהתקיים בסוף חודש נובמבר עלו  עשרה מתמודדים ומתמודדות, לאחר שעברו סדנאות, הרצאות, קבלת משובים מבכירי הבנק ועוד. בין שופטי התחרות היו פרופ' ניקול אדלר דיקן בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, איילה חכים מנכ"לית החטיבה הטכנולוגית בנק מזרחי טפחות ופרופ' דודי גרשון מייסד מרכז גרשון לפינטק בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית ועוד. 

מעניין לציין שכ- 65% מהיוזמות שהשתתפו בתחרות הגיעו מסטודנטים, או בוגרים של האוניברסיטה העברית, חלקם תלמידי MBA  בבית הספר למנהל עסקים. הם הציגו יוזמה לתמיכה באנשים המתקשים עם טכנולוגיה ע"י תומכים טכנולוגיים ייעודיים, התאמת ייעוץ פנסיוני באופן מותאם אישית ללקוח, עיצוב מחודש של אפליקצית הבנק, מערכות ייעוץ אינטראקטיביות למשכנתאות, הלוואות בקליק, יצירת תקשורת אפקטיבית ועוד. 

בתמונה- תרי ישכיל,  סמנכ"ל חטיבת שיווק פרסום ופיתוח עסקים מזרחי טפחות, יולי לוביש, הזוכה בתחרות הגורם האנושי בבנקאות דיגיטלית, פרופ' דוד גרשון, מייסד מרכז גרשון לפינטק בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית ואופירה אליאב, מנהלת מרכז גרשון לפינטק

בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית מוביל את תחום הפינטק באקדמיה על ידי מגוון פעילויות  ויוזמות המיועדות לפתח את התחום, להעמיק את הידע והכלים לעוסקים בו, וליצור  אימפקט בעולם העסקי.  

"מרכז הפינטק מספק פלטפורמה מצויינת לחדשנות ויזמות. מעבר לכך שקיבלנו רעיונות מצויינים, התחרות שערכנו עם בנק מזרחי טפחות סייעה לרבים לעשות את הצעד הראשון לכיוון יזמות " אמר פרופ' דודי גרשון. 

קראו פחות
צילום: דריה איטקיס

חורשים ביחד: סטודנטים מהפקולטה לחקלאות ודיירי בית אבות ברחובות מטפחים גינה קהילתית משותפת

30 נובמבר, 2021

קרא עוד
מיזם סביבתי וחברתי פרי שיתוף פעולה של היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים, עיריית רחובות וסטודנטים מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה המחבר בין צעירים לוותיקים בעיר רחובות ותורם לשיפור פני העיר. "בזכות המיזם כל הזיכרונות הטובים מהקיבוץ שוב חוזרים אליי"

במהלך השנה, החלה היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים והפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית בשיתוף עיריית רחובות, במספר מיזמים קהילתיים שנועדו לחזק את הקשר בין הפקולטה לקהילה. שיתוף הפעולה עם הדיור המוגן הובל על-ידי איטל בציר אלשיך, מחזיקת תיק פיתוח בר-קיימא ותיק יזמות וחדשנות בעיריית רחובות, ושיתוף הפעולה עם העירייה הובל על-ידי מחלקת משאבי קהילה באגף לשירותים חברתיים, בסיוע ד"ר רוני באום.

אחד מהמיזמים החברתיים שיצא לדרך בשנה הנוכחית הינו מיזם של גינות קהילתיות ברחבי העיר. המיזם מובל על-ידי סטודנטים של הפקולטה לחקלאות במסגרת קהילת מטע, מחלקת גינון ועבודה סוציאלית. הסטודנטים, ביניהם עומר מאיר, דריה איטקיס, דניאל שאנני, מיכל מנס ורינת קפלן, אמונים על יצירת קשרים בין חברי הקהילה, הדרכת התושבים בנושאי גינון ותחזוקת גינה קהילתית ושיפור פני העיר. "כיום אין בכלל גינות קהילתיות ברחובות, ולאחר דיונים ארוכים עם העירייה הצלחנו להוציא את הפרויקט לפועל", מספר דניאל שאנני, מקבוצת הסטודנטים שהקימו את המיזם, "המטרה היא ליצור קהילה עירונית רבת משתתפים, המשלבת בין הסטודנטים ותושבי העיר, אך גם מעניקה להם התנסות מעשית בחקלאות בכלל ובחקלאות עירונית בפרט".

תושבי העיר הוותיקים שייקחו חלק במיזם ייפגשו עם הסטודנטים בגינות על בסיס שבועי ויעבדו את האדמה. אסתר גיל, דיירת בית האבות "לב רחובות", שיתפה: "אני אדם של טבע, שאוהב לגעת באדמה, לעבד ולגדל צמחים, וזה מרגש אותי. עבדתי בגינות בקיבוץ, הייתי אחראית על גינת הוורדים ובזכות המיזם כל הזיכרונות הטובים מהקיבוץ שוב חוזרים אליי". דיקן הפקולטה לחקלאות, פרופ' בני חפץ, מוסיף כי "באקדמיה רואים חובה מוסרית לתרום חזרה לקהילה ממנה צמחנו ושמחים על כל קשר עם העיר רחובות. המיזמים החדשים מצטרפים למיזם ותיק שלנו אל מול קהילת יוצאי אתיופיה בעיר – 'חקלאים ישנים בארץ חדשה', ולפרויקט חדש של הדרכת תלמידי תיכון לבגרות בתחומי ה-Food Tech והAgri. Tech-".

כלל המיזמים שנרקמים בקמפוס רחובות, עבור אוכלוסיית העיר מיועדים לאוכלוסיות שחוות קושי רגשי, כלכלי, חברתי או פיזי. התוכניות מתווכות על-ידי צוות היחידה למעורבות חברתית, ומועברות בסיוע סטודנטים שלומדים בפקולטה ברחובות. יפעת כהן חדד, מנהלת היחידה למעורבות חברתית באוניברסיטה, מברכת על השותפות ואומרת כי "החזון של היחידה הוא להפוך את האחריות החברתית והתרומה לקהילה לחלק בלתי נפרד מחוויית הלימוד של כל סטודנטית וסטודנט באוניברסיטה העברית. יש צימאון משותף למפגש וחיבור שללא ספק יכולים להניב ערך משמעותי לעיר, לקהילה ולסטודנטים. הפקולטה ברחובות נרתמה למהלך ואף יעדה לכך תקציב ואנחנו מקווים ששיתוף הפעולה יתחזק ויתרחב למיזמים נוספים בעתיד".

 

לפרסומים בתקשורת: mynet רחובות, 08news

קראו פחות
הדמייה בתלת ממד של המכשיר. צילום באדיבות מתן עוז

הסוף לפציעות חמורות כתוצאה מנפילות באמבטיה? סטודנטים פיתחו מכשיר אזעקה ייחודי למבוגרים

1 יולי, 2021

קרא עוד
במסגרת האקתון אקדמי שהתקיים לאחרונה בביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית, פותח מכשיר שיוכל לזהות מצבי מצוקה הנגרמים בשל נפילות בחדרי אמבטיה ובשירותים

האקתון ייחודי שנערך לאחרונה בביה"ס למדעי המחשב באוניברסיטה העברית, התעמק במציאת רעיונות יצירתיים ומיזמים חדשניים בנושא 'פוסט קורונה - היום שאחרי', איך מקלים על החזרה לשגרה וכיצד מתמודדים עם בעיות חברתיות שהתעוררו בעקבות משבר הבריאותי העולמי. כמו כן, לנוכח מבצע "שומר החומות", התמקדו חלק מהמיזמים במציאת פתרונות לבעיות שמעורר המצב הביטחוני ומצבי חירום באופן כללי.

במסגרת התחרות השתתפו לא פחות מ-200 סטודנטים, שחולקו ל-40 קבוצות, בנוסף למנטורים רבים מחברות בולטות בתעשייה, שחלקם נוסדו באוניברסיטה העברית - לייטריקס, מובילאי, אורקם, סינמדיה, אלביט, סמסונג וטאבולה. במקום הראשון זכה מוצר שפותח על ידי קבוצת סטודנטים הנקרא "L.S.S - Life saver sensor", מכשיר שנועד להזעיק סיוע מציל חיים למבוגרים וקשישים, שנמצאים במצוקה בחדר האמבטיה או בשירותים, בעקבות נפילות שעלולות להסתיים בפציעה חמורה או במוות.

הצוות כולל את הסטודנטים לתואר ראשון בהנדסת חשמל ומחשבים מביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית: מנהל המוצר מפתח תוכנה וחומרה מתן עוז, מפתח התוכנה רועי רייטר, מפתחת התוכנה מעיין בלוך ומפתח התוכנה מתן הירשהורן; יחד עם סטודנטית לתואר משולב במדעי המחשב ובעיצוב תעשייתי מהאוניברסיטה העברית ובצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים - גיל רוזנברג. הצוות זכה בפרס על סך 10,000 שקל.

מתן עוז סיפר השבוע כי "במהלך הקורונה נחשפתי לסיפור מחריד על אדם מבוגר שנפטר לאחר שהחליק במקלחת. בגלל הריחוק החברתי ומגבלות הקורונה גילו אותו רק לאחר מספר ימים, כשהוא במצב של ריקבון מתקדם. המקרה הזה זעזע אותי כל כך, ולכן החלטתי לצלול למספרים ונדהמתי לגלות שכ-80% ממקרי הנפילות של מבוגרים בגילאי 65+ קרו בשירותים ומהמקלחת. מדובר בכ-244 מיליון פציעות בשנה ברחבי העולם. בנוסף, ידוע כי שברי נפילה בקשישים עולים מיליארדים רבים של דולרים למערכות בריאות ולמכוני השיקום ברחבי העולם. מספר מקרי המוות כתוצאה מנפילות שכאלה מטריד לא פחות. זה נושא שחייבים לפתור".

עוד סיפר הוגה המיזם כי "מבוגרים מתמוטטים לבד בבתים ואין מי שיזעיק להם עזרה. כל דקה קריטית, סיוע חברתי מהיר מציל חיים. לצערנו, חלק מהמכשירים היום לא מותאמים ולא מתאימים לגיל השלישי – צמידים או כפתורי מצוקה דורשים אקטיביות, אך מבוגרים רבים שוכחים לשים אותם, מורידים אותם במקלחת מחוסר נוחות, ולעיתים אף לא מסוגלים ללחוץ על כפתור המצוקה בגלל חולשה. בנוסף, המחירים שלהם גבוהים. כששמעתי לראשונה על ההקאתון בבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה, ועל ההקשר שלו לקורונה ולריחוק חברתי, ידעתי, הבנתי ורציתי לפתח את המוצר דרך התחרות". 

המוצר שהוצג דרך ההאקתון פשוט, זול ונוח לתפעול, ונועד לנטר מצוקה על סמך זיהוי התמוטטות באמצעות חיישני תנועה - כשהקריאה לעזרה נעשית מרחוק דרך מיקרופון מובנה על המכשיר או באמצעות הפעלה יזומה של הקריאה בלחיצה על לחצן מצוקה. ל-LSS שלושה מצבים: 1. רגיעה – אין אף אחד בשירו-קלחת, 2. דרוך – מישהו נכנס לשירו-קלחת וה-LSS מחפש סימני מצוקה. 3. רגע מצוקתי – א. אזעקה מקומית, מתריעה לסביבה, ולאדם במצוקה על קריאה לעזרה. ב. הזעקת כוחות חילוץ למקום, מוציא הודעה מסודרת הכוללת פרטים רפואיים חריגים, אלרגיות, כניסה בעייתית. ג. התראה לאיש קשר לבחירה. את כל הפרטים ניתן לעדכן מראש דרך אפליקציה אותה ניתן להוריד למכשירים הניידים, שמסוגלת להתממשק ישירות ל-LSS.

מתן הדגיש השבוע כי המוצר אמנם הוצג במסגרת ההאקתון, אולם יש עוד מספר שלבים כדי שאנשים מבוגרים יוכלו להשתמש בו: "הרעיונות שפיתחנו, למרבה השמחה, עובדים. קיימת כיום גרסת בטא למכשיר. כמו כן, יש לנו מחשבות לגבי העיצוב החיצוני שלו והדמייה מסוימת בתלת-ממד. אנחנו מעוניינים לקבל בקרוב הצעות מחברות בתעשייה שיעזרו לנו להוביל קדימה את המוצר לשלב היישומי שלו, פיתוח מסחרי בהיקפים נרחבים של המכשיר".

במקום השני בהאקתון זכו אלקנה פנחס טובי, טימותי הרמן ווגל, אליסה מאיה כהן ומיכה בנימין קינג, בעקבות הפרויקט שלהם Animal friend connector - שעוזר לילדים לרכוש מיומנויות חברתיות בעידן שבו זמן המסך גדל משמעותית. במקום שלישי זכו אמיר גאנם, מחמוד גזמאוי,עומר עיסא, מהא מחאגנה, סיף עליאן בעקבות הפרויקט Senior Buddy - שמקשר בין מתנדבים צעירים ואוכלוסייה מבוגרת או מרותקת בית שמעוניינת בביקור. בפרס חביבי הקהל זכו טדסה טפרה, אחמד אבו קטיש, אניס מוגרבי, אורן בלייכמן ושחף כהן ישר בעקבות הפרויקטEventUs - שנועד לעזור לאנשים לגלות על אירועים בקרבתם במהירות ופשטות. אל טקס פתיחת ההאקתון הגיעו, בין היתר, ראש העיר ירושלים משה לאון; נשיא האוניברסיטה העברית פרופ׳ אשר כהן; מנכ"ל לייטריקס זאב פרבמן ודיקן בית הספר להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית, פרופ' נעם ניסן.

לפרסומים בתקשורת: ynet, כיפה, בחדרי חרדים, פורטל לימודים כחול לבן,

קראו פחות
Photo by Егор Камелев on Unsplash

הולכים בדרכה של SpaceIL: חברת ZzappMalaria שהוקמה על ידי בוגר האוניברסיטה העברית עלתה לגמר תחרות AI XPRIZE ומתמודדת על פרס בשווי 3 מיליון דולר

13 יוני, 2021

גג פנאי

גן עדן על הגג: הפקולטה לרפואה חונכת שטח פנאי מעוצב אדריכלית לסטודנטים על גג בניין הספרייה בקמפוס עין כרם

1 יוני, 2021

הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בעין כרם ידועה באיכותה האקדמית הבלתי מתפשרת ובמצוינות הסטודנטים ואנשי המקצוע שהיא מטפחת תחתיה, אך גם בצפיפות שנגרמת בעקבות מיקומה בקמפוס אוניברסיטאי קטן בצמוד לשטח המרכז הרפואי הדסה. לסטודנטים הלומדים בפקולטה אין הרבה שטחים שמוקדשים לזמן פנאי בהם הם יכולים להירגע בין השיעורים, כיוון שכיתות הלימוד ומעבדות המחקר תופסות את רוב המרחב הציבורי. דיקנית המשנה של הפקולטה לרפואה, ד"ר רונית הראל, בגיבוי של הנהלת הפקולטה, מצאה פתרון יצירתי להיעדר שטחי פנאי לסטודנטים. אין שטח? נקים גינה בגג!

פרח צומח. nikola_jovanovic_unsplash

האוניברסיטה העברית מקימה מרכז כלל-אוניברסיטאי לקיימות

3 מאי, 2021

קרא עוד

במכתב לקהיליית האוניברסיטה הוכרז על החלטתה האסטרטגית של הנהלת האוניברסיטה להציב את תחום הקיימות בראש סדרי העדיפויות ולהקים את המרכז לקיימות. מנהלת המרכז, פרופ' יעל מישאל: "אתגר הקיימות הינו צו השעה ברמה העולמית, והמדע מתגייס כולו להתמודדות עם אתגר זה". כיום, יותר מ-130 מרצים ומרצות באונ' העברית חוקרים, מלמדים ועוסקים בנושאי קיימות, סביבה ואקלים

מרכז כלל-אוניברסיטאי לקיימות, חדש וראשון מסוגו, מוקם בימים אלה באוניברסיטה העברית, כחלק מהחלטתה האסטרטגית של הנהלת האוניברסיטה להציב את אתגר הקיימות הגלובלי בראש סדרי העדיפויות של המוסד האקדמי. הקמת מרכז זה (שכנס להשקתו הרשמית מתוכנן בירושלים בפני סגל האוניברסיטה בקיץ הקרוב) נועדה בין היתר להגביר באופן משמעותי את המחקר וההוראה בנושאי קיימות, תוך עידוד פעילות משולבת חוצת-דיסציפלינות והרחבת הספטקרום המחקרי וההוראתי באופן שישקלל שלל היבטי קיימות רלוונטים. מטרה מרכזית נוספת של המרכז היא לקדם ולהטמיע קיימות מעבר לגבולות האוניברסיטה. לשם כך, המרכז ישתף פעולה עם גורמי תעשייה והסקטור הפרטי, החברה האזרחית, האקדמיה והממשל, בארץ ובעולם, לטובת קידום ופיתוח פתרונות טכנולוגיים, העלאת המודעות הציבורית, מדיניות והטמעה בתחומי הקיימות.

במרכז צפויים לפעול חוקרים בעלי שם, וכן עמיתים ותלמידים לתארים מתקדמים באוניברסיטה. בשלב הראשון, המרכז יפיץ קולות קוראים למימון מחקרים שיקדמו נושאי קיימות, בדגש על שיתופי פעולה בין-תחומיים ובין-קמפוסיים. ראוי לציין כי מעבר להקמת המרכז, מתעסקים כיום מעל ל-130 מרצים ומרצות בנושאי קיימות, סביבה ואקלים במחלקות, בפקולטות ובחוגים ברחבי האוניברסיטה.

אתגר הקיימות העומד בפנינו כולל את הרצון לאפשר את המשך קיום החברה האנושית בדור הנוכחי ברווחה, תוך שמירה ואף שיפור רמת החיים לדורות הבאים. מדובר באחד האתגרים המשמעותיים והבוערים שידעה האנושות. על רקע התנאים האקלימיים המשתנים במהירות והשימוש הבלתי מושכל שנעשה בדורות האחרונים במשאבי כדור הארץ, מתגבשת הבנה נרחבת ברחבי העולם באשר לחשיבותה הקריטית של הקיימות ומתהווה פעילות גוברת והולכת לקידומה. בתוך כך, אוניברסיטאות מובילות בעולם התגייסו באופן מרשים לקידום קיימות, בהתאם ליעדי העל לפיתוח בר-קיימא של האו"ם (Sustainable Development Goals – SDGs).

פרופ' יעל מישאל מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית נבחרה לכהן כמנהלת המרכז, ולצידה מונתה ועדה אקדמית שמורכבת מנציגים ונציגות של כלל הקמפוסים באוניברסיטה. במרכז יפעלו גם עמיתים ותלמידים לתארים מתקדמים באוניברסיטה. פרופ' מישאל מסרה כי "אתגר הקיימות הינו צו השעה ברמה העולמית, והמדע מתגייס כולו להתמודדות עם אתגר זה. האוניברסיטה העברית מחויבת ליטול חלק מרכזי במאמץ להציע פתרונות לעמידה ביעדי האו"ם ולמציאת דרכים לניהול אורח חיים בר-קיימא. אחת החוזקות של האוניברסיטה העברית היא שכבר כיום קיימת פעילות מחקרית והוראתית ענפה באפיקים שונים ומגוונים בתחומי הקיימות. נדרשת הרחבה, העמקה ומציאת אפיקיי מחקר חדשים שיתרמו לקידום הידע. באופן חד-משמעי, שיתוף פעולה בין החוקרים ליצירת מחקר בין-תחומי ורב-תחומי, יוביל לפריצות דרך - מכיוון שמגוון מעודד חדשנות, מחזק יצירתיות ומוביל לקבלת החלטות טובה יותר. במקביל לפעילות המחקרית, נפעל ליצירת יחסי גומלין בין האוניברסיטה והגופים הציבוריים הרלוונטיים במדינת ישראל, כך שהידע המחקרי יתורגם להמלצות רגולטוריות ויועבר למקבלי ההחלטות. גישה זו, מחקר חדשני רב-תחומי ובין-תחומי בתחום הקיימות במובן הרחב שיתכתב עם גורמים מדיניים וציבוריים הינו ייחודי".

במכתב שנשלח לאחרונה בנושא זה לקהיליית האוניברסיטה, כתבו נשיא האוניברסיטה, פרופ' אשר כהן, רקטור האוניברסיטה פרופ' ברק מדינה ומנכ"ל האוניברסיטה וסגן הנשיא ישי פרנקל: "רבים מקהילת האוניברסיטה מקדמים את הנושא גם במישור הלאומי. הקמת המרכז האוניברסיטאי נועדה להרחיב, לתכלל ולשכלל את כלל הפעילות בתחום הקיימות כתחום מועדף ובינתחומי כלל-אוניברסיטאי, בהתאם לאתגרים העומדים לפתחנו. אנו פועלים לגייס כספים חיצוניים בהיקפים משמעותיים להמשך פעילות המרכז. אנו קוראים לכם/לכן חברי וחברות הסגל באוניברסיטה, מכלל תחומי המחקר, לבחון דרכים לשלב בפעילות האקדמית והציבורית שלהם היבטים שקשורים לקיימות. מוטלת על כולנו אחריות חברתית וציבורית ראשונה במעלה לתרום תרומה מדעית להתמודד עם האתגר הגדול שמוטל בעת הזו על האנושות".

לפני מספר חודשים הוחלט באוניברסיטה העברית להקים את המרכז לחקר אקלים HUCS (Hebrew University center for Climate Science), בראשו עומדים כיום פרופ' חזי גילדור ודר' אורי אדם. הפרויקט הייחודי מאפשר בפעם הראשונה בארץ לחוקרים מתחומים שונים (מתמטיקה, סטטיסטיקה, פיזיקה, מדעי כדור הארץ, גאוגרפיה, מדע המדינה, חקלאות, מדעי המחשב, ועוד) לשלב כוחות בכדי לפתח מודל אקלימי שיוכל לצפות ולהסביר את השינויים הצפויים להתרחש באזורנו בצורה טובה משמעותית ממודלים קיימים. כמו כן, המרכז מאפשר שילוב של רעיונות ומחקרים וסיעור מוחות בין חוקרים מתחומים שונים סביב נושא האקלים, ויתקיימו בו שיתופי פעולה עם השירות המטאורולוגי ומוסדות שונים בארץ, כדי לקדם את ההבנה של השינויים האזוריים לטובת מקבלי ההחלטות.

 

לפרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/article/SJmPNITDO

קראו פחות
Pillivery

כל הכבוד לכם, "פיליברי"! סטודנטים תרמו לקהילה במהלך משבר הקורונה - וזכו בפרס כספי

21 אפריל, 2021

קרא עוד
ות"ת מקדמת ומתמרצת עשייה איכותית אשר מנצלת את משאבי האקדמיה לטובת סביבתה הקרובה, תורמת לה ומחזקת את השפעות האקדמיה החיוביות על החברה הישראלית. לאור חשיבות הנושא מתקצבת הות"ת שבמועצה להשכלה גבוהה שורה של פרויקטים חברתיים בכ-30 מיליון שקלים בשנה. בנוסף, ועדת ההיגוי בוחרת סטודנטים מצטיינים מהמוסדות השונים, סטודנטים אשר פעלו לאורך כל השנה, התנדבו ופעלו למען הקהילה והפגינו מעורבות חברתית יוצאת דופן בשנה שבה התמודדה ישראל, כמו רוב מדינות העולם, עם מגפת הקורונה. הות''ת מכבדת אותם כעת בפרס כספי. 

מהאוניברסיטה העברית היו אלה נעמה מיטלמן, יונתן אגר, שרון שרייבר, יוגב כהן -  שהקימו את "פיליברי" (Pillivery = Pill + Deliver), יוזמה מקורית של סטודנטיות וסטודנטים לרפואה, אשר בעת הסגר הראשון של מגיפת הקורונה זיהו מהר (עוד לפני מערכת הבריאות הציבורית!) את הצורך של חולים כרוניים בסיכון לקבל את התרופות שלהם מבלי להסתכן ולצאת לבית המרקחת ולהחשף לנגיף. מדובר על מאגר מתנדבים שמטרתו איסוף תרופות לפי מרשם מבית המרקחת השכונתי עבור חולים כרוניים, מדוכאי חיסון, קשישים ושאר קבוצות סיכון, והבאתן עד דלת המטופל. הרציונל - צמצום חשיפתן של קבוצות הסיכון אל גורמים מזהמים, הנמצאים בשכיחות גבוהה בבתי המרקחת. מפתיחת המיזם, גייסו הסטודנטים מעל 150 מתנדבים באזור ירושלים והשרון אשר הגיעו וסייעו למעל 1200 מטופלים ברחבי הארץ (גויס גם רכב חלוקה ייעודי כדי להגיע למרפאות מרוחקות.

נעמה, יונתן, שרון ויוגב, כל הכבוד לכם! 

לפרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/environment-science/article/H1w00DmhUu
 

קראו פחות
cannabis

יום הקנאביס הבינלאומי: הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה מקימה את המתחם המתקדם בישראל ובין היעילים בעולם לגידול ומחקר בקנאביס– מהזרע ועד הצריכה

20 אפריל, 2021

קרא עוד
בשנים האחרונות הולך וגובר הצורך במחקר מדעי מעמיק ורב-תחומי של צמח הקנאביס על מנת לייעל את יצור חומרי הגלם לתעשיית התרופות ולהרחיב את היישומיים גם לתעשיות נוספות המשתמשות בחומרי הגלם שמייצר הצמח.כבר היום מתנהל במספר מעבדות בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות מחקר בנושא גידול הקנאביס, אך על מנת להיענות לצורך ההולך וגדל במחקר אקדמי איכותי בצמח, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית ברחובות מרחיבה את פעילותה בנושא ומקימה מתחם מתקדם ומאובזר לגידול קנאביס – הראשון באוניברסיטה בישראל.

 

המתחם החדש ישמש הן למחקר אקדמי בסיסי והן כמחקר יישומי לחברות מחקר פרטיות ומטרתו תהיה לימוד מקיף על הצמח, גידולו ושימושיו ויכלול שיתוף פעולה של כל הפקולטות ובתי הספר הרלוונטיים באוניברסיטה, כולל כל מכוני המחקר בפקולטה לחקלאות ומכונים נוספים מתחומי הרפואה והרוקחות. פרופ' מנחם מושליון מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות, היועץ המדעי של המיזם, פירט עוד על ייעודו של המתחם: "בגלל ששנים רבות גידול הצמח היה לא חוקי ברוב העולם, יש המון פערי ידע מאוד בסיסיים שצריך להשלים, לדוגמה מהם תנאי ההשקיה הדישון והתאורה האופטימליים לגידול קנאביס? מה הן ואיך ניתן לטפל במחלות והמזיקים של הצמח תוך הפחתת השימוש בהדברה כימית, שיכולה לסכן את משתמשי הצמח בשלבים מאוחרים יותר? בנוסף לשאלות הבסיסיות, כמובן שהמתחם ייתן פתרונות לגנטיקאים השואפים לפתח זנים חדשים שיותאמו למטרות רפואיות שונות וזנים עמידים יותר שניתן יהיה לגדל בקלות באקלים הישראלי ללא צורך במכשור מיוחד וחממות יקרות". בגידול ומחקר הקנאביס יהיו שותפים גם סטודנטים לתואר שני ושלישי בפקולטה לחקלאות, שישלבו את העבודה במתחם עם תחומי המחקר שלהם.

 

לאוניברסיטה העברית יתרון ממשי במחקר קנאביס על המוסדות בישראל וגם על מוסדות רבים בעולם, לאור העובדה שכל שלבי המחקר, החל משלב הזרעים, הקרקע והמים דרך אופטימיזציה של הגידול ועד הניסויים הקליניים בבעלי חיים ובני אדם, נעשה במוסד אחד ועם מינימום בירוקרטיה. בנוסף, מדובר בפעם הראשונה שמוצעת שותפות עסקית פרטית-אקדמית לקידום מחקר ופיתוחים בתחום. במקום שחברות פרטיות יחזרו אחר חוקרים מובילים מהאקדמיה על מנת לקדם את המחקר שהן מקיימות לשימושן, החוקרים המובילים יהיו נגישים לנושא תוך עבודתם האקדמית, עם כל הנגישות למשאבי הידע האדירים שהאוניברסיטה העברית מציעה.

 

לצורך הקמת המתחם, הקצתה האוניברסיטה העברית שטח של כדונם בתוך שטחי הפקולטה לחקלאות ברחובות שיכלול, בין היתר, חממות וחדרי גידול. עתה, האוניברסיטה מחפשת שותף אסטרטגי לפרויקט - יזמים, חברות תרופות, חברות גידול קנאביס, וכל משקיע או גוף אחר בעל ניסיון רלבנטי - אשר יהיה מוכן להשקיע את העלויות הנדרשות לצורך הקמת הקומפלקס, עלויות שמוערכות כיום בסך של כ-10 מיליון שקלים ולהקים את המתחם בצורה המיטבית.

 

לכתבה באתר mako

קראו פחות
צוות מיזם ה-biositter

לדעת (ולהרגיש) כשהילד במצוקה: מיזם שהוצג בהאקתון COMMUNICITY של מאגד JLM IMPACT נועד להזהיר הורים מפני מקרים חריגים בגני ילדים

26 ינואר, 2021

קרא עוד

מיזם מרתק שהוצג לאחרונה בהאקתון COMMUNICITY (או בשמו העברי ירושלים.עיר.קהילה), מנסה למנוע את מקרי האלימות הבאים בגני ילדים - בעידן שבו האלימות בפעוטונים ובגנים גואה, גני אינם מרושתים במצלמות אבטחה, ברוב הגנים אין פיקוח מסודר, ומעט מאוד גננות וסייעות עוברות הכשרה מתאימה (מעטות בעלות תואר בחינוך לגיל הרך). חוק המצלמות לא מוביל לשינוי, חוק הפיקוח על הגיל הרך לא מתקדם לשום מקום, והחמרת הענישה לא באמת עוזרת. המיזם שהוצג בתחרות הירושלמית נקרא בשם Biositter, צמיד מיוחד לפעוטות המשלב חומרה ותוכנה שנועד להזהיר את ההורים מפני מקרים חריגים בגני ילדים המחייבים בדיקה, זאת על ידי ניטור דופק התינוקות, ואף קולט מדדים פיזיולוגיים המעידים על מצוקה ולחץ ויודע לנתח אותם בזמן אמת.

למרות ששימוש באזיקונים אלקטרוניים נתקלו בעבר בביקורת קשה, צמידים ידידותיים לילדים עשויים להתקבל בהבנה. צוות הסטודנטים שהגה את הרעיון הפיק סרטון שהוקרן במהלך התחרות של מאגד JLM IMPACT, המורכב ממרכזי החדשנות והיזמות של האוניברסיטה העברית, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ו'עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה', וזכה במקום השלישי ובפרס כספי בשווי של 5,000 שקל. הצוות מורכב מאנשי מקצוע מעולמות היזמות, פסיכולוגיה, מדעי המוח, פיתוח מוצר ואלגוריתמים - ביניהם היזם העסקי והחברתי ברק ליזוריק, מפתחת התוכנה כרמל אריאל, מנהל המוצר רומן קרסיק, מפתח התוכנה ישי מנדלסון, אחראית מחקר וניסוי קליני מעיין רוזנבוים, ומעצבת חווית המשתמש מעיין סרדה.

"כמה אתם באמת בטוחים במה שעובר על הילדים שלכם בגן? האם אתם מספיק בטוחים כדי להמר על החיים שלהם? בכל יום אנחנו נחשפים לסיפורי זוועות של הזנחה ואלימות מתרחשים בגני ילדים, מיליוני ילדים מוצאים את עצמם כלואים בסביבה אלימה שלא מותאמת לצרכים שלהם במשך חודשים ואפילו שנים. מצב שיכול להשאיר להם צלקות שילוו אותם לכל החיים. קשיים רגולטורים לא מאפשרים לנו לראות ולשמוע את הילדים במהלך היום, אבל מה אם היינו יכולים להרגיש אותם, להתחבר ללב שלהם, לדעת מתי הם שמחים ומתי הם בסטרס ובחרדה? כעת זה אפשרי. Biositter היא פלטפורמה דיגיטלית שמנטרת את רמות הסטרס והחרדה שילדים חווים במהלך היום, ומשתפת את ההורים מבלי לפגוע בפרטיות הצוות וילדים נוספים בגן", מוסבר בסרטון של הוגי ה-Biositter.

איך המוצר יעבוד? צמיד חכם ובטיחותי יינטר מדדים פיזיולוגיים ויפיק מהם נתונים, מסיק מהם תובנות על פעילות הילדים. בסוף כל יום ההורים יוכלו להתחבר ישירות לצמיד מהנייד ולקבל דו"ח יומי על הרגלי השינה, הפעילות הגופנית ורמות הלחץ והמצוקה ואף מדדים חשובים אחרים שנמדדו במהלך אותו יום. על ידי בניית תמונה מתמשכת, Biositter מאפשרת להורים להעריך את מידת התאמת הסביבה לצרכים הספציפיים של ילדיהם, ולזהות אירועים חריגים ואלימים שהתרחשו בקרבתם. המערכת אף תאפשר לבצע השוואה אנונימית לנתונים שנאספו מילדים נוספים באותו הגן, ולהתריע על מגמות חריגות המחייבות בדיקה נוספת. במסגרת הצגת המיזם הדגים הצוות כיצד ייראה המכשיר והוצגו תמונות המראות כי הוא יהיה מסוגל לקרוא בצורה יעילה מדדים גופניים.

"ראיונות שערכנו בימים האחרונים עם עשרות הורים אימתו לנו את הצורך במיזם הזה. 87% מההורים שהוצג להם המיזם ביקשו להשתתף בפיילוט. בנוסף, ביצענו בדיקת היתכנות טכנולוגית בעזרת חיבור SDK לצמידי ספורט ומוצרי מדף שקיימים כבר בשוק, וגילינו שהמיזם הזה יכול בקלות לקרום עור וגידים. אנחנו נחושים להפוך את החלום למציאות. בעולם כמו שלנו קשה להאמין לכל מה שאנחנו שומעים או רואים, אבל יש דברים שאסור להמר בהם. אסור להמר על הבריאות של הילדים שלנו, שלומם וביטחונם. אנחנו חייבים להקשיב ללב שלנו, להקשיב ללב של הילדים שלנו", ציינו חברי המיזם.

המיזם שזכה במקום הראשון בגמר ההאקתון (הפרס עמד על 15,000 שקל) היה "הולכות על בטוח" של גלעד ארליכמן ורתם ליליאור, שיצרו תוסף לאפליקציה הממפה את הדרכים הבטוחות ביותר לצעידה במרחב העירוני על בסיס נתונים עירוניים, נתוני משתמשים/ות והיסטוריית מקרי אלימות אזוריים. המיזם שהגיע למקום השני בגמר ההאקתון (וזכה בסכום של 10,000 שקל) היה "אספתא" של רועי אלפסי, דניאל כהן, דניאלה סלונים ורז קרל, שנועד לסייע להפריד בין פסולת הבניין הנזרקת ברחבי העיר ושאינה ברת שימוש, לבין חומרים וכלים היכולים לשמש לטובת שימוש חוזר ולהפקת עבודות אומנות ויצירה במרחב הקהילתי. המיזם צפוי לכלול שירותי איסוף, שינוע, אחסון ושימוש חוזר בכלים ובחומרים שנאספו. בפרס רשות הצעירים של עיריית ירושלים (על סך של 8000 ש"ח) זכה המיזם (BYO (Bring Your OWN של גיא בלומנפלד, איילת שאשא עברון, נבו הימלהוך ויואב בלבן - בהנחיית המנטוריות אושרה לוי ונועה חשדי ממרכז הצעירים ירושלים, על פיתוח אפליקציה המאפשרת ומעודדת התארגנויות ספונטניות קהילתיות על ידי חיבור בין אמנים, יוצרים, בשלנים ומארגני אירועים כדי לחזר את המרקם הקהילתי, התרבותי והחברתי בעיר ירושלים.

האקתון COMMUNICITY נחשב למוצלח ולגדול מבין ההאקתונים שנערכו בישראל בשנים האחרונות. השתתפו בו מעל ל-300 סטודנטים וסטודנטיות, שהתחלקו ל-61 קבוצות. הסטודנטים נעזרו ב-61 מנטורים, בוצעו 45 הגשות, ואירוע הגמר כולו נמשך לאורך שעתיים (התקיים ביום חמישי ה-7.1). הפתרונות שהציעו הסטודנטים שהשתתפו באירוע נשפטו על ידי פאנל של 22 מומחים, הכולל אושיות ירושלמיות מובילות בעולם התרבות והעסקים, ביניהם סגן נשיא ומנכ"ל האוניברסיטה העברית ישי פרנקל; סגנית נשיא בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב אדר' ליאת בריקס אתגר; מנכ"ל וסגן נשיאת 'עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה ירושלים' ד"ר רפי אבירם, ומנהל רשות המחקר, חדשנות ויזמות במכללה מיכאל מזרחי; סגנית נשיא השף והמסעדן אסף גרניט; סגנית ראש עיריית ירושלים פלר חסן נחום, מנכ"ל אינטל ירושלים נעם אבני; מנכ"ל תנועת רוח חדשה יוסי קלאר; נציגים מאמזון ישראל ונציגי אקדמיה בכירים ועוד. בסך הכל היו 25 חברות שנתנו חסות להאקתון. התחרות כולה הוקדשה ליזמות סטודנטיאלית לטובת הקהילה הירושלמית.

לצפייה בסרטון: https://drive.google.com/file/d/15o1r5PatmS6X7dZP26T8zz0WN01F3-LP/view

פרסומים בתקשורת: https://www.ynet.co.il/environment-science/article/Hy7lzen1u

 

 

קראו פחות
קרן אספר

קרן אספר תתרום 11.5 מיליון שקל למרכז לחדשנות ויזמות באוניברסיטה העברית

19 ינואר, 2021

קרא עוד

במרכז לחדשנות ויזמות באוניברסיטה העברית, HUJI Innovate, התבשרו השבוע כי יקבלו תרומה כספית משמעותית בסך של 11.5 מיליון שקל מקרן אספר הפילנתרופית מקנדה (Asper Foundation) ומשפחת אספר, התומכים במיזמים שדוגלים ביזמות וחדשנות ברחבי העולם. זוהי אחת התרומות הגדולות ביותר במהלך משבר הקורונה של הקרן. כספי המענק יסייעו ל-HUJI Innovate להרחיב את הפעילות מעבר לתמיכת המדינה. כמו כן, בעזרת הכספים הללו המרכז ישיק את "פרס אספר לחדשנות" (שווי הפרס 35 אלף דולר) שיוענק מדי שנה, ויהיה ממוקד במיזמי אימפקט העונים על מטרות הפיתוח של האו"ם SDG, בהובלת סטודנטים וחוקרים מתוך האוניברסיטה.

בנוסף, כספי המענק יובילו להקמת אקסלרטור חדש בהובלת HUJI Innovate שיהיה פתוח למיזמים של סטודנטים, חוקרים ובוגרי אוניברסיטה. המיזמים שיתקבלו לתכנית יקבלו השקעות Pre-seed (גיוס טרום ראשוני) מטעם האוניברסיטה וגישה למתקני האוניברסיטה השונים, במטרה לעזור להם להתפתח כסטארט-אפים. עד היום, המרכז הפעיל תכניות פרה-אקסלרציה המיועדות ליזמים בשלבים מאוד ראשוניים של התהליך. בחודשים האחרונים, מיזמים שיצאו מתכניות HUJI Innovate גייסו מיליוני דולרים מרשות החדשנות ומקרנות הון סיכון כמו  JVP וחממת Fresh Start ואחרים נמצאים במגעים מול קרנות נוספות. פתיחת אפיק ההשקעות, כך מאמינים ב-HUJI Innovate, יאפשר למרכז היזמות של האוניברסיטה העברית לסייע ליותר מיזמים המבוססים על טכנולוגיות עמוקות לחצות את הגשר מהמעבדה אל תעשיית הייטק ולתרום תרומה משמעותית לכלכלה הישראלית.

ד"ר אמנון דקל, מנכ"ל מרכז היזמות של האוניברסיטה העברית בירושלים, מסר השבוע כי "לאחר שנתיים של צמיחה והצלחה, HUJI Innovate נמצא בשלב משמעותי בהתפתחותו ומכין את עצמו לקראת מעבר למתחם ייעודי ועם תוכניות נועזות לעתיד. זהו הרגע הראוי עבור קרן אספר והאוניברסיטה העברית להעמיק את השותפות ביניהן, עם תרומה מרגשת לטובת המרכז, עם ישראל והעיר ירושלים". נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' אשר כהן: "אנו גאים מאוד בשיתוף הפעולה של קרן אספר עם HUJI Innovate, שייקרא כעת ASPER-HUJI Innovate".

בראש קרן אספר עומד לאונרד אספר. נשיאת הקרן, גייל אספר, קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בשנת 2014. למשפחה היסטוריה ארוכה של שיתופי פעולה ותמיכה באוניברסיטה העברית. החל משנות השמונים, ראש המשפחה ישראל אספר ז"ל נבחר לכהן בחבר הנאמנים של האוניברסיטה וסייע בהקמת מרכז אספר ליזמות בבית הספר למינהל עסקים של האוניברסיטה. מרכז אספר ליזמות תומך במחקר אקדמי בנושאי חדשנות ויזמות, ומספק בעשרים השנים האחרונות פלטפורמה לכנסים, מוקד להעצמת חדשנות, העברת קורסים אקדמיים ולא אקדמיים וכן מנוע צמיחה למספר תוכניות אקסלרטור.

מרכז החדשנות והיזמות של האוניברסיטה העברית החל את דרכו בשנת 2018, במטרה לעודד חוקרים וסטודנטים לצעוד במסלולי החדשנות והיזמות ולפתח סביבה ותרבות חדשנית-יזמית. הפעילויות בו נועדו לייצר נקודת מפגש משמעותית, מלמדת ומקדמת רעיונות, בין העולם האקדמי לעולם החדשנות והיזמות. השאיפה של המרכז היא, בין היתר, לייצר קשרים עם סטודנטים יזמיים אחרים ועם קהילת היזמות הירושלמית, לעודד אווירת אקו-סיסטם ירושלמי, ולהגיע מרעיונות התחלתיים למיזמים שקורמים עור וגידים, תוך קבלת הכישורים, הידע והיכולות לפתח את אותם מיזמים הלאה.

פרסום בתקשורת: 

מעריב (2) - https://tmi.maariv.co.il/the-lounge/Article-815934

https://tmi.maariv.co.il/the-lounge/Article-816597

וואלה - https://finance.walla.co.il/item/3412475

קראו פחות
המיזם הזוכה

מיזם חדשני שזכה במקום הראשון בהאקתון COMMUNICITY של מאגד JLM IMPACT מנסה ליצור מרחב ציבורי בטוח יותר לנשים

10 ינואר, 2021

הרעיון היצירתי זכה במקום הראשון בהאקתון הירושלמי של מאגד החדשנות JLM IMPACT -  , המורכב ממרכזי החדשנות והיזמות של האוניברסיטה העברית, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ו'עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה'. הפרס: 15,000 שקל

חודש המודעות לסרטן השד - אוקטובר

נשים רבות מסרבות לעבור בדיקת ממוגרפיה בגלל שימוש בסמן מתכתי – מחקר חדש מצא פתרון אפשרי לבעיה

10 דצמבר, 2020

מחקר ישראלי חדש הצליח להוביל בפעם הראשונה בעולם הרפואה לפיתוח סמן מתכלה לטובת בדיקת ממוגרפיה. לאחר שפותח סמן מחומרים טבעיים ומוכרים נערך ניסוי בבעלי חיים, שתוצאותיו היו מבטיחות - נשללה רעילות החומר, והוא נעלם תוך מספר מועט של חודשים מגוף החיות. מאמר מדעי לגבי המחקר פורסם בכתב העת ACS applied biomaterials. על הטכנולוגיה רשמה האוניברסיטה העברית פטנט

אמנון שעשוע

עכשיו זה הזמן לפעול | ד"ר אמנון דקל

24 נובמבר, 2020

מה עושים?

ימים קשים עוברים עלינו, על כלל אזרחי המדינה, על כלל אזרחי העולם.

האם זה הזמן להסתכל קדימה או אולי עכשיו צריך להתכנס ולהתגונן מהבאות?

או במילים אחרות -

 

האם נכון להמשיך להקים מיזמים חדשים או לפתח ולגדל מיזמים קיימים בימים נוראים אלו?

התשובה היא כן! עכשיו זה הזמן!

 

כן- אפשר להקים מיזמים חדשים בימים אלו.

ראה גם: יזמות, חדשות