Plotosus lineatus

פיצוץ אוכלוסין של מיני דגים בים התיכון. הסיבה - דגים מהגרים נוהרים בכמויות אדירות מים סוף

12 מאי, 2021

קרא עוד
מחקר חדש שבוצע על ידי הביולוג הימי דר' דני גולני מהאונ' העברית קובע כי 469 מיני דגים משכשכים היום במימי הים התיכון של ישראל, כשמספר שיא של 32 מינים חדשים היגרו אליהם מים סוף ב-15 השנים האחרונות. הגירה בעקבות שינוי אקלים? אל תבנו על זה. התוצאה, בין היתר: דג ארסי ודג רעיל מתרבים ומתבססים בימים אלו בסמוך לחופי ישראל

לא פחות מ-62 מינים חדשים חדרו לישראל במשך 15 השנים האחרונות, מתוכם 32 הגיעו דרך תעלת סואץ, לעבר הים התיכון ויצרו פיצוץ אוכלוסין שלא ידענו כמותו בעבר – כך קובע מחקר חדש של דר, דני גולני, ביולוגי ימי ואוצר אוסף הדגים של האוניברסיטה העברית, שפרסם רשימה מעודכנת של דגים שחדרו למימי הים התיכון של ישראל במאמר מדעי, שפורסם לפני מספר ימים בכתב העת "ZOOTAXA". מדובר בעלייה של 15.4% מכלל מיני הדגים ו-66.7% של מיני המהגרים מים סוף מהבדיקה האחרונה*. למעשה, משנת 2000 ועד היום, כל שנה מוצאים בין 2-3 מיני ים סוף חדשים בים התיכון. עוד נמצא במחקר כי ישנה עלייה ברורה מעשור לעשור בכמות הדגים המהגרים לאזורנו, שהובילה לכך שיש בסך הכל מספר שיא של 469 מיני דגים במימי הים התיכון של ישראל.

הדגים המהגרים מים סוף הגיעו למימינו הטריטוריאליים באמצעות "הגירה לספסית" - נעו מים סוף, חצו את תעלת סואץ והגיעו לים התיכון (הגירה זאת קרויה על שם האחראי לכריית תעלת סואץ, פרדיננד דה-לספס). מחקרים רבים נעשו ונעשים עד היום על אוכלוסיות ומיני הדגים המהגרים ברחבי העולם, כשתהליך ההגירה עצמו מעניין מאוד את המדע כתופעה כלל-עולמית שמשפיעה על תפוצת בעלי החיים ושרידותם בימים ובאוקיינוסים. חלק מהמינים המהגרים נחשבים לפולשים למימי הים התיכון, והם מסכנים את האיזון האקולוגי העדין שנוצר במהלך מיליוני שנות אבולוציה.

"הגידול החד במספר המינים הלספסיים מאז שנת 2000 צוין כמעט בכל הבדיקות שנערכו מים סוף", מוסבר במאמר המדעי שכתב דר' גולני. "הסיבה העיקרית למגמה זו נחשבת לשטף מוגבר של מים בין ים סוף לים התיכון, בשל התעלה החדשה שנוצרה באורך של 72 ק"מ, והגדלת חלקים מסוימים בתעלת סואץ עצמה. ישנם מדענים שמציינים את התרומה של שינויי האקלים, אך עם זאת, השינויים המקומיים בטמפרטורה מסתכמים בעלייה של פחות מחצי מעלה, לכן שינוי האקלים עשוי להיות גורם מינורי להגירת מיני הדגים".

דר' גולני לא קובע במאמרו אם ההגירה ההמונית של דגים לספסיים מים סוף באופן כללי היא טובה או רעה למיני הדגים המקומיים, ומסביר כי בכל מקרה לא קיימת דרך לעצור את תנועת "המהגרים" לעברנו. "כל המאמרים המדעיים שמתפרסמים לגבי הניסיונות לעצור את ההגירה הזאת - זה טוב לחוקרים לפרסם דברים כאלה כדי להוסיף קרדיטים ל-CV, אבל לא מדובר ברעיונות מעשיים וממשיים. אפילו ספינת המטען 'אוור גיוון' שנתקעה שישה ימים בתעלת סואץ לא יכולה לעצור את ההגירה הזאת", מסביר השבוע החוקר.

הדג הגדול ביותר שהיגר אלינו עד כה הוא סקומברן זריז (פלמידה לבנה, בשפת הדייגים), שיכול להגיע לשני מטרים (דג מסחרי שנודד לאורך החופים שלנו צפונה). דג לא פחות גדול הוא ה-טריגון נקוד (שייך למשפחת חתולי הים) – שאורכו יכול להגיע למעל לשלושה מטרים, ומוטת סנפיריו יכולה להגיע למטר וחצי/שני מטרים. הדג הקטן ביותר שהיגר אלינו הוא דג ממשפחת ה-קברנוניים, שאורכו כ-4-5 ס"מ. "מבחר עשיר של דגים היגרו אלינו, תפסו כמעט כל בית גידול והשתלטו על עומקים", מסביר עוד דר' גולני. "אם לפני 20 שנה דיברנו על 100 מטר עומק גבול גזרה, היום הם מגיעים ל-200 מטרים מתחת לפני הים".

שני מינים של דגים הוא היה שמח אם לא היו מהגרים אלינו מים סוף. "לפחות שני מינים שהגיעו בעשור הראשון של המאה הנוכחית למימי ישראל מים סוף הפכו למינים נפוצים בים התיכון, ומדאיגים כיום את טובי החוקרים. המין הראשון הוא שפמית ארסית, דג ארסי לבני אדם. למזלנו, מגע עמו עדיין לא גרם למוות, אבל היו מקרי אשפוז רבים. דייגים דגו אותם ואחרי שמיינו את השלל שלהם נטו לזרוק אותם מתים למים. הם נסחפו לחוף, מתרחצים דרכו עליהם וכתוצאה מכך נדקרו, הארס חדר לגופם ונזקקו לטיפול רפואי. מין אחר של דג מהגר, שגם הגיע פחות או יותר באותה התקופה לחופינו, הוא הלגינון המוארך, ששייך למשפחת הנפוחיתיים (אבו-נפחא). הוא דווח לראשונה בים התיכון בשנת 2003 מחופי טורקיה, וכיום הוא המין נפוץ בחופי ישראל ובמזרח הים התיכון. הוא רעיל ולא ראוי כלל למאכל. הרבה אנשים אכלו אותו ואושפזו. היה אפילו מקרה אחד של מוות, אבל לא של ישראלי", מוסיף דר' גולני.

תוצאות המחקר הנוכחי חושפות כי מלבד הדגים המהגרים יש כיום 366 מיני דגים "מקומיים" בישראל. לחישוב הכללי מוסיף דר' גולני 23 מיני דגים הקשורים לאזור לבנון שלא תועדו עד כה בישראל, "ולפיכך, מספרם של הדגים המקומיים עומד על 389 באזור הים התיכון של ישראל ולבנון, לא רחוק ממספר הדגים המקומיים שתועדו במימי טורקיה - 434 מינים, ובמימי יוון - 478 מינים", הוא קובע.

 

למאמר המדעי - An updated Checklist of the Mediterranean fishes of Israel, with illustrations of recently recorded species and delineation of Lessepsian migrants
 

לפרסומים בתקשורת:

ynet

שלושה שיודעים

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
באנר

מחקר: למרות הסטיגמה - המזרחית מורכבת יותר מבחינה מוזיקלית מהפופ-רוק הישראלי

9 מאי, 2021

קרא עוד

המוסיקה הפופולרית בישראל מתאפיינת במתח בין התרבות הגלובלית ובין התרבות המקומית. שני הסגנונות המרכזיים בשדה בסוף המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21 – המוסיקה המזרחית והפופ-רוק הישראלי – מציגים תמהיל שונה וייחודי של מרכיבים גלובליים ומקומיים; בנוסף, שני הסגנונות נתונים לתהליכים דינאמיים של שינוי והשפעה הדדית. המוסיקה המזרחית – שהודרה בתחילת דרכה מן הזרם המרכזי של המוסיקה הישראלית על ידי הממסד התרבותי – תפסה במאה ה-21 את מקומו של הפופ-רוק הישראלי, בהופכה לסגנון המוביל בישראל.

מחקר חדש שבוצע על ידי ד"ר אדם יודפת במסגרת עבודת הדוקטורט שלו בחוג למוסיקולוגיה, בהדרכתו של פרופ' נפתלי וגנר, ופורסם תחת הכותרת "אלף שירים ושיר: חמישה עשורים של שירי מזרחית ורוק בישראל – איפיון מוסיקלי", מקיים דיון אודות שני סגנונות אלה, וחושף ממצאים מרתקים. המאמר שהתפרסם הוא חלק מעבודתו של ד"ר יודפת לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטה העברית. המוסיקה הפופולרית בישראל נחקרה עד כה בעיקר מנקודת מבט סוציולוגית ותרבותית, ואילו המחקר הנוכחי מוסיף לגוף הידע המצטבר בנושא את נקודת המבט המוסיקלית.

המחקר מבוסס על מאגר מידע ממוחשב ובו רשומות תוצאות ניתוחים מוסיקליים של מדגם בן 1,001 שירים. שירי המדגם נבחרו בעיקר מן המצעדים העבריים השנתיים המשודרים בתחנות הרדיו הציבוריות בישראל, תוך כדי הקפדה על איזון כמותי בין שני הסגנונות המרכזיים, ולאורך חמשת עשורי המדגם. השיוך הסגנוני של השירים נקבע על פי ההקשר החברתי-תרבותי של מבצעיהם. המאפיינים הריתמיים, הצורניים, ההרמוניים, ומאפייני הגוון של כל שיר נותחו באופן ידני, קודדו ותועדו בגיליון נתונים ממוחשב. בנוסף התבצע רישום וניתוח ידני ראשוני של מילות השירים. מאגר המידע המכיל את כלל הניתוחים של שירי המדגם זמין ברשת ופתוח לשימוש קהילת החוקרים.

ממצאי המחקר מציגים באופן מפורט את תהליכי השינוי במוסיקה הפופולרית בישראל משנות ה-70 ועד לעשור השני של המאה ה-21, כפי שאלה מתבטאים במאפיינים מוסיקליים ספציפיים כמו גווני הגיטרה החשמלית; מידות השימוש בכלי נגינה המזוהים עם המוסיקה המזרחית, כגון דרבוקה ובוזוקי; מידת השימוש בגוונים אלקטרוניים ומסונתזים; תבניות המקצב האופייניות לכל אחד מן הסגנונות המרכזיים; אופני השימוש במודאליות הפריגית, הידועה גם כ"טונאליות ים תיכונית"; ועוד. הממצאים הללו מוצגים תחילה כנתונים סטטיסטיים המפולחים על פני הסגנונות והעשורים, ומתפקדים כנקודות מוצא לניתוחים איכותניים של מקרי מבחן ספציפיים. אלה בתורם מהווים פתח לדיון ממוקד בתופעות המוסיקליות בפופ הישראלי, ובתהליכי השינוי המתרחשים ביחס אליהן – תוך כדי הצעת הסברים אפשריים לגורמים התרבותיים הקשורים בתהליכים ובתופעות הללו. מלבד הניתוח הסטטיסטי של הנתונים, נעשה גם שימוש בשיטות ניתוח מתחום למידת המכונה.

נושא מרכזי שנבחן במחקר הוא עניין המורכבות המוסיקלית. לאורך השנים נטען בזירה הציבורית כי המוסיקה המזרחית כסגנון הינה נחותה ודלה מבחינה איכותית. בעוד ש"איכות" הינה קריטריון אסתטי סובייקטיבי, המורכבות מהווה קריטריון כמותי הניתן למדידה. בהתבסס על מאגר המידע ועל הניתוחים הידניים של שירי המדגם, פותחו ארבעה מדדי מורכבות כמותיים עבור כל אחד מארבעת המאפיינים המוסיקליים שנותחו במחקר – קצב, צורה, הרמוניה וגוונים. בנוסף, פותח גם מדד מורכבות ריתמית אוטומטי, במסגרתו נותחו המאפיינים הריתמיים של שירי המדגם גם בצורה ממוחשבת. דבר זה נעשה על ידי שימוש במאפייני השמע (audio features) של השירים, ופיתוח אלגוריתם מקורי המקבל כקלט קובץ שמע, עורך חישוב המבוסס על קרוס-קורלציה, ומוציא כפלט את ערך המורכבות הריתמית של השיר. ערכי הניתוח הממוחשב שולבו עם ערכי הניתוח הידני, ליצירת מדד מורכבות ריתמית משוכלל. לבסוף שוקללו ארבעת מדדי המורכבות הפרמטריים לכדי מדד מורכבות כולל, המדרג את כל שירי המדגם על פי מורכבותם.

על פי ממצאי המחקר התגלה כי מאז שנות ה-80 המוסיקה המזרחית עוברת במורכבותה הסגנונית הממוצעת את הפופ-רוק הישראלי, וכי הפער במורכבות בין שני הסגנונות הולך וגדל עם הזמן. הממצאים הכמותיים הנוגעים למורכבות מהווים אף הם נקודת מוצא לדיון איכותני בתופעת המורכבות והפשטות בשירי פופ ישראליים. עם תום שלב הצגת הממצאים מובא דיון המבקש ללכת אל מעבר לנתונים, אשר מתמקד בכמה מן ההתפתחויות המרכזיות במוסיקה הישראלית הפופולרית בעשור השני של המאה ה-21.

"יחסי הכוח בחברה הישראלית של סוף המאה ה-20 עיצבו את שדה המוסיקה הפופולרית באופן א­-סימטרי: מצד אחד הפופ-רוק הישראלי נתפס כברירת המחדל של הזרם המרכזי, וזכה להערכה ביקורתית שלוותה בהילה של 'אותנטיות' אמנותית; ומצד שני המוסיקה המזרחית נחשבה לסגנון נחות – בעל ערכי הפקה דלים וירודים בתחילת דרכו, ובהמשך, משזכה הסגנון להצלחה מסחרית – הצטייר כרדוד, בידורי וקלישאתי. תפיסה זו נבעה בחלקה מסלידה מ'פופ', ובחלקה מדעות קדומות, מגזענות, ומהיצמדות של שומרי הסף אל מוקדי הכוח שלהם. ממצאי המחקר הנוכחי מבליטים את הפער שבין המציאות המוסיקלית המורכבת והמגוונת של סגנון המזרחית בשנות ה-80 וה-90, ובין הדימוי שדבק בו – ואשר מלווה אותו במידה מסוימת עד לימינו – של סגנון נחות ו'לא איכותי'", מסכם ד"ר יודפת.

למאמר המדעי: https://www.academia.edu/45342000/%D7%90%D7%9C%D7%A3_%D7%A9%D7%99%D7%A8%...

לפרסום בתקשורת:

הארץ - https://www.haaretz.co.il/gallery/music/selective-hearing/.premium-1.976...

שלושה שיודעים - https://www.kan.org.il/radio/player.aspx?ItemId=212407

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
potato

איך מרגיש תפו"א? חוקרים מהפקולטה לחקלאות פיתח חיישנים ביולוגיים בתפוחי אדמה ע"י הנדסה גנטית, שמתריעים בזמן אמת על מצוקה של הצמח

9 מאי, 2021

הפרסום בטוויטר של נאסא

המחקר שהלהיב את NASA: שיטה חדשה מאפשרת למפות מהחלל אגמים מדבריים ברחבי העולם

6 מאי, 2021

קרא עוד
אגמים באזורים מדבריים הם בדרך כלל רדודים (מספר מטרים) ושטוחים מאוד, ובעיקר מרוחקים מאזורים מיושבים. רוב הזמן הם ריקים לגמרי ממים, אך מדי פעם הם מתמלאים על ידי שיטפונות נדירים הזורמים במדבר. כמות זו כמובן אינה מספקת כדי להגיע למקום עם ספינה, ולמפות את צורת הקרקעית של אגמים כאלה – כך שאנו לא יכולים למדוד ולקבוע בצורה סבירה כמה מים האגמים אוצרים בכל רגע נתון.

"בדרך כלל, שיטפון מדברי אובד אל תוך קרקעית הנחל ונספג אל התשתית שלו או מתאדה, ולכן נעלם במורד נהרות מדבריים. פעם בכמה שנים שיטפון שכזה עשוי להגיע לאגם מדברי רדוד הנמצא במורד הנחל ולמלא אותו ובהדרגה, מים אלו שנעמדו באגם, מתאדים ממנו. כך יכול גם, לדוגמא, להיווצר נווה מדבר", מסביר קוקו (משה) ארמון מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. "אגמים מדבריים עשויים לשמש אותנו בתור מאגרי מים טבעיים גדולים, והם מהווים בית למגוון גדול מאוד של מינים של צמחים ובעלי חיים מדבריים שמצליחים לשגשג רק בזמן שיטפונות. אגמים אלה משמשים חוקרי אקלים על מנת להבין מה היה האקלים בתקופות קדומות ולנסות להשליך מכך על העתיד. לדוגמא, אם מזהים תקופה בה האגם היה מלא באופן תדיר, אנחנו יכולים להבין שהאקלים היה רטוב יותר. אך 'יותר' הוא מושג יחסי ומטרתנו היא לקבוע כמה רטוב היה באותם מקומות".

כדי להבין מהי כמות המים באגם מדברי נדרש לדעת כיצד נראית הטופוגרפיה המדויקת של הקרקעית שלו – עבודה שנחשבת קשה מאוד לביצוע באגמים מדבריים. קוקו (משה) ארמון ביצע לאחרונה מחקר בו הוא בחן שיטה מקורית לקביעת הטופוגרפיה של אגמים מדבריים. לפני כשנה הוא ועמיתיו פרסמו מאמר מדעי שהופיע על השער של כתב העת "Geophysical Research Letters". כעת המאמר והשיטה המקורית זוכים לחשיפה מחודשת על ידי סוכנות החלל האמריקאית NASA, שפרסמה כתבה על כך היום (שלישי) ב-NASA Earth Observatory. את המחקר שלו ביצע ארמון יחד עם (לפי הסדר במאמר) ד"ר אלעד דנטה (המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, המכון הגיאולוגי ומכון שמיר),  יובל שמילוביץ' (המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית והמכון הגיאולוגי), ד"ר עמית מושקין (המכון הגיאולוגי), פרופ' טים כהן (אוניברסיטת וולונגונג שבאוסטרליה), פרופ' אפרת מורין ופרופ' יהודה אנזל (שניהם מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית). 

המחקר התחיל למעשה לפני כשנתיים, אז שוגר לוויין חדש של נאס"א (ICESat-2) שתפקידו המקורי היה למדוד באופן מדויק מאוד את גובהם של הקרחונים בקטבים - כדי להבין טוב יותר איך משפיעה ההתחממות הגלובלית על אובדן והדקיקות של הקרח בקטבים. מדידות הגובה המדויקות התאפשרו באמצעות לייזר המוקרן מהחלל אל פני השטח של כדור הארץ. כך, אם מודדים את הזמן שלוקח לקרן הלייזר לחזור מפני השטח של כדור הארץ אל הלוויין, אפשר לחשב במדויק את גובה פני השטח. הלוויין ייחודי בכך שהוא מודד את גובה פני השטח בצורה מדויקת מאוד, בעזרת קרן לייזר ירוקה. מאחר שאור ירוק מסוגל לחדור כמה מטרים לתוך מים ועדיין לחזור אל הלוויין, ניתן לקבל דרך הלוויין מדידות גובה מדויקות אפילו מתחת למים, בצפיפות גבוהה מאוד לאורך מסדרונות מדידה צרים.

"חדירה של האור לעומק של מטרים בודדים הוא כל שהיינו זקוקים לו במקרה של אגמים רדודים", מסביר ארמון ומוסיף כי "באמצעות התוצאות שהתקבלו מהלוויין החדש הצלחנו למצוא, לנתח ולתאר במחקרנו את הקשר בין תדירות הופעת המים בכל אזור באגם (מתוך סדרה ארוכה של תצלומי לוויינים אחרים של נאס"א, לאורך השנים), ובין הגובה של אותם אזורים (מתוך הלוויין החדש). ברגע שאנחנו יודעים מהו הקשר, אנחנו יכולים לחשב באופן מדויק את העומק של כל נקודה באגם, אפילו שמדידת העומק המקורית מתבצעת רק לאורך מסדרונות צרים בו, ואפילו אם האגם מלא במים".

החוקרים השתמשו בשיטה שפיתחו למפות את הקרקעית של האגם המדברי הרדוד הגדול בעולם - ימת אייר שבאוסטרליה, שגודלו כמעט שליש משטחה של מדינת ישראל, וקיבלו תוצאות שהן כמעט בוודאות, לדברי החוקרים, טובות יותר מאלה שנמדדו באגם עצמו באמצעות ספינות מחקר בשנות ה-70 של המאה הקודמת. בעקבות התוצאות החליטו החוקרים למפות עוד שני אגמים מדבריים שעד כה לא הייתה שום דרך להבין מהי כמות המים האצורה בהם. אחד מהם נקרא סבחת אל-מלח, הנמצא במדבר הסהרה באלג'יריה והשני נקרא לאגו קויפסה ונמצא באלטיפלנו היבש בבוליביה, על מסלול הטיולים של רבים מהמוצ'ילרים הישראלים בדרום אמריקה. לגבי לאגו קויפסה, לדוגמה, הצליחו החוקרים לגלות שכמות המים שיכולה להאגר באגם גדולה ב-50% ממה שנהוג היה לחשוב עד היום. כמות כזאת כנראה מילאה את האגם לפני כ-12,000 שנים, אך המים נעלמו בהדרגה וכיום האגם מתמלא רק באופן חלקי.

ארמון מסכם וקובע כי "השיטה שפיתחנו יכולה לשמש למיפוי הקרקעית של אגמים מדבריים ברחבי העולם, ולעזור לנו להבין מה היה האקלים באותם אזורים בעולם בעבר ואולי אפילו בעתיד. אנחנו בטוחים שנצליח לפתח את השיטה עם הזמן, זוהי רק ההתחלה. כדי להיערך טוב יותר לשינויי האקלים באזורים מדבריים אנחנו חייבים לדעת כמה מים טבעיים קיימים בהם, אך עד היום היה קשה מאוד לעשות זאת. בעתיד נדע להעריך ברמת דיוק גבוהה את כמות המים בכל האגמים המדבריים ברחבי העולם".

הפרסום ב-NASA - earthobservatory.nasa.gov:

https://earthobservatory.nasa.gov/images/148230/sizing-up-remote-lakes

לפרסום המאמר המדעי: https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1029/2020GL087367

לפרסום בתקשורת:

https://www.ynet.co.il/article/SyHOhyZOd

קראו פחות
הפרסום בטוויטר של נאסא

המחקר שהלהיב את NASA: שיטה חדשה מאפשרת למפות מהחלל אגמים מדבריים ברחבי העולם

6 מאי, 2021

קרא עוד
אגמים באזורים מדבריים הם בדרך כלל רדודים (מספר מטרים) ושטוחים מאוד, ובעיקר מרוחקים מאזורים מיושבים. רוב הזמן הם ריקים לגמרי ממים, אך מדי פעם הם מתמלאים על ידי שיטפונות נדירים הזורמים במדבר. כמות זו כמובן אינה מספקת כדי להגיע למקום עם ספינה, ולמפות את צורת הקרקעית של אגמים כאלה – כך שאנו לא יכולים למדוד ולקבוע בצורה סבירה כמה מים האגמים אוצרים בכל רגע נתון.

"בדרך כלל, שיטפון מדברי אובד אל תוך קרקעית הנחל ונספג אל התשתית שלו או מתאדה, ולכן נעלם במורד נהרות מדבריים. פעם בכמה שנים שיטפון שכזה עשוי להגיע לאגם מדברי רדוד הנמצא במורד הנחל ולמלא אותו ובהדרגה, מים אלו שנעמדו באגם, מתאדים ממנו. כך יכול גם, לדוגמא, להיווצר נווה מדבר", מסביר קוקו (משה) ארמון מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. "אגמים מדבריים עשויים לשמש אותנו בתור מאגרי מים טבעיים גדולים, והם מהווים בית למגוון גדול מאוד של מינים של צמחים ובעלי חיים מדבריים שמצליחים לשגשג רק בזמן שיטפונות. אגמים אלה משמשים חוקרי אקלים על מנת להבין מה היה האקלים בתקופות קדומות ולנסות להשליך מכך על העתיד. לדוגמא, אם מזהים תקופה בה האגם היה מלא באופן תדיר, אנחנו יכולים להבין שהאקלים היה רטוב יותר. אך 'יותר' הוא מושג יחסי ומטרתנו היא לקבוע כמה רטוב היה באותם מקומות".

כדי להבין מהי כמות המים באגם מדברי נדרש לדעת כיצד נראית הטופוגרפיה המדויקת של הקרקעית שלו – עבודה שנחשבת קשה מאוד לביצוע באגמים מדבריים. קוקו (משה) ארמון ביצע לאחרונה מחקר בו הוא בחן שיטה מקורית לקביעת הטופוגרפיה של אגמים מדבריים. לפני כשנה הוא ועמיתיו פרסמו מאמר מדעי שהופיע על השער של כתב העת "Geophysical Research Letters". כעת המאמר והשיטה המקורית זוכים לחשיפה מחודשת על ידי סוכנות החלל האמריקאית NASA, שפרסמה כתבה על כך היום (שלישי) ב-NASA Earth Observatory. את המחקר שלו ביצע ארמון יחד עם (לפי הסדר במאמר) ד"ר אלעד דנטה (המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, המכון הגיאולוגי ומכון שמיר),  יובל שמילוביץ' (המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית והמכון הגיאולוגי), ד"ר עמית מושקין (המכון הגיאולוגי), פרופ' טים כהן (אוניברסיטת וולונגונג שבאוסטרליה), פרופ' אפרת מורין ופרופ' יהודה אנזל (שניהם מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית). 

המחקר התחיל למעשה לפני כשנתיים, אז שוגר לוויין חדש של נאס"א (ICESat-2) שתפקידו המקורי היה למדוד באופן מדויק מאוד את גובהם של הקרחונים בקטבים - כדי להבין טוב יותר איך משפיעה ההתחממות הגלובלית על אובדן והדקיקות של הקרח בקטבים. מדידות הגובה המדויקות התאפשרו באמצעות לייזר המוקרן מהחלל אל פני השטח של כדור הארץ. כך, אם מודדים את הזמן שלוקח לקרן הלייזר לחזור מפני השטח של כדור הארץ אל הלוויין, אפשר לחשב במדויק את גובה פני השטח. הלוויין ייחודי בכך שהוא מודד את גובה פני השטח בצורה מדויקת מאוד, בעזרת קרן לייזר ירוקה. מאחר שאור ירוק מסוגל לחדור כמה מטרים לתוך מים ועדיין לחזור אל הלוויין, ניתן לקבל דרך הלוויין מדידות גובה מדויקות אפילו מתחת למים, בצפיפות גבוהה מאוד לאורך מסדרונות מדידה צרים.

"חדירה של האור לעומק של מטרים בודדים הוא כל שהיינו זקוקים לו במקרה של אגמים רדודים", מסביר ארמון ומוסיף כי "באמצעות התוצאות שהתקבלו מהלוויין החדש הצלחנו למצוא, לנתח ולתאר במחקרנו את הקשר בין תדירות הופעת המים בכל אזור באגם (מתוך סדרה ארוכה של תצלומי לוויינים אחרים של נאס"א, לאורך השנים), ובין הגובה של אותם אזורים (מתוך הלוויין החדש). ברגע שאנחנו יודעים מהו הקשר, אנחנו יכולים לחשב באופן מדויק את העומק של כל נקודה באגם, אפילו שמדידת העומק המקורית מתבצעת רק לאורך מסדרונות צרים בו, ואפילו אם האגם מלא במים".

החוקרים השתמשו בשיטה שפיתחו למפות את הקרקעית של האגם המדברי הרדוד הגדול בעולם - ימת אייר שבאוסטרליה, שגודלו כמעט שליש משטחה של מדינת ישראל, וקיבלו תוצאות שהן כמעט בוודאות, לדברי החוקרים, טובות יותר מאלה שנמדדו באגם עצמו באמצעות ספינות מחקר בשנות ה-70 של המאה הקודמת. בעקבות התוצאות החליטו החוקרים למפות עוד שני אגמים מדבריים שעד כה לא הייתה שום דרך להבין מהי כמות המים האצורה בהם. אחד מהם נקרא סבחת אל-מלח, הנמצא במדבר הסהרה באלג'יריה והשני נקרא לאגו קויפסה ונמצא באלטיפלנו היבש בבוליביה, על מסלול הטיולים של רבים מהמוצ'ילרים הישראלים בדרום אמריקה. לגבי לאגו קויפסה, לדוגמה, הצליחו החוקרים לגלות שכמות המים שיכולה להאגר באגם גדולה ב-50% ממה שנהוג היה לחשוב עד היום. כמות כזאת כנראה מילאה את האגם לפני כ-12,000 שנים, אך המים נעלמו בהדרגה וכיום האגם מתמלא רק באופן חלקי.

ארמון מסכם וקובע כי "השיטה שפיתחנו יכולה לשמש למיפוי הקרקעית של אגמים מדבריים ברחבי העולם, ולעזור לנו להבין מה היה האקלים באותם אזורים בעולם בעבר ואולי אפילו בעתיד. אנחנו בטוחים שנצליח לפתח את השיטה עם הזמן, זוהי רק ההתחלה. כדי להיערך טוב יותר לשינויי האקלים באזורים מדבריים אנחנו חייבים לדעת כמה מים טבעיים קיימים בהם, אך עד היום היה קשה מאוד לעשות זאת. בעתיד נדע להעריך ברמת דיוק גבוהה את כמות המים בכל האגמים המדבריים ברחבי העולם".

הפרסום ב-NASA - earthobservatory.nasa.gov:

https://earthobservatory.nasa.gov/images/148230/sizing-up-remote-lakes

לפרסום המאמר המדעי: https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1029/2020GL087367

לפרסום בתקשורת:

https://www.ynet.co.il/article/SyHOhyZOd

קראו פחות
הפרסום בטוויטר של נאסא

המחקר שהלהיב את NASA: שיטה חדשה מאפשרת למפות מהחלל אגמים מדבריים ברחבי העולם

6 מאי, 2021

קרא עוד
אגמים באזורים מדבריים הם בדרך כלל רדודים (מספר מטרים) ושטוחים מאוד, ובעיקר מרוחקים מאזורים מיושבים. רוב הזמן הם ריקים לגמרי ממים, אך מדי פעם הם מתמלאים על ידי שיטפונות נדירים הזורמים במדבר. כמות זו כמובן אינה מספקת כדי להגיע למקום עם ספינה, ולמפות את צורת הקרקעית של אגמים כאלה – כך שאנו לא יכולים למדוד ולקבוע בצורה סבירה כמה מים האגמים אוצרים בכל רגע נתון.

"בדרך כלל, שיטפון מדברי אובד אל תוך קרקעית הנחל ונספג אל התשתית שלו או מתאדה, ולכן נעלם במורד נהרות מדבריים. פעם בכמה שנים שיטפון שכזה עשוי להגיע לאגם מדברי רדוד הנמצא במורד הנחל ולמלא אותו ובהדרגה, מים אלו שנעמדו באגם, מתאדים ממנו. כך יכול גם, לדוגמא, להיווצר נווה מדבר", מסביר קוקו (משה) ארמון מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. "אגמים מדבריים עשויים לשמש אותנו בתור מאגרי מים טבעיים גדולים, והם מהווים בית למגוון גדול מאוד של מינים של צמחים ובעלי חיים מדבריים שמצליחים לשגשג רק בזמן שיטפונות. אגמים אלה משמשים חוקרי אקלים על מנת להבין מה היה האקלים בתקופות קדומות ולנסות להשליך מכך על העתיד. לדוגמא, אם מזהים תקופה בה האגם היה מלא באופן תדיר, אנחנו יכולים להבין שהאקלים היה רטוב יותר. אך 'יותר' הוא מושג יחסי ומטרתנו היא לקבוע כמה רטוב היה באותם מקומות".

כדי להבין מהי כמות המים באגם מדברי נדרש לדעת כיצד נראית הטופוגרפיה המדויקת של הקרקעית שלו – עבודה שנחשבת קשה מאוד לביצוע באגמים מדבריים. קוקו (משה) ארמון ביצע לאחרונה מחקר בו הוא בחן שיטה מקורית לקביעת הטופוגרפיה של אגמים מדבריים. לפני כשנה הוא ועמיתיו פרסמו מאמר מדעי שהופיע על השער של כתב העת "Geophysical Research Letters". כעת המאמר והשיטה המקורית זוכים לחשיפה מחודשת על ידי סוכנות החלל האמריקאית NASA, שפרסמה כתבה על כך היום (שלישי) ב-NASA Earth Observatory. את המחקר שלו ביצע ארמון יחד עם (לפי הסדר במאמר) ד"ר אלעד דנטה (המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, המכון הגיאולוגי ומכון שמיר),  יובל שמילוביץ' (המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית והמכון הגיאולוגי), ד"ר עמית מושקין (המכון הגיאולוגי), פרופ' טים כהן (אוניברסיטת וולונגונג שבאוסטרליה), פרופ' אפרת מורין ופרופ' יהודה אנזל (שניהם מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית). 

המחקר התחיל למעשה לפני כשנתיים, אז שוגר לוויין חדש של נאס"א (ICESat-2) שתפקידו המקורי היה למדוד באופן מדויק מאוד את גובהם של הקרחונים בקטבים - כדי להבין טוב יותר איך משפיעה ההתחממות הגלובלית על אובדן והדקיקות של הקרח בקטבים. מדידות הגובה המדויקות התאפשרו באמצעות לייזר המוקרן מהחלל אל פני השטח של כדור הארץ. כך, אם מודדים את הזמן שלוקח לקרן הלייזר לחזור מפני השטח של כדור הארץ אל הלוויין, אפשר לחשב במדויק את גובה פני השטח. הלוויין ייחודי בכך שהוא מודד את גובה פני השטח בצורה מדויקת מאוד, בעזרת קרן לייזר ירוקה. מאחר שאור ירוק מסוגל לחדור כמה מטרים לתוך מים ועדיין לחזור אל הלוויין, ניתן לקבל דרך הלוויין מדידות גובה מדויקות אפילו מתחת למים, בצפיפות גבוהה מאוד לאורך מסדרונות מדידה צרים.

"חדירה של האור לעומק של מטרים בודדים הוא כל שהיינו זקוקים לו במקרה של אגמים רדודים", מסביר ארמון ומוסיף כי "באמצעות התוצאות שהתקבלו מהלוויין החדש הצלחנו למצוא, לנתח ולתאר במחקרנו את הקשר בין תדירות הופעת המים בכל אזור באגם (מתוך סדרה ארוכה של תצלומי לוויינים אחרים של נאס"א, לאורך השנים), ובין הגובה של אותם אזורים (מתוך הלוויין החדש). ברגע שאנחנו יודעים מהו הקשר, אנחנו יכולים לחשב באופן מדויק את העומק של כל נקודה באגם, אפילו שמדידת העומק המקורית מתבצעת רק לאורך מסדרונות צרים בו, ואפילו אם האגם מלא במים".

החוקרים השתמשו בשיטה שפיתחו למפות את הקרקעית של האגם המדברי הרדוד הגדול בעולם - ימת אייר שבאוסטרליה, שגודלו כמעט שליש משטחה של מדינת ישראל, וקיבלו תוצאות שהן כמעט בוודאות, לדברי החוקרים, טובות יותר מאלה שנמדדו באגם עצמו באמצעות ספינות מחקר בשנות ה-70 של המאה הקודמת. בעקבות התוצאות החליטו החוקרים למפות עוד שני אגמים מדבריים שעד כה לא הייתה שום דרך להבין מהי כמות המים האצורה בהם. אחד מהם נקרא סבחת אל-מלח, הנמצא במדבר הסהרה באלג'יריה והשני נקרא לאגו קויפסה ונמצא באלטיפלנו היבש בבוליביה, על מסלול הטיולים של רבים מהמוצ'ילרים הישראלים בדרום אמריקה. לגבי לאגו קויפסה, לדוגמה, הצליחו החוקרים לגלות שכמות המים שיכולה להאגר באגם גדולה ב-50% ממה שנהוג היה לחשוב עד היום. כמות כזאת כנראה מילאה את האגם לפני כ-12,000 שנים, אך המים נעלמו בהדרגה וכיום האגם מתמלא רק באופן חלקי.

ארמון מסכם וקובע כי "השיטה שפיתחנו יכולה לשמש למיפוי הקרקעית של אגמים מדבריים ברחבי העולם, ולעזור לנו להבין מה היה האקלים באותם אזורים בעולם בעבר ואולי אפילו בעתיד. אנחנו בטוחים שנצליח לפתח את השיטה עם הזמן, זוהי רק ההתחלה. כדי להיערך טוב יותר לשינויי האקלים באזורים מדבריים אנחנו חייבים לדעת כמה מים טבעיים קיימים בהם, אך עד היום היה קשה מאוד לעשות זאת. בעתיד נדע להעריך ברמת דיוק גבוהה את כמות המים בכל האגמים המדבריים ברחבי העולם".

הפרסום ב-NASA - earthobservatory.nasa.gov:

https://earthobservatory.nasa.gov/images/148230/sizing-up-remote-lakes

לפרסום המאמר המדעי: https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1029/2020GL087367

לפרסום בתקשורת:

https://www.ynet.co.il/article/SyHOhyZOd

קראו פחות
הפרסום בטוויטר של נאסא

המחקר שהלהיב את NASA: שיטה חדשה מאפשרת למפות מהחלל אגמים מדבריים ברחבי העולם

6 מאי, 2021

קרא עוד
אגמים באזורים מדבריים הם בדרך כלל רדודים (מספר מטרים) ושטוחים מאוד, ובעיקר מרוחקים מאזורים מיושבים. רוב הזמן הם ריקים לגמרי ממים, אך מדי פעם הם מתמלאים על ידי שיטפונות נדירים הזורמים במדבר. כמות זו כמובן אינה מספקת כדי להגיע למקום עם ספינה, ולמפות את צורת הקרקעית של אגמים כאלה – כך שאנו לא יכולים למדוד ולקבוע בצורה סבירה כמה מים האגמים אוצרים בכל רגע נתון.

"בדרך כלל, שיטפון מדברי אובד אל תוך קרקעית הנחל ונספג אל התשתית שלו או מתאדה, ולכן נעלם במורד נהרות מדבריים. פעם בכמה שנים שיטפון שכזה עשוי להגיע לאגם מדברי רדוד הנמצא במורד הנחל ולמלא אותו ובהדרגה, מים אלו שנעמדו באגם, מתאדים ממנו. כך יכול גם, לדוגמא, להיווצר נווה מדבר", מסביר קוקו (משה) ארמון מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. "אגמים מדבריים עשויים לשמש אותנו בתור מאגרי מים טבעיים גדולים, והם מהווים בית למגוון גדול מאוד של מינים של צמחים ובעלי חיים מדבריים שמצליחים לשגשג רק בזמן שיטפונות. אגמים אלה משמשים חוקרי אקלים על מנת להבין מה היה האקלים בתקופות קדומות ולנסות להשליך מכך על העתיד. לדוגמא, אם מזהים תקופה בה האגם היה מלא באופן תדיר, אנחנו יכולים להבין שהאקלים היה רטוב יותר. אך 'יותר' הוא מושג יחסי ומטרתנו היא לקבוע כמה רטוב היה באותם מקומות".

כדי להבין מהי כמות המים באגם מדברי נדרש לדעת כיצד נראית הטופוגרפיה המדויקת של הקרקעית שלו – עבודה שנחשבת קשה מאוד לביצוע באגמים מדבריים. קוקו (משה) ארמון ביצע לאחרונה מחקר בו הוא בחן שיטה מקורית לקביעת הטופוגרפיה של אגמים מדבריים. לפני כשנה הוא ועמיתיו פרסמו מאמר מדעי שהופיע על השער של כתב העת "Geophysical Research Letters". כעת המאמר והשיטה המקורית זוכים לחשיפה מחודשת על ידי סוכנות החלל האמריקאית NASA, שפרסמה כתבה על כך היום (שלישי) ב-NASA Earth Observatory. את המחקר שלו ביצע ארמון יחד עם (לפי הסדר במאמר) ד"ר אלעד דנטה (המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, המכון הגיאולוגי ומכון שמיר),  יובל שמילוביץ' (המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית והמכון הגיאולוגי), ד"ר עמית מושקין (המכון הגיאולוגי), פרופ' טים כהן (אוניברסיטת וולונגונג שבאוסטרליה), פרופ' אפרת מורין ופרופ' יהודה אנזל (שניהם מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית). 

המחקר התחיל למעשה לפני כשנתיים, אז שוגר לוויין חדש של נאס"א (ICESat-2) שתפקידו המקורי היה למדוד באופן מדויק מאוד את גובהם של הקרחונים בקטבים - כדי להבין טוב יותר איך משפיעה ההתחממות הגלובלית על אובדן והדקיקות של הקרח בקטבים. מדידות הגובה המדויקות התאפשרו באמצעות לייזר המוקרן מהחלל אל פני השטח של כדור הארץ. כך, אם מודדים את הזמן שלוקח לקרן הלייזר לחזור מפני השטח של כדור הארץ אל הלוויין, אפשר לחשב במדויק את גובה פני השטח. הלוויין ייחודי בכך שהוא מודד את גובה פני השטח בצורה מדויקת מאוד, בעזרת קרן לייזר ירוקה. מאחר שאור ירוק מסוגל לחדור כמה מטרים לתוך מים ועדיין לחזור אל הלוויין, ניתן לקבל דרך הלוויין מדידות גובה מדויקות אפילו מתחת למים, בצפיפות גבוהה מאוד לאורך מסדרונות מדידה צרים.

"חדירה של האור לעומק של מטרים בודדים הוא כל שהיינו זקוקים לו במקרה של אגמים רדודים", מסביר ארמון ומוסיף כי "באמצעות התוצאות שהתקבלו מהלוויין החדש הצלחנו למצוא, לנתח ולתאר במחקרנו את הקשר בין תדירות הופעת המים בכל אזור באגם (מתוך סדרה ארוכה של תצלומי לוויינים אחרים של נאס"א, לאורך השנים), ובין הגובה של אותם אזורים (מתוך הלוויין החדש). ברגע שאנחנו יודעים מהו הקשר, אנחנו יכולים לחשב באופן מדויק את העומק של כל נקודה באגם, אפילו שמדידת העומק המקורית מתבצעת רק לאורך מסדרונות צרים בו, ואפילו אם האגם מלא במים".

החוקרים השתמשו בשיטה שפיתחו למפות את הקרקעית של האגם המדברי הרדוד הגדול בעולם - ימת אייר שבאוסטרליה, שגודלו כמעט שליש משטחה של מדינת ישראל, וקיבלו תוצאות שהן כמעט בוודאות, לדברי החוקרים, טובות יותר מאלה שנמדדו באגם עצמו באמצעות ספינות מחקר בשנות ה-70 של המאה הקודמת. בעקבות התוצאות החליטו החוקרים למפות עוד שני אגמים מדבריים שעד כה לא הייתה שום דרך להבין מהי כמות המים האצורה בהם. אחד מהם נקרא סבחת אל-מלח, הנמצא במדבר הסהרה באלג'יריה והשני נקרא לאגו קויפסה ונמצא באלטיפלנו היבש בבוליביה, על מסלול הטיולים של רבים מהמוצ'ילרים הישראלים בדרום אמריקה. לגבי לאגו קויפסה, לדוגמה, הצליחו החוקרים לגלות שכמות המים שיכולה להאגר באגם גדולה ב-50% ממה שנהוג היה לחשוב עד היום. כמות כזאת כנראה מילאה את האגם לפני כ-12,000 שנים, אך המים נעלמו בהדרגה וכיום האגם מתמלא רק באופן חלקי.

ארמון מסכם וקובע כי "השיטה שפיתחנו יכולה לשמש למיפוי הקרקעית של אגמים מדבריים ברחבי העולם, ולעזור לנו להבין מה היה האקלים באותם אזורים בעולם בעבר ואולי אפילו בעתיד. אנחנו בטוחים שנצליח לפתח את השיטה עם הזמן, זוהי רק ההתחלה. כדי להיערך טוב יותר לשינויי האקלים באזורים מדבריים אנחנו חייבים לדעת כמה מים טבעיים קיימים בהם, אך עד היום היה קשה מאוד לעשות זאת. בעתיד נדע להעריך ברמת דיוק גבוהה את כמות המים בכל האגמים המדבריים ברחבי העולם".

הפרסום ב-NASA - earthobservatory.nasa.gov:

https://earthobservatory.nasa.gov/images/148230/sizing-up-remote-lakes

לפרסום המאמר המדעי: https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1029/2020GL087367

לפרסום בתקשורת:

https://www.ynet.co.il/article/SyHOhyZOd

קראו פחות
lockdown. Lucrezia Carnelos, unsplash

מחקר ענק בחן לעומק את מידת הפגיעה בבריאותם הנפשית של אוכלוסיית המבוגרים במשבר הקורונה

4 מאי, 2021

קרא עוד
במחקר, שכלל 33,485 נבדקים מ-17 מדינות, נמצא כי לא רק שהתקשורת האלקטרונית לא הצליחה לשמש תחליף לתקשורת פנים אל פנים במהלך משבר הקורונה, אלא שהיא תרמה להחרפת המצב הנפשי של המבוגרים והקשישים. החוקרים: "ראוי היה לנקוט במדיניות התרחקות דיפרנציאלית, בה אנשים מבוגרים עם פחות גורמי סיכון רשאים לשמור על קשר פנים אל פנים עם קבוצה קבועה של אנשים ממשקי בית אחרים"

אינטראקציה חברתית, פנים אל פנים, נחשבת כמפתח להזדקנות בריאה ואיכותית. מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות חיזקו הנחה זאת, כשאחד מהם אף קבע כי שכיחות נמוכה של קשרים חברתיים אישיים עם חברים ובני משפחה ניבאו את הסיכון לסבול מחרדה ודיכאון בגילים מאוחרים. האם הדבר נכון גם לגבי קשרים חברתיים בעידן הקורונה? קשרים חברתיים מקוונים לא הוכחו עד כה כיעילים לשיפור הרווחה הנפשית אצל אוכלוסיות המבוגרים והקשישים. יתר על כן, עד כה לא פורסמו תוצאות של מחקרים על השפעת אופי הרשתות החברתיות על בריאות הנפש בשלבים המאוחרים של החיים, במהלך מגפת הקורונה. מחקר חדש, אותו ביצעו פרופ' האווי ליטוין והדוקטורנטית מיכל לוינסקי מביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים, ניסה לבחון לראשונה את השינויים שאירעו ברשתות החברתיות האישיות בקרב אוכלוסיות המבוגרים והשפעתם על בריאות הנפש (דיכאון וחרדה) לאור התפרצות מגיפת הקורונה.

"דיווחים שפורסמו לאחר התפרצות המגפה מצביעים על כך שהתקופה הנוכחית אכן עוררה חרדות (לדוגמה, מחקרים של קואלו, סוטיוואן, אראטו וזידו מ-2020). מחקר בריטי מצא כי לאחר שישה שבועות של סגר בלונדון, במהלך משבר הקורונה, כ-13% מהאנשים המבוגרים הבריאים דיווחו כי הם חשים רע יותר מבחינת החרדות והדיכאון שלהם, במיוחד נשים ומבוגרים שהתגוררו בגפם", נכתב במאמר המדעי שפורסם על ידי החוקרים בכתב העת המדעי "Aging & Mental Health".

במחקר נבחנו כמה שאלות מרכזיות, ביניהן: האם משבר הקורונה השפיע לרעה על בריאותם הנפשית של אירופאים וישראלים בני 50 ומעלה? האם היו השפעות שונות על המדינות בהקשר לכך? באיזה אופן הרשתות החברתיות האישיות מיתנו את השפעת המשבר על בריאות הנפש של אותם מבוגרים? והאם היה הבדל בהשפעות של רשתות חברתיות פנים אל פנים לעומת שימוש במדיות אלקטרוניות על בריאותם של המבוגרים שנבדקו?

המחקר הנוכחי מתבסס על הסקר האירופי לבחינת בריאות, הזדקנות ופרישה, המכונה גם 'סקר SHARE' (The Survey of Health, Aging and Retirement in Europe), שהתחיל בשנת 2004 ונמשך עד היום. נערכו יותר מ-480,000 ראיונות עומק פנים-אל-פנים ב-8 גלים במסגרת הסקר, עם כ-140,000 איש בני 50 ומעלה מ-28 מדינות אירופה וישראל. כוחו המדעי של הסקר טמון בנתוני האורך, המאפשרים לתפוס את האופי הדינמי של השינויים במהלך שנות ההזדקנות. בסקר נבדקים שלושה תחומים עיקריים – הפן החברתי, הפן הכלכלי והפן הבריאותי של אוכלוסיות המבוגרים. סקר SHARE ישראל נערך בחסות מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל באוניברסיטה העברית ומבוצע במסגרת התקשרות של המשרד לשוויון חברתי עם מרכז הידע. במימונו השתתפו משרד ראש הממשלה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, משרד המדע והטכנולוגיה, משרד הבריאות, המוסד לביטוח לאומי והוועדה לתכנון ותקצוב. עם פרוץ הקורונה, נעצר איסוף הנתונים של הגל השמיני והשאלון הותאם לסקר טלפוני, ונבנה מחדש עם שאלות מותאמות לתקופת הקורונה.

במדגם של המחקר הרלוונטי נכללו 33,485 נבדקים מבוגרים (מעל גיל 50) מ-17 מדינות, ונבדק הפער במצבם הנפשי לפני ובמהלך משבר הקורונה. בין היתר, נבחן השינוי בבריאות הנפשית שלהם באמצעות שתי שאלות על קיומן של תחושות דיכאון וחרדה, כששתיהן נמדדו לפני ובהתפרצות המגפה. מדדי התקשורת החברתית חושבו על פי שני מדדים  - ממוצע תדירות התקשורת פנים אל פנים וממוצע תדירות התקשורת האלקטרונית (טלפון, דואר אלקטרוני או כל אמצעי אלקטרוני אחר) ועם אנשים שונים (ילדים, הורים, קרובי משפחה ואחרים). בניתוחים עצמם נכללה חלוקה לקבוצות גיל בתוך האוכלוסייה המבוגרת, בנוסף למדינת מגורים, ומשתני רקע נוספים.

ממצאי המחקר העלו כי קשר פנים אל פנים הפחית משמעותית את הסבירות להרעה בבריאות הנפשית של הנבדקים לאחר פרוץ המגיפה, בעוד שתקשורת אלקטרונית דווקא הגדילה אותה. מעבר לכך, לא נמצאה משמעות לקבוצות הגיל השונות, כך שלמעשה נמצא כי ההתרחקות החברתית גובה מחיר מכל המבוגרים, בכל גיל. "אף קבוצת גיל במדגם שלנו,  לא הרוויחה ממש ממגע חברתי מקוון בתחילת משבר הקורונה, בעוד שכל הגילאים נהנו מההשפעה חיובית של מגע פנים אל פנים (על הבריאות הנפשית). המשמעות היא שההתרחקות החברתית אכן גובה מחיר מכל המבוגרים", קבעו החוקרים במאמרם.

עוד נמצא במחקר הנוכחי כי לנשים היו קשיים נפשיים רבים יותר מאשר גברים במהלך משבר הקורונה, כפי שדווח במחקרים דומים שבוצעו לאחרונה. בנוסף, מגיבים שציינו כי הם בעלי השכלה גבוהה ניהלו פחות קשרים חברתיים פנים אל פנים ויותר קשרים מקוונים. כמו כן, התברר כי למגפה היו השפעות שליליות יותר על הבריאות הנפשית של האוכלוסיות המבוגרות במדינות מסוימות מאשר במדינות אחרות - במיוחד במדינות עם שיעורי הדבקה ו/או מקרי מוות גבוהים כגון פורטוגל, איטליה וספרד.

"תוצאות אלה מדגישות את המורכבות הקיימת בתקופה הנוכחית עבור נשים וגברים בגילאי 50 ומעלה", מציינת לוינסקי. "מצד אחד, הממצאים מעלים שתקשורת פנים אל פנים עשויה למתן את ההשפעות השליליות של תקופת הקורונה על הבריאות הנפשית. מצד שני, מדיניות הריחוק החברתי, שמטרתה לעצור את המגיפה, פועלת כיום דווקא למזעור סוג תקשורת זו. מי שבעיקר סובל מהניגודיות הזאת היא האוכלוסייה הבוגרת. יש צורך לבחון במחקר עתידי האם היקף המגיפה בכל מדינה הוא שהחריף את בריאותם הנפשית של חבריה המבוגרים, וכן את השפעת היקף יישום מגבלות הסגר בכל מדינה על בריאותם הנפשית".

לסיכום, הממצאים מדגישים את הסיכון שיש בסגר ובהתרחקות החברתית על בריאותם הנפשית של אנשים מבוגרים. ממשלות רבות מבקשות לבודד אנשים מבוגרים לתקופות ארוכות יחסית, למנוע קרבה פיזית עם קרוביהם, וכן מעודדות להישאר בבית ולתקשר באמצעים אלקטרוניים. במחקר נמצא כי באופן מפתיע, לא רק שתקשורת אלקטרונית אינה מחליפה את התפקיד החיובי של תקשורת פנים אל פנים בבריאות הנפשית, אלא היא אף עשויה להחמיר את המצב הנפשי. המסקנות שעולות ממחקר זה עשויות להצביע על כך שעל הרשויות לנקוט במדיניות שמעודדת יותר תקשורת פנים אל פנים, על מנת למנוע נזקים נוספים של המגיפה. "כך, לדוגמא, ראוי היה לנקוט במדיניות התרחקות דיפרנציאלית, בה אנשים מבוגרים עם פחות גורמי סיכון רשאים לשמור על קשר פנים אל פנים עם קבוצה קבועה של אנשים ממשקי בית אחרים", מציין פרופ' ליטוין.

לפרסום המדעי

https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/13607863.2021.1902468

פרסומים בתקשורת

הארץ - https://www.haaretz.co.il/news/nurit/.premium-1.9769499

סבאל'ה - https://www.sabale.co.il/%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%95%d7%aa/%d7%9e%d7%97%d7%...

ערוץ 7 - https://www.inn.co.il/news/491411

MSN - https://www.msn.com/he-il/lifestyle/lifestyle-beauty/%d7%94%d7%96%d7%95%...

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
פרח צומח. nikola_jovanovic_unsplash

האוניברסיטה העברית מקימה מרכז כלל-אוניברסיטאי לקיימות

3 מאי, 2021

קרא עוד

במכתב לקהיליית האוניברסיטה הוכרז על החלטתה האסטרטגית של הנהלת האוניברסיטה להציב את תחום הקיימות בראש סדרי העדיפויות ולהקים את המרכז לקיימות. מנהלת המרכז, פרופ' יעל מישאל: "אתגר הקיימות הינו צו השעה ברמה העולמית, והמדע מתגייס כולו להתמודדות עם אתגר זה". כיום, יותר מ-130 מרצים ומרצות באונ' העברית חוקרים, מלמדים ועוסקים בנושאי קיימות, סביבה ואקלים

מרכז כלל-אוניברסיטאי לקיימות, חדש וראשון מסוגו, מוקם בימים אלה באוניברסיטה העברית, כחלק מהחלטתה האסטרטגית של הנהלת האוניברסיטה להציב את אתגר הקיימות הגלובלי בראש סדרי העדיפויות של המוסד האקדמי. הקמת מרכז זה (שכנס להשקתו הרשמית מתוכנן בירושלים בפני סגל האוניברסיטה בקיץ הקרוב) נועדה בין היתר להגביר באופן משמעותי את המחקר וההוראה בנושאי קיימות, תוך עידוד פעילות משולבת חוצת-דיסציפלינות והרחבת הספטקרום המחקרי וההוראתי באופן שישקלל שלל היבטי קיימות רלוונטים. מטרה מרכזית נוספת של המרכז היא לקדם ולהטמיע קיימות מעבר לגבולות האוניברסיטה. לשם כך, המרכז ישתף פעולה עם גורמי תעשייה והסקטור הפרטי, החברה האזרחית, האקדמיה והממשל, בארץ ובעולם, לטובת קידום ופיתוח פתרונות טכנולוגיים, העלאת המודעות הציבורית, מדיניות והטמעה בתחומי הקיימות.

במרכז צפויים לפעול חוקרים בעלי שם, וכן עמיתים ותלמידים לתארים מתקדמים באוניברסיטה. בשלב הראשון, המרכז יפיץ קולות קוראים למימון מחקרים שיקדמו נושאי קיימות, בדגש על שיתופי פעולה בין-תחומיים ובין-קמפוסיים. ראוי לציין כי מעבר להקמת המרכז, מתעסקים כיום מעל ל-130 מרצים ומרצות בנושאי קיימות, סביבה ואקלים במחלקות, בפקולטות ובחוגים ברחבי האוניברסיטה.

אתגר הקיימות העומד בפנינו כולל את הרצון לאפשר את המשך קיום החברה האנושית בדור הנוכחי ברווחה, תוך שמירה ואף שיפור רמת החיים לדורות הבאים. מדובר באחד האתגרים המשמעותיים והבוערים שידעה האנושות. על רקע התנאים האקלימיים המשתנים במהירות והשימוש הבלתי מושכל שנעשה בדורות האחרונים במשאבי כדור הארץ, מתגבשת הבנה נרחבת ברחבי העולם באשר לחשיבותה הקריטית של הקיימות ומתהווה פעילות גוברת והולכת לקידומה. בתוך כך, אוניברסיטאות מובילות בעולם התגייסו באופן מרשים לקידום קיימות, בהתאם ליעדי העל לפיתוח בר-קיימא של האו"ם (Sustainable Development Goals – SDGs).

פרופ' יעל מישאל מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית נבחרה לכהן כמנהלת המרכז, ולצידה מונתה ועדה אקדמית שמורכבת מנציגים ונציגות של כלל הקמפוסים באוניברסיטה. במרכז יפעלו גם עמיתים ותלמידים לתארים מתקדמים באוניברסיטה. פרופ' מישאל מסרה כי "אתגר הקיימות הינו צו השעה ברמה העולמית, והמדע מתגייס כולו להתמודדות עם אתגר זה. האוניברסיטה העברית מחויבת ליטול חלק מרכזי במאמץ להציע פתרונות לעמידה ביעדי האו"ם ולמציאת דרכים לניהול אורח חיים בר-קיימא. אחת החוזקות של האוניברסיטה העברית היא שכבר כיום קיימת פעילות מחקרית והוראתית ענפה באפיקים שונים ומגוונים בתחומי הקיימות. נדרשת הרחבה, העמקה ומציאת אפיקיי מחקר חדשים שיתרמו לקידום הידע. באופן חד-משמעי, שיתוף פעולה בין החוקרים ליצירת מחקר בין-תחומי ורב-תחומי, יוביל לפריצות דרך - מכיוון שמגוון מעודד חדשנות, מחזק יצירתיות ומוביל לקבלת החלטות טובה יותר. במקביל לפעילות המחקרית, נפעל ליצירת יחסי גומלין בין האוניברסיטה והגופים הציבוריים הרלוונטיים במדינת ישראל, כך שהידע המחקרי יתורגם להמלצות רגולטוריות ויועבר למקבלי ההחלטות. גישה זו, מחקר חדשני רב-תחומי ובין-תחומי בתחום הקיימות במובן הרחב שיתכתב עם גורמים מדיניים וציבוריים הינו ייחודי".

במכתב שנשלח לאחרונה בנושא זה לקהיליית האוניברסיטה, כתבו נשיא האוניברסיטה, פרופ' אשר כהן, רקטור האוניברסיטה פרופ' ברק מדינה ומנכ"ל האוניברסיטה וסגן הנשיא ישי פרנקל: "רבים מקהילת האוניברסיטה מקדמים את הנושא גם במישור הלאומי. הקמת המרכז האוניברסיטאי נועדה להרחיב, לתכלל ולשכלל את כלל הפעילות בתחום הקיימות כתחום מועדף ובינתחומי כלל-אוניברסיטאי, בהתאם לאתגרים העומדים לפתחנו. אנו פועלים לגייס כספים חיצוניים בהיקפים משמעותיים להמשך פעילות המרכז. אנו קוראים לכם/לכן חברי וחברות הסגל באוניברסיטה, מכלל תחומי המחקר, לבחון דרכים לשלב בפעילות האקדמית והציבורית שלהם היבטים שקשורים לקיימות. מוטלת על כולנו אחריות חברתית וציבורית ראשונה במעלה לתרום תרומה מדעית להתמודד עם האתגר הגדול שמוטל בעת הזו על האנושות".

לפני מספר חודשים הוחלט באוניברסיטה העברית להקים את המרכז לחקר אקלים HUCS (Hebrew University center for Climate Science), בראשו עומדים כיום פרופ' חזי גילדור ודר' אורי אדם. הפרויקט הייחודי מאפשר בפעם הראשונה בארץ לחוקרים מתחומים שונים (מתמטיקה, סטטיסטיקה, פיזיקה, מדעי כדור הארץ, גאוגרפיה, מדע המדינה, חקלאות, מדעי המחשב, ועוד) לשלב כוחות בכדי לפתח מודל אקלימי שיוכל לצפות ולהסביר את השינויים הצפויים להתרחש באזורנו בצורה טובה משמעותית ממודלים קיימים. כמו כן, המרכז מאפשר שילוב של רעיונות ומחקרים וסיעור מוחות בין חוקרים מתחומים שונים סביב נושא האקלים, ויתקיימו בו שיתופי פעולה עם השירות המטאורולוגי ומוסדות שונים בארץ, כדי לקדם את ההבנה של השינויים האזוריים לטובת מקבלי ההחלטות.

 

לפרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/article/SJmPNITDO

קראו פחות
קורונה

מחקר בינלאומי ענק מחזק את הקשר שנמצא בין קורונה לשבץ מוחי – בעיקר בקרב צעירים שחלו בנגיף

3 מאי, 2021

קרא עוד
במחקר, בו השתתפו חוקרים מישראל, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, מצרים, איראן, לבנון ואיחוד האמירויות, ועוד נמצאו בעיקר חסימות של כלי דם גדולים במוחם של הנבדקים הצעירים. את הצד הישראלי ייצג הנוירולוג והחוקר פרופ' רונן לקר, מנהל יחידת השבץ במרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית

מחקרים שבוצעו בעת האחרונה ניסו למצוא את הקשר בין תחלואה בקורונה והסיכון לסבול מאירועים מוחיים. דיווח של בית החולים מאונט סיני בניו יורק בתחילת השנה על מקרי שבץ של חמישה חולי קורונה צעירים, העלה חשש לעלייה בשכיחות של שבץ מוחי גם בקרב חולים צעירים ללא גורמי סיכון וסקולריים, כמו יתר לחץ דם, סוכרת או עישון. מחקר חדש ונרחב שפורסם לאחרונה בכתב העת Stroke, בו לקח חלק הנוירולוג והחוקר פרופ' רונן לקר מהמרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית, ניסה לבחון לעומק את הקשר בין מחלת הקורונה לשבץ מוחי, ומצא מספר לא מבוטל של מקרי שבץ מוחי בקרב חולי קורונה בגילאים צעירים בהשוואה למקרי שבץ קודמים באוכלוסייה דומה לפני פרוץ המגפה.

במחקר השתתפו לא פחות מ-89 חוקרים וחוקרות מ 136 מוסדות אקדמיים שונים ברחבי העולם – ביניהם גם מאיראן, לבנון ואיחוד האמירויות. הם ערכו מחקר תצפיתי על חולים שלקו בשבץ מוחי איסכמי חריף, דימום תוך גולגולתי, ופקקת ורידית מוחית (נוכחות של קריש דם בורידי המוח או בסינוסים הורידים הדוראליים, המנקזים את הדם מהמוח) בקרב חולי קורונה שאושפזו בבתי החולים ובדקו את חומרת השבץ ותת-סוג שבץ. בנוסף, ביצעו החוקרים לאותם חולים הדמיה עצבית, ובחנו את ההבדלים הין חולים סימפטומטיים ללא-סימפטומטיים לאחר שנדבקו ב-SARS-CoV-2 תוך הופעת שבץ מוחי. בנוסף, נבדקה ההשפעה של תחלואה באזורים גיאוגרפיים שונים על חומרת המחלה.

מבין 136 מרכזים ב-32 מדינות שהשתתפו במחקר זה, ב-71 מרכזים מ-17 מדינות היו לפחות מטופל או מטופלת אחד/אחת שסבלו מקורונה ושבץ מוחי בו זמנית או מיד לאחר ההחלמה מקורונה. מתוך 432 חולים שנמצאו סובלים משבץ מוחי, 323 (74.8%) סבלו משבץ מוחי איסכמי הנובע מחסימת כלי דם במוח, 91 (21.1%) מדימום תוך גולגולתי ו-18 (4.2%) מפקקת ורידי המוח.

מסתמן כי גיל חולי הקורונה שלוקים בשבץ מוחי הוא נמוך. "לא הגבלנו את עצמנו לקבוצת גיל מסוימת במהלך עבודת המחקר שלנו, אבל שמנו לב שאחוז נכבד מהחולים היו מתחת לגיל 55, שזה יותר משאנחנו רואים בדרך כלל במקרים של שבץ", מבהיר השבוע פרופ' לקר. "הגיל הממוצע של חולי קורונה שסבלו משבץ מוחי היה 68, כשבימים ללא קורונה הגיל הממוצע של חולי שבץ בארץ עמד על 80. זה פער משמעותי. הממצא הזה הוכיח לנו שיש כיום יותר חולים צעירים בשבץ בעקבות הידבקות קורונה, ושהגיל הממוצע לחטוף שבץ בימי קורונה יורד. בנוסף, נמצא ש24% מחולי הקורונה שסבלו משבץ היו מתחת לגיל 55 – אחוז הרבה יותר גבוה מתקופה מקבילה ללא קורונה בגילאים אלו".

תופעה מעניינת נוספת שהתגלתה הייתה שרוב מקרי השבץ נגרמו כתוצאה מפגיעה בכלי דם גדולים לעומת כלי דם קטנים במוח, מה שאינו שגרתי כיוון שבשנים בהן לא הייתה קורונה כמות המקרים המשניים לחסימה של כלי דם קטנים עולה על זאת הנובעת מחסימת כלי דם גדולים. בנוסף, שכיחות השבץ האיסכמי בקרב צעירים ללא גורמי סיכון קלאסיים לשבץ הייתה גבוהה הרבה יותר מהצפוי, דבר שאשרר את תוצאות המחקר הקודם של חוקרי מאונט סיני על שכיחות יתר של שבץ בצעירים חולי קורונה.

זאת ועוד, מתוך כלל חולי השבץ, 183 (42.4%) חולים היו נשים ולפיכך, אין מדובר בתופעה המאפיינת מגדר מסוים. במדינות שבהן יש השקעה גבוהה בבריאות, נמצאו שיעורים גבוהים יותר של טיפולים באמצעות צינתורי מוח בחולים צעירים עם חסימה של עורק גדול במוח לעומת מדינות עניות יותר, כך שיותר חולים ניצלו בהן ממוות משני לשבץ. בנוסף, 380 מתוך 432 חולים במחקר שידוע כי סבלו מנגיף הקורונה ושבץ מוחי בו זמנית נבדקו, ונמצא כי 144 (37.8%) מהם היו ללא תסמינים (א-סימפטומטיים) של קורונה (ללא חום שיעול שלשולים כאבי בטן וכדו') ורק בדיקה של כלל חולי השבץ המתקבלים לבית החולים לקורונה גילתה שלקו בקורונה. במילים אחרות, 72% מחולי הקורונה שנפגעו בשבץ מוחי סבלו גם מתסמיני קורונה בדרגות שונות. 

"המחקר מחזק את הקשר בין קורונה לשבץ כתוצאה מחסימת כלי דם גדולים בקרב צעירים הסובלים מקורונה, אם כי קשר זה לא הוכח כנפוץ מאוד", מסביר השבוע פרופ' לקר. "מדובר באחד המחקרים הגדולים שנעשו בנוגע לקשר הזה, מחקר בינלאומי שנועד ללמוד על מאפייני תחלואת שבץ בתקופת הקורונה, בו נמצא שיש יותר חולים צעירים ויותר חסימות של כלי דם גדולים בקרב אותם חולים צעירים, אך פחות חסימות של כלי דם קטנים כגורם לשבץ - לעומת התקופה המקבילה לפני הקורונה. תוצאות המחקר גם מעודדות לבצע בדיקת קורונה לכל מטופל צעיר עם שבץ מוחי, כתוצאה מחסימה של כלי דם גדול במוח שאין לו גורמי סיכון קלאסיים שמסבירים את השבץ. נדגיש שאין מדובר כאן במקרי שבץ איסכמי או פקקת ורידית מוחית משניים לחיסוני קורונה (תופעות אילו לא היו קיימות בזמן איסוף הנתונים שנעשה עוד טרם להמצאות חיסונים בארץ או בעולם). מחקר זה מהווה עוד סיבה ללכת ולהתחסן כיון שהחיסון מוריד את התחלואה בקורונה ומכאן שגם את הסיכון לשבץ משני למחלת הקורונה בגיל צעיר. אני מקווה שמחקרים נוספים בתחום זה יוכלו לתרום עוד להבנת הקשר בין קורונה לשבץ מוחי".

לפרסום המדעי 

פרסומים בתקשורת המקומית:

מאקו - https://www.mako.co.il/health-illnesses-and-medicines/illnesses-the_novel_coronavirus/Article-7f42db420513971027.htm

Ynet אתר: https://www.ynet.co.il/health/article/r1Cbmq0wu

אולפן ynet: http://www.ifatmediasite.com/ms/radiomp4/2021/05/04/10653437.mp4

רדיו ירושלים: https://www.jerusalemnet.co.il/%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%97%d7%93/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99-%d7%a2%d7%a0%d7%a7-%d7%9e%d7%97%d7%96%d7%a7-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%9e%d7%a6%d7%90-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%a9%d7%91%d7%a5-%d7%9e%d7%95%d7%97%d7%99-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%a7%d7%a8-%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%91-%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%97%d7%9c%d7%95-%d7%91%d7%a0%d7%92%d7%99%d7%a3-476472

ערוץ 20 - https://www.20il.co.il/%d7%97%d7%95%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%9f-%d7%95%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%a9/

מקור ראשון - https://www.makorrishon.co.il/news/343781/

כאן תרבות, שלושה שיודעים - https://omny.fm/shows/three-who-know/48046dcc-bea5-46c5-8efb-ad18008b09b6

דוקטורס אונלי - https://doctorsonly.co.il/2021/05/227510/

הידען - https://www.hayadan.org.il/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C-%D7%A2%D7%A0%D7%A7-%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%A7-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9C

בחזית - https://www.bahazit.co.il/%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%a9%d7%91%d7%a5-%d7%9e%d7%95%d7%97%d7%99-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%a7%d7%a8-%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%91/

מדפייג - https://medpage.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%94%...

כל רגע - https://kore.co.il/viewArticle/81426

עיתון המבשר - http://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=true&ItemID=KKEIEMGGJ&CustomerID=EDDHFHE&InfoTypeID=0&PageIndex=1&EmailGroupID=FEHIF

עיתון שחרית - http://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=true&ItemID=KKEIFDKFE&CustomerID=EDDHFHE&InfoTypeID=0&PageIndex=1&EmailGroupID=FEHIF

עיתון יתד נאמן - https://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=tru...

קראו פחות
תרנגולים

מחקר חדש מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה מגלה כי ביצועי הרבייה של תרנגולים משתפרים בהתאם לשינויים בצבע התאורה

29 אפריל, 2021

לקיחת דם מסוס. צילום באדיבות דר גילי שוורץ

מחקר בינלאומי חדש חושף לראשונה: נגיף ממשפחת הקורונה שפוגע בסוסים אובחן לראשונה בישראל

29 אפריל, 2021

אבחון של קורונה בישראל – הפעם לא בבני אדם. קבוצת חוקרים מביה"ס לרפואה וטרינרית ע"ש קורט בשיתוף עם חוקרים מהמחלקה לווירולוגיה במכון הווטרינרי ע"ש קימרון וחוקרים מביה"ס לרפואה וטרינרית בדייויס )ארה"ב( הצליחו למצוא לראשונה עדות לנוכחות של נגיף הקורונה בסוסים בישראל (ECoV) אשר למעט דיווח בודד מערב הסעודית הינו היחיד מהמזרח התיכון. העבודה המחקרית בוצעה כחלק מעבודת הדוקטורט של ד"ר גילי שורץ, ופורסמה לאחרונה בז'ורנל המדעי Animals.

עוגן בחוף קדם. צילום - גדעון הדס

עוגן מתקופת המלך הורדוס התניע את מחקר פעילות עיינות קדם ושיחזור מפלסי ים המלח לאורך אלפי השנים האחרונות

28 אפריל, 2021

ים המלח, המקום הנמוך ביותר על פני כדור הארץ (מפלסו הנוכחי 435 מ' מתחת לפני הים), קולט מים וחומרי סחף מאגן ניקוז רחב המשתרע בין המדבר ואזור האקלים הים-תיכוני, ומשמש כ"מד גשם" של אזור הלבנט. האם תמיד היה ים המלח במפלס כל כך נמוך והאם תמיד היה אגן הניקוז של האגם צחיח במיוחד – או ששינויי האקלים בהווה והשפעת האדם הם שתרמו לירידה המשמעותית בגובה המפלס מאז שנות החמישים של המאה שעברה (כאשר המפלס עמד על גובה של 400 מ' מתחת לפני הים)?

ראה גם: בתקשורת, מחקר
תעודת הוראה

מחקר חדש: האם מורים ומורות רבים יעזבו בקרוב את מקצוע ההוראה?

28 אפריל, 2021

קרא עוד
"תקופת הקורונה תביא לעזיבה של מורים רבים וטובים את המערכת בעקבות תחושת הזלזול של המערכת עצמה והציבור בישראל": כך נטען, בין היתר, במחקר חדש שבוצע על ידי חוקרות מביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית, ובחן את תחושותיהם של המורים והמורות בישראל

עם הירידה בתחלואת הקורונה, במערכת החינוך חזרו להוראה ולמידה פנים-אל-פנים בכיתה, אך את השפעות הקורונה והלמידה מרחוק על המורים השחוקים ותלמידיהם, כנראה שנרגיש עוד זמן רב. במחקר חדש, בחנו ד"ר טוני גוטנטג ופרופ' קריסטה אסטרחן מביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים את שחיקת המורים והמורות בישראל עקב ההוראה מרחוק בקורונה והקשר שלה לאיכות הלמידה. במחקר השתתף מדגם מייצג של כ-500 מורים בבתי ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים בשיא הסגרים השני והשלישי. המחקר התבסס על סקר אינטרנטי שהופץ לאנשי ההוראה בבתי הספר. המורים והמורות שנבחרו למחקר מלמדים בחטיבות ביניים שלמדו מרחוק במהלך רוב שנת הלימודים הנוכחית.

המחקר שילב מתודה כמותית ושאלות פתוחות. השאלות הכמותיות בחנו את תחושותיהם של המורים והמורות במהלך משבר הקורונה. בין היתר נדרשו הנבדקים לסמן את שביעות הרצון שלהם בעבודה: האם הם מרגישים שעבודתם מוערכת, האם הם עצמם מרגישים שעבודתם חסרת משמעות, המידה שבה חווים קשיים ביורוקרטיים בעבודה,  המידה שבה הם חווים מחלוקות בינם לבין המורים/ות שעמם הם עובדים וכו'. בנוסף, נדרשו לסמן את מידת השחיקה שלהם - באיזו מידה הם מרגישים סחוטים נפשית מעבודתם, האם אכפת להם ממה שקורה לתלמידיהם ועד כמה העבודה עם התלמידים הפכה עבורם למעמסה והאם הם מוצאים משמעות בעבודתם. שאלה משמעותית לגבי כוונות עזיבה, שהוצגה לנבדקים, הייתה: "באיזו תדירות את/ה חושב/ת ברצינות על לעזוב את מקצוע ההוראה?". בסוף הסקר ניתן למורים מקום להוסיף הערות ותגובות משלהם.

ממצאי הסקר חשפו כי ההוראה מרחוק בתקופת המגפה גבתה מחיר רב מהמורים. המורים דיווחו כי בהוראה מרחוק הם חשו יותר לחץ ופחות אמפתיה כלפי התלמידים בהשוואה ללמידה פנים-אל-פנים. 63% חשו לחץ בינוני עד גבוה ו-20% דיווחו על שחיקה בינונית עד רבה. השחיקה התבטאה בעיקר בתשישות רגשית של 47% ודה-פרסונאליזציה של התלמידים בקרב 14%. ד"ר גוטנטג הוסיפה וציינה בהקשר לממצא זה כי "מצאנו ששחיקת המורים – רובן מורות, אגב – נבעה מהימצאותם 'בין הפטיש לסדן' בקונפליקט הבית-עבודה: מחד מחוייבותם למקצוע ההוראה, ומאידך מחוייבותם למשפחתם". מורה לאנגלית שענתה על הסקר טענה כי "אני חושבת שמבחינתי הכי מאתגר היה ללמד מרחוק בזמן ששני ילדים שלי - בני 3 ו-4 - נמצאים בבית, ואני צריכה גם להשגיח עליהם וגם להיות בזום. זה הפך את הלמידה מרחוק מבחינתי לסבל". לכך הצטרף הקושי הטכנולוגי להפעיל לראשונה למידה מרחוק, שתרם אף הוא לשחיקה. מהעבר השני, החוקרות מצאו ממצא מעודד – המורים שציינו שיש להם יותר שליטה על המתרחש דיווחו על פחות שחיקה במהלך משבר הקורונה.

המורים השחוקים דיווחו שהם פחות שבעי רצון מעבודתם כמורים, וחושבים יותר על עזיבת מקצוע ההוראה.  מבחינת שביעות הרצון, מורים שחוקים הרגישו שפחות מעריכים את עבודתם, דיווחו על קשיים בירוקרטיים בעבודתם, מחלוקות עם- וחוסר חיבה כלפי- המורים הקולגות, פחות אהבה כלפי מקצוע ההוראה ותחושה שמקצוע ההוראה חסר משמעות. מבחינת כוונות עזיבה, 1 מתוך 6 מורים חשב/ה במידה רבה או במידה רבה מאוד לעזוב את מקצוע ההוראה. במילותיה של מורה לתיאטרון: "עד תקופת הקורונה מאוד אהבתי את מקצוע ההוראה. השנה מצאתי את עצמי כל כך הרבה פעמים במשבר אמיתי בעבודה שלי". מורה לאסטרטגיות למידה ומקצועות רבי מלל: "תקופת הקורונה גרמה ותביא לעזיבה של מורים רבים וטובים את המערכת בעקבות תחושת הזלזול של המערכת עצמה והציבור בישראל".

כמו כן, באופן רחב יותר, מורים שחוקים דיווחו על יותר הרגשת דיכאון וחרדה ועל פחות שביעות רצון מחייהם. 26% דיווחו על הרגשת דיכאון לעיתים עד כל הזמן ו-25% דיווחו על חרדה יותר ממחצית מהזמן עד כמעט כל יום. מורה לספרות ותנ"ך: "אני סבורה שהלחץ הנפשי נובע בכללי משיגרת הקורונה והאווירה המלחיצה. הלחץ בעבודה נובע מדרישות רבות של המערכת, הדרישות הכפילו את עצמן... ולכן הלחץ הנפשי של המורים גדל".

בנוסף להשלכות על רווחת המורים עצמם, יש לשחיקה בתקופת ההוראה מרחוק גם מחיר עבור איכות ההוראה. מורים שחוקים נטו פחות להשתמש בטכניקות הוראה איכותיות בזום, בהשוואה למורים פחות שחוקים. פרופ' אסטרחן הסבירה כי: "הם פחות השתמשו בשיח לימודי פורה עם תלמידיהם. מחקרים שבוצעו במקומות שונים בעולם  הראו ששיח לימודי פורה עם תלמידים מקדם הישגים, למידה משמעותית ואף פיתוח כישורי חשיבה. שיח כזה מאופיין על-ידי כך שהמורה מעודד שאילת שאלות, הסברים מפורטים ונימוקים, בחינת פרספקטיבות מגוונות, ההשתתפות ערה ושוויונית ועיגון של דעות והסברים במקורות ידע מקובלים. הוראה כזאת קשורה לאופני הוראה שמשתפים יותר את התלמידים בשיעור (כגון עבודה בקבוצות, עידוד שאילת שאלות), אך לא לאופנים שלא משתפים אותם (כגון הוראה פרונטאלית, שאילת שאלות 'סגורות')".

שימוש מועט יותר בעקרונות הוראה איכותית מסוג זה הלך יד ביד עם לחץ רב יותר של המורים, אמפתיה נמוכה יותר כלפי תלמידיהם ותחושת מסוגלות נמוכה יותר בהוראה של אותם המורים. כמו כן, נמצאה "עייפות זום": 60% דיווחו שההוראה המקוונת מעייפת יותר מההוראה בכיתה; 15% דיווחו שההוראה המקוונת מעייפת כמו ההוראה בכיתה; ורק 25% דיווחו שההוראה המקוונת מעייפת פחות מההוראה בכיתה.

ד"ר גוטנטג: "כשבחנו את הסוגייה בקרב תלמידי חטיבות הביניים באותה התקופה, הם הסכימו עם המורים שמתקיים פחות שיח לימודי פורה בהוראה מרחוק (זום ודומיו) בקורונה. תלמידיהם של מורים שבכל זאת השתמשו בעקרונות הוראה איכותית בכיתתם, דיווחו כי למרות הלמידה הווירטואלית, חשו נוכחות חברתית רבה יותר של המורה ושל חברי הכיתה, יותר מעורבות בלמידה, תחושת מסוגלות לימודית גבוהה יותר, שחיקה לימודית נמוכה יותר ולמידה לשם למידה (להבדיל מלמידה לשם ציונים או תגמולים חיצוניים אחרים)".

החוקרות ציינו לאור ממצאי המחקר שנותר להן לקוות שעם החזרה לשגרה וללמידה פנים-אל-פנים בכיתה, המחירים של ההוראה מרחוק הן עבור המורים והן עבור התלמידים יתגמדו. עם זאת, גם בזמן החזרה לשגרה, אל לנו לשכוח את המורים השחוקים. במילותיה של מורה לספרות: "אני שמחה לראות שיש מישהו שמתענין במצב של עובדי ההוראה וחוקר זאת לעומק, ולא אומר כי הם 'מרוויחים' ו'מכייפים', כי האמת היא ההיפך הגמור". יש לתת להם מענה, אחרת השחיקה תתרגם לעזיבה המונית של מקצוע ההוראה, ולפגיעה ממשית בבריאות הנפש של המורים.

לפרסום בתקשורת: 

מעריב-

http://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=true&ItemID=KKDKFIEGF&CustomerID=EDDHFHE&InfoTypeID=0&PageIndex=1&EmailGroupID=FEHIF

https://www.maariv.co.il/news/Education/Article-836818

קראו פחות
החגיגה הספרדית-לטינית הגדולה ביותר בישראל

החגיגה הספרדית-לטינית הגדולה ביותר בישראל

16 יוני, 2021

קרא עוד

החוג ללימודים ספרדיים ולטינו-אמריקניים באוניברסיטה העברית יזם אירוע מיוחד הפתוח לציבור הרחב ובו התארחו כל שגרירויות אמריקה הלטינית וספרד בישראל. באירוע היו דוכני מזון ומשקאות מהאזור, מופעים ופאנלים מרתקים בהשתתפות שגרירים ונציגים מאמריקה הלטינית ומספרד ונציגים מאיגוד הכדורגל הספרדי La Liga.

 

עשרות אלפי ישראלים טסים מדי שנה למדינות אמריקה הלטינית, אך בתקופות מעורערות כמו זו של הקורונה, לא חייבים לטוס שעות רבות כדי לחוות את התרבות והאווירה שלהן. "יום ספרד ואמריקה הלטינית", שיזם החוג ללימודים ספרדיים ולטינו אמריקניים באוניברסיטה העברית, התקיים ביום שישי האחרון, ה-11.06, במתחם "התחנה הראשונה" בירושלים והיה פתוח לקהל הרחב. האירוע התקיים בשיתוף מתחם "התחנה הרא שונה" וכל שגרירויות מדינות אמריקה הלטינית וספרד.

באירוע הספרדי-לטינו-אמריקאי הגדול בישראל לקחו חלק נציגים מ-16 שגרירויות, ביניהן ארגנטינה, ברזיל, מקסיקו, קולומביה, פרו, קוסטה ריקה, אל-סלבדור, גואטמלה, ספרד וכן נציגים מאיגוד הכדורגל הספרדי LaLiga. ד"ר דימנט: "האירוע הוא חלק משיתוף פעולה מתמשך של מדינות אמריקה הלטינית וספרד עם החוג שלנו באוניברסיטה העברית. במשך שנים אנחנו מיישמים, הלכה למעשה, את המגמה באוניברסיטה שלנו לא רק ללמד סטודנטים, אלא גם לתת להם להרגיש ולחוות מקרוב את תחום הלימודים".

מעבר לביקורם של נציגי השגרירויות השונות, הייתה גם הרקדת בצ'אטה עם רקדנים מקצועיים מהרפובליקה הדומיניקנית, מופע מוזיקה ברזילאית ועוד. בנוסף, חולקו מאכלים ומשקאות אותנטיים מכל אחת מהמדינות, ביניהם גם אוכל מקסיקני ואמפנדה קולומביאנית, מוצרים ייחודיים מאמריקה הלטינית, מזכרות ועוד.

באירוע נערכו גם שני פאנלים שונים. הפאנל הראשון עסק בכדורגל ביום שאחרי הקורונה, בשיתוף איגוד הכדורגל הספרדי La Liga והפאנל השני עסק במעמד הנשים באמריקה הלטינית והשתתפו בו שגרירות אקוודור וקולומביה.

 

לפרסום בתקשורת: חדשות ירושלים

קראו פחות
ציפורים

מחקר חשף: כיצד הצליחו הציפורים לעוף (ומדוע בני האדם לא מנתרים כל היום)?

15 יוני, 2021

במחקר בינלאומי חדש, שבוצע בין היתר בהובלת פרופ׳ אביהו קלר מבית הספר לרפואה באונ' העברית, ופורסם בכתב העת היוקרתי Science Advances, מופתה הרשת העצבית של העופות, המבקרת את התנועה המתואמת של הכנפיים. הם מצאו שהבסיס האבולוציוני להתפתחות יכולת הנפנוף המתואמת והאחידה של הכנפיים בציפורים נוצר בזכות מוטציה טבעית שהתפתחה בגן נחייה, שגרמה להתפתחות של רשת עצבית ייחודית

ראה גם: בתקשורת, מחקר
כלל המשלחת

סיכום ההישגים של הסטודנטים והסטודנטיות שלנו באליפות באילת

13 יוני, 2021

 

קרא עוד
היחידה לספורט הישגי של עמותת קוסל גאה לבשר על ההישגים של חמש הנבחרות שייצגו את האוניברסיטה העברית באליפויות הסטודנטים וסטודנטיות באילת (בחוד יוני) בענפים - טיפוס, שחייה, טניס, כדורעף חופים וכדורסל.

שחייה:
בר ירדני (סטודנטית מהפקולטה ברחובות) זכתה במדליית זהב ב-50 מטר גב, ובמדליית כסף ב-50 מטר חתירה.
נוער סער (סטודנטית מהר הצופים) זכתה במדליית זהב ב-200 מטר מעורב אישי, ובמקום 3 ב-100 מטר חזה.
כרמל פרחי (סטודנט מהפקולטה ברחובות) זכה במדליית ארד ב-100 מטר גב.

ריצת שליחים:

מקום השלישי - זכייה במדליות ארד על סיום במקום השלישי ב-4*50 מעורב וב-4*50 חתירה בנשים ובגברים.

 

כדורסל נשים:

מקום שלישי באליפות 3על3 בטורניר שהיה חלק מהסבב העולמי (הסטודנטיות: גילי ליאור, עדן פורת, מורן שחם ודבי בלייברג).

טיפוס:

הסטודנטית אמי זמלר (סטודנטית מהר הצופים) סיימה במקום החמישי הסופי והמכובד בתחרות, מתוך כ-80 מטפסות.


טניס:

הסטודנטית ליתום פרץ סיימה במקום השלישי והמכובד.

ברכות לכולם/ן!

קראו פחות
Dr Orna Keren-Carmel

מאמר דעה: למה ישראל חייבת להכיר לעומק את המודל הנורדי?

13 יוני, 2021

קרא עוד
המודל הנורדי הוא תפיסה כלכלית-חברתית ייחודית שהתפתחה החל משנות ה-30 של המאה ה-20 בשוודיה, דנמרק, נורווגיה, פינלנד ואיסלנד, ואשר הפכה לאחת המצליחות בעולם על-פי מדדים של ה-OECD. ב-2013 הוכתר המודל ב"אקונומיסט" בתואר The Next Supermodel, בהתבסס על השילוב שמתקיים בו בין תחרותיות, יוזמה, שוויון ורווחה. הקונצנזוס סביב מדינת הרווחה, שניצבת במוקד המודל הנורדי, כה רחב שאין כיום אף מפלגה פוליטית נורדית, מהקצה השמרני ועד לזה הליברלי, שמציעה לבטל אותה. ההבדלים בין המפלגות נוגעים רק למידת הרווחה הראויה, לא לעצם קיומה.

המודל הנורדי לא מעניין רק את הנורדים עצמם. ברני סנדרס מנסה בעקביות ליישם תהליכי-מדיניות המבוססים על אלה של המודל הנורדי, מדינות רווחה במערב נושאות אליו עיניים ואפילו מדינות מסוימות באסיה מביעות בו לאחרונה עניין רב. מכאן, שגם למנהיגי ישראל כדאי להכיר מודל זה, שמוכיח את עצמו קרוב למאה שנים, יותר לעומק, ויש גם מי שכבר מבקש לאמץ חלקים ממנו בהקדם. ח"כ לשעבר עליזה לביא ממפלגת "יש עתיד" אמרה עליו: "המודל הנורדי נוחל הצלחה מסחררת ומוביל לירידה חדה בצריכת הזנות".

בזירה הבינלאומית, אחד מיתרונותיו הבולטים של המודל הוא שאין צורך (וגם לא ניתן) להעתיקו במלואו. מספיק לאמץ, בשינויים המתבקשים, רכיבים מסוימים מתוכו ואת ההשפעה ניתן יהיה לזהות במעגלים רחבים יותר. לאחר המחאה החברתית העזה של 2011, כשמיליון ישראלים יצאו לרחובות, עלה המודל לרגע קצר לכותרות בישראל כדגם שראוי לחקותו. אלא שבאותה מהירות הוא גם ירד. הטענה השגורה הייתה ש"אנחנו לא נורווגיה, לא שוודיה ולא דנמרק", כפי שהכריז באותה שנה שר האוצר דאז יובל שטייניץ, היות ולא ניתן להשוות בין ההומוגניות של האוכלוסייה השוודית להטרוגניות של זו הישראלית. האם יש כיום פוליטיקאי/ת בישראל, מימין או משמאל, שיצאו בגלוי כנגד רכיבים במודל הנורדי כגון הגברת השקיפות לצמצום השחיתות, תמיכה בחיבורים פוליטיים חוצי-מפלגות, נסיון למיגור העוני והאבטלה, העלאת תחושת הסולידריות בתוך ובין המגזרים השונים והגדלת האמון של האזרח במוסדות המדינה? אני מאמינה שלא. הממד החברתי של המודל מקיף יותר מהממד הכלכלי שלו, ועל כן פעמים רבות הוא עומד מעל המחלוקות הקונבנציונליות בפוליטיקה הישראלית. ייתכן כי בישראל יוכל המודל הנורדי לשמש מעין גשר בין בעלי עמדות פוליטיות מנוגדות.

המודל הנורדי מתפרש על מגוון רחב של תחומי מדיניות, ביניהם ביטחון, עבודה, רווחה, פוליטיקה, תקשורת, חינוך, כלכלה, משבר האקלים, קיימות, עיצוב ודיפלומטיה. המשותף לכולם – וזהו הייחוד של המודל הנורדי – הוא שילוב הערכים שמונחים בבסיס המודל: אמון רחב, גם כלפי מוסדות המדינה וגם כלפי יתר האזרחים (גם אנחנו כאן, בישראל, זקוקים לו כעת אפילו יותר מתמיד); דגש על דמוקרטיה יום-יומית באמצעות שימוש בכלים להגברת המעורבות והאחריות של הפרט בחיי הקהילה והמדינה; אוניברסליות, משמע הכללה של כל חלקי החברה במדינת הרווחה הן מבחינת מיסוי והן מבחינת זכויות, בדגש על מעמד הביניים; איגודי עובדים חזקים, שפורשים רשת בטחון לעובד/ת תוך כדי קידום תחרותיות בינלאומית; חתירה לשוויון, גם במובן של צמצום פערי שכר וגם במובן המגדרי; מסורת של התפשרות והגעה להסכמות בין המדינה, העובדים והמעבידים; ולבסוף טיפוח של ההון האנושי – המשאב החשוב ביותר של מדינת הרווחה.  

בתחום הביטחוני, המדינות הנורדיות משמשות, כבר מאז ימי המלחמה הקרה, דוגמה ל'קהילה בטחונית' (Security Community) שהסיכון במסגרתה לסכסוכים אזוריים אלימים נמוך מאד, בזכות שיתופי-פעולה הדוקים בתחום הצבאי, בפוליטיקה הבינלאומית ולא פחות מכך בתחומי הכלכלה והתרבות. לאחר 1989 ניתן אפילו לזהות התקרבות נוספת של המדינות הנורדיות בתחום הבטחוני, כתוצאה מהאיום הרוסי המתגבר. האם ניתן לייצר גם במזרח התיכון, בהתאמות הנדרשות, קהילה בטחונית שמבוססת יותר על שיתופי פעולה ופחות על סכסוכים?

גם בשילוב בין כלכלה לרווחה, נחשבות המדינות הנורדיות למובילות. מדובר במדינות קטנות ובעלות כלכלות סטארט-אפ מפותחות, מבוססות יצוא, אשר בד בבד מצליחות גם לשמור על תנאי רווחה ברמה גבוהה לעובד/ת. השילוב הזה מתאפשר הודות למדיניות ה-flexicurity שמשלב גמישות בתנאי ההעסקה (והפיטורים) עבור המעסיקים ובטחון תעסוקתי עם רשת תמיכה נרחבת עבור העובדים. כך, הכלכלה הנורדית מאפשרת לעסקים ליטול חלק בתחרות הבינלאומית, ובמקביל מנווטת את העובדים לתעשיות רווחיות.

בפוליטיקה, המודל הנורדי בא לידי ביטוי בממשלות מיעוט, אשר נסמכות על תמיכה מהאופוזיציה (הדבר נכון בעיקר בדנמרק, שוודיה ונורווגיה, ואילו בפינלנד ובאיסלנד יש בדרך כלל ממשלות רוב). התרבות הפרלמנטרית הנורדית מבוססת על פשרות חוצות-מפלגות ובמקרים של רפורמות משמעותיות - על הגעה להסכמות נרחבות ככל הניתן. לא משהו שניתן למצוא כרגע בפוליטיקה הישראלית רווית הסכסוכים והיעדר הפשרות.

לסיכום, נהוג לתאר את המודל הנורדי כמודל אחד עם חמישה יוצאי דופן. כל אחת מהמדינות הנורדיות הגיעה אליו בעקבות תהליכים היסטוריים שונים, ופעמים רבות ההבדלים בין המדינות בדרך שבה המודל בא לידי ביטוי עולים בהרבה על הדמיון ביניהן. חשוב גם לציין, כי למרות הצלחתו של המודל הנורדי, הוא אינו נטול אתגרים ומכשולים. עליית הימין הקיצוני, גלי הגירה שמערערים את האיזון העדין בין החברה לכלכלה, הזדקנות האוכלוסייה ועוד הם האתגרים שעמם מתמודד המודל הנורדי בהווה. ובכל זאת – כדאי למנהיגי ישראל להכיר אותו יותר לעומק. יש מה ללמוד ממנו.

הכותבת היא ד"ר אורנה קרן-כרמל מהתוכנית ללימודי אירופה באוניברסיטה העברית, אחת ממארגנות הכנס "The Nordic Model: an Israeli Viewpoint" שהתקיים ב-9 ביוני באוניברסיטה.

לאתר הכנס: https://nordic.huji.ac.il/ 

לפרסומים בתקשורת: גלובס

קראו פחות
בולות מחימר שהתגלו בתל צף. צילום - טל רוגובסקי

איך אטמו מבנים ומשלוחים לפני 7,000 שנה? עדות לצורת מינהל ששרדה מהאלף ה-5 לפנה"ס באתר חפירות בעמק בית שאן

10 יוני, 2021

טביעת החותם הנדירה שנמצאה היא העדות הקדומה ביותר בארץ לשימוש בחותם לצורך חתימת משלוחים או נעילת דלתות. החותם מתוארך לתקופה הכלקוליתית התיכונה, כאלפיים שנה לפני הופעת הכתב

צילום: שי בן אפרים

חיי יום יום של יהודים באירופה בימי הביניים: עבודות מחקר של סטודנטים הפכו לתערוכת אומנות בהשתתפות אמנים ישראלים

10 יוני, 2021

התערוכה "פנים וחוץ, בתווך ומעֵבר: חיי יום יהודיים באירופה בימי הביניים" כוללת יצירות אומנות בהשראת עבודות המחקר של הסטודנטים בקבוצת המחקר "אל מעבר לאליטה" ומוצגת בגלריה בקמפוס הר הצופים

 

גזירת הסרט. במרכז - נשיא האוניברסיטה העברית פרופ אשר כהן [מימין], וראש העיר ירושלים משה ליאון [משמאל]. צילום - ברונו שרביט, האוניברסיטה העברית

"יעניק לתלמידי העיר י-ם הוראת מדעים מודרנית ברמה גבוהה": הושק מרכז שוורץ/רייסמן לחינוך מדעי

9 יוני, 2021

קרא עוד
ביום שלישי בצהריים (25.5) הושק מרכז שוורץ/רייסמן (מש/ר) לחינוך מדעי בקמפוס ספרא (ג. רם) באוניברסיטה העברית בשיתוף תכנית מורים-חוקרים. מדובר במרכז הרביעי מסוגו בארץ והיחיד בו מלמדים מורים שהם גם חוקרים פעילים באוניברסיטה. המרכז מהווה קמפוס עתידני, אשר יוכל להכיל עד כ-400 תלמידים, המיועד לספק לתלמידי התיכונים בעיר הבירה הוראת מדעים כמותיים איכותית, במתכונת חדשנית וברמה גבוהה. מטרתו של המרכז היא הקניית כלי חשיבה וטיפוח ההון האנושי הירושלמי. בערים ת"א, רחובות, וראשל"צ, בהן כבר פועלים מרכזים דומים, מספר לומדי הפיזיקה גדל בצורה ניכרת בעקבות הקמת המרכזים.

אל אירוע ההשקה הגיעו בכירים רבים, ביניהם נשיא האוניברסיטה פרופ' אשר כהן, ראש העיר מר משה ליאון, יו"ר עמותות מש/ר ונשיא מכון ויצמן לשעבר פרופ' דניאל זייפמן, מנכ"ל האוניברסיטה מר ישי פרנקל, ראש מינהל החינוך בירושלים (מנח"י) אביב קינן והמנהלים האקדמיים של תכנית מורים-חוקרים באוניברסיטה העברית: פרופ' ערן שרון, ראש מכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית, ופרופ' נטלי בלבן.

ראש העיר ירושלים, משה ליאון: "אני מברך על השקתו של הקמפוס המיוחד בירושלים, אשר יעניק לתלמידי התיכונים בבירה מסלול איכותי להוראת מדעים כמותיים. נמשיך להוביל עשייה לפיתוח וטיפוח החינוך כבסיס איתן לדור הצעיר".

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן: "המרכז החדשני יעניק לתלמידי העיר ירושלים הוראת מדעים מודרנית ברמה גבוהה, ומהווה חלק מהעשייה של האוניברסיטה למען העיר וחיזוקה בתחום החינוך. אני מודה לכלל הגורמים שנרתמו להקמת המרכז ולחוקרי האוניברסיטה העברית שלוקחים חלק במיזם החשוב הזה".

ההוראה במרכז תסתמך על גישה ייחודית המשלבת את גישת "מרכזי שוורץ-רייסמן" שפותחה במכון ויצמן למדע (מייושמת ביתר המרכזים), בשילוב עם תוכנית "מורים חוקרים" שפותחה באוניברסיטה העברית בשיתוף עם מנח"י, ואשר הכשירה מורים מצטיינים במדעים המלמדים ב-14 בתי ספר בירושלים. המורים במרכז יהיובעלי תואר דוקטור העוסקים במחקר פעיל במקביל להוראה, בשילוב עם מורים בעלי תארים מתקדמים בתחומי הדעת הרלוונטים. המורים יוכשרו על ידי מש/ר, תוך שימוש בציוד לימודי ובערכות ניסויים והדגמות מתקדמות במיוחד, בכיתות המהוות "חממת הוראת המדע"- הן לתלמידים והן למורים. 50 תלמידי כיתה י' מחמישה בתי ספר החלו ללמוד השנה במרכז הירושלמי החדש, כשבשנה הבאה צפויים ללמוד בו כ-150 תלמידים משמונה תיכונים בעיר. 

"המרכז לא מכוון לאליטה - להיפך. אין בו מיון של תלמידים", מבהירה השבוע מנהלת התוכנית 'מורים-חוקרים' ומתאמת מש/ר מורים-חוקרים בירושלים, ד"ר ענת בר-גיל מהאוניברסיטה העברית, ומוסיפה כי "התלמידים מקבלים יותר שעות הוראה שבועיות מאשר בבתי הספר. הדבר מאפשר גם לתלמידים הזקוקים ליותר זמן להצליח. כמו כן, שיטת הלימוד מבוססת על התנסות מעשית. החיבור לאוניברסיטה מאפשר להעביר לתלמידים רעיונות ופרויקטים שהם בחזית המחקר - למשל העמדת ניסויים ייחודיים באמצעות ידע וחוקרים רלוונטים באוניברסיטה. בנוסף, תתאפשר השתתפות בקורס אקדמי ייעודי לתלמידי תיכון אשר יביא בפניהם טעימות מן המחקרים העדכניים ביותר בתחומי מדעי הטבע".

המרכז צפוי לגדול לאורך השנים הקרובות, וכרגע הוא מהווה שלב מעבר בדרך למרכז קבע גדול שיוכל לשרת את כל תלמידי העיר. עיריית ירושלים הקצתה סכום של כ-2.3 מיליון ש"ח לשם ההקמה הראשונית של המרכז בשטח שהקצתה האוניברסיטה העברית לטובתו. כמו כן, התקבלה תרומה של מעל 600 אלף שקלים מקרן שוורץ-רייסמן. המרכז כולל שלושה חללים מרכזיים המהווים כיתות מעבדה מרווחות ושני חדרי הכנה מהן מגיע הציוד המדעי אל התלמידים בכיתות. מבנה הכיתות תוכנן בצורה ייחודית, והוא מעודד התנסות מעשית תוך כדי עבודת צוות ודיון.

פרסומים בתקשורת: כל העיר,

קראו פחות
Photo by Ivan Bandura on Unsplash

חוקרים מהמכון למדעי החיים פיתחו שיטה לניטור מהיר ויעיל של חומרים מזיקים לבני אדם בדוגמאות סביבתיות

8 יוני, 2021

טיהור שפכים הוא תהליך של הרחקת חומרים מזהמים, כימיקלים וחיידקים המסוכנים לבני אדם ממי הביוב, במטרה להפוך אותם למי קולחין, בהם ניתן לבצע שימוש חוזר בחקלאות או הזרמה לנחלים. טיהור מי שפכים הוא תהליך חשוב והכרחי, כיוון שגם אם אין כוונה לבצע במים שימוש חוזר, רצוי להימנע מחדירה של החומרים המזיקים לסביבה או למי התהום. הואיל ודוגמאות סביבתיות, דוגמת מי שפכים (אבל גם מי ים, קרקע ואוויר), מכילות בדרך כלל מספר עצום של מרכיבים, האנליזה הכימית שלהן היא מסובכת, יקרה וממושכת – ולעיתים קרובות לא יעילה. עקרונית, אפשר לייעל בהרבה את האנליזה אם נתמקד רק במרכיבים הרעילים של הדוגמה.

חדשות סוף השבוע

2 מתוך 5 פריצות הדרך המדעיות של השנה של חוקרי האוניברסיטה העברית! צפו בכתבת חדשות סוף השבוע, ששודרה במוצ"ש 5.6 בערוץ 12

3 יוני, 2021
Jellyfish Galaxies. התמונה באדיבות דר אלעד זינגר ו-Kiyun Yun - סטודנט לדוקטורט בקבוצת המחקר בגרמניה

פרויקט המדוזות הקוסמיות יוצא לדרך, בואו לסייע!

2 יוני, 2021

קרא עוד
קבוצה של מדעניות ומדענים ממכון מקס פלאנק לאסטרונומיה בגרמניה ומהאוניברסיטה העברית מנסה לאתר בימים אלה חובבי מדע מישראל והעולם, שיוכלו לסייע להם לזהות גלקסיות בצורת מדוזה, כחלק מפרויקט "Citizen Science" המשלב אזרחים-מתנדבים בביצוע מחקר מדעי. מדובר בעבודה ייחודית העוסקת בסיווג של סוג מיוחד של גלקסות בשם "Jellyfish Galaxies". הפרויקט נערך בהובלת ד"ר אנאליסה פילפיץ', ראשת קבוצת מחקר במכון מקס פלאנק לאסטרונומיה, וד"ר גאנדאלי ג'ושי, חוקרת פוסט-דוקטורט בקבוצה ובשיתוף עם ד"ר אלעד זינגר ממכון רקח לפיזיקה מהאוניברסיטה העברית. האתר שבו יוצגו המשימות של הפרויקט זמין בשפות עברית, אנגלית וגרמנית.

"יצאנו בגרסה פומבית של הפרויקט על פלטפורמת Zooniverse", מסביר השבוע ד"ר זינגר. "המחקר שלנו מתבצע בעזרת סימולציות מחשב של היקום, דרכן ניתן ללמוד על הדרכים השונות שגלקסיות נוצרות ומתפתחות ביקום, הן בעקבות תהליכים תוך-גלקטיים והן בהשפעת הסביבה שלהן. גלקסיות ביקום הינן בעלות צורות שונות ומשונות. לחלקן יש צורה מאוד לא-סימטרית, המאופיינת ב'זנבות' ארוכים של חומר שנפרד מגוף הגלקסיה המרכזי, שמורכב מכוכבים וגז. צורת מדוזה זו, אנו מאמינים, קשורה לתהליכים פיזיקאליים הנובעים מהאינטראקציה של הגלקסיה עם סביבתה. על מנת לזהות וללמוד את התהליכים הללו, אנו צריכים להבדיל בין גלקסיות עם צורה רגילה לאלו עם צורת 'מדוזת-ים'. לשם כך, נרצה להיעזר בציבור הרחב ובאנשים חובבי מדע שיוכלו לבחון תמונות של גלקסיות, שנוצרו בסימולציות על גבי מחשבי-על, ודרך הראייה בלבד יוכלו לסווג את הגלקסיות. ניתן להתחבר לפרויקט מרחוק, דרך מחשב אישי או מכשיר נייד, ולסייע לנו מכל מקום ובכל זמן. עזרו לנו למצוא גלקסיות הדומות למדוזות!"

קישור: https://www.zooniverse.org/projects/apillepich/cosmological-jellyfish

לפרסום בתקשורת - ynet.

קראו פחות
ראש העיר וצוות העירייה מלפני קיר הנובליסטים באוניברסיטה. צילום - אלון סין משה, האוניברסיטה העברית

הנתונים מעודדים: הקשר בין האוניברסיטה העברית לעיר לוד מתהדק

2 נובמבר, 2021

קרא עוד
לפני עשרה חודשים נחתם הסכם ראשון מסוגו נחתם הסכם בין האוניברסיטה העברית לעיר בישראל - לוד, כדי להנגיש את ההשכלה הגבוהה לצעירים ולעודד מסוגלות ללימודים אקדמיים בפריפריה העירונית. המטרה שהוצבה הייתה הגדלה של מספר הסטודנטים והסטודנטיות בעיר ב-25%. השבוע נפגשו נציגים מעיריית לוד והאוניברסיטה - בהובלת ראש העיר לוד עו"ד יאיר רביבו ורקטור האוניברסיטה העברית פרופ' ברק מדינה - כדי לבחון את המשך יישום ההסכם. הם שוחחו על קידום ושיתוף פעולה נרחב בתחומי החינוך בעיר לוד, לרבות עבודה מעמיקה בבתי הספר בעיר, הפעלת תוכניות חינוכיות משותפות, איתור סטודנטים פוטנציאלים עבור לימודים באוניברסיטה, וקידום מיזמים ופרויקטים שיצאו לאור בהקדם. לאחר המפגש התקיים סיור שנמשך כשעה ברחבי הקמפוס.

במהלך הפגישה הוצגו נתונים מעודדים מפתיחת שנת הלימודים לגבי חיזוק הקשר בין העיר לאוניברסיטה. לתואר בוגר באוניברסיטה העברית התקבלו השנה 31 סטודנטים וסטודנטיות חדשים מהעיר לוד, מחצית מהם נשים ושניים מהם מהמגזר הערבי – עלייה לעומת שנים עברו. רובם המכריע ילמדו בתחומי ה-STEM (מקצועות המדעים וההייטק). לתואר שני באוניברסיטה נרשמו 16 סטודנטים וסטודנטיות מהעיר לוד, מחציתם ילמדו בתחומי ה-STEM, ומחציתם נשים.

פרט לרקטור האוניברסיטה ולראש העיר לוד נכחו במפגש המרתק סגנית הנשיא והאחראית על נושאי אסטרטגיה והמגוון האנושי באוניברסיטה פרופ' מונא חורי-כסאברי, דיקן הסטודנטים של האוניברסיטה העברית פרופ' גיא הרפז, מנהלת המרכז לחקר הרב תרבותיות והמגוון באוניברסיטה מיכל ברק, וראש ומנהל בית הספר לחינוך באוניברסיטה פרופ' משה טטר ואחרים. מעיריית לוד הגיעו מ"מ ראש העיר ומחזיק תיק החינוך יוסי הרוש, מ"מ ראש העיר ומחזיק תיק ההשכלה הגבוהה אליהו סער, מנכ"ל העירייה אהרון אטיאס, מנהל אגף החינוך בעירייה שלום עזרן, מנהלת אגף תכנון ופרויקטים שירן בוקרה ג'רבי, ומנכ"ל החברה הכלכלית לוד בן מיוסט ונציגים נוספים.

רקטור האוניברסיטה, פרופ' מדינה, נשא במהלך המפגש דברים, ואמר כי "מטרתנו לפתוח את שערי האוניברסיטה עבור צעירים רבים מערים שונות ברחבי הארץ, ולעורר אצל כל מי שרק אפשר את הרצון להצליח ולהצטיין בלימודים אקדמיים. אנחנו מאמינים כי המיזם יוביל לשינוי חיובי ומהותי, ולקידום מערכת החינוך והחברה בישראל. יש לנו לאן לצמוח יחד והמטרה שלנו לראות איך אנחנו מקדמים את הרעיון שיצרנו לכדי פעולה".

פרופ' הרפז: "בעיניי הנתונים שהתקבלו לגבי הנרשמים והנרשמות מלוד מרשימים, בן לתואר בוגר והן לתואר מוסמך. בשורה התחתונה הבקשה שלנו שנעבוד ביחד ונעזור אחד לשני כדי שכמה שיותר תושבים ותושבות מהעיר לוד יגיעו ללמוד פה, באוניברסיטה". פרופ' חורי-כסאברי: "אנחנו מברכים על השותפות עם עירית לוד ומצפים שנצליח באמצעות פעילות ומאמצים משותפים להביא אלינו סטודנטים מכלל האוכלוסיות והקבוצות החיות בעיר לוד מהחברה היהודית והערבית".

ראש העיר לוד, עו״ד יאיר רביבו, ציין לאחר המפגש כי "אנו מעוניינים מאוד להמשיך ולפתח את הקשר בין האוניברסיטה העברית ללוד, כדי להעניק לתושבי העיר הזדמנות להשתלב באקדמיה ולפתח קריירה מקצועית עם פרנסה מכובדת, כך ביקשתי מרקטור האוניברסיטה - פרופ' ברק מדינה וחברי סגל ההנהלה, בפגישה המיוחדת שנערכה באוניברסיטה. בע"ה נעשה ונצליח!"

העיר לוד בחרה בשת"פ עם האוניברסיטה העברית, האוניברסיטה המובילה בישראל, כדי לקדם מצוינות אקדמית ולאפשר לצעירי וצעירות לוד להתקדם ולממש את הפוטנציאל שלהם. בשנים האחרונות, עיריית לוד משקיעה רבות בחינוך, וזהו עוד נדבך חשוב ביותר בקידום העיר בתחום זה. שיתוף הפעולה יהיה גם בהקמת צוותי חשיבה לימודיים משותפים, בהענקת מלגות ובחשיפת הידע המדעי והמחקרי לילדי העיר לוד ולכלל תושבי העיר.

לפרסומים בתקשורת: Lcity - מקומונט לוד, חדשות לודעיריית לוד, ערוץ 7

קראו פחות
ראה גם: סגל, סטודנטים
צילום: ברונ ושרביט

שר החוץ וההגנה של אירלנד בהרצאה לסטודנטים: "הסכמי אברהם מבורכים, אבל ללא הפלסטינים מדובר קצת בחתונה ללא כלה"

2 נובמבר, 2021

השר האירי, סיימון קובני, נפגש עם סטודנטים במטרה להסביר את המדיניות האירית במזרח התיכון

ואת הביקורת התכופה של ארצו על המדיניות הישראלית

 

היום (שלישי) התארח שר החוץ וההגנה האירלנדי סיימון קובני באוניברסיטה העברית. במהלך ביקורו הוא הרצה וענה על שאלות סטודנטים במהלך מפגש עמם, שכותרתו הייתה "פרספקטיבות על המזרח התיכון".

אביגדור ליברמן, ישי פרנקל ונציגי האגודה

שר האוצר, אביגדור ליברמן, נפגש עם סגן נשיא ומנכ"ל האוניברסיטה העברית על מנת לשבח את היוזמה "שואפים לאפס" של האוניברסיטה ואגודת הסטודנטים

1 נובמבר, 2021

באונ' העברית הכריזו בנוסף על התקנת עמדות לשטיפת כלים ברחבי הקמפוסים ובכל המשרדים. במקביל, גם בקפיטריות יעודדו בקמפוסים לעבור לכלים רב-פעמיים, כששימוש בכלים אלה יזכה את הסטודנטים והסטודנטיות בהנחה. מדובר בצעד משמעותי של האוניברסיטה במאבק במשבר האקלים, שיאפשר לצמצם משמעותית את פליטת החומרים הרעילים לסביבה

ראה גם: סגל, סטודנטים
מתוך היריד

הבית הפתוח, מד"א ואפילו פארק עמק הצבאים: ההתנדבויות שמקנות נקודות זכות לתואר בוגר

28 אוקטובר, 2021

קרא עוד

אחרי שנתיים של ריחוק חברתי ומפגשים בזום התקיים בצהריי יום שלישי האחרון בקמפוס הר הצופים באוניברסיטה העברית יריד ענקי, שכולו חגיגה של אקטיביזם חברתי, ומפגש בין סטודנטים לנציגים של כ-100 ארגונים ועמותות שהגיעו לאוניברסיטה על מנת להציע לסטודנטים לקחת חלק בפעילות חברתית וקהילתית, תמורת נקודות זכות לתואר. יותר מאלף סטודנטים גדשו את המסדרונות במהלך האירוע שנמשך כארבע שעות. בפתח היריד התקיים מפגש עם נציגי הארגונים, בהשתתפות דיקן הסטודנטים פרופ' גיא הרפז, מנהלת היחידה למעורבות חברתית יפעת כהן חדד ויו"ר אגודת הסטודנטים והסטודנטיות שי פודלר.

גם בשנת הלימודים הנוכחית סטודנטים לתואר בוגר יוכלו לקבל זכאות לקורס בהיקף 2 נ"ז עבור פעילות חברתית בהיקף של לפחות 40 שעות, באחד מהארגונים והעמותות המאושרים על ידי האוניברסיטה, ואשר השתתפו ביריד. פרופ' הרפז התייחס לאירוע בקמפוס הר הצופים, ואמר כי "האוניברסיטה העברית והסטודנטים שלה תורמים תרומה עצומה לקהילות השונות בירושלים, לחברה הישראלית ולתיקון עולם. העושר של ארגוני החברה האזרחית שהגיעו אלינו השבוע, כמו גם המספר הרב של תלמידנו המבצעים מעורבות חברתית מעידים על מה שידענו זה מכבר – האוניברסיטה העברית היא לא רק המוסד האקדמי המוביל בארץ, אלא גם המוסד האקדמי המוביל בישראל במעורבות חברתית ותרומה לקהילה".

השנה 16 ארגונים ועמותות חדשים הצטרפו למיזם האוניברסיטאי. בין הארגונים והעמותות שלקחו לראשונה חלק ביריד (לרשימה המלאה) ניתן למצוא את "פוליטיקלי קוראת" - גוף תקשורת היוצר תוכן חדשותי אלטרנטיבי, שעוסק בנושאים מנקודת מבט פמיניסטית (מחושפי פרשת השחקן ארז דריגס, יותר הסדרה "חזרות"). כמו כן, השנה ניתן להתנדב לראשונה גם ב"טקטופיס" (Tech2Peace) - זוכה פרס 'תקווה ישראלית' ברוח הנשיא, ארגון שהוקם ב-2018 ומטרתו לחבר בין ישראלים ופלסטינים, ערבים ויהודים מכל הספקטרום הפוליטי והסוציו אקונומי דרך טכנולוגיה, דיאלוג ויזמות, וב"שוב"ל (שווה בלימודים)" - מיזם חברתי לשילוב אנשים עם מוגבלות שכלית במוסדות אקדמיים בישראל, תוכנית שהוקמה אף היא בשנת 2018, בשיתוף עם עמותת אלווין ישראל, הנותנת שירות ליותר מ-5,200 אנשים עם מוגבלות בכל מעגל החיים.

בנוסף, ישנם גופים שלקחו חלק גם בירידים קודמים, והשתתפו באירוע גם השנה, ביניהם: הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות, פארק עמק הצבאים בירושלים, הקרן לרווחת נפגעי השואה, שמחת זקנתי - עזרה לקשישים בודדים, היחידה לטיפול בהפרעות אכילה באשפוז (המחלקה הפסיכיאטרית למבוגר, הדסה עין כרם), בליבה חומה - תוכנית חונכות בין סטודנטים חילונים לסטודנטים חרדים, ירושלים אוהבת חיות, מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי אלימות מינית בירושלים, איל"ן ירושלים, מד"א, פר"ח, שק"ל, אמץ סבא ועוד.

מנהלת היחידה למעורבות חברתית באוניברסיטה, יפעת כהן חדד: "החזון של היחידה למעורבות חברתית הוא להפוך את התודעה החברתית והתרומה לקהילה לחלק בלתי נפרד מהחוויה של כל סטודנטית וסטודנט בעברית. אנחנו משקיעים משאבים רבים בכדי לקיים שותפויות עם הקהילה וארגוני החברה האזרחית ולהנגיש לסטודנטים פלטפורמה מגוונת למעורבות חברתית, לא בכדי בשנה שעברה פעלו במסגרת התוכנית של מעורבות תמורת נ"ז 1200 סטודנטים ואנו מקווים כי בשנה הקרובה נרתום סטודנטים נוספים לעשייה."

זאת ועוד, השנה, לראשונה, תציע האוניברסיטה גם את הקורס "אזרחיות, דמוקרטיה ומעורבות חברתית", המיועד לסטודנטים אשר משולבים במעורבות חברתית בהיקף של 2 נ"זים, אותו תעביר פרופ' מיכל אלמוג-בר מביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית. בקורס תוצג לסטודנטים מסגרת מושגית ראשונית אודות אזרחות, השתתפות אזרחית בחברה דמוקרטית, החברה האזרחית, התנדבות ומעורבות חברתית, לצד שיח ועיבוד של העשייה שלהם בשטח.

קראו פחות
ראה גם: סגל, סטודנטים
david enoch

פרופ׳ דוד אנוך - זוכה פרס לנדאו לשנת 2021 בתחום חקר הפילוסופיה

28 אוקטובר, 2021

קרא עוד

מפעל הפיס הכריז על תשעה זוכים בפרס מפעל הפיס לאמנויות ומדעים ע"ש לנדאו לשנת 2021. הפרס ניתן כאות הוקרה והערכה למדענים, אנשי אקדמיה ואנשי התרבות על מצוינותם, תרומתם והשפעתם על המחקר, המדע, האמנות וחיי התרבות בישראל.

את הפרס בתחום חקר הפילוסופיה יקבל פרופ׳ דוד אנוך מהחוג לפילוסופיה והפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, שמחקריו נוגעים לשאלות יסוד באתיקה, במטה-אתיקה, בפילוסופיה פוליטית ובפילוסופיה של המשפט. על פי נימוקי הוועדה, "הישגיו המקצועיים של פרופ׳ אנוך יוצאי דופן: הוא חידש חידוש משמעותי בהבנת מעמדן של טענות מוסריות ועבודתו מוכרת ומוערכת במעגלים רחבים. לפרופ׳ אנוך יבול נדיר של פרסומים, שהופיעו בבמות החשובות והמשובחות ביותר בפילוסופיה. מאמריו נקראים ומצוטטים וזוכים בעקביות להערכת עמיתים, כפי שמעידה העובדה שפעמיים נבחרו מאמרים שלו לרשימה אקסקלוסיבית של המאמרים הטובים ביותר בפילוסופיה בשנה נתונה".

עוד נמסר מהוועדה כי "פרופ׳ אנוך מנחה בהצלחה ובמסירות תלמידים רבים. לצד מעמדו הבינלאומי והמוניטין הנדירים שלו, פרופ׳ אנוך מפרסם ללא ליאות גם באכסניות מקומיות, נושא בתפקידים וממלא פונקציות במוסדות בהם הוא חבר. כפי שאמר עליו אחד הממליצים (שהוא פילוסוף מן המעלה הראשונה בעצמו), דוד אנוך הוא אחד מחצי תריסר הפילוסופים הטובים ביותר בדור הזה בתחומים של אתיקה ופילוסופיה פוליטית. הישגיו של פרופ׳ אנוך כה מרשימים ומזהירים, שבחירתו ראויה לפרס ממש כמו שהפרס ראוי לפרופ׳ אנוך".

פרסומים בתקשורת: מעריב, וואלה!, ערוץ 7

 

קראו פחות
הצגת התוכנית הדו-שלבית של נאסא להטסת אדם מכדור הארץ-לירח-ולמאדים

יעדים מוגדרים למשימות החלל לירח ולמאדים, ושכלול היחסים בין ישראל לדובאי: נפתח קונגרס החלל הבינל' IAC

28 אוקטובר, 2021

קרא עוד
כתב: פרופ' עמרי ונדל ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית.

מגה-כינוס החלל הבינלאומי בדובאי מתקיים השבוע עם כ-6000 נרשמים מ-110 מדינות בהן ישראל. כינוס החלל מאורגן מדי שנה על ידי התאחדות החלל הבין-לאומית המציינת השנה 70 שנה לקיומה. הכינוס שהיה אמור להתקיים בשנה שעברה ונדחה בשל הקורונה, מתקיים בפורמט פיזי לחלוטין, ללא אפשרות להרצות בזום, בניסיון להתגבר על מגבלות המגיפה ולחזור לשגרה. יחד עם זאת יש הקפדה על בדיקות, מסיכות וישיבה בריחוק פיזי בהרצאות.

המדינה המארחת, איחוד האמירויות, התפרסמה בפברואר השנה כאשר הצליחה לשגר חללית למאדים. משימות העתיד לירח ולמאדים היו אחד הנושאים החמים בכינוס. נאס"א חשפה פרטים על תכנית "ארטמיס" (Artemis) המיועדת להנחית אדם על הירח בשנת 2024, אחרי הפסקה של יותר מחמישים שנה במשימות המאוישות לירח (האחרונה בסדרת אפולו היתה בשנת 1972). הפעם הכוונה להקים בסיס קבע על הירח, שיאויש על ידי אסטרונאוטים כמו תחנת החלל הבינלאומית.

על פי המידע שהועבר בכנס, השלב הראשון בדרך לירח יהיה שיגור תחנת חלל במסלול מרוחק מכדור הארץ, על ידי משגר בשם 'אוריון', בשיתוף עם סוכנות החלל האירופית. ההתיישבות על הירח תהווה הכנה למשימה המאוישת למאדים, שתשתמש בניסיון ובכלים שיושגו במשימת ארטמיס. התכנון הוא לשגר למאדים צוות של ארבעה אסטרונאוטים, שניים מהם יישארו במקפת (חללית במסלול סביב מאדים) ושניים ינחתו על פני מאדים. השהות על פני מאדים תימשך כשלושים יום, וכל המסע יימשך 2-3 שנים. עדיין אין תאריך מדויק, אך הכוונה לממש את הפרויקט בשנות השלושים או הארבעים. לדברי ד"ר דויד פרקר, האחראי על חלקה של סוכנות החלל האירופית בתכנית, תהיה זו קפיצה דו-שלבית, כל שלב יגדיל את המרחק פי אלף: מ-400 ק"מ כיום (תחנת החלל הבינלאומית) ל-400,000 ק"מ (הירח) ובהמשך ל-400 מליון ק"מ (מאדים במרחקו הגדול ביותר מכדור הארץ).

עד אז, כך הציגו ראשי התוכנית בכינוס, המחקר המוביל במאדים נקרא "מארס 2020". הרובר החדש, "פרסבירנס" (התמדה), שהחל לפעול בפברואר השנה, הוא השלב הראשון בתוכנית בת שלושה שלבים, שמטרתה להביא דוגמיות סלע מהמאדים לבחינה מדוקדקת בכדור הארץ כדי, בין השאר, לחפש עדויות לחיים בקטריאליים קדומים. לפי התכנון משימה זו, הנקראת "Mars Sample Return", תושלם בשנות השלושים המוקדמות.

גם ישראל קיבלה ייצוג מרשים בתערוכה הענקית של טכנולוגיות חלל המתקיימת במהלך הכינוס – ביתן התעשייה האווירית הציג מגוון פרוייקטים, בין השאר דגם בגודל מלא של "בראשית" שכזכור התרסקה על הירח, וכן תכנון של "בראשית 2", המיועדת להנחית שני מודולים על הירח. בפרט חשפה התעשייה האווירית הישראלית לרגל הכינוס קונספט חדשני ללווייני תקשורת – מיני-לווין שייקרא 'גיאונון' וכן את 'דרור 1', לווין התיקשורת הלאומי של ישראל. ואם כבר ישראל, היה מרתק לשמוע את ראש קבוצת האסטרונומיה של דובאי, שיראז אחמד אוון, שסיפר על יתרונות האקלים המדברי של דובאי לתצפיות אסטרונומית, והתפעל לשמוע על מצפה הכוכבים במצפה רמון בישראל. הספקתי להחליף איתו כמה מילים, דיסקסנו על אפשרות לשיתוף פעולה מחקרי עתידי - ולחיי הנורמליזציה. חוקרים או חוקרות מאיראן או מסוריה עוד לא יצא לי לפגוש, אבל כמה כיף לגלות שתחום החלל ממשיך לחבר בין עמים.

לפרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/environment-science/article/rkwtrnwuf

קראו פחות
הדוברות בכנס

Emotions, כנס בינלאומי ראשון מסוגו לזכרה של כלת פרס הנובל ריטה לוי מונטלצ'יני ולפועלה לקידום נשים במדע, התקיים אתמול (א') במרכז למדעי המוח

25 אוקטובר, 2021

 

 

צילום: דוד פרץ

הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית אירחה את שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר

21 אוקטובר, 2021

חוקרי הפקולטה הסבירו לשר על אתגרי החקלאות בעקבות שינויים האקלים, המחקר החדשני והפיתוחים המתהווים באוניברסיטה. השר פורר: "לאוניברסיטה חשיבות עצומה במפת ההזדמנויות שקיימת היום, להעניק יכולות טובות יותר לעולם. לצערי, הממשלה בשנים האחרונות זלזלה בחשיבות הנושא. בניגוד אליהם, אנחנו הולכים להשקיע הרבה מאוד בתחום"

 

coffe._by_mike_kenneally_unsplash

"בין שתיים לשלוש כוסות קפה ביום זה בריא – בלי סוכר כמובן"

20 אוקטובר, 2021

 

 

קרא עוד

אז האם המדינה תחליט שהחסרונות עולים על היתרונות ותטיל מס על קפה כדי שאנשים יצרכו אותו פחות? במשרד הבריאות התייחסו לכך, ועל פי פרסום ב"מקור ראשון" (ראה למטה), טענו כי "הוחלט למסות משקאות שאין להם כל תרומה תזונתית ובריאותית, ולפיכך הוחלט למסות שתייה מתוקה, שתייה ממותקת בתחליפי סוכר, ומיצי פירות שבהם הסוכר מוגדר כסוכר מוסף מבחינת השפעתו הבריאותית. לא נידון מיסוי על משקאות קפה למיניהם, המכילים גם חלב ותחליפיו שיכולים להיות בעלי ערך תזונתי חיובי".

 

ועדיין, יש כאלה שחוששים כי המדינה תחליט להטיל "מס נזק לבריאות" על משקאות ממותקים. ייתכן שקפה ממכר, אבל האם הוא באמת לא בריא? "לקפה יש תכונות בריאותיות שאין במשקאות ממותקים", גונן על המשקה פרופ' אליוט בארי מהפקולטה לרפואה ומבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית בירושלים, בראיון ל"מקור ראשון". "הקפה מעורר אנשים, ומסייע במאבק במחלות קשות כמו אלצהיימר. הקפה יכול לגרום לשיפור בפעילות הגופנית וגם להועיל בזירוז חומרים. טקסי שתיית הקפה הם גם עניין חברתי, שמשפר מצב רוח. באיטליה תגלה שזה המשקה החברתי, ויש כללים מתי שותים אותו ומתי לא. אם תבקש קפוצ'ינו בארוחת צהריים, יבינו שאתה זר שמגיע מישראל".

כל סוגי הקפה בריאים?
"אני מתייחס לקפאין: אומרים שהכמות הטובה לשתייה היא בין 200 ל-400 מיליגרם קפה ביום. נשים בהיריון צריכות להפחית ל-200 מ"ג. אז בדרך כלל, בין שתיים לשלוש כוסות ביום זה בריא – בלי סוכר כמובן. הקפה בוודאי הרבה פחות מזיק מאלכוהול וממשקאות ממותקים. אין סיבה להטיל עליו מס".

ובכל זאת, פרופ' אליוט מזהיר כי "יש אנשים שיכולים לפרק קפאין מהר ויש כאלה שמפרקים אותו לאט, ולכן יש מי שאומרים שלא טוב לשתות קפה". 

לפרסום במקור ראשון: https://www.makorrishon.co.il/magazine/dyukan/410079/

מחקר שנערך לאחרונה על סגולותיו של הקפה, באוניברסיטה העברית:

 https://new.huji.ac.il/news/%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%9D-%D7%9B%D7%9C-%D7%A7...

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, סגל
קורס חדש בעברית! ״תכנות מונחה עצמים: מתכנית לתכנה״

קורס חדש בעברית! ״תכנות מונחה עצמים: מתכנית לתכנה״

19 אוקטובר, 2021

הקורס פותח במשך מספר שנים על ידי צוות של 20 איש, וכעת עלה לפלטפורמת קמפוסIL. הקורס התחיל להילמד בסמסטר הנוכחי, בתור קורס חובה בבית הספר למדעי המחשב.  עם זאת, הוא בנוי כקורס לקהל הרחב, וזמין לכולם בחינם, כמו גם לשימושם האקדמי של מוסדות אחרים.

 

הקורס פתוח בעברית ובאנגלית.

ראה גם: סגל, סטודנטים
tel aviv. by Magnus S, unsplash

בהובלת פרופ נעם שובל: הוקם המרכז לחדשנות עירונית

17 אוקטובר, 2021

קרא עוד
לעיר חכמה יש את היכולת לרתום טכנולוגיות מידע ותקשורת לשיפור בניית הקהילה, הניידות, השירותים הציבוריים, הבריאות והסביבה. יישומי חדשנות עירונית נעים בין ניטור איכות אוויר וכלה בבקרת תאורת רחוב או ניהול תנועה. התשתית הטכנולוגית אינה נראית לצרכני העיר, אך באופן טבעי יש לה השלכות הן על התפתחות העיר והן על התנהגויותינו כיחידים. בחזית היישום הטכנולוגי לערים חכמות נמצאת האוניברסיטה העברית, המנצלת את המומחיות הרב-תחומית שלה כדי להתמודד עם האתגר של חידוש הערים המודרניות. בשל כך, הוחלט להקים לאחרונה את המרכז לחדשנות עירונית בימים אלה באוניברסיטה, מרכז שיפעל בראשות פרופ' נעם שובל מהמחלקה לגאוגרפיה.

המרכז מוגדר כמרכז פקולטאי ומטרת העל שלו היא לנסות לענות על שאלות גדולות בנושאים עירוניים תוך שימוש בעיבוד נתונים ויכולות טכנולוגיות מתקדמות, ויצירת שיתופי פעולה עם המגזר הציבורי והפרטי. בהקמת המרכז וקידום המחקר והפיתוח לוקחים וייקחו חלק חוקרים וחוקרות בעלי שם המתמחים במחקר בסוגיות תחבורה, אקלים, מדיניות ציבורית, ביטחון במרחב הציבורי, תיירות ועוד. 

"בעבודת המרכז משולבים מחקר מדעי וידע טכנולוגי מתקדם", הסביר השבוע פרופ' שובל. "המחקר האקדמי תומך ונתמך ביכולות טכנולוגיות ומאגרי מידע שנמצאים מחוץ לאוניברסיטה, באמצעות שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיות, משרדי ממשלה ורשויות מקומיות. המטרה היא פיתוח מוצרים עירוניים חדשים, כלים ישומיים לטובת הקהילה, לצד ליווי והובלה של תהליכי חדשנות עירונית. כל זאת, מתוך תפישת המהות של 'ערים חכמות' לצד אידיאולוגיה של השתלבות האקדמיה אל הקהילה בה היא ממוקמת. בכך, המרכז יאפשר הבנה טובה יותר של העיר החדשנית, עיר העתיד, המבוססת על ידע ופרדיגמות מחקריות הקיימות באוניברסיטה".

המרכז פועל כיום באחת הסביבות העירוניות המרתקות והמאתגרות - העיר ירושלים - המשמשת כמעבדה ייחודית למחקר, הוראה והתנסות. אחד המחקרים הבולטים המקודמים כיום במרכז בהקשר לעיר הוא של ד"ר רותם בר-אור מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה, בשיתוף פעולה עם החברות Kanarit ו-EnviroManager. מטרת המחקר היא יצירת תמונת מיקרו-אקלים עירוני מלאה, זאת לאור העבודה שהאקלים העירוני כמעט אינו נמדד בעיר (בה פועלות רק שתי תחנות מדידה מטאורולוגיות). כך, לדוגמה, לא ניתן להעריך כיום במדויק את עומסי החום בתוכה, לנטר את יצירת איי החום העירוניים, וקשה לשלב שיקולים תכנוניים במיתון האקלים העירוני ובהתמודדות עם שינויי האקלים הצפויים. כמו כן, תושבי העיר לא יכולים להעריך את מידת החשיפה שלהם לתנאים אקלימיים וסביבתיים שונים אשר יכולים להשפיע על בריאותם באזורים שונים של העיר.

באמצעות חיישנים לאיסוף מדדים סביבתיים (טמפרטורה, לחות יחסית, רעש, זיהום אוויר ועוד), שיותקנו על ציי כלי רכב בפרישה עירונית רחבה, בזמן אמת ולאורך כל שעות היום, מקווה ד"ר בר-אור כי המערכת תוכל לספק נתוני עתק (big data) שיאפשרו קבלת תמונה רחבה ואמינה של המצב הסביבתי ברחבי העיר. באמצעות נתונים אלה, ניתן יהיה לייצר מפת אקלים עירוני ברזולוציה גבוהה הן בזמן והן במרחב; לאתר איי חום עירוניים; לבחון קשרים בין עומסי תנועה ופרמטרים סביבתיים; לבחון קשרים סוציו-אקונומיים ופרמטרים סביבתיים ועוד.

"יש לציין בהקשר זה כי השנה תפתח תוכנית לימוד בינלאומית חדשה לתואר שני בערים חכמות באוניברסיטה העברית, ביוזמת המחלקה לגאוגרפיה ובשיתוף עם המרכז לחדשנות עירונית", מסכם פרופ' שובל.

 פרסומים בתקשורת: ynet,

קראו פחות
פרסום בעיתון מעריב

שנת הלימודים תשפ"ב תיפתח בשינויים!

12 אוקטובר, 2021

קרא עוד

קידום אקדמי גם לפי איכות ההוראה, הסוף לעומס בקורסי "מבוא", הפחתה דרסטית במבחנים "אמריקאים" ושיטה חדשה לחישוב נ"זים

רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה: "שינוי התרבות הארגונית שלנו בכל הקשור להוראה הוא בנפשנו"

 

הנהלת האוניברסיטה העברית העבירה לאחרונה החלטה על ביצוע שורת צעדים שנועדו לקדם את איכות ההוראה האקדמית, לחזק את הקשר בין המרצים והמרצות לסטודנטים והסטודנטיות, ולעודד אנשי סגל אקדמי לשים דגש גם על המחקר וההוראה בצורה שווה. בתיאום עם הדיקנים וראשי החוגים והמחלקות, החליטה ההנהלה לבחון שיטה חדשה למדידת נקודות הזכות בקורסים מסוימים לפי "עומס למידה" ולא לפי מספר השיעורים בכיתה, לצמצם דרסטית קורסים בהשתתפות של מעל 150 סטודנטים בכיתה (כמו בקורסי מבואות), ולהפחית את השימוש במבחנים רבי-ברירה (מבחנים "אמריקאים") שנערכים בחלקם בשל נוחות מינהלית של הבדיקה. בכל מקרה לא מדובר בהחלטות גורפות והשינויים יבוצעו עם הזמן.

השינוי המשמעותי ביותר שהחליטה הנהלת האוניברסיטה לבצע הוא שכעת לשביעות הרצון מהוראה יהיה משקל מכריע בהחלטות על קבלה לסגל במוסד, ובעיקר על קבלת קביעות וקידום. לסקר שביעות רצון מההוראה, לפיכך, תהיה משמעות רבה יותר להמשך העתיד האקדמי של כל אחד מחברי הסגל האוניברסיטאי מעתה והלאה. כדי לסייע לחברי סגל חדשים שהחלו ללמד בשנים האחרונות, נקבע כי המרצים והמרצות יונחו בהכנת ביוגרפית הוראה (לצד הביוגרפיה המדעית) כחלק מתיק הקידום התעסוקתי שלהם.

זאת ועוד, כדי לחזק את הקשר בין הסטודנטים למרצים, נקבע עוד כי תורחב ההשתתפות של חברי הסגל בתוכנית ההנחיה האישית של סטודנטים, בדומה לאוניברסיטאות מובילות בארה"ב בהן מופעלת תכנית שכזאת, בה כל סטודנט לתואר ראשון זוכה להנחיה של חבר סגל בכל מהלך התואר, ועל הסטודנט והמנחה להיפגש לפחות אחת לסמסטר. הנהלת האוניברסיטה מעוניינת להעביר מסר חד וברור לגבי חשיבות ההשקעה בהוראה וחיזוק הקשר בין המרצים לסטודנטים, ולא רק בפרסום מחקרים בכתבי עת מובילים.

רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה, הבהיר השבוע כי "הסברה שהשקעה בהוראה איכותית באה על חשבון המחקר היא שגויה, וכמוה הסברה שיש מי שאינם מתייחסים להוראה ברצינות לאור מעמדה של הערכת איכות ההוראה בהחלטות בדבר קביעות וקידום. הוראה איכותית היא קריטית לשם שיפור המחקר, היא הבסיס להצלחה במחקר. הוראה איכותית היא דרך מצוינת להגדיל את הסיכוי שסטודנטים יבחרו להמשיך ללמוד לתארים מתקדמים בהנחיית חבר הסגל, ולתרום בכך ישירות לקידום מחקרו של חבר הסגל".

עוד טען כי "הסטודנטים מצפים מאיתנו להוראה ברמה גבוהה, לדרישות תובעניות שיאתגרו אותם ויספקו אותם אינטלקטואלית. הם מצפים לבחינות הוגנות, שאינן בוחנות יכולת לאתר מסיחי-דעת ולהתגבר על ניסוחים מתחכמים או יכולות שינון בלבד. הסטודנטים מצפים לתיאום בין הקורסים, לכך שלא תהיה חפיפה בין קורסים שונים ולא יהיו טעויות בהנחות לגבי המיומנויות שכבר נרכשו בקורסים קודמים. הסטודנטים מצפים להכיר אותנו ושנכיר אותם, הם מצפים להנחיה אישית על-ידי חברי הסגל. הם מצפים שראשי היחידות האקדמיות ינהלו את ההוראה, ויכירו בכך שתפקידם הוא להבטיח הוראה איכותית, באמצעות קיום סדנאות הוראה יחידתיות, משוב עמיתים מעמיק, שיחות חתך עם סטודנטים וצעדים רבים נוספים. שינוי התרבות הארגונית שלנו בכל הקשור להוראה הוא בנפשנו".

פרסומים בתקשורת - מעריב:

קראו פחות
tel aviv. by alon sin moshe, hebrew university

דעה: המרדף המתמשך אחרי קרקעות עלול להסתיים בבכי

12 אוקטובר, 2021

קרא עוד
היימשך המרדף אחרי קרקעות ולאן הולכים מחירי הדירות? שאלה אקטואלית זאת חוזרת ועולה באחרונה הן על ידי היזמים והבונים והן על ידי מכלול רוכשי הדירות (זוגות צעירים, משפרי דיור ומשקיעים). כדי לענות על השאלה עלינו להבין תחילה את הקשר בין מחירי הקרקעות, שעולים בשנתיים האחרונות בחדות, למחירי הדירות.

המוצר הסופי הנמכר לציבור צרכני המגורים הוא, כמובן, דירות וקרקע היא חומר גלם מרכזי בעלות הקמת הדירות. בישראל למעלה מ- 90% מהקרקעות נמצאות בבעלות המדינה. שיעור הבעלות של המדינה אינו אחיד. באזורי הפריפריה שעור בעלות המדינה מתקרב ל- 100% ובאזורים המכונים אזורי הביקוש, קרי מחוזות תל אביב והמרכז, שעור הבעלות עומד על כ- 80% - 85%. ניהול קרקעות המדינה מבוצע על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שתפקידה העיקרי הוא לספק קרקע מתוכננת לבנייה. פירוש הדבר הוא שעל רמ"י להפוך קרקע גולמית לקרקע מתוכננת, שאותה ניתן למכור ליזמים שיבנו עליה דירות.

ניהול כלכלי נכון, דהיינו, כזה שתואם את האינטרסים הכלכליים של המדינה, היה צריך להוביל את רמ"י, לייצר מלאי, רצוי גדול, של קרקע מתוכננת, שיאפשר ליזמים להתאים בזמן את היקף הפעילות שלהם לביקושים השוטפים לדירות.

בשלב הזה של הפיכת קרקע גולמית לקרקע מתוכננת, ברת שיווק, טמון עיקר הכשל של רמ"י שלא הצליחה עד כה ליצר מלאי כזה. העדר המלאי מתבטא בין היתר בתנודות חריפות של מחירי הקרקעות. התנודות הללו מתבטאות בהגשת הצעות מחיר במכרזי רמ"י, שמנותקות לעיתים משווי כלכלי, הנובע ממחירי הדירות הנוכחיים, ומשקפות ציפיות לעלייה משמעותית של מחירי הדירות בשנים הקרובות. אולם  בהתנהלות כזאת שמתבססת על הציפיות הללו טמון גם סיכון משמעותי, כפי שיוסבר ויודגם בהמשך.

הגישה הנכונה כלכלית להערכת שווי קרקע, שהיא הבסיס להגשת הצעה במכרז על קרקע, היא גישת החילוץ, שמתבססת על חילוץ שווי הקרקע כ"שארית" (Residual Value) של תחזית המכירות של תמהיל השימושים הסחיר האופטימלי של הקרקע, קרי, דירות, שטחים מבונים מניבים אחרים, בניכוי כלל עלויות ההקמה והרווח היזמי.

שימוש בגישת החילוץ מחייב ניתוח מפורט של הסביבה העסקית גיבוש תמהיל שימושים אופטימלי, הגדרת מסלול מכירות אופטימלי (של מוצרי הנדל"ן) על ציר הזמן, הפחתה מותאמת של עלויות הבנייה והרווח היזמי והיוון תזרים השארית המשקף את שווי הקרקע.

מכאן נובע, שמבחינת היזמים לכיוון ההשתנות החזוי של מחירי הדירות השפעה מכרעת על המחירים המוצעים על ידם, הן במכרזי הקרקעות  של רמ"י והן ברכישת קרקע פרטית.

כדי להדגים את הקשר הגורדי שבין מחירי הדירות למחירים המוצעים על ידי היזמים במכרזי קרקע והסיכון הטמון בהם, להלן דוגמא לחילוץ מחיר קרקע ממחיר מכירה של דירה.

נתוני יסוד:

א.   מחיר מכירה נוכחי של הדירה, כולל מע"מ 17% (אלפי ₪) - 2,340.

ב.   רווח יזמי מתוכנן - 15% ממחיר המכירה נטו.

ג.   שטח דירה - 120 מ"ר.

ד.   עלות בנייה ישירה - 5,000 ₪ למ"ר.

ה.   תוספת בגין שטחי שירות - 20%.

ו.   עלויות עקיפות (אגרות, תכנון, ניהול, שיווק בצ"מ) - 2,000 ₪ למ"ר.

מנתוני היסוד נובע:

א.   סה"כ עלויות הקמה למ"ר - 8,000 ₪.

ב.   סה"כ עלות הקמה לדירה - 960,000 ₪.

ג.   רווח יזמי - 300,000 ₪ לדירה.

חישוב שווי קרקע מחולץ:

 מחיר מכירה נטו  - 2,000,000

-  רווח יזמי - 300,000

-  עלויות הקמה  - 960,000   

שווי קרקע מחולץ -   740,000

שווי קרקע מחולץ זה מותאם כמובן למחיר המכירה הנוכחי ואותו יכול היזם להציע במכרז.

הסיכון טמון בפער הזמן בין רכישת הקרקע למכירה הדירות.

בהנחה שפרק הזמן הצפוי בין רכישת הקרקע להוצאת היתרי בנייה הוא כ- 3 שנים ושהמחירים יעלו במהלך 3 השנים הללו במצטבר ב- 20%.

תחשיב שווי הקרקע יהיה כדלקמן:

מחיר מכירה נטו - 2,400,000

-  רווח יזמי  - 360,000

-  עלויות הקמה -  960,000

שווי קרקע מחולץ - 1,080,000

אם המחירים, ישארו ברמתם הנוכחית (בניגוד לציפיות היזמים) יתקבל התחשיב הבא:

מחיר מכירה נטו - 2,000,000

-  עלויות הקמה - 960,000   

-  תשלום עבור הקרקע - 1,080,000

רווח יזמי  - 40,000-

כלומר, ליזם יהיה רווח יזמי שלילי, שפירושו שחיקת ההון העצמי שהושקע במיזם.

אם המחירים ירדו ב- 10% (וכבר היו דברים מעולם) יתקבל התחשיב הבא:

מחיר מכירה נטו - 1,800,000

-  עלויות הקמה - 960,000   

-  תשלום עבור הקרקע - 1,080,000

רווח יזמי - 240,000-

כלומר, היזם יפסיד בפרויקט זה כ- 240,000 ₪ לדירה.

בהנחה שהיזם מימן כ- 25% מהמיזם בהון עצמי, הון זה ישחק ויעלם.

ציפיות לעליית מחירי הדירות ב- 20% הובילו אפוא לתוספת של 46% לשווי הקרקע המחולץ, לעומת התחשיב המקורי.

ניתוח מכרזי קרקע של רמ"י, במרחב תל אביב-יפו, פתח תקווה, רמת השרון, מודיעין-מכבים-רעות, רמלה ובאר יעקב, שנסגרו בשנים 2015 – 2016, טרום התוכנית "מחיר למשתכן", מעלה שהפער הממוצע בין מחיר השומה (מחושב על יד השמאי הממשלתי) למחיר ההצעה הזוכה עמד על כ- 18%. הפער בין ממוצע ההצעות למחיר השומה היה אפס. בהנחה שמחיר השומה נקבע על פי מחירי הדירות בעת קביעת השומה, משמעות הנתונים הללו היא שבממוצע ציפיות היזמים היו ליציבות במחירי הדירות. לעומת זאת ההצעות הזוכות שיקפו ציפייה לעלייה מצטברת של 8% במחירי הדירות במשך 3 – 4 שנים (פרק הזמן הצפוי כאמור בין זכייה במכרז קרקע מתוכננת להוצאת היתרי בנייה).

ניתוח מכרזי קרקע של רמ"י במרחב תל אביב-יפו, מודיעין-מכבים-רעות, רמת השרון, באר יעקב ואור יהודה, שנסגרו בשנים 2020 ו- 2021, לאחר סיום התכנית "מחיר למשתכן" (בתקופה זאת נמשך שיווק קרקעות במסגרת התכנית "מחיר למשתכן", אולם בהיקף נמוך יותר וכן הוגדל נתח השיווק של קרקע לשוק החופשי), מעלה ,שהפער הממוצע בין מחיר השומה למחיר ההצעה הזוכה עמד על כ- 69%. הפער בין ממוצע ההצעות למחיר השומה היה 54%.

משמעות הנתונים הללו היא שבשנים 2015 – 2016 שיקף ממוצע ההצעות של יזמים ציפיות ליציבות של מחירי הדירות. ההצעות הזוכות שיקפו ציפיות לעליות מחירים של כ- 1.5% - 2.5% לשנה, זאת בדומה לעליית הערך הממוצעת של דירות בישראל, בטווח הארוך, שעמדה בממוצע על כ- 2% - 3%. בשנת 2021 משקפות ההצעות הזוכות במכרזים ציפיות לעליית מחירי הדירות בשיעור מצטבר של כ- 30% במהלך 3 – 4 השנים הקרובות, דהיינו, עלייה שנתית ממוצעת של כ- 6% - 7%.

ממוצע ההצעות משקף ציפיות לעליית מחירי הדירות בשיעור מצטבר של כ- 24%, דהיינו, עלייה שנתית ממוצעת של כ – 5% - 5.5%, דהיינו, התייקרות שנתית גבוהה בהרבה מהממוצע ארוך הטווח.

על רקע נתוני היסוד שהוצגו והמשמעות הכלכלית שלהם, מתחדד באחרונה הוויכוח בין כלכלנים באשר לשאלה אם העלייה המתמשכת בשווי הנכסים, במכלול השווקים (שוק ההון, נדל"ן, נכסים אלטרנטיביים אחרים), משקפת בועת נכסים עצומת מימדים שסופה לפקוע ולהביא לקריסת מחירים משמעותית. הדוגמא המספרית שהוצגה לעיל וכן נתוני המכרזים באזורי הביקוש ממחישים את גודל הסיכון ליזמים, שכן אם אכן תתחולל קריסה כזאת במהלך השנה – שנתיים הקרובות והציפיות לעלייה משמעותית של מחירי הדירות לא תתממשנה, צפויה הזכייה של זוכי המכרזים להסתיים בבכי.

המאמר נכתב על ידי ד"ר יאיר דוכין, ראש תוכנית ה- MBA בהתמחות מימון נדל"ן, בית ספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית.
 

פרסום בתקשורת: גלובס,

קראו פחות
מברכים את פרופ' ג'ושוע אנגריסט, על זכייתו בפרס נובל לכלכלה

מברכים את פרופ' ג'ושוע אנגריסט, על זכייתו בפרס נובל לכלכלה

11 אוקטובר, 2021

קרא עוד
האוניברסיטה העברית מברכת את פרופ' ג'ושוע אנגריסט, לשעבר חבר סגל במחלקה לכלכלה, על זכייתו בפרס נובל לכלכלה.

פרופ' אנגריסט היה סטודנט לתואר שני וחבר סגל, לימד באוניברסיטה העברית במהלך שנות ה-90 ואף מבקר בה כחוקר אורח לאורך שנים. הוא זכה בפרס יחד עם פרופ' גוידו אמבנס על תרומתם המתודולוגית לניתוח הקשרים הסיבתיים ויחד עם פרופ' דיויד קאר.

אנו מברכים את את פרופ' אינגריסט על זכייתו בפרס הנובל לכלכלה לשנת 2021. אינגריסט למד חלק מהתואר השני שלו באוניברסיטה העברית במהלך שנות ה-80 ובשנות ה-90 היה חבר סגל במחלקה לכלכלה. בשנת 2004 חזר לאוניברסיטה העברית כעמית מחקר למשך שנה.

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, בירך את פרופ' אינגריסט: "אנחנו מברכים את פרופ' אינגריסט בזכייתו בפרס היוקרתי ביותר בעולם המדע בתחום הכלכלה. במשך מספר שנים היה חבר סגל במחלקה לכלכלה. גם זכיה זאת היא עדות להיותנו אוניברסיטה מובילה אקדמית בארץ ובעולם. זהו כבוד לאוניברסיטה העברית בפרט, לאקדמיה הישראלית בכלל וזכות גדולה לסטודנטים שזכו ללמוד אצלו"

פרופ' ויקטור לביא, קולגה של פרופ' אינגריסט מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית וחבר אישי קרוב, בירך גם הוא: "ג'ושוע אינגריסט הוא ידיד נאמן למדינת ישראל ולאוניברסיטה העברית. הוא משקיע חלק נכבד מזמנו למחקר בנושאים הנוגעים לחינוך וכלכלה בישראל. ג'וש הוא שותף אישי שלי למחקר כבר עשרות שנים וחבר אישי קרוב. אני מאוד שמח בשבילו וגאה בו על ההישג המדהים".

קראו פחות
ראה גם: מחקר, סגל
סגר

יכול להיות שהסגרים היו לשווא? מאמר דעה של פרופ' אורי חפץ מהמחלקה לכלכלה שפורסם במגזין G של גלובס

5 דצמבר, 2021

עם איום האומיקרון, נדמה ששאלת הסגר שוב מרחפת. אך הצניעות המדעית מחייבת להודות: אחרי קרוב לשנתיים של מאמץ מחקרי חסר תקדים, עדיין לא ידוע מספיק על המדיניות הדרמטית ביותר שננקטה במגפה • זה קורה גם כי אנחנו נמנעים מלהשתמש במידע הכי מועיל: האנושות עצמה • כשמדובר בחיסונים מובן מאליו שיש צורך בקבוצת ביקורת - אז איך זה שמחוץ לגבולות הרפואה אנחנו כל כך מפחדים מניסויים בבני אדם?

Charanjeet Dhiman, unsplash

20 שנה למותו של ג'ורג' האריסון: איך דווקא "החיפושית" הצנועה ביותר שינתה את פני הרוק?

29 נובמבר, 2021

קרא עוד
מבין שלושת החיפושיות היוצרות, תשׂואתו של ג'ורג' הריסון באומר ובצליל הייתה לכאורה הצנועה ביותר. לנון ומקרטני הקפידו לגונן על הדומיננטיות שלהם ברפרטואר הביטלאי ולא הרבו לפָנות לג'ורג' דריסת רגל יצירתית. אולי דווקא מפאת הסינון הקפדני שכפתה עליו עריצותם של חבריו, כל שיר הריסוני שמצא מקומו באלבומי הביטלס הטביע את רישומו האיכותי והמקורי. הספקטרום הסגנוני של הריסון היה ומגוון להפליא. תרומתו לרפרטואר מזוהה במיוחד עם שיריו ההודיים החלוציים שסללו את הדרך למה שנודע אחר כך כ'מוזיקת עולם'. עם זאת, הוא מיעט להכניס אלמנטים הודיים מובהקים לשיריו ה"מערביים", אף שכמה מהם ניחנים במעין אמורפיות מלודית שנודפת ממנה ארומה מזרחית מסוימת.

שיריו משקפים את האקלקטיות הסגנונית הביטלאית הרב-סוּגתית אך עם קווים עצמאיים בולטים משלו שאינם נופלים בייחודיותם מאלו של שני חבריו ה"בכירים". אחדים מהם נרגנים, מרירים ואפילו יבבניים, המשקפים אולי את תסכולו כחיפושית מדרג ב'. כמה משיריו משקפים מקורות השפעה ייחודיים לו (כמו If I Needed Someone שקיבל השראתו מלהקת ה-Byrds). הוא עשוי להיות לירי ואווירתי (כמו Something או Here Comes The Sun) אך גם רוקיסטי ואסרטיבי (כמו Savoy Truffle). אפשר להצביע על ניגוד מובנה בין הריפים העוצמתיים והמעברים הסולניים האסרטיביים שהפיק מהגיטרה שלו לבין קולו העצל שמסגיר כביכול נרפות מסוימת, שעולה בקנה אחד עם קווים מלודיים בשיריו הניחנים באיפוק וריחוק. ניגוד פרדוקסאלי אחר אפשר למצוא בין תשוקתו לאמץ השפעות הודיות באורח אותנטי ככל האפשר, אך לסגל אותן לממדי שיר פופולרי מערבי של אמצע הסיקסטיז, וזאת מבלי להיכשל בקלישאות אוריינטליסטיות.

דוגמה מושלמת לשילוב הפרדוקסאלי של זמן מוזיקלי מזרחי המתפתח לאטו, עם זמן מוזיקלי מערבי קצר-רוח, אפשר למצוא Love You Too - שירו ההודי הראשון מתוך האלבום "ריבולבר". הריסון רותם את הדיכוטומיה שבין הזמן הנזיל לבין הזמן הפועם, המובנה במוזיקה ההודית עצמה, כדי להשמיע בתמלילו כמה השגות נוקבות באשר למרוץ העכברים המערבי נגד מחוגי השעון וסכנת ההחמצה שהוא נושא עמו. היחס בין המבוא לבין גופו של השיר מגלם אפוא את היחס שבין השעון שמחוגיו ניטלו ממנו לבין השעון המתקתֵק. אלא שתהליכים מוזיקליים שבמוזיקה הודית אותנטית מתרחשים על פני עשרות דקות נדחסים כאן למיטת-סדום מערבית בת שלוש דקות. למבוא המדיטטיבי המגשש (המכוּנה אָלָפּ), העשיר בקישוטים (המכונים 'גַ'מָקָה') מוקצות שניות ספורות לפני שמתרחש המעבר מ"טמפו רובטו" (ממצב של טשטוש ריתמי) ל"טמפו ג'וסטו" (לטמפו קצוב וערני), מעבר המתבצע באמצעות תופי הטָבּלַה ו'דְרוֹן פועם' (פעמות קצובות על צליל אחד), והשיר הקצבי (המכונה 'גָט') יוצא לדרך.

המעב ר האינסטרומנטלי המאולתר, דומה במִשכו למעבר בלוזי שמשתרע על פני מחזור אחד בן 12 תיבות. השיר כולו נראה כמעין פשרה בין ביטוי הודי אותנטי לבין אילוצי הזמן המקובלים בתקליט של מוזיקה פופולרית, אלא שדווקא קוצר היריעה הבלתי אותנטי הנדרש תואם להפליא את מילות השיר – "...Each day just go so fast / I turn around it's past etc…."

בשירו ההודי הבא, Within You Without You משנת 1967, כבר זכה הריסון להקצאת זמן רחבה יותר – כחמש דקות הודיות בתוך המועדון (הבריטי כל-כך) של הלבבות הבודדים (סרג'נט פפר). זה עדיין רחוק מלהיות משך זמן הודי קלאסי, אך יש בו כדי לפרוץ את המסגרת המקובלת של שיר פופ ממוצע, ומהרגע שזו נפרצה לא ניתן להחזיר עוד את הגלגל אחורה ונפתח פתח ליצירות רוק ארכניות להחריד. הריסון לקח אפוא חלק בלתי מבוטל בהתפתחויות ששינו את פני הרוק לקראת שלהי הסיקסטיז.

הכותב הוא פרופ' נפתלי וגנר, מרצה וחוקר בחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
למאמר בערוץ 7

קראו פחות
בעקבות שחרורה של סיגלית חיימוביץ'- ד''ר רונן זיו על שחרור מוקדם של אסירים

בעקבות שחרורה של סיגלית חיימוביץ'- ד''ר רונן זיו על שחרור מוקדם של אסירים

15 נובמבר, 2021
קרא עוד

שחרורה המוקדם של סיגלית חיימוביץ', מי שהייתה שותפה לרצח אסף שטריימן ז''ל, העלה רגשות שליליים רבים. ד''ר רונן זין, מהמכון לקרימינולוגיה, מסביר בטור מיוחד על ההליך המשפטי של שחרור מוקדם ומה החשיבות החברתית שלו.

החלטת השחרור המוקדם של סיגלית חיימוביץ' ממאסר מעוררת רגשות שליליים בקרב רבים. נראה שקיימת תחושת אי-צדק נוכח ההליך המשפטי וחשש מהסיכון הנשקף מצד מי שהייתה שותפה לרצח של הנער אסף שטיירמן ״ללא מניע, ללא זיק של הגיון, ללא רגש של חמלה או היסוס של חרטה״, כדברי ביהמ"ש שגזר את דינה לעשרים וארבע שנות מאסר. אם כך, מדוע להורות על שחרור לאחר עשרים ואחת שנים בלבד כשאכזריות מעשה הרצח מצדיקה עונש מאסר אפילו ארוך יותר, ולחשוף את הציבור למסוכנות הנובעת ממי שפגעה בערך קדושת החיים ללא סיבה ברורה?

ראשית, ההחלטה לשחרר את סיגלית משקפת הכרה במציאות החיים האנושית. מערכת המשפט הישראלית אימצה תפיסה כי מידת האשם הפלילי של מתבגרים פחותה מזו של בגירים. התפיסה מתבססת על ניסיון מקצועי שנצבר בהתמודדות עם מתבגרים ועל מחקרים שבחנו התפתחות נוירולוגית לאורך החיים. לחלק מהמתבגרים חסרה היכולת הקוגניטיבית הדרושה לקבלת החלטות רציונליות ולהתנהגות אחראית. אישיותם עדיין לא מגובשת והם רגישים להשפעות שליליות ולחצים חיצוניים, בעיקר מצד חבריהם. התגובה הישראלית למתבגרים שהורשעו ברצח אינה פוטרת אותם מעונש מאסר ארוך וכואב, אך היא מניחה שתהליך התבגרות טבעי ותהליכי שיקום צפויים להשפיע לטובה על התנהגותם ולכן אינה מטילה עליהם עונש לא קצוב ולא מונעת מהם לבקש שחרור מותנה טרם ריצוי מאסר מלא, שהינו מפוקח ומלווה לאור שינוי חיובי שחל בבגרותם.

שנית, ההחלטה משקפת הכרה בחשיבות התמיכה באסירים המשתחררים לאחר מאסר ממושך. מחקרים מראים שלמאסר ממושך השלכות שליליות על מצבו הפסיכולוגי של האסיר. מעבר להכרה בהתמודדות האסירים עם משברים אישיים לאורך שנות מאסר ארוכות, בעשורים האחרונים התבססה הבנה ברורה שתמיכה בתהליך היציאה של אסיר מבית הסוהר הופכת את הסביבה החברתית למקום בטוח יותר. המציאות מגלה שכמעט כל האסירים עתידים להשתחרר בשלב מסוים ושתמיכה והכוונה מקצועית בהתמודדות עם אתגרי חיים מורכבים בדרך לא עבריינית מעלה את הסיכוי להשאירם מחוץ לעולם הפשע. אכן, הליך שחרור מוקדם ממאסר אינו משקף רק הטבה המתגמלת אסירים שעברו תהליך אישי משמעותי בתקופת מאסרם אלא מהווה גם מסגרת מקצועית המאפשרת לחברה להמשיך ולפקח על תהליך השחרור והשיקום ולנטרל את הבעיות שהובילו אותם לעבור על החוק. 

לבסוף, ההחלטה משקפת אמון ביכולות המקצועיות של שירותי התקון הישראליים. מחקרים קרימינולוגיים שבחנו מסלולי חיים עבריינים מצאו ש מעורבות עבריינית דועכת ככל שהאדם מתבגר. בנוסף, נתונים ישראליים מראים שהסיכון שאסיר השפוט למאסר של עשור ומעלה יחזור לכלא קטן פי שבע בהשוואה לכלל האסירים. במצב זה, התרשמות גורמי הטיפול והשיקום המלווים את האסיר במשך תקופה ארוכה מאפשרת לגשר על היעדר ידע מדעי באשר לסיכון הנשקף מאסירים השפוטים בגין ביצוע רצח בגיל ההתבגרות.

בדומה לנסיבות שחרורה של סיגלית, ניתן להסיק סיכון מזערי במצב שבו המטפלים והגורמים המקצועיים מתרשמים שאסירים עברו דרך שיקומית ארוכה ומשמעותית שבה חוו תהליך שינוי זהות עצמית עמוק, קיבלו אחריות על מעשיהם, הביעו חרטה על הפגיעה, נמנעו מהתנהגות המפרה את כללי המאסר, הוכיחו שניתן לסמוך עליהם במסגרת תעסוקתית ובחופשות, ועתידים להשתלב במסגרת שיקומית שתקדם ותפקח על תהליך היציאה מפשיעה לאחר השחרור. שחרורה המוקדם של סיגלית חיימוביץ אינו מבטל את התחושות הקשות הנלוות להחלטה, אלא מחדד סוגיות ישראליות חשובות העוסקות בענישת קטינים, אתגרים העומדים בפני אסירים משוחררים, ויכולת ארגוני התיקון לשפר הן את מצבם האישי של העבריינים והן את ביטחון הציבור והאמון במערכת המשפט והתיקון.

הכותב הוא ד״ר רונן זיו מהמכון לקרימינולוגיה שבאוניברסיטה העברית ומכון התקון שבאוניברסיטת סינסינטי, וגם עורך דין המייצג אסירים.

הכתבה המלאה

קראו פחות
ראה גם: מאמרי דעה
Garett Mizunaka,unsplash, machine

האנזימים – מכונה תעשייתית משומנת

7 נובמבר, 2021

קרא עוד

האנלוגיה למכוניות אוטונומיות פותחת אפשרויות להמשך מחקר עתידי, בו אנזימים יתוכנתו על ידי מדענים בשיטות של אינטליגנציה מלאכותית

(מאמר דעה)

אנזימים הם עצמים מורכבים ומופלאים, שאחראים על שלל פעולות ותגובות חיוניות בטבע. בתמונה (1A) ניתן לראות אנזים אחד כזה, השייך למשפחת ציטוכרומים בשםP450  אשר אותו חקרתי לאחרונה עם ד''ר קשטרש ד. דוביי, מאוניברסיטת שיב-נדר בהודו. ה-P450 מורכב מסלילים וחתיכות של יחידות חלבון. ליצור מורכב זה יש אורך ורוחב ממוצעים של 6 ננומטר (לשם השוואה- סנטימטר אחד כולל 10 מיליוני ננומטר), כך שמדובר במכונה מיניאטורית המשמשת את גופנו לביצוע צרכים חיוניים כמו שמירה על הריון, יצירת מולקולות חיוניות חדשות, נטרול מולקולות רעילות וייצור של מולקולות ביו-אקטיביות.

בנוסף, למורכבותם, האנזימים מתאפיינים במהירות תגובה ובמנגנוני תגובה מחזוריים, המתחילים בקבלתה של המולקולה (מולקולת הגלם), שנועדה להשתנות על ידי האנזים, שינוי המולקולה לתוצר הסופי (מולקולת היעד) ואז חזרה למצב ההתחלתי של המעגל, עד כניסת מולקולת הגלם הבאה, וחוזר חלילה. תהליך זה נקרא המחזור הקטליטי של האנזים (,תמונה 1B), והוא מתרחש פעמים רבות (עשרות אלפים עד מיליוני פעמים) בשנייה אחת, כאשר בכל פעם נוצרת מולקולת היעד. ככל שמספר המחזורים בשנייה אחת גדול יותר, כך האנזים יעיל יותר. משפחת ה-P450 מצויה בכל עולם החי והצומח, ומהווה מנועי סינתזה כימית של רבות מהמולקולות המרכיבות את העולם הביולוגי סביבנו.

ככלל, מהירות התגובה של אנזימים היא עצומה (אלפי עד מיליוני פעמים בשנייה) ומהירה יותר מזו של זרזים תעשייתיים. האנזים המהיר ביותר, הנקרא ''Catalase'', מגן על התאים מפני נוגדי חמצון על ידי המרת מי חמצן לחמצן והוא מגיע למהירות של 10 מיליון מחזורים בשנייה. דוגמה נוספת נוגעת לאנזימים העוסקים בסינתזת DNA בגוף האדם. אורך גדילי ה-DNA המיוצרים על ידם  תוך שניה אחת שקול למהירות שהיא בערך פי 12 ממהירות הקול. אם נשלב את אורך ה-DNA אשר מיוצר עבור כל אוכלוסיית האדם, נוכל לומר שהאנזימים הללו יצרו בשנייה אחת  DNAהשקול באורכו ל-247 סיבובים של כדור הארץ סביב השמש.

המחזור הקטליטי של האנזים הוא אחד ההיבטים המרתקים ביותר של פעילות אנזימטית, המתפקד באופן אוטונומי - כמעט כמו מכונה בעלת תוכנה פנימית. במעמקי האנזים, ישנה טבעת שטוחה של אטומים הנקראת פורפירין שקושרת יון ברזל, וכך יוצרת קומפלקס ברזל-פורפירין שהוא האתר בו מתרחשת התגובה של האנזים (C1). הברזל נקשר לחלבון מצד אחד של הטבעת ואילו מהצד השני קושר הברזל את מולקולת החמצן, המתפצלת לאחר מכן לשני אטומים על ידי אלקטרונים ופרוטונים המסופקים לאנזים. כך נוצרת המולקולה הפעילה אשר מבצעת את כל התמורות הכימיות שהאנזים צריך לחולל במולקולת הגלם.

שאר האנזים מורכב מסלילים, לולאות וקבוצות של יחידות חלבון, המסייעות לקומפלקס הברזל לבצע את כל אחד משלבי התגובה בתזמון הנכון. החוקרים במחקר הנוכחי השתמשו בשיטה הנקראת סימולציה דינמית מולקולרית (MD), אשר מאתחלת את האנזים בטמפרטורת החדר ועוקבת לאורך זמן אחר תנועות האטומים או קבוצת האטומים. כאשר האנזים קולט מולקולת גלם, הוא יפרק את אחד מקשרי הפחמן-מימן (CH) ויחמצן  אותו (לקשר לCOH ) תוך יצירת מולקולה שהאורגניזם משתמש בה לצרכיו (למשל: יצירת אנרגיה). הדמיית MD מאפשרת לחוקר למפות את כל התנועות החיוניות שהמכונה הקטנה הזו עושה כדי להשלים מחזור, שהוא לכאורה אוטונומי, ממש כאילו תוכנת ביד נעלמה.

ההדמיות מראות ש-P450 היא ננו-מכונה, המחליפה מולקולות עם החוץ, תוך שימוש בתעלות וסכרי מים ומתפקדת באופן אוטומטי ברגע שמולקולת הגלם נכנסת לחלל האנזים. שאר העבודה נעשית על ידי חלבון המספק אלקטרונים, כמה מקבוצות האטומים של האנזים ומולקולות מים המספקות לנו את התזמון הנכון לשינוי המולקולה שנכנסה לאנזים בתחילת המחזור ולייצור של מולקולת היעד (למשל חומצות שומניות שעברו שינוי חיוני לתפקודם באורגניזם).

במהלך המחקר, גילינו תוצאות מרתקות, הקשורות לפתיחה או לסגירה של האנזים לקליטת מולקולות הגלם, סגירות ופתיחות של סכרי מים המשמשים מעבורות לפרוטונים, וערוצים דרכם יוצאים המוצרים המחומצנים ומספקים לאנזים איתות להפעלה של מחזור חדש. ככל שניתחנו יותר את מסלולי ה-MD, כך התברר לנו שהתכונות המדהימות של אנזימים אלה נטועות בכימיה של אינטראקציות חלשות בחללים צפופים. איתות זה מורגש על ידי החלבון המתאם את כל שלבי המחזור ועל ידי סלקטיביות החמצון של האנזים. אורח הפעילות הזה שונה מזרזים תעשייתיים או מלאכותיים שנוצרו במעבדות.

מאחר והאנזימים הללו נוצרים על ידי גנים ספציפיים, ובהנחה שהגן מהווה תכנת הפעלה של האנזים, אנו מניחים שכל התנועות הקריטיות של האנזים (כגון סגירה ופתיחה של סכרי מים) מתוכנתות לתוך האנזים כאינטליגנציה מלאכותית. אינטליגנציה זו מגיבה למהלך הכימי של התגובה הכימית, ומורגשת על ידי האנזים בעזרת השינויים באינטראקציות החלשות שבין האנזים לבין מולקולת הגלם שעוברת שינוי. האנלוגיה למכוניות אוטונומיות היא בשלב זה רעיון בלבד, אך למרות שהוא לא הוכח עדיין, הוא פותח אפשרויות להמשך מחקר עתידי, בו אנזימים יתוכנתו על ידי מדענים בשיטות של אינטליגנציה מלאכותית.

כותב המאמר הוא פרופ' אמריטוס ששון צחייק, מהמכון לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

פרסומים בתקשורת: הידען

קראו פחות
ראה גם: מאמרי דעה
tel aviv. by alon sin moshe, hebrew university

ד"ר יאיר דוכין: תוכנית הדיור הממשלתית – לא למדו דבר ולא שכחו דבר!

4 נובמבר, 2021

רשימת צעדי המדיניות הממשלתית לטיפול במה שמכונה "משבר הדיור בישראל" מזכירה את משפטו המיתולוגי של טאליראן לפני כ-200 שנה "לא למדו דבר ולא שכחו דבר".

ראה גם: מאמרי דעה
ניתוח. מתוך האתר unsplash

דעה: לא רק המתמחים שחוקים - פרופ' עמיחי שטנר מסביר למה הרפואה שלנו כיום מבריקה, אך כושלת

24 אוקטובר, 2021

 

קרא עוד

אם בארצות שונות ורחוקות זו מזו, וכן למעשה בכל ענפי הרפואה, מוצאים עשרות אחוזים מבין הרופאים והרופאות הסובלים מ"שחיקה", כלל הנראה שאין זה רק "עוד" ממצא סטטיסטי יבש. שחיקה פירושה להגיע ליום העבודה בבית החולים או במרפאה בחוסר חשק, להרגיש עייפות מתמשכת ורצון לסיים את היום כמה שיותר מהר. רופא הסובל משחיקה – לא רק איכות החיים שלו (ושל משפחתו) נפגעת, אלא גם מתלווה לזה אובדן היכולת להתייחס לחולה באופן אישי, חוסר סבלנות, שטחיות, "נפנוף" החולה על ידי מתן הפניות, בדיקות או תרופות, ונטייה מוגברת לשגיאות באבחון ובטיפול כמו שהוכח במחקרים קודמים.

מהצד השני, גם החולים לעיתים קרובות אינם מרוצים. מי מאתנו לא שמע את התיאור של הביקור אצל הרופא השקוע כולו במחשב ובקושי מעיף מבט בחולה או קם מהכיסא? היבט זה פורסם גם במחקרים אשר כיום מכלילים יותר ויותר את נקודת המבט של החולה. איך ייתכן אפוא, שבשנים בהן הרפואה התקדמה לאין שיעור, עם יכולות וויזואליזציה מדהימות של כל פינה בגוף, טיפולים פולשניים הרבה פחות מאשר בעבר שמתבצעים "כהרף עין", תרופות ביולוגיות יעילות שאי אפשר היה אפילו לדמיין אותן לפני שנים, ובנוסף, מאמץ לבסס את ההחלטות על מידע מבוקר ומבוסס – איך ייתכן שדווקא עכשיו נוצר קרע אצל רופאים רבים בעבודתם וביחסיהם ההדדיים עם החולים, קרע שדומה שלא נצפה בעבר ובוודאי לא בממדים כאלה?

נראה שהשינויים המהירים ברפואה הביאו איתם גם כמה יסודות מזיקים אשר למרות כל ההתקדמות, הרופאים עדיין לא הצליחו להתמודד עמם. הנושא מורכב, וכדי ש"לא לשפוך את התינוק יחד עם מי האמבטיה" יש קודם כל להכיר בשפע המרכיבים הטובים, הישגים אשר הם כאן כדי להישאר ואין מי שחולק עליהם. כך, למשל, מעמדו החדש והמשופר של החולה כבעל/ת ידע, דעה ועצמאות להחליט בעזרת הרופאים, או הזמינות בלחיצת כפתור של מידע מפורט על החולה הכולל אשפוזים, תרופות, רגישות יתר, ומהלך של כל בדיקה והשתנותה על פני השנים – אוצר בלום שעוזר מאד בקבלת החלטות. גם הגישה הקלה למאגרי מידע מעודכנים הכוללים למשל הנחיות מקצועיות לטיפול, או מינונים ותופעות לוואי מפורטות של כל תרופה, מהווה זינוק חיובי קדימה, בתנאי שמשתמשים בה כמובן.

אלא שבמקביל הלכו והתפתחו שלוש 'מכשלות' עיקריות אשר נראה שהן אחראיות במידה רבה ל"קרע" השכיח כיום בין הרופא לעבודתו ובינו או בינה – לחולה. הכוונה היא קודם כל לחוסר הזמן של הרופא לעומת הדרישות והמטלות ההולכות ומצטברות; שנית, לאצבע הקלה מאד על ההדק של הפניות לבדיקות ושל רישום תרופות; ולבסוף, המחיר שגובה הופעת המחשב והפיכת יחסי רופא-חולה ליחסי רופא-חולה-מחשב. בעיות אלו כרוכות זו בזו.

ראשית, זמן המפגש במרפאה (אבל גם משך האשפוז שהלך והתקצר עם השנים) קצר מדי. החולים כיום מבוגרים יותר, מורכבים יותר, מטופלים בתרופות רבות יותר, ובדרך כלל התיק הרפואי שלהם מלא וגדוש בתוצאות בדיקות שנעשו בעבר. להתייחסות ראויה לכל אלה נדרש זמן. מה גם שהרופאים היום נדרשים לתת מענה לא רק לבעיה המידית אלא גם ללמד את החולה, להסביר, להמליץ על שיטות יעילות לקידום הבריאות ומניעה כמו אורח חיים בריא, חיסונים, ובדיקות סקירה מסוימות. כל זאת עוד לפני שהזכרנו את השונות האתנית הנפוצה כיום אצלנו ובכל העולם וכרוכה במכשולי שפה והבדלי תרבות אשר דורשים זמן ומאמץ. הפתרון צריך מן הסתם להיות משולב ולכלול הכרה מערכתית של הממשלה והקופות בצרכים, כלומר תוספת זמן וממילא, תקציב. גם הרופאים חייבים לתרום לפתרון. למשל, ניתן בדרך-כלל לקבוע עם החולה מפגש שני (ושלישי) לעיבוד שיטתי של כל הנתונים. אין חולה שלא יעריך את זה. בינתיים, גישה המבוססת על סקרנות, ריכוז, כבוד כנה לחולה, ורצון אמיתי לעשות עבורו את המיטב יחזירו את האמון לחולים, ולרופאים את הרגשת המשמעות שבתפקידם והשליטה על סדר היום. בתי הספר לרפואה שמים את הדגש על איסוף פרטי המחלה ה"ביולוגיים" (איפה הכאב? ממתי? מה מגביר אותו? וכדומה), אלא שלכל חולה יש לפחות עוד שני סיפורים המשוועים לתשומת לב: מי הבן אדם שנמצא מולנו ומאיזה 'מסגרת' של עבר, משפחה, עיסוק הוא או היא מגיעים? ולא פחות חשוב, איך המחלה משפיעה עליו – חרדה או דיכאון למשל נפוצים מאד. לוקח זמן קצר מאד להתייחס גם לשאלות אלו אם רק מכירים בחשיבותם וכמובן שהתגמול לרופא ולחולה כאחד – מובטח.

שנית, הנטייה להרבות בבדיקות, הפניות, ותרופות נובעת לא פעם מקוצר הזמן, מ"רפואה מתגוננת", מתפיסה (שמתבררת לא פעם כשגויה) שזה מה שהחולה רוצה, ומאבדן ביטחון של הרופא ביכולותיו. בדיקה גופנית מלאה אורכת דקות ויחד עם מהלך התלונות על ציר הזמן מספקת מידע חיובי (מועט) ושלילי (תכוף, וחשוב לא פחות). המגע הקרוב בעת הבדיקה גם תורם מאד לקשר ולאמון בין הצדדים ועשוי להפחית בדיקות מיותרות שלא פעם מזהות ממצא שולי, שאיך לא, מוליד סדרה של בדיקות חדשות הכרוכות לא פעם באבדן זמן, חרדה וקרינה.

שלישית ואחרונה, המחשב הוא כלי רב עוצמה אבל עלול גם להסיח את הדעת מהעיקר (האדם החולה). מערכתית, כדאי לשפר תוכנות כדי ש"יטרידו" את הרופא כמה שפחות (לדוגמא, חלונות קופצים שדורשים התייחסות) ויתמכו בהחלטות כמה שיותר (יש מאגרי מידע כאלה). אבל כדאי שגם הרופאים יתאמצו ובאופן "רפלקסיבי" יעיינו קצרות בתיק האלקטרוני לפני כניסת החולה, כולל אולי כמה רישומים קצרים. בדרך זו, בעת המפגש עם החולה, הרופאים יהיו פנויים יותר להקשיב, להתבונן (גם בשפת הגוף), לחשוב, ומה שלא פחות חשוב – להגיב, בהיעדר "מסיחים" בינם לבין המטופל שלהם.

_ _ _

עמיחי שטנר הוא פרופסור מן המניין לרפואה (אמריטוס), ביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה, ירושלים וחוקר פעיל בתחומי איכות הטיפול הרפואי בארץ ובחו"ל.

פרסום בתקשורת: ynet

קראו פחות
Missile. Kurt Cotoaga, unsplash

דעה: שיעור בקבלת החלטות לכבוד יום השנה למשבר הטילים בקובה

20 אוקטובר, 2021

קרא עוד

משבר הטילים בקובה התרחש באוקטובר 1962 כאשר ברית המועצות, תחת הנהגת כרושצ'וב נענתה לבקשת שליט קובה, קסטרו, והקימה על אדמתו ארבעה אתרים לטילים בליסטיים גרעיניים, כ-240 קילומטרים מחופי פלורידה. זאת, במטרה להרתיע את האמריקאים מניסיון לפלוש לקובה ולהפיל את השלטון הפרו-קומוניסטי.

ב-14 באוקטובר, עם גילוי אתרי השיגור לטילים בליסטיים בקובה ואימות שאכן מדובר באתרים מבצעיים, כינס הנשיא קנדי את צוות יועציו הקרובים, שכונה Excomm וכלל 14 אנשים, כדי לדון במצב ולגבש חלופות לפעולה. בדיון הראשון שקיים הצוות דעת מרבית החברים הייתה שארה"ב צריכה להפציץ מהאוויר את אתרי הטילים ולפלוש לקובה. קנדי תמך בכך, אך ביקש לבחון חלופות נוספות לפני קבלת ההחלטה הסופית על דרך הפעולה בה תגיב ארה"ב. למרות המצב הלא צפוי והאיום המתגבש על ארה"ב, פעל הנשיא במספר דרכים במטרה להגיע להחלטה הטובה ביותר ולמנוע הידרדרות נוספת שיכולה הייתה להוביל למלחמה הגרעינית הראשונה בין מעצמות-העל.

Excomm התבקשו לבחון מספר חלופות ולהציג את היתרונות והחסרונות של כל דרך פעולה בפני הנשיא. קנדי בעצמו הקפיד שלא להשתתף בדיונים כדי לא להשפיע על תהליך החשיבה וההחלטה. שנית, הנשיא הנחה את ראשי המטות המשולבים של הכוחות המזוינים לגבש את עמדתם בנפרד ולהציגה בפניו. במקביל, ניהל הנשיא מערכה דיפלומטית חשאית, בה הועברו מסרים חשאיים לכרושצ'וב, ובה דרש קנדי להוציא את הטילים מקובה מבלי להידרש לפעולה צבאית או לעימות בין-מעצמתי גלוי. אולטימטום חשאי נוסף הועבר מטעם קנדי לקסטרו ובו הוצע לו לנתק קשר עם בריה"מ, או לאבד את השלטון בקובה.

בחינת החלופות על-ידי Excomm נמשכה ארבעה ימים. ביום השלישי למשבר נפגש הנשיא עם ראשי המטות המשולבים של הכוחות המזוינים, בהובלת גנרל מקסוול טיילור שהציג את עמדתם: בראייתם קובה מהווה איום ישיר על ארה"ב, ניתן להפיל את קסטרו "ללא כניסה למלחמה כוללת וללא השפעה על דעת הקהל העולמית". לאחר הצגת החלופות, הנשיא פנה בנאום לאומה, הודיע על הימצאותם של טילים גרעיניים סובייטים בקובה, קבע שכל התקפה קובנית תיחשב כהתקפה סובייטית, על כל המשתמע מכך והודיע על החלטת הממשל האמריקאי להטיל על קובה סגר ימי.

בחילופי אגרות חשאיים בין מנהיגי ארה"ב ובריה"מ, ב-26 באוקטובר הציע כרושצ'וב להוציא את הטילים מקובה בתמורה להתחייבות אמריקאית לא לפלוש לקובה ולא לתמוך בכל ניסיון פלישה כזה ודרש לפנות את בסיסי הטילים האמריקאים בטורקיה שהיוו איום ישיר על בריה"מ. קנדי, שלא רצה בעימות "חם", הודיע בפומבי על קבלת התנאי הראשון ובחשאי הודיע לכרושצ'וב גם על קבלת התנאי השני.

ניהול המשבר בצורה שקולה והגעה להחלטה לאחר בחינת כל החלופות מנעו התפרצות אלימה נרחבת: למרות הלחץ שנוצר בקרב בכירי הממשל האמריקני ובניגוד לתיאוריה שבעת משבר הזמן להחלטה קצר, אפשר קנדי לצוות לבחון לעומק חלופות שונות וההחלטה נתקבלה כעבור שלושה ימים בלבד. הנשיא התמודד עם עמדה מיליטנטית של חלק מהאנשים, לרבות ראשי המטות המשולבים אשר תמכו במהלך צבאי לתקיפת הטילים, בעיקר משיקולי שימור ההרתעה האמריקאית מול בריה"מ. אחרים בממשל טענו שיש לפעול דיפלומטית כדי למנוע הסלמה.

הנשיא בחר, לבסוף, בדרך פעולה של דיפלומטיה כפייתית, הפעלה מונעת של כוח בשילוב מסרים דיפלומטיים חשאיים. מדיניות זו מנעה עימות בין-מעצמתי. בעת משבר בעל אופי צבאי נוטים מנהיגים (ויועציהם) לבחור בתגובה צבאית, בעיקר משיקולי שימור ההרתעה. החלטת המנהיג לשקול לעומק את כלל החלופות ולהימנע מעימות צבאי צריכה לשמש נר לרגלי מקבלי ההחלטות בישראל (ובעולם) כיצד נכון להגיב בשעת משבר.

הכותב הוא ד"ר אמנון סופרין – מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, תת אלוף במילואים, שימש כקצין מודיעין שדה ראשי הראשון וכראש אגף המודיעין ב"מוסד".

פרסום בתקשורת: מעריב

קראו פחות
tel aviv. by alon sin moshe, hebrew university

דעה: המרדף המתמשך אחרי קרקעות עלול להסתיים בבכי

12 אוקטובר, 2021

קרא עוד
היימשך המרדף אחרי קרקעות ולאן הולכים מחירי הדירות? שאלה אקטואלית זאת חוזרת ועולה באחרונה הן על ידי היזמים והבונים והן על ידי מכלול רוכשי הדירות (זוגות צעירים, משפרי דיור ומשקיעים). כדי לענות על השאלה עלינו להבין תחילה את הקשר בין מחירי הקרקעות, שעולים בשנתיים האחרונות בחדות, למחירי הדירות.

המוצר הסופי הנמכר לציבור צרכני המגורים הוא, כמובן, דירות וקרקע היא חומר גלם מרכזי בעלות הקמת הדירות. בישראל למעלה מ- 90% מהקרקעות נמצאות בבעלות המדינה. שיעור הבעלות של המדינה אינו אחיד. באזורי הפריפריה שעור בעלות המדינה מתקרב ל- 100% ובאזורים המכונים אזורי הביקוש, קרי מחוזות תל אביב והמרכז, שעור הבעלות עומד על כ- 80% - 85%. ניהול קרקעות המדינה מבוצע על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שתפקידה העיקרי הוא לספק קרקע מתוכננת לבנייה. פירוש הדבר הוא שעל רמ"י להפוך קרקע גולמית לקרקע מתוכננת, שאותה ניתן למכור ליזמים שיבנו עליה דירות.

ניהול כלכלי נכון, דהיינו, כזה שתואם את האינטרסים הכלכליים של המדינה, היה צריך להוביל את רמ"י, לייצר מלאי, רצוי גדול, של קרקע מתוכננת, שיאפשר ליזמים להתאים בזמן את היקף הפעילות שלהם לביקושים השוטפים לדירות.

בשלב הזה של הפיכת קרקע גולמית לקרקע מתוכננת, ברת שיווק, טמון עיקר הכשל של רמ"י שלא הצליחה עד כה ליצר מלאי כזה. העדר המלאי מתבטא בין היתר בתנודות חריפות של מחירי הקרקעות. התנודות הללו מתבטאות בהגשת הצעות מחיר במכרזי רמ"י, שמנותקות לעיתים משווי כלכלי, הנובע ממחירי הדירות הנוכחיים, ומשקפות ציפיות לעלייה משמעותית של מחירי הדירות בשנים הקרובות. אולם  בהתנהלות כזאת שמתבססת על הציפיות הללו טמון גם סיכון משמעותי, כפי שיוסבר ויודגם בהמשך.

הגישה הנכונה כלכלית להערכת שווי קרקע, שהיא הבסיס להגשת הצעה במכרז על קרקע, היא גישת החילוץ, שמתבססת על חילוץ שווי הקרקע כ"שארית" (Residual Value) של תחזית המכירות של תמהיל השימושים הסחיר האופטימלי של הקרקע, קרי, דירות, שטחים מבונים מניבים אחרים, בניכוי כלל עלויות ההקמה והרווח היזמי.

שימוש בגישת החילוץ מחייב ניתוח מפורט של הסביבה העסקית גיבוש תמהיל שימושים אופטימלי, הגדרת מסלול מכירות אופטימלי (של מוצרי הנדל"ן) על ציר הזמן, הפחתה מותאמת של עלויות הבנייה והרווח היזמי והיוון תזרים השארית המשקף את שווי הקרקע.

מכאן נובע, שמבחינת היזמים לכיוון ההשתנות החזוי של מחירי הדירות השפעה מכרעת על המחירים המוצעים על ידם, הן במכרזי הקרקעות  של רמ"י והן ברכישת קרקע פרטית.

כדי להדגים את הקשר הגורדי שבין מחירי הדירות למחירים המוצעים על ידי היזמים במכרזי קרקע והסיכון הטמון בהם, להלן דוגמא לחילוץ מחיר קרקע ממחיר מכירה של דירה.

נתוני יסוד:

א.   מחיר מכירה נוכחי של הדירה, כולל מע"מ 17% (אלפי ₪) - 2,340.

ב.   רווח יזמי מתוכנן - 15% ממחיר המכירה נטו.

ג.   שטח דירה - 120 מ"ר.

ד.   עלות בנייה ישירה - 5,000 ₪ למ"ר.

ה.   תוספת בגין שטחי שירות - 20%.

ו.   עלויות עקיפות (אגרות, תכנון, ניהול, שיווק בצ"מ) - 2,000 ₪ למ"ר.

מנתוני היסוד נובע:

א.   סה"כ עלויות הקמה למ"ר - 8,000 ₪.

ב.   סה"כ עלות הקמה לדירה - 960,000 ₪.

ג.   רווח יזמי - 300,000 ₪ לדירה.

חישוב שווי קרקע מחולץ:

 מחיר מכירה נטו  - 2,000,000

-  רווח יזמי - 300,000

-  עלויות הקמה  - 960,000   

שווי קרקע מחולץ -   740,000

שווי קרקע מחולץ זה מותאם כמובן למחיר המכירה הנוכחי ואותו יכול היזם להציע במכרז.

הסיכון טמון בפער הזמן בין רכישת הקרקע למכירה הדירות.

בהנחה שפרק הזמן הצפוי בין רכישת הקרקע להוצאת היתרי בנייה הוא כ- 3 שנים ושהמחירים יעלו במהלך 3 השנים הללו במצטבר ב- 20%.

תחשיב שווי הקרקע יהיה כדלקמן:

מחיר מכירה נטו - 2,400,000

-  רווח יזמי  - 360,000

-  עלויות הקמה -  960,000

שווי קרקע מחולץ - 1,080,000

אם המחירים, ישארו ברמתם הנוכחית (בניגוד לציפיות היזמים) יתקבל התחשיב הבא:

מחיר מכירה נטו - 2,000,000

-  עלויות הקמה - 960,000   

-  תשלום עבור הקרקע - 1,080,000

רווח יזמי  - 40,000-

כלומר, ליזם יהיה רווח יזמי שלילי, שפירושו שחיקת ההון העצמי שהושקע במיזם.

אם המחירים ירדו ב- 10% (וכבר היו דברים מעולם) יתקבל התחשיב הבא:

מחיר מכירה נטו - 1,800,000

-  עלויות הקמה - 960,000   

-  תשלום עבור הקרקע - 1,080,000

רווח יזמי - 240,000-

כלומר, היזם יפסיד בפרויקט זה כ- 240,000 ₪ לדירה.

בהנחה שהיזם מימן כ- 25% מהמיזם בהון עצמי, הון זה ישחק ויעלם.

ציפיות לעליית מחירי הדירות ב- 20% הובילו אפוא לתוספת של 46% לשווי הקרקע המחולץ, לעומת התחשיב המקורי.

ניתוח מכרזי קרקע של רמ"י, במרחב תל אביב-יפו, פתח תקווה, רמת השרון, מודיעין-מכבים-רעות, רמלה ובאר יעקב, שנסגרו בשנים 2015 – 2016, טרום התוכנית "מחיר למשתכן", מעלה שהפער הממוצע בין מחיר השומה (מחושב על יד השמאי הממשלתי) למחיר ההצעה הזוכה עמד על כ- 18%. הפער בין ממוצע ההצעות למחיר השומה היה אפס. בהנחה שמחיר השומה נקבע על פי מחירי הדירות בעת קביעת השומה, משמעות הנתונים הללו היא שבממוצע ציפיות היזמים היו ליציבות במחירי הדירות. לעומת זאת ההצעות הזוכות שיקפו ציפייה לעלייה מצטברת של 8% במחירי הדירות במשך 3 – 4 שנים (פרק הזמן הצפוי כאמור בין זכייה במכרז קרקע מתוכננת להוצאת היתרי בנייה).

ניתוח מכרזי קרקע של רמ"י במרחב תל אביב-יפו, מודיעין-מכבים-רעות, רמת השרון, באר יעקב ואור יהודה, שנסגרו בשנים 2020 ו- 2021, לאחר סיום התכנית "מחיר למשתכן" (בתקופה זאת נמשך שיווק קרקעות במסגרת התכנית "מחיר למשתכן", אולם בהיקף נמוך יותר וכן הוגדל נתח השיווק של קרקע לשוק החופשי), מעלה ,שהפער הממוצע בין מחיר השומה למחיר ההצעה הזוכה עמד על כ- 69%. הפער בין ממוצע ההצעות למחיר השומה היה 54%.

משמעות הנתונים הללו היא שבשנים 2015 – 2016 שיקף ממוצע ההצעות של יזמים ציפיות ליציבות של מחירי הדירות. ההצעות הזוכות שיקפו ציפיות לעליות מחירים של כ- 1.5% - 2.5% לשנה, זאת בדומה לעליית הערך הממוצעת של דירות בישראל, בטווח הארוך, שעמדה בממוצע על כ- 2% - 3%. בשנת 2021 משקפות ההצעות הזוכות במכרזים ציפיות לעליית מחירי הדירות בשיעור מצטבר של כ- 30% במהלך 3 – 4 השנים הקרובות, דהיינו, עלייה שנתית ממוצעת של כ- 6% - 7%.

ממוצע ההצעות משקף ציפיות לעליית מחירי הדירות בשיעור מצטבר של כ- 24%, דהיינו, עלייה שנתית ממוצעת של כ – 5% - 5.5%, דהיינו, התייקרות שנתית גבוהה בהרבה מהממוצע ארוך הטווח.

על רקע נתוני היסוד שהוצגו והמשמעות הכלכלית שלהם, מתחדד באחרונה הוויכוח בין כלכלנים באשר לשאלה אם העלייה המתמשכת בשווי הנכסים, במכלול השווקים (שוק ההון, נדל"ן, נכסים אלטרנטיביים אחרים), משקפת בועת נכסים עצומת מימדים שסופה לפקוע ולהביא לקריסת מחירים משמעותית. הדוגמא המספרית שהוצגה לעיל וכן נתוני המכרזים באזורי הביקוש ממחישים את גודל הסיכון ליזמים, שכן אם אכן תתחולל קריסה כזאת במהלך השנה – שנתיים הקרובות והציפיות לעלייה משמעותית של מחירי הדירות לא תתממשנה, צפויה הזכייה של זוכי המכרזים להסתיים בבכי.

המאמר נכתב על ידי ד"ר יאיר דוכין, ראש תוכנית ה- MBA בהתמחות מימון נדל"ן, בית ספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית.
 

פרסום בתקשורת: גלובס,

קראו פחות
Medical photo created by freepik - www.freepik.com

ד"ר שהם חשן הלל מביה"ס למנהל עסקים ומרכז פדרמן לחקר הרציונליות בקריאה: קבלו את ההחלטה הנכונה וקצרו את תורנויות הרופאים המתמחים

10 אוקטובר, 2021

וודקה, Sam Hojati, unsplash

דעה: האם יש חיים (במזרח אירופה) ללא וודקה? הערות ליום הוודקה הבינלאומי

4 אוקטובר, 2021

 

קרא עוד

אדוארד סלינגרלנד פרסם השנה חיבור מלומד בו טען כי הציביליזציה האנושית כולה הושתתה על המצאת המשקאות האלכוהוליים בתקופה הפרה-היסטורית. ייתכן בהחלט כי מדובר בהגזמה מסוימת ואולם ככל שהדבר נוגע למזרח אירופה הטענה כי הציוויליזציה שלה מבוססת על הוודקה שרירה בהחלט. ולא, לא מדובר רק על כך שבין פולין ורוסיה ניטשת מלחמת עולם מגוחכת בדבר השאלה מי המציא את הוודקה, כבסיס לשאלת הזהות הלאומית העמוקה ביותר. אף לא בטענתו של הסופר הרוסי המפורסם וונדיקט ירופייב, בפואמה שלו "מוסקבה-פיטושקי", כי כל השתלשלותה של ההיסטוריה הרוסית המודרנית, ממרד הדיקבריסטים ועד בעיותיה של החברה הרוסית בתקופה הסובייטית של שנות השישים מקורה בהרגלי שתיית הוודקה בקרב פשוטי העם והאליטות בחברה הרוסית. הדימוי הרווח על אנשי מזרח אירופה, ורוסיה בפרט, כעל שתיינים כרוניים, המזיח את כל העיסוק בשאלה הזאת לתחום הקומי והשולי, מושך אמנם את הסטודנטים לקורס שלי "וודקה, שתיינים ופונדקים במזרח אירופה" באוניברסיטה העברית כמו זבובים לדבש ואולם מצפה להם הפתעה. מדובר במחקר רציני, ואף משעמם בחלקו, של תהליכים כלכליים וחברתיים שחלו במזרח אירופה בעת החדשה ואשר הוודקה שיחקה בהם תפקיד מרכזי.

האמת היא כי את הוודקה לא המציאו הפולנים, הרוסים וגם לא האוקראינים, אלא ככל הנראה עשו זאת הגרמנים. מדוע אם כן היא התפשטה במזרח אירופה וקיבלה שם סלבי, הגזור מהמילה הסלבית למים? הוודקה לא הייתה גם המשקה המסורתי במזרח אירופה, עד שלב מאוחר יחסית – המאה ה-16, שהמשקאות האלכוהוליים המסורתיים בה היו תסיסת הדבש והבירה. אל הבירה הסקנדינבי – ברגי – נושא שם סלאבי ולא גרמני (ראוי לזכור שהוויקינגים ממוצא סקנדינבי הם שהקימו את רוסיה ופולין בימי הביניים המוקדמים). אצל הפינים, שקדמו לשבטים הסלאביים ברוסיה האירופאית של היום, מופיע אפילו מיתוס, הכלול באפוס הלאומי שלהם – "קאלוואלה" - על הולדת הבירה כתוצאה מהאהבה העזה בין השעורה לבין הכשות.

זיקוק האלכוהול המצוי בבסיס ייצור הוודקה הומצא עוד בימי הביניים דווקא על ידי הערבים, ומכאן שמו הערבי. הוא הומצא תוך עיסוק מדעי בכימיה ולא לצרכי שתייה. עצם הרעיון שניתן לשתות את הרעל הזה היה וודאי מעורר בערבים זעזוע נפשי עמוק. תהליך זיקוק האלכוהול הגיע לאירופה במאה השלוש עשרה אך גם שם היה מוגבל במשך תקופה ארוכה למעבדותיהם של אלכימאים. הוודקה המסחרית הומצאה סביב שנת 1500 והתפשטה במהירות שיא ברחבי מזרח אירופה, ובעיקר בממלכת פולין-ליטא וברוסיה המוסקבאית. המשקה החדש התאים ככפפה ליד למזרח אירופה הודות לצירופם של שני גורמים עיקריים: עלייה תלולה בביקוש לתבואה במערב אירופה, כתוצאה מהעיור המתגבר ותהליכים טרום-קפיטליסטיים אחרים, וסגירת הים השחור ליצוא תבואה על-ידי הקיסרות העות'מאנית.

מצד אחד מזרח אירופה הופכת בעת החדשה ל"אסם התבואה" של מערב אירופה, תהליך שהוביל לשינויים מרחיקי לכת במבנה החברתי, הפוליטי, התרבותי וכמובן הכלכלי של האזור כולו. מאידך, יצוא התבואה מחלק מהאזורים במזרח אירופה, דווקא אלה הפוריים יותר מבחינת גידול התבואה – כמו אוקראינה שכל נהרותיה המרכזיים זורמים לים השחור ולא לים הבלטי,  או רוסיה המוסקבאית שהייתה מנותקת אז כמעט מכל מוצא לים (חוץ מארכנגלסק) - נעשה קשה יותר. בנקודה זאת בדיוק נכנסת הוודקה לתמונה. מהר מאוד התברר למחזיקי הזכות לייצר ולשווק משקאות חריפים, בעלי האחוזות בממלכת פולין ליטא ושליטי המדינה הריכוזית ברוסיה המוסקבאית, שהרבה יותר כדאי וקל לשווק עודפי תבואה במקום, בצורת "לחם נוזלי" – הוודקה. כך נוסד הפונדק המזרח אירופי, לא כמקום בילוי לשולי החברה, כמו במערב, אלא כמוסד חברתי, תרבותי וכלכלי מרכזי אחרי המדינה והכנסייה.

לא זו בלבד שאין חיים במזרח אירופה ללא וודקה אלא מסתבר גם שאין היסטוריה יהודית ללא וודקה, לפחות בעת החדשה. בממלכת פולין-ליטא נמצא באותה התקופה היישוב היהודי הגדול והחשוב ביותר בעולם והעיסוק הכלכלי הטיפוסי והמרכזי של היהודים הללו היה בדיוק חכירת הזכויות לייצור ומכירת המשקאות האלכוהוליים, ובראש ובראשונה הוודקה. הדבר גרם לכך שחלקים נכבדים מהאוכלוסייה היהודית, בניגוד לכל סטריאוטיפ של היהודי העירוני, יישבו כחוכרים בכפרים, התנתקו ממערכת החינוך והשירותים הדתיים בקהילה היהודית, הפכו להיות בורים הזקוקים לתיווך בינם לבין הקדוש ברוך הוא והמסורת היהודית. מתווך כזה אמנם הופיע במהרה דמות הצדיק החסידי, והייתה זאת התשתית החברתית והכלכלית לצמיחת החסידות. מצד שני, העובדה כי היהודים נתפסו כסוכנים של המאגנטים הפולנים, שלא רק השקו לשוכרה את האיכרים אלא גם עשקו אותם הביאה להתגברות השנאה כלפיהם ולהתפרצויות אלימות, שהידועה שבהן הייתה פרעות בוגדן חמלניצקי בת"ח-ת"ט.

בניגוד לרפובליקת האצילים הביזורית של ממלכת פולין-ליטא, בה היה המונופול על ייצור היי"ש שייך לבעלי האדמות כולם, ברוסיה המוסקבאית היה זה, כאמור, מונופול של המדינה. איוון האיום הוא שהקים את מערכת פונדקי הצאר במאה השש עשרה ואילו פיוטר הגדול הביא למקסום רווחי המדינה משיווק אלכוהול והיה בעצמו שתיין לא קטן שנהג להשקות לשוכרה את כל סביבתו הקרובה, כולל נשים ודיפלומטים זרים. כך למשל, השקה את דוכס קורלנד, בחתונתו של זה האחרון עם אחייניתו של פיוטר הגדול, עד כדי כך שמת כעבור ימים ספורים לאחר החתונה. פיוטר הגדול הנהיג בצבא שלו גם מנה יומית של וודקה לכל חייל, שנקראה "כוסית הצאר", ושהייתה נהוגה עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה - אז בוטלה. אולם, לאחר תבוסות הצבא האדום בראשית הפלישה הגרמנית לרוסיה בקיץ 1941, הרגישה ההנהגה שהצבא לא יצעד בלי חזרתה של מכסת הוודקה היומית והיא הוחזרה תחת שם חדש – "כוסית קומיסר העם".

כל התהליכים המוזכרים ורבים אחרים, שקצרה היריעה מלתאר כאן, הביאו להתפשטות תרבות שתיית הוודקה במזרח אירופה בקרב כל המעמדות, הרבדים והקבוצות הלאומיות, כולל שתיה מסיבית בקרב נשים ואנשי כנסייה.

ד"ר יהודית קליק היא מרצה בכירה בחוג ללימודים רוסיים וסלאביים באוניברסיטה העברית.

הפרסום בתקשורת: ynet

קראו פחות
עיראק, Mostafa Meraji, usplash

דעה: כמה מטורף היה סדאם חוסיין? אולי לא כמו שחשבנו

23 ספטמבר, 2021

קרא עוד

כשישראל הצעירה ניהלה בשנות השישים דיון ציבורי ביתרונות ובחסרונות של הצטיידות בנשק אטומי, הזהיר השר יגאל אלון כי במזרח התיכון לא יכול להיווצר "מאזן של אימה". במקום הרתעה הדדית, טען אלון, יתקיים מצב של "אימה ללא מאזן". במילים אחרות, אלון חשב שבעוד שבשאר העולם מנהיגים נמנעים להשתמש בנשק גרעיני בשל החשש מההרס העצום שנשק זה ממיט, במזרח התיכון אי אפשר לצפות לכך. מנהיגי האזור, לפי הלך מחשבה זו, נוהגים בצורה לא רציונלית ולכן לא יירתעו משימוש בפצצה. מעט השתנה מאז. גם כיום רוב של ההנהגה בישראל סבורה, למשל, שאם לאיראן תהיה פצצה, היא תשתמש בה נגד ישראל, אף שהדבר יכול להביא לתגובה ישראלית מוחצת. זהו הרקע לדיון אם ישראל צריכה לפעול נגד מתקני הגרעין באיראן.

לפני 41 שנה ישראל חשבה באותו אופן על סדאם חוסיין, הרודן העיראקי. בספטמבר 1980 הוא החליט החלטה הרת אסון לסבך את ארצו במלחמה עם איראן. איראן גדולה פי 4 מעיראק ומספר התושבים בה כפול מזה של עיראק. לכן היא נחשבה למדינה החזקה ביותר במפרץ הפרסי ובשל כך בשנת 1975 סדאם חוסיין חתם על הסכם עם השאה האיראני, שהיה למעשה הסכם כניעה ובו סדאם קיבל את מרבית דרישותיו של השאה בנוגע לבעלות על הנהר שאט אל-ערב. כאשר החליט לפלוש לאיראן, פרשנים בני הזמן הניחו שסדאם ניסה לנצל הזדמנות. בעקבות המהפכה האיסלאמית של 1979 ותהליכי הטיהור והמעצרים בשורות הצבא, איראן נחלשה משמעותית. למרות זאת, המלחמה נמשכה כשמונה שנים. היא הביאה למותם של מאות אלפי עיראקים והסתיימה למעשה בתיקו. עיראק יצאה מהמלחמה עם חוב חיצוני גדול ובלי אף הישג משמעותי.

האמנם פתח סדאם במלחמה זו מתוך שגעון גדלות? צלילה לנבכי הסיפור מעלה תמונה אחרת. לו רצה סדאם לנצל את הכאוס בתוך איראן, הוא היה יכול לפתוח את המלחמה בתחילת 1979, כאשר כהן הדת הקיצוני, רוחאללה ח'ומייני, עלה לשלטון. במקום זאת סדאם דווקא ברך את השלטון החדש באיראן והביע תקווה ששתי המדינות יוכלו לחיות בשלום. אולם תוך זמן קצר החלה סדרה של התנגשויות על קו הגבול בין כוחות עיראקים ואיראנים. סדאם הבין שח'ומייני מחפש עימות עם עיראק על מנת לחזק את מעמדו בתוך איראן מול הגורמים המתונים, החילוניים והפרו-מערביים. בתגובה, סדאם החל להתייחס בנאומיו לאיראנים שרוצים בעימות עם עיראק וכאלו שלא. אבל מה שסדאם לא היה יכול להבליג עליו היה תמיכה איראנית במחתרת חמושה שפעלה בדרום השיעי. השליטה בדרום עיראק הייתה חשובה מאוד למשטרו של סדאם. המוצא של עיראק אל המפרץ הפרסי עובר דרך אזור זה וחלק משדות הנפט הגדולים נמצאים שם. כאשר המחתרת השיעית בדרום ניסתה להתנקש בחייו של בכיר במשטר, טארק עזיז, נפל הפור בבגדד. סדאם, אם כן, החליט לצאת למלחמה כדי להגן על יציבות שלטונו, לא כדי לנצל את חולשתה של איראן.

גם הסיבה שבגללה המלחמה התארכה קשורה לרגישות הפוליטית שגילה סדאם. צבא עיראק הוא זה שבחר את נקודת הפתיחה של המלחמה כאשר הוציא לפועל מתקפת פתע. זו התמקדה בהתקדמות לתוך חבל חוזיסטאן בדרום איראן, המאוכלס באוכלוסייה ערבית ברובה וכולל את שדות הנפט הגדולים באיראן. השתלטות עיראקית עליו הייתה יכולה להנחית מכת מחץ על כלכלה האיראנית. אבל במקום להתקדם במהירות, הצבא העיראקי נע בזהירות ובאיטיות והפעיל עוצמת אש גדולה. כל זה הבטיח מספר נפגעים נמוך לכוחות העיראקיים, אולם התנהלות זו בזבזה זמן יקר ואפשרה לאיראן להתארגן מחדש ולנצל את היתרון שלה בכוח אדם. איראן גייסה אפילו נערים צעירים ישירות לשדה הקרב. כל זה אפשר לאיראן להטות את הכף, להדוף את הצבא העיראקי ולפלוש לשטחה של עיראק בקיץ 1982. אם כן, המחיר של הניסיון של סדאם לחסוך בחיי חייליו היה יקר. בשנים הבאות עיראק נאלצה לנקוט בצעדים נואשים, בכלל זה שימוש בנשק כימי נגד חיילים איראנים ומורדים כורדים כדי למנוע תבוסה במלחמה.

הפחד של סדאם משינוי לרעה בדעת הקהל בעיראק התבטא גם בהתנהלות הכלכלית של המשטר תוך כדי המלחמה. ממשלת עיראק עשתה מאמצים ניכרים כדי למנוע פגיעה ברמת החיים של האזרחים. למרות ההוצאות העצומות שהמלחמה דרשה, לא נרשם מחסור במוצרים כלשהם בשווקים. החשש של סדאם לא היה מוגזם. בכירי המשטר היו שייכים לאליטה צרה ביותר שכללה בעיקר את חברי המשפחה המורחבת של סדאם. שאר גורמי הכוח בעיראק הורחקו מהשלטון. הדיקטטורה של סדאם שרדה רק בזכות רווחי הנפט העצומים והשימוש בהם כדי לשחד את הנאמנים למשטר ולבנות מנגנוני בטחון חזקים שיוכלו לבלוש אחר האופוזיציה ולדכא אותה.

סדאם, אם כן, היה דווקא מנהיג רציונלי. השיקול העליון שלו היה ניסיון להבטיח את הישרדות המשטר במדינה שחוותה מספר רב של הפיכות צבאיות אלימות. השיקול הזה קבע את מועד המלחמה, וההתנהלות הצבאית והכלכלית של עיראק בזמן המלחמה. ההיסטוריה של האזור מראה ששיקול זה הוא השיקול המכריע עבור רוב שליטי המדינות במזרח התיכון, ובכלל זה איראן. לכן אפשר לצפות שאם ההנהגה בטהראן תיווכח שחזרה להסכם הגרעין עם ארה"ב תוכל דווקא להבטיח את המשך שלטונה, היא תהיה מוכנה לחדש את ההסכם.

ד"ר גיא לרון הוא מרצה בכיר במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית.

הפרסום בתקשורת: ynet

קראו פחות
פרופ' גד יאיר

מאמר דעה של פרופ' גד יאיר: מערכת החינוך היא מתקן האפסנאות הגדול ביותר של מדינת ישראל

30 אוגוסט, 2021

'צריך לפתוח את בתי-הספר ב-1 בספטמבר'. 'לא, צריך לדחות בעשרה ימים', 'לא – בחודש'. כן, לא, כן, לא. 'עם שבעים אחוזים מחוסנים', בשכבה, או בכיתה... דיייי, תפסיקו כבר! אין ספק, הוויכוח על פתיחת שנת הלימודים נמשך עד בחילה. אבל מתחת לו נחשפה אמת מרה: מטרתה של מערכת החינוך היא לאפסן תלמידים למספר שעות ביום בבתי-הספר, כדי שהורים יוכלו לעבוד. כדי שהכלכלה תתפקד. זאת האמת. ועבורנו, אנשי החינוך, זו אמת מרה. 

photo by jonathan borba, unsplash

מחקר בינלאומי חדש על לידות בזמן קורונה: עליות משמעותיות במספר הלידות השקטות ובכמות הניתוחים הקיסריים שבוצעו בחדרי לידה

21 יוני, 2021

קרא עוד
מחקר תצפיתי גדול ונרחב שבוצע ביוזמת פרופ' אלכסנדר יוסקוביץ מנהל מחלקת הרדמה מיילדותית ואמבולטורית של המרכז הרפואי שערי צדק והפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ניסה לבחון את ניהול ההרדמה המיילדותית והשימוש במשככי כאבים במהלך תקופת הקרונה, בקרב נשים יולדות במספר מרכזים רפואיים בארץ ובעולם. במהלך עבודתם נחשפו החוקרים לנתונים מדאיגים שהתקבלו לגבי נשים שנכנסו לחדרי הלידה כשהם עם תסמיני נשימה ברורים בעקבות הידבקות בנגיף הקורונה SARS-CoV-2. השערת המחקר של החוקרים הייתה כי נשים עם תסמינים נשימתיים (RS) יחוו לידה מורכבת יותר מאשר נשים ללא תסמינים אלו.

המחקר בוצע בסך הכל בשמונה מרכזים רפואיים בישראל, ספרד ופורטוגל בין התאריכים 1 באפריל ל- 31 ביולי 2020. הנתונים נאספו בזמן אמת במהלך התצפיות על חולות קורונה בזמן לידה וכן מהתיעוד הרפואי הממוחשב שנאסף בבתי החולים. בנוסף, נבדקו משתנים דמוגרפיים אימהיים, סימנים חיוניים לקורונה, ערכי מעבדה במהלך הלידה, מהלך הלידה, משככי כאבים שניתנו בלידה ו/או במהלך הניתוח הקיסרי, הרדמה לאחר ניתוח כולל טיפול במסכת חמצן, משך האשפוז, פרטים רפואיים ראשוניים לגבי הילודים (כגון מבחן אפגר, משקל לידה וכל סיבוך כמו מוות עוברי תוך-רחמי, הגבלת גדילה תוך רחמית ולידה מוקדמת - לפני 37 שבועות שלמים להריון), ועוד.

על פי תוצאות המחקר, 165 נשים עם זיהום לקורונה ילדו בשמונת המרכזים במהלך תקופת המחקר - 0.9% מסך 18,250 הנשים שילדו בכל המרכזים הרפואיים בתקופה זו. 12% סבלו מתסמונת נשימתית בעקבות ההידבקות הנגיף ו-88% (היתר) היו ללא תסמינים. בקרב נשים עם תסמינים נשימתיים, 7% מהיולדות סבלו גם מדלקת ריאות ו-4% מהיולדות סבלו מהתפתחות והחמרה בתסמונת הנשימתית שנגרמה בעקבות הקורונה. ראוי לציין כי מרבית הנשים שסבלו מתסמיני נשימה בעייתיים לא נזקקו בסופו של דבר לתמיכה באמצעות חמצן - רק 4.25% הונשמו דרך צינורית אף, כ-2% נעזרו במסכת פנים, ורק כ-1% הזדקקו להחדרת חמצן גבוהה באף.

הנתונים המשמעותיים ביותר קשורים לעלייה בכמות היילודים בניתוחים קיסריים - גידול של פי 5 מבזמן שגרה! 30% מהנשים שנדבקו בקורונה וסבלו מתסמינים נשימתיים נאלצו לעבור לידה קיסרית בהרדמה כללית. כ-16% מתוכו עברו לידה קיסרית בגלל אי התקדמות בלידה, כ-27% בשל מצוקה עוברית וכ-3% בעקבות מצוקה נשימתית מצד האם וכל היתר (57%) בשל סיבות עובריות אחרות. כן נרשם שיעור גבוה מהצפוי של מוות עוברי תוך-רחמי, IUFD - Intrauterine Fetal Demise - 3% (על פי הספרות הרפואית-מחקרית, רק כ-0.2-0.3% מהלידות במדינות מתקדמות הן לידות שקטות).

זאת ועוד, בקרב נשים שסבלו מתסמינים נשימתיים חמורים, החוקרים שמו לב לעלייה בשיעור גיל ההיריון המוקדם (כ-50% לידות לפני השבוע ה-37) ובשיעור הלידות הקיסריות - עד 65% (לעומת 22.1% בקבוצה ללא תסמיני נשימה). למרבה המזל, לא נגרם שום סיבוך כתוצאה מההרדמה בעקבות הניתוחים או שינוי בריאותי משמעותי אחר. כמו כן, במהלך תקופת המחקר התרחש מוות של יולדת כתוצאה מתסחיף ריאתי מסיבי - חמישה ימים לאחר הלידה הקיסרית באישה עם עבר בריאותי תקין, לה היו תסמינים נשימתיים בעקבות הידבקות בקורונה. בעקבות כל הממצאים קבעו החוקרים במאמר כי "נשים הסובלות מקורונה עם תסמינים חמורים הן אוכלוסייה מיוחדת הדורשת שיקולים פרטניים וניהול זהיר".

במחקר לקחו חלק חוקרות וחוקרים, רופאות ורופאים, ביניהם פרופ' אמיליה גואש אחראית הרדמה מיילדותית של בית חולים אוניברסיטאי La Paz שבמדריד, בשיתוף פעולה הדוק עם פרופ' יהודה גינוסר מבית חולים הדסה עין כרם, ד"ר דניאל שטלין מהמרכז הרפואי שערי צדק, פרופ' קרולין וייניגר מנהלת היחידה להרדמה מיילדותית, מערך הרדמה, כאב וטיפול נמרץ ממרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי, פרופ' חיים ברקנשטט מנהל מערך ההרדמה של המרכז הרפואי שיבא, וקבוצה נוספת של אנשי ונשות מחקר נוספים מהארץ, ספרד ופורטוגל (סה"כ 17).

לפרסום המדעי: https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/14767058.2021.1937105

פרסומים בתקשורת: mako, N12, mamy, בחדרי חרדים, הידען.

קראו פחות
הילד שבתמונה אינו קשור לכתבה. photo by Jelleke Vanooteghem, unsplash

מחקר חדש קובע: איך הילדים שלנו ישנו במהלך משבר הקורונה? לא רע

13 מאי, 2021

מחקר שפורסם לאחרונה בהשתתפות חוקרים מהאוניברסיטה העברית והדסה, מצא שאיכות השינה של ילדים מגילאי 3-17 לא נפגעה משמעותית בתקופת משבר הקורונה, למרות שהם הלכו לישון מאוחר יותר והתעוררו בשעות מאוחרות יותר. החוקרים: "תוצאות המחקר הנוכחי הבהירו שלמתבגרים יש חסך שינה באמצע השבוע, אך השינוי שקרה בעקבות המגיפה אפשר להם להשלים אותו"

קורונה

מחקר בינלאומי ענק מחזק את הקשר שנמצא בין קורונה לשבץ מוחי – בעיקר בקרב צעירים שחלו בנגיף

3 מאי, 2021

קרא עוד
במחקר, בו השתתפו חוקרים מישראל, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, מצרים, איראן, לבנון ואיחוד האמירויות, ועוד נמצאו בעיקר חסימות של כלי דם גדולים במוחם של הנבדקים הצעירים. את הצד הישראלי ייצג הנוירולוג והחוקר פרופ' רונן לקר, מנהל יחידת השבץ במרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית

מחקרים שבוצעו בעת האחרונה ניסו למצוא את הקשר בין תחלואה בקורונה והסיכון לסבול מאירועים מוחיים. דיווח של בית החולים מאונט סיני בניו יורק בתחילת השנה על מקרי שבץ של חמישה חולי קורונה צעירים, העלה חשש לעלייה בשכיחות של שבץ מוחי גם בקרב חולים צעירים ללא גורמי סיכון וסקולריים, כמו יתר לחץ דם, סוכרת או עישון. מחקר חדש ונרחב שפורסם לאחרונה בכתב העת Stroke, בו לקח חלק הנוירולוג והחוקר פרופ' רונן לקר מהמרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית, ניסה לבחון לעומק את הקשר בין מחלת הקורונה לשבץ מוחי, ומצא מספר לא מבוטל של מקרי שבץ מוחי בקרב חולי קורונה בגילאים צעירים בהשוואה למקרי שבץ קודמים באוכלוסייה דומה לפני פרוץ המגפה.

במחקר השתתפו לא פחות מ-89 חוקרים וחוקרות מ 136 מוסדות אקדמיים שונים ברחבי העולם – ביניהם גם מאיראן, לבנון ואיחוד האמירויות. הם ערכו מחקר תצפיתי על חולים שלקו בשבץ מוחי איסכמי חריף, דימום תוך גולגולתי, ופקקת ורידית מוחית (נוכחות של קריש דם בורידי המוח או בסינוסים הורידים הדוראליים, המנקזים את הדם מהמוח) בקרב חולי קורונה שאושפזו בבתי החולים ובדקו את חומרת השבץ ותת-סוג שבץ. בנוסף, ביצעו החוקרים לאותם חולים הדמיה עצבית, ובחנו את ההבדלים הין חולים סימפטומטיים ללא-סימפטומטיים לאחר שנדבקו ב-SARS-CoV-2 תוך הופעת שבץ מוחי. בנוסף, נבדקה ההשפעה של תחלואה באזורים גיאוגרפיים שונים על חומרת המחלה.

מבין 136 מרכזים ב-32 מדינות שהשתתפו במחקר זה, ב-71 מרכזים מ-17 מדינות היו לפחות מטופל או מטופלת אחד/אחת שסבלו מקורונה ושבץ מוחי בו זמנית או מיד לאחר ההחלמה מקורונה. מתוך 432 חולים שנמצאו סובלים משבץ מוחי, 323 (74.8%) סבלו משבץ מוחי איסכמי הנובע מחסימת כלי דם במוח, 91 (21.1%) מדימום תוך גולגולתי ו-18 (4.2%) מפקקת ורידי המוח.

מסתמן כי גיל חולי הקורונה שלוקים בשבץ מוחי הוא נמוך. "לא הגבלנו את עצמנו לקבוצת גיל מסוימת במהלך עבודת המחקר שלנו, אבל שמנו לב שאחוז נכבד מהחולים היו מתחת לגיל 55, שזה יותר משאנחנו רואים בדרך כלל במקרים של שבץ", מבהיר השבוע פרופ' לקר. "הגיל הממוצע של חולי קורונה שסבלו משבץ מוחי היה 68, כשבימים ללא קורונה הגיל הממוצע של חולי שבץ בארץ עמד על 80. זה פער משמעותי. הממצא הזה הוכיח לנו שיש כיום יותר חולים צעירים בשבץ בעקבות הידבקות קורונה, ושהגיל הממוצע לחטוף שבץ בימי קורונה יורד. בנוסף, נמצא ש24% מחולי הקורונה שסבלו משבץ היו מתחת לגיל 55 – אחוז הרבה יותר גבוה מתקופה מקבילה ללא קורונה בגילאים אלו".

תופעה מעניינת נוספת שהתגלתה הייתה שרוב מקרי השבץ נגרמו כתוצאה מפגיעה בכלי דם גדולים לעומת כלי דם קטנים במוח, מה שאינו שגרתי כיוון שבשנים בהן לא הייתה קורונה כמות המקרים המשניים לחסימה של כלי דם קטנים עולה על זאת הנובעת מחסימת כלי דם גדולים. בנוסף, שכיחות השבץ האיסכמי בקרב צעירים ללא גורמי סיכון קלאסיים לשבץ הייתה גבוהה הרבה יותר מהצפוי, דבר שאשרר את תוצאות המחקר הקודם של חוקרי מאונט סיני על שכיחות יתר של שבץ בצעירים חולי קורונה.

זאת ועוד, מתוך כלל חולי השבץ, 183 (42.4%) חולים היו נשים ולפיכך, אין מדובר בתופעה המאפיינת מגדר מסוים. במדינות שבהן יש השקעה גבוהה בבריאות, נמצאו שיעורים גבוהים יותר של טיפולים באמצעות צינתורי מוח בחולים צעירים עם חסימה של עורק גדול במוח לעומת מדינות עניות יותר, כך שיותר חולים ניצלו בהן ממוות משני לשבץ. בנוסף, 380 מתוך 432 חולים במחקר שידוע כי סבלו מנגיף הקורונה ושבץ מוחי בו זמנית נבדקו, ונמצא כי 144 (37.8%) מהם היו ללא תסמינים (א-סימפטומטיים) של קורונה (ללא חום שיעול שלשולים כאבי בטן וכדו') ורק בדיקה של כלל חולי השבץ המתקבלים לבית החולים לקורונה גילתה שלקו בקורונה. במילים אחרות, 72% מחולי הקורונה שנפגעו בשבץ מוחי סבלו גם מתסמיני קורונה בדרגות שונות. 

"המחקר מחזק את הקשר בין קורונה לשבץ כתוצאה מחסימת כלי דם גדולים בקרב צעירים הסובלים מקורונה, אם כי קשר זה לא הוכח כנפוץ מאוד", מסביר השבוע פרופ' לקר. "מדובר באחד המחקרים הגדולים שנעשו בנוגע לקשר הזה, מחקר בינלאומי שנועד ללמוד על מאפייני תחלואת שבץ בתקופת הקורונה, בו נמצא שיש יותר חולים צעירים ויותר חסימות של כלי דם גדולים בקרב אותם חולים צעירים, אך פחות חסימות של כלי דם קטנים כגורם לשבץ - לעומת התקופה המקבילה לפני הקורונה. תוצאות המחקר גם מעודדות לבצע בדיקת קורונה לכל מטופל צעיר עם שבץ מוחי, כתוצאה מחסימה של כלי דם גדול במוח שאין לו גורמי סיכון קלאסיים שמסבירים את השבץ. נדגיש שאין מדובר כאן במקרי שבץ איסכמי או פקקת ורידית מוחית משניים לחיסוני קורונה (תופעות אילו לא היו קיימות בזמן איסוף הנתונים שנעשה עוד טרם להמצאות חיסונים בארץ או בעולם). מחקר זה מהווה עוד סיבה ללכת ולהתחסן כיון שהחיסון מוריד את התחלואה בקורונה ומכאן שגם את הסיכון לשבץ משני למחלת הקורונה בגיל צעיר. אני מקווה שמחקרים נוספים בתחום זה יוכלו לתרום עוד להבנת הקשר בין קורונה לשבץ מוחי".

לפרסום המדעי 

פרסומים בתקשורת המקומית:

מאקו - https://www.mako.co.il/health-illnesses-and-medicines/illnesses-the_novel_coronavirus/Article-7f42db420513971027.htm

Ynet אתר: https://www.ynet.co.il/health/article/r1Cbmq0wu

אולפן ynet: http://www.ifatmediasite.com/ms/radiomp4/2021/05/04/10653437.mp4

רדיו ירושלים: https://www.jerusalemnet.co.il/%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%97%d7%93/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99-%d7%a2%d7%a0%d7%a7-%d7%9e%d7%97%d7%96%d7%a7-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%9e%d7%a6%d7%90-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%a9%d7%91%d7%a5-%d7%9e%d7%95%d7%97%d7%99-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%a7%d7%a8-%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%91-%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%97%d7%9c%d7%95-%d7%91%d7%a0%d7%92%d7%99%d7%a3-476472

ערוץ 20 - https://www.20il.co.il/%d7%97%d7%95%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%9f-%d7%95%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%a9/

מקור ראשון - https://www.makorrishon.co.il/news/343781/

כאן תרבות, שלושה שיודעים - https://omny.fm/shows/three-who-know/48046dcc-bea5-46c5-8efb-ad18008b09b6

דוקטורס אונלי - https://doctorsonly.co.il/2021/05/227510/

הידען - https://www.hayadan.org.il/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C-%D7%A2%D7%A0%D7%A7-%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%A7-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9C

בחזית - https://www.bahazit.co.il/%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%a9%d7%91%d7%a5-%d7%9e%d7%95%d7%97%d7%99-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%a7%d7%a8-%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%91/

מדפייג - https://medpage.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%94%...

כל רגע - https://kore.co.il/viewArticle/81426

עיתון המבשר - http://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=true&ItemID=KKEIEMGGJ&CustomerID=EDDHFHE&InfoTypeID=0&PageIndex=1&EmailGroupID=FEHIF

עיתון שחרית - http://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=true&ItemID=KKEIFDKFE&CustomerID=EDDHFHE&InfoTypeID=0&PageIndex=1&EmailGroupID=FEHIF

עיתון יתד נאמן - https://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=tru...

קראו פחות
לקיחת דם מסוס. צילום באדיבות דר גילי שוורץ

מחקר בינלאומי חדש חושף לראשונה: נגיף ממשפחת הקורונה שפוגע בסוסים אובחן לראשונה בישראל

29 אפריל, 2021

אבחון של קורונה בישראל – הפעם לא בבני אדם. קבוצת חוקרים מביה"ס לרפואה וטרינרית ע"ש קורט בשיתוף עם חוקרים מהמחלקה לווירולוגיה במכון הווטרינרי ע"ש קימרון וחוקרים מביה"ס לרפואה וטרינרית בדייויס )ארה"ב( הצליחו למצוא לראשונה עדות לנוכחות של נגיף הקורונה בסוסים בישראל (ECoV) אשר למעט דיווח בודד מערב הסעודית הינו היחיד מהמזרח התיכון. העבודה המחקרית בוצעה כחלק מעבודת הדוקטורט של ד"ר גילי שורץ, ופורסמה לאחרונה בז'ורנל המדעי Animals.

תעודת הוראה

מחקר חדש: האם מורים ומורות רבים יעזבו בקרוב את מקצוע ההוראה?

28 אפריל, 2021

קרא עוד
"תקופת הקורונה תביא לעזיבה של מורים רבים וטובים את המערכת בעקבות תחושת הזלזול של המערכת עצמה והציבור בישראל": כך נטען, בין היתר, במחקר חדש שבוצע על ידי חוקרות מביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית, ובחן את תחושותיהם של המורים והמורות בישראל

עם הירידה בתחלואת הקורונה, במערכת החינוך חזרו להוראה ולמידה פנים-אל-פנים בכיתה, אך את השפעות הקורונה והלמידה מרחוק על המורים השחוקים ותלמידיהם, כנראה שנרגיש עוד זמן רב. במחקר חדש, בחנו ד"ר טוני גוטנטג ופרופ' קריסטה אסטרחן מביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים את שחיקת המורים והמורות בישראל עקב ההוראה מרחוק בקורונה והקשר שלה לאיכות הלמידה. במחקר השתתף מדגם מייצג של כ-500 מורים בבתי ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים בשיא הסגרים השני והשלישי. המחקר התבסס על סקר אינטרנטי שהופץ לאנשי ההוראה בבתי הספר. המורים והמורות שנבחרו למחקר מלמדים בחטיבות ביניים שלמדו מרחוק במהלך רוב שנת הלימודים הנוכחית.

המחקר שילב מתודה כמותית ושאלות פתוחות. השאלות הכמותיות בחנו את תחושותיהם של המורים והמורות במהלך משבר הקורונה. בין היתר נדרשו הנבדקים לסמן את שביעות הרצון שלהם בעבודה: האם הם מרגישים שעבודתם מוערכת, האם הם עצמם מרגישים שעבודתם חסרת משמעות, המידה שבה חווים קשיים ביורוקרטיים בעבודה,  המידה שבה הם חווים מחלוקות בינם לבין המורים/ות שעמם הם עובדים וכו'. בנוסף, נדרשו לסמן את מידת השחיקה שלהם - באיזו מידה הם מרגישים סחוטים נפשית מעבודתם, האם אכפת להם ממה שקורה לתלמידיהם ועד כמה העבודה עם התלמידים הפכה עבורם למעמסה והאם הם מוצאים משמעות בעבודתם. שאלה משמעותית לגבי כוונות עזיבה, שהוצגה לנבדקים, הייתה: "באיזו תדירות את/ה חושב/ת ברצינות על לעזוב את מקצוע ההוראה?". בסוף הסקר ניתן למורים מקום להוסיף הערות ותגובות משלהם.

ממצאי הסקר חשפו כי ההוראה מרחוק בתקופת המגפה גבתה מחיר רב מהמורים. המורים דיווחו כי בהוראה מרחוק הם חשו יותר לחץ ופחות אמפתיה כלפי התלמידים בהשוואה ללמידה פנים-אל-פנים. 63% חשו לחץ בינוני עד גבוה ו-20% דיווחו על שחיקה בינונית עד רבה. השחיקה התבטאה בעיקר בתשישות רגשית של 47% ודה-פרסונאליזציה של התלמידים בקרב 14%. ד"ר גוטנטג הוסיפה וציינה בהקשר לממצא זה כי "מצאנו ששחיקת המורים – רובן מורות, אגב – נבעה מהימצאותם 'בין הפטיש לסדן' בקונפליקט הבית-עבודה: מחד מחוייבותם למקצוע ההוראה, ומאידך מחוייבותם למשפחתם". מורה לאנגלית שענתה על הסקר טענה כי "אני חושבת שמבחינתי הכי מאתגר היה ללמד מרחוק בזמן ששני ילדים שלי - בני 3 ו-4 - נמצאים בבית, ואני צריכה גם להשגיח עליהם וגם להיות בזום. זה הפך את הלמידה מרחוק מבחינתי לסבל". לכך הצטרף הקושי הטכנולוגי להפעיל לראשונה למידה מרחוק, שתרם אף הוא לשחיקה. מהעבר השני, החוקרות מצאו ממצא מעודד – המורים שציינו שיש להם יותר שליטה על המתרחש דיווחו על פחות שחיקה במהלך משבר הקורונה.

המורים השחוקים דיווחו שהם פחות שבעי רצון מעבודתם כמורים, וחושבים יותר על עזיבת מקצוע ההוראה.  מבחינת שביעות הרצון, מורים שחוקים הרגישו שפחות מעריכים את עבודתם, דיווחו על קשיים בירוקרטיים בעבודתם, מחלוקות עם- וחוסר חיבה כלפי- המורים הקולגות, פחות אהבה כלפי מקצוע ההוראה ותחושה שמקצוע ההוראה חסר משמעות. מבחינת כוונות עזיבה, 1 מתוך 6 מורים חשב/ה במידה רבה או במידה רבה מאוד לעזוב את מקצוע ההוראה. במילותיה של מורה לתיאטרון: "עד תקופת הקורונה מאוד אהבתי את מקצוע ההוראה. השנה מצאתי את עצמי כל כך הרבה פעמים במשבר אמיתי בעבודה שלי". מורה לאסטרטגיות למידה ומקצועות רבי מלל: "תקופת הקורונה גרמה ותביא לעזיבה של מורים רבים וטובים את המערכת בעקבות תחושת הזלזול של המערכת עצמה והציבור בישראל".

כמו כן, באופן רחב יותר, מורים שחוקים דיווחו על יותר הרגשת דיכאון וחרדה ועל פחות שביעות רצון מחייהם. 26% דיווחו על הרגשת דיכאון לעיתים עד כל הזמן ו-25% דיווחו על חרדה יותר ממחצית מהזמן עד כמעט כל יום. מורה לספרות ותנ"ך: "אני סבורה שהלחץ הנפשי נובע בכללי משיגרת הקורונה והאווירה המלחיצה. הלחץ בעבודה נובע מדרישות רבות של המערכת, הדרישות הכפילו את עצמן... ולכן הלחץ הנפשי של המורים גדל".

בנוסף להשלכות על רווחת המורים עצמם, יש לשחיקה בתקופת ההוראה מרחוק גם מחיר עבור איכות ההוראה. מורים שחוקים נטו פחות להשתמש בטכניקות הוראה איכותיות בזום, בהשוואה למורים פחות שחוקים. פרופ' אסטרחן הסבירה כי: "הם פחות השתמשו בשיח לימודי פורה עם תלמידיהם. מחקרים שבוצעו במקומות שונים בעולם  הראו ששיח לימודי פורה עם תלמידים מקדם הישגים, למידה משמעותית ואף פיתוח כישורי חשיבה. שיח כזה מאופיין על-ידי כך שהמורה מעודד שאילת שאלות, הסברים מפורטים ונימוקים, בחינת פרספקטיבות מגוונות, ההשתתפות ערה ושוויונית ועיגון של דעות והסברים במקורות ידע מקובלים. הוראה כזאת קשורה לאופני הוראה שמשתפים יותר את התלמידים בשיעור (כגון עבודה בקבוצות, עידוד שאילת שאלות), אך לא לאופנים שלא משתפים אותם (כגון הוראה פרונטאלית, שאילת שאלות 'סגורות')".

שימוש מועט יותר בעקרונות הוראה איכותית מסוג זה הלך יד ביד עם לחץ רב יותר של המורים, אמפתיה נמוכה יותר כלפי תלמידיהם ותחושת מסוגלות נמוכה יותר בהוראה של אותם המורים. כמו כן, נמצאה "עייפות זום": 60% דיווחו שההוראה המקוונת מעייפת יותר מההוראה בכיתה; 15% דיווחו שההוראה המקוונת מעייפת כמו ההוראה בכיתה; ורק 25% דיווחו שההוראה המקוונת מעייפת פחות מההוראה בכיתה.

ד"ר גוטנטג: "כשבחנו את הסוגייה בקרב תלמידי חטיבות הביניים באותה התקופה, הם הסכימו עם המורים שמתקיים פחות שיח לימודי פורה בהוראה מרחוק (זום ודומיו) בקורונה. תלמידיהם של מורים שבכל זאת השתמשו בעקרונות הוראה איכותית בכיתתם, דיווחו כי למרות הלמידה הווירטואלית, חשו נוכחות חברתית רבה יותר של המורה ושל חברי הכיתה, יותר מעורבות בלמידה, תחושת מסוגלות לימודית גבוהה יותר, שחיקה לימודית נמוכה יותר ולמידה לשם למידה (להבדיל מלמידה לשם ציונים או תגמולים חיצוניים אחרים)".

החוקרות ציינו לאור ממצאי המחקר שנותר להן לקוות שעם החזרה לשגרה וללמידה פנים-אל-פנים בכיתה, המחירים של ההוראה מרחוק הן עבור המורים והן עבור התלמידים יתגמדו. עם זאת, גם בזמן החזרה לשגרה, אל לנו לשכוח את המורים השחוקים. במילותיה של מורה לספרות: "אני שמחה לראות שיש מישהו שמתענין במצב של עובדי ההוראה וחוקר זאת לעומק, ולא אומר כי הם 'מרוויחים' ו'מכייפים', כי האמת היא ההיפך הגמור". יש לתת להם מענה, אחרת השחיקה תתרגם לעזיבה המונית של מקצוע ההוראה, ולפגיעה ממשית בבריאות הנפש של המורים.

לפרסום בתקשורת: 

מעריב-

http://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=true&ItemID=KKDKFIEGF&CustomerID=EDDHFHE&InfoTypeID=0&PageIndex=1&EmailGroupID=FEHIF

https://www.maariv.co.il/news/Education/Article-836818

קראו פחות
Pillivery

כל הכבוד לכם, "פיליברי"! סטודנטים תרמו לקהילה במהלך משבר הקורונה - וזכו בפרס כספי

21 אפריל, 2021

קרא עוד
ות"ת מקדמת ומתמרצת עשייה איכותית אשר מנצלת את משאבי האקדמיה לטובת סביבתה הקרובה, תורמת לה ומחזקת את השפעות האקדמיה החיוביות על החברה הישראלית. לאור חשיבות הנושא מתקצבת הות"ת שבמועצה להשכלה גבוהה שורה של פרויקטים חברתיים בכ-30 מיליון שקלים בשנה. בנוסף, ועדת ההיגוי בוחרת סטודנטים מצטיינים מהמוסדות השונים, סטודנטים אשר פעלו לאורך כל השנה, התנדבו ופעלו למען הקהילה והפגינו מעורבות חברתית יוצאת דופן בשנה שבה התמודדה ישראל, כמו רוב מדינות העולם, עם מגפת הקורונה. הות''ת מכבדת אותם כעת בפרס כספי. 

מהאוניברסיטה העברית היו אלה נעמה מיטלמן, יונתן אגר, שרון שרייבר, יוגב כהן -  שהקימו את "פיליברי" (Pillivery = Pill + Deliver), יוזמה מקורית של סטודנטיות וסטודנטים לרפואה, אשר בעת הסגר הראשון של מגיפת הקורונה זיהו מהר (עוד לפני מערכת הבריאות הציבורית!) את הצורך של חולים כרוניים בסיכון לקבל את התרופות שלהם מבלי להסתכן ולצאת לבית המרקחת ולהחשף לנגיף. מדובר על מאגר מתנדבים שמטרתו איסוף תרופות לפי מרשם מבית המרקחת השכונתי עבור חולים כרוניים, מדוכאי חיסון, קשישים ושאר קבוצות סיכון, והבאתן עד דלת המטופל. הרציונל - צמצום חשיפתן של קבוצות הסיכון אל גורמים מזהמים, הנמצאים בשכיחות גבוהה בבתי המרקחת. מפתיחת המיזם, גייסו הסטודנטים מעל 150 מתנדבים באזור ירושלים והשרון אשר הגיעו וסייעו למעל 1200 מטופלים ברחבי הארץ (גויס גם רכב חלוקה ייעודי כדי להגיע למרפאות מרוחקות.

נעמה, יונתן, שרון ויוגב, כל הכבוד לכם! 

לפרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/environment-science/article/H1w00DmhUu
 

קראו פחות
children. from pixabay

מחקר: 1 מכל 5 ילדים בישראל סובל מתסמיני חרדה, כמחצית מהילדים זקוקים לסיוע נפשי בעקבות משבר הקורונה

18 אפריל, 2021

קרא עוד
מחקר חדש ונרחב מציג בפעם הראשונה מאז פרוץ משבר הקורונה נתונים מספריים מדאיגים, המצביעים עד כמה גדולה המצוקה שגורם משבר הקורונה לילדים, ואת תפיסות ההורים את תפקוד מערכת החינוך בעת המשבר. את המחקר הובילה פרופ' מיכל גרינשטיין וייס מהמכון למדיניות חברתית באוניברסיטת וושינגטון והמרכז הבינתחומי הרצליה יחד עם פרופ' רמי בנבנישתי (בתמונה מימין) מהאוניברסיטה העברית, ובשיתוף פעולה עם מכון אדלר. הוא התבצע בישראל בסוף חודש מרץ 2021, בקרב מדגם מייצג של כ-1000 הורים לילדים במערכת החינוך. במסגרת המחקר התבקשו ההורים לענות על שאלון בו נדרשו לתאר את מצבם הרגשי, התנהגותי והחברתי של ילדיהם, וכיצד הם רואים את התרומה של מערכת החינוך לילדיהם. 

מדיווחי ההורים עולה כי כל ילד חמישי בישראל (21%) סבל מסימנים של חרדה קלינית - פי שלושה מאשר בימי שגרה. שיעורים אלו גדולים יותר בקרב ילדים ששני הוריהם עבדו מחוץ לבית. בקרב תלמידים חרדים השיעורים היו נמוכים במיוחד (7%) בהשוואה לתלמידים חילוניים (23%). כמו כן, נבדקו השפעות רגשיות התנהגות התנהגותיות ולימודיות של השיעורים המקוונים בימי הקורונה והתגלה כי כמחצית מהתלמידים התייחסו ללימודים המקוונים ברצינות ומשקיעים בלימודים המקוונים, אולם פחות מחמישית מההורים (18%) העריכו שהלימודים המקוונים מקדמים אותם מבחינה לימודית (18%). פחות ממחצית הילדים הנבדקים (44%) ציינו כי הם הצליחו לשמור על קשרים טובים עם חברים. זאת ועוד, מהממצאים עולה ש-42% מהילדים חרדים היו מתוחים ולחוצים מהמצב. יותר מחצי מהילדים התקשו להשתלב בלמידה המקוונת (55%), וציינו שהשיעורים הטילו עליהם עומס גדול (55%). כ-60% אף הרגישו בודדים. אי לכך, לא מפתיע שההורים העריכו שכמחצית מהילדים היו זקוקים לסיוע רגשי (46%) במהלך משבר הקורונה.

ההורים מדווחים כי כמחצית מהילדים שהו זמן ממושך מאוד עד כדי התמכרות מול המסכים, ובמקביל קרוב לשליש (28%) מהמתבגרים נמצאים במצב של 'היפוך שעות שינה', מידי יום או מספר פעמים בשבוע. כרבע מהילדים סבלו מהתקפי חרדה (24%), ביטאו אלימות פיזית (23%) וסבלו מהפרעות אכילה (24%) לפחות פעם בחודש במהלך המשבר.

במקביל, ההורים נשאלו לגבי תפקוד בית הספר, צוות המורים וההנהלה בתקופת הקורונה. רוב ההורים (60%) תפסו את המורים והמנהל כמי שעושים כמיטב יכולתם, אך רק מיעוט מההורים (פחות מ-40%) חשבו שבית ספר התארגן היטב ונתן פתרונות טובים. "ממצאים אלו מראים כי למרות כל הקשיים והכעס של ההורים, חלק גדול רואים את המורים והמנהלים באור חיובי על שניסו ועשו כמיטב יכולתם, אך מערכת החינוך בכללותה לא הייתה מאורגנת היטב בעת המשבר ולא סיפקה פתרונות טובים", מסבירים החוקרים. 

החוקרים מציינים כי לאור ממצאי המחקר ניתן להסיק כי לתקופת קורונה היו השלכות משמעותיות על מצבם ההתנהגותי והרגשי של ילדים רבים. יש לתת את הדעת על ההשפעות ארוכות הטווח על חלק מהילדים שעלולים להמשיך ולחוות פערים בתחום הלימודי וקשיים רגשיים והתנהגותיים משמעותיים. הם גם מדגישים את הצורך בהתארגנות לאומית לתהליכי ההחלמה והצמיחה מתוך המשבר. בנוסף, מומלץ להמשיך את המאמץ המערכתי כדי לתמוך בתלמידים ובצוותים החינוכיים. חשוב אף לשמוע את קולו של כל ילד, הורה ומורה, כדי לתת את המענים המתאימים שימנעו נזקים ארוכי טווח. לכולם אין ספק שהמשבר חשף פערים גדולים בין חלקים שונים בחברה הישראלית, וביציאה מהמשבר יש לגשר על הפערים ולצל את המשבר כהזדמנות לקידום של כל חלקי החברה. 

לפרסום בתקשורת:

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.9716063
https://www.msn.com/he-il/health/health/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%90%...


 

קראו פחות
Close up of a recycle garbage bin logo. by gary chan, unsplash

מחקר חדש: בעקבות משבר הקורונה – גידול משמעותי בשיעור הישראלים שהביעו נכונות למחזר יותר ולצרוך פחות

8 אפריל, 2021

סקר מיוחד מצא שיפור משמעותי בעמדות הציבור בנוגע לשימור הסביבה במהלך הסגר הראשון בישראל. הסקר בוצע במסגרת מחקר ישראלי, בו לקחו חלק ד"ר ורד בלאס מבית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, ד"ר ענת צ'צ'יק מהמחלקה לגיאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר אילן, ופרופ' סיגל קפלן מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. תוצאותיו פורסמובכתב העת Resources, Conservation and Recycling.

pills. by elsa olofsson, unsplash

מחקר חדש: רבים מתקשים לבלוע תרופות בגלל טעמן הדוחה – האם שיטה חדשה תהפוך אותן לידידותיות יותר לאדם?

18 מרץ, 2021

קרא עוד
חוקרים מהאונ' העברית פיתחו אלגוריתם ייחודי שחוזה כבר בשלבי תכנון החומר אם יהיה בעל טעם מר ודוחה, על בסיס המבנה הכימי שלו. האלגוריתם, שנוצר באמצעות Machine Learning, יוכל לזרז ולהוזיל תהליכי פיתוח תרופות ולמנוע ניסויים בבע"ח לצורך הערכת מרירות החומרים הנמצאים בפיתוח

המאמץ המחקרי בפיתוח תרופות מתרכז בפיתוח של תרופות יעילות ובטיחותיות, כך שיוכלו לרפא ממחלה במינימום של תופעות לוואי. השימוש בתהליכים מתוחכמים ואוטומטיים הוביל לאישורים של אלפי תרופות על ידי ה-FDA, כאשר רק ב-2020 אושרו 53 תרופות חדשות. עם זאת, ישנה בעיה שלא מקבלת מענה אופטימאלי  - לתרופות רבות יש טעם מר מאוד שמקשה על נטילתן דרך הפה. אמנם הכנסת התרופה לקפסולות לרוב פותרת את בעיית הטעם, אך מדובר בפתרון שלא תמיד אפשרי היות והוא מגדיל את התרופה ועלול ליצור קושי ממשי בבליעה.

בעוד שרבים מאיתנו מצליחים לבלוע את התרופה למרות הטעם הנורא שלה או גודלה הבעייתי, יש אוכלוסיות שמאוד מתקשות בכך, כולל פעוטות ומבוגרים עם קשיי בליעה. מחקרים הראו כי כאשר לתרופות היה טעם מר מאוד, נצפתה ירידה בהיענות לטיפול בקרב ילדים, מה שגרר סכנה בריאותית עקב אי השלמת הטיפול התרופתי. לדוגמה, מחקר שפורסם לפני זמן לא רב קבע כי למעלה מ-90% מרופאי הילדים מדווחים על ילדים רבים שאינם מוכנים לקבל תרופות בשל טעמן, והדבר חושף אותם לפגיעות בריאותיות ולהיעדר טיפול רפואי ראוי. זאת ועוד, בגלל הסיכונים הפוטנציאליים הנגרמים בעקבות טעמן המרתיע של תרופות רבות, ה-FDA האמריקאי ביקש לאחרונה להוסיף הערת טעם לרשימת תופעות הלוואי במרשמים של התרופות לילדים, כדי להזהיר הורים מפני אותם טעמים בעייתיים.

כיום, חברות התרופות יזהו שישנה בעיה של טעם מר מאוד רק בשלבים מתקדמים של פיתוחה, או בשלב הניסויים הקליניים עצמם, כאשר התרופה ניתנת לאלפי בני אדם המשמשים כנסיינים על מנת לבדוק את יעילותה. במקרה שזוהתה בעיית טעם חריגה במיוחד, החברות ייאלצו לחזור ולשנות את הפורמולציה של התרופות על מנת לנסות ולמסך את הטעם הנוראי (מה שלא תמיד אפשרי), דבר שיגרור דחייה נוספת בשחרור התרופה לשוק, הפסדים כספיים של מיליוני דולרים וניסויים נוספים ולא רצויים בבעלי חיים. לרוב חברות התרופות  יעדיפו להוציא לשוק תרופה גם אם כבר הבינו שהיא מרה מאוד, בתקווה שנתמודד עם הטעם הבלתי נסבל.

בקבוצת המחקר של פרופ' מאשה ניב, חוקרת טעם במכון לביוכימיה, מזון ותזונה בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, הבינו את חומרת הבעיה, והצליחו לפתח אלגוריתם שחוזה מרירות חזקה של מולקולה רק על סמך המבנה הכימי התיאורטי שלה, עוד לפני שהיא נוצרה במעבדה. המחקר פורסם לאחרונה בעיתון Computational and Structural Biotechnology Journal.

איתן מרגוליס, דוקטורנט במעבדה של פרופ' ניב, מספר על המהלך המחקרי ותהליך יצירת האלגוריתם באמצעות שיטת למידת מכונה (Machine Learning) לגבי מרירות עזה: "אספנו מולקולות ממאגר ה-BitterDB שהוקם במעבדה שלנו ומכיל מידע על מעל 1000 תרכובות מרות. שילבנו מידע על טעמן של מולקולות שקיבלנו מעמיתינו בחברת התרופותGSK  ובחברת חומרי טבע AnalytiCon Discovery. לימדנו את המחשב להבין אילו קומבינציות של תכונות כימיות הכי חשובות על מנת שחומר מסוים ייתפס כבעל טעם מר מאוד ובכך 'אימנו' אותו לזהות במהירות האם מולקולה מסוימת עלולה להיות מרה מאוד או לא. כך, בעצם, יצרנו את האלגוריתםBitterIntense . לאחר בדיקת ביצועי המודל ראינו שהוא צודק ביותר מ-80% מהמקרים, מה שמחזק את פוטנציאל השימוש בו לצורך פיתוח תרופות ידידותיות מבחינת הטעם - ללא צורך בסינתזה מוקדמת של החומר ובבדיקתו בבני אדם או בבעלי חיים. בנוסף, היות ומדובר במודל חישובי, נוכל להמשיך ולשפר את דיוקו ככל שיצטבר עוד מידע על מולקולות מרות".

בניגוד לסברות מדעיות קודמות, נמצא מתוצאות החיזויים כי תרופות מרות מאוד לא נוטות להיות רעילות יותר לכבד מאשר תרופות פחות מרות. עם זאת חומרים מאוד מרים נראו כיותר רעילים ללב עקב יכולתם לחסום תעלות אשלגן. "העובדה שחומרים מאוד מרים הם עם פוטנציאל גבוה יותר להיות רעילים ללב מעניינת במיוחד משום שקולטנים לטעם המר מתבטאים גם בלב. מחקרים עכשוויים מתרכזים בתפקידיהם הפיזיולוגיים של קולטני טעם המתבטאים מחוץ לפה", מסבירה פרופ' ניב.

ומה לגבי תרופות למחלת הקורונה? הדוקטורנט איתן מרגוליס מוסיף ומסביר כי "ראינו ששכיחות התרופות המרות מאוד בקרב אלה שנמצאות כרגע בשלבי פיתוח או באישור לטיפול בקורונה, גבוה יותר מאשר בקבוצת התרופות הכללית. תוצאה זו מעניינת היות ואיבוד חוש הטעם הוא תסמין משמעותי מאוד ונפוץ בקרב הנדבקים בנגיף, כפי שהראו גם מחקרים במעבדתה של פרופ' ניב. עם זאת, העובדה שתרופות מאוד מרות יכולות להיות בעלות אפקט פיסיולוגי מיטיב, מדגיש את הצורך שלא לפסול על הסף את אותן תרופות מרות מאוד רק על סמך טעמן, אלא רק להיערך בהתאם".

לסיכום, החוקרים מאמינים כי BitterIntense היא שיטה שעשויה להפחית את העלויות הכספיות, את הניסויים בבעלי חיים ולקצר את זמן הגעת התרופה לקליניקה. היכולת לאתר מרירות גבוהה באופן אינטגרטיבי בתהליך גילוי ופיתוח, יעזור בפיתוח תרופות מתאימות לילדים ולמטופלים גריאטריים. בנוסף, BitterIntense רלוונטית גם לחברות ביוטכנולוגיה וחברות שעובדות על פיתוח ממתיקים חדשים (שלעתים גם מרירים) או מרכיבים טבעיים שמטרתם להשתלב במוצרי מזון.

איתן מרגוליס משתף בחווייה אישית לאור המחקר: "לאחר פרסום המאמר המדעי, פנו אלי צעירים ומבוגרים רבים דרך הרשתות החברתיות, וסיפרו לי שהם מאוד מזדהים עם בעיית המרירות של התרופות. חלקם סיפרו שעד עכשיו הם נאלצים ללעוס תרופות או לאכול אותן עם אוכל בעל טעם דומיננטי וגם אז זה לא תמיד עובד. אחרים שיתפו על התסכול של לתת כדורים מרים לילדים שבהרבה מקרים פולטים את הכדור, ואז לא יודעים אם לתת התרופה שוב או באיזה צורה ומינון. אנחנו מקווים שבזכות המחקר שלנו יינתן מענה טוב יותר לבעיית הטעם של התרופות, ומרכיבי מזון חדשניים".

 

קראו פחות
graph up

פרופ' אורי חפץ מהמחלקה לכלכלה: השפל הגדול של שנות 30 במאה הקודמת לא חזר ב-2020, אפילו לא קרוב לכך

11 מרץ, 2021

 

קרא עוד

זה לא נגמר. וזה עשוי להידרדר שוב במפתיע. אבל שנה מאז שזה התחיל אפשר כבר לומר בזהירות: החששות הכלכליים הקודרים ביותר התבדו. משבר עולמי בממדי השפל הגדול של שנות ה-1930 לא חזר ב-2020. אפילו לא קרוב .

שנת 2020 הייתה שנה קשה, ואת הנזקים שלה, שממשיכים להצטבר אל תוך 2021 ושילוו אותנו שנים רבות, עוד נלמד ונחקור בעשורים הבאים. היא הייתה שנה שחילקה את הסבל - בריאותי, כלכלי, חברתי, ונפשי - באי שוויון משווע. המדינות התחלקו: אלו שנפגעו יותר ואלו שפחות. גם העובדים התחלקו: ענפים עתירי מדע מול ענפים עתירי מגע; עבודה מרחוק מול רחוק מעבודה. זו הייתה שנה ששינתה את הכול, ולא הכול יחזור להיות כשהיה: הבריאות, אורח החיים, האמון במוסדות השלטון, הסולידריות החברתית, הזכות לפרטיות, המערכת הפוליטית, מצב הדמוקרטיה במדינות השונות, ואפילו היחס שלנו לעובדות - הם כולם השתנו, בדרכים שעוד נגלה, לטוב ולרע. אבל בתוך כל זה, כשבוחנים את מצב הכלכלה העולמית, יכול היה להיות הרבה יותר גרוע.

נראה שהתגובה המאקרו-כלכלית, במיוחד בכלכלות המובילות, הצילה אותנו משפל גדול נוסף, לעת עתה. אולי עוד נפשל. עשינו טעויות ואולי עוד נעשה. פה לא עשינו מספיק, ושם הגזמנו, או עוד נגזים. אנחנו רק מתחילים להבין מה עבד ומה לא, איפה היה בזבוז ואיפה הישג, אילו מדינות הצליחו יותר ואילו פחות. אבל ביחד שלחנו מסר חד משמעי: אנחנו על זה. נעשה מה שצריך, בתעוזה ובהיקפים חסרי תקדים. ונראה שבגדול, זה הצליח. הצליח בגדול.

השפל הגדול והמלחמה

בסופו של דבר, מה שהוציא את העולם מהמשבר הכלכלי החמור ביותר במאה השנים האחרונות הייתה טרגדיה נוראה, מהמזוויעות שידעה האנושות. השפל הגדול של שנות ה-1930 הסתיים בעזרת מלחמת העולם השנייה. האבטלה המייאשת בארצות רבות, שהגיעה בשיאה לכמעט רבע (בארה״ב) ואפילו שליש (בגרמניה) מכוח העבודה, נעלמה כלא הייתה כשהמשקים המתועשים גויסו לטובת המאמץ המלחמתי. בארצות הברית, שיעור האבטלה, שהגיע לשיא ב-1933, היה עדיין 17% בשנת 1939, טרם המלחמה, למרות הניו דיל של פרנקלין רוזוולט, הרגולציה והחוקים החדשים, מפעלי העבודות הציבוריות, ולמרות קמפיין התקווה - לפחות כלפי הציבור - שהנשיא האמריקאי הביא.

בסופו של דבר, זה היה עניין של ביקוש מצרפי. עניין בסיסי במאקרו-כלכלה, בחשבונאות לאומית. ערב פרוץ המלחמה, ההוצאה הצבאית האמריקאית הייתה פחות מ-2% תוצר. בשנת 1944, כשהיא הגיעה לשיעור המדהים של 43% תוצר, האבטלה התאדתה, ושיעורה ירד לאחוז בודד, הנמוך ביותר שידעה ארה״ב מאז השנים ההן ועד היום.

היום אנחנו חושבים שהשפל הגדול היה, כמו המלחמה, טרגדיה מעשה ידי אדם, ויכול היה להימנע. היסטוריונים כלכליים מאשימים מדיניות מאקרו-כלכלית שגויה. הטראומה הכלכלית הזו, עם הייאוש שהיא הביאה ושתרם לעלייתו של היטלר ואחרים, הולידה גם אופטימיות, אמונה שאפשר לנהל את הכלכלה טוב יותר, שאפשר גם אחרת. היום אנחנו חושבים שהשפל הגדול לא היה גזירה משמיים. מאז, אנחנו הכלכלנים התנצלנו קולקטיבית בשם אבות אבותינו, והבטחנו לילדינו לא לוותר. הבטחנו שנעשה הכול בשביל למנוע שפל גדול נוסף. והפעם בלי מלחמת עולם. לא עוד.

מתוך השפל הגדול נולדה דיסציפלינה חדשה. ג׳ון מיינרד קיינס הבריטי, אבי המאקרו-כלכלה, פרסם את ספרו ב-1936, והפך את המחשבה השמרנית השלטת על פיה. הוא טען בין היתר, כנגד הדעה הרווחת בזמנו, שממשלות יכולות לסיים את השפל הגדול, להקטין אבטלה ולייצב את המשק באמצעות הגדלת הביקושים. המלחמה, שהגדילה את ההוצאה הציבורית, נהייתה בעל כורחה תצוגת תכלית של התיאוריה הקיינסיאנית החדשה. בארצות הברית, רכיב ההוצאה הציבורית בתוצר האמריקאי התנדנד סביב ה-15% בשנות השלושים, אבל זינק בחדות ב-1941, והגיע ל-48% תוצר ב-1943. הגירעון בתקציב הפדרלי, שבמרבית שנות השלושים היה בין 0% ל-5% תוצר, התנפח ל-27%. רק אחרי המלחמה חזרה ההוצאה הציבורית לרמתה המקורית, והגירעון הפך ליתרה (וגם זה, באופן זמני). אבל בינתיים, נראה שהתרופה הקיינסיאנית כבר עבדה: לא רק המלחמה נגמרה; גם השפל כבר לא חזר.

אז מה למדנו?

כשפרץ משבר הקורונה בתחילת 2020, הייתה הסכמה כמעט גורפת בקרב קהילת הכלכלנים העולמית - בהובלת עמיתינו בארה״ב ובאירופה - שבנוסף למדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד, הממשלות צריכות להקדיש משאבים גדולים, תוך כניסה לגירעונות גדולים, כדי למנוע את קריסת המשקים הלאומיים. ואכן, הכלכלות המובילות תמכו באופן מסיבי וחסר תקדים במשקי הבית ובעסקים המקומיים. פרטי התוכניות היו שונים ממדינה למדינה, אבל העיקרון היה דומה: ללוות כסף ולהזרים אותו לידי הציבור, העובדים, המובטלים, והמעסיקים. זה יהיה יקר, הזהירו הכלכלנים, ומסוכן. אבל ההססנות, אמרנו באותה הנשימה, תהיה יקרה ומסוכנת יותר.

וזה אכן היה, ועודנו, יקר ומסוכן. כפי שהובטח. הגירעונות ב-2020 הרקיעו שחקים: אומדנים מצביעים על כ- 15% תוצר בארה״ב ובבריטניה, וכ-10% בגוש האירו וביפן. (בישראל, הגירעון היה כ-11% תוצר, כנראה שקצת מתחת לממוצע ה- OECD , מועדון המדינות המובילות.) החובות הלאומיים תפחו גם הם-בדיוק לפי הוראות ההפעלה. נראה שמילטון פרידמן צדק, אם כן, כשאמר לפני יותר מחמישים שנה שבמובן מסוים, כולנו קיינסיאנים עכשיו.

וזה עדיין מסוכן, וזה עדיין לא נגמר. ומה נעשה אם הריביות יעלו? אם האינפלציה תחזור? אם וריאנט חדש יגיע? דאגנו מאוד, ואנחנו עדיין דואגים. אבל כמו שאמר חסידו של קיינס, הכלכלן המנוח ג׳ון קנת גלבריית, על הניו דיל של רוזוולט: דאגנו-ועשינו את זה בכל זאת.

סיכום ביניים: המצב קשה, אבל יש מקום לאופטימיות זהירה

רק לפני שנה, האבטלה בארה״ב זינקה מ-3.5% בפברואר 2020 לכמעט 15% באפריל. זה זינוק, תוך חודשיים בלבד, משיעור האבטלה הנמוך ביותר בחמישים השנים האחרונות, לגבוה ביותר מאז השפל הגדול. התחזיות באפריל 2020 היו שהאבטלה, שהייתה כבר קרובה להחריד ל-17% של 1939, עוד תמשיך לטפס. התמונה במקומות אחרים בעולם נראתה מפחידה לא פחות.

בשבועות האחרונים, עם פרסום הנתונים המצרפים הראשוניים לגבי משקי העולם ב-2020, אפשר לעצור לרגע ולעשות סיכום ביניים. לחזור ולשאול: אז מה היה לנו שם?

היה לנו שם רע. מאוד. אבל יחסית לתרחישים הקודרים ביותר מהם חששנו, הצלחנו מעל ומעבר לציפיות. בדיעבד, מהרבה בחינות, אפריל המר של 2020 היה השיא, נקודת המפנה. הכלכלה העולמית השתפרה מאוד מאז. בארה״ב למשל, שיעור האבטלה מאז רק ירד, ובחודש שעבר כבר התקרב ל-6%. קרן המטבע הבינלאומית העריכה בינואר השנה שכלכלת העולם איבדה 3.5% תוצר ב-2020. זה כואב, אבל זה הרבה יותר טוב ממה שיכול היה להיות. זה אפילו יותר טוב, בלמעלה מאחוז, מהתחזית הקודמת של הקרן, מאוקטובר 2020, ומהעדכון שלפניה, מיוני. וזה צפוי להשתפר במהירות: הקרן צופה צמיחה עולמית של 5.5% ב-2021 ומעל 4% ב-2022, שני עדכונים חיוביים נוספים של התחזית הקודמת. בקרן מסבירים את העדכון בהתקדמות מבצעי החיסונים, אבל גם בתמריצים פיסקליים בכלכלות הגדולות, כמו ארה״ב ויפן.

וזו לא רק קרן המטבע. מגזין האקונומיסט, למשל, ליקט לאחרונה 14 תחזיות לצמיחה כלכלית בארה״ב ב-2021. החציונית קרובה ל-6%. וגם אצלנו, בנק ישראל חזה בתחילת ינואר השנה צמיחה שנתית של כ-6% בשנתיים הקרובות, תחת תרחיש התחסנות מהירה-וזה עוד לפני בשורת פברואר מהלמ״ס שהתוצר הישראלי התכווץ ב-2020 ב-2.4%, ולא ב-3.7% כפי שהעריכו בבנק. הפעם האחרונה בה ישראל צמחה בקצב של 6% בשנה הייתה לפני עשור, בשנים שלפני ואחרי המשבר הפיננסי העולמי. ארה״ב צמחה בכזה קצב רק שנה אחת בחמישים השנים האחרונות.

אז למרות שהצמיחה המצרפית הצפויה הזו מסתירה מאחוריה הרבה סבל ואי שיוויון, היא עדיפה בהרבה על מה שיכול היה להיות, ועל מה שעד לא מזמן צפינו שיהיה. האופטימיות שהיא מציגה חוזרת גם במדדים אחרים. בישראל למשל, שניים מתוך ארבעת הרכיבים של מדד אמון הצרכנים של הלמ״ס חזרו בשבועות הראשונים של 2021 לרמה קרובה לרמתם אשתקד. שניהם פונים אל העתיד: הם אומדים את השינוי הצפוי במצב הכלכלי בשנה הקרובה - האחד, של משקי הבית, והשני, של המדינה.

שני הרכיבים הנותרים במדד אמון הצרכנים של הלמ״ס פונים פחות אל העתיד ויותר אל ההווה והעבר: הם אומדים כוונות לרכישות גדולות בשנה הקרובה בהשוואה לשנה האחרונה, ואת השינוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה האחרונה. גם הם התאוששו לאחרונה, אבל הם עדיין רחוקים ממצבם בתחילת השנה שעברה. כי המצב הכלכלי עדיין קשה. וזה מבלי לדבר על הבריאות, החברה, החירות, החיים עצמם. עם מאות אלפים בישראל ומיליונים רבים בארצות אחרות שאיבדו את מקור ההכנסה בשנה האחרונה ושלא רואים את הסוף. עם סבל עולמי שמרוכז, כרגיל, בקרב בעלי השכלה נמוכה יותר, נשים, צעירים, אלו שאינם מועסקים פורמאלית, ובאופן כללי אלו שחיים במדינות החלשות.

מוכרחים להמשיך לסייע לכל אלו. אבל הסיוע כעת צריך להיות ממוקד. מבחינת המאקרו-כלכלה, אם הכל יילך כשורה, כנראה שהביקושים המצרפיים כבר החלו לחזור. חיברנו את המשק העולמי למכונת הנשמה, והוא התייצב. 2020 הייתה שנה נוראית, וזה עוד לא נגמר, אבל היא לא מתקרבת לטרגדיה של השפל הגדול. בהינו בתהום, אבל הפעם הכלכלות המובילות עשו את הדבר הנכון, והעולם לא נפל. יש מקום לאופטימיות זהירה.

* הכותב הוא פרופסור במחלקה לכלכלה ע״ש משפחת בוגן ובמרכז פדרמן לרציונליות באוניברסיטה העברית בירושלים; ובבית הספר ס.ק. ג׳ונסון למנהל עסקים באוניברסיטת קורנל.

*המאמר פורסם בעיתון גלובס: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001363428&after_registra...

קראו פחות
לימודים באוניברסיטה העברית

האוניברסיטה תחדש את הלימודים והפעילות המחקרית בכל הקמפוסים לבעלי "תו ירוק" או תשובה שלילית לבדיקת קורונה!

7 מרץ, 2021

קרא עוד
הנהלת האוניברסיטה העברית הודיעה היום לכל קהילת האוניברסיטה העברית כי בשבועות הקרובים הסטודנטים וצוותי המחקר יוחזרו לשגרת לימודים פרונטליים כבר בשבועות הקרובים.

החזרה לשגרה תיערך בשתי פעימות: הפעימה הראשונה תחל ביום ראשון, 14.3.21, מועד פתיחת סמסטר ב' תשפ"א, ומסתיימת בחופשת פסח. בתקופה זו, הכניסה לקמפוסים של האוניברסיטה תמשיך להיעשות בהתאם למגבלות "התו הסגול", שעיקרן הצהרת בריאות או הצגת תו ירוק בכניסה לקמפוס. בתקופה זו, ההוראה בקורסים ה"רגילים" תעשה מרחוק, בדומה להוראה בסמסטר א'. הפעילות במעבדות המחקר תותר אך ורק למי שברשותם "תו ירוק" שהנפיק משרד הבריאות (מתחסנים ומחלימים) או שקיבלו תשובה שלילית בבדיקת קורונה עדכנית (עד 72 שעות לפני מועד הכניסה לקמפוס). גם ההשתתפות בפעילות במעבדות ההוראה, הכשרות מעשיות ולימודים קליניים תפעל לפי אותה מתכונת תותנה בהצגת "תו ירוק" או תשובה שלילית עדכנית, ובכפוף להנחיות המוסד שבו נערכות ההכשרות והפעילות הקלינית. סטודנטים שאינם יכולים לעמוד בתנאים אלה יפנו אל רכז\ת הקורס לקביעת הסדר המיוחד.

הפעימה השנייה תחל ביום ראשון, 4.4.21, עם סיום חופשת פסח. במועד זה תתחדש ההוראה הפרונטלית בכיתות בכל הקמפוסים. החל ממועד זה, הכניסה לכל הקמפוסים של האוניברסיטה העברית תותנה בהצגת "תו ירוק" או תשובה שלילית עדכנית (מי שלפי הנחייה רפואית אינם רשאים להתחסן יוכלו לקבל אישור כניסה מיוחד). ההסדרים המדויקים לעניין הוראה בכיתות ייקבעו בהתאם להנחיות משרד הבריאות שיהיו בתוקף.

הנהלת האוניברסיטה הדגישה בהודעה שהנחיות אלה אינן סופיות ויתכנו בהם שינויים בהתאם להנחיות של משרד הבריאות. בקורסי החובה תהיה אפשרות גם לצפייה מרחוק על ידי הרואה מקבילה.

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן: "האוניברסיטה העברית ממשיכה לפעול מתוך שאיפה למלא את ייעודה בתחומי ההוראה, המחקר, הפעילות המינהלית והתרומה הציבורית, תוך הגנה על הבריאות של כלל חברי קהילת האוניברסיטה ותוך נקיטת יוזמה והובלה הנדרשים להגשמת מטרותינו. אנו מבקשים לחזור ולהדגיש שהתחסנות היא אחריות  אזרחית ראשונה במעלה שמוטלת על כולנו; היא נחוצה לשם הגנה על הבריאות של הפרט ושל זולתו ולשם המשך החזרה לשגרה והסרת המגבלות ששיבשו את הפעילות שלנו בשנה האחרונה".

פרסומים בתקשורת:

חמל (וואלה!) - https://www.hamal.co.il/post/-MVCkj1Nrj2MJPNFA3uD

News1 - https://www.news1.co.il/Archive/001-D-437860-00.html

כל העיר - https://www.kolhair.co.il/jerusalem-news/154537/

מבזקים - https://www.mivzaklive.co.il/archives/415554

לימודים אינפו - http://www.limudim-info.co.il/one_news.asp?IDNews=15560#.YEZeqGgzY2w

לימודים כחול לבן - https://limudimisrael.co.il/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%9D-%...

קראו פחות
nsp2. צילום באדיבות דר דינה שניידמן

"התחלה עם בשורות טובות": חוקרות וחוקרים הצליחו לפענח את המבנה והפעילות של 3 מחלבוני SARS-COV-2

23 פברואר, 2021

אחד החלבונים הגדולים ביותר של הנגיף, אותו הצליחו החוקרות לפענח בשיטה חדשה וייחודית, הוא חלבון בשם Nsp2, שנודע כ"סרבן" לפיענוח מבני. דר' דינה שניידמן: "עכשיו יש לנו טכנולוגיה ופרוטוקול ניסויי לחקור לא רק את חלבוני הנגיף עצמם, כי אם גם את השותפים שלהם מתוך התא האנושי". פרופ' מיכל ליניאל: "בהמשך יהיה צורך לפצח את הנגיף השלם בהקשר התאי כדי לדמות את כל חלבוני הנגיף והאינטאקציות ביניהם"

covid19_vaccine._by_hakan_nural_unsplash

"חיסונים, התניות ונשיאה בעלויות": נייר עמדה חדש לגבי מדיניות ההבחנה בין מתחסנים ולא מתחסנים בכניסה למקומות ציבוריים

17 פברואר, 2021

קרא עוד
נייר עמדה חדש (מצ"ב למטה) נערך על ידי קבוצת חוקרים בפקולטה למשפטים ובחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, הכוללת את פרופ׳ דוד אנוך, ד״ר נטע ברק-קורן, פרופ׳ מיכל שור-עופרי, פרופ׳ דוד הד וד״ר עופר מלכאי - אודות מדיניות ההבחנה בין מתחסנים ולא מתחסנים בכניסה למקומות ציבוריים וההגבלות שניתן להשית על לא-מתחסנים נוכח המגיפה.

stock photo ig: @hakannural
המסמך נשלח ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וצוותו וכן למשרד הבריאות!

בניגוד להנחה של בכירי משרד המשפטים (כפי שצוטטו בתקשורת בימים האחרונים היועמ״ש והמשנה ליועמ״ש), אנו טוענים כי אין צורך בחקיקה חדשה על מנת להגביל לא-מתחסנים בכניסה למקומות ציבוריים או להטיל חובת חיסון על אוכלוסיות מסוימות, אם הדבר נדרש מבחינה רפואית ואפידמיולוגית, וכי הגבלות כאלה צפויות להיות מוצדקות ומידתיות, מוסרית ומשפטית, כל עוד יעוצבו לפי השיקולים והתכליות שאנו פורסים בנייר העמדה.

תמצית העמדה:

מדיניות חיסונים להתמודדות עם מגיפת הקורונה ונזקיה היא עניין הנוגע לבריאות הציבור ולא עניין רפואי ייחודי ואישי.

המסגרת המשפטית הכללית שיש להחיל על הסוגיה היא פקודת בריאות העם, שנועדה להתמודדות עם מגיפות ומעניקה סמכות למשרד הבריאות להטיל הגבלות על לא-מתחסנים ואף לחייב חיסון במקרים מתאימים.

אין צורך בחקיקה חדשה על מנת לנקוט בצעדים אלה, בכפוף לכך שיהיו לתכלית ראויה ומידתיים.

ארבעה שיקולים יכולים להצדיק הבחנות בין מתחסנים (ומחלימים) ללא-מתחסנים: מניעת תחלואה וצמצום נזקיה; שיקום הכלכלה וחזרה לחיי שגרה; השתת עלויות ההחלטה שלא להתחסן על מקבליה; מתן תמריצים להתחסנות.

עמדת המומחים: צעדים שנועדו להגשמת תכליות אלה, המשמרים את הגישה של לא-מחוסנים לפעולות חיוניות ואת יכולתם להשתתף בפעילויות ציבוריות מרחוק או בכפוף להוכחת היעדר מסוכנות (באמצעות בדיקת קורונה עדכנית), צפויים להיות ראויים מוסרית, וגם מוצדקים מבחינה משפטית.

כאשר אדם מחליט לא להתחסן ומחליט, בנוסף, לבוא במגע עם אחרים – ההחלטה שלו לא להתחסן אינה רק החלטה אישית ופרטית. להחלטה שלא להתחסן יש עליות חברתיות משמעותיות ביותר.

המומחים דוחים את הטענה כי הבחנה בין מחוסנים ללא-מחוסנים פוגעת בשוויון. כל עוד התחסנות נרחבת דרושה על מנת לבלום את המגיפה ואת נזקיה המערכתיים, הבחנה בין המחוסנים ללא מחוסנים אינה מהווה אפליה כי אם שוני רלוונטי וחיוני.

פתיחת המשק למחוסנים אינה מרעה את מצב הלא-מחוסנים בהשוואה למצב הנוכחי, אלא מיטיבה את מצב המחוסנים. זכויות היסוד הדמוקרטיות אינן דורשות מיתר בני החברה לשאת בעלויות הבחירה שלא להתחסן, והבחנה בין מי שמקיים את חובתו האזרחית ומתחסן למי שבוחר שלא לעשות כן היא הבחנה חיונית ומותרת – משפטית ומוסרית כאחד. וכמובן, בפני מי שבחר שלא להתחסן פתוחה תמיד הדרך ליהנות מהיתרונות שהחיסון מעניק, לקיים את חובתו, ולהטות שכם למאבק הקולקטיבי במגיפה.

פרסומים בתקשורת:

https://www.israelhayom.co.il/article/852743

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001361555

https://103fm.maariv.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=IFHDEH&c41t4nzVq=EF

סדר עולמי, קשת 12: https://www.ifatmediasite.com/ms/radiomp4/2021/02/20/10495800.mp4

https://www.news1.co.il/Archive/001-D-437204-00.html

https://www.makorrishon.co.il/opinion/316025/, https://www.makorrishon....

https://www.inn.co.il/news/468136

[להאזנה] בוקר טוב ישראל, גל"צ: https://www.ifatmediasite.com/ms/radio/2021/02/17/10489401.mp3

[להאזנה] השורה התחתונה, גל"צ: http://www.ifatmediasite.com/ms/radio/2021/02/22/10501621.mp3

[להאזנה] סדר יום, כאן ב': https://www.ifatmediasite.com/ms/radio/2021/02/17/10490079.mp3

קראו פחות
אמנון שעשוע

עכשיו זה הזמן לפעול | ד"ר אמנון דקל

24 נובמבר, 2020

מה עושים?

ימים קשים עוברים עלינו, על כלל אזרחי המדינה, על כלל אזרחי העולם.

האם זה הזמן להסתכל קדימה או אולי עכשיו צריך להתכנס ולהתגונן מהבאות?

או במילים אחרות -

 

האם נכון להמשיך להקים מיזמים חדשים או לפתח ולגדל מיזמים קיימים בימים נוראים אלו?

התשובה היא כן! עכשיו זה הזמן!

 

כן- אפשר להקים מיזמים חדשים בימים אלו.

ראה גם: יזמות, חדשות