קורונה

ניתוח של חוקרי האוני' העברית: ללא פעולה מיידית נאלץ לחזור לסגר - תוך שבועיים, חשש למעל 100 נפטרים בשבועות הקרובים

יולי 3, 2020

ניתוח שבוצע על ידי צוות חוקרים ממכון רקח לפיסיקה ובית הספר לבריאות הציבור מהאוניברסיטה העברית, שעוסק בניטור מגפת הקורונה, העלה כי קצב העלייה במאושפזים נתמכים נשימתית "מיישר קו" עם קצב העלייה של הנדבקים החדשים. עלייה זו צפויה להוביל למעל ל-100 נפטרים בשבועות הקרובים. בקצב ההכפלה הנוכחי, טוענים החוקרים, בעוד כשבועיים נהיה בהתדרדרות שעלולה להוביל לכשל ביכולת העמידה של מערכת הבריאות ותחייב סגר מוחלט. על המסמך חתומים פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' רן ניר פז, פרופ' דורון גזית,

The characteristic (HhH)2 fold and its binding to the minor groove of a modern DNA molecule. How did the first ones form?

מחקר ישראלי חדש: כיצד נוצרו החלבונים הראשונים בטבע?

יוני 23, 2020

ההכרה המדעית בחשיבותם של החלבונים נמשכת מעל מאה שנה, ולמרות זאת טרם התגלה כיצד הם נוצרו. מאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת "PNAS" בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומכון ויצמן, מספק תובנות חדשות על האבולוציה של החלבונים ואף הצליחו לשחזר את יצירת החלבון הקדום ביותר

 

גבר מריח עשבים

סקר עולמי בהובלת פרופ' מאשה ניב מהאוני' העברית ועמיתיה מוכיח: חולי קורונה רבים חווים פגיעה בחושי הטעם והריח

יוני 21, 2020

בחודש מרץ השנה החלו להופיע דיווחים על פגיעה בחוש הריח ולעתים גם בחוש הטעם של חולי קורונה. לאחרונה, אנוסמיה (תתרנות) צורפה כתסמין מחלה רשמי במדינות מסוימות אך שאלות רבות עדיין פתוחות וללא מענה חד-משמעי מטעם חוקרים ורופאים ברחבי העולם - כמה חזקה הפגיעה בחושים? איך היא שונה משפעת או מחלה נשימתית אחרת? האם תפיסת הטעם נפגעת ישירות, או בעקיפין, בשל פגיעה בריח? כמה זמן עובר עד שהחושים חוזרים לתפקד כרגיל והאם פגיעה בחושים אלה מצביעה על מהלך מחלה חמור יותר, או דווקא ההיפך?

צילום: דניאל בר און

נפטר פרופ' אמריטוס זאב שטרנהל: "מופת לאדם ששילב מצוינות אקדמית עם מחויבות עמוקה לחברה ולמדינה שלנו"

יוני 21, 2020

פרופ' אמריטוס זאב שטרנהל במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ומומחה בעל שם עולמי בפשיזם ולאומיות, נפטר הבוקר בגיל 85. פרופ' שטרנהל היה חתן פרס ישראל לחקר מדע המדינה לשנת ה'תשס"ח 2008 ונבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 2010 וכחבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ב-2016. הוא הותיר אחריו את רעייתו זיוה, מרצה לאדריכלות, שתי בנות - טלי ויעל, ונכדים.

מארק ניימן, לע"מ

נשיא המדינה ביקר במעבדות המחקר של המרכז לחקר מדעי המוח ושמע על פריצות הדרך האחרונות בחקר הקורונה

יוני 18, 2020

בעקבות ריבוי המחקרים וריכוז המאמצים למאבק בקורונה באוניברסיטה העברית, ביקר נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין הבוקר, יום חמישי, כ"ו בסיוון, 18 ביוני, במעבדות המחקר של המרכז לחקר מדעי המוח ע"ש אדמונד ולילי ספרא. הסיור התקיים בליווי נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן וסגן הנשיא לקשרי חוץ, יוסי גל.

 

קורונה

פוענח המנגנון בקרב חולי קורונה שגורם לתמותה מוגברת מהנגיף

יוני 17, 2020

במחקר שבוצע לראשונה בארץ, במרכז הרפואי הדסה על ידי פרופ' עבד אל-ראוף חג'אזי, מנהל מערך המעבדות בהדסה וחוקר באוני' העברית, נמצא המנגנון האחראי על יצירת קרישיות יתר בדמם של חולי COVID-19, שהביא לתמותה נרחבת בקרב חולים בנגיף ברחבי העולם. החוקר: "אם נצליח למנוע את היווצרות קרישי הדם לפני שהם נוצרים כנראה שהחולים לא יזדקקו למכונות הנשמה או לטיפול נמרץ"

פרופ' איגור שפירו

מרהיב: לראשונה תועד המנגנון אשר יוצר פולס חשמלי בתא עצב

יוני 17, 2020

לראשונה תועד בזמן אמת התהליך אשר מעורר דחף עצבי בתאים חיים. המחקר פורץ-הדרך הזה פורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי "NATURE", מאמץ מחקרי לו נדרשו מגוון רחב של מומחים בקריסטלוגרפיה וספקטרוסקופיה מאוניברסיטאות מובילות בעולם. בעבודת המחקר היה שותף גם פרופ' איגור שפירו מהאוניברסיטה העברית,  אשר השלים את המומחיות הדרושה בהדמיות מחשב של תהליכים קוונטים

טחבן המדבר. צילום באדיבות פרופ' דרור הבלנה

מחקר: חיות מריחות סכנה, האם ישנן חיות המסוגלות להריח מצב בטוח?

יוני 11, 2020

קשה לחפש את הארוחה הבאה בידיעה שברגע זה אתה עצמך חשוף לבעלי חיים, שעבורם אתה מהווה את הארוחה הבאה. כדי לבחור את ההתנהגות ההגנתית הטובה והיעילה בכל רגע נתון, מעריכות חיות באופן מתמיד את מידת הסכנה בסביבתן. הן חייבות להשתמש בכל המידע החושי הזמין עבורן, ולייצר תמונת מצב מדויקת שתכוון את החלטתן - האם לשחר למזון באזור מסוים או להסתלק ממנו. יכולתן של חיות לזהות סכנה הינה חיונית לשרידותן, אבל התנהגות זהירה יתר על המידה עלולה להשפיע על יכולתן לצרוך די מזון כדי לשרוד.

A closeup of a chemotherapy IV in a patient's hand.

פרופ' עידית תשובה וד"ר יובל טבח פיצחו את המנגנון של תרופה חדשה נגד סרטן ללא סימני רעילות

יולי 26, 2020

מחקר פרה-קליני בהובלת חוקרי האוניברסיטה העברית, פרופ' עידית תשובה וד"ר יובל טבח, פותח דלת לכימותרפיות מודרניות המבוססות על מולקולות המכילות מרכז מתכתי מסוג טיטניום הפועלות במנגנון ייחודי ואפקטיבי

prof._batsheva_kerem

פרופ' בת שבע כרם והדוקטורנט דן סרני הצליחו למפות בדיוק רב אזורים שבירים בגנום שבגוף האדם

יולי 26, 2020

פרופ' בת שבע כרם, ממובילות מחקר בינלאומי שהתפרסם ב-Nature Communications: "מוקדים אלה נשברים בתחילת תהליך ההתמרה הסרטני ואף בתאים טרום-סרטניים. זיהוי מוקדם שלהם עשוי להעיד על סיכון גבוה להתפתחות גידול סרטני"

Designed by kjpargeter / Freepik

פרופ' עמי צתרי והדוקטורנטית אנה טרם מצאו את האזור במוח שאחראי על הצימוד של חוויה לקונטקסט

יולי 26, 2020
הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. צילום: דנה פילוסוף

האקתון מטעם ובהובלת המכון לקרימינולוגיה: האלימות החמורה הגואה בחברה הערבית

יולי 26, 2020

ביום שלישי (28.7) ייערך האקתון ראשון מסוגו בזום, מטעם ובהובלת המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשותפות עם משרד המשפטים ומשטרת ישראל, בנושא האלימות החמורה הגואה בחברה הערבית. במהלך ההאקתון ישתתפו גורמים שונים ממספר גופים, ביניהם בכירים ממשטרת ישראל, משרד המשפטים, השלטון המקומי, המשרד לביטחון פנים ועוד. לצורך ההאקתון נבחרו שישה יישובים בהם בעיית האלימות היא חמורה במיוחד, ומכל יישוב נבחרו מספר גורמים מהגופים שצוינו לעיל, שיידרשו לשתף פעולה יחד בתחרות ייחודית.

תמונה מתוך המחקר של פרופ' הדר שטיינברג שפורסמה בynet

לראשונה: חוקרים מהאוניברסיטה העברית הצליחו לפתח טרנזיסטור המורכב מאטום בודד – הכי קטן ויציב ביותר

יולי 23, 2020

חוקרים ישראלים הצליחו לייצר טרנזיסטור שבסיסו אטום אחד, בהתקן חשמלי בן שני ננומטרים בלבד. פרופ' הדר שטיינברג, ממובילי המחקר: "בהתקן שלנו, מדובר בטרנזיסטור הבנוי אטום אחד שנמצא ננומטר אחד בלבד מהמוליכים בסביבה שלו. הגענו לגבול חדש ביכולות המזעור"

 

פרופ' קובי נחמיאס. צילום: דניאל חנוך

חוקר מהאוניברסיטה העברית פיצח את מנגנון הפעולה של נגיף הקורונה ואיתר תרופה קיימת שמנטרלת אותו במעבדה

יולי 15, 2020
סרטן

מחקר חדש: הצטברותם של תאים 'מזדקנים' בגוף מעודדת התפתחות סרטן

יולי 12, 2020

עבודת המחקר, שפורסמה בכתב העת Nature Communications, חשפה כי הצטברות כרונית של תאים מזדקנים מביאה למצב קדם-סרטני ומעודדת יצירת גידולים. מוביל המחקר, פרופ' איתי בן-פורת: "המחקר מעודד אותנו לחשוב על אסטרטגיות חדשות לטיפולים שמטרתם מניעת התפתחות סרטן ממאיר ע"י סילוק של תאים 'זקנים' בגוף"

 

img

מומחים ישראלים: בחלל סגור ניתן להידבק בקורונה דרך האוויר – אוורור נכון ושהות קצרה בתוכו יצמצמו את הסיכון

יולי 9, 2020

צוות מולטי-דיסיפלינרי של מומחים ישראלים שיגר למשרד הבריאות מכתב פתוח, בו הודגש החשש מפני הישארות בחללים סגורים לא מאווררים, וביקשו שתינתן התייחסות רבה יותר לדרכי מניעה יעילות של הדבקה דרך האוויר, לא רק דרך רסיסים טיפתיים – זאת בהמשך למכתב שנשלח אתמול בנושא על ידי 239 מדענים לארגון הבריאות העולמי