בכניסה לתחנת הקורונה. צילום - יוסי זמיר

מחקר: כך הושפעו המורים, הרופאים והשוטרים – "הפנים של המדינה" בקורונה – מההחלטות הלא ברורות של הממשלה

9 פברואר, 2021

המאבק הממושך במגפת הקורונה המאתגר את כל החברה בישראל, מאתגר גם את מערכת היחסים המורכבת שבין עובדי הקצה לבין הפוליטיקאים. עובדי הקצה, אשר במובנים רבים משמשים "הפנים של המדינה", הם אנשי המקצוע המיישמים את מדיניות הממשלה בשטח - רופאים, מורים, שוטרים, עובדים סוציאליים ועוד. הציפייה של קובעי המדיניות מעובדים אלה היא לרוב לא ברורה מאליה ולעיתים גם לא ריאלית. לא רק שמצופה מהם ליישם מדיניות בהתאם לכללים ולהנחיות, המתאפיינים פעמים רבות בעמימות ובסתירות פנימיות, אלא שבמקביל נדרש מהם להיות להיענות לצרכים העולים מהשטח ומהציבור.

המיקרוסקופ שבו השתמש פרופ' אילון שרמן. קרדיט צילום - באדיבות דוברות האוניברסיטה העברית

מחקר חדש: האם הדרך לנצח את הסרטן טמונה בשיטת מיקרוסקופיה חדשנית ברזולוצית-על?

4 פברואר, 2021

פרופ' אילון שרמן, תלמיד המחקר במעבדתו ארן יעקוביאן ופרופ' ירדנה סמואלס ממכון ויצמן הצליחו לזהות לראשונה מקבצים של חלבונים אונקוגניים בתאי מלנומה ולהתבונן באינטראקציה בין החלבונים בשיטה זו, בדיוק של כ-20 ננומטר. המחקר פותח צוהר לטיפולים חדשניים נגד סוגי סרטן רבים

ראה גם: בתקשורת, מחקר
מעבדת ניר פרידמן

חוקרים מהאונ' העברית פיתחו שיטה לאבחון מגוון רחב של מחלות על ידי בדיקת דם פשוטה, שיכולה לייתר את הצורך בביופסיה ובדיקות פולשניות נוספות

4 פברואר, 2021

דגימת ביופסיה של תאים מאיברים חולים משמשת כיום כלי מרכזי לאבחון מחלות. לשיטה זו חסרונות רבים; פולשניות ההליך שבמקרים רבים כרוך בכאב רב למטופל, חוסר גישה אל התאים החולים במקרים מסוימים ולעתים גם חוסר הידיעה בצורך של בדיקה כזאת עד התפתחות מסוכנת של המחלה - למשל בשלבים המוקדמים של תהליך סרטני כאשר עדיין לא הופיעו תסמינים. מסיבות אלו מתעורר הצורך המשמעותי בפיתוח חלופות לא פולשניות לאבחון מוקדם של מחלות ומעקב רפואי.

תולעת סי אלגנס

חוקרים מהאונ' העברית הצליחו במחקר פורץ דרך להחדיר חיבורים מלאכותיים למערכת עצבים פגועה של תולעת, ובכך לשקם את תפקודה

3 פברואר, 2021
חופן חרצני זיתים מהמתקן באתר חישולי כרמל (צילום: אהוד גלילי)

מחקר: נמצאה העדות הקדומה ביותר להפקת זיתים למאכל – מלפני כ-6,600 שנים

2 פברואר, 2021

העדות הקדומה ביותר להפקת זיתים למאכל, מלפני כ-6,600 שנים, נמצאה באתר הכלקוליתי המוצף "חישולי כרמל" מול חופי חיפה, כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי Scientific Reports על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, אוניברסיטת אביב, מכון וולקני ומוסדות מחקר נוספים מהארץ והעולם. בכך מקדים הגילוי בכ-4000 שנים את העדויות הקדומות שהיו ידועות עד כה על הפקת זיתים למאכל. הגילוי האחרון משלים את רצף השימוש בעץ הזית, החל מהשימוש בעץ זה להסקה, דרך הפקת שמן לפני כ-7000 שנים ועד לממצא החדש שהתגלה, בו השתמשו בזית למאכל.

ראה גם: בתקשורת, מחקר
macrovector

מחקר חדש של חוקרים מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית מתאר מה מאפשר לצמחים שונים ליצור מגוון אינסופי של צורות

1 פברואר, 2021
אין לימודים. צילום מתוך האתר unsplash, על ידי MChe Lee

נייר עמדה של מומחי בריאות הציבור של האונ' העברית והדסה: תחלואת ילדים בגל ה-3 והשלכותיה על פתיחת מערכת החינוך

28 ינואר, 2021
Photo by Patrick Hendry on Unsplash

כנס ״אקלים משתנה: הכנס הישראלי הראשון לחקר משבר האקלים במדעי הרוח והחברה״ שמוקדש לזכרו של פרופ' רוני אלנבלום ז"ל יתקיים היום ומחר

27 ינואר, 2021

 

אקלים משתנה: הכנס הישראלי הראשון לחקר משבר האקלים במדעי הרוח והחברה

 יתקיים בימים ד' – ה' (27.1 – 28.1)

הכנס שמופק על ידי האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן גוריון, מוקדש לזכרו של פרופ׳ רוני אלנבלום ז״ל, גיאוגרף, היסטוריון וחוקר אקלים מהאוניברסיטה העברית שנפטר בפתאומיות בתחילת החודש.

ראה גם: מחקר, סגל
אמילי לנדקר ואלברט ריימן ג'וניור

האב תומך של היטלר, האם יהודיה שאביה נספה בשואה - הסיפור המדהים של המשפחה שתרמה מיליוני שקלים לאונ' העברית למטרת קידום מחקר בנושא זכויות אדם

27 ינואר, 2021
Gerd Altmann from Pixabay

עם זכיית פרופ' אבי ויגדרזון, לשעבר חוקר באונ' העברית וכיום ב-IAS בפרינסטון, בפרס ABEL - האונ' ממצבת את מעמדה כפס ייצור למצוינות מתמטית

18 מרץ, 2021
חיטת בר

פרופ' צבי פלג וד"ר נמרוד שוורץ מהפקולטה לחקלאות החזירו מקטע גנטי של חיטת הבר לחיטה מודרנית ובכך הביאו לשיפור יעילות מערכת השורשים של החיטה

17 מרץ, 2021
CIT GIF

מחקר חדש: האם פיתוח של מבחן ה-CIT (עם אלגוריתם למידת מכונה) יוכל להחליף בעתיד הקרוב את הפוליגרף?

14 מרץ, 2021

תוצאות הניסוי מראות שניתן לנתח תגובות מוחיות של חשודים באמצעות אלגוריתם בזמן אמת, בדיוק רב, גם כשיש מאמץ מצד הנבדק להסתיר את המידע. החוקרים בטוחים כי השיטה החדש הייתה מסוגלת לפתור תעלומות פשע היסטוריות דוגמת פרשת דמיאניוק

ראה גם: בתקשורת, מחקר
אלברט איינשטיין

יום הולדת 142 לאלברט איינשטיין: אילו טכנולוגיות יומיומיות לא היו קיימות בלעדיו?

11 מרץ, 2021

יום הפאי, 14.3, ידוע כיום הולדתו של אבי תורת היחסות, חתן פרס נובל לפיסיקה ואחד ממקימי האוניברסיטה העברית, המדען המפורסם ביותר בעולם – אלברט איינשטיין.

לכבוד יום הולדתו, נזכיר כמה גדולה ומשמעותית היתה תרומתו של אלברט איינשטיין, לא רק למדענים, אלא לחיי היומיום של כולנו.

אז מהן הטכנולוגיות היומיומיות שלא היו נוצרות לולא איינשטיין?

קראו בכתבה על פועלו באתר גלובס.

ראה גם: בתקשורת
מודל להאטה של מערכת העיכול בעקבות ביטוי של חלבון אלפא-סינוקלאין בגזע המוח. קרדיט - באדיבות החוקרים

עצירות והתכווצות תאי מוח - המפתח לאבחון מוקדם של מחלת הפרקינסון?

11 מרץ, 2021

במחקר פורץ דרך בהובלתו של פרופ' יהושע גולדברג מהאוניברסיטה העברית נמצא שהתכווצות תאי מוח עשויה להסביר את תסמין העצירות בקרב חולי פרקינסון. הממצא החשוב צפוי לסייע בעתיד באבחון מחלת הפרקינסון כבר בשלביה המוקדמים

ראה גם: בתקשורת, מחקר
Bacteria Streptococcus pyogenes

מחקר חדש חושף את האופן שבו ניתן לרסן חיידק טורף: "ישפר את היכולת לתכנן טיפולים יעילים נגדו"

10 מרץ, 2021

פרופ' עמנואל הנסקי מהאוניברסיטה העברית, עומד בראש צוות של מחקר משותף שנערך בסינגפור וישראל. הצוות פרסם מחקר בכתב העת היוקרתי Cell Reports: "מחקר זה מספק הבנה מדויקת של האינטראקציות בין החיידק סטרפטוקוקוס מסוג A למאכסן, ומשפר את היכולת לתכנן טיפולים יעילים נגדו, כגון פפטידים מהונדסים שהחיידק לא יכול לבקע"

ראה גם: בתקשורת, מחקר
ריח בתמונה

הדוקטורנט ולד שומייקו ופרופ' עודד שוסיוב מהפקולטה לחקלאות פיתחו אף אופטי ממוחשב שיכול לזהות ריחות ולהפוך אותם לתמונה על מסך המחשב

9 מרץ, 2021
2

יום האישה 2021 - מהאקדמיה לחזית הקורונה

8 מרץ, 2021

מגפת הקורונה טלטלה גם את שגרת יומן של החוקרות הבכירות של האוניברסיטה העברית וגייסה אותן לחזית העשייה והמחקר בתחום. ברב שיח מיוחד הן מספרות על הבחירות בחייהן, על האתגרים המקצועיים והאישיים של נשים באקדמיה, ועל ההתמודדות המפתיעה בתקופת הקורונה.

לקריאת הכתבה בגיליון מיוחד של מגזין דה-מרקר ליום האישה, לחצו כאן.

ראה גם: בתקשורת, סגל
היענות הציבור

צוות מומחים בין-תחומי: "האלטרנטיבה האמתית לסגר כללי - הירתמות הציבור"

8 ספטמבר, 2020

אחד הדברים המהותיים ביותר הוא שבעת מגפה נדרשת היענות של הציבור - לאורך תקופה ארוכה יחסית – באימוץ התנהגות שבמקרים רבים פוגעת ברווחה האישית ובחוסן הכלכלי של הפרטים. זו למעשה האלטרנטיבה האמתית לסגר כללי. צוות חוקרים ממוסדות אקדמיים רבים, ביניהם פרופ' אליצור בר-אשר סיגל, ד"ר נטע ברק קורן ופרופ' רות פת הורנצ'יק מהאוניברסיטה העברית, אפיין את האתגרים והמליץ המלצות ראשוניות כיצד להתמודד איתם. המסמך עומד על סוגי הבעיות המונעים מהציבור להירתם להתמודדות עם המגפה, ומצביע על תחומי הידע והמומחיות הרלוונטיים הנדרשים כדי להתמודד עם בעיות אלה.

img

בקרוב באוניברסיטה העברית: מעבדה אוניברסיטאית לאומית ראשונה בארץ לחקר נגיפי SARS-CoV-2 חיים

8 ספטמבר, 2020

מפא"ת במשרד הביטחון, יחד עם האוניברסיטה העברית בירושלים ומשרד האוצר, הכריזו היום על הקמת מעבדה חדשה וייחודית, שתאפשר לבצע מחקרים מדעיים ואקדמיים בנגיפי SARS-CoV-2 חיים. האגף הראשון של המעבדה לטיפול בנגיף וברקמות כבר נפתח לפעילות. האגף השני ייפתח במהלך חודש נובמבר.

אילוסטרציה של מבנה הניסוי

מחקר בינלאומי חדש בראשות פרופ' דני פורת: היכן בדיוק עובר הזרם החשמלי במולקולת דנ"א?

7 ספטמבר, 2020

בקצרה: מחקר שהתפרסם ב-Nature Nanotechnology בראשות פרופ' דני פורת מהאוני' העברית הדגים לראשונה הולכת זרם חשמלי משמעותי למרחק רב במולקולות של דנ"א. החוקרים הופתעו לגלות כי ההולכה החשמלית עוברת בשידרת הדנ"א, שנחשבה ערוץ הולכה לא סביר. הגילוי משמש כיום כבסיס לפיתוח גלאי שיוכל לזהות ברגישות ובמהירות סמנים לסרטן ואף את וירוס הקורונה.

קצב הגידול של המאושפזים במצב בינוני וקשה, המושפע מצעדי מנע והנחיות ממשלתיות, בעיכוב של כ-10-12 ימים. ניתן להבחין בצורות השונות של הגל הראשון והשני דרכו

חוקרים מהאוני' העברית בקבינט הקורונה: עלייה מובהקת בחולים החדשים במצב בינוני וקשה, חלה יציאה מיציבות, הסיכון הנוכחי מחייב פעולה נמרצת

3 ספטמבר, 2020

דו"ח חדש שפורסם ע"י צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית והדסה קובע כי מקדם ההדבקה עלה חזרה מעל ל-1, וכי בשבועיים הקרובים יש לצפות לכ-600 חולים במצב קשה מהנגיף. החשש שלהם הוא מפני אי ספיקה בבתי החולים. נתוני הדו"ח הוצג במהלך ישיבת קבינט הקורונה

ד"ר אורן קולודני. צילום נדיה בלקינד

חוקרים מציעים גישה חדשה להתמודדות עם הקורונה: הכנסת מערכת החיסון לפעולה עוד לפני שהגוף מותקף ע"י הנגיף

17 אוגוסט, 2020

לדברי חוקרים מהאוני' העברית, אוני' סטנפורד והמרכז הבינתחומי הרצליה, גישה זו עשויה לשפר את תגובת המערכת החיסונית לווירוס, לקצר את תקופת המחלה, להפחית את הסיכון לסיבוכים, ואף לקצר את תקופת ההדבקה. החוקרים: "אנו מקווים שבעקבות המאמר ייצאו לדרך ניסויים קליניים שיבחנו את הגישה החדשה"

שירת המרפסות

סקר בעברית ובערבית: המוסיקה מקלה על הלחץ והבדידות בזמן משבר הקורונה? استبيان ألموسيقى والتعامل مع أزمه الكورونا

13 אוגוסט, 2020

בימים אלה נערך מחקר בין-לאומי (הכולל את ישראל, ארבע מדינות מדרום אמריקה, סין, ארה"ב ושש מדינות מאירופה), במסגרתו נחקר העיסוק בפעילויות שונות ובהן מוסיקה, במטרה להקל על המתח, החרדה, והבדידות, ולחזק את החוסן והרווחה הנפשית שלהם בשגרת החיים הלא-צפויה והמורכבת שנכפתה על כולנו. נשמח להבין ממך כיצד עובר עליך משבר הקורונה ומה הן דרכי ההתמודדות שלך עם המצב. תשובותיך תוכלנה ללמד אותנו כיצד ניתן להתמודד עם משברים מורכבים ולשמור על בריאות נפשית מיטבית.

הושגה שליטה על הגל השני של הקורונה - חלק מדוח החוקרים

6 חוקרים מהאוני' העברית מדווחים: מתחזקים הסימנים שהושגה שליטה על הגל השני של הקורונה, מודל התמותה נותר ללא שנוי

31 יולי, 2020
Israel Defense Forces. צילום מתוך ויקישיתוף, באדיבות IDF

הקרב נגד הקורונה: כך הצליח צה"ל להימנע מהתפרצות הנגיף בבסיסים

30 יולי, 2020

מאמר שהתפרסם בכתב העת "הרפואה הצבאית" בתחילת החודש שעבר, על ידי רופאים-חוקרים מהחוג לרפואה צבאית באוניברסיטה העברית וחיל הרפואה, הוסברו הצעדים שננקטו במהלך הגל הראשון של התפרצות נגיף ה-COVID19 בבסיסי צה"ל, בדגש על הפעולות שננקטו בפיקוד הצפון. ד"ר דודי סגל, ממובילי המחקר: "העבודה המשמעותית של צוותי הרפואה הצבאיים בנקודות הקצה, בשילוב שינויים ארגוניים מושכלים הביאה להגבלת ההשלכות של המגיפה על כוחות צה"ל"

img

מומחים ישראלים: בחלל סגור ניתן להידבק בקורונה דרך האוויר – אוורור נכון ושהות קצרה בתוכו יצמצמו את הסיכון

9 יולי, 2020

צוות מולטי-דיסיפלינרי של מומחים ישראלים שיגר למשרד הבריאות מכתב פתוח, בו הודגש החשש מפני הישארות בחללים סגורים לא מאווררים, וביקשו שתינתן התייחסות רבה יותר לדרכי מניעה יעילות של הדבקה דרך האוויר, לא רק דרך רסיסים טיפתיים – זאת בהמשך למכתב שנשלח אתמול בנושא על ידי 239 מדענים לארגון הבריאות העולמי