מודל להאטה של מערכת העיכול בעקבות ביטוי של חלבון אלפא-סינוקלאין בגזע המוח. קרדיט - באדיבות החוקרים

עצירות והתכווצות תאי מוח - המפתח לאבחון מוקדם של מחלת הפרקינסון?

11 מרץ, 2021

במחקר פורץ דרך בהובלתו של פרופ' יהושע גולדברג מהאוניברסיטה העברית נמצא שהתכווצות תאי מוח עשויה להסביר את תסמין העצירות בקרב חולי פרקינסון. הממצא החשוב צפוי לסייע בעתיד באבחון מחלת הפרקינסון כבר בשלביה המוקדמים

ראה גם: בתקשורת, מחקר
Bacteria Streptococcus pyogenes

מחקר חדש חושף את האופן שבו ניתן לרסן חיידק טורף: "ישפר את היכולת לתכנן טיפולים יעילים נגדו"

10 מרץ, 2021

פרופ' עמנואל הנסקי מהאוניברסיטה העברית, עומד בראש צוות של מחקר משותף שנערך בסינגפור וישראל. הצוות פרסם מחקר בכתב העת היוקרתי Cell Reports: "מחקר זה מספק הבנה מדויקת של האינטראקציות בין החיידק סטרפטוקוקוס מסוג A למאכסן, ומשפר את היכולת לתכנן טיפולים יעילים נגדו, כגון פפטידים מהונדסים שהחיידק לא יכול לבקע"

ראה גם: בתקשורת, מחקר
ריח בתמונה

הדוקטורנט ולד שומייקו ופרופ' עודד שוסיוב מהפקולטה לחקלאות פיתחו אף אופטי ממוחשב שיכול לזהות ריחות ולהפוך אותם לתמונה על מסך המחשב

9 מרץ, 2021
פרופ' נחמיאס

טכנולוגיה חדשנית שפיתח פרופ׳ יעקב נחמיאס מהמכון למדעי החיים מאפשרת פיתוח מהיר של תרופות בעזרת שבבים ביוניים, ללא צורך בניסויים בבעלי חיים

25 פברואר, 2021

מחקר חדש בהובלת פרופ' יעקב נחמיאס, ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית ומייסד חברת טישו דינאמיקס שפורסם בכתב העת היוקרתי Science Translational Medicine, פיתחו החוקרים מערכת כליה על שבב שמכילה סנסורים זעירים המדווחים על ההשפעה הישירה של תרופות על הרקמה האנושית. הטכנולוגיה אפשרה לצוות לפתח תרופה חדשה למניעת זנק כיליתי בטיפולי כימותרפיה על רקמות אנושיות. הטכנולוגיה מאפשרת לראשונה לבטל את השימוש בחיות מעבדה לצרכי ניסוי. 

nsp2. צילום באדיבות דר דינה שניידמן

"התחלה עם בשורות טובות": חוקרות וחוקרים הצליחו לפענח את המבנה והפעילות של 3 מחלבוני SARS-COV-2

23 פברואר, 2021

אחד החלבונים הגדולים ביותר של הנגיף, אותו הצליחו החוקרות לפענח בשיטה חדשה וייחודית, הוא חלבון בשם Nsp2, שנודע כ"סרבן" לפיענוח מבני. דר' דינה שניידמן: "עכשיו יש לנו טכנולוגיה ופרוטוקול ניסויי לחקור לא רק את חלבוני הנגיף עצמם, כי אם גם את השותפים שלהם מתוך התא האנושי". פרופ' מיכל ליניאל: "בהמשך יהיה צורך לפצח את הנגיף השלם בהקשר התאי כדי לדמות את כל חלבוני הנגיף והאינטאקציות ביניהם"

smoking

"הפילטר הוא אלמנט חשוב בצמצום נזקי העישון, יש צורך בפיתוח פילטרים טובים יותר כמסנני רעלים"

11 פברואר, 2021

מחקר חדש חושף זווית נוספת לנזק הבריאותי החמור שנגרם למעשני הסיגריות. אחד הממצאים המשמעותיים של המחקר נוגע לכך שעשן הסיגריות עלול לפגוע בתקשורת בין תאי החיידקים. ממצא זה רלוונטי בייחוד בעידן המגיפה ומדגיש את החשיבות של הפרעות לנשימה. בנוסף, נמצא כי ככל שהסיגריה עם פילטר יקרה יותר, כך נצפו רמות נמוכות יותר של רעילות

ראה גם: בתקשורת, מחקר
צילום: דוד פרץ

הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית אירחה את שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר

21 אוקטובר, 2021

חוקרי הפקולטה הסבירו לשר על אתגרי החקלאות בעקבות שינויים האקלים, המחקר החדשני והפיתוחים המתהווים באוניברסיטה. השר פורר: "לאוניברסיטה חשיבות עצומה במפת ההזדמנויות שקיימת היום, להעניק יכולות טובות יותר לעולם. לצערי, הממשלה בשנים האחרונות זלזלה בחשיבות הנושא. בניגוד אליהם, אנחנו הולכים להשקיע הרבה מאוד בתחום"

 

Medical photo created by freepik - www.freepik.com

ד"ר שהם חשן הלל מביה"ס למנהל עסקים ומרכז פדרמן לחקר הרציונליות בקריאה: קבלו את ההחלטה הנכונה וקצרו את תורנויות הרופאים המתמחים

10 אוקטובר, 2021
הפיתוח החדש

סטודנטים פיתחו תוכנה שעוזרת לילדים עם מוגבלויות לבטא רגשות באמצעות העיניים בלבד

5 אוגוסט, 2021

הפיתוח מיועד לילדים שמתקשים בתקשורת בסיסית ובהבעת רגשות, בעקבות מוגבלות פיזית, שכלית או רגשית ונעשה בשיתוף בית החולים השיקומי לילדים אלי"ן. באמצעות התוכנה יכולים הילדים לצלם את עצמם ולבטא את רגשותיהם על ידי העיניים בלבד. צוות ביה"ח אלי"ן: "התוכנה משנה חיים ומאפשרת לילדים להשתלב עם שאר בני גילם – מה שלא יכלו לעשות לפני"

מתייחדים מול האנדרטה

"טרור נבזי": נחשף מכתב שנשלח מטעם הילארי קלינטון לנשיא האונ' העברית לאחר הפיגוע בהר הצופים, לפני 19 שנה בדיוק

3 אוגוסט, 2021

ביום חמישי התקיים הטקס השנתי לציון הפיגוע בקמפוס הר הצופים באונ' העברית, בנוכחות קהל. נשיא האוניברסיטה פרופ' אשר כהן: "אנו מייצגים את כל מה שמנוגד לטרור ולרוע". רקטור האוניברסיטה פרופ' ברק מדינה: "האוניברסיטה הזאת שייכת לכל העמים, גם ליהודים וגם לערבים, ואנשיה מסרבים להיות מיואשים"

Image by PicsbyFran from Pixabay

מחקר חדש של פרופ' גד בנעט מביה"ס לרפואה וטרינרית: מקרה ראשון בישראל של תולעת מסתורית שגורמת לעיוורון בכלבים וחתולים ויכולה להדביק גם אנשים

29 יולי, 2021

מקרים של הדבקה בתולעת Onchocerca lupi תועדו בעבר בצפון אמריקה, אירופה, אסיה והמזרח התיכון וכעת לראשונה גם בישראל. פרופ' בנעט: " העובדה שהתולעת נתגלתה בישראל בכלב שמעולם לא עזב את המדינה מעידה שישנו מעגל הדבקה בטפיל בישראל, ולכן קיימת סכנה עתידית גם לבני אדם ולכלבים נוספים"

 

צילום: יוסי זמיר

השרה לביטחון מזון ומים של איחוד האמירויות, ביקרה בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה על מנת לקדם שיתופי פעולה בתחום הפודטק והאגריטק בין המדינות

14 יולי, 2021

מדובר בביקור הראשון של בכירי ממשלת איחוד האמירויות במוסד אקדמי ישראלי. פרופ' חפץ: "יש לנו הזדמנות לאחד כוחות ומקורות ידע בין שתי מדינות קטנות במזה"ת ולהביא בשורה משמעותית לעולם"

 

הרקטור עורך את טקס ההכתרה. צילום - יוסי זמיר

השיא של כל הזמנים נשבר: הענקנו השנה 383 תארי דוקטור, יותר מבעבר ומכל מוסד אקדמי בישראל!

11 יולי, 2021

מקבלת התואר המבוגרת ביותר בת 76 והצעיר ביותר בן 28 ולראשונה מעל ממחצית ממקבלות התואר הנשים הן מתחומי המדעים הניסויים. רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה: "אני מאחל לכולנו שתעשו חיל, בקידום הידע האנושי"

מלגה של פעם בחיים לתלמידי תואר ראשון!

מלגה של פעם בחיים לתלמידי תואר ראשון!

8 יולי, 2021

למי מיועדת המלגה?
סטודנטים לתואר ראשון לתחומי ההנדסה, רפואה ומדעי המחשב, המגיעים מרקע סוציו-אקונומי מאתגר.

למה ״מוש״ל?
1. כי התוכנית מעניקה שכר לימוד מלא ודמי קיום לאורך כל שנות הלימודים.

ראה גם: סטודנטים
משה מילנר, לע"מ

מחקר חדש מהפקולטה לרפואה: כיצד משפיעה מצוקה בילדות על עמידות לפוסט טראומה אצל חיילים?

29 יוני, 2021

במחקר חדש נמצא כי חיילים שנחשפו למצוקה בילדות דיווחו על רמות גבוהות יותר של דיכאון וחרדה וקושי יחסי בויסות רגשי והתנהגותי ויכולת לפתרון בעיות בזמן מנוחה. מנגד, לא דווחה החמרה במרבית המדדים הפסיכולוגיים והקוגניטיביים בקבוצה זו בזמן תרגול המדמה מלחמה, שלא כמו בקבוצה שלא דיווחה על חשיפה למצוקה בילדות, בה נצפתה החמרה מובהקת במרבית המדדים

הזוכים

גאווה ישראלית: סטארט אפ ישראלי שהוקם על ידי בוגר האוניברסיטה העברית זכה בגמר התחרות העולמית של IBM Watson AI XPRIZE ובפרס כספי בשווי 3 מיליון דולר

24 יוני, 2021

חברת ZzappMalaria מפתחת טכנולוגיית בינה מלאכותית למיגור עולמי של מחלת המלריה, גברה על יותר מעשרת אלפים מתמודדים והיתה הנציגה הישראלית היחידה שהתמודדה בגמר. הזוכה הישראלית האחרונה בתחרות היתה SpaceIL, לפני ששיגרה את הגשושית "בראשית"

 

Photo by Asterfolio on Unsplash

אממממ.... ד"ר מיכל מרמורשטיין חקרה למה אנחנו כותבים אמממ בשיחות ב-WhatsApp?

23 יוני, 2021

מחקר חדש של ד"ר מיכל מרמורשטיין מהאוניברסיטה העברית חושף כי, בניגוד לשימוש שלה בשיח בעל פה שמרמז על היסוס, השימוש במילה "אממ" בהתכתבויות בוואטסאפ נעשה באופן מחושב ואסטרטגי במטרה להמחיש התחשבות באחר

Photo by Markus Spiske on Unsplash

מחקר חדש, בצל ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה: החרדה שנבעה כתוצאה מהקורונה החריפה את הקיטוב החברתי-פוליטי בישראל ובארצות הברית

23 יוני, 2021

 

ד"ר מיטל בלמס, מובילת המחקר: "למגפה יש הלשכות מעבר לבריאותיות וכלכליות. רמות החרדה באוכלוסייה והתחלואה הנפשית משפיעות גם על התחלואה החברתית"

 

אומיקרון

אומיקרון: נוקטים אמצעי זהירות / أوميكرون: نتّخذ إجراءات الحيطة والحذر / Omicron: Taking precautionary measures

19 דצמבר, 2021

חברות וחברי קהילת האוניברסיטה העברית היקרים,

 

לשמחת כולנו, שנת הלימודים מתנהלת כסדרה, והכיתות, המשרדים, הספריות ומעבדות המחקר שוקקי חיים. אולם, לאור הסיכון להתפרצות מחודשת של מגפת הקורונה, עם התגברות גרסת האומיקרון של הנגיף, עלינו לנקוט צעדי זהירות, כדי להגדיל את הסיכוי להמשיך במתכונת הפעילות הסדירה.

לאחר היוועצות עם צוות המומחים של האוניברסיטה העברית, שגם מייעץ לממשלת ישראל, החליטה הנהלת האוניברסיטה לנקוט כבר כעת בשני צעדים עיקריים:

Photo by fauxels from Pexels

מנהלים בחברות בינלאומיות מרוצים יותר מבוגרי האוניברסיטה העברית, לפי מדד GEURS היוקרתי

7 דצמבר, 2021

מדד GEURS, הבודק שביעות רצון של מנהלים בכירים בחברות בינלאומיות מבוגרי אוניברסיטאות מובילות ומפורסם בשיתוף עם מדד TIMES, דירג את האוניברסיטה העברית במקום הראשון מבין האוניברסיטאות הישראליות ובמקום 68 בדירוג בינלאומי

סגר

יכול להיות שהסגרים היו לשווא? מאמר דעה של פרופ' אורי חפץ מהמחלקה לכלכלה שפורסם במגזין G של גלובס

5 דצמבר, 2021

עם איום האומיקרון, נדמה ששאלת הסגר שוב מרחפת. אך הצניעות המדעית מחייבת להודות: אחרי קרוב לשנתיים של מאמץ מחקרי חסר תקדים, עדיין לא ידוע מספיק על המדיניות הדרמטית ביותר שננקטה במגפה • זה קורה גם כי אנחנו נמנעים מלהשתמש במידע הכי מועיל: האנושות עצמה • כשמדובר בחיסונים מובן מאליו שיש צורך בקבוצת ביקורת - אז איך זה שמחוץ לגבולות הרפואה אנחנו כל כך מפחדים מניסויים בבני אדם?

המרכז

הנשים שמאחורי המרכז לחקר מוגבלויות

2 דצמבר, 2021

לקראת היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות, שמתקיים ביום ו' ה - 4 בדצמבר, שוחחנו עם הנשים של המרכז לחקר מוגבלויות באוניברסיטה- שלצד חקר הנושא, מתמודדות איתו גם בחייהן האישיים

מאחורי המרכז לחקר מוגבלויות, שנמצא תחת בית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית באוניברסיטה בשיתוף עם ארגון הג'וינט, נמצאות שלוש נשים שמכירות את תחום המוגבלויות לא רק כחוקרות מובילות בתחומן - אלא גם כמי שמתמודדות עם הנושא בחייהן האישי ועל בסיס יום יומי.

ראה גם: סגל
סגר

יכול להיות שהסגרים היו לשווא? מאמר דעה של פרופ' אורי חפץ מהמחלקה לכלכלה שפורסם במגזין G של גלובס

5 דצמבר, 2021

עם איום האומיקרון, נדמה ששאלת הסגר שוב מרחפת. אך הצניעות המדעית מחייבת להודות: אחרי קרוב לשנתיים של מאמץ מחקרי חסר תקדים, עדיין לא ידוע מספיק על המדיניות הדרמטית ביותר שננקטה במגפה • זה קורה גם כי אנחנו נמנעים מלהשתמש במידע הכי מועיל: האנושות עצמה • כשמדובר בחיסונים מובן מאליו שיש צורך בקבוצת ביקורת - אז איך זה שמחוץ לגבולות הרפואה אנחנו כל כך מפחדים מניסויים בבני אדם?

tel aviv. by alon sin moshe, hebrew university

ד"ר יאיר דוכין: תוכנית הדיור הממשלתית – לא למדו דבר ולא שכחו דבר!

4 נובמבר, 2021

רשימת צעדי המדיניות הממשלתית לטיפול במה שמכונה "משבר הדיור בישראל" מזכירה את משפטו המיתולוגי של טאליראן לפני כ-200 שנה "לא למדו דבר ולא שכחו דבר".

ראה גם: מאמרי דעה
Medical photo created by freepik - www.freepik.com

ד"ר שהם חשן הלל מביה"ס למנהל עסקים ומרכז פדרמן לחקר הרציונליות בקריאה: קבלו את ההחלטה הנכונה וקצרו את תורנויות הרופאים המתמחים

10 אוקטובר, 2021
פרופ' גד יאיר

מאמר דעה של פרופ' גד יאיר: מערכת החינוך היא מתקן האפסנאות הגדול ביותר של מדינת ישראל

30 אוגוסט, 2021

'צריך לפתוח את בתי-הספר ב-1 בספטמבר'. 'לא, צריך לדחות בעשרה ימים', 'לא – בחודש'. כן, לא, כן, לא. 'עם שבעים אחוזים מחוסנים', בשכבה, או בכיתה... דיייי, תפסיקו כבר! אין ספק, הוויכוח על פתיחת שנת הלימודים נמשך עד בחילה. אבל מתחת לו נחשפה אמת מרה: מטרתה של מערכת החינוך היא לאפסן תלמידים למספר שעות ביום בבתי-הספר, כדי שהורים יוכלו לעבוד. כדי שהכלכלה תתפקד. זאת האמת. ועבורנו, אנשי החינוך, זו אמת מרה. 

הילד שבתמונה אינו קשור לכתבה. photo by Jelleke Vanooteghem, unsplash

מחקר חדש קובע: איך הילדים שלנו ישנו במהלך משבר הקורונה? לא רע

13 מאי, 2021

מחקר שפורסם לאחרונה בהשתתפות חוקרים מהאוניברסיטה העברית והדסה, מצא שאיכות השינה של ילדים מגילאי 3-17 לא נפגעה משמעותית בתקופת משבר הקורונה, למרות שהם הלכו לישון מאוחר יותר והתעוררו בשעות מאוחרות יותר. החוקרים: "תוצאות המחקר הנוכחי הבהירו שלמתבגרים יש חסך שינה באמצע השבוע, אך השינוי שקרה בעקבות המגיפה אפשר להם להשלים אותו"

לקיחת דם מסוס. צילום באדיבות דר גילי שוורץ

מחקר בינלאומי חדש חושף לראשונה: נגיף ממשפחת הקורונה שפוגע בסוסים אובחן לראשונה בישראל

29 אפריל, 2021

אבחון של קורונה בישראל – הפעם לא בבני אדם. קבוצת חוקרים מביה"ס לרפואה וטרינרית ע"ש קורט בשיתוף עם חוקרים מהמחלקה לווירולוגיה במכון הווטרינרי ע"ש קימרון וחוקרים מביה"ס לרפואה וטרינרית בדייויס )ארה"ב( הצליחו למצוא לראשונה עדות לנוכחות של נגיף הקורונה בסוסים בישראל (ECoV) אשר למעט דיווח בודד מערב הסעודית הינו היחיד מהמזרח התיכון. העבודה המחקרית בוצעה כחלק מעבודת הדוקטורט של ד"ר גילי שורץ, ופורסמה לאחרונה בז'ורנל המדעי Animals.

Close up of a recycle garbage bin logo. by gary chan, unsplash

מחקר חדש: בעקבות משבר הקורונה – גידול משמעותי בשיעור הישראלים שהביעו נכונות למחזר יותר ולצרוך פחות

8 אפריל, 2021

סקר מיוחד מצא שיפור משמעותי בעמדות הציבור בנוגע לשימור הסביבה במהלך הסגר הראשון בישראל. הסקר בוצע במסגרת מחקר ישראלי, בו לקחו חלק ד"ר ורד בלאס מבית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, ד"ר ענת צ'צ'יק מהמחלקה לגיאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר אילן, ופרופ' סיגל קפלן מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. תוצאותיו פורסמובכתב העת Resources, Conservation and Recycling.

nsp2. צילום באדיבות דר דינה שניידמן

"התחלה עם בשורות טובות": חוקרות וחוקרים הצליחו לפענח את המבנה והפעילות של 3 מחלבוני SARS-COV-2

23 פברואר, 2021

אחד החלבונים הגדולים ביותר של הנגיף, אותו הצליחו החוקרות לפענח בשיטה חדשה וייחודית, הוא חלבון בשם Nsp2, שנודע כ"סרבן" לפיענוח מבני. דר' דינה שניידמן: "עכשיו יש לנו טכנולוגיה ופרוטוקול ניסויי לחקור לא רק את חלבוני הנגיף עצמם, כי אם גם את השותפים שלהם מתוך התא האנושי". פרופ' מיכל ליניאל: "בהמשך יהיה צורך לפצח את הנגיף השלם בהקשר התאי כדי לדמות את כל חלבוני הנגיף והאינטאקציות ביניהם"

covid19_vaccine._by_hakan_nural_unsplash

"חיסונים, התניות ונשיאה בעלויות": נייר עמדה חדש לגבי מדיניות ההבחנה בין מתחסנים ולא מתחסנים בכניסה למקומות ציבוריים

17 פברואר, 2021
אמנון שעשוע

עכשיו זה הזמן לפעול | ד"ר אמנון דקל

24 נובמבר, 2020

מה עושים?

ימים קשים עוברים עלינו, על כלל אזרחי המדינה, על כלל אזרחי העולם.

האם זה הזמן להסתכל קדימה או אולי עכשיו צריך להתכנס ולהתגונן מהבאות?

או במילים אחרות -

 

האם נכון להמשיך להקים מיזמים חדשים או לפתח ולגדל מיזמים קיימים בימים נוראים אלו?

התשובה היא כן! עכשיו זה הזמן!

 

כן- אפשר להקים מיזמים חדשים בימים אלו.

ראה גם: יזמות, חדשות