סריקה תלת-ממדית של הקרמיקה, באדיבות המעבדה לארכיאולוגיה חישובית באונ' העברית. קרדיט צילום: טל רוגובסקי

מחקר חדש חושף את קיומה ופעילותה של קבוצה תרבותית חדשה, שהתקיימה בירושלים לאחר כיבושי סנחריב ועד חורבן בבל

8 אוגוסט, 2021

קרא עוד
צמד חוקרות מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית הצליחו לזהות באמצעות מחקר תלת-ממדי-חישובי-מתקדם קבוצה תרבותית חדשה, שהתקיימה בירושלים וסביבתה בין כיבושי אימפריית אשור לאחר מסע סנחריב לחורבן ממלכת יהודה

במחקר חישובי מתקדם שפורסם בכתב העת המדעי PLoS One, ונערך במעבדה לארכאולוגיה חישובית במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים על ידי ד"ר אורטל הרוש ופרופ' ליאור גרוסמן, נבחן אוסף של כלי אחסון, קנקנים מתקופת הברזל (המאה ה-9 עד המאה ה-6 לפנה"ס), תקופה המזוהה במקרא עם תקופת ממלכת יהודה. הקנקנים נלקחו מאתרים ארכיאולוגיים בשפלה ובירושלים, נסרקו בתלת-ממד ועובדו במעבדה לארכיאולוגיה חישובית שבאוניברסיטה העברית. המחקר כלל ניתוח-השוואתי גיאומטרי ומדוייק של החתכים האורכיים של הקנקנים, תוך תשומת לב מיוחדת להתפלגות המרחבית הגיאוגרפית שלהם, זאת לצורך איתור מגמות אזוריות-מורפולוגיות. מטרת המחקר הייתה לאתר "חתימות" תרבויות בייצור של כלים הדומים בצורתם, ולשפוך אור על ארגון היצור החברתי בתקופה זאת. למרבה הפלא, עבודת המחקר חשפה כי לאחר כיבוש סנחריב את השפלה וגירוש האוכלוסייה ממנה (701 לפנה"ס), הופיעה 'קבוצת יוצרים' חדשה בירושלים וסביבתה. קבוצה זו, ככל הנראה, התקיימה באזור עד לחורבן בבל (586 לפנה"ס). 

קבוצת הקדרים החדשה הייתה אמונה על ייצור קנקני "ורדה\רוזטה". מדובר בקנקני מסחר ממלכתיים ששימשו בעיקר לאגירה, אחסון והפצה, ומקובל לחשוב עליהם כסימנים לנוכחות של אדמינסטרציה מקומית, כחלק ממערכת מינהלית וכלכלית של ממלכת יהודה. בעוד שקבוצת קדרי ה'למלך' המפורסמת חלשה על השפלה במשך למעלה ממאה שנה, במאה השביעית לפנה"ס הנוכחות שלה נחלשה וטיפוס חדש  הופיע וחלש על מרבית אזור ירושלים - אלה הם קנקני "ורדה\רוזטה". מבחינה היסטורית, ניתן לייחס את נקודת הזמן של שינוי מסורת קרמית זו לכיבושו של סנחריב בשנת 701 לפני הספירה ולהחלשתה של השפלה לאחר מכן. כלומר, לפני כיבוש סנחריב, קנקני 'למלך' הופקו והופצו בצורה נרחבת באזורנו וקנקני "ורדה/רוזטה" מופיעים לאחר כיבוש השפלה של סנחריב וגירוש אוכלוסיית האזור, ומופצים בעיקר בירושלים וסביבתה עד לחורבן בבל 586 לפנה"ס.

"חשוב להבהיר כי קנקני הורדה\רוזטה ידועים לעולם המחקרי, אך עד כה ייחסו אותם למסורת הקרמית-תרבותית של ה'למלך'. מחקר זה מדגיש באמצעות כלים חדשניים את החשיבות של 'הבדלים זעירים' בייצור קרמי, המבדיל בין קבוצת ייצור אחת לשניה. קנקני 'הורדה\רוזטה' יוצרו על ידי קבוצה אחרת של קדרים מזאת שייצרה את ה'למלך'", מסבירה ד"ר הרוש.

מסע סנחריב ליהודה בשנת 701 לפני הספירה הוא אחד המאורעות המסופרים ביותר בתולדות המזרח-קרוב הקדום – הן במקרא והן בממצא הארכיאולוגי. סנחריב, מלך האימפריה האשורית, יצא למסע עונשין כנגד קואליציית ממלכות – ביניהן מצרים, צידון ויהודה – שהתאגדו ומרדו באימפריה. צבא אשור כבש את יישובי המורדים בזה אחר זה, החריבם והגלה את תושביהן. עדויות ארכיאולוגיות שהתגלו עד כה, הדגישו את ההרס הרב והשיטתי בכל הערים הגדולות באותה התקופה. על פי המסופר במקרא, במהלך כיבוש ערי השדה ביהודה, התחרט חזקיהו על מרידתו, ושלח לסנחריב שליחים עם ככרות זהב וכסף על מנת לפייס אותו. למרות זאת, צבא אשור המשיך לירושלים וצר עליה על-מנת להכניעה. מצור זה מיוצג במקרא בנאום רבשקה המפורסם. בסופו של דבר, הצבא האשורי לא הצליח לכבוש את ירושלים ונסוג מהאזור. ירושלים ניצלה, אך ככל הנראה הפכה לממלכה וסאלית של האימפריה האשורית. המחקר הנוכחי שופך אור נוסף ומסקרן על תקופת הזמן שלאחר מסע סנחריב, בהציגו את הופעתה של קבוצה תרבותית חדשה בירושלים וסביבתה שלאחר המצור. הממצא הארכיאולוגי המרתק פותח בפני המחקר אפשרויות רבות לגבי זהותה של אותה קבוצה, ויכול להוביל למחקרים נרחבים ומפתיעים בהמשך.

המחקר הנוכחי הראה עוד כי למרות חוסר הוודאות באם השינוי בטיפוס אחד (למלך) בטיפוס אחר (רוזטה) משקף שינוי פתאומי או הדרגתי שחל בעקבות כיבוש סנחריב, יש לראות במעבר זה בעיקר שינוי ברשת החברתית האזורית. במילים אחרות, השוני בין שתי הקבוצות, עשויי לנבוע משתי קבוצות חברתיות שמקורן בסביבות למידה שונות, ויצירת סמני תרבות המשתקפות בקנקנים המובחנים.

"יישום המתודה שננקטה במחקר זה הינה בעלת השלכות חשובות ומעניינות למחקר הארכאולוגי בכללותו ופרשנותו", מסכמות החוקרות. במסגרת עבודת מחקר זו אומצו שיטות אלו גם להבנת המורכבות התרבותית בתקופת הברונזה, באלף השלישי לפנה"ס, כאשר גם כאן ניטור השינויים הקטנים בפרופיל הקרמי סייע להגדיר תתי-קבוצות. החוקרות מוסיפות אף כי "חיפוש אחר 'טביעת אצבע' תרבותית ברקורד הארכאולוגי הוא מורכב, בעיקר כי ממצאים ארכאולוגיים אינם מייצגים רגע ספציפי בזמן. היכולת לעקוב אחר שינויים מזעריים, שאינם נראים בעין, ושיכולים להדגיש סממנים תרבותיים ותגליות התנהגותיות, יכולה להיות תרומה חשובה בניתוח ממצאים ארכאולוגיים".

למאמר המדעי: https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0254766

לפרסומים בתקשורת: 

ynet, N12, כאן 11ישראל היום, בחדרי חרדים, הידען

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
earthquake. by Shefali Lincoln, unsplash

להכיר את "נקודת הנוקליאציה": מחקר חדש מנסה להבין לעומק את התהליך המקדים לרעידת אדמה

5 אוגוסט, 2021

הממצאים, לטענת מובילי המחקר הדוקטורנט שחר גבירצמן ופרופ' ג'אי פיינברג ממכון רקח לפיסיקה, הם תחילת התשובה לשאלה בדבר קיומן של רעידות אדמה בעוצמות שונות הנוצרות מלוחות טקטוניים זהים. המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי Nature Physics

ראה גם: בתקשורת, מחקר
by Ravi Patel, unsplash למצולמת אין קשר להודעה ולכתבה

"פריצת דרך משמעותית": נמצאה דרך חדשה להאטת מחלות הזדקנות, העשויה להפוך את שנות הזדקנות לבריאות יותר

5 אוגוסט, 2021

קרא עוד
ככל שתוחלת החיים עולה, אנו חווים שנים רבות יותר של בריאות רופפת וסיכון גובר לחלות במחלות המאפיינות את הגיל המבוגר. היעד העיקרי של חקר הזקנה, לפיכך, אינו הגדלה נוספת של תוחלת החיים, אלא קידומה של הזדקנות בריאה, להזדקן בקלות עם פחות מחלות. הגישות המובילות כיום להאט את התפתחותן של מחלות להן האוכלוסייה המזדקנת פגיעה במיוחד  כוללות  שינוי אורח החיים (הגברת פעילות גופנית והגבלת הצריכה הקלורית), בחינת יעילותן של תרופות המשנות את דפוסי חילוף החומרים בגוף, או כאלה המביאות לסילוקם המבוקר של תאים ספציפיים המצטברים עם הגיל להם יש פוטנציאל לגרימת נזק רקמתי.

במחקר חדש ממעבדתו של חתן פרס ישראל בחקר מדעי החיים לשנת תשפ"א (2021) פרופ' אלי קשת מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, בהובלת החוקרת דר' מרים גרינוולד, נחשף גורם חדש שיש לו תרומה מכרעת להאצת תהליכי הזדקנות, והוא הזדקנותם של כלי הדם. במחקר המתפרסם החודש בעיתון Science מציעים החוקרים כי ההתדרדרות התפקודית של מערכת כלי הדם, ובראש ובראשונה הירידה באספקת חמצן לרקמות הגוף, הינה אירוע מכונן 'המתניע' תהליכים תאיים רבים אחרים שכבר הוכחו כמאיצי הזדקנות. כגורם הישיר לירידה בתפקוד המערכת הוסקולרית עם הגיל, זיהו החוקרים את  הירידה בפעילותו של פקטור הגידול Vascular Endothelial Growth Factor (VEGF) (גורם גדילה של תאי אנדותל שבדופן כל  כלי הדם).

VEGF הוא מושא מחקרו של פרופ' קשת למעלה משני עשורים מאז התגלה כחלבון היוזם את צמיחתם של כלי-דם חדשים. עם השנים הבינו החוקרים כי VEGF הוא גם האחראי העיקרי לאחזקתה השוטפת של מערכת כלי הדם. כך למשל, כאשר אספקת הדם אינה עונה על צרכי הרקמה והתאים 'חשים' בהיעדר חמצן (היפוקסיה), מושרה ייצורו המוגבר של VEGF הפועל מקומית ליצירת כלי-דם חדשים (אנגיוגנזה). במחקר הנוכחי חשפו החוקרים את המנגנון המולקולרי המביא לניטרול פעילותו של VEGF במהלך ההזדקנות, המונע ממנו למלא תפקיד פיזיולוגי חשוב זה, אשר בהעדרו הולכת ומדלדלת הרשת הענפה של נימי הדם (כלי-הדם הזעירים דרכם מתבצע חילוף הגזים בפועל). "יודגש כי העובדה שפגיעה בכלי דם גדולים הינה הגורם המוביל לתמותה אמנם ידועה מזה זמן, ברם העובדה כי לפגיעה תלוית גיל בכלי הדם הקטנים תרומה מרכזית להתפתחות מחלות המאפיינות את הגיל המבוגר, לרבות מחלות שאינן נמנות על מחלות הלב וכלי-דם 'הקלאסיות', לא הייתה ידועה", מסבירה השבוע דר' גרינוולד.

תובנות אלה הביאו את פרופ' קשת ודר' גרינוולד למחשבה כי ניתן אולי לפצות על החסר ב-VEGF המיוצר עצמונית באמצעות תגבורו מבחוץ. ואכן, תוספת מתונה של VEGF בעכברי מודל, המשייט בזרם הדם ובכך הופך זמין לכל אברי הגוף, הביאה לשחזור רמת פעילותו לאותה רמה הנצפית בעכברים צעירים, ודי היה בה כדי להאט באופן דרמטי רבים מהתהליכים המאפיינים הזדקנות. עכברים עם רמה יותר גבוהה של החלבון היו בריאים בגיל מבוגר יותר מאחיהם ואחיותיהם שלא טופלו באמצעותו. בין השאר, הואט קצב איבודה של מסת השריר (סרקופניה), הופחתה הצטברותו של שומן בטני, נמנעה הידלדלותו של שומן תת-עורי, הואט איבודה של מסת העצם (אוסטאופורוסיס), עוכבה התפתחות כבד שומני, ועמו גם הירידה בתפקודי כבד, הופחתו דלקות כרוניות השכיחות באוכלוסייה המזדקנת, ונצפה שיעור מופחת של גידולים סרטניים. כמכלול, הביאו שינויים אלה גם לעלייה בתוחלת החיים של עכברי הניסוי.

על-סמך ממצאי המחקר הנוכחי, החוקרים מציעים את 'הצערתה' היזומה של מערכת כלי הדם כפרדיגמה חדשה, להקניית הגנה גורפת בפני התפתחותן של מחלות הגיל השלישי. "המאמר הזה הוא פריצת דרך מאוד משמעותית בחקר ההזדקנות", מסביר פרופ' רותם קרני, מהמכון למחקר רפואי בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטה העברית, שעיין במחקר אך לא לקח בו חלק. פרופ' אלי קשת מסכם ואומר כי "באשר לאפשריות היישום בבני אדם, המחקר הנוכחי הוא בגדר הוכחת התכנותה העקרונית של גישה התערבותית זו להאטת מחלות זקנה, ברם, עד ליישומה בפועל עד נדרש מחקר רב". 

לקריאת המחקר: https://doi.org/10.1126/science.abc8479

לפרסומים בתקשורת

הארץ, עיתון הארץN12, בחזיתשלושה שיודעים, ערוץ 7, N12 - מה חדש במדעכאן ב - מעבירה לראשון,

קראו פחות
by the national cancer institute, unsplash

מחקר: מדוע ישראל יכולה להתמודד בהצלחה עם הגל החדש של הקורונה?

3 אוגוסט, 2021

קרא עוד
הדמוגרף פרופ' עוזי רבהון סבור כי "היקף המתחסנים הגבוה ואמצעי הבטיחות שישראל נוקטת יכולים להבטיח הצלחה בהתמודדות עם הגל החדש והרביעי של המגיפה"

הקורונה מוגדרת כמגיפה כלל-עולמית אבל החותם הבריאותי שלה משתנה מאוד בין מדינות. זה נכון גם כאשר מתמקדים במדינות מודרניות ומתועשות, כמו אלה שהן חברות בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) לרבות ישראל. למשל, בתום מאה הימים הראשונים לאחר גילוי המאומת הראשון בסין היו בישראל 109 חולים לכל מאה אלף תושבים, בשוויץ 258, ובאיסלנד 539; ובעוד שבנורבגיה מספר המתים באותה העת עמד על אחד לכל אלף חולים בישראל הוא היה שבעה ובצרפת 133. מחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית על-ידי הדמוגרף פרופ' עוזי רבהון, ממכון המחקר ליהדות זמננו, שפורסם ב-Migration Lettersתחת הכותרת "שוני בין מדינות בשכיחות COVID-19 מנקודת מבט של מדעי החברה", בדק מהם הגורמים האפידמיולוגיים של מאפייני האוכלוסייה והגורמים הסביבתיים, שיכולים להסביר הבדלים בין מדינות בעיתוי שבו פרצה המגיפה לראשונה, היקפי תחלואה, ושיעורי תמותה מבין הנדבקים.

לשם כך בנה החוקר מסד נתונים, ברמת המדינה, של משתנים תלויים מדיווחים יומיים של ארגון הבריאות העולמי, ומשתנים בלתי-תלויים שנלקחו מפרסומים רשמיים של ארגונים מרכזיים בעולם, לרבות האו"ם והבנק העולמי. הנתונים שולבו למודל שבחן איזה פקטורים משפיעים יותר, ואילו פחות. על פי ממצאי המחקר התברר כי ככל שמספר המהגרים במדינה גדול יותר, כך התפרצות הקורונה בקרבה התרחשה בשלב מוקדם יותר. מהגרים מתגוררים לעיתים קרובות בנישות אתניות צפופות, אינם בקיאים דיים בשפה המקומית כדי להבין הנחיות על אמצעי זהירות, ואילו מביניהם שאינם חוקיים יימנעו מבדיקות של נשאות המחלה ועשויים לפיכך להדביק בני משפחה וחברים קרובים.

מאידך, לרמת הדתיות של התושבים השפעות ממתנות על הקורונה, כלומר ככל שהאוכלוסייה היא דתית יותר גלי המגיפה מתפרצים בשלב מאוחר יותר - ייתכן בגלל שמאמינים משתמשים בדת כדי להתמודד עם מצוקות רפואיות, ולא ממהרים לפנות לטיפול רפואי. דתיות גם התגלתה כמפחיתה שיעורי תמותה מכיוון שהיא מספקת לחולים עזרה קהילתית-חברתית, תמיכה אמוציונלית, ותקווה להבראה מעבר לסיכויים הבריאותיים האובייקטיביים - כל גידול של אחוז אחד במספר התושבים עם זהות דתית חזקה צפוי לצמצם את שיעורי התמותה בכשליש.

בה בעת, נמצא כי ריכוזים גבוהים של אוכלוסייה ביישובים עירוניים ורמת צפיפות גבוהה הגבירו הן תחלואה והן את התמותה. מכאן ניתן גם להבין מדוע תוצר מקומי גולמי גבוה, שהוא קירוב של רווחה חברתית ורמת צריכה, מגדיל את מספר החולים בממוצע במדינה בכשני-שלישים - הוא קשור לתדירות גבוהה של פעילויות פנאי ומפגשים חברתיים, המייצרים מגעים אישיים אינטנסיביים המעלים את הסיכון להידבקות.

הפקטור שיש לו את ההשפעה החזקה ביותר הוא היערכותה של המדינה ואמצעי הבטיחות שהיא נוקטת אל מול המגיפה. בידודים, סגרים, מעקבים, בדיקות, שקיפות מידע, מגבלות על תיירות, איכות השירותים הרפואיים והתנסויות קודמות במצבי חירום לאומיים – כל אלה בסופו של דבר הם הגורמים המובהקים ביותר להתמודדות יעילה עם וירוס הקורונה, ויכולים להפחית בכמחצית הן את מספר החולים ומתוכם, בשיעור דומה, את מספר הנפטרים. לפי פקטור זה, המורכב מ-130 פרמטרים שונים שאומצו למחקר הנוכחי, בתום מאה הימים הראשונים להתפרצות הקורונה דורגה ישראל במקום הראשון מבין מדינות ה-OECD והתמודדותה אז הפך אותה למודל חיקוי למדינות אחרות בעולם.

"עד שהמחקר הרפואי יבין לחלוטין את המבנה של וירוס הקורונה ויפתח חיסון ותרופות המכסות את כלל המוטציות, יהיה הכרחי לאמץ ולשפר גישות אפידמולוגיות", מבהיר פרופ' רבהון "לישראל יש יתרונות מבניים רבים על פני מדינות מודרניות אחרות בעולם – וביחד עם היקף המתחסנים הגבוה, המדיניות של החזרת התו הירוק, הגבלות נסיעה וכניסה מחו"ל, והחיסון השלישי לאוכלוסייה המבוגרת, ואולי צעדים זהירים עתידיים יכולים להבטיח הצלחה בהתמודדות עם הגל החדש והרביעי של המגיפה".

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
טרקטור עם מדשנת בתחנת האכלה בעמק החולה. המדשנת משמשת לפיזור גרגירי התירס להאכלת העגורים בשמך החורף כדי למנוע נזקי חקלאות

ממצאים מפתיעים מניתוח צואה ותנועה של ציפורים נודדות: האם האכלה מלאכותית של עגורים משפיעה עליהם לרעה?

2 אוגוסט, 2021

העגור האפור הוא כנראה העוף המעניין ביותר בישראל. להקות קולניות של עגורים נודדים חולפות פעמיים בשנה דרך ישראל ועשרות אלפי עגורים נשארים כאן במשך החורף, בעיקר בעמק החולה, וישראלים רבים נוהרים לראותם. מחקר בינלאומי חדש חושף ממצאים מפתיעים על הקשר שבין חברת חיידקי המעי של העגור האפור ובתי הגידול והאתרים בהם הוא ניזון לפני ואחרי מסע הנדידה מרוסיה לישראל

ראה גם: בתקשורת, מחקר
איאד אל חלאק, צילום באדיבות המשפחה

מחקר חדש: בעלי מוגבלויות נפשיות בישראל נמצאים בסיכון מוגבר לפגיעה קטלנית במהלך עימות עם גורמי אכיפת החוק

1 אוגוסט, 2021

המחקר חושף את מוגברות הסיכון של אזרחים עם מוגבלות נפשית לסבול מאלימות משטרתית. המחקר בדק פרסומים בתקשורת בשנים 2019-2020, ומצא שבארבעת מתוך חמשת המקרים שהסתיימו במקרי מוות של אזרחים עקב עימות עם שוטרים – הנפגעים היו בעלי מוגבלות נפשית. מספר דומה השתייכו גם לקבוצת מיעוט. ד"ר דניאל ווייסהוט, ממובילי המחקר: "במצב של פילוג בעם, האלימות המשטרתית נוטה להיות מופנית כלפי אוכלוסיות שבשוליים"

ראה גם: בתקשורת, מחקר
Image by PicsbyFran from Pixabay

מחקר חדש של פרופ' גד בנעט מביה"ס לרפואה וטרינרית: מקרה ראשון בישראל של תולעת מסתורית שגורמת לעיוורון בכלבים וחתולים ויכולה להדביק גם אנשים

29 יולי, 2021

מקרים של הדבקה בתולעת Onchocerca lupi תועדו בעבר בצפון אמריקה, אירופה, אסיה והמזרח התיכון וכעת לראשונה גם בישראל. פרופ' בנעט: " העובדה שהתולעת נתגלתה בישראל בכלב שמעולם לא עזב את המדינה מעידה שישנו מעגל הדבקה בטפיל בישראל, ולכן קיימת סכנה עתידית גם לבני אדם ולכלבים נוספים"

 

leaf. by borna bevanda unsplash

תנו לגדול בשקט? מחקר חושף לראשונה את השיטה ה"רועשת" שבה נעזרים עלים כדי לגדול

28 יולי, 2021

קרא עוד
עוד מצא המחקר, שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית ופורסם בכתב העת Communications Physics, כי צמיחה נורמלית של עלה מתבססת על שינויים חריפים בשדה הגדילה, הן בזמן והן במקום - שינויים שככל הנראה מסייעים לרקמה "לחוש את עצמה"

גדילת רקמות היא אחד הסודות הלא מפוענחים של המדע. כיצד מצליחים אוסף תאים המחוברים זה לזה, לגדול באופן מתואם, כך שיתפתח איבר בעל צורה נכונה? מי מתאם בינם ומה מתואם דרכם? איך הם יודעים היכן, כמה ובאיזה כיוון לגדול? אכן, תהליך הגדילה מורכב ומערב תחומי ידע שונים. הוא מונע על ידי רשת מורכבת של גורמים ביולוגים וכימיים, אך גם מציית לחוקי הפיסיקה והמכאניקה, כל זאת על מנת לייצר גיאומטריה, שלעיתים אינה שטוחה – הנקראת גיאומטריה לא אוקלידית. מכאן עולה שלצורך הבנת מנגנוני-בקרת גדילה, יש צורך בבחירה טובה של המערכת, כך שהביולוגיה, המכאניקה והגיאומטריה שלה תהיינה בנות מדידה ופיענוח.

סרטון מתוך המחקר: עלה טבק גדל באופן שנראה לעין איטי ואחיד (צילום: מיכל סחף).

growth.avi

עלה של צמח יכול לשמש מערכת טובה לחקר השאלות הללו. העלה יכול להכפיל את שטחו פי מאה ולשמור על צורה נכונה, על פי רוב שטוחה. העלים דמויי משטח, וגדילתם היא בעיקר בשני ממדים ולכן צורת פני השטח שלהם, הניתנת למדידה, מכילה את רוב האינפורמציה לגבי תהליך הגדילה. זאת ועוד, ידוע כי מחלות, מניפולציות גנטיות וחומרי הדברה יכולים להפריע לגדילה תקינה ואז העלה מתעוות לצורות תלת-ממדיות, כפי שצפוי מיריעת חומר דקה – כלומר, גיאומטריית העלה רגישה מאוד לאי דיוקים בגדילה.  לבסוף, עלים גדלים בקלות באוויר החופשי ולכן מהווים מערכת מודל אמינה ונגישה.

השערה רווחת הייתה כי עלה גדל בקרוב כמו בלון שטוח - שטחו גדל בהדרגה ובמתינות באופן דומה באזורים שונים, וכך הוא שומר על צורתו, בעודו גדל. בתרחיש כזה, בקרת ותיאום הגדילה הינם תהליכים עדינים ואיטיים שצריכים "לתקן" חריגות (או טעויות) המצטברות על פני תאי שטח גדולים. זו גם התמונה המתקבלת כאשר מודדים את גדילת העלה ברזולוציה נמוכה בזמן ובמרחב, כלומר, מדידות של תאי-שטח גדולים במרווחי זמן ארוכים.

מחקר חדש שנערך בהובלתה של דר' שחף ערמון, במעבדה של פרופ' ערן שרון במכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית, בשיתוף דר' מיכאל משה, גם הוא ממכון רקח, מראה כי בדיוק ההיפך הוא הנכון - גדילה נורמלית של עלה מתבססת על שינויים חריפים של שדה הגדילה, הן בזמן והן במקום, שינויים שככל הנראה מסייעים לרקמה "לחוש את עצמה". המחקר פורסם בחודש שעבר בכתב העת המדעי Communications Physics. דר' ערמון בנתה מערכת המודדת את גדילת העלה בתלת-ממד ברזולוציה גבוהה, וניתחה את מדידותיה בעזרת טכניקות המקובלות בתחומי הפיסיקה הלא-ליניארית, פיסיקה סטטיסטית וגיאומטריה דיפרנציאלית. המדידות הראשונות הפתיעו את החוקרים - נראה היה כי במהלך הגדילה, תאי-השטח הקטנים של העלה (המורכבים מ-10-50 תאים) מתנפחים ומתכווצים בשיעורים עצומים ולסירוגין. מה פתאום שעלה שגדל יתכווץ?

 

צילום אילוסטרציה: ערן שרון, מדידות: שחף ערמון. דוגמא של שדה גדילה בתא-שטח קטן של עלה (2 מ"מ) בזמן קצר (רבע שעה), כפי שנמדד במעבדה. הקווים מסמנים את עוצמות וכיווני הגדילה הראשיים (המקסימלי והמינימלי). בכחול - גדילה חיובית, בירוק גדילה שלילית (כיווץ).

 

מדידת גדילה של עלים: עלה גדל באופן חופשי ונמדד ברזולוציה גבוהה (מאות מיקרון, רבעי שעה) בתלת ממד. המדידות בוצעו על ידי שחף ערמון.  בשיטות שאפייניות לניתוח דינמיקה של נוזלים, אנו עוקבים אחר הגדילה. הקווים מסמנים את עוצמות וכיווני הגדילה הראשיים (המקסימלי והמינימלי). בכחול - גדילה חיובית, באדום גדילה שלילית (כיווץ). ככל שרזולוציית המדידה טובה יותר, הגדילה נעשית "רועשת" יותר.

דר' ערמון הקדישה חצי שנה לחיפוש אחר מקור ה"טעות" ו"תיקון" מערכת המדידה. לבסוף הבינה ששדה הגדילה ה"רועש" אותו היא מודדת, אמיתי ואמין. מסתבר כי כך עלה מתפתח וגדל - בכל רגע נתון, שדה הגדילה נראה כבלאגן גדול בו אזורים מתנפחים ומתכווצים ורק בממוצע, על פני זמן ארוך ושטח גדול, מתקבל השדה ה"חלק" והמתואם. דר' ערמון ביצעה ניתוחים סטטיסטיים וזיהתה את הזמנים והמרחקים האופייניים לתנודות (אוסילציות) בגדילה. בעזרת גדלים אלה היא אף הצליחה להראות את קיומם של הבדלים מהותיים בין גדילת העלה בשעות היום לשעות הלילה. בניתוח תיאורטי של שדות הגדילה, הראה דר' משה כי לא ייתכן שהבלגן הנמדד אקראי והוא חייב להיות מתואם בזמנים ומרחקים קצרים.

תגלית זו מציעה תמונה חדשה למנגנון בקרת הגדילה. אין מדובר בתיקונים עדינים ומתונים לגדילה (כמעט) אחידה. להיפך, תאי העלה דוחפים זה את זה בכוח, דוחפים ומרפים שוב ושוב ויוצרים שדה-מאמצים מכאני המשתנה בזמן ובמרחב. כך, הרקמה כולה מתארגנת באופן מתואם, ומונעת הצטברות מאמצים מכאניים על פני שטח גדול. במובן מסוים, התאים מתקשרים זה עם זה על ידי לחיצות והרפיות, וכך מתגבשת אינפורמציה על מצב העלה.

פרופ' שרון מוסיף ומסביר: "חשוב להבין כי אינפורמציה זו אינה מעובדת על ידי 'מוח' מרכזי, אלא על ידי הרקמה עצמה, באופן מקומי. תמונה זו משתלבת בגישות חדשות המציעות כי רקמות צמחיות (ולא רק צמחיות) מסוגלות לעבד מידע סביבתי באופן קולקטיבי. ואכן, אם מיליוני תאים הרגישים לסביבתם (אור, חום, לחות ועוד) נמצאים באינטראקציה הדדית (על ידי שדה המאמצים), הרי שהם מסוגלים לתרגם אותות חיצוניים למצבים משותפים. עובדה זו מצביעה על הטשטוש בין מושגי ה'גדילה' וה'התנהגות', המאפיין את עולם הצומח."

בימים אלה מתקיימים בקבוצת המחקר של פרופ' שרון ניסויי-המשך, החוקרים את המנגנונים הפיסיקליים המעורבים בבקרת גדילת עלים ועל הקשר שלהם למנגנונים הביולוגים בצמח.

לפרסום המדעי: https://www.nature.com/articles/s42005-021-00626-z

לפרסום בתקשורת: הארץ, הידען, פורטל החקלאות הישראלי

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
./

ירידה בערך הנדל"ן המשרדי בשל רצון החברות לעבור למודל היברידי שמשלב עבודה מהבית

27 יולי, 2021

קרא עוד

חוקרים מהאוניברסיטה העברית וממכללת עזריאלי בדקו את השפעת הקורונה על ניצול שטחי משרדים ומצאו ירידה משמעותית בערך נדל"ן משרדי למטר רבוע בשנת 2020 בשל חוסר הביקוש של החברות ורצונם לעבור לעבודה מהבית. החוקרים: "השגרה לפני הקורונה לא תהיה זהה לשגרה לאחריה

מאז התפרצות וירוס הקורונה, המגזרים העסקיים נאלצו, בעקבות התקנות הממשלתיות, לשנות את אופן התעסוקה באופן נרחב, כאשר העבודה מהבית הפכה לחלק בלתי נפרד מהשגרה. נראה כי השינויים בעולם העבודה ש"נכפו" על המעסיקים בתקופת המשבר, כמו המעבר לעבודה מהבית, הוכיחו גם לחברות העוגן במשק כי עבודה מהבית לא פוגעת בהכרח בתפקוד של החברות, ואף עשויה לחסוך הוצאות תפעוליות בצורה משמעותית.

מחקר חדש שפורסם בכתב העת האקדמי Journal of Facilities Management על ידי ד"ר מיכאל נאור, עמית הוראה בביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, בשיתוף עם ד"ר גבריאל דויד פינטו מנהל המחלקה להנדסה, תעשייה וניהול במכללת עזריאלי, והסטודנטים אמיר ישראל חקקיין ועקיבא ג'ייקוב ממכללת עזריאלי, בדק האם ארגונים ממשיכים לשכור שטחי משרדים נרחבים לאור המעבר לעבודה מהבית בתקופת הקורונה ומהי ההשפעה של הקורונה על שוק הנדל"ן?

החוקרים מספרים שבחרו לחקור את שאלתם במדינת ישראל בשל ייחודיותה, ד"ר נאור: "ישראל מספקת זירה ייחודית גם בשל צפיפות האוכלוסין הגבוהה וגם בשל מעמדה המוערך כאומת סטארט-אפ עם כוח אדם טכנולוגי מיומן שמועסק בתעשיית היי-טק מתקדמת". הם ערכו ניתוח של מילות מפתח הקשורות למשבר קורונה דרך מנוע החיפוש של גוגל, סקרי שוק וראיונות אישיים עם סוכני נדל"ן.  ד"ר פינטו מסביר: "השגרה לפני הקורונה לא תהייה זהה לשגרה לאחריה. הקורונה האיצה תהליכים טכנולוגיים שאחד מהם הוא העבודה מרחוק. למשל, מדד משמעותי שעובדים דורשים בעת בחירת מקום עבודה חדש הינו הגמישות של הארגון לעבודה מהבית".

התוצאות מראות מגמת ירידה בערך נדל"ן משרדי למטר רבוע בשנת 2020 בשל חוסר ביקוש וביטול חוזים מתוך רצון חברות לעבור למודל היברידי המשלב עבודה מהבית גם לאחר הסרת מגבלות ריחוק חברתי. ד"ר נאור: "משבר הקורונה הוריד ב-10% את מחירי השכירות של שטחי משרדים במהלך שנת 2020, בתלות במיקום גיאוגרפי ובכמות בעלים". הוא מוסיף: "מעניין לציין שפריון העובדים בזמן עבודה מהבית נותר גבוה למרות הסחות הדעת על-ידי בני משפחה, והביאה ארגונים לקיצוץ ניכר של עלויות, כמו נסיעה, תוך הסכמת עובדים לוותר על חוויה חברתית של עבודה במשרד אשר מיקומו וגודלו היווה לעיתים סמל של סטטוס בהיררכיה ארגונית".

ד"ר נאור מסכם: "אמנם ממצאי מחקר מצביעים בטווח ארוך על מעבר חברות לשבוע עבודה היברידי המשלב תעסוקה במשך יומיים עד שלושה בשבוע מהבית, אך לא בכל סוגי מקצועות במשק אפשרי מעבר לעבוד מהבית באותה מידה, ולכן יש צורך לבצע הערכה של הסיכונים הכרוכים בהשפעה של מודל היברידי על קידום מקצועי, תוך הקפדה על שוויון מגדרי במקום העבודה. למשל, צריך לאסוף נתונים כדי לבצע מחקר בשאלה האם הסיכוי לקבל העלאת שכר של עובדים שנוכחותם תהיה מורגשת על-ידי הנהלה כי נמצאים בכל ימי השבוע במשרד גבוה משל עובדים המועסקים היברידית מהבית?".

לפרסום המדעי

לפרסום בתקשורת:

 וואלה

אייס


קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
crested_rat_insitu

מכרסם שחי במדבר יהודה לפני 100 אלף שנים שופך אור על "הפרוזדורים האקולוגיים" שבני האדם הקדמון הגיעו מאפריקה ללבנט

27 יולי, 2021

קרא עוד
ממכרסם שחי לפני כ-100 אלף שנים במדבר יהודה חושף עדות ל"פרוזדור אקלימי" מאפריקה לאירופה, בו שרר אקלים יבש פחות שאולי היה זה שסייע לבני האדם הקדומים לחצות את המדבריות שבין הסוואנה האפריקאית והלבנט - כך נטען במחקר חדש שפורסם בכתב העת PNAS אותו הוביל ד"ר איגנסיו לזגבסטר מאוניברסיטת חיפה ומהמוזיאון לטבע בברלין בשיתוף עם ד"ר אורי דוידוביץ' מהחוג לארכאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית וחוקרים אחרים מאוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת מונפלייה, המכון הגיאולוגי ורשות העתיקות.

המחקר מתאר מכלול עצמות של תת מין של חולדת הרעמה, מכרסם גדול ונדיר שחי כיום במזרח אפריקה והתגלה בחפירות של רשות העתיקות והאוניברסיטה העברית בשנת 2016. "הצלחנו להפיק DNA מהעצמות הקדומות במעבדה לפלאוגנומיקה —ה-DNA הקדום ביותר שהופק מעצמות באזורנו עד כה. ניתוח גנטי ומורפולוגי מעלה שמדובר בתת-מין של חולדת הרעמה שחיה כיום במזרח אפריקה. כלומר, מדובר בבעלי-חיים מאוד-מאוד קרובים ולכן אם היום מין זה חי באזורים לחים, רוב הסיכויים שגם לפני כ-100 שנים תת המין שמצאנו היה זקוק לאותם התנאים", אומרים החוקרים.

לאורך מאות ואף מיליוני השנים האחרונות הייתה נדידה של מיני אדם קדומים מאפריקה לאזור הלבנט ומשם לאירופה. בנדידות הקדומות ביותר, שהחלו כבר לפני 1.8 מילוני שנה מאמינים החוקרים כי "פרוזדורים אקולוגיים" בין הסוואנה של אפריקה לבין הלבנט אפשרו לבני אדם קדמונים אלו לחצות את המדבריות הסהרו-ערבית שחוצצות בין שני אזורי האקלים. אולם כאשר מדובר בנדידה שארעה לפני כ-100 אלף שנים, של בני אדם מודרניים, לא ברור לחוקרים האם הנדידה התאפשרה בזכות "פרוזדורים" כאלה או שמא קפיצה טכנולוגית כלשהי אפשרה להם לחצות את המדבריות.

המחקר הנוכחי נערך במסגרת פרוייקט DEADSEA_ECO במימון המועצה האירופית למדע (ERC). הפרוייקט לומד את קשרי הגומלין בין בעלי-החיים במדבר יהודה לבין האדם במשך עשרות אלפי השנים האחרונות. במהלך עבודתם ניתחו החוקרים מכלול של מאות עצמות ממערה בדרום מדבר יהודה, בהן עצמות של חולדת הרעמה – מכרסם גדול שמגיע למשקל של כק"ג, שחי כיום במזרח אפריקה, אזור עם אקלים גשום, בעל צמחייה ירוקה וצפופה.

בדיקת פחמן 14 הצליחה לתארך את אחת העצמות לתקופה שלפני 42 אלף שנים. שאר העצמות לא היו ניתנות לתארוך בשיטה זו – כלומר, הן היו בנות למעלה מ-50 אלף שנים. חוקרי המכון הגיאולוגי הגיעו לעזרת החוקרים והצליחו לתארך שברי גבס שהתגלו בזיקה לעצמות ולתארך בעזרתם את הגבול התחתון להופעתם של המכרסמים ללפני 120 אלף שנים. כך קיבלו החוקרים את חלון הזמן שבמהלכו חיו חולדות אלה במדבר יהודה.

מה שסייע עוד בתארוך היה ה-DNA שהצליחו החוקרים להפיק מהעצמות, הודות לרמת השימור הגבוהה שלהם. בזכות ה-DNA וניתוח מורפולוגי מדוקדק הצליחו החוקרים לאפיין את השרידים כתת מין נכחד של חולדת הרעמה החייה כיום במזרח אפריקה. החוקרים אף זיהו כי הקרבה הגנטית מעידה על פיצול בין חולדות הרעמה בנות ימינו לבין אלו שנמצאו במדבר יהודה לפני כ-120 אלף שנים, בהלימה עם שיטות התיארוך האחרות. לדבריהם, כמו קרוביו באפריקה גם תת-מין זה התאפיין בהגנות מיוחדות מפני טורפים, הכוללות עצמות גולגולת עבות במיוחד ופרווה רעילה. מקור הרעל בקליפת עץ שחולדת הרעמה לועסת ומורחת על שערות סופגות בצידי גופה. "אולם חשוב מכך, הקרבה הגנטית מאפשרת לנו להניח כי גם תת המין הקדום חי בסביבה אקלימית דומה לזו שהוא חי בה כיום. ומכיוון שמין זה לא מתאפיין ביכולות טכנולוגיות מיוחדות ואופן ההתפשטות שלו הוא באמצעות תזוזות איטיות על פני אזורים דומים מבחינה אקלימית, אנו מניחים כי אותו מין אפריקאי הגיע למדבר יהודה דרך פרוזדור אקלימי קדום. סביר גם להניח שבני האדם שנדדו באותה תקופה מאפריקה ללבנט נעזרו גם הם באותו פרוזדור אקולוגי", סיכמו החוקרים.

לפרסום המדעי: https://www.pnas.org/content/118/31/e2105719118

לפרסום בתקשורת: N12, news1, ynet, הארץ באנגלית

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
פרופ רמי עקילאן

מחקר חדש של פרופ' ראמי עקילאן: האם נמצאה הדרך לטיפול במחלה מוחית נדירה וחשוכת מרפא בילדות?

27 יולי, 2021

קרא עוד
ב-2014 תוארו לראשונה שני סינדרומים נוירולוגים הנובעים ממוטציות בגן WWOX – הראשון, סנדרום "קל" יותר בשם Spinocerebellar ataxia type 12 (SCAR12 syndrome), והשני, סנדרום "חמור" יותר בשם WWOX-related epileptic encephalopathy (WOREE syndrome). שתי המחלות מופיעות בילדות המוקדמת ומאופיינות בין היתר בפגיעה התפתחותית קשה, הפרעות נוירולוגיות פונקציונאליות ובפרכוסים, כאשר WOREE קשור גם במוות בטרם עת. תוחלת החיים הממוצעת של ילדים שחלו בתסמונת WOREE  עומדת על40  חודשים (כשלוש שנים), כך על פי מאמר סקירה שפורסם לאחרונה, ונכון לעכשיו אין תרופה למחלה זו. הילדים יחיו בסבל רב עד למותם. מעט מאוד ידוע על המנגנון ולא קיים טיפול אפקטיבי. על אף שמדובר במחלה נדירה, בישראל תאורו לפחות שמונה מקרים של סינדרומים אלו.

אחד החוקרים המוכרים בעולם לחקר גן ה-WWOX הוא פרופ' ראמי עקילאן, ממרכז לאוטנברג לאימונולוגיה וחקר הסרטן במכון למחקר רפואי ישראל-קנדה (IMRIC) של הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, שהחל לחקור את הגן לראשונה בפוסט דוקטורט שלו, ואף המשיך להעמיק את עבודתו המדעית במעבדה שהקים באוניברסיטה. במהלך תקופת מחקרו קיבל הגן מוניטין רב כחלק מקבוצת גנים המכונים "גנים מדכאי גידול" Tumor suppressor genes)). בעקבות פרסומיו המדעיים ביסס את עצמו פרופ' עקילאן כאחד המומחים הגדולים ביותר בעולם לחקר הגן. לכן, לאחר גילוי הסנדרומים, החלו הורים לילדים חולים מכל רחבי העולם לפנות אליו, חלקם מתחננים בפניו שיציל את ילדיהם מהמחלה הקשה. בעקבות כך, למרות שתחום התמחותו הוא סרטן, החליט פרופ' עקילאן להקדיש מאמצים ומשאבים ניכרים לחקר הסינדרומים הנוירולוגים WOREE ו-SCAR12.

במחקר רב-מוסדי חדש, בהובלתו של דניאל שטיינברג, סטודנט במסלול MD-PhD, ותחת הנחייתו של פרופ' עקילאן, שפורסם בכתב העת היוקרתי EMBO Molecular Medicine, המסתורין מאחורי המחלות מתחיל להיחשף. המחקר מתבסס על פריצות דרך טכנולגיות של העשור האחרון, שמאפשרות חקר של מחלות אנושיות במודל מותאם אישית למטופל. ראשית, נלקחו דגימות דם מחולים בשני סוגי הסנדרומים, הופקו תאי הדם הלבנים, ודרך טכנולוגית "תכנות מחדש"(Reprogramming)  החזירו את התאים למצב דמוי תאי-גזע, אשר מכונה Induced pluripotent stem cells (iPSCs). לתאים אלו יש את היכולת להתמיין כמעט לכל תא בגוף, וכך לדמות למעשה את סוגי התאים השונים בגופם של החולים. שנית, תאים אלה גודלו בתלת-ממד כך שיתמיינו לתאים המרכיבים את המוח – בכך נוצר "מיני-איבר" (או "מיני-מוח") בצלחת במעבדה, הממדל את התפתחות מוח העובר האנושי ולכן נקרא "אורגנואיד מוחי" (Organoid = organ like). "השיטה נוסתה לאחרונה נגד מספר מחלות, אפילו לחקר נגיף הקורונה", הסביר דניאל שטיינברג.

ובהרחבה: ה-iPSCs "נזרעים" בצלחות מיוחדות המונעות מהן להידבק לתחתית הצלחת, ולכן הם נשארים "מרחפים" בנוזל הגידול (מדיום) ויוצרים צבר תאים המכונה Embryoid body, מאחר ובדומה להתפתחות העוברית, הוא מאפשר לתאי הגזע להתמיין ספונטנית לכל סוגי התאים בגוף. לאחר מכן, בהדרגה ולאורך כ-30 יום, מוחלף המדיום בו גדל הצבר למדיום התומך בהתמיינות התאים לתאי המוח. כלומר, רק "מכוונים בעדינות" את התאים לכיוון של תאי המוח, ואז כל תא בוחר בצורה אקראית להתפתח לאיזה תא שהוא בוחר – דבר המאפשר מגוון עשיר של תאים. כשבועיים לאחר תחילת הניסוי, מטביעים את הצברים בחומר מיוחד הנקרא מטריג'ל, שהוא ג'ל עשוי חלבונים אשר מהווה מעין פיגומים המסעיים לצבר לגדול בתלת מימד(3D)  וליצור מבנים מורכבים המדמים את התפתחות המוח. אחרי כ-30 יום, ניתן למצוא המון תתי סוגים של תאים המייצגים אוכלוסיות שונות של תאים ואיזורים שונים במוח, ולכן זה מכונה "אורגנואיד מוחי". את האורגנואיד מגדלים תוך כדי טלטול, וכך למעשה ניתן לאפשר לו להמשיך לגדול, להתפתח ולהבשיל שנה ואף יותר. כך למעשה, מצבר תאים אחיד (תאי גזע, iPSCs) מקבלים "מיני-איבר" הטרגוני (*תמונה למטה, עמוד 3). גישות דומות מייושמות היום על איברים רבים – איברי מערכת העיכול, כליות, עיניים, מערכת המין ועוד.

השלב הבא היה לחקור את המודל החדש שנוצר, ובכך ללמוד מצד אחד את תפקידו של הגן WWOX בהתפתחות המוח, ואת השפעות השינויים (כלומר, המוטציות) בו על התפתחות המחלה. החוקרים השתמשו בשיטות אלקטרופיזיולוגיות, בהן מודדים את הפעילות החשמלית בנוירונים, ושיטות מולקולריות כמו אימונופלורוסנציה וריצוף RNA, אשר מאפשרות חקר של סוגי התאים השונים במוח, שינויים בחלבונים ובביטוי גנים. כך החוקרים גילו כי בשלבים הראשונים של ההתפתחות מערכת העצבים העוברית, הגן WWOX פעיל באופן ספציפי בתאי האב מהם נוצרים כל תאי המוח, אך לא בתאים הבוגרים. כמו כן, הם גילו כי אובדן הגן גורם לפעילות יתר של נוירונים במוח, לשינויים בהרכב התאים המרכיבים את המוח ולשינויים מולקולריים בתוך התא, דוגמת פגיעה ביכולת התא לתקן נזקים לחומר התורשתי של התאים, ה-DNA. "יש לציין כי שינויים אלה היו ספציפיים למחלה ה'חמורה' (סינדרום WOREE), ממצא המדגיש כי המודל מאפשר להבחין בין מחלות אפילפטיות שונות, ובכך הגישה יכולה לאפשר חקר של סנדרומים נוירולוגים נוספים", הסביר פרופ' עקילאן.

לבסוף, החוקרים בדקו את השפעת החזרת הגן התקין לתאי החולים, וגילו שכך ניתן בעצם "לתקן" את מרבית הפגיעות. על אף ששיטה זאת עוד לא מוכנה לשימוש קליני בחולים, היא פותחת צוהר למחקרים עתידיים בנושא, ותומכת ברעיון כי ניתן לסייע לחולים אלו בגישה של תרפיה גנטית. "יש להדגיש כי זו הפעם הראשונה בה מחלות אלו מודלו באמצעות דגימות אנושיות מחולים, וכי מחקר זה מסייע לסלול את הדרך למחקרים עתידיים להבנת הבסיס המולקולרי של מחלות, ולפיתוח אסטרטגיות טיפול חדשות", מסביר דניאל שטיינברג. 

תמונות של האורגנואידים תחת מיקרוסקופ אור

לפרסום המדעי: https://www.embopress.org/doi/10.15252/emmm.202013610

לפרסום בתקשורת: ynet, הידען.

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Image by PublicDomainPictures from Pixabay

לא דמיינתם: הקיץ בישראל מתארך ויש יותר סופות מסוכנות בחורף

22 יולי, 2021

מחקר חדש, בהובלת ד"ר אפרת שפר מהאונ' העברית, בחן את השינויים בעונה הגשומה בישראל ב-45 השנים האחרונות. "שינוי האקלים לא פסח על ישראל. הממצאים מראים מגמה שתציב את התשתיות העירוניות בבעיה, אבל גם עשויה לשנות את המערכת האקולוגית כולה באזור שלנו בשנים הקרובות"

nematostella

בע"ח שחיו לפני 600 מיליון שנים מוכיחים: רמת המורכבות של מערכת החיסון לא בהכרח עלתה לאורך האבולוציה

21 יולי, 2021

קרא עוד
פרופ' יהוא מורן מהאוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר: "שושנות ים חיות ומשגשגות ב-600 מיליון השנים האחרונות למרות הנוכחות של ווירוסים רבים, אז כנראה שמערכת החיסון שלהם אפקטיבית. חיסרון אפשרי שאני יכול להציע הוא שלמערכות מורכבות יש מחיר מטבולי (אנרגטי) משמעותי". וגם: מה אפשר ללמוד מכך על המערכת החיסונית האנושית?

נגיפים הם טפילים מוחלטים. הם חיים בתוכנו, המאכסנים שלהם, ומתרבים בתוך תאינו, כשהם מבזבזים את משאבינו ואף עלולים להרוג אותנו. למעשה, אין באפשרותם להתרבות מחוץ לגופנו או מחוץ לגופם של בעלי חיים כלשהם, משושנת ים ועד בן אדם. כך מתקיים לו מרוץ חימוש אבולוציוני, בין הנגיפים לבין המאכסנים שלהם, ובעטיו מערכות חיסון אנטי-ויראליות משתנות במהירות גבוהה. כתוצאה מכך, מערכת החיסון של חולייתנים כדוגמת דגים, עכברים ובני אדם, שונה מאוד מזו של תולעים וחרקים לדוגמה. במעבדתו של פרופ' יהוא מורן מהמחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות שבאוניברסיטה העברית, בדקו החוקרות והחוקרים את השוני בין מערכת החיסון האנטי-ויראליות של החולייתנים, לבין זו של שושנת הים הכוכבנית Nematostella vectensis, בעל חיים השייך לקבוצה קדומה, שזמן הפיצול האבולוציוני שלה מחולייתנים קדום בהרבה מזה של התולעים והחרקים. שושנה זו היא מין של צורבן הניתן לגידול במעבדה וחוקרים יכולים להנדס אותו גנטית.

בעשור וחצי האחרונים, ריצופם של גנומים של בעלי חיים המייצגים קבוצות עתיקות של בעלי חיים כגון הצורבנים (שושנות ים, מדוזות, אלמוגים ועוד) חשף ממצא מפתיע - למרות שזמן הפיצול של הקבוצה מן החולייתנים קדום מזה של החרקים, הגנומים שלהם מציגים לעתים נקודות דמיון בלתי צפויות לגנומים של חולייתנים שאינן משותפות לחרקים ותולעים.

פרופ' מורן ואנשי מעבדתו התמקדו במערכות הקיימות בתוך תאי השושנה ומאפשרות לתא הבודד להבחין בכך שהודבק בווירוס ולהגיב להדבקה. מערכות אלה עוצבו במהלך האבולוציה כך שיזהו מאפיינים של וירוס אשר אינם קיימים בתא בריא של המאכסן. מכיוון שמערכות אלה פועלות בצורה שונה ומשתמשות ברכיבים שונים בחולייתנים מול חסרי חוליות, ההנחה הייתה שבחיות פשוטות כמו שושנות ים המערכת תפעל כמו בתולעים או בזבובים. באופן בלתי צפוי, הראה מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת המדעי Molecular Biology and Evolution של החברה לביולוגיה ואבולוציה מולקולרית, בהובלת קבוצת המחקר של פרופ' מורן, כי המערכת האנטי-ויראלית בשושנות ים מורכבת ביותר וכוללת גם רכיבים שקיימים בתולעים, אבל גם רכיבים שנחשבו עד עתה ייחודיים לחולייתנים, כשההנחה הרווחת הייתה שהם הופיעו רק בשלב מאוחר של האבולוציה.

הרכיבים ה"מודרניים" כוללים חלבונים רבים המשתתפים בתגובה התאית לאינטרפרון, מולקולה ייחודית לחולייתנים. האינטרפרון מופרש מן התא שהותקף על ידי הנגיף ומאותת למערכת החיסון על הפגיעה. כתוצאה מכך, תאים ייעודיים של מערכת החיסון נשלחים אל התא הפגוע על מנת לתקוף את הווירוס. למרות שלשושנת הים אין אינטרפרון, חלק מרכזי בתגובה האנטי-וויראלית שלה מזכיר את התגובה של חולייתנים למולקולה זו המנגנון המקביל אצל שושנת הים והחוקרים מאמינים שבעתיד הקרוב הם עשויים לגלות חלבון בשושנת הים המקביל לאינטרפרון מבחינת פעילות, וכנראה קדם לו באבולוציה.

החוקרים השתמשו בשיטות מתקדמות של ריצוף גנטי כדי לזהות איזה גנים מגיבים לסמנים הוויראליים, ובשיטות ביוכימיות על מנת לזהות קולטנים המשמשים את תאי השושנה בזיהוי וקשירת סמנים אלה. כמו כן, הם השתמשו בשיטות גנטיות על מנת למנוע את פעילות הקולטנים, דבר שהביא להפסקת התגובה האנטי-וויראלית והוכיח את מעורבות הקולטנים בזיהוי. תוצאות המחקר הצביעו על כך שבעלי חיים קדומים שחיו לפני 600 מיליון שנים, ושמהם התפתחו חסרי החוליות כגון שושנות הים, זבובים ותולעים וגם חולייתנים כמו הדגים והיונקים, השתמשו במערכת חיסון מורכבת. בנוסף לכך, המסקנה מהמחקר היא שכל אחת מקבוצות בעלי החיים, למעט הצורבנים, איבדה רכיבים שונים מהמערכת המורכבת הזו במהלך האבולוציה. זוהי דוגמא לכך שרמת המורכבות והתחכום של מערכת ביולוגית לא תמיד עולה לאורך האבולוציה, ולעיתים אובדן של רכיבים מתרחש עקב התמחות של המערכת באסטרטגיות הגנה אחרות המשתמשות ברכיבים אחרים.

מהם החסרונות שנמצאו לגבי מערכת החיסון הקדומה הזאת? "שושנות ים חיות ומשגשגות בים ב-600 מיליון השנים האחרונות למרות הנוכחות של ווירוסים רבים, אז כנראה שמערכת החיסון שלהם אפקטיבית. חיסרון אפשרי שאני יכול להציע הוא שלמערכות מורכבות יש מחיר מטבולי (אנרגטי) משמעותי. כלומר תחזוקה של מערכת מורכבת עם הרבה רכיבים דורשת השקעה משמעותית של אנרגיה מבעל החיים. לעומת זאת כאשר מערכת 'מתמחה' ויש בה פחות רכיבים, היא 'זולה' יותר לתחזוקה. כלומר, דורשת השקעה של פחות אנרגיה" מסביר פרופ' מורן.

מעבר למחקר שהתפרסם, קבוצתו של פרופ' מורן מתכוונת להתחיל לחקור גם את הרכב המערכת האנטי-וויראלית של אלמוגים - בני דודים רחוקים של שושנת הים, שלהם חשיבות אקולוגית אדירה, ושבשנים האחרונות סובלים ממחלות קטלניות שמקורן פעמים רבות אינו ברור ועשוי להיות ווירוסים שעוד לא זוהו.

האם המחקר יכול להגיד משהו לגבי המערכת החיסונית האנושית? פרופ' מורן מדגיש כי מערכת החיסון של האדם איבדה רכיבים מסוימים שהיו קיימים באב הקדמון המשותף לנו ולשושנות הים. מצד שני, לבני האדם הייתה הרחבה והתמחות של חלקים מסוימים במערכת כמו האינטרפרון במערכת החיסונית (בני אדם הם יונקים ויונקים הם חלק מהחולייתנים). "אני מאמין כי מחקרי המשך יוכלו לעסוק בשאלת הקשר הזה, וללמד אותנו עוד על התפתחות המערכת החיסונית בבעלי חיים מהפרה-היסטוריה ועד היום", סיכם החוקר.

לפרסום המחקרי: https://academic.oup.com/mbe/advance-article/doi/10.1093/molbev/msab197/6310749

לפרסומים בתקשורת: mako, שלושה שיודעים

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
 יום האישה 2022: פרויקט מאמרי דעה של עמיתות מיזם "לוקחות במה" באוניברסיטה

יום האישה 2022: פרויקט מאמרי דעה של עמיתות מיזם "לוקחות במה" באוניברסיטה

2 מרץ, 2022

קרא עוד

יום האישה הבינלאומי 2022

פרויקט מאמרי דעה של עמיתות מיזם "לוקחות במה" באוניברסיטה
שנועד להגדיל את הייצוג והחשיפה של חברות הסגל כדוברות ושותפות בשיח הציבורי

 

 

אנדומטריוזיס: מחלה אחת, נשים שונות

ד״ר דנה לסרי, ביה''ס לעבודה סוציאלית

איה ורטהיימר, מנכ''לית שותפה בקהילת אנדומטריוזיס ישראל 

למרות שמדובר במחלה שמשפיעה על 10% מהנשים בעולם וגובה מחיר פיזי ונפשי משמעותי מהנשים המתמודדות עימה, אנדומטריוזיס עדיין לא נמצאת מספיק בשיח.

לקריאת הכתבה >

 

 

כמה עולה להיות אישה?

פרופ' רננה פרס, ביה''ס למנהל עסקים

הסטודנטיות דנה טיילר ונסיה מוראי 

המס הורוד הוא מס סמוי שמוטל על נשים בלבד, ומשמעותו מחיר גבוה יותר על מוצרי צריכה בסיסיים. למה זה קורה וכיצד אנחנו יכולות לשנות את זה?

לקריאת הכתבה >

 

איפה אתם הגברים? ריפוי בעיסוק קורא לכם! 

ד"ר יפית גלבוע, ד"ר לנה ליפסקיה וד"ר מור נחום, ביה''ס לריפוי בעיסוק

מהי תופעת "ההדרה העיסוקית", כיצד היא משפיעה על בחירותיהם המקצועיות של גברים ונשים ומהם הפערים החברתיים שנוצרים בעקבות כך?

לקריאת הכתבה >

 

פרספקטיבה אישית על מיעוט הנשים בעמדות מפתח באוניברסיטאות

פרופ מונה דביר-גינזברג, הפקולטה לרפואת שיניים

התפיסות החברתיות של תכונות אופי של מנהלות ומנהלים, מובילות לפער בין גברים ונשים בהגעה למשרות ניהוליות בכירות באקדמיה - כיצד אנו יכולות לשנות את המציאות הזו?

לקריאת הכתבה > 

 

"למען הדורות הבאות" 

ד''ר שהם חשן-הלל, מביה''ס למנהל עסקים

פרופ' נטע קליגלר-וילנצ'יק, המחלקה לתקשורת ועיתונאות

פרופ' נטע ברק-קורן, הפקולטה למשפטים 

 

פנייה של צוות חוקרות להנהלת האוניברסיטה, הובילה לגיבוש מסמך הנחיות מקיפות ראשון מסוגו, המגנות על זכויותיהן של חוקרות בחופשת לידה.

לקריאת הכתבה > 

 

 

איך שומרים על מגוון ומה למדתי מעולם הצמחים? 

ד"ר תמר פרידלנדר, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה

תופעת ההפרייה העצמית אומנם מאפיינת צמחים רבים, אך גם עשויה לפגוע במגוון הגנטי ולהשפיע על ההתפתחות האבולוציונית של הצמח.

לקריאת הכתבה > 

 

למה נשים (לא) לומדות מדעי המחשב?

פרופ' יפעת בן-דוד קוליקנט, ביה''ס לחינוך ושרה גנוט מהמרכז האקדמי לב

האם הסיבה לרתיעה של נשים מלימודי המחשב נעוצה בסביבה הגברית המאפיינת אותם? נתונים חדשים מוכיחים שכן.

לקריאת הכתבה > 

 

מעורבותן של נערות ערביות באלימות ועבריינות

פרופ' מונא חורי-כסאברי, סגנית נשיא האוניברסיטה לאסטרטגיה ומגוון

לנא ג'יריס-לולו, ביה"ס לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית

התרגלנו לשמוע על אלימות גברית, אבל ממה נובעת אלימות נשית? אלימות נשים במגזר הערבי קשורה לחוויות פרסונליות של אפליה מגדרית ואתניתולכן דורשת יותר רגישות מצד אנשי מקצוע כשמתמודדים עם ההדרה הכפולה.

לקריאת הכתבה > 

 

 

קראו פחות
וועידת האקלים

צפו: ראיון של ג'ון קרי, השליח המיוחד של נשיא ארה''ב לענייני האקלים, בוועידת האקלים של האוניברסיטה העברית והארץ

24 פברואר, 2022

כחלק מוועידת ישראל הראשונה לאקלים של עיתון הארץ והאוניברסיטה העברית, נערך ראיון של ג'ון קרי, השליח המיוחד של נשיא ארה''ב לענייני אקלים, עם עורך עיתון הארץ, אלוף בן.

לדברי קרי, משבר האקלים נוצר ע"י בני אדם, לכן בני אדם יכולים לפתור אותו. עלינו לעשות "הרבה יותר והרבה יותר מהר". לא מדובר במשבר הנוגע רק לדורות הבאים. לאנושות נותרו פחות מעשר שנים כדי למנוע "את ההשלכות האיומות ביותר" של המשבר.

koshu-kuni-unsplash.jpg

מאחורי תופעת ההתנגדות לחיסונים קיימים מאפיינים אישיותיים מורכבים וחוסר אמון חברתי מתמשך

22 פברואר, 2022

קרא עוד

שילוב של  מאפיינים אישיותיים כגון היסמכות על אינטואיציה עצמית, אמונה בתיאוריות קונספירציה, "צורך בכאוס" וחוסר צניעות אינטלקטואלית,  לצד מצב חריג של חוסר אמון חברתי מתמשך, מוביל לכך שאנשים בו-זמנית דוחים כל מידע קיים, מבוסס ואמין ומאמצים מידע חדש, מופרך לחלוטין, רק בגלל שהוא מהווה אלטרנטיבה. 

ניסוי שנערך ע"י ד"ר רות מאיו והדוקטורנטית דבורה ניומן מהאוניברסיטה העברית, בשיתוף פעולה עם פרופסור סטיבן לבנדובסקי מאוניברסיטת בריסטול באנגליה והתפרסם בכתב העת Personality and Individual Differences מהווה בסיס אמפירי ראשון לאפיון פרדוקס בו אנשים מקבלים מידע חדש, מופרך ככל שיהיה, ודוחים כל מידע קיים, מבוסס ואמין ככל שיהיה.

החוקרות שיערו כי הפרדוקס קשור באי-אמון, ולכן מדדו אותו בקרב קבוצה הידועה ברמת אי-אמון גבוהה – מתנגדי חיסון הקורונה בארה"ב תוך השוואה למשתתפים תומכי החיסון. כ-400 אמריקאים בגילאי 18-40, כמחיצתם תומכים בחיסוני הקורונה וכמחציתם מתנגדים לו, הוזמנו להשתתף בניסוי. עמדת המשתתפים כלפי החיסונים נמדדה מספר שבועות מראש, כך שהם לא היו ערים להיותה סיבה להזמנתם לניסוי. בניסוי, הוצגו בפני המשתתפים עשרה משפטים שאינם קשורים לאמונות או לעמדות קיימות. מחציתם תיארו עובדות נכונות, מוסכמות ומקובלות בנושאים כלליים שאינם מעוררי מחלוקת ויתר המשפטים הומצאו על-ידי החוקרות ותיארו "עובדות אלטרנטיביות" לעובדות מוסכמות, שלא מציעות כל הסבר או מוטיבציה לקבלתן. המשתתפים התבקשו לדרג כל משפט על סקלה שנעה בין "אמיתי" (ציון מספרי של 6) ל"שקרי" (ציון מספרי של 1). לאחר מכן, מילאו שאלונים נוספים שמדדו תכונות שנמצאו במחקרים קודמים כקשורות באמונה במידע אלטרנטיבי – היסמכות על אינטואיציה, אי-אמון, אמונה בתיאוריות קונספירציה, "צורך בכאוס" ו"צניעות אינטלקטואלית". 

מהמחקר עולה כי בקרב קבוצת מתנגדי החיסון הפער בין דרוג האמת של עובדות לבין דירוג האמת של ״עובדות אלטרנטיביות״ היה קטן יותר (2.71) בהשוואה לזה שבקרב תומכי החיסון (3.27). ספציפית, מתנגדי החיסון האמינו יותר ל"עובדות האלטרנטיביות" (2.44) בהשוואה לתומכים בחיסון (1.98) והאמינו פחות לעובדות (5.13 בקרב מתנגדי החיסון לעומת 5.26 בקרב התומכים בו).  הקבוצות נבדלו זו מזו גם בכך שמתנגדי החיסון נסמכו יותר על האינטואיציה שלהם, הפגינו רמת אי אמון כללית גבוהה יותר ואמונה גבוהה יותר בתיאוריות קונספירציה יחסית לתומכים בחיסונים. מתנגדי החיסונים גם היו בעלי צורך רב יותר בכאוס והפגינו פחות צניעות אינטלקטואלית.

לדברי החוקרות מאיו וניומן "ההשערה שלנו היא שהשילוב בין אי-אמון, מתן משקל רב יותר לאינטואיציה האישית וצניעות אינטלקטואלית נמוכה, מובילים לחשיבה פרדוקסלית שבה מצד אחד לא מאמינים למידע קיים, מבוסס ואמין ומצד שני נוטים להאמין לכל מידע חדש ומופרך, שכל מהותו הוא היותו אלטרנטיבה למידע הקיים״. עוד הן מוסיפות כי " טשטוש הגבולות בין אמת ושקר, פוגע בתפיסת המציאות המשותפת של כולנו".

המחקר המקורי

פרסומים בתקשורת: הארץ

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
ron-whitaker-unsplash.jpg

מחקר בינלאומי חדש מצא ריכוז גבוה ומסוכן של תרופות מזהמות בנהרות בעולם ביניהם נחל אלכסנדר הישראלי

21 פברואר, 2022

קרא עוד
המחקר דגם מעל 1000 אתרי בדיקה ומצא כי ב-25% מהם קיים זיהום מתרופות שפוגע באיכות המים. "גם מפעלי הטיהור היעילים ביותר אינם מסוגלים להעלים את המזהמים לפני שהם מגיעות לנהרות. הזיהום רק עתיד להחמיר כיוון שהשימוש בפתרונות תרופתיים לכל מחלה גובר"

מחקר בינלאומי חדש, מהמחקרים הנרחבים ביותר על זיהום תרופתי של נהרות שנערך בעולם, מדד את הנוכחות של 61 תרופות שונות במים בנחלים שונים מ-100 מדינות, הכוללות 36 מדינות שלא נבדקו בעבר. החוקרים, ביניהם פרופ' בני חפץ, דיקן הפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, מצאו כי נמצא קשר ישיר בין המצב הסוציו-אקונומי של המדינה ובין זיהום גבוה יותר של תרופות בנהרותיה.

מבין התרופות שנבדקו, שתי התרופות שהתגלו בתדירות הגבוהה ביותר היו קרבמזפין, המשמש לטיפול באפילפסיה וכאבי עצבים ומטפורמין, המשמש לטיפול בסוכרת. כמו כן נמצאו ריכוזים גבוהים של "מוצרים מתכלים" כמו קפאין וניקוטין וכן משכך הכאבים אקמול. באפריקה נמצא גם ריכוז גבוה של ארטמיסינין, המשמש כנגד מלריה. ההשפעה של רבות מהתרכובות הנפוצות ביותר בנהרות עדיין לא ידועה, אך מדענים חוששים שהנוכחות המוגברת של אנטיביוטיקה בנהרות עלולה להגביל את יעילותה כתרופה, כמו גם מהשפעת החומרים על התפתחותם ורבייתם של דגים.

במחקר נבדקו נהרות מוכרים כמו האמזונס, מיסיסיפי, התמזה והמקונג, ונהרות מוכרים פחות הנמצאים גם באזורים מוכי אסון. דגימות המים התקבלו ממגוון רחב של מקומות; החל מהערים המפותחות והמיושבות ביותר בעולם, כמו דלהי, לונדון, ניו יורק, לאגוס, לאס וגאס וגואנגז'ו, אך גם אזורים מרוחקים דוגמת כפר יאנומאמי בוונצואלה, ואזורים של חוסר יציבות פוליטית כמו בגדד, שכם ויאונדה שבקמרון. הנהרות המזוהמים ביותר שנמצאו במחקר נמצאים בפקיסטן, בוליביה ואתיופיה, בעוד שבנהרות באיסלנד, נורבגיה ויער הגשם של האמזונס היו האחוזים הנמוכים ביותר של תרופות מזהמות. בין הנהרות המזוהמים בעולם, נמצא גם נחל ישראלי. פרופ' חפץ: "לצערנו נחל אלכסנדר שנבדק במחקר הזה נמצא כאחד מהמזוהמים ביותר מכל האתרים. הדבר קשור גם לקונפליקט הפוליטי מדיני עם הפלסטינים ומחייד נחלים חוצי גבולות באזורי קונפליקט".

פרופ' חפץ מסביר כי ''בדרך כלל אנחנו מכניסים לגוף שלנו את הכימיקלים האלה, מקבלים מהם את ההשפעות הרצויות עלינו ואז הם עוזבים את הגוף שלנו. כעת, אנחנו לומדים שאפילו מפעלי טיהור השפכים היעילים ביותר אינם מסוגלים לחלוטין להעלים את התרכובות הללו לפני שהן מגיעות לנהרות. הדבר צפוי רק להחמיר ככל שאנחנו משתמשים יותר ויותר בפתרונות תרופתיים לכל מחלה פיזית או נפשית. הדבר מדאיג עוד יותר בגלל שהאוכלוסיות הפגיעות ביותר, עם הכי פחות גישה לשירותי בריאות, הן האוכלוסיות שהכי חשופות לנזק''. על מנת להתמודד עם התופעה, מציע חפץ ''להגביל את השימוש בתרופות, כלומר להקשות על השגת תרופות כמו אנטיביוטיקה, ולשים הגבלות מחמירות על המינונים שלהן".

למאמר המלא

פרסומים בתקשורת: גלובס

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
שלמי אהרן, דוקטורנט באוסף העכבישנים הלאומי, האוניברסיטה העברית

מין חדש של עכביש התגלה בישראל

21 פברואר, 2022

קרא עוד
העכביש, שהתגלה לראשונה באזור הערבה, מעדיף קרקעות נקיות מזיהום נפט ובכך מהווה סמן ביולוגי

מאמר מדעי שפורסם לאחרונה, חושף מין של עכביש חדש למדע שהתגלה לראשונה בדרום הערבה, על ידי ד''ר אפרת גביש-רגב, מנהלת אוסף פרוקי-הרגליים באוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית, ופרופ' יעל לובין מאוניברסיטת בן-גוריון וצוותי המחקר שלהן. החוקרות הבחינו בעכביש המיוחד במהלך ניטור עכבישנים שביצעו, שנועד לאמוד את הנזקים שגרמו אסונות דליפת הנפט בדרום הערבה בשנים 1975 ו-2014. העכביש שנקרא ''Sahastata aravaensis . Ganem, Magalhaes, Zonstein and Gavish-Regev'', תועד עד כה רק מאזור ישראל וירדן.

העכביש שהתגלה הוא הגדול שבמיני משפחת החגוויתיים בארץ והוא בולט בצבעו השחור הקטיפתי. החוקרות מעריכות כי אורך חייו של העכביש הוא כארבע שנים (הרבה במונחי עכבישים), אותן הוא מבלה בתוך מחילה אנכית, המדופנת במשי. לאחר גילויו ובתום חמש שנות ניטור, מצאו החוקרות כי מספר מחילות העכבישים בשטחים שזוהמו בנפט בשנים 2014 ו-1975 נמוך משמעותית בהשוואה למספרן בשטחים סמוכים, שנשארו נקיים. בנוסף, נמצא כי גודל מחילות העכבישים בשטחי הדליפה קטן במובהק מגודל מחילות העכבישים בשטחים שנותרו נקיים. בניסויי מעבדה, בהם עכבישים מהמין החדש הונחו בכלים החצויים בין קרקע מזוהמת לקרקע נקייה, ניתן היה לראות כי באופן מובהק רוב העכבישים התמקמו על האדמה הנקייה, כבר בסוף היום הראשון של הניסוי.

ד"ר גביש-רגב הסבירה את הממצאים: ''נתוני הניטור ותוצאות הניסוי במעבדה מציעים כי לנפט השפעה ארוכת טווח על הקרקע ועל בעלי החיים המשתמשים בקרקע למחייה. ממצאים אלה מדגישים את העובדה שרבים מסודותיו של המדבר הישראלי טרם התגלו לנו" מוסיפה ד"ר גביש רגב, "אך גם מביאים נתונים מדאיגים על שבריריותה של האקולוגיה המדברית למול מפגעי האדם".

המאמר מדעי שבו מתואר העכביש החדש

מאמר נוסף שמתפרסם כעת, ובין מחבריו ד''ר גביש-רגב, עוסק באבולוציה של מחלקת העכבישנים וכיבוש היבשה על ידי עכבישנים קדומים. המאמר מנסה לפתור את הקשרים האבולוציוניים בין סדרות העכבישנים השונות, בעזרת בסיס הנתונים המולקולרי הגדול ביותר שפורסם עד כה, הכולל 506 גנומים של עכבישנים המשתייכים לסדרות המלקוחנים בנות-זמננו. המלקוחנים הם פרוקי-רגליים עם גפי פה מסוג מלקוחים, הכוללים את העכבישים, העקרבים, הקרציות ועוד. לעומתם, קיימות סדרות של פרוקי-רגליים בעם גפי פה מסוג לסתות הכוללים את החרקים, הסרטנים רבי-הרגל והנדלים. כחלק מהמחקר, רוצפו מספר גנומים ייחודים של עכבישנים מדבריים שנאספו בישראל (למשל אקרית ארוכת-רגל (Opilioacariformes), עכשוב (Solifugae) ועקרבים).

בנוסף החוקרים יצרו בסיס נתונים מורפולוגי הכולל 514 נציגים בני-זמננו ומאובנים של מלקוחנים שנכחדו בכדי להבין טוב יותר את הקשרים האבולוציונים בין סדרות שנכחדו לבין סדרות עם נציגים בני-זמננו, ולבחון את השפעת הנתונים המורפולוגיים על העץ הפילגנטי ביחס להשפעת הנתונים המולקולריים. התוצאה החשובה של מחקר זה מצביעה על כך שמלקוחנים אקווטיים כדוגמת מינים בני-זמננו של זנב-חרב (horseshoe crabs) ועקרבי-ים שנכחדו, מקוננים בתוך מחלקת העכבישנים, שנחשבה לקבוצה יבשתית עד כה. "תוצאה זו משפיעה על הבנתנו את האבולוציה של המלקוחנים", מסבירה ד"ר גביש-רגב. "אם עד כה מקובל היה שהעכבישנים הם מחלקה יבשתית עם אב-קדום יחיד שכבש את היבשה, בעקבות מאמר זה ההשערה החדשה גורסת כי היו מספר כיבושים נפרדים של היבשה על ידי מלקוחנים, ושה'עכבישנים' הם קבוצה הכוללת גם מלקוחנים ימיים שנחשבו בעבר לקדומים והוצעו כקרובים לאב-קדום ימי של ה'עכבישנים' היבשתיים, אבל לא נכללו במחלקת העכבישנים".

שני מחקרים אלו מדגישים את החשיבות של גילוי ותיעוד המגוון הביולוגי, המחקר הבסיסי הנעשה באוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים, והשלכותיו המעשיות בשמירת טבע ותרומתו הגדולה להבנת ההיסטוריה האבולוציונית של החיים בכדור הארץ.

המאמר המדעי שהתפרסם על האבולוציה של העכבישנים

פרסומים בתקשורת: YNET

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
קרדיט: פרופ' צבי פלג

פריצת דרך מדעית שתחזיר את גידולי השומשום לישראל

17 פברואר, 2022

קרא עוד
צמח השומשום הינו אחד מגידולי השמן העתיקים בעולם, וזרעיו משמשים למגוון רחב של מוצרים בתחום המזון (טחינה, שמן וציפוי מאפים) והרפואה. ערכו התזונתי הגבוה וסגולות הטעם הביאו להגדלת הביקוש העולמי לזרעי השומשום ומוצריהם כ"מזון על". כיום רוב שטחי הגידול מתרכזים במדינות מתפתחות, מגודלים באופן מסורתי ומניבים יבולים נמוכים. 

מחקר חדש, בהובלת הדוקטורנט עידן סבאג ובהנחיית פרופ' צבי פלג, מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, גילה לראשונה את הגן שאחראי על הקשר בין תזמון הפריחה של הצמח ליבול הזרעים. תגלית זו תאפשר התאמת השומשום לסביבות גידול שונות - ביניהן בישראל.

השומשום הוא צמח בעל אופי גידול לא מסיים, כלומר הפריחה שלו נמשכת ככל שהתנאים מאפשרים זאת, ולכן לימוד הבקרה הגנטית של הפריחה תוכל לתרום לשיפור היבולים. החוקרים אפיינו אוסף רחב של צמחי שומשום ממקורות גיאוגרפיים שונים בעולם ובדקו את תכונת זמן הפריחה שלהם, תכונות מורפולוגיות ופיזיולוגיות וכן את רכיבי היבול השונים תחת תנאי גידול ים-תיכוניים. במטרה ללמוד על הבקרה הגנטית של התכונות בוצע מיפוי שהניב 50 אתרים גנטיים שנמצאים באסוציאציה עם התכונות שאופיינו. אחד מהם, המכיל שבעה גנים, נמצא כמשפיע גם על תכונת מועד הפריחה וגם על רכיבי היבול שונים. תוצאה זו מעידה על הקשר הגנטי החזק של תכונות אילו ומדגימה את חשיבות תזמון הפריחה להעלאת היבולים בשומשום.

לפי פרופ' פלג , ''בעבר גידול השומשום היה אחד מהגידולים המרכזיים בחקלאות הישראלית, אולם, עקב הצורך בכוח אדם רב לגידולו הוא נזנח לטובת גידולים ריווחים יותר. העלייה המתמדת בביקוש והתאמתו של השומשום לגידול תחת טמפרטורות גבוהות הקשורים בשינויי האקלים, הביאו לניסיון להשיבו לחקלאות בישראל. מציאת הקשר בין תזמון הפריחה לרכיבי היבול, תוכל לעזור בעתיד להתאמת גידול זה להתמודדות עם שינויי האקלים, וביחד עם פיתוחים אחרים במעבדתנו, להפוך את גידול השומשום מגידול מסורתי-מקומי לגידול מודרני וגלובלי''. 


המחקר המדעי

פרסומים בתקשורת: מעריב

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Austin Neill, unsplash

מטען של אוניה טרופה שנמצאה בחופי ישראל, חושף את הקשר בין קפריסין וסרדיניה בתקופת הברונזה המאוחרת

10 פברואר, 2022

קרא עוד

המטען, שמכיל מטילי מתכת ועוגני אבן שתוארכו ללפני כ- 3500 שנה, מוכיח כי היו קשרי מסחר משמעותיים בין קפריסין לסרדיניה הרחוקה

בתקופת הברונזה המאוחרת התקיימה באגן הים התיכון מערכת של קשרים מסועפים ודיפלומטיה שכללה בין היתר, מסחר וחלופת מתנות. מטילי עופרת ועוגני אבן, שהתגלו לאחרונה לחופי ישראל, חושפים קשרי מסחר רחוקים שלא הכרנו, המספרים על האנשים שחיו באזור זה לפני 3500 שנה, בתקופת הברונזה המאוחרת.

החוקרים פרופ' נעמה יהלום מאק מהמכון לארכיאולוגיה ופרופ' יגאל אראל מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, הצליחו לתארך את העופרת, לקבוע את מקורה ודרכה להסיק כי התקיימו קשרי מסחר ענפים בין קפריסין וסרדיניה של אותה תקופה, הנמצאות במרחק של כ 2500 ק''מ. המחקר התפרסם בכתב העת המדעי ''Journal of Archaeological Science: Report'' ונערך בשיתוף ד''ר אודי גלילי ופרופ' אסף יסעור לנדאו מאוניברסיטת חיפה.

בעזרת אנליזה איזוטופית של העופרת, השוו החוקרים את המתכת למקורות אחרים בים התיכון והוכיחו כי המטילים עצמם עשויים מעופרת הנמצאת במרכז הים התיכון, באי סרדיניה. על המטילים עצמם נמצאו סימני כתב קיפרו-מינואי, שלא פוענח עד היום, אך ידוע כי היה בשימוש בקפריסין של תקופת הברונזה המאוחרת . כך הסיקו החוקרים כי התקיימו קשרי מסחר בין המדינות ושהקפריסאים יזמו את הקשר הזה, במטרה להביא חומרי גלם שהיו זקוקים להם.

פרופ' יהלום מאק מסבירה: '' המחקר מלמד אותנו על התפקיד האקטיבי ששיחקו הקפריסאים במסחר התקופה ועל כך שהם הרחיקו עד קפריסין על מנת להביא עופרת ששמשה אותם ביחד עם הנחושת ליצור חפצי יוקרה בסוף התקופה. אנחנו מעריכים שביחד עם העופרת הם הביאו גם בדיל, שהיה מצרך מבוקש בקפריסין ובכל המרחב על מנת ליצר ברונזה. את שלוש המתכות, נחושת, עופרת ובדיל הם סחרו לערי נמל לאורך החופים, בין השאר לחופי ארץ ישראל.''

המחקר המקורי

פרסומים בתקשורת: ynet

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Antenna, unsplash

פרופ׳ צפירה גרבלסקי ליכטמן על הסודות לפיצוח הצלחה בעמידה מול קהל

7 פברואר, 2022

קרא עוד
פרופ׳ צפירה גרבלסקי ליכטמן מתארחת בפודקאסט של ורד רמון ריבלין ברדיו תל אביב בשיחה על תקשורת לא-מילולית

ורד רמון ריבלין משוחחת עם פרופ׳ צפירה גרבלסקי ליכטמן מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה על הסודות לפיצוח ההצלחה בעמידה מול קהל, הופעה מול מצלמה ומול עובדים ובמשא ומתן. פרופ' גרבלסקי ליכטמן זוכה כבר 24 שנים ברציפות בתואר המרצה המצטיינת והיא החוקרת היחידה בארץ בתחום המומחיות של התקשורת הלא-מילולית.

להאזנה לפודקאסט המלא - "המשפיעות" רדיו תל אביב 102FM

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, סגל
Vadym Alyekseyenko, unsplash

טירוף הפטריות: ד"ר קובו החייה את מחקר פטריות הבר באוניברסיטה

7 פברואר, 2022

קרא עוד
בימים אלה ישראלים רבים נוהרים לטבע בחיפוש אחר 750 זני הפטריות שקיימים בישראל. ד"ר שי קובו החייה את מחקר פטריות הבר באוניברסיטה העברית

עבור רובנו פטריות הן רק עוד מרכיב בארוחה שאפשר להוסיף לפשטידות, לסלטים ולמרקים. אבל יש כאלו שבשבילם הן הרבה יותר מזה. ד"ר שי קובו מהפקולטה לחקלאות הקים פרויקט של חקר פטריות בר באוניברסיטה. בישראל יש בין 750 ל-800 זני פטריות, והנתונים האלו מתבססים בעיקר על נתונים של פרופ' ניסן בנימיני ז"ל, שהיה מומחה בתחום. כעת ד"ר שי קובו הרים את הכפפה, והפקולטה לחקלאות חוקרת בימים אלה את פטריות הבר בישראל, במטרה לעדכן את הנתונים בשנים הקרובות. "פרויקט כזה של איסוף וזיהוי גנטי של כל פטריות הבר הוא מאוד-מאוד חשוב. ייתכן שנגלה מינים חדשים או תתי-מינים שלא היו מוכרים לנו בכלל", מספר קובו, שגם פתח קורס מיוחד בפקולטה על פטריות.

לכתבה המלאה בחדשות 12

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
taylor-wilcox-4nkoeaqatga-unsplash

סקר חדש בוחן את המחיר הנפשי שגובה הקורונה ממורים ומנהלים

2 פברואר, 2022

קרא עוד

 סקר בהשתתפות 350 צוותי הוראה בישראל (מורים, רכזים ומנהלים) בוחן את המידה בה נחווית מגפת הקורונה כמשבר פסיכולוגי בקרב צוותים מזרמי החינוך השונים

עפ"י תוצאות המחקר, כ-50% מהם נמצאו בסיכון להפרעת חרדה,  13%נמצאו בסיכון לדיכאון ולמעלה מ-50% מהם דיווחו על תשישות חמלה ברמה בינונית, הכוללת תסמיני טראומה משנית (סימפטומים של הפרעה פוסט-טראומטית, הנובעים מחשיפה לטראומות תלמידיהם) ושחיקה. עוד עולה מהמחקר שכ-50% המשתתפים דיווחו על רמות נמוכות בלבד של סיפוק מהענקת עזרה לתלמידיהם ורק רבע מהם דיווחו על רמות גבוהות של סיפוק. באופן מעניין, דווקא אנשי צוות הנמצאים בזוגיות מדווחים על רמות שחיקה וטראומה משנית גבוהות יותר ועל ורמות נמוכות יותר של סיפוק מהענקת עזרה לתלמידיהם.

המחקר התבצע בהזמנת המדען הראשי של משרד החינוך, ע"י ד״ר דנה לסרי מבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה באוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת קולג׳ לונדון, פרופ׳ מונא חורי-כסאברי, סגנית נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים וד״ר רות גוטפריד מהמכללה האקדמית לחינוך ע״ש דוד ילין, ירושלים. החוקרות מצאו, שלמרות שלא נמצאו הבדלים בתסמינים הפסיכולוגיים בין זרמי החינוך, צוותי הוראה המלמדים בחינוך הערבי, מתמודדים עם מצוקה סביב הקורונה גבוהה משמעותית מזו של צוותי ההוראה בחינוך היהודי ממלכתי, בעיקר בשל שוני ברמת הדאגות הבריאותיות והכלכליות. בנוסף, צוותים ממסגרות החינוך הממלכתי-דתי והערבי דיווחו על רמות גבוהות יותר של מצוקה סביב חזרה להוראה בבתיה״ס בהשוואה לצוותים ממסגרות החינוך הממלכתי.

עוד מדווחות החוקרות על קשר חיובי גורף בין רמת המצוקה של צוותי ההוראה סביב הקורונה לבין עוצמת הדיכאון, החרדה, הטראומה המשנית והשחיקה. ממצא מעניין נוסף הוא שככל שהביקורת העצמית של הצוותים גבוהה יותר, כך גם תסמיני הדיכאון ורמות השחיקה גבוהים יותר, וככל שהחמלה העצמית שלהם גבוהה יותר, כך רמות החרדה והטראומה המשנית נמוכות יותר.

לדברי החוקרת הראשית ד"ר לסרי "התמודדות עם רמות גבוהות של חרדה, דיכאון, טראומה משנית ושחיקה ועם העדר סיפוק – עלולות לפגוע משמעותית באיכות חייהם של צוותי ההוראה. נראה שדווקא סקרנותם כלפי תלמידיהם והניסיון להבין מה עובר עליהם, ממתנת את השפעת הדאגה מפני הקורונה, שומרת עליהם עצמם מלפתח תסמינים פסיכולוגיים ואף מסייעת להם לחוות סיפוק מהענקת העזרה". לסרי מדגישה כי "ליחס כלפי צוותי ההוראה השפעה רבה על תחושותיהם "ככל שהתמיכה החברתית והמוסדית כלפיהם גבוהה יותר, כך הם דיווחו על רמות נמוכות יותר של דיכאון ושחיקה  ועל רמות גבוהות יותר של סיפוק מהענקת עזרה לתלמידיהם."

פרסומים בתקשורת: YNET

קראו פחות
l-w-1qisv86s79e-unsplash

מזג האוויר במזרח התיכון בעידן הקרח האחרון תרם למעבר של בני אדם ליישובי קבע

2 פברואר, 2022

 

קרא עוד

מחקר חדש  חושף כי עלייה בשכיחות הסופות, לצד ירידה בהתאדות לפני כ-20 אלף שנים, היוו ככל הנראה גורמים משמעותיים שאפשרו את המעבר ליישובי קבע וחברה חקלאית

האקלים בשיא תקופת הקרח האחרונה במזרח התיכון, לפני כ- 20 אלף שנים,  לרוב נחקר באמצעות מידע עקיף הנאסף ממערות נטיפים, מפלסי אגמים, שאריות צמחייה קדומה ועוד.. מחקר חדש, של ד''ר אסף הוכמן מהאוניברסיטה העברית וד"ר פטריק לודוויג מהמכון הטכנולוגי בקרלסרוהה, גרמניה, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי ''Environmental Research Letters'', חוקר לראשונה את התקופה באמצעות מודלים אקלימיים בהפרדה מרחבית גבוהה, המדמים את התנאים ששררו בשיא תקופת הקרח האחרונה. לפי תוצאות המחקר, עלייה בשכיחות הסופות, לצד ירידה בכמות הגשם ופיזורו לאורך כל העונה, ככל הנראה אפשרו את המעבר של בני האדם ליישובי קבע וחברה חקלאית.

המזרח התיכון וישראל שימשו כמסדרון היבשתי העיקרי להגירת בני אדם קדומים מאפריקה לכיוון אירופה ואסיה, כחלק מתהליך של מעבר מחברה של ציידים לקטים לחברה של יישובי קבע וחקלאות. אכן, העדויות הראשונות לתרבויות חקלאיות נמצאו באזורינו. התחזיות האקלימיות לאזור זה, מצביעות על מעבר לאקלים חם ויבש יותר, שמלווה בשכיחות ובעוצמה גבוהות יותר של אירועי מזג אויר קיצוני. החוקרים עשו שימוש בשני מודלים אקלימיים ייעודיים שמאפשרים לערוך השוואה בין תנאי מזג האוויר אז והיום, ובכך לבחון הבדלים בין משתנים שונים כמו טמפרטורה, אידוי, גשם, שכיחות הסופות ועוצמתן. מהתוצאות עולה כי שינויים דרמטיים ביחס שבין כמויות הגשם והאידוי (כלומר הרבה פחות אידוי לאורך השנה ובעיקר בקיץ כתוצאה מטמפרטורה נמוכה יותר מהיום בכ- 5 מעלות) בשיא עידן הקרח האחרון, הובילו להיווצרות אקלים רטוב ונוח יותר לבני אדם ולכן אפשרו, בנוסף לגורמים אחרים, מעבר ליישובי קבע וחברה חקלאית.

ד''ר הוכמן: ''סופות החורף באותה העת היו ככל הנראה שכיחות יותר מהיום, אך עם פחות גשם בכל סופה. כלומר, הגשם היה מפוזר יותר על פני העונה, זאת בניגוד לסופות קצרות ועצימות שאנו רואים בשנים האחרונות וחוזים כי יימשכו גם בעתיד. הבנה טובה יותר של אקלים העבר והקשר שבין האדם לאקלים ולסביבתו הטבעית באלפי השנים האחרונות מסייעת בהערכות לשינויי האקלים בהווה ובעתיד".

המחקר המדעי

פרסומים בתקשורת: מעריב

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Dimitry Anikin, unsplash

מלגה להשתלמות קיץ של סטודנטים לתואר שלישי במכון הבינלאומי לניתוח מערכות יישומיות – IIASA, בוינה

16 ינואר, 2022

קרא עוד


מידע כללי:

מכון מחקר בינלאומי שעורך מחקרים בינתחומיים ורב תחומיים לסיוע לעושי מדיניות לאתר פתרונות ארוכי טווח לאתגרים גלובליים ואוניברסליים שמדינות מתמודדות עמן. המכון נוסד ב-1972 וכיום חברות בו 23 מדינות מרחבי העולם. במכון שש קבוצות מחקר: אנרגיה, אקלים וסביבה; ניתוח מערכות מתקדם; מגוון ביולוגי ואוצרות טבע; חזיתות בכלכלה; יוזמות אסטרטגית; ודמוגרפיה וקהילות הוגנות; הקבוצות חוקרות מגוון בעיות בעלות אופי גלובלי תוך שימוש במתודות של ניתוח מערכות (Systems Analysis). סגל המכון כלל 6 חתני פרס נובל וכיום מתגאה ב-12 מהמדענים המובילים בתחומם על פי דירוג של חב' קלריווייט. מדינת ישראל הצטרפה לארגון זה ב-2017,  מה שמקנה למדענים ישראליים גישה לתוכניות ההדרכה הכוללות מלגות לפוסט דוקטורט ותוכניות למדענים צעירים וכן משרות לשבתון לחוקרים.
מדינת ישראל חברה באירגון, שהינו אחד הגורמים המובילים בעולם בתחומי מחקר של אקלים, סביבה, קיימות ושלומות, מזה ארבע שנים. משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה מתאם פעילויות אל מול הארגון. החברות בארגון מאפשרת לסטודנטים ישראליים להשתתף בהשתלמות הקיץ.

במסגרת ההשתלמות ישהו הזוכים במלגה במעבדות המחקר של המכון ויעסקו בפעילות מחקרית באחד מנושאי ההשתלמות בהנחיה של חוקרי המכון.

 

ההשתלמות תתקיים במהלך החודשים יוני-אוגוסט 2022.
בתוכנית ישתתפו עד 50 סטודנטים מכלל המדינות החברות בארגון IIASA.

תחומי הפעילות הם:

הננו קוראים למעוניינים להגיש בקשות למלגה בקישור https://iiasa.secure-platform.com/a; נודה לכם על העברת הודעה על הגשת המלגה לד"ר רמי אהרוני, מנהל תחום הנדסה וטכנולוגיה מתקדמת במשרד החדשנות מדע וטכנולוגיה ramiaha@most.gov.il לצורך מעקב ותמיכה בבקשה.

 

פרטים נוספים לגבי הפעילות והמלגות בקישור https://iiasa.ac.at/web/home/education/yssp/Young_Scientists_Summer_Program.html

 

לנתונים נוספים ושאלות ניתן לפנות לד"ר רמי אהרוני: RA-MOS@LISTSERV.BIU.AC.IL
 
קראו פחות
Markus Winkler, unsplash

אֱלִיעֶזֶר בּוֹט יְהוּדָה – לייצר חלופות עבריות למילים לועזיות באופן אוטומטי

5 ינואר, 2022

קרא עוד

החוקרות בנו מערכת המנסה לחקות את תהליך היצירה האנושי ומייצרת באופן אוטומטי חלופות עבריות למילים לועזיות. המערכת נבנתה בהנחייתה של פרופ' דפנה שחף, החוקרות מורן מזרחי וסתיו ירדני זליג, מבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב ומהמרכז למדעי המוח באוניברסיטה. הן השתמשו בשיטות מתקדמות מתחום הבינה המלאכותית כדי שפלטי המערכת ישמרו על חוקי לשון בסיסיים והראו כי באפשרותה להיות לעזר למומחי-שפה ולספק להם השראה. כמחווה למחיה השפה העברית, החוקרות העניקו למערכת את השם אֱלִיעֶזֶר בּוֹט יְהוּדָה

(למעבר לאתר הפרויקט)

אל המערכת שבנו החוקרות מזינים מילה באנגלית (הקלט), והמערכת מספקת רשימה של חלופות עבריות (הפלט). לדוגמה, עבור המילה palette (פָּלֵטָה בלעז, כלי המשמש ציירים לארגון וערבוב צבעים), האלגוריתם של המערכת ייצר כמה חלופות: מַצְבֵּעָה, עַרְבֶּלֶת, קַשֶּׁתֶת, לוּחַ צֶבַע, עִרְבּוּלוּחַ ועוד. למען השוואה, החלופה העברית הרשמית למילה זו היא פְּתֵכָה (מהשורש פ-ת-כ ששימש בלשון חז"ל במשמעות עירוב). דוגמה נוספת: עבור המילה debate (דיבייט בלועזית), המערכת הציעה את החלופות: שִׁיחוּחַ, פִּלְמוּס, נְצִיחָה, נְמִיקָה, תגר שיחה, קרב דיון ועוד. החלופה הרשמית היא מַעֲמָת.

מרב המאמצים בבניית המערכת התמקדו ביצירת חלופות על בסיס שילוב של שורש ומשקל, דרך התצורה המועדפת בשפה העברית. תחילה, באמצעות כלים לכריית מידע, איתרו החוקרות שורשים ומשקלים בעלי עניין לתיאור המושג. לאחר מכן, בעבור כל זוג של שורש ומשקל שנמצאו, הציבו את השורש בתוך המשקל. משום שכשני שלישים מהשורשים בשפה העברית הם שורשים בגזרה מיוחדת, נדרשות התאמות לשוניות. לדוגמה, הצבת השורש ר-פ-א במשקל תַּקְטֵלָה תניב את המילה תַּרְפֵאָה, ולאחר התאמות לשוניות המילה המתקבלת היא תְּרוּפָה. כדי ללמד את המחשב לבצע את ההתאמות הלשוניות השתמשו החוקרות במודל רשתות נוירונים (character-based attentional seq2seq model). המודל כמובן אינו מחליף לשונאי, אך הוא הצליח ללמוד לבד חוקי לשון מוכרים, לדוגמה שאותיות בג"ד כפ"ת בראש מילה ולאחר שווא נח מקבלות דגש קל.  לסיום, סיננו החוקרות את החלופות שלא סביר שיהוו מילה עברית ומדרגים את אלו שנותרו. כדי שהסינון האוטומטי יעבוד, אימנו החוקרות מודל נוסף הנקרא בשפה המקצועית מודל שפה. מודל זה קרא הרבה טקסטים מנוקדים זמינים בעברית ולמד מהם איך מילים נראות. בתום תהליך הלמידה, המודל נתן ציון לכל מילה שהאלגוריתם ייצר שמעיד על התאמה לשפה. לדוגמה, המילה "חֲמִירָה" קיבלה ציון גבוה, ואילו "מֶשֶׁ", "מִשְׁוֹן" ו"גְּיִיבָה" קיבלו ציון נמוך מאוד.

לקריאת המאמר האקדמי

כדי לבחון את תוצרי המערכת, עברו החוקרות על פרוטוקולי ישיבות האקדמיה ללשון עברית מהעשורים האחרונים ואספו מילים לועזיות שהיו להן מספר חלופות שהועלו להצבעה, וייצרו עבורן חלופות באמצעות המערכת. בנוסף, החוקרות נתנו למספר מתנדבים, שאינם מומחי שפה, להציע חלופות משל עצמם לפני חשיפה לתוצרי המערכת ולאחריה. לאחר מכן, החוקרות הריצו סקר מקוון ובו ביקשו מכ-200 משתתפים לדרג את החלופות בשלושה מדדים: התאמת החלופה למילת המקור, חיבה לחלופה ויצירתיות החלופה. התוצאות היו מרשימות – לרוב הצעות המומחים קיבלו את הציונים המשוקללים הגבוהים יותר בשלושת המדדים, אך הצעות המערכת זכו גם הן לציונים גבוהים ואף ניצחו לא מעט מההצעות האנושיות. בין החלופות שהציעה המערכת הופיעו החלופה "בָּקְבִּיק" עבור המילה הלועזית אמפולה (החלופה שקבעה האקדמיה היא: בַּקְבּוּקִית), וגְּבִיעוּגָה לקאפקייק (אקדמיה: עוּגוֹנִית). באופן מפתיע, חלק מהחלופות שהציעה המערכת היו זהות לחלופות שהועלו להצבעה בישיבות האקדמיה כדוגמת פִּלְמוּס עבור המילה דיבייט ותַקָּן כחלופה להנדימן.

החוקרות נוכחו גם לגלות שהחשיפה לתוצרי המערכת צמצמה את הפער בין הצעות המתנדבים הלא-מומחים והצעות המומחים. עבור 45% מהמילים, החלופה הטובה ביותר של הלא-מומחים, לאחר החשיפה לתוצרי המערכת, עקפה את זו של המומחים (בהשוואה ל-35% בלבד לפני כן). כמו-כן, עבור 70% מהמילים, החלופה הטובה ביותר של הלא-מומחים לאחר החשיפה עקפה את זו של המומחים ביצירתיות (בהשוואה ל-55% לפני כן).

פרופ' שחף סיכמה: "המצאת חלופות חדשות היא תהליך יצירתי מרתק. חשוב להדגיש שלבעיה יש רמות רבות של מורכבות שלא נכנסנו אליהן – למשל, הבנת קונוטציות: המערכת סיפקה את החלופה סָכָּל-זֵעָה עבור דאודורנט (אקדמיה: תַּכְשִׁיר אַל-רֵיחַ), שמתאימה במשמעות, אך הציבור כנראה לא היה מאמץ אותה בגלל הקונוטציות השליליות שלה. אנחנו מקוות שהעבודה תיתן השראה למחקרים נוספים העוסקים בבניית מערכות יצירתיות."

קראו פחות
thomas-kelley-hhl08lf7ikc-unsplash.jpg

רוצים לדעת מניין השומרית שלי? מהאוניברסיטה העברית

26 דצמבר, 2021

השפה השומרית היא השפה המתועדת הקדומה בעולם. היא הייתה נפוצה  באלף הרביעי והשלישי לפנה"ס, בדרום מסופטומיה- אזור עיראק של ימינו. נכתבו בה יצירות ספרותיות משמעותיות, שנחקרות עד היום ומשמשות אבני דרך בחקר השפה והתרבות השומרית, כמו "ירידת האלה איננה לשאול" ואפוסים על המלך  גילגמש''. למרות החשיבות ההיסטורית שלה, השפה נלמדת במספר מצומצם של מוסדות אקדמיים בעולם.

צילום: ריקי רחמן

קומנדו קיימות: מאות סטודנטים וסטודנטיות ירושלמים התגייסו כדי למצוא פתרונות למשבר האקלים בהאקתון קיימות נושא פרסים שנמשך 27 שעות רצופות

19 דצמבר, 2021

"אנו מאמינים ששילוב של מדע, הנדסה ועיצוב, תחומי המומחיות של שלושת שותפי המאגד הירושלמי - JLM-Impact - ייצרו סינרגיה שתעזור לפתור חלק מהבעיות הגדולות שמאתגרות את האנושות בעתיד הקרוב"

משבר האקלים הוא סוגיה בולטת ומרכזית בדיון הציבורי בשנים האחרונות, לאור ריבוי אירועי קיצון כמו בצורות, שיטפונות, שריפות ומזג אוויר קיצוני. מדינות רבות, בכללן ישראל, והחברות הגדולות והמתקדמות בעולם מנסות להגות פתרונות למשבר האקלימי – אבל אולי הפתרון יגיע דווקא מסטודנטים ירושלמים מצטיינים?

אומיקרון

אומיקרון: נוקטים אמצעי זהירות / أوميكرون: نتّخذ إجراءات الحيطة والحذر / Omicron: Taking precautionary measures

19 דצמבר, 2021

חברות וחברי קהילת האוניברסיטה העברית היקרים,

 

לשמחת כולנו, שנת הלימודים מתנהלת כסדרה, והכיתות, המשרדים, הספריות ומעבדות המחקר שוקקי חיים. אולם, לאור הסיכון להתפרצות מחודשת של מגפת הקורונה, עם התגברות גרסת האומיקרון של הנגיף, עלינו לנקוט צעדי זהירות, כדי להגדיל את הסיכוי להמשיך במתכונת הפעילות הסדירה.

לאחר היוועצות עם צוות המומחים של האוניברסיטה העברית, שגם מייעץ לממשלת ישראל, החליטה הנהלת האוניברסיטה לנקוט כבר כעת בשני צעדים עיקריים:

alain-bonnardeaux-tlxgw_its7k-unsplash.jpg

מחקר חדש מנתח את הקשר בין התפרצויות געשיות לשינויים אקלימיים

13 דצמבר, 2021

קרא עוד

באמצעות הדמיות ממוחשבות של התפרצויות געשיות על פני אלף השנים האחרונות ותאוריות המנתחות את מאזן האנרגיה הגלובלי, מחקר חדש מאתר ומנתח את הקשר בין התפרצויות געשיות לבין שינויים אקלימיים שונים 

במאמר שמתפרסם בכתב העת המדעי Journal of climate בוחנים החוקרים מורן ארז וד"ר אורי אדם מהמכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית בירושלים את ההשפעה תלוית הזמן של התפרצויות געשיות על רצועת הגשם הטרופית, המכילה כחצי מאוכלוסיית העולם. בניגוד למחקרים קודמים, התגלתה תגובה ייחודית בחלקיה השונים של האטמוספירה ובאוקיאנוסים: כל אחד מקושר בצורה שונה לתהליכים אקלימיים ולכן התגובה להתפרצויות געשיות מובילה לספקטרום של תופעות שונות, אותן המאמר מנסה להסביר.

הגורם העיקרי לשינויי אקלים  בעקבות התפרצויות געשיות הוא שחרור אפר געשי באטמוספירה. חלקיקי האפר סופגים את קרני השמש ולכן מחממים את רום האטמוספירה אך מקררים את הקרקע. בממוצע, חסימת קרני השמש בעקבות שחרור אפר געשי מובילה לקירור גלובלי, ובעיקר לקירור עודף של חצי כדור הארץ  בו התרחשה ההתפרצות. ידוע כי שינויי אקלים נרחבים ומגוונים מלווים התפרצויות געשיות. אלה כוללים ירידה בכמות הגשם הגלובלית, גדילה משמעותית בכיסוי הקרח הגלובלי, הסטה של רצועת הגשם הטרופית, היחלשות מונסונים, אירועי אל-ניניו כשנה לאחר התפרצויות, ואירועי לה ניניה כשלוש שנים אחרי התפרצויות.

סדרה של התפרצויות געשיות בתחילת המאה ה-19 הובילו לירידה של מעלה בקירוב של הטמפרטורה הגלובלית בעקבות זיהום האוויר הגעשי, עד כדי כך ש-1816 הוכתרה כ-״שנה ללא קיץ״. נזק חקלאי עצום ממדים בעקבות שטפונות, גלי קור, והפחתת אור השמש הובילו לרעב כלל עולמי. סדרה דומה של התפרצויות געשיות הובילה ל״עידן הקרח הקטן״ בחצי הארץ הצפוני בין המאות ה-15 וה-18.

הקירור הגלובלי המלווה התפרצויות געשיות, כתוצאה מהפחתת אור השמש, מהווה השראה לפתרונות ״הנדסת אקלים״ עתידיים באקלים מתחמם, ועל כן מעורר עניין מחקרי נרחב בתהליכים הקשורים באירועים עוצמתיים אלה. המחקר הנוכחי מתבסס על ניתוח שחזור שינויי האקלים באלף השנים האחרונות על ידי מודל אקלימי של המרכז הלאומי האמריקני לחקר האטמוספירה (National Center for Atmospheric Research Community Earth System Model). נתוני ההתפרצויות הגעשיות עצמן (מועד, עוצמה ואופן חלוקת האפר בין ההמיספרות) מבוססים על חקר ליבות קרח מגרינלנד ואנטרקטיקה שביצעו מחקרים קודמים.

המחקר מסביר תופעות אקלימיות שונות על ידי שימוש במאזן האנרגיה הגלובלי. הוא עושה זאת על ידי  בחינת הקשר בין שטפי האנרגיה באטמוספירה ובאוקיאנוסים למשובים תלויי זמן כגון אלה המקשרים את כיסוי הקרח הגלובלי ואת הטמפרטורה הגלובלית, את רוחות קרקע וזרמי ים, ואת ריכוז האפר הגעשי ומשטר הזרימה באטמוספירה. השימוש במסגרת תיאורטית אחידה המבוססת על מאזני אנרגיה מאפשר הבנה ותיאור האופן בו משובים אלה מכתיבים את התפתחות התופעות האקלימיות השונות. בנוסף, החוקרים גילו במאזן האנרגיה סימנים מקדימים לתופעות שונות. בפרט, הם מראים כי ניטור מאזן האנרגיה ברום האטמוספירה, על ידי שימוש בנתוני לוויין, מאפשר חיזוי התגובה הטרופית להתפרצויות געשיות כשישה שבועות מראש. ממצא זה יוכל להוות בסיס ליישומים עתידיים של היערכות להשפעות התפרצויות געשיות.

המאמר המדעי

פרסומים בתקשורת- מעריב

 

קראו פחות
Green Chameleon, unsplash

מספר שיא של נרשמים ל"פסיכומטרי היפני" שיתקיים השנה בישראל

12 דצמבר, 2021

קרא עוד

מדובר במבחן הקבלה הממשלתי החשוב ביותר למוסדות האקדמיים ולחברות העסקיות ביפן, שייערך השנה באוניברסיטה העברית בירושלים. עד כה נרשמו לבחינה 174 סטודנטים ישראלים שיתמודדו מול מאות אלפים ברחבי העולם על האפשרות לעבוד וללמוד בארץ השמש העולה

ביום ראשון (5.12) ישתתפו 174 סטודנטים מרחבי הארץ במבחן השנתי הרשמי של ממשלת יפן לבקיאות בשפה היפנית, הידוע כ"פסיכומטרי היפני" (JLPT). אגב, זו כמות המשתפים הגדולה ביותר בישראל, במועד הקודם נבחנו 150 משתתפים. הבחינה תיערך בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים בפיקוח שגרירות יפן בישראל, היא נכתבה ותיבדק על ידי הממשלה היפנית, ומיועדת למעוניינים להתקבל לאוניברסיטאות ביפן ולחברות המובילות במדינה. המבחן ייערך בחסות הפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה והאגודה הישראלית ללימודי יפן.

לדברי פרופ' דני אורבך ראש מדור יפן בחוג ללימודי אסיה "ההרשמה הגבוהה למבחן היא עדות לגידול העצום שחל בשנים האחרונות בארץ בלימודי יפן ומזרח אסיה. אני שמח שהצלחנו, כבר מזה מספר שנים, להביא את הבחינה לישראל ובכך חסכנו מסטודנטים את הצורך לכתת את רגליהם עד ליפן או למדינות באירופה כדי להיבחן. מעבר לכך, אנחנו גאים במיוחד שסייענו לסטודנטים מהרשות הפלסטינית להשתתף במבחן גם כן.

מעבר להכרה הרשמית המקבלים אלו העוברים את הבחינה בהצלחה, עבור הסטודנטים של האוניברסיטה העברית הבחינה נתפסת בין השאר כאתגר. לימודי השפה היפנית בחוג ללימודי אסיה נמשכים שלוש שנים ובמהלכן הסטודנטים רוכשים מיומנויות שיחה, קריאה וכתיבה ביפנית, במסגרת תוכנית לימודים מהחדשניות בארץ הדורשת מהם לדבר אך ורק ביפנית מיום הלימודים הראשון. בתואר המוסמך דורשת האוניברסיטה מהסטודנטים לעשות שימוש בספרים ובמאגרי המידע בשפה היפנית המצויים בספריה. הבחינה, שהחלה בשנת 1984, מתקיימת ברחבי העולם. מדי שנה למעלה מ-600 אלף איש ניגשים לבחינה זו.

פרסומים בתקשורת: מעריב, NEWSru

קראו פחות
זבוב

מחקר שמתנהל בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה מצא כי שמן מזחלים של זבוב מראה פוטנציאל טיפולי עתידי בחולי מחלת מעי דלקתית

8 דצמבר, 2021

קרא עוד
מחקר שמתנהל במעבדתה של פרופ' בטי שוורץ מהאוניברסיטה העברית חושף לראשונה את התכונות האנטי-דלקתיות של שמן זבוב החייל השחור והשימושים העתידיים שלו - ראשית בתעשיית המזון לבעלי חיים ובהמשך לאנשים

זה עלול להישמע מוזר, אך זבוב החייל השחור (Hermetia illucens, BSF) נחשב לכוכב עולה בקטגוריית מזונות ברי קיימא עתידיים בתעשיית המזון לבעלי חיים. שימוש בזחלי הזבוב כחלופה לחלבונים שמופקים מפסולת שנפוצה בתעשיית המזון לחיות מחמד, מהווה תחליף חלבון הולם ומספק תוצרים איכותיים בעלי תכולת חלבון גבוהה שעשירים בחומצות אמינו חיוניות. הרימות של זבוב החייל השחור מכילות כ-40% חלבון וכ-35% שומן, אך בעוד שהחלבון הממוצה מהרימות משמש כמוצר פרימיום להזנת חיות מחמד ולתחום החקלאות הימית כבר היום, הפוטנציאל היישומי של מיצוי השמן לא מוגדר.

מחקר שמתקיים בימים אלה על ידי הדוקטורנטית הדס ריכטר במעבדתה של פרופ' בטי שוורץ, במחלקה לביוכימיה מזון ותזונה בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, בתמיכתן של חברות Entoprotech Ltd ו-BioBee Sde Eliyahu Ltd, בוחן לראשונה את היתרונות התזונתיים של שמן הBSF, ספציפית את השפעתו על דלקת. המחקר הוצג לראשונה בכנס מדעי החקלאות בישראל שהתקיים בשבוע שעבר."שמן ה-BSF מכיל כ 40-50% חומצה לאורית, חומצת שומן בעלת תכונות אנטי-מיקרוביאליות והשפעות אנטי-דלקתיות במעי הגס", אמרה הדס ריכטר. "בנוסף לחומצה לאורית, השמן מכיל חומצה פלמיטולאית וחומצה אולאית, אשר דווחו במחקרים כבעלות השפעה חיובית על הרכב המיקרוביום ועל הפחתת דלקת במעי. לכן, לשמן המופק מהרימות של זבוב החייל השחור פוטנציאל להציע מנגנון ייחודי למניעה או טיפול במצבי דלקת, אולם השמן לא נחקר בתחום זה, עד עכשיו".החוקרות מצאו כי שמן זבוב החייל השחור הפחית דלקת בתאי מאקרופאג' של מערכת החיסון, ע"י דיכוי ביטוי והפרשה של ציטוקינים פרו-דלקתיים (חלבונים שמהווים את הבסיס לתקשורת בין תאים בתגובות של מערכת החיסון).

בנוסף, בניסוי בעכברי מעבדה במודל קוליטיס אקוטי (מחלת מעי דלקתית), שמן זבוב החייל השחור הפחית בצורה מובהקת סימנים קליניים של המחלה. "תזונה המבוססת על 20% שמן BSF מיתנה את התקצרות אורך המעי ומנעה הגדלה של הטחול, בהשוואה לדיאטות המכילות 20% שמן דקלים או 20% שמן סויה", הסבירה ריכטר. בניתוח של רקמת המעי, נמצא כי רמות תאי דם לבנים מסוג לימפוציטים B ברקמת המעי של העכברים הסובלים מקוליטיס אשר ניזונו על דיאטת BSF היו נמוכות משמעותית בהשוואה לעכברים שניזונו על דיאטת דקלים או דיאטת סויה. לימפוציטים הינם תאים לבנים של מערכת החיסון הנרכשת (האדפטיבית) והם מגויסים עם התפתחות השלב הכרוני של המחלה במטרה לנטרל את הפתוגן ולייצר זיכרון חיסוני.

פרופ' בטי שוורץ מסכמת: "תזונה אנטי-דלקתית מותאמת לחולי קוליטיס יכולה לשמש קו הגנה לנסיגה ושלמירה על הפוגה של המחלה. המטרה שלנו היא לחקור את הפוטנציאל של שמן זבוב החייל השחור כמרכיב בתזונה מותאמת לטיפול במחלות מעי דלקתיות. תוצאות המחקר שלנו יכולות לשמש לתעשיית המזון לבעלי חיים בשלב הראשון, אך בהמשך גם לאנשים".

לפרסום באתר mako

קראו פחות
Photo by fauxels from Pexels

מנהלים בחברות בינלאומיות מרוצים יותר מבוגרי האוניברסיטה העברית, לפי מדד GEURS היוקרתי

7 דצמבר, 2021

מדד GEURS, הבודק שביעות רצון של מנהלים בכירים בחברות בינלאומיות מבוגרי אוניברסיטאות מובילות ומפורסם בשיתוף עם מדד TIMES, דירג את האוניברסיטה העברית במקום הראשון מבין האוניברסיטאות הישראליות ובמקום 68 בדירוג בינלאומי

צילום: חיים צח, לע"מ

פרס הרצוג לתרומה ייחודית למדינה הוענק לעמוס חורב ויהושע גביש

13 אפריל, 2022

פרס נשיא המדינה חיים הרצוג ז"ל, הניתן על-ידי האוניברסיטה העברית בירושלים, כאות הערכה לתרומה ייחודית למדינת ישראל, הוענק היום בטקס חגיגי בבית הנשיא

הפרס הוענק השנה לעמוס חורב וישעיהו (שייקה) גביש, בהוקרה על תרומתם הייחודית למדינת ישראל לאורך חייהם עתירי הפעילות. החל משרות צבאי ארוך ותובעני שכלל את בניית הכוח, ועד תפקידי הנהגה במערכות החינוך והכלכלה, תוך הובלת פרויקטים משמעותיים שהשפיעו על דמותה של החברה הישראלית. חורב וגביש הפכו עם השנים לאנשי מופת ודוגמה לרבים שהולכים בעקבותיהם.

12

מחקר חדש מהפקולטה לחקלאות: עלייה מדאיגה בחוסר ביטחון תזונתי בקרב ילדים בעקבות הקורונה

4 אפריל, 2022

מחקר חדש מצא כי במהלך המגפה כחצי מיליון תלמידים בישראל הזכאים לתוכנית ההזנה איבדו 30-50% מהארוחות שלהם, כיוון שלא נכחו בבתי הספר

ראה גם: מחקר, סגל
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

ד"ר מורן יסעור וד"ר הייתם עמל מהפקולטה לרפואה זכו בפרס קריל לשנת 2022!

4 אפריל, 2022

ד''ר מורן יסעור, מהמחלקה למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולרית והחוג לביולוגיה חישובית בביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב וד''ר הייתם עמל, מהמכון למדעי התרופה וביה''ס לרוקחות, זכו בפרס קריל היוקרתי, המוענק על ידי קרן וולף. הפרס ניתן מדי שנה לעד 10 חוקרים צעירים ומצטיינים, בדרגת מרצה או מרצה בכיר שעדיין לא קיבלו קביעות. הבחירה בזוכים ובזוכות נעשית על פי קריטריונים של הצטיינות ונושא המחקר וחשיבותו.

l._barry_hetherington

פרופ' ג'רילו-הררו זוכה פרס דן מידן לחקר הננו-מדע לשנת 2022

24 מרץ, 2022

קרא עוד

פרס דן מידן לחקר הננו-מדע לשנת 2022 יוענק על-ידי המרכז לננו-מדע ולננו-טכנולוגיה באוניברסיטה העברית (HUCNN). חתן הפרס היוקרתי לשנת 2022 הוא פרופ' פבלו ג'רילו-הררו מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת MIT

פרס דן מידן לחקר הננו-מדע לשנת 2022 מוענק לפרופ' ג'רילו-הררו על עבודתו החלוצית בתחום הננו-חומרים הדו-מימדיים הבנויים משכבות חד-אטומיות מוגדרות ומוכוונות. תרומותיו פורצות הדרך כוללות יצירה והבנה של מבנים דו-מימדיים טופולוגיים ומגנטיים, וגילוי של מוליכות-על ומצבים מתואמים בגרפן דו-שכבתי מוכוון בזווית קסם.

פרס דן מידן לחקר הננו-מדע מוענק מדי שנה למדען/ית מצטיין/נת בשלב של עד אמצע הקריירה, מישראל או מחו"ל, על הישגים האקדמיים יוצאי דופן בתחום הננומדע והננוטכנולוגיה ונבחר על-ידי ועדת הפרס: פרופ' אורי בנין (יו"ר, לשעבר מנהל מייסד של HUCNN), פרופ' אוריאל לוי (מנהל HUCNN) ופרופ' ראם סרי (סגן נשיא האוניברסיטה העברית למחקר ופיתוח).

פרופ' ג'רילו-הררו מצטרף לשורת חתני פרס דן מידן הקודמים: פרופ' יי צ'וי (2019), פרופ' עלי ג'ווי (2020), פרופ' מקסים ו' קובלנקו (2021) ופרופ' אנדריאה אלו (2021). פרופ' ג'רילו-הררו הוא חלוץ בהכנה ומחקר של מערכת גרפן דו-שכבתי מוכוון ב"זוית קסם". הוא מוביל עולמי במחקר של חומרים דו-מימדיים שמהם הכין מבנים שכבתיים מוכוונים. פרופ' ג'רילו-הררו הראה כי הזוית היחסית בין השכבות השונות יכולה לשנות את תכונות המבנה באופן בסיסי ומהותי. תרומותיו כוללות מחקר של מבנה הפסים עבור שכבות גרפן, מחקר תכונות מגנטיות של חומרים דו-מימדיים שכבתיים, גילוי של מצבים טופולוגיים ועוד.

בשנת 2018 פרסם עבודה מרעישה בה הצליח להכין מערכת של שתי שכבות של גרפן המוכוונות ביניהן בזוית קסם קטנה ומדויקת. בסדרת עבודותיו בתחום זה חשף עם שותפיו מצבים אלקטרוניים מתואמים במערכת זו וכן תכונות על-מוליכות מפתיעות. למעשה, נפתחה כאן חזית מחקר חדשה בתחום הננו-חומרים, הפיזיקה שלהם ותקנים ננומטריים שנגזרים מכך. כתוצאה מתגליות אלו, ניתן כעת לייצר טרנזיסטורים מבוססי מוליכי-על והתקנים נוספים שמהווים בסיס להתקנים לוגיים חדשניים.

התגליות גם הובילו למחקר פורה ומתפתח במהירות בתחום החומרים דו-מימדיים הנשלטים עם הרכבים שונים מעבר לגרפן. פרופ' ג'רילו-הררו זכה בפרס וולף בפיזיקה (2020) ובפרס בקלי. הוא פרסם מעל 110 עבודות שמצוטטות באופן נרחב. הוא ללא ספק אחד המדענים המובילים בעולם בתחום פיזיקת המצב המוצק וננו-פיזיקה.

פרס דן מידן לחקר הננו-מדע נוסד על-ידי האוניברסיטה העברית בשיתוף עם הידידים האמריקאים של האוניברסיטה העברית (AFHU) והתרומה הנדיבה שנתן ד"ר מידן, שמילא תפקיד מרכזי בהקמת היוזמה הלאומית הישראלית לננו-טכנולוגיה (INNI). ארגון זה סייע למצב את ישראל כמובילה בננו-טק והוביל להקמת 10 מרכזי ננו-טק בישראל.

מאז הקמתו בשנת 2001, המרכז לננו-מדע ולננו-טכנולוגיה באוניברסיטה העברית מטפח מחקר חוצה תחומים ברמה עולמית בתחומי כימיה, פיזיקה, הנדסה, מדעי החיים, חקלאות, רוקחות ורפואה ומאכלס מעל 100 קבוצות מחקר ויותר מ-600 M.סטודנטים לתואר מוסמך ודוקטורט. המרכז מאפשר למדענים, מהנדסים, ובעיקר לסטודנטים הטובים והמבריקים בישראל, לעבוד בחזית החדשנות הננו-טכנולוגית. ננו-מדעים וננוטכנולוגיה נמצאים בחזית המחקר הבסיסי והיישומי בתחומי מחקר אלה.

הפרס יוענק באירוע חגיגי שיתקיים במאי 2022 באוניברסיטה העברית.

קראו פחות
ראה גם: מחקר, סגל
Glenn Carstens-Peters, unsplash

שני חוקרים מהאוניברסיטה זכו במענק מחקר יוקרתי מהנציבות האירופית

22 מרץ, 2022

קרא עוד
13 חוקרים בולטים מישראל, ביניהם שני חוקרים מהאוניברסיטה העברית, זכו במענק יוקרתי שניתן לחוקרים שצברו בין שבע ל-12 שנות ניסיון לאחר קבלת תואר הדוקטור, על מחקריהם פורצי הדרך

במענקי ERC Consolidator זוכים חוקרים בולטים שצברו בין שבע ל-12 שנות ניסיון אחרי קבלת תואר הדוקטור, על הישגים מזהירים ומשמעותיים במחקר. התנאי לקבלת המענק הוא שהמחקר חייב להיערך בגוף מחקר ציבורי או פרטי הפועל באחת ממדינות האיחוד האירופי או באחת מהמדינות המשויכות לתוכנית. גובה המימון עומד על סכום של עד 2 מיליון יורו למענק, ולעתים מקבלים עוד מיליון יורו לתמיכה ברכישת ציוד או שימוש בתשתיות ייעודיות. התוספת ניתנת לתקופה של חמש שנים ומכסה בעיקר את עלות ההעסקה של החוקרים הזוכים ושל אנשי צוות נוספים המגבשים את צוותי המחקר.

שני חוקרי האוניברסיטה העברית שזכו במענק הם פרופ' קרים אדיפרסיטו ממכון איינשטיין למתמטיקה, הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע על מחקרו "מתורת הודג' ועד קומבינטוריקה וגיאומטריה" ופרופ' גיל שגב מבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב על המחקר "יסודות הקריפטוגרפיה נטולת הזמן".

כבר בגיל 27, פרופ' אדיפרסיטו זכה בפרס האירופי בקומבינטוריקה. מחקרו עוסק בקשר בין קומבינטוריקה, אלגברה, טופולוגיה וגיאומטריה. במחקר שזיכה אותו במענק היוקרתי, הוא מציע גישה חדשה להשערת דודזיוק-זינגר. פרופ' שגב בילה שנתיים כחוקר פוסט-דוקטורט ב-Microsoft Research Silicon Valley לפני שהצטרף לאוניברסיטה העברית. מחקרו מתמקד בקריפטוגרפיה ובמשחק הגומלין שלה ביסודות וביישומי מדעי המחשב. החוקר משתף כי "התקדמות משמעותית לקראת היעדים שלנו תאפשר לנו להבין את הנחת היסוד של קריפטוגרפיה עם שחרור בזמן, ותהיה לה השפעה ארוכת טווח בתחום".

קראו פחות
ראה גם: מחקר, סגל
Becca Tapert, unsplash

פרס א.מ.ת הוענק לשלושה חוקרים מהאוניברסיטה

13 מרץ, 2022

קרא עוד

ברכות לפרופ' חרמונה שורק, פרופ' רות לפידות ופרופ' גדעון שלח, זוכי פרס א.מ.ת לשנת 2022!

פרס א.מ.ת לאומנות, מדע ותרבות, מוענק מידי שנה ע"י קרן א.מ.נ. - לקידום המדע התרבות והאמנות בישראל ובחסות ראש הממשלה, על הצטיינות והישגים אקדמאים או מקצועיים בעלי השפעה מרחיקת לכת ותרומה מיוחדת לחברה, בחסות ראש הממשלה.

פרופ' חרמונה שורק, מהמכון למדעי החיים ומרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח, היא זוכת פרס א.מ.ת למדעי החיים בתחום חקר המוח, בעקבות תרומתה יוצאת הדופן למדעי העצב המולקולריים הבסיסיים והישומיים בישראל ומחוצה לה. פרופ' שורק היא מדענית מובילה במיזוג תחומי הגנומיקה והביוכימיה בפענוח המסלולים המולקולריים שמווסתים את אחד המוליכים העצביים החשובים ביותר במוח, אצטילכולין, במצבי בריאות וחולי.

פרופ' רות לפידות, מהפקולטה למשפטים ומהמחלקה ליחסים בינלאומיים בפקולטה למדעי החברה, היא זוכת פרס א.מ.ת למדעי החברה בתחום משפטים, בעקבות פעילותה האקדמית כחוקרת וכמורה וכן פעילותה הציבורית הענפה. פרופ' לפידות היא זוכת פרס ישראל בחקר המשפט ונחשבת לחלק מגדולי המשפט במדינת ישראל וככזאת היא הטביעה את חותמה במחקר, בהוראה, ובעשייה מגוונת למען החברה בישראל ומדינת ישראל.

פרופ' גדעון שלח-לביא, מהחוג ללימודי מזרח אסיה בפקולטה למדעי הרוח, הוא זוכה פרס א.מ.ת למדעי הרוח בתחום הארכיאולוגיה, בשל היותו הארכאולוג הישראלי הראשון שהצליח לבסס קריירה אקדמית כחוקר מוביל בתחום הארכאולוגיה של אזורים המצויים מחוץ לארץ-ישראל והמזרח הקרוב. עבודתו של פרופ' שלח מרחיבה את אופקי הארכיאולוגיה הישראלית לאזורים ותרבויות שלא היו קודם לכן חלק מן המחקר האקדמי הישראלי והעניקה כבוד רב למדינת ישראל בזירה הבינלאומית.

ברכות!

קרדיט לתמונה של פרופ' שלח: Teng Mingyu

קראו פחות
ראה גם: מחקר, סגל
פרסי הרקטור 2021

ברכות לזוכי פרס הרקטור 2022!

10 מרץ, 2022

קרא עוד
 אתמול, יום ד', ה-9 במרץ, קיבלו את פרס הרקטור 79 סטודנטים ו 11 חברי סגל על הצטיינותם במחקר, הוראה והשתתפות פעילה בקהילת האוניברסיטה.

להלן רשימת הזוכים: 

 

פרופ' ענבל גושן ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח היא כלת פרס הרקטור לחוקרת ומורה מצטיינת לשנת הלימודים תשפ"א.

פרופ' גושן היא מדענית מצטיינת. בשורה של מחקרים פורצי-דרך היא גילתה, יחד עם צוות החוקרות והחוקרים במעבדה שלה, את תפקידם של תאים בשם אסטרוציטים בפעילות של למידה ויצירת זיכרון במוח. הפעילות של תאים אלה היא שקובעת אילו חוויות ייצרבו רק בזיכרון לטווח קצר ואילו יישמרו גם בזיכרון ארוך הטווח. למחקרים אלה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת בהבנה של סיבות לפגיעה בזיכרון ולאיתור דרכים לשיפור הזיכרון. בזכות מחקריה בנושא יצירת זיכרון ובהבנת תפקידם של האסטרוציטים, פרופ' גושן נמנית עם חוקרי המוח המובילים בעולם.

פרופ' גושן מצטיינת בהוראה, והיא מדריכה מעולה. טובי הסטודנטיות והסטודנטים באוניברסיטה, מהארץ ומהעולם, משתפים איתה פעולה במחקר. ענבל מסייעת בנדיבות לחוקרות ולחוקרים אחרים. היא מנהיגה אקדמית ותורמת רבות לקידום הפעילות האקדמית במרכז אלס"ק לחקר המוח. היא גם פעילה רבות בקידום שוויון הזדמנויות לנשים במדע, בייזום מפגשים עם מדעניות מובילות אחרות, בסיוע בהכוונה ובייעוץ ובדוגמה האישית שהיא נותנת למדעניות צעירות.

בזכות ההצטיינות יוצאת הדופן שלה במחקר ובהוראה, פרופ' ענבל גושן היא כלת פרס הרקטור לשנה זו.

 

פרופ' ישי יפה מבית-הספר למנהל עסקים הוא חתן פרס הרקטור לחוקר ומורה מצטיין לשנת הלימודים תשפ"א.

פרופ' יפה הוא חוקר מוביל בעולם בתחום המימון. התמחותו היא בתחום ממשל תאגידי בעיקר בהקשר של קבוצת אחזקות, שפעילה בו-זמנית במספר שווקים. הוא מומחה להבנת ההשלכות של פעילות של גופים כאלה על היבטים של תחרות ומחירים בשוק וכוחם של צעדים רגולטוריים לצמצם את ההשפעות השליליות של קבוצות כאלה. הוא עוסק גם בבחינה היסטורית של התהליכים הכלכליים והתאגידיים שמובילים לגלובליזציה והוא מומחה בתחום של השקעות בינלאומיות. לצד כל אלה, הוא אחד החוקרים המובילים בעולם בתחום הממשל התאגידי של בנקים. בין היתר, הוא היה מבין הראשונים שזיהו בעיות מבניות באופן הפעולה של הבנקים ביפן, במחקר שהפך לקלאסיקה, והוסיף לכך מחקרים חדשניים רבים בתחום הממשל התאגידי בתחום הבנקאות.

למחקריו הרבים של ישי השפעה לא רק בקהילה האקדמית אלא גם בקרב קובעי מדיניות. הוא מוביל ועדות ציבוריות בארץ ובעולם, להסדרת הפעילות של קרנות הפנסיה ושל חברות אחזקות, ופעיל מאד בתחום של צעדים להגברת התחרותיות במשק, בין היתר להוזלת יוקר המחייה.

בנוסף לפעילותו האקדמית והציבורית הנרחבת, ישי הוא מורה מחונן, שזוכה להערכה רבה של תלמידיו ותלמידותיו. משקיע מאד, משיב במהירות לכל פנייה, ומוביל את תכניות הלימודים הייחודיות באוניברסיטה לשילוב מנהל עסקים ולימודי מזרח אסיה. הוא פעיל מאד בבית-הספר למנהל עסקים. הוא השלים תקופת כהונה מוצלחת מאד כדיקן וממשיך למלא תפקידים בכירים בבית-הספר. בזכותו מבקרים בבית-הספר חוקרים בינלאומיים מובילים והוא גורם מחבר, מוערך על-ידי כלל חברי הסגל בבית-הספר, ממגוון תחומי הדעת.

בזכות הצטיינותו במכלול פעילותו האקדמית, פרופ' ישי יפה הוא חתן פרס הרקטור לשנה זו.

 

פרופ' לירן כרמל המכון למדעי החיים בפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע הוא חתן פרס הרקטור לחוקר ומורה מצטיין לשנת הלימודים תשפ"א.

פרופ' כרמל הוא מורה מצטיין, שזוכה להערכה רבה של הסטודנטיות והסטודנטים הרבים שהוא מלמד. הוא מלמד קורסים קשים ומאתגרים, ומצליח בהם מאד. הוא מגלה עניין רב בהצלחת הסטודנטים, ובמאור פנים והשקעה רבה מוביל את הסטודנטים להצליח בלימודים. הוא מתנדב לכל משימה במכון, וכאשר חבר במכון חלה ולא יכל ללמד עוד, לירן לא היסס למלא את מקומו ולהשלים את הוראת הקורס. לירן מצטיין גם בתרומה לאוניברסיטה ולקהילה, והוא מכהן, בין היתר, כראש החוג לתלמידי תיכון שלומדים באוניברסיטה.

פרופ' כרמל הוא חוקר מצטיין. תחום המחקר שלו הוא ייחודי: לירן הוא בעל תארי בוגר ומוסמך בפיזיקה, דוקטורט במתמטיקה ומדעי המחשב והוא עוסק במחקר במדעי החיים. הרקע הייחודי שלו מכשיר אותו לעיסוק בתחום החדשני של חקר ד.נ.א. קדום. הוא הפך להיות אחד החוקרים המובילים בעולם בתחום זה, בעקבות כך שפיתח, עם ערן משורר, שיטה לשחזור תבניות פעולה של גנים מתוך הפקת ד.נ.א. קדום, תהליך שמאפשר להסיק מסקנות מרתקות על מאפיינים של אנשים שחיו לפני אלפי שנים, לרבות מראה הפנים שלהם. למחקר פוטנציאל להניב תרומה רבה להבנת האבולוציה של האדם. לירן מיישם שיטות חישוביות להבנת הגנטיקה של אוכלוסיות שנכחדו, והוא משתף פעולה במחקר עם ביולוגים ניסיונאים ועם ארכיאולוגים חוקרי מאובנים. בעקבות הישגיו המצוינים, לירן מוביל, עם קבוצת חוקרים במכון למדעי החיים ובמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה את ההקמה של מרכז לחקר ד.נ.א. קדום והאבולוציה של האדם.

בזכות הצטיינותו במכלול פעילותו האקדמית, פרופ' לירן כרמל הוא חתן פרס הרקטור לשנה זו.

 

פרופ' אורנה קופרמן מבית-הספר להנדסה ולמדעי המחשב על שם רחל וסלים בנין היא כלת פרס הרקטור לחוקרת ומורה מצטיינת לשנת הלימודים תשפ"א.

פרופ' קופרמן היא חוקרת מצטיינת, העוסקת באימות פורמלי של מערכות, כלומר בחקר הבטחת נכונות של תוכנה, דבר שהוא קריטי במערכות רבות. היא בעלת מעמד בינלאומי מוביל בקהילת החוקרות והחוקרים במדעי המחשב, ובמסגרת זו היא פעילה במערכות של כתבי עת מובילים ובארגון כנסים בינלאומיים וזכתה בשורה של פרסים יוקרתיים בגין הצטיינותה האקדמית.

פרופ' קופרמן מצטיינת בהוראה. היא מלמדת קורס בנושא מודלים חישוביים, חישוביות וסיבוכיות, שנחשב הקשה ביותר בתחום מדעי המחשב. היא זוכה להערכות ההוראה הגבוהות ביותר בבית-הספר למדעי המחשב, בזכות יכולת הפשטה והסבר מעולים, הקפדה על ארגון וסדר ובעיקר בזכות יחס נפלא לסטודנטיות ולסטודנטים. היא גם מנחה מבוקשת מאד של תלמידות ותלמידים לתארים מתקדמים.

בצד כל זאת, אורנה היא אזרחית נהדרת באוניברסיטה ומחוצה לה. בעבר היא שימשה כסגנית הרקטור, כראש בית הספר למדעי המחשב וכיועצת נשיא האוניברסיטה לשוויון מגדרי. היא פועלת להנגשת המדע בהרצאות בבתי-ספר תיכוניים ובמרכזי גמילה. בצד זאת, היא מובילה פעילות לעידוד נשים ללמוד מקצועות בתחום ההנדסה ומדעי המחשב, להבטחת שוויון הזדמנויות לנשים ולסטודנטים מקבוצות אחרות שאינן מיוצגות כראוי בתחומים אלה. בצד כל אלה, אורנה אקטיבית מאד בהבטחת שוויון מגדרי, באמצעות פעילות נמרצת לקידום שוויון לחרדים ולחרדיות. היא מובילה את המאבק להשתלבות סטודנטים חרדים באקדמיה, תוך הצבעה על העוולה הקשה שגורמות תכניות לימודים בהפרדה מגדרית ומגזרית. בפעילותה מוכיחה פרופ' קופרמן שאפשר לשלב בין מצוינות במחקר ובהוראה עם מעורבות ציבורית נרחבת, לכינון חברה טובה יותר.

בזכות הצטיינותה הייחודית במגוון התחומים של הפעילות האקדמית והציבורית, פרופ' אורנה קופרמן היא כלת פרס הרקטור לשנה זו.

 

פרופ' אריה קצוביץ' מהמחלקה ליחסים בינלאומיים בפקולטה למדעי החברה הוא חתן פרס הרקטור לחוקר ומורה מצטיין לשנת הלימודים תשפ"א.

פרופ' קצוביץ' הוא מעמודי התווך של המחלקה ליחסים בינלאומיים, דבר שבא לידי ביטוי בכל המישורים המקצועיים. מחקריו של פרופ' קצוביץ' עוסקים בחקר השלום ויישוב סכסוכים ובגלובליזציה. הוא פיתח תיאוריות ייחודיות באשר  להשלכות של הסכמי שלום על קשרים חוצי-גבולות בינלאומיים.

בתחום ההוראה, פרופ' קצוביץ' מלמד קורסים מרכזיים בתכנית הלימודים של המחלקה בתארים השונים. במשך עשרות שנים הוא מתנדב ללמד את קורס המבוא של תואר הבוגר. זהו קורס מאתגר מבחינה פדגוגית ומינהלית, וחרף היותו מבכירי החוקרים במחלקה, אריה ממשיך ללמדו באהבה ותוך השקעה רבה, שזוכה להכרה ולהערכה רבה של מאות הסטודנטים שלומדים בקורס מדי שנה. בתקופת מגפת הקורונה אריה הוכיח את מחויבותו להוראה כאשר התייצב, כמעט לבדו בכל הקמפוס, ללמד את הקורס בכיתה, בפני מצלמה בלבד, וכאשר הסטודנטים שלו הבחינו שהוא מלמד מאולם הכיתה, אט אט החלו גם הם להגיע לקמפוס, ולהצטרף אליו במאבק לשמור על שגרת הפעילות האקדמית גם בימים הקשים. אריה מלמד גם קורסים מתקדמים וסמינרים, ובכולם הוא מצטיין.

פרופ' קצוביץ' מחויב מאוד להנחיית תלמידי מחקר, ועד כה הכשיר עשרות תלמידי מוסמך, דוקטורט ופוסט-דוקטורט. רק לאחרונה השלים ספר פורץ-דרך, בשיתוף עם שלושה מתלמידי המחקר שלו. הוא מרכז מדי שנה כנס דוקטורנטים בינלאומי, בהשתתפות קרוב למאה תלמידי מחקר מכל העולם, אף זאת בהתנדבות ובמשך שנים רבות. אריה הוא לא רק מנחה אלא גם מנטור בכל רמ"ח איבריו.

בנוסף לכל אלה, אריה פעיל מאד בתחום הניהול האקדמי באוניברסיטה ומחוצה לה. הוא מילא שורה של תפקידי ניהול באוניברסיטה, הוביל את העמותה ללימודים בינלאומיים, ייעץ למשרד החינוך ועוד. אריה הוא דוגמה לחברי הסגל באוניברסיטה.

בזכות הצטיינותו במחקר, בהוראה ובפעילות ציבורית, פרופ' אריה קצוביץ' הוא חתן פרס הרקטור לשנה זו.

 

פרס ע"ש מיכאל מילקן למורים מצטיינים על הצטיינות נמשכת בהוראה

השנה הזוכים בפרס הם:

פרופ' נורה בונה                         החוג לבלשנות, הפקולטה למדעי הרוח

 

ד"ר הדר אריהן-זכאי                 ביה"ס לרוקחות, הפקולטה לרפואה

 

פרופ' דורון טייכמן                     הפקולטה למשפטים

 

פרופ' יהודה ניומרק                    ביה"ס לבריאות הציבור ולרפואה קהילתית, הפקולטה לרפואה

 

ד"ר נועה ניצן                             בית הספר למנהל עסקים

ומכון איינשטיין למתמטיקה, הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע

 

פרס הוקרה מיוחד- פרופ' תמר אלאור, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בפקולטה למדעי החברה

פרס הוקרה מיוחד ניתן לפרופ' תמר אלאור מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בפקולטה למדעי החברה.

הפרס ניתן לתמר על תרומתה האקדמית המצוינת, במחקר ובהוראה ועל הפעילות הציבורית הנרחבת שלה. מחקריה של פרופ' אלאור משלבים אנתרופולוגיה, ארכאולוגיה, שימור ואומנות. הפעילות של פרופ' אלאור כוללת ייזום תערוכות שבהן מוצגים מחקריה והובלה של פסטיבל הסרטים האנתרופולוגי, בשיתוף עם סינמטק ירושלים.

פסטיבל הסרטים האנתרופולוגי הוא אירוע בין-לאומי, שבו משתתפים במאים, יוצרים, חוקרים ואנתרופולוגים בעלי ובעלות שם עולמי, וסטודנטיות וסטודנטים מהארץ והעולם. הפסטיבל הוא מוסד רב ערך, שתורם תרומה חשובה מאד לחקר האנתרופולוגיה והבנה והכרה של תרבויות, ואגב כך תורם גם לקידומה של האוניברסיטה ושל ירושלים.

הפסטיבל הפך למוסד עבור כל מי שהאנתרופולוגיה, וחקר התרבויות קרוב לליבם. בפסטיבל נבחרים סרטים ייחודיים, המבוססים על אתנוגרפיה בתרבויות שונות מרחבי העולם. בכל שנה מוצגים כ- 15 סרטים, שנבחרים על ידי צוות בהובלתה של פרופ' אלאור. ארוע הפתיחה של הפסטיבל מלווה  בהופעה חיה, בנושא קרוב לתחום של הסרט הנבחר, ובכל שנה משתתפים בו מאות אנשים, מכל רחבי הארץ. הסרטים מלווים בהרצאות אקדמיות של חוקרות וחוקרי המחלקה, ונכתבות עבודות מחקר של סטודנטים בהשראת סרטים שהוצגו בפסטיבל. הנחישות של תמר, היוזמה, המעמד המקצועי הבכיר ובעיקר הנדיבות ועבודת הצוות, הניבו פרי הילולים בדמות פסטיבל שהפך להיות עמוד תווך בתחום חקר האנתרופולוגיה.

לצד הפסטיבל, פרופ' אלאור משתפת פעולה עם מוזאונים, שבהם היא מציגה את עבודותיה במתכונת של תערוכה ולא רק כפרסומים אקדמיים. בין היתר, היא הציגה במוזיאון תל-אביב את הפרויקט שלה על הנעליים כאובייקט תרבותי אוניברסלי במוזאון האומנות בחולון הציגה את המחקר שלה על אשפה ומחזור.

פעילויות אלה, הפקת פסטיבל הסרטים הבינלאומי והתערוכות, מחזקות את הקשר שבין האוניברסיטה לבין הציבור הרחב ותורמות רבות להנגשה לציבור הרחב של הידע שמושג במחקר ולכינון דיאלוג בין האקדמיה לציבור.

הפרס הוא ביטוי להערכה הרבה שרוחשים לפרופ' אלאור חבריה וחברותיה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה וכלל קהילת האוניברסיטה העברית.

 

פרס הרקטור לתלמידים מצטיינים לתואר בוגר ולתואר מוסמך

הפקולטה למדעי הרוח

תואר בוגר: דור היימברג, אורי מיר, יהונדב צדקה

תואר מוסמך: שיר ונטורה, ניצן ישראלי, עמיר לקח אביבי

בית הספר לחינוך ע"ש סימור פוקס

תואר בוגר: תמר בן-שלמה

תואר מוסמך: בתשבע ויגודה, שני כהן, האלה מחול, תמרה מנין אנג'ל

הפקולטה למשפטים

תואר בוגר: אביתר אברהמי, נועה בלוך

תואר מוסמך: מריה טרוצקי, שני סבג אילוז, אוריה פרץ, ספיר שבו

בית הספר למנהל עסקים

תואר בוגר: שקד כהן

תואר מוסמך: צופית ורהפטיג, אור ישראלי, אייל פונצ'ק, ירון פרדקוב, לירן שוסיוב

הפקולטה למדעי החברה

תואר בוגר: דוד אביכזר, אלעד דהאן, אפרת מלכה, שקד צימרמן, עידן שבו

תואר מוסמך: מריה ארהרד, נתנאל בן פורת, רחל ברוך,  אודיאה גבאי,  אילנית דאר-יחזקאל,

יוליה מרי ויטורף,  דניאל זוהר,  אמיר שמר

ביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד

תואר בוגר: אילאיל לוין

תואר מוסמך: הדס בן-מאיר גבריאלוב, נועה למברגר, גל עוזיאל, ליר ראובן, הדס שור, ניצן שרון-לביא

הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע

תואר בוגר: יובל אילני, מעיין ליבנה, אפק ציפרמן-לוטן

תואר מוסמך: אלון יובל גוטפרוינד, יואב מירון, עומר שוסיוב

ביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב ע"ש רחל וסלים בנין

תואר בוגר: עידן אורזך, נועם בלום, אלון ויזנר, עינבר ליבוביץ

תואר מוסמך: ניר לביא, נעמה שמש הלוי

הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית

תואר בוגר: דניאלה הבר, שני לייזר, ינאי שרם

תואר מוסמך: נופית וקנין, נעה נח, פלג שלום שניידר

ביה"ס לרפואה וטרינרית ע"ש קורט

תואר מוסמך: חן שרר גיבשטיין

הפקולטה לרפואה

תואר בוגר: נועה ברקוביץ, גאריק הויכמן, שקד יצקן, אוריה קדוש, טל קצובר דואק, דניאל שפקטורוב

תואר מוסמך: מאיה ברוך דוסקלוביץ, ד"ר תהילה כהן-אביטן, רנאל יוסף לוטטי, הודא נזאל, גיא פסקין, אוריה צובארי, אלישיב צנגן

הפקולטה לרפואת  שיניים

תואר בוגר: יובל ירושלמי

תואר מוסמך: רון בראונשטיין, יהונתן מעטוף

מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח

תואר מוסמך: חביבה מושבי מרקיינד

קראו פחות
ראה גם: מחקר, סגל
חזון סביבתי

חזון הקיימות של האוניברסיטה העברית - פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה

9 מרץ, 2022

האמת הפשוטה:

בשלושת העשורים האחרונים עלתה הטמפרטורה הממוצעת באזורנו בחצי מעלה לעשור; כמות המשקעים בעשורים האלה קטנה בכ 25 מ"מ לעשור;  מפלס הים בתקופה הזאת עלה כל שנה בין 4 ל-17 מילימטר.  למעשה, כל המודלים הקיימים מנבאים כי מגמת ההתחממות בצירוף עם ירידה בכמות המשקעים ועליית מפלס הים באזורנו תימשך.

חזון ותכנית פעולה:

emil-kalibradov-ms_nshym-unsplash

יום האישה 2022: כמה עולה להיות אישה?

7 מרץ, 2022

קרא עוד

המס הורוד הוא מס סמוי שמוטל על נשים בלבד, ומשמעותו מחיר גבוה יותר על מוצרי צריכה בסיסיים. למה זה קורה וכיצד אנחנו יכולות לשנות את זה?

תארו לעצמכם שהייתם נכנסים לחנות, ועל מוצרים מסוימים היו שתי תוויות מחיר - מחיר אחד למי שנולד בקיץ ומחיר אחר, גבוה יותר, למי שנולד בחורף. נשמע הזוי? זה מה שקורה לנשים. את נכנסת לחנות בגדים לקנות חולצה, קונה שמפו, דאודורנט, סכין גילוח, הולכת להסתפר "רק להוריד קצוות"- תשלמי יותר. למה? כי אולי לא נולדת בחורף אבל נולדת אישה.

בפברואר 2016 עלתה על המוקד רשת בתי המרקחת הבריטית "Boots". נחשף כי הרשת נהגה לגבות מחיר גבוה בעשרות אחוזים על סכיני הגילוח החד פעמיים לנשים שמכרה, שהיו זהים בכל צורה ואופן לסכיני הגילוח לגברים, פרט לעובדה ש… היו ורודים. הצרכניות זעמו, Boots הורידה את המחיר, והפרלמנט הבריטי נדרש לדון בשאלה האם מדובר בתופעה חד פעמית או שמא, באמת, נשים משלמות יותר?

מסתבר, ש Boots לא לבד, ושתמחור מגדרי הוא לא רק בעיה של אנגלים. בדיקה שנערכה בעקבות הדיון בפרלמנט העלתה שנשים, ילדות, ונערות משלמות בממוצע 37% יותר על בגדים, מוצרי טיפוח וצעצועים. בדיקה מקיפה שנעשתה על ידי עיריית ניו יורק, השוותה את המחיר של למעלה מ- 800 מוצרים עם גרסה נשית וגרסה גברית, והגיעה למסקנה שאחרי שקלול פרמטרים של איכות, הגרסה הנשית יקרה ב 7% מגרסת המוצרים הגברית. מחקר שנעשה ב- 2009 בארצות הברית מראה כי נשים משלמות ריבית גבוהה יותר אפילו על משכנתאות לדיור.

הבדלי המחירים מתחילים כבר מינקות - כסא תינוק ורוד לרכב יעלה יותר מכסא כחול, אופני ילדים פרחוניים יעלו יותר מאשר אופני ילדים חלקים, יותר ממחצית הפעמים הצעצועים לבנות עולים יותר וזה לא כי הלו קיטי נחשבת יותר מספיידרמן.

התוספת הזאת, או כמו שקוראים לה, המס הורוד (The Pink Tax), שייכת למחלקה של המיסים הסמויים. אלה מיסים שלא מדברים עליהם, המדינה לא מטילה אותם באופן רשמי, הם נמצאים שם כמובנים מאליהם ולא פשוט למדוד ולכמת אותם. מס כזה יכול להיות למשל, דמי משלוח שעולים יותר לאנשים שחיים בפריפריה, או תשלום גבוה יותר לאינסטלטור במקומות בהם אין תחרות. לגבי נשים, המס הזה מרגיז במיוחד, כי הוא לא נגרם באמת מעלות נוספת בייצור המוצרים, הובלה, או מתן השירות. אותו מקום, אותו מוצר ואותן עלויות ייצור - אבל מחיר אחר.

מלבד המס זה, ישנן עלויות רבות נוספות שאנחנו כנשים משלמות על מנת להמשיך להתנהל בחיי היום-יום שלנו, למשל מוצרי ההיגיינה לווסת החודשית. גם כאשר דיברו בשלהי חודש נובמבר האחרון על ״רפורמת הפארם״, שמטרתה הייתה להוריד בעלויות שוק התמרוקים, התייחסו למוצרי הקוסמטיקה והבישום אבל, למרבה ההפתעה, שכחו ממוצרי המחזור, כאילו אין מדובר במוצר בסיסי שנמצא בשימוש של חצי מאוכלוסיית המדינה. כך יוצא שגם ההוצאות של נשים גדולות יותר, גם ההזדמנויות שלהן פחותות וגם הן מרוויחות פחות כסף (אבל זה כבר ענין לטור אחר). יקר לנו וזה קשה לנו.

למה זה קורה? הסיבה הראשונית היא החלוקה הבסיסית של מוצרים רבים למוצרי נשים ומוצרי גברים, חלוקה, שיושבת על נטייה אנושית בסיסית לדיכוטומיה מגדרית. חברות מסחריות רוכבות על הנטייה הטבעית הזאת ועל החלוקה המובנית הטבועה בנו ומנצלות אותה כדי לגבות מחירים גבוהים יותר. בנוסף לזה, נשים מראות יותר נאמנות למותגים, בממוצע, מגברים, ונשים נאמנות יותר לנותני שירות ספציפיים (למשל מותג שמפו מסוים, או הנאמנות לאילנה הספרית) מאשר גברים. התוצאה היא שנשים מצד אחד "זוכות" למחיר גבוה יותר, ומהצד השני ממשיכות לרכוש את אותו המותג בגלל הנאמנות שלהן.

מה עושים? מדברים על זה - דרך מימון מחקרי השוואה, שיציפו את התופעה, עד למחאות צרכניות  שכבר הוכיחו את עצמן. השלב הבא, חקיקה - מקומות שונים בארצות הברית כמו עיריית ניו יורק, או מדינת ורמונט אסרו בחוק על תמחור שונה. אז למה אצלנו זה עדיין לא קורה?

אנחנו, בתור נשים באקדמיה, כבר מרימות את הכפפה וקוראות לאוניברסיטה להצטרף למאבק ולהכניס מוצרי היגיינה לשירותים, באותה צורה שבה היא מספקת נייר טואלט.

יום האישה הוא ההזדמנות שלנו לאחד כוחות -   מנהלי ומנהלות מותגים, משרדי פרסום, יצרנים ורשתות שיווק, צרכניות וצרכנים, ונקדיש מחשבה למסים הסמויים. נבין שגם פעולות עסקיות יומיומיות כמו קביעת מחירים, או סימון צעצועים כמיועדים לבנות בלבד או או לבנים בלבד, יכולות להיות חלק מהמנגנון החמקמק של המיסוי הסמוי. מודעות, שבעקבותיה יבואו פעולה וחקיקה, יקרבו אותנו עוד צעד בדרך לשוויון הזדמנויות אמיתי.

פרופ' רננה פרס מביה''ס למנהל עסקים, יחד עם הסטודנטיות דנה טיילר ונסיה מוראי

קראו פחות
christina-wocintechchat-rypvy_bysvqunsplash

יום האישה 2022: איפה אתם הגברים? ריפוי בעיסוק קורא לכם!

7 מרץ, 2022

 

קרא עוד

מהי תופעת "ההדרה העיסוקית", כיצד היא משפיעה על בחירותיהם המקצועיות של גברים ונשים ומהם הפערים החברתיים שנוצרים בעקבות כך?

 

הטבלה לא משקרת: לפי נתוני משרד הבריאות נכון לחודש מאי 2021 אחוז הגברים העוסקים בריפוי בעיסוק בארץ מתוך כלל המרפאים.ות בעיסוק עמד על 4%. כמרפאות בעיסוק, חוקרות ומרצות באקדמיה, אנו חייבות לשאול: האם למרות כל השיח על שילוב של נשים בכל תחומי העשייה, אנחנו עדיין מוסללות למקצועות טיפוליים, אשר דורשים רגישות, חמלה, נתינה, עדינות, יצירתיות, סבלנות? והשאלה שאולי פחות נשאלת היא מדוע הגברים נמנעים  מלעסוק במקצועות הללו?? אין ספק בכך ששורשי המצב הקיים נטועים בצורה עמוקה בתהליכים היסטוריים, חברתיים, כלכליים, תרבותיים רבים. עם זאת, אפשר להניח כי המצב מוביל לכך שרבים ורבות -גברים ונשים עוסקים.ות ביומיום במקצועות שלא בהכרח משקפים את הנטיות הטבעיות שלנו, הרצונות שלנו, הערכים שלנו או המיומנויות שלנו. למצב הזה יש שם. קוראים לו "הדרה עיסוקית".  

המושג הדרה עיסוקית, מגיע ממדע העיסוק אשר דן באדם ובעיסוק כשתי ישויות הנמצאות ביחסי גומלין הדוקים ותמידיים. אנחנו, בני האדם – ישות עיסוקית – והעיסוק ממלא עבורנו פונקציות שונות, מעבר לפרנסה. למשל, העיסוק מהווה את הזהות שלנו, מאפשר לנו להתפתח ולרכוש מיומנויות (חשבו על תינוק שמגלה את העולם ואת עצמו באמצעות משחק, בזמן אמבטיה, תוך ניסיונות לחבוש כובע), למלא את הצרכים הבסיסיים שלנו (למשל: להכין אוכל ולאכל, לבלות עם חברים בכדי לממש את תחושת השייכות שלנו), ולהביע את הערכים שלנו (באמצעות הבחירה בפעילות זו או אחרת). כאשר אנו חיים במצב של הדרה עיסוקית ונמנעים מאיתנו עיסוקים משמעותיים דרכם יש לנו פוטנציאל לממש את עצמנו, שנועדו לספק את הצרכים שלנו, לפגוש את הערכים שלנו ולהוות את הביטוי שלהם, אנו חווים פגיעה בבריאות ובתחושת הרווחה האישית שלנו. ייתכן כי הסטטיסטיקה הכואבת המעידה על תחלופה של מקומות עבודה כל 3 שנים בממוצע בעשור האחרון, במקביל לנתוני שימוש הולך וגובר בנוגדי דיכאון, כדורי הרגעה, שינה ומשככי כאבים (שהפכו בפני עצמם למגפה) קשורה למשמעות החשובה של העיסוק על חיינו ולהשפעותיה של הדרה עיסוקית.

התופעה של הדרה עיסוקית לא עוצרת ברמת הפרט, ויש לה השלכות רבות גם ברמת החברה. כך, נשאל את עצמנו, כיצד נוכחות בולטת של מגדר מסוים (והדרה של השני) משפיעה על המקצועות עצמם בהיבטים שונים של תוכן, צורה, מעמד, ערך, תגמול? למשל, האם העובדה שבמדינת ישראל רוב העוסקים בתחום ההוראה הנן נשים שינתה את מעמד המקצוע וההתנהלות המקצועית? האם המציאות בה יותר נשים הן רופאות כיום שינתה את חשיבות ערך החמלה ברפואה?  מעבר לכך, חוסר גיוון מגדרי במקצועות יכול ליצור תקרת זכוכית אשר כשלעצמה תגדיל ותרחיב את ההדרה העיסוקית, אי שיוון עיסוקי ואף חוסר צדק עיסוקי עם אלה שהיו מעוניינים להשתלב במקצוע אך אינם דומים לפרופיל המייצג שלו. ומה עם הפיל שבחדר? אולי גברים לא באים ללמוד ריפוי בעיסוק בשל הסטיגמה (שלצערי במקרים רבים מדי נכונה) והיא כי התגמול הכספי במקצוע נמוך והם עדיין המפרנסים העיקריים? כל זאת ועד לא דיברנו על הלקוחות שלנו, האם הם מקבלים את השירות הטוב ביותר כאשר כל המרפאים בעיסוק הן למשה מרפאות?

למרות התמונה הקודרת במקצת העולה ממאמר זה, אל לנו לומר נואש. מודעות, ושיח פתוח על מגדר ותעסוקה, יכול לסייע לנו להפחית את ההשפעה של סטיגמות הבחירות התעסוקתיות שלנו, ובכך תאפשר לנו להביא לידי ביטוי בעיסוקים שמתאימים לנו בדיוק.

ד"ר יפית גלבוע, ד"ר לנה ליפסקיה וד"ר מור נחום מביה''ס לריפוי בעיסוק

קראו פחות
nadine-shaabana-lymvt-unsplash.jpg

יום האישה 2022: מעורבותן של נערות ערביות באלימות ועבריינות

7 מרץ, 2022

קרא עוד
התרגלנו לשמוע על אלימות גברית, אבל ממה נובעת אלימות נשית? אלימות נשים במגזר הערבי קשורה לחוויות פרסונליות של אפליה מגדרית ואתנית ודורשת מאנשי מקצוע רגישות יותר אל מול הדרה כפולה.

במהלך השנים האחרונות האלימות בחברה הערבית תופסת תשומת לב תקשורתית וציבורית רבה, וזאת לאור גל האלימות הקשה המתרחשת בה ואשר מבוצעת ברובה על ידי בני נוער וגברים בעוד שקורבנותיה הם גברים, נשים וילדים/ות. מציאות זו הביאה לכך שרוב המחקר, התיאוריה וההתערבות שנבנו להתמודדות עם אלימות, התמקדה בעיקר בבני נוער ובגברים. עבודת הדוקטורט שלי שמבוצעת בימים אלו בהנחיית פרופ' מונא חורי-כסאברי, סגנית נשיא האוניברסיטה לאסטרטגיה ומגוון, באה להרחיב את הידע הקיים בתחום ולאפשר לנו להכיר לעומק את מידת מעורבותן של נערות באלימות והגורמים המנבאים התנהגות זו. המחקר יאפשר לאנשי מקצוע בתחום העבודה הסוציאלית לתכנן ולבנות תכניות התערבות מותאמות מגדרית תוך התמקדות מבוססת מחקר בהתנהגותן של נערות.

המחקר שלי מתבסס על תיאוריה מוכרת ומקובלת במחקר סוציאלי-פמיניסטי, הנקראת תיאוריית הצטלבות מיקומי השוליים. התיאוריה מנחה אותנו לבחון את האלמנטים הזהותיים של הנערות שמשתייכות לקבוצות שוליים (מעמד, מגדר, גזע, שיוך אתני, נטייה וזהות מינית וגיל) והקשרים ביניהם, שעלולים להשליך על מעורבותן באלימות. במחקר, מונא ואני מנסות להתחקות אחר גורמי סיכון להתנהגות אלימה בקרב נערות ערביות, הקשורים לאוריינטציה מגדרית-לאומית: אפליה אתנית-לאומית, אפליה מגדרית, קורבנות התעללות מינית והימצאות במצבי סיכון.

איסוף הנתונים החל בחודש ספטמבר 2020 ונמשך כחצי שנה. ממצאי המחקר שהתבססו על מדגם של 400 נערות ערביות (מחציתן נערות בסיכון), העלו כי יותר משליש מהנערות (35.6%) דיווחו על אלימות פיזית קשה כלפי אחרים כגון, להרביץ לאחד ההורים או לבני משפחה, או לתת מכות חזקות לאחר;  שיעור דומה (35.9%) ציינו כי נקטו באלימות פיזית מתונה כגון איומים על פגיעה במישהו אחר; ושני שליש (66.1%) מהנערות ציינו כי ביצעו תוקפנות עקיפה כלפי אחרים לפחות פעם אחת במהלך החודש האחרון שקדם למחקר, כג ון, לרכל על מישהו או להטיל עליו חרם.

ומה גורם להן לנהוג באלימות?

גורם סיכון עיקרי המעלה את הסבירות להתנהגות אלימה של הנערה כלפי אחרים בסביבתה הוא אפליה מגזרית ואתנית. רוב הנערות ערביות שנשאלו (85.5%), דיווחו על אפליה מגדרית על ידי אנשים שונים בסביבתן. מגמה דומה נמצאה לגבי אפליה אתנית-לאומית (79%) מצד גורמים שונים בציבור. אפליה אתנית, מעבר להיותה גורם המגביר מעורבות באלימות, מגבירה את הסיכון להשלכות שליליות וגורמי סיכון אחרים בהתנהגותן של הנערות. חוויה של אפליה אתנית-לאומית הגבירה את המעורבות בעבריינות של נערות במצבי סיכון, דוגמת נערות שחוו התעללות מינית.

גורם סיכון נוסף הינו קשר קרוב ומשמעותי עם ההורים. נערות שחוות אפליה מגדרית בסביבתן, על ידי משפחתם ומקורביהן, מרגישות קרובות פחות להוריהם, מה שהוכח כמעלה את הסבירות שהם יהיו מעורבות במעשי אלימות.

ההקשר התרבותי של התפקידים המגדריים הוא קריטי בנטייה של הנערות להשתמש באלימות. הרי נערות ערביות בחברה הישראלית מודרות כפליים. מצד אחד, על רקע אתני-לאומי בשל היותן מיעוט בישראל, ומצד שני בשל היותם נקבות/נערות בחברה פטריארכלית. בהקשר זה, לא אפליה מגדרית כשלעצמה הביאה להתנהגות אלימה, אלא הצטלבות של מקומי שוליים מרובים, וגורמי סיכון רבים שהובילו להתנהגות אנטי-סוציאלית ומעורבות רבה יותר של נערות אלו באלימות.

אמנם המחקר שלי עוד לא תם, אך כבר ממצאים אלו אפשר להסיק כי אנשי ציבור ואנשי המקצוע בתחומים הטיפוליים צריכים להיות רגישים שבעתיים למצבן המיוחד של נערות בסיכון שמשתייכות גם למספר קבוצות שוליים, כמו מיעוט אתני-לאומי ולחברה מסורתית פטריארכלית. בנוסף, קשר פתוח ומכיל בין הורים לנערות - קרבה להורים, מיומנויות תקשורת עם הנערה, לצד הצבת גבולות וניטור הורי - הוא חשוב מאין כמותו בהפחתת הנטייה של הנערות להתנהגות אנטי-סוציאלית.

פרופ' מונא חורי-כסאברי, סגנית נשיא האוניברסיטה לאסטרטגיה ומגוון ולנא ג'יריס-לולו, דוקטורנטית בביה"ס לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית

קראו פחות
steven-weeks-mtsmkhym-unsplash.jpg

יום האישה 2022: איך שומרים על מגוון ומה למדתי מעולם הצמחים?

7 מרץ, 2022

קרא עוד

תופעת ההפרייה העצמית אומנם מאפיינת צמחים רבים, אך גם עשויה לפגוע במגוון הגנטי ולהשפיע על ההתפתחות האבולוציונית של הצמח

רבים מאיתנו רגילים לחשוב על צמחים כיצורים פאסיביים ומשעממים, אשר לא זזים ולא מתקשרים עם סביבתם. אבל צמחים הם גם דוגמה מצוינת לכך שהכורח הוא אבי ההמצאה: מבחינה אבולוציונית, צמחים הם יצורים מרתקים ורבגוניים ביותר החיים במגוון עצום של בתי גידול ומשתמשים בטווח רחב של התנהגויות רבייה, אשר חלקן לא קיימות כלל אצל צורות חיים אחרות. כחוקרים, התבוננות בשיטות הרבייה של הצמחים מאפשרת לנו לבדוק שאלות ביולוגיות כלליות במעין "מעבדה אבולוציונית חיה". בקבוצת המחקר שלי אנו חוקרים מנגנון רבייה שהוא ייחודי לצמחים.

בניגוד לבעלי חיים אשר אצל רובם יש פרטים שהם זכרים ופרטים אחרים שהם נקבות, אצל צמחים קיימות אפשרויות נוספות: יש צמחים שהם גם זכר וגם נקבה, ולעתים איברים זכריים ונקביים אף נמצאים יחד באותו הפרח. במצב זה קיימת אפשרות של רבייה ע"י הפריה עצמית, אשר אינה קיימת אצל בעלי חיים: אותו הצמח יכול להיות גם האם וגם האב של הצאצא. תוסיפו לכך את העובדה שצמחים אינם ניידים ואינם יכולים לחפש לעצמם בני זוג, ולכן מוגבלים למי שנמצא בקרבתם. בנסיבות אלה, הפרייה עצמית היא האפשרות הקלה והזמינה ביותר לרבייה, בפרט כאשר האוכלוסייה דלילה ואין בני זוג פוטנציאליים בקרבת מקום. אז איפה כאן הבעיה? אוכלוסייה צריכה לשמור על מגוון גנטי כדי להתקיים, והפרייה עצמית גורמת לצמצום המגוון. זו בדיוק הסיבה שאצל בני אדם, נישואים בין קרובי משפחה אינם רצויים, ומרבית התרבויות האנושיות אף אסרו עליהם. זאת משום שנישואי קרובים עלולים להגביר את הסיכון להופעת מחלות גנטיות שונות אצל הצאצאים. שיקול זה תקף גם לגבי צמחים. גם אצלם הפרייה ע"י צמחים קרובים גנטית ובייחוד הפרייה עצמית, עלולה לגרום לצאצאים להיות פגיעים ובעלי שרידות נמוכה יותר.

אז איך הצמחים מתמודדים עם הבעיה? כדי לצמצם הפרייה עצמית, צמחים פיתחו במהלך האבולוציה מנגנונים שונים שיצמצמו את התופעה ויגבירו הפריה זרה (הפרייה ע"י פרטים אחרים). מנגנונים כאלה נקראים בשם הכללי "אי-התאם עצמי" (self-incompatibility). לדוגמה: באבוקדו האיברים הזכריים והנקביים של הפרח פעילים בשעות שונות של היממה וכך מגדילים את הסיכוי להאבקה ע"י עץ אחר. צמחים מסוימים פיתחו מבנה פרח שמונע הפריה עצמית. בנוסף למבנה פיזי ו"חלוקת משמרות" בין זכר לנקבה, קיימים גם מספר מנגנונים גנטיים יחודיים, שהם מנגנוני זיהוי המבחינים בין "עצמי" ל"זר". בקבוצת המחקר שלי אנו מתמקדים באחד המנגנונים האלה. מנגנון זה נמצא בעצי פרי מוכרים כגון תפוח, אגס, שקד ועוד, בחלק ממיני העגבניות ותפוחי האדמה ובפרח הנוי המוכר, פטוניה. כדי לאפשר בצמחים הללו הפרייה זרה, יש לתכנן את המטעים כך שיכללו צמחים  שונים גנטית.

מנגנון האי-התאם שאנו חוקרים מבוסס על קיום של מספר רב של תת-סוגים בתוך אוכלוסיית הצמחים, כאשר "סוג" מאופיין ע"י צרוף מסוים של חלבונים המבוטאים באיברי הרבייה של הצמח: האבקנים (האיברים הזכריים) ועמוד העלי (האיבר הנקבי). האבקן המגיע לעמוד העלי בניסיון להפרות את הצמח, עובר תהליך "זיהוי". אם החלבונים שהוא מכיל מזוהים כחלבונים זרים – ההפריה מתאפשרת. אחרת, אלה עלולים להיות חלבונים עצמיים ואז ההפריה נחסמת והצמח ממשיך להמתין לאבקן אחר שיגיע ואולי יתאים להפריה. באופן זה, הצמח מוודא שהפריה תתבצע ע"י אבקנים זרים ושונים ממנו גנטית, וכך שומר על המגוון הגנטי של אוכלוסיית הצמחים. הרעיון של אבחנה בין חלבונים עצמיים לחלבונים זרים מזכיר במידת מה את העיקרון על פיו פועלת מערכת החיסון שלנו, שגם היא מבחינה בין חלבונים עצמיים (שאין לפגוע בהם) לחלבונים זרים (שעשויים להיות מחוללי מחלות ויש לתקוף אותם). עם זאת, במערכת החיסון השימוש בזיהוי הוא לצורך ההפוך של מניעת פלישה של גורם זר, בעוד שבצמחים המערכת מיועדת דווקא לעודד את הזר והשונה.

קיום מנגנון זה דורש מגוון גדול של חלבונים באוכלוסיית הצמחים שיאפשרו שונות גנטית מספקת כדי שמרבית (אם לא כל) הצמחים ימצאו בני זוג מתאימים וימשיכו להתרבות. הגנים המקודדים את החלבונים של מערכת זו מתאפיינים במגוון גנטי גבוה במיוחד, ביחס למרבית הגנים המוכרים לנו. קיימים סימני שאלה לגבי המנגנונים הגנטיים שיצרו את המגוון העצום הזה מלכתחילה וממשיכים לשמר אותו לבל יאבד. בקבוצה שלי אנו חוקרים שאלות כגון: איך נוצרים חלבונים חדשים? איך המנגנון שורד אבולוציונית? באילו תנאים עדיף לצמח לאבד את המנגנון ולפנות דווקא להפריה עצמית למרות המחיר שהיא גובה? ועוד. דרך מחקר מערכת זו אנו שואלים גם שאלות אבולוציוניות כלליות.  

אז לסיכום, בפעם הבאה שתסתכלו על העציצים שבמרפסת, תזכרו שצמחים הם יצורים מתוחכמים למדי ואולי אף יכולים ללמד אותנו פרק או שניים על מגוון ואיך אפשר לשמר אותו.

 

ד"ר תמר פרידלנדר,הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה

 

קראו פחות
marek-levak-mkhshbym-unsplash

יום האישה 2022: למה נשים (לא) לומדות מדעי המחשב?

7 מרץ, 2022

קרא עוד

האם הסיבה לרתיעה של נשים מלימודי המחשב נעוצה בסביבה הגברית המאפיינת אותם? נתונים חדשים מראים שכן

לימודי מדעי המחשב הם קרש קפיצה לתעסוקה מעניינת והשתכרות טובה. בשנים האחרונות נעשה מאמץ מצד ות"ת לעודד נשים ללמוד מקצוע זה לצד מקצועות היי טק נוספים, למשל על ידי מתן מענק למוסדות לההשכלה הגבוהה בהן לפחות 35% מהלומדים מקצועות היי טק הם נשים. עם זאת מקצוע זה עדיין נשלט על ידי רוב גברי. למה? איך ניתן לשנות זאת?

 

 

מחקרים במערב הראו שנשים נרתעות מללמוד מדעי המחשב, כי הוא נתפס כמקצוע גברי, "גיקי", לא חברתי, ומקשה על שילוב קריירה עם חיי משפחה. הסברים נוספים הם חוסר היחשפות למקצוע, למשל בתיכון, והיעדר מודלים נשיים.

האמנם מדעי המחשב הוא מקצועי גברי? לא בהכרח, אחרת איך נסביר שבמדינות מתפתחות, כגון מלזיה, טאיוון, קניה ומאורציוס יש אחוז גבוה של נשים שלומדות מדעי המחשב, לפחות מחצית מהסטודנטים? גם שם נשים מודעות לאתגר בשילוב קריירה ומשפחה, ומגד מקצועות מדעי המחשב נתפשים (ובצדק) כמאפשרים הזדמנויות מעניינות לפרנסה בעבודה משרדית מוערכת ומימוש עצמי באקלים בטוח וידידותי לנשים.

ערכנו מספר מחקרים במרכז האקדמי לב, שם שיעור הלומדות מדעי המחשב  גבוה ממחצית הסטודנטים. רצינו להבין מדוע בחרו במקצוע ומדוע נשארו בו. במרכז לב נשים לומדות בנפרד מגברים. יתרה מזאת, המרכז יש מגון קבוצות נשים: דתיות לאומיות, חרדיות, חרדיות לאומיות ואף קבוצה קטנה של תלמידות מחסידויות שונות. גילינו שאף קבוצה לא דמתה בשיקוליהן לנשים קבוצות המערביות או למדינות המתקדמות. הן גם לא דמו בשיקוליהן זו לזו. כל הנשים ציינו את האתגר שבשילוב קריירה עם חיי משפחה. אך זה לא הרתיע אותן.

החרדיות נמשכו ללימודים מהשיקול הכלכלי וגם כי מדעי המחשב הוא מקצוע שניתן ללמדו ללא תכנים בסתירה עם אמונות דתיות וניתן איתו לפרנס משפחה ולתמוך בבעל לומד תורה. בראיונות שערכנו איתן לא עלה באופן ספונטני הרעיון שמדעי המחשב הוא מקצוע גברי. כששאלנו מפורשות שללו. היה נראה שהופתעו. חלקן אף סיפרו על החשיבות המיוחסת בסביבתן ללימודי מתמטיקה ברמה גבוהה, כגשר ללימודי ההמשך, וסיכוי לשידוך טוב.

לעומן יש נשים, דתיות לאומיות ברובן, שנמשכו ללימודי הביואינפורמטיקה, מקצוע אינטר-דיסציפלינארי המתיך ביולוגיה ומדעי המחשב. רובן כשנרשמו, תפשו את הלימודים כביולוגיה, נמשכו לערכים החברתיים של עזרה וקידום החברה ומאוחר יותר למדו ליהנות ממדעי המחשב, הטבועים בהם. בוגרות רבות ממסלול זה משתלבות בתעשייה ובמחקר, או ממשיכות באקדמיה ללמוד תואר שני במדעי המחשב או רפואה. גם באוניברסיטה העברית בחוג לביולוגיה חישובית מחצית הלומדים הם נשים. שילוב מדעי המחשב במסלול דו-חוגי עם מקצעות עם תדמית חברתית כגון פסיכולוגיה יכול גם הוא למשוך נשים אל ספסל הלימודים במדעי המחשב.

במוסדות אלו ניתנת הדעת על אקלים בטוח, כשהקונטקסט הוא חברה מעורבת גברים-נשים. למשל, מצאו כי  למידה בקבוצות קטנות ועידוד נשים להשמיע את קולן אפקטיבי. מחקרים באנגליה מצאו כי נשים מתנהלות במעבדה באופן שונה מגברים ומבקשות עזרה אחרת.

המחקר מראה כי יש מקום לחשיבה על אקלים בטוח גם בקבוצות ללא גברים. חקרנו קבוצת נשים חסידיות שהגיעו אחרי שבדקו את המקום (בדרך כלל עם אמן), בעיקר מבחינה ערכית-אמונית. הן העזו ובאו ללמוד מדעי המחשב, משום ששאפו גם הן לתמוך בבן הזוג לומד התורה. השיקול המרכזי בבחירת המוסד והפקטור שניהל אותן במהלך לימודיהן הוא הרצון להתבדל מהעולם מחוץ לקהילותיהן. במוטיבציה אדירה הן התגברו על פערי ידע גבוהים וציוניהן לא נפלו משל תלמידות אחרות למדעי המחשב. עם זאת היה ניכר כי הדאגה שמטען הקודש שלהן ייפגם (והרי הן אמונות על חינוך הדור הבא) הקשה עליהן. מספיק היה שמורה תיתן דוגמא "חילונית"  או תאמר "סבבה",  כדי שייחרדו, ויפנו לרב לעצתו.

מדעי המחשב אינו מקצוע "גברי" , גבריותו היא שיקוף של החברה בה אנו חיים וזאת אנו רואים משיקוף של תפישות בחברות אחרות לגביו. לכל קבוצת לומדים, מתעניינים ואפילו נרתעים יש רקע תרבותי שונה שמתכתב עם שיקול הדעת (לא) לבחור מדעי המחשב ועם התחושה, אפילו ההגדרה, שונה של אקלים בטוח במהלך הלימודים.

למה זה חשוב? ישראל היא מדינה מרובת תרבויות וקבוצות. כאשר שואפים לגוון את הלומדים במקצועת מדעי המחשב חשוב לקחת את הרקע, את המטען התרבותי איתו מגיעים מועמדים ומועמדות ולמצוא את הדרך להגיע לכל אחד ואחת ולייצר להם אקלים בטוח. אין זה עניין של מה בכך. לעיתים ערכים של קבוצה מתנגשים עם ערכי המדינה והמוסד ויש לפתור זאת ברגישות.

פרופ' יפעת בן-דוד קוליקנט מביה''ס לחינוך ושרה גנוט מהמרכז האקדמי לב.

קראו פחות
anastasiia-chepinska-hryvn_bqdmyh-unsplash.jpg

יום האישה 2022: "למען הדורות הבאות"

7 מרץ, 2022

קרא עוד

פנייה של צוות חוקרות להנהלת האוניברסיטה, הובילה לגיבוש ראשון מסוגו של הנחיות מקיפות המגנות על זכויותיהן של חוקרות הנמצאות בחופשת לידה

היום אנחנו מציינות ומציינים את יום האישה הבינלאומי. היום הזה מסמל, בין היתר, את השאיפה להסרה של חסמים מגדריים ולחתירה לשוויון בין המינים. ואמנם, אנחנו בעיצומו של תהליך שינוי. בארגונים ובמוסדות רבים נופצו מחסומים - אך תקרת הזכוכית עדיין שרירה וקיימת. לדוגמה, באקדמיה, בעוד שנשים מיוצגות היטב בקרב הסטודנטים, בדרגות האקדמיות הגבוהות ובהנהלה המרחק משוויון מגדרי עוד רב.

כיצד ניתן להוביל לשינוי?

בתקופה האחרונה היינו שותפות לתהליך ארגוני מקיף באוניברסיטה העברית בירושלים, שביקש לטפל באחד החסמים המשמעותיים במהלך הקריירה האקדמית של נשים: הריון ולידה. מחקרים רבים, גם בישראל, מצאו כי לידה משפיעה לרעה על השתתפות נשים בשוק העבודה ומעכבת את קידומן המקצועי. בתקופת ההיריון וגם בתקופה שאחרי הלידה, נשים נושאות בדרך כלל ברוב הנטל, ומשלמות במונחי בריאות, זמן ומאמץ. נתאר כאן בקצרה את הניסיון של האוניברסיטה העברית בירושלים להתמודד עם האתגרים הללו, ואת המודל לפתרון. אנחנו מאמינות שהמקרה של הזה יכול לשמש כדוגמא למוסדות אקדמיים אחרים, וכן לארגונים מחוץ לאקדמיה.

התהליך שלנו "נולד" לפני כשנתיים, כששלושתנו, חברות סגל צעירות בפקולטות שונות באוניברסיטה העברית, יצאנו לתקופת לידה והורות (המכונה בדרך כלל בשם המטעה "חופשת" לידה). שלושתנו חווינו חוסר ודאות סביב ההתנהלות המצופה מאתנו באוניברסיטה בתקופה הזו. איך מלמדים סמינר שנתי כשהלידה נופלת באמצע השנה? מי יבדוק את המבחנים של הסטודנטים אם הלידה נופלת על תקופת המבחנים? זאת עוד לפני שהגענו למחקר, שאי אפשר באמת להוציא ל״חופשה״. יש מסטרנטים, דוקטורנטיות ושותפים אשר תלויים בנו, מעבדות שיש להמשיך להפעיל, ומועדי הגשה נוקשים למאמרים מדעיים. 

בקבוצת הווטסאפ שפתחנו, "מרצות יולדות", ניסינו ללמוד אחת מהשנייה. זו ביררה אילו התאמות ניתנו במקרים קודמים, ההיא הצליחה לאתר את מקור הבעיה בשכר. התינוקות גדלו מעט, ובכוחות משותפים נראה שהצלחנו להתגבר על הבעיות האישיות שלנו. אבל מתוך המקרים הפרטיים, גילינו שהמערכת האוניברסיטאית הגדולה והמורכבת לא גיבשה הסדרים ברורים בכל הנושאים העולים במקרה של מרצות שיולדות, ובכך פותחת פתח לקשיים ועיכובים לא הכרחיים בתקופה מאתגרת ממילא.

מחוזקות ב"מרצות יולדות" נוספות (ד"ר ענת פרי וד"ר אנסטסיה ברג), פנינו ליועצת הנשיא הממונה על הוגנות מגדרית באוניברסיטה, פרופ' חיה לורברבאום-גלסקי. ביקשנו לחבר מסמך שיבהיר מה מותר, ומה אסור, לבקש מחוקרת בתקופת לידה. לשמחתנו, מצאנו לא רק אוזן קשבת, אלא מוכנות אמיתית לפעול לשינוי. לפני שנה בדיוק, ביום האישה 2021, פרופ' לורברבאום-גלסקי הדהימה אותנו כשאמרה לנו: "תחשבו בגדול". היא ביקשה שנציע הסדרים חדשים, אופטימליים בעינינו, שימזערו את הפגיעה בחוקרות בעקבות לידה.

ההצעות המקיפות שגיבשנו התקבלו בזרועות פתוחות. לא כל מה שהצענו ניתן היה ליישום באופן מיידי, אולם הנהגת האוניברסיטה, בהובלת רקטור האוניברסיטה פרופ' ברק מדינה, לקחה את עיקר ההצעות ותרגמה אותן לנהלים ממוסדים. המדיניות שאומצה בסופו של דבר משלבת פתרונות מגוונים. עומס ההוראה של היולדות בשנת הלידה הופחת, לא רק בזמן שבו לא ניתן ללמד בשל חופשת הלידה אלא גם בחצי השנה שלאחריה, כדי לאפשר התקדמות במחקר שנפגע ושהכרחי לקידום. תקציב מיוחד יועד לסיוע בפעילות המחקר והמעבדות בזמן ההיעדרות של החוקרת שילדה. תקציב נוסף יועד לתמיכה בנסיעה של מרצות מניקות לכנסים אקדמיים יחד עם התינוק ועם מלווה, על מנת לאפשר לחוקרות פעילות רציפה בזירה הבינלאומית. בנוסף, לראשונה יוחדו גם התאמות למרצים גברים היוצאים לתקופת לידה והורות או זקוקים לזמן נוסף בעקבות הולדת ילדם. האוניברסיטה העברית היא האוניברסיטה הראשונה בישראל שאימצה מכלול איזונים כה רחב לתקופת הלידה וההורות – וכל שנותר הוא לקוות שאוניברסיטאות וארגונים נוספים ילכו בדרך זו, בהקדם האפשרי.

התחלנו עם מטאפורה מוכרת סביב אי-שוויון מגדרי - "תקרת הזכוכית". נסיים עם מטאפורה מוכרת פחות מאותו עולם: "לשלוח את המעלית למטה." במטאפורה הזו, אלו שהצליחו להתקדם ולהגיע לדרגות בכירות סוללים וסוללות את הדרך, כדי שלבאות אחריהם יהיה מעט פחות קשה – או לפחות, מעט יותר הוגן. המקרה הנוכחי מעיד על החשיבות של שיתוף פעולה בין-דורי לקידום שוויון מגדרי, המעודד יוזמות שעולות מהשטח ומאפשר להן להתרומם ולהגיע ליעדן. אנו מודות למי ששלחו לנו את המעלית ומחויבות להמשיך לשלוח אותה מטה. יש עוד עבודה רבה לעשות – למען הדורות הבאות.

ד''ר שהם חשן-הלל מביה''ס למנהל עסקים ומרכז פדרמן לחקר הרציונליות, פרופ' נטע קליגלר-וילנצ'יק מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות, ופרופ' נטע ברק-קורן מהפקולטה למשפטים ומרכז פדרמן לחקר הרציונליות.

קראו פחות
anh-nguyen-unsplash_ndvmtryvzys

יום האישה 2022: אנדומטריוזיס - מחלה אחת, נשים שונות

7 מרץ, 2022

קרא עוד

למרות שמדובר במחלה שמשפיעה על 10% מהנשים בעולם וגובה מחיר פיזי ונפשי משמעותי מהנשים המתמודדות עימה, אנדומטריוזיס עדיין לא נמצאת מספיק בשיח.

אנדומטריוזיס הינה מחלה גניקולוגית כרונית נפוצה (כ-10% מהנשים והנערות) המאופיינת בכאב כרוני וקשיי פריון. לאנדומטריוזיס השלכות שליליות רבות על בריאותן הפיזית והנפשית של נשים רבות בישראל. היא נחשבת לאחת המחלות האניגמטיות ביותר ברפואה והמודעות אליה לוקה בחסר בקרב אנשי רפואה, רווחה וטיפול, כך שהאיחור באבחנה עומד על ממוצע של כעשר שנים. למרות המודעות הגוברת לשכיחותה, כמו גם לחשיבותם של גורמים ביו-פסיכוסוציאליים בהבנת השפעותיה השליליות על רווחתן ותפקודן של נשים, הנושא טרם נחקר בהיקף נרחב. לפיכך, המידע אודות המנגנונים העומדים בבסיס הקשר בין אנדומטריוזיס לרווחה נפשית ובפרט אודות גורמי חוסן היכולים להסביר הבדלים בין הנשים בהתמודדותן עם המחלה לוקה בחסר. כמו כן, הן המחקר והן הפרקטיקות הקליניות באנדומטריוזיס התמקדו בעיקר בהיבט הרפואי, אשר אינו מוביל לעלייה הרצויה ברווחתן של הנשים.

במחקר שערכנו בקרב 989 נשים המתמודדות עם אנדומטריוזיס ו/או אדנומיוזיס בחנו את רווחתן הנפשית ומנגנוני פגיעות וחוסן אישיותיים ופ סיכו-חברתיים חוצי-אבחנות, תוך שימוש בגישה ממוקדת-אדם לניתוח הנתונים (ניתוח פרופילים לטנטיים), המאפשרת לזהות פרופילים שונים של התמודדות עם המחלה על בסיס מנגנוני פגיעות וחוסן מרובים. ככלל, 78% מהמשתתפות דיווחו על רמות בינוניות ומעלה של דיכאון ו54% על רמות בינוניות ומעלה של חרדה, כאשר כ-28% מהמשתתפות דיווחו על סימפטומים של דיכאון בעוצמה חמורה וכ- 25% על סימפטומים של חרדה בעוצמה חמורה. זיהינו שלושה פרופילים של נשים עם אנדומטריוזיס: סיכון גבוה (נשים המדווחות על רמות גבוהות של גורמי סיכון ורמות נמוכות של גורמי חוסן), סיכון בינוני (רמות בינוניות של גורמי פגיעות וחוסן) וחוסן יחסי (רמות גבוהות של גורמי חוסן ורמות נמוכות של גורמי פגיעות). בהתאמה, אכן נמצאו הבדלים מובהקים בין תתי הקבוצות הללו במדדי דיכאון, חרדה, סומטיזציה, עוצמת כאב והשפעתו על חיי היומיום, איכות חיים, שביעות רצון מיחסים רומנטיים ותפקוד מיני. כך לדוגמה, 61% מהנשים בקבוצת הסיכון דיווחו על דיכאון ברמה חמורה בעוד שבקבוצת החוסן רק כ6% דיווחו על דיכאון חמור. אנו תקווה כי מחקר מקדים זה יהווה בסיס למחקר רב היקף ומעמיק שמטרתו לתרגם ידע זה לכדי תכניות מניעה והתערבות אינטגרטיביות המותאמות למידת הסיכון והחוסן, בקרב נשים עם אנדומטריוזיס.

ד״ר דנה לסרי מביה''ס לעבודה סוציאלית ואיה ורטהיימר מנכ''לית שותפה בקהילת אנדומטריוזיס ישראל

קראו פחות

לקראת הבגרויות, בגלל הקורונה: 170 סטודנטים לתארים מתקדמים מתנדבים לחנוך תלמידי תיכון בבתי ספר במזרח ומערב י-ם

7 אפריל, 2020

בראש הפרויקט החדש שהחל לפני שבוע ונועד בעיקרו לסייע לתלמידי תיכון לקראת הבגרויות, בצל משבר הקורונה, עומדת דר' ענבל גושן ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח (ELSC) באוניברסיטה העברית, שציינה כי "יש עוד הרבה מה לעשות, אני מקווה שהפרסום יביא סטודנטים נוספים להתנדב"

צילום: דריה איטקיס

חורשים ביחד: סטודנטים מהפקולטה לחקלאות ודיירי בית אבות ברחובות מטפחים גינה קהילתית משותפת

30 נובמבר, 2021

קרא עוד
מיזם סביבתי וחברתי פרי שיתוף פעולה של היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים, עיריית רחובות וסטודנטים מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה המחבר בין צעירים לוותיקים בעיר רחובות ותורם לשיפור פני העיר. "בזכות המיזם כל הזיכרונות הטובים מהקיבוץ שוב חוזרים אליי"

במהלך השנה, החלה היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים והפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית בשיתוף עיריית רחובות, במספר מיזמים קהילתיים שנועדו לחזק את הקשר בין הפקולטה לקהילה. שיתוף הפעולה עם הדיור המוגן הובל על-ידי איטל בציר אלשיך, מחזיקת תיק פיתוח בר-קיימא ותיק יזמות וחדשנות בעיריית רחובות, ושיתוף הפעולה עם העירייה הובל על-ידי מחלקת משאבי קהילה באגף לשירותים חברתיים, בסיוע ד"ר רוני באום.

אחד מהמיזמים החברתיים שיצא לדרך בשנה הנוכחית הינו מיזם של גינות קהילתיות ברחבי העיר. המיזם מובל על-ידי סטודנטים של הפקולטה לחקלאות במסגרת קהילת מטע, מחלקת גינון ועבודה סוציאלית. הסטודנטים, ביניהם עומר מאיר, דריה איטקיס, דניאל שאנני, מיכל מנס ורינת קפלן, אמונים על יצירת קשרים בין חברי הקהילה, הדרכת התושבים בנושאי גינון ותחזוקת גינה קהילתית ושיפור פני העיר. "כיום אין בכלל גינות קהילתיות ברחובות, ולאחר דיונים ארוכים עם העירייה הצלחנו להוציא את הפרויקט לפועל", מספר דניאל שאנני, מקבוצת הסטודנטים שהקימו את המיזם, "המטרה היא ליצור קהילה עירונית רבת משתתפים, המשלבת בין הסטודנטים ותושבי העיר, אך גם מעניקה להם התנסות מעשית בחקלאות בכלל ובחקלאות עירונית בפרט".

תושבי העיר הוותיקים שייקחו חלק במיזם ייפגשו עם הסטודנטים בגינות על בסיס שבועי ויעבדו את האדמה. אסתר גיל, דיירת בית האבות "לב רחובות", שיתפה: "אני אדם של טבע, שאוהב לגעת באדמה, לעבד ולגדל צמחים, וזה מרגש אותי. עבדתי בגינות בקיבוץ, הייתי אחראית על גינת הוורדים ובזכות המיזם כל הזיכרונות הטובים מהקיבוץ שוב חוזרים אליי". דיקן הפקולטה לחקלאות, פרופ' בני חפץ, מוסיף כי "באקדמיה רואים חובה מוסרית לתרום חזרה לקהילה ממנה צמחנו ושמחים על כל קשר עם העיר רחובות. המיזמים החדשים מצטרפים למיזם ותיק שלנו אל מול קהילת יוצאי אתיופיה בעיר – 'חקלאים ישנים בארץ חדשה', ולפרויקט חדש של הדרכת תלמידי תיכון לבגרות בתחומי ה-Food Tech והAgri. Tech-".

כלל המיזמים שנרקמים בקמפוס רחובות, עבור אוכלוסיית העיר מיועדים לאוכלוסיות שחוות קושי רגשי, כלכלי, חברתי או פיזי. התוכניות מתווכות על-ידי צוות היחידה למעורבות חברתית, ומועברות בסיוע סטודנטים שלומדים בפקולטה ברחובות. יפעת כהן חדד, מנהלת היחידה למעורבות חברתית באוניברסיטה, מברכת על השותפות ואומרת כי "החזון של היחידה הוא להפוך את האחריות החברתית והתרומה לקהילה לחלק בלתי נפרד מחוויית הלימוד של כל סטודנטית וסטודנט באוניברסיטה העברית. יש צימאון משותף למפגש וחיבור שללא ספק יכולים להניב ערך משמעותי לעיר, לקהילה ולסטודנטים. הפקולטה ברחובות נרתמה למהלך ואף יעדה לכך תקציב ואנחנו מקווים ששיתוף הפעולה יתחזק ויתרחב למיזמים נוספים בעתיד".

 

לפרסומים בתקשורת: mynet רחובות, 08news

קראו פחות
הפיתוח החדש

סטודנטים פיתחו תוכנה שעוזרת לילדים עם מוגבלויות לבטא רגשות באמצעות העיניים בלבד

5 אוגוסט, 2021

הפיתוח מיועד לילדים שמתקשים בתקשורת בסיסית ובהבעת רגשות, בעקבות מוגבלות פיזית, שכלית או רגשית ונעשה בשיתוף בית החולים השיקומי לילדים אלי"ן. באמצעות התוכנה יכולים הילדים לצלם את עצמם ולבטא את רגשותיהם על ידי העיניים בלבד. צוות ביה"ח אלי"ן: "התוכנה משנה חיים ומאפשרת לילדים להשתלב עם שאר בני גילם – מה שלא יכלו לעשות לפני"

ליעם גל מקבל את הפרס

פרס דיקן הסטודנטים על פעילות התנדבותית לקהילה ניתן למייסד הפורום הסטודנטיאלי לרפואת להט"ב

15 יולי, 2021

קרא עוד
היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים באוניברסיטה העברית קיימה לאחרונה אירוע סיום למלגאיות ולמלגאים, וטקס הענקת פרס דיקן הסטודנטים על פעילות התנדבותית לקהילה. האירוע נערך בהשתתפות 200 סטודנטים מכל הפקולטות באוניברסיטה שלקחו חלק במהלך השנה החולפת באחת מתכניות היחידה. במרכז האירוע התקיים דיון בשולחנות עגולים על האימפקט החברתי של האוניברסיטה, וכן נדונו הנושאים - כיצד האוניברסיטה יכולה למנף את היותה מקום מפגש בין סטודנטים ערבים ויהודים ולאפשר שיח משותף, כיצד האוניברסיטה יכולה לתת יותר מקום וביטוי לנשים במרחב האקדמי והציבורי, לעודד חינוך לערכים דמוקרטיים ולקדם אותם בחברה ועוד.

בין מקבלי פרסי ההצטיינות מטעם דיקן הסטודנטים על פעילות התנדבותית לקהילה היה ליעם גל מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה, עתודאי בשנתו השישית במסלול צמרת אשר ייסד לראשונה בארץ את הפורום סטודנטיאלי לרפואת להט"ב, שמטרתו להעלות את מודעות הסטודנטים למקצועות הבריאות לסוגיות מרכזיות ברפואת להט"ב. במסגרת עבודתו ההתנדבותית, ליעם הבחין בחוסר מודעות לרפואה ייחודית המותאמת לקהילה הגאה בקרב מקצועות הבריאות השונים, והחל לפעול להקמת פורום מסודר ונגיש. הפורום מארגן שיעורים חודשיים לסטודנטים ממקצועות הבריאות, המועברים מפי רופאים מובילים בתחום, מעודד מחקר לעבודות גמר ברפואת להט"ב, ואף גייס 10,000 שקלים מתורמים לשם הענקת מענקי מחקר בנושא. בנוסף, הוא מעורר מודעות בקרב רופאים לפורום.

פעילותו החברתית של ליעם כוללת גם את התנדבותו בפרויקט "לביא", במסגרתו מנגן ליעם בחצוצרה כדי להנעים למאושפזים והמאושפזות הצעירים בבית החולים לילדים בהדסה עין כרם בירושלים, וכן את היותו רכז האחווה הסטודנטיאלית הגאה בקמפוס עין כרם בין השנים 2017 – 2019.

"ליעם גל הינו סטודנט אשר הבחין בחוסר מערכתי כלל-ארצי, אשר פעל והקים פרויקט בסדר גודל לאומי לשם שינוי באספקט התודעתי והן באספקט המעשי", הסבירו השבוע בדיקנט הסטודנטים באוניברסיטה העברית והוסיפו כי "באופן כללי, אחרי שנה של עבודה מאתגרת שחלקה התקיים מרחוק ולאחר אירועי מאי והמתיחות שהכניסו לקמפוס, היה מרומם לראות את ההתכנסות הגדולה פנים אל פנים, מהמפגש הבלתי אמצעי של סטודנטים מקהילות תרבותיות שונות ששוחחו יחד בפתיחות, כבוד ורצינות והביעו את דעתם ביחס להשפעה שראוי שיהיה לאוניברסיטה בסוגיות חברתיות מרכזיות".

יתר הזוכים בפרסי ההצטיינות השנה מטעם דיקן הסטודנטים על פעילותם ההתנדבותית לקהילה: חנה בחלריס ממדעי הקוגניציה, שמתנדבת מזה כשלוש שנים בפרויקט "יזהר" - פרויקט למזעור נזקים בקרב סובלים מבעיות סמים, דרות רחוב וזנות; נועם אפל מביוטכנולוגיה, שמתנדב למעלה משבע שנים בעמותת "בית הגלגלים" שהינה עמותה לילדים עם צרכים מיוחדים ונכויות פיזיות שונות; שירה ורטיקובסקי נימני מבית הספר לחינוך (תכנית "עמיתי מלטון"), אשר שותפה להקמת מיזם "עושים שכונה" - יוזמה חברתית המתמקדת בשכונות מצוקה וכוללת הקמת מרכז עשייה קהילתי, הפרחת השטחים המוזנחים, שיפוץ גינות, בתים ובניינים ויצירת קשרים עם תושבי השכונה; גלי קרונזון מהחוגים סוציולוגיה, אנתרופולוגיה ויחסים בינלאומיים, שותפה להקמת מיזם הנקרא "עולים על הגל" אשר נולד בתקופת הקורונה המזמין עולים חדשים לתרגל עברית עם מתנדבים בשיעורי זום בחינם; ויפתח סחאוטן ממדעי בעלי חיים, שהתנדב בארגון "תרבות של סולידריות" - התארגנות אזרחית לעזרה הדדית שתומכת בקהילה ובאנשים מוחלשים שנפגעו ממשבר הקורונה ובכלל.  "האוניברסיטה גאה בסטודנטים שלצד לימודים תובעניים מגלים אחריות אזרחית, ואקטיביזם ומבקשים להשפיע ולחולל שינוי חברתי באמצעות פעולות ומיזמים מעוררי השראה" נמסר מטעם דיקנט הסטודנטים בסיום האירוע.

פרסום בתקשורת - ynet

קראו פחות
Pillivery

כל הכבוד לכם, "פיליברי"! סטודנטים תרמו לקהילה במהלך משבר הקורונה - וזכו בפרס כספי

21 אפריל, 2021

קרא עוד
ות"ת מקדמת ומתמרצת עשייה איכותית אשר מנצלת את משאבי האקדמיה לטובת סביבתה הקרובה, תורמת לה ומחזקת את השפעות האקדמיה החיוביות על החברה הישראלית. לאור חשיבות הנושא מתקצבת הות"ת שבמועצה להשכלה גבוהה שורה של פרויקטים חברתיים בכ-30 מיליון שקלים בשנה. בנוסף, ועדת ההיגוי בוחרת סטודנטים מצטיינים מהמוסדות השונים, סטודנטים אשר פעלו לאורך כל השנה, התנדבו ופעלו למען הקהילה והפגינו מעורבות חברתית יוצאת דופן בשנה שבה התמודדה ישראל, כמו רוב מדינות העולם, עם מגפת הקורונה. הות''ת מכבדת אותם כעת בפרס כספי. 

מהאוניברסיטה העברית היו אלה נעמה מיטלמן, יונתן אגר, שרון שרייבר, יוגב כהן -  שהקימו את "פיליברי" (Pillivery = Pill + Deliver), יוזמה מקורית של סטודנטיות וסטודנטים לרפואה, אשר בעת הסגר הראשון של מגיפת הקורונה זיהו מהר (עוד לפני מערכת הבריאות הציבורית!) את הצורך של חולים כרוניים בסיכון לקבל את התרופות שלהם מבלי להסתכן ולצאת לבית המרקחת ולהחשף לנגיף. מדובר על מאגר מתנדבים שמטרתו איסוף תרופות לפי מרשם מבית המרקחת השכונתי עבור חולים כרוניים, מדוכאי חיסון, קשישים ושאר קבוצות סיכון, והבאתן עד דלת המטופל. הרציונל - צמצום חשיפתן של קבוצות הסיכון אל גורמים מזהמים, הנמצאים בשכיחות גבוהה בבתי המרקחת. מפתיחת המיזם, גייסו הסטודנטים מעל 150 מתנדבים באזור ירושלים והשרון אשר הגיעו וסייעו למעל 1200 מטופלים ברחבי הארץ (גויס גם רכב חלוקה ייעודי כדי להגיע למרפאות מרוחקות.

נעמה, יונתן, שרון ויוגב, כל הכבוד לכם! 

לפרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/environment-science/article/H1w00DmhUu
 

קראו פחות
היחידה שבתוך הפקולטה לרפואה

הפקולטה לרפואה נלחמת בקורונה: 40,000 בדיקות מחודש מרץ, 2,500 דגימות ליום

26 אפריל, 2020

במהלך החודש שעבר הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והיחידה לציוד בין-מחלקתי הצטרפו למאמצי הבדיקות שנערכים במרכז הרפואי הדסה. שילוב הכוחות המדהים עם המעבדה הווירולוגית של מרכז הרפואי הדסה הביא לכך שהמעבדה המורחבת אחראית למעל ל-40,000 דגימות מתחילת חודש מרץ (כ-20% מכלל הבדיקות שבוצעו בארץ). בתוך כך, בימים האחרונים נחצה סף ה-2,500 דגימות ליום, זאת תוך כדי פיתוח שיטות חדשניות לבדיקה ולרובוטיקה.

kevin-schmid-j-nlxwk3ybk-unsplash

ד''ר יעל בן משה: רוסיה מושכת את אירופה בכל כוחה לזיכרונות של מלחמת העולם השנייה

11 מאי, 2022

 ההתנצלות של הנשיא פוטין על דבריו של שר החוץ שלו, שלפיהם “גם בהיטלר זרם דם יהודי”, נועדה ככל הנראה בעיקר לשכך את תחושות הכעס שעלו בעקבותיהם בישראל ובחלק ממדינות אירופה, במיוחד אחרי יום השואה.

בינתיים דבר לא מפריע לרוסיה להמשיך להצדיק את המלחמה ב”נאצים”. הנרטיב הרוסי של מלחמה בנאצים הוא בעל אפקט פסיכולוגי חשוב ומכריע במלחמה הנוכחית. הנרטיב הזה כבר נבנה לפני כמה שנים, עוד במלחמה בחצי האי קרים, והוא הצליח לגייס את תמיכתם של חלק מהאוקראינים שצורכים חדשות מרוסיה.

Bruno van der Kraan, unsplash

מאמר דעה: כך נגן על המערות של ישראל

3 מאי, 2022

קרא עוד
במאמר דעה ל-ynet, פרופ' עמוס פרומקין והדוקטורנט בועז לנגפורד מסבירים כי בישראל מצויות מערות ייחודיות ומרהיבות בקנה מידה עולמי - אך הן לא זוכות להגנה חוקית מתוקף קיומן, ונמצאות תחת איום תמידי. כדי להגן עליהן, יש לחוקק בישראל חוק להגנת מערות

בנבכיה של ארץ ישראל מתחבאות אלפי מערות: ממערות הנטיפים היפהפיות, דרך מערות המפלט ששימשו כמחבוא בימי המרידות ברומאים והמערות שמגילות קומראן הוטמנו בהן, ועד למערת המכפלה שבה קבורים על פי המסורות אבותיהן ואימותיהן של האומות שמתגוררות כאן. לא רבים יודעים זאת, אבל מערות "חדשות" מתגלות בישראל מדי שבוע. לרוב זה קורה באופן יזום ובשטחים פתוחים, אך לעיתים הדבר מתרחש בטעות, במהלך פיתוח תשתיות ובינוי. עם זאת, לא קיים כל חוק קשיח שמגן על המערות הללו.

כמה מהמערות החשובות ביותר בעולם נמצאות כאן בישראל. דוגמה אחת היא מערות הר סדום, שבה נכללת בין השאר מערת מלח"ם, המערה הארוכה ביותר בישראל. לאחרונה הוכרה מערה זאת, שאורכה עומד על יותר מ-10 קילומטרים, כמערת המלח הארוכה בעולם. עם זאת, על אף חשיבותה העצומה ומעמדה הבינלאומי, מערת מלח"ם נמצאת בגבולות שטח זיכיון הכרייה של מפעלי ים המלח – ולכן, מהבחינה החוקית, הנכס הישראלי האדיר הזה יכול פשוט להיחצב ולהיעלם, והוא לא זוכה לכל הגנה שהיא.

מערות ישראליות חשובות אחרות נכללות במערכת המערות של נשר-רמלה - ובהן מערת איילון. מדובר במערה שכמעט כל עובדה שקשורה אליה היא במסגרת הבלתי-יאומן. המערה נתגלתה במקרה ב-2006, כשכלי הנדסי חשף פתח בדופן מחצבת נשר-רמלה. במהלך המחקר במערה נמצאו בה מספר מינים ייחודיים של בעלי חיים, בהם עקרב עיוור ששונה בכל מאפיין ומאפיין של צורתו מכל שאר העקרבים המוכרים בעולם, ושהוכר לא רק כמין חדש לחלוטין למדע (שזכה לשם "עקרב-סומא-איילון") - אלא כמשפחה חדשה למדע. בעלי החיים שנמצאו במערה מקיימים מערכת אקולוגית, שכולה מתנהלת בחושך מוחלט, במנותק לגמרי מאור השמש, מתחת לאדמה. לשם כך, הם מתבססים על גופרית מאגם שנמצא בתוך המערה. מדובר באתר בעל חשיבות אדירה בכל הקשור לחקר ראשית החיים ולחיים בתנאי קיצון, שלו מקבילות בודדות מאוד בשאר העולם - וגם הן שונות ממנו. הנכס העולמי הזה, יחד עם מערות שכנות שנמצאו במחצבה, נמצא גם הוא בשטח כרייה, ואיום בהשמדה מרחף כל העת מעל ראשו.

הן מערות המלח והן מערות נשר-רמלה מהות דוגמאות קיצוניות למצב הנוכחי, שבו אין חוק להגנת מערות. אך גם מערות "רגילות" נפגעות בשל המצב העקום. מערות נטיפים מרהיבות מתגלות מעת לעת במסגרת עבודות תשתית. לרוב, הקבלנים ינסו למלא אותן בבטון או לחצוב אותן כליל. לא קיימת כל חובה לדווח על קיומן לגופים הרלוונטיים – הדבר יתרחש רק אם הקבלנים מתקשים להתמודד איתן, או אם הם בוחרים לעשות זאת מתוך רצון טוב. רק במקרים כאלה מגיעים החוקרים ומתעדים את המערה. יש לציין שהניסיון מלמד שבסיום המחקר, הקבלן לא יידרש תמיד לשמור אותה – אבל גם כשלא, יש חשיבות לכך שהמקום ורמת ערכיותו נבדקו.

כך למשל, שתי מערות מרהיבות נתגלו במיזם כריית מנהרה להובלת מים לירושלים (הקו החמישי). לאור חשיבות ומורכבות המיזם, ועל אף ערכיותן הגבוהה, המערות לא נשמרו - וביצוע המיזם לא נפגע. במקרה הזה, הקבלן קיבל חוות דעת הנדסית מבוססת, שמסתמכת על פרטים ומדידות של החלל - והחוקרים קיבלו הזדמנות ללמוד ולתעד את החלל לפני השמדתו. מיזמים אחרים כוללים מערות ששולבו בתכנון המבנה - כך שתושבי האזור הרוויחו מערה מתחת לביתם או מתחת למדרכה ברחוב שלהם.

המערות היחידות שזוכות בישראל להגנה עקיפה כלשהי הן כאלה שהן במקרה חלק מאתר ארכאולוגי, או שמשתכנים בהן ערכי טבע מוגנים – וגם אז, יש צורך להוכיח שהפגיעה במערה אכן תפגע בהם, והשמירה עליהן רחוקה מלהיות ברורה מאליה.

שמירה על מערות דורשת התייחסות פרטנית לכל אתר ואתר. המצב שונה בשמורת טבע, למשל: במקרים רבים, כששמורת טבע מוכרזת, היא משמרת דוגמה מייצגת של בית גידול מסוים, שאי-אפשר לשמר את כולו. כך לדוגמה, שמורת הטבע הר מירון נשמרה כדוגמה מייצגת לחורש הים תיכוני שמאפיין את הגליל העליון – ובמקביל, נבנו בשטח זה גם ישובים, כמו צבעון ומתת. בשונה מכך, מערות דומות יותר לאתרי עתיקות ומורשת: הרי לא נוכל לטעון שאפשר להרוס את קבר רחל כי קברי הצדיקים של הגליל "מייצגים את התופעה". באתרי עתיקות ומורשת, וגם במערות – לכל אתר יש חשיבות בפני עצמו. עתיקות מוגנות כיום בחוק בכל מקום שבו הן מתגלות. במקרים רבים ניתנים היתרים להריסה של אתרי עתיקות – אלא שהדבר נעשה לאחר חפירת המקום ומיצוי המידע ממנו. כך אנחנו מבקשים שינהגו גם במערות. רק חוק כזה להגנה על מערות ישראל יוכל לאפשר לנו לשמור באופן מבוקר ויעיל על הנכסים הלאומיים הללו.

בועז לנגפורד הוא דוקטורנט במרכז לחקר מערות (המלח"ם): גוף מחקר במכון למדעי כדור הארץ שבאוניברסיטה, שאוסף מידע על מערות ישראל כבר קרוב ל-50 שנה, משמש כארכיון המערות הלאומי ופעיל בהגנה על מערות וערכי טבע ומורשת בתת-הקרקע. פרופ' עמוס פרומקין הוא פרופסור אמריטוס במכון למדעי כדור הארץ, המקים והמנהל של המלח"ם

קראו פחות
Avery Evans, unsplash

זהירות: גם התוכנה להערכת דירוג אשראי עלולה להפלות נשים

22 מרץ, 2022

קרא עוד
לאחרונה מדינת ישראל יזמה והקימה מערכת מרכזית לדירוג אשראי. כתוצאה מכך, כיום, כאשר מוגשת בקשה להלוואה, המלווה יכול לשלם לסוכנות דירוג אשראי כדי להעריך את דירוג האשראי של המבקש/ת. אחד המניעים בבסיס היוזמה החדשה היה להגביר את הגישה ההוגנת והשוויונית לאשראי, על-ידי שימוש במחשבים במקום בבני אדם כדי ליצור הערכות אלו.

זה לא מפתיע שפקידים המאשרים מתן הלוואות יכולים להיות מוטים, ולהפלות לרעה נשים, מיעוטים אתניים, מיעוטים דתיים, קהילת הלהט"ב, אנשים עם מוגבלויות וקשישים, וכיוצא בזה. עם זאת, עצם העברת הסמכות לאלגוריתם אינה מבטיחה שהחלטות אלה לא יהיו מוטות אף הן.

מדוע שמחשבים יהיו לא הוגנים? האם הם לא צריכים להיות תמיד קרים ורציונליים? למעשה, מחשבים אינם "יודעים" אם מישהו עם פרטים מסוימים בבקשת ההלוואה וההיסטוריה הפיננסית שלו צפוי להחזיר הלוואה, ומי צפוי לעמוד בהחזר. מחשבים יכולים להיות טובים מאוד בניחוש כזה, אבל הניחושים שלהם יתבססו על הנתונים של האנשים שקיבלו הלוואות בעבר. והנתונים ההיסטוריים הזמינים כמעט תמיד מוטים ומפלים.

ניתן לתאר עולם שבו הנתונים ההיסטוריים על הלוואות מגיעים מהחלטות של פקידי הלוואות מוטים, ונניח שאותם פקידים נתנו באופן היסטורי ריבית גבוהה יותר לנשים מאשר לגברים (כלומר, גרמו לנשים לשלם יותר עבור אותן הלוואות), קיבלו החלטות גרועות יותר לגבי אילו נשים היו ראויות לאשראי (מה שהגדיל את השיעור שבו נשים שמקבלות הלוואות לא עמדו בהלוואותיהן), וקיבלו פחות בקשות להלוואות מנשים מאשר מגברים מלכתחילה. סביר להניח שאלגוריתם שהתבסס על הנתונים ההיסטוריים המעוותים הללו יורש חלק מההטיות שהנתונים משקפים: אם באופן היסטורי נשים היו מקבלות שיעורי ריבית גבוהים יותר מאשר גברים בעלי כישורים שווים, הריבית הגבוהה הזו הייתה יכולה לגרום לנשים להיכשל בהחזר ההלוואות בשיעורים גבוהים יותר, ולכן לגרום להן להיראות כמו מלוות מסוכנות יותר.

אלגוריתם יכול ללמוד שמתן תעריפים גבוהים יותר לנשים הוא הדבר ה"נכון" לעשות, גם אם זה היה למעשה תוצאה של טיפול לא הוגן בידי פקידי הלוואות אנושיים. בנוסף, אם היסטורית, פקידי הלוואות לא היו הוגנים לגבי מתן הלוואות לנשים כמו לגבי מועמדים גברים (אולי בגלל שהם היו מוטים או חסרי ניסיון בפענוח בקשות של נשים), אלגוריתם המשתמש בנתונים המתקבלים עשוי להסיק שנשים הן לוות מסוכנות יותר ממה שהן באמת, רק בגלל הטעויות של המלווים האנושיים. יתר על כן, אלגוריתמים בדרך כלל מתוכננים לביצועים טובים במקרה ה"טיפוסי", על חשבון היותם פחות מדויקים במקרים "נדירים" יותר. אז אם היסטורית גברים היו רוב הלווים, אלגוריתמים היו נוטים להתמקד בשימוש במשתנים שהם מנבאים טובים להחזר של גברים, ולעתים קרובות היו משתמשים באותם מנבאים על נשים, גם אם ההחזר של נשים מנובא טוב יותר על-ידי משתנים אחרים.

החדשות הטובות הן שקל יותר לתקן הטיות אלגוריתמיות מאשר הטיות אנושיות. אבל זה לא אומר שזה פשוט. חשוב להבין שכדי להבטיח שאלגוריתמים של דירוג אשראי יהיו הוגנים לנשים, לא עוזר פשוט למחוק את עמודת "המין" מהנתונים המשמשים לאימון האלגוריתם. הסיבה לכך היא שהנתונים של נשים וגברים נוטים להיות שונים בהמון דרכים אחרות מעבר לשאלה אם האדם מסומן כ"אישה" או "גבר", ומחשבים טובים מאוד בזיהוי הבדלים מסוג זה. אז אלגוריתמים עדיין יכולים ללמוד לתת ריביות גבוהות יותר לאנשים ש"נראים כמו נשים", לפי הנתונים שלהם. אלגוריתמים עדיין יושפעו מבחירות היסטוריות גרועות של הלוואות שהגדילו את שיעורי הריבית  של אנשים ש"נראים כמו נשים". ואם אנשים ש"נראים כמו נשים" הם מיעוט במערך הנתונים, אלגוריתמים עדיין ייטו להזניח את הדיוק עליהם, לטובת דיוק על אנשים ש"נראים כמו גברים".

הדרך להבטיח שקבלת ההחלטות האלגוריתמית תהיה הוגנת היא לא על-ידי מחיקת עמודות הנתונים "הרגישות" והחזקת אצבעות, אלא על-ידי ביסוס נהלים רשמיים ושקופים לניטור אקטיבי של מתאמים בעייתיים. אם הניטור הזה היה מעלה הטיות, ניתן היה לשנות את התהליכים המאמנים את האלגוריתמים כדי לתקן באופן אקטיבי את ההטיה. דירוג אשראי הוא רק דוגמה אחת משלל ההחלטות החשובות שהאלגוריתמים מקבלים לגבי חיינו. קבלת החלטות אלגוריתמית מציעה לנו הזדמנות ענקית להשאיר מאחור כמה מההטיות של מקבלי ההחלטות האנושיים, כי אלגוריתמים – בניגוד לבני אדם – ניתנים בקלות לתכנות מחדש. אבל ללא גישה שקופה לביקורת, ככל הידוע לנו, אלגוריתמים עשויים למעשה להחמיר את המצב.

לקריאת הטור המלא באתר גלובס

קראו פחות
חזון סביבתי

חזון הקיימות של האוניברסיטה העברית - פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה

9 מרץ, 2022

האמת הפשוטה:

בשלושת העשורים האחרונים עלתה הטמפרטורה הממוצעת באזורנו בחצי מעלה לעשור; כמות המשקעים בעשורים האלה קטנה בכ 25 מ"מ לעשור;  מפלס הים בתקופה הזאת עלה כל שנה בין 4 ל-17 מילימטר.  למעשה, כל המודלים הקיימים מנבאים כי מגמת ההתחממות בצירוף עם ירידה בכמות המשקעים ועליית מפלס הים באזורנו תימשך.

חזון ותכנית פעולה:

emil-kalibradov-ms_nshym-unsplash

יום האישה 2022: כמה עולה להיות אישה?

7 מרץ, 2022

קרא עוד

המס הורוד הוא מס סמוי שמוטל על נשים בלבד, ומשמעותו מחיר גבוה יותר על מוצרי צריכה בסיסיים. למה זה קורה וכיצד אנחנו יכולות לשנות את זה?

תארו לעצמכם שהייתם נכנסים לחנות, ועל מוצרים מסוימים היו שתי תוויות מחיר - מחיר אחד למי שנולד בקיץ ומחיר אחר, גבוה יותר, למי שנולד בחורף. נשמע הזוי? זה מה שקורה לנשים. את נכנסת לחנות בגדים לקנות חולצה, קונה שמפו, דאודורנט, סכין גילוח, הולכת להסתפר "רק להוריד קצוות"- תשלמי יותר. למה? כי אולי לא נולדת בחורף אבל נולדת אישה.

בפברואר 2016 עלתה על המוקד רשת בתי המרקחת הבריטית "Boots". נחשף כי הרשת נהגה לגבות מחיר גבוה בעשרות אחוזים על סכיני הגילוח החד פעמיים לנשים שמכרה, שהיו זהים בכל צורה ואופן לסכיני הגילוח לגברים, פרט לעובדה ש… היו ורודים. הצרכניות זעמו, Boots הורידה את המחיר, והפרלמנט הבריטי נדרש לדון בשאלה האם מדובר בתופעה חד פעמית או שמא, באמת, נשים משלמות יותר?

מסתבר, ש Boots לא לבד, ושתמחור מגדרי הוא לא רק בעיה של אנגלים. בדיקה שנערכה בעקבות הדיון בפרלמנט העלתה שנשים, ילדות, ונערות משלמות בממוצע 37% יותר על בגדים, מוצרי טיפוח וצעצועים. בדיקה מקיפה שנעשתה על ידי עיריית ניו יורק, השוותה את המחיר של למעלה מ- 800 מוצרים עם גרסה נשית וגרסה גברית, והגיעה למסקנה שאחרי שקלול פרמטרים של איכות, הגרסה הנשית יקרה ב 7% מגרסת המוצרים הגברית. מחקר שנעשה ב- 2009 בארצות הברית מראה כי נשים משלמות ריבית גבוהה יותר אפילו על משכנתאות לדיור.

הבדלי המחירים מתחילים כבר מינקות - כסא תינוק ורוד לרכב יעלה יותר מכסא כחול, אופני ילדים פרחוניים יעלו יותר מאשר אופני ילדים חלקים, יותר ממחצית הפעמים הצעצועים לבנות עולים יותר וזה לא כי הלו קיטי נחשבת יותר מספיידרמן.

התוספת הזאת, או כמו שקוראים לה, המס הורוד (The Pink Tax), שייכת למחלקה של המיסים הסמויים. אלה מיסים שלא מדברים עליהם, המדינה לא מטילה אותם באופן רשמי, הם נמצאים שם כמובנים מאליהם ולא פשוט למדוד ולכמת אותם. מס כזה יכול להיות למשל, דמי משלוח שעולים יותר לאנשים שחיים בפריפריה, או תשלום גבוה יותר לאינסטלטור במקומות בהם אין תחרות. לגבי נשים, המס הזה מרגיז במיוחד, כי הוא לא נגרם באמת מעלות נוספת בייצור המוצרים, הובלה, או מתן השירות. אותו מקום, אותו מוצר ואותן עלויות ייצור - אבל מחיר אחר.

מלבד המס זה, ישנן עלויות רבות נוספות שאנחנו כנשים משלמות על מנת להמשיך להתנהל בחיי היום-יום שלנו, למשל מוצרי ההיגיינה לווסת החודשית. גם כאשר דיברו בשלהי חודש נובמבר האחרון על ״רפורמת הפארם״, שמטרתה הייתה להוריד בעלויות שוק התמרוקים, התייחסו למוצרי הקוסמטיקה והבישום אבל, למרבה ההפתעה, שכחו ממוצרי המחזור, כאילו אין מדובר במוצר בסיסי שנמצא בשימוש של חצי מאוכלוסיית המדינה. כך יוצא שגם ההוצאות של נשים גדולות יותר, גם ההזדמנויות שלהן פחותות וגם הן מרוויחות פחות כסף (אבל זה כבר ענין לטור אחר). יקר לנו וזה קשה לנו.

למה זה קורה? הסיבה הראשונית היא החלוקה הבסיסית של מוצרים רבים למוצרי נשים ומוצרי גברים, חלוקה, שיושבת על נטייה אנושית בסיסית לדיכוטומיה מגדרית. חברות מסחריות רוכבות על הנטייה הטבעית הזאת ועל החלוקה המובנית הטבועה בנו ומנצלות אותה כדי לגבות מחירים גבוהים יותר. בנוסף לזה, נשים מראות יותר נאמנות למותגים, בממוצע, מגברים, ונשים נאמנות יותר לנותני שירות ספציפיים (למשל מותג שמפו מסוים, או הנאמנות לאילנה הספרית) מאשר גברים. התוצאה היא שנשים מצד אחד "זוכות" למחיר גבוה יותר, ומהצד השני ממשיכות לרכוש את אותו המותג בגלל הנאמנות שלהן.

מה עושים? מדברים על זה - דרך מימון מחקרי השוואה, שיציפו את התופעה, עד למחאות צרכניות  שכבר הוכיחו את עצמן. השלב הבא, חקיקה - מקומות שונים בארצות הברית כמו עיריית ניו יורק, או מדינת ורמונט אסרו בחוק על תמחור שונה. אז למה אצלנו זה עדיין לא קורה?

אנחנו, בתור נשים באקדמיה, כבר מרימות את הכפפה וקוראות לאוניברסיטה להצטרף למאבק ולהכניס מוצרי היגיינה לשירותים, באותה צורה שבה היא מספקת נייר טואלט.

יום האישה הוא ההזדמנות שלנו לאחד כוחות -   מנהלי ומנהלות מותגים, משרדי פרסום, יצרנים ורשתות שיווק, צרכניות וצרכנים, ונקדיש מחשבה למסים הסמויים. נבין שגם פעולות עסקיות יומיומיות כמו קביעת מחירים, או סימון צעצועים כמיועדים לבנות בלבד או או לבנים בלבד, יכולות להיות חלק מהמנגנון החמקמק של המיסוי הסמוי. מודעות, שבעקבותיה יבואו פעולה וחקיקה, יקרבו אותנו עוד צעד בדרך לשוויון הזדמנויות אמיתי.

פרופ' רננה פרס מביה''ס למנהל עסקים, יחד עם הסטודנטיות דנה טיילר ונסיה מוראי

קראו פחות
christina-wocintechchat-rypvy_bysvqunsplash

יום האישה 2022: איפה אתם הגברים? ריפוי בעיסוק קורא לכם!

7 מרץ, 2022

 

קרא עוד

מהי תופעת "ההדרה העיסוקית", כיצד היא משפיעה על בחירותיהם המקצועיות של גברים ונשים ומהם הפערים החברתיים שנוצרים בעקבות כך?

 

הטבלה לא משקרת: לפי נתוני משרד הבריאות נכון לחודש מאי 2021 אחוז הגברים העוסקים בריפוי בעיסוק בארץ מתוך כלל המרפאים.ות בעיסוק עמד על 4%. כמרפאות בעיסוק, חוקרות ומרצות באקדמיה, אנו חייבות לשאול: האם למרות כל השיח על שילוב של נשים בכל תחומי העשייה, אנחנו עדיין מוסללות למקצועות טיפוליים, אשר דורשים רגישות, חמלה, נתינה, עדינות, יצירתיות, סבלנות? והשאלה שאולי פחות נשאלת היא מדוע הגברים נמנעים  מלעסוק במקצועות הללו?? אין ספק בכך ששורשי המצב הקיים נטועים בצורה עמוקה בתהליכים היסטוריים, חברתיים, כלכליים, תרבותיים רבים. עם זאת, אפשר להניח כי המצב מוביל לכך שרבים ורבות -גברים ונשים עוסקים.ות ביומיום במקצועות שלא בהכרח משקפים את הנטיות הטבעיות שלנו, הרצונות שלנו, הערכים שלנו או המיומנויות שלנו. למצב הזה יש שם. קוראים לו "הדרה עיסוקית".  

המושג הדרה עיסוקית, מגיע ממדע העיסוק אשר דן באדם ובעיסוק כשתי ישויות הנמצאות ביחסי גומלין הדוקים ותמידיים. אנחנו, בני האדם – ישות עיסוקית – והעיסוק ממלא עבורנו פונקציות שונות, מעבר לפרנסה. למשל, העיסוק מהווה את הזהות שלנו, מאפשר לנו להתפתח ולרכוש מיומנויות (חשבו על תינוק שמגלה את העולם ואת עצמו באמצעות משחק, בזמן אמבטיה, תוך ניסיונות לחבוש כובע), למלא את הצרכים הבסיסיים שלנו (למשל: להכין אוכל ולאכל, לבלות עם חברים בכדי לממש את תחושת השייכות שלנו), ולהביע את הערכים שלנו (באמצעות הבחירה בפעילות זו או אחרת). כאשר אנו חיים במצב של הדרה עיסוקית ונמנעים מאיתנו עיסוקים משמעותיים דרכם יש לנו פוטנציאל לממש את עצמנו, שנועדו לספק את הצרכים שלנו, לפגוש את הערכים שלנו ולהוות את הביטוי שלהם, אנו חווים פגיעה בבריאות ובתחושת הרווחה האישית שלנו. ייתכן כי הסטטיסטיקה הכואבת המעידה על תחלופה של מקומות עבודה כל 3 שנים בממוצע בעשור האחרון, במקביל לנתוני שימוש הולך וגובר בנוגדי דיכאון, כדורי הרגעה, שינה ומשככי כאבים (שהפכו בפני עצמם למגפה) קשורה למשמעות החשובה של העיסוק על חיינו ולהשפעותיה של הדרה עיסוקית.

התופעה של הדרה עיסוקית לא עוצרת ברמת הפרט, ויש לה השלכות רבות גם ברמת החברה. כך, נשאל את עצמנו, כיצד נוכחות בולטת של מגדר מסוים (והדרה של השני) משפיעה על המקצועות עצמם בהיבטים שונים של תוכן, צורה, מעמד, ערך, תגמול? למשל, האם העובדה שבמדינת ישראל רוב העוסקים בתחום ההוראה הנן נשים שינתה את מעמד המקצוע וההתנהלות המקצועית? האם המציאות בה יותר נשים הן רופאות כיום שינתה את חשיבות ערך החמלה ברפואה?  מעבר לכך, חוסר גיוון מגדרי במקצועות יכול ליצור תקרת זכוכית אשר כשלעצמה תגדיל ותרחיב את ההדרה העיסוקית, אי שיוון עיסוקי ואף חוסר צדק עיסוקי עם אלה שהיו מעוניינים להשתלב במקצוע אך אינם דומים לפרופיל המייצג שלו. ומה עם הפיל שבחדר? אולי גברים לא באים ללמוד ריפוי בעיסוק בשל הסטיגמה (שלצערי במקרים רבים מדי נכונה) והיא כי התגמול הכספי במקצוע נמוך והם עדיין המפרנסים העיקריים? כל זאת ועד לא דיברנו על הלקוחות שלנו, האם הם מקבלים את השירות הטוב ביותר כאשר כל המרפאים בעיסוק הן למשה מרפאות?

למרות התמונה הקודרת במקצת העולה ממאמר זה, אל לנו לומר נואש. מודעות, ושיח פתוח על מגדר ותעסוקה, יכול לסייע לנו להפחית את ההשפעה של סטיגמות הבחירות התעסוקתיות שלנו, ובכך תאפשר לנו להביא לידי ביטוי בעיסוקים שמתאימים לנו בדיוק.

ד"ר יפית גלבוע, ד"ר לנה ליפסקיה וד"ר מור נחום מביה''ס לריפוי בעיסוק

קראו פחות
nadine-shaabana-lymvt-unsplash.jpg

יום האישה 2022: מעורבותן של נערות ערביות באלימות ועבריינות

7 מרץ, 2022

קרא עוד
התרגלנו לשמוע על אלימות גברית, אבל ממה נובעת אלימות נשית? אלימות נשים במגזר הערבי קשורה לחוויות פרסונליות של אפליה מגדרית ואתנית ודורשת מאנשי מקצוע רגישות יותר אל מול הדרה כפולה.

במהלך השנים האחרונות האלימות בחברה הערבית תופסת תשומת לב תקשורתית וציבורית רבה, וזאת לאור גל האלימות הקשה המתרחשת בה ואשר מבוצעת ברובה על ידי בני נוער וגברים בעוד שקורבנותיה הם גברים, נשים וילדים/ות. מציאות זו הביאה לכך שרוב המחקר, התיאוריה וההתערבות שנבנו להתמודדות עם אלימות, התמקדה בעיקר בבני נוער ובגברים. עבודת הדוקטורט שלי שמבוצעת בימים אלו בהנחיית פרופ' מונא חורי-כסאברי, סגנית נשיא האוניברסיטה לאסטרטגיה ומגוון, באה להרחיב את הידע הקיים בתחום ולאפשר לנו להכיר לעומק את מידת מעורבותן של נערות באלימות והגורמים המנבאים התנהגות זו. המחקר יאפשר לאנשי מקצוע בתחום העבודה הסוציאלית לתכנן ולבנות תכניות התערבות מותאמות מגדרית תוך התמקדות מבוססת מחקר בהתנהגותן של נערות.

המחקר שלי מתבסס על תיאוריה מוכרת ומקובלת במחקר סוציאלי-פמיניסטי, הנקראת תיאוריית הצטלבות מיקומי השוליים. התיאוריה מנחה אותנו לבחון את האלמנטים הזהותיים של הנערות שמשתייכות לקבוצות שוליים (מעמד, מגדר, גזע, שיוך אתני, נטייה וזהות מינית וגיל) והקשרים ביניהם, שעלולים להשליך על מעורבותן באלימות. במחקר, מונא ואני מנסות להתחקות אחר גורמי סיכון להתנהגות אלימה בקרב נערות ערביות, הקשורים לאוריינטציה מגדרית-לאומית: אפליה אתנית-לאומית, אפליה מגדרית, קורבנות התעללות מינית והימצאות במצבי סיכון.

איסוף הנתונים החל בחודש ספטמבר 2020 ונמשך כחצי שנה. ממצאי המחקר שהתבססו על מדגם של 400 נערות ערביות (מחציתן נערות בסיכון), העלו כי יותר משליש מהנערות (35.6%) דיווחו על אלימות פיזית קשה כלפי אחרים כגון, להרביץ לאחד ההורים או לבני משפחה, או לתת מכות חזקות לאחר;  שיעור דומה (35.9%) ציינו כי נקטו באלימות פיזית מתונה כגון איומים על פגיעה במישהו אחר; ושני שליש (66.1%) מהנערות ציינו כי ביצעו תוקפנות עקיפה כלפי אחרים לפחות פעם אחת במהלך החודש האחרון שקדם למחקר, כג ון, לרכל על מישהו או להטיל עליו חרם.

ומה גורם להן לנהוג באלימות?

גורם סיכון עיקרי המעלה את הסבירות להתנהגות אלימה של הנערה כלפי אחרים בסביבתה הוא אפליה מגזרית ואתנית. רוב הנערות ערביות שנשאלו (85.5%), דיווחו על אפליה מגדרית על ידי אנשים שונים בסביבתן. מגמה דומה נמצאה לגבי אפליה אתנית-לאומית (79%) מצד גורמים שונים בציבור. אפליה אתנית, מעבר להיותה גורם המגביר מעורבות באלימות, מגבירה את הסיכון להשלכות שליליות וגורמי סיכון אחרים בהתנהגותן של הנערות. חוויה של אפליה אתנית-לאומית הגבירה את המעורבות בעבריינות של נערות במצבי סיכון, דוגמת נערות שחוו התעללות מינית.

גורם סיכון נוסף הינו קשר קרוב ומשמעותי עם ההורים. נערות שחוות אפליה מגדרית בסביבתן, על ידי משפחתם ומקורביהן, מרגישות קרובות פחות להוריהם, מה שהוכח כמעלה את הסבירות שהם יהיו מעורבות במעשי אלימות.

ההקשר התרבותי של התפקידים המגדריים הוא קריטי בנטייה של הנערות להשתמש באלימות. הרי נערות ערביות בחברה הישראלית מודרות כפליים. מצד אחד, על רקע אתני-לאומי בשל היותן מיעוט בישראל, ומצד שני בשל היותם נקבות/נערות בחברה פטריארכלית. בהקשר זה, לא אפליה מגדרית כשלעצמה הביאה להתנהגות אלימה, אלא הצטלבות של מקומי שוליים מרובים, וגורמי סיכון רבים שהובילו להתנהגות אנטי-סוציאלית ומעורבות רבה יותר של נערות אלו באלימות.

אמנם המחקר שלי עוד לא תם, אך כבר ממצאים אלו אפשר להסיק כי אנשי ציבור ואנשי המקצוע בתחומים הטיפוליים צריכים להיות רגישים שבעתיים למצבן המיוחד של נערות בסיכון שמשתייכות גם למספר קבוצות שוליים, כמו מיעוט אתני-לאומי ולחברה מסורתית פטריארכלית. בנוסף, קשר פתוח ומכיל בין הורים לנערות - קרבה להורים, מיומנויות תקשורת עם הנערה, לצד הצבת גבולות וניטור הורי - הוא חשוב מאין כמותו בהפחתת הנטייה של הנערות להתנהגות אנטי-סוציאלית.

פרופ' מונא חורי-כסאברי, סגנית נשיא האוניברסיטה לאסטרטגיה ומגוון ולנא ג'יריס-לולו, דוקטורנטית בביה"ס לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית

קראו פחות
steven-weeks-mtsmkhym-unsplash.jpg

יום האישה 2022: איך שומרים על מגוון ומה למדתי מעולם הצמחים?

7 מרץ, 2022

קרא עוד

תופעת ההפרייה העצמית אומנם מאפיינת צמחים רבים, אך גם עשויה לפגוע במגוון הגנטי ולהשפיע על ההתפתחות האבולוציונית של הצמח

רבים מאיתנו רגילים לחשוב על צמחים כיצורים פאסיביים ומשעממים, אשר לא זזים ולא מתקשרים עם סביבתם. אבל צמחים הם גם דוגמה מצוינת לכך שהכורח הוא אבי ההמצאה: מבחינה אבולוציונית, צמחים הם יצורים מרתקים ורבגוניים ביותר החיים במגוון עצום של בתי גידול ומשתמשים בטווח רחב של התנהגויות רבייה, אשר חלקן לא קיימות כלל אצל צורות חיים אחרות. כחוקרים, התבוננות בשיטות הרבייה של הצמחים מאפשרת לנו לבדוק שאלות ביולוגיות כלליות במעין "מעבדה אבולוציונית חיה". בקבוצת המחקר שלי אנו חוקרים מנגנון רבייה שהוא ייחודי לצמחים.

בניגוד לבעלי חיים אשר אצל רובם יש פרטים שהם זכרים ופרטים אחרים שהם נקבות, אצל צמחים קיימות אפשרויות נוספות: יש צמחים שהם גם זכר וגם נקבה, ולעתים איברים זכריים ונקביים אף נמצאים יחד באותו הפרח. במצב זה קיימת אפשרות של רבייה ע"י הפריה עצמית, אשר אינה קיימת אצל בעלי חיים: אותו הצמח יכול להיות גם האם וגם האב של הצאצא. תוסיפו לכך את העובדה שצמחים אינם ניידים ואינם יכולים לחפש לעצמם בני זוג, ולכן מוגבלים למי שנמצא בקרבתם. בנסיבות אלה, הפרייה עצמית היא האפשרות הקלה והזמינה ביותר לרבייה, בפרט כאשר האוכלוסייה דלילה ואין בני זוג פוטנציאליים בקרבת מקום. אז איפה כאן הבעיה? אוכלוסייה צריכה לשמור על מגוון גנטי כדי להתקיים, והפרייה עצמית גורמת לצמצום המגוון. זו בדיוק הסיבה שאצל בני אדם, נישואים בין קרובי משפחה אינם רצויים, ומרבית התרבויות האנושיות אף אסרו עליהם. זאת משום שנישואי קרובים עלולים להגביר את הסיכון להופעת מחלות גנטיות שונות אצל הצאצאים. שיקול זה תקף גם לגבי צמחים. גם אצלם הפרייה ע"י צמחים קרובים גנטית ובייחוד הפרייה עצמית, עלולה לגרום לצאצאים להיות פגיעים ובעלי שרידות נמוכה יותר.

אז איך הצמחים מתמודדים עם הבעיה? כדי לצמצם הפרייה עצמית, צמחים פיתחו במהלך האבולוציה מנגנונים שונים שיצמצמו את התופעה ויגבירו הפריה זרה (הפרייה ע"י פרטים אחרים). מנגנונים כאלה נקראים בשם הכללי "אי-התאם עצמי" (self-incompatibility). לדוגמה: באבוקדו האיברים הזכריים והנקביים של הפרח פעילים בשעות שונות של היממה וכך מגדילים את הסיכוי להאבקה ע"י עץ אחר. צמחים מסוימים פיתחו מבנה פרח שמונע הפריה עצמית. בנוסף למבנה פיזי ו"חלוקת משמרות" בין זכר לנקבה, קיימים גם מספר מנגנונים גנטיים יחודיים, שהם מנגנוני זיהוי המבחינים בין "עצמי" ל"זר". בקבוצת המחקר שלי אנו מתמקדים באחד המנגנונים האלה. מנגנון זה נמצא בעצי פרי מוכרים כגון תפוח, אגס, שקד ועוד, בחלק ממיני העגבניות ותפוחי האדמה ובפרח הנוי המוכר, פטוניה. כדי לאפשר בצמחים הללו הפרייה זרה, יש לתכנן את המטעים כך שיכללו צמחים  שונים גנטית.

מנגנון האי-התאם שאנו חוקרים מבוסס על קיום של מספר רב של תת-סוגים בתוך אוכלוסיית הצמחים, כאשר "סוג" מאופיין ע"י צרוף מסוים של חלבונים המבוטאים באיברי הרבייה של הצמח: האבקנים (האיברים הזכריים) ועמוד העלי (האיבר הנקבי). האבקן המגיע לעמוד העלי בניסיון להפרות את הצמח, עובר תהליך "זיהוי". אם החלבונים שהוא מכיל מזוהים כחלבונים זרים – ההפריה מתאפשרת. אחרת, אלה עלולים להיות חלבונים עצמיים ואז ההפריה נחסמת והצמח ממשיך להמתין לאבקן אחר שיגיע ואולי יתאים להפריה. באופן זה, הצמח מוודא שהפריה תתבצע ע"י אבקנים זרים ושונים ממנו גנטית, וכך שומר על המגוון הגנטי של אוכלוסיית הצמחים. הרעיון של אבחנה בין חלבונים עצמיים לחלבונים זרים מזכיר במידת מה את העיקרון על פיו פועלת מערכת החיסון שלנו, שגם היא מבחינה בין חלבונים עצמיים (שאין לפגוע בהם) לחלבונים זרים (שעשויים להיות מחוללי מחלות ויש לתקוף אותם). עם זאת, במערכת החיסון השימוש בזיהוי הוא לצורך ההפוך של מניעת פלישה של גורם זר, בעוד שבצמחים המערכת מיועדת דווקא לעודד את הזר והשונה.

קיום מנגנון זה דורש מגוון גדול של חלבונים באוכלוסיית הצמחים שיאפשרו שונות גנטית מספקת כדי שמרבית (אם לא כל) הצמחים ימצאו בני זוג מתאימים וימשיכו להתרבות. הגנים המקודדים את החלבונים של מערכת זו מתאפיינים במגוון גנטי גבוה במיוחד, ביחס למרבית הגנים המוכרים לנו. קיימים סימני שאלה לגבי המנגנונים הגנטיים שיצרו את המגוון העצום הזה מלכתחילה וממשיכים לשמר אותו לבל יאבד. בקבוצה שלי אנו חוקרים שאלות כגון: איך נוצרים חלבונים חדשים? איך המנגנון שורד אבולוציונית? באילו תנאים עדיף לצמח לאבד את המנגנון ולפנות דווקא להפריה עצמית למרות המחיר שהיא גובה? ועוד. דרך מחקר מערכת זו אנו שואלים גם שאלות אבולוציוניות כלליות.  

אז לסיכום, בפעם הבאה שתסתכלו על העציצים שבמרפסת, תזכרו שצמחים הם יצורים מתוחכמים למדי ואולי אף יכולים ללמד אותנו פרק או שניים על מגוון ואיך אפשר לשמר אותו.

 

ד"ר תמר פרידלנדר,הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה

 

קראו פחות
marek-levak-mkhshbym-unsplash

יום האישה 2022: למה נשים (לא) לומדות מדעי המחשב?

7 מרץ, 2022

קרא עוד

האם הסיבה לרתיעה של נשים מלימודי המחשב נעוצה בסביבה הגברית המאפיינת אותם? נתונים חדשים מראים שכן

לימודי מדעי המחשב הם קרש קפיצה לתעסוקה מעניינת והשתכרות טובה. בשנים האחרונות נעשה מאמץ מצד ות"ת לעודד נשים ללמוד מקצוע זה לצד מקצועות היי טק נוספים, למשל על ידי מתן מענק למוסדות לההשכלה הגבוהה בהן לפחות 35% מהלומדים מקצועות היי טק הם נשים. עם זאת מקצוע זה עדיין נשלט על ידי רוב גברי. למה? איך ניתן לשנות זאת?

 

 

מחקרים במערב הראו שנשים נרתעות מללמוד מדעי המחשב, כי הוא נתפס כמקצוע גברי, "גיקי", לא חברתי, ומקשה על שילוב קריירה עם חיי משפחה. הסברים נוספים הם חוסר היחשפות למקצוע, למשל בתיכון, והיעדר מודלים נשיים.

האמנם מדעי המחשב הוא מקצועי גברי? לא בהכרח, אחרת איך נסביר שבמדינות מתפתחות, כגון מלזיה, טאיוון, קניה ומאורציוס יש אחוז גבוה של נשים שלומדות מדעי המחשב, לפחות מחצית מהסטודנטים? גם שם נשים מודעות לאתגר בשילוב קריירה ומשפחה, ומגד מקצועות מדעי המחשב נתפשים (ובצדק) כמאפשרים הזדמנויות מעניינות לפרנסה בעבודה משרדית מוערכת ומימוש עצמי באקלים בטוח וידידותי לנשים.

ערכנו מספר מחקרים במרכז האקדמי לב, שם שיעור הלומדות מדעי המחשב  גבוה ממחצית הסטודנטים. רצינו להבין מדוע בחרו במקצוע ומדוע נשארו בו. במרכז לב נשים לומדות בנפרד מגברים. יתרה מזאת, המרכז יש מגון קבוצות נשים: דתיות לאומיות, חרדיות, חרדיות לאומיות ואף קבוצה קטנה של תלמידות מחסידויות שונות. גילינו שאף קבוצה לא דמתה בשיקוליהן לנשים קבוצות המערביות או למדינות המתקדמות. הן גם לא דמו בשיקוליהן זו לזו. כל הנשים ציינו את האתגר שבשילוב קריירה עם חיי משפחה. אך זה לא הרתיע אותן.

החרדיות נמשכו ללימודים מהשיקול הכלכלי וגם כי מדעי המחשב הוא מקצוע שניתן ללמדו ללא תכנים בסתירה עם אמונות דתיות וניתן איתו לפרנס משפחה ולתמוך בבעל לומד תורה. בראיונות שערכנו איתן לא עלה באופן ספונטני הרעיון שמדעי המחשב הוא מקצוע גברי. כששאלנו מפורשות שללו. היה נראה שהופתעו. חלקן אף סיפרו על החשיבות המיוחסת בסביבתן ללימודי מתמטיקה ברמה גבוהה, כגשר ללימודי ההמשך, וסיכוי לשידוך טוב.

לעומן יש נשים, דתיות לאומיות ברובן, שנמשכו ללימודי הביואינפורמטיקה, מקצוע אינטר-דיסציפלינארי המתיך ביולוגיה ומדעי המחשב. רובן כשנרשמו, תפשו את הלימודים כביולוגיה, נמשכו לערכים החברתיים של עזרה וקידום החברה ומאוחר יותר למדו ליהנות ממדעי המחשב, הטבועים בהם. בוגרות רבות ממסלול זה משתלבות בתעשייה ובמחקר, או ממשיכות באקדמיה ללמוד תואר שני במדעי המחשב או רפואה. גם באוניברסיטה העברית בחוג לביולוגיה חישובית מחצית הלומדים הם נשים. שילוב מדעי המחשב במסלול דו-חוגי עם מקצעות עם תדמית חברתית כגון פסיכולוגיה יכול גם הוא למשוך נשים אל ספסל הלימודים במדעי המחשב.

במוסדות אלו ניתנת הדעת על אקלים בטוח, כשהקונטקסט הוא חברה מעורבת גברים-נשים. למשל, מצאו כי  למידה בקבוצות קטנות ועידוד נשים להשמיע את קולן אפקטיבי. מחקרים באנגליה מצאו כי נשים מתנהלות במעבדה באופן שונה מגברים ומבקשות עזרה אחרת.

המחקר מראה כי יש מקום לחשיבה על אקלים בטוח גם בקבוצות ללא גברים. חקרנו קבוצת נשים חסידיות שהגיעו אחרי שבדקו את המקום (בדרך כלל עם אמן), בעיקר מבחינה ערכית-אמונית. הן העזו ובאו ללמוד מדעי המחשב, משום ששאפו גם הן לתמוך בבן הזוג לומד התורה. השיקול המרכזי בבחירת המוסד והפקטור שניהל אותן במהלך לימודיהן הוא הרצון להתבדל מהעולם מחוץ לקהילותיהן. במוטיבציה אדירה הן התגברו על פערי ידע גבוהים וציוניהן לא נפלו משל תלמידות אחרות למדעי המחשב. עם זאת היה ניכר כי הדאגה שמטען הקודש שלהן ייפגם (והרי הן אמונות על חינוך הדור הבא) הקשה עליהן. מספיק היה שמורה תיתן דוגמא "חילונית"  או תאמר "סבבה",  כדי שייחרדו, ויפנו לרב לעצתו.

מדעי המחשב אינו מקצוע "גברי" , גבריותו היא שיקוף של החברה בה אנו חיים וזאת אנו רואים משיקוף של תפישות בחברות אחרות לגביו. לכל קבוצת לומדים, מתעניינים ואפילו נרתעים יש רקע תרבותי שונה שמתכתב עם שיקול הדעת (לא) לבחור מדעי המחשב ועם התחושה, אפילו ההגדרה, שונה של אקלים בטוח במהלך הלימודים.

למה זה חשוב? ישראל היא מדינה מרובת תרבויות וקבוצות. כאשר שואפים לגוון את הלומדים במקצועת מדעי המחשב חשוב לקחת את הרקע, את המטען התרבותי איתו מגיעים מועמדים ומועמדות ולמצוא את הדרך להגיע לכל אחד ואחת ולייצר להם אקלים בטוח. אין זה עניין של מה בכך. לעיתים ערכים של קבוצה מתנגשים עם ערכי המדינה והמוסד ויש לפתור זאת ברגישות.

פרופ' יפעת בן-דוד קוליקנט מביה''ס לחינוך ושרה גנוט מהמרכז האקדמי לב.

קראו פחות
anastasiia-chepinska-hryvn_bqdmyh-unsplash.jpg

יום האישה 2022: "למען הדורות הבאות"

7 מרץ, 2022

קרא עוד

פנייה של צוות חוקרות להנהלת האוניברסיטה, הובילה לגיבוש ראשון מסוגו של הנחיות מקיפות המגנות על זכויותיהן של חוקרות הנמצאות בחופשת לידה

היום אנחנו מציינות ומציינים את יום האישה הבינלאומי. היום הזה מסמל, בין היתר, את השאיפה להסרה של חסמים מגדריים ולחתירה לשוויון בין המינים. ואמנם, אנחנו בעיצומו של תהליך שינוי. בארגונים ובמוסדות רבים נופצו מחסומים - אך תקרת הזכוכית עדיין שרירה וקיימת. לדוגמה, באקדמיה, בעוד שנשים מיוצגות היטב בקרב הסטודנטים, בדרגות האקדמיות הגבוהות ובהנהלה המרחק משוויון מגדרי עוד רב.

כיצד ניתן להוביל לשינוי?

בתקופה האחרונה היינו שותפות לתהליך ארגוני מקיף באוניברסיטה העברית בירושלים, שביקש לטפל באחד החסמים המשמעותיים במהלך הקריירה האקדמית של נשים: הריון ולידה. מחקרים רבים, גם בישראל, מצאו כי לידה משפיעה לרעה על השתתפות נשים בשוק העבודה ומעכבת את קידומן המקצועי. בתקופת ההיריון וגם בתקופה שאחרי הלידה, נשים נושאות בדרך כלל ברוב הנטל, ומשלמות במונחי בריאות, זמן ומאמץ. נתאר כאן בקצרה את הניסיון של האוניברסיטה העברית בירושלים להתמודד עם האתגרים הללו, ואת המודל לפתרון. אנחנו מאמינות שהמקרה של הזה יכול לשמש כדוגמא למוסדות אקדמיים אחרים, וכן לארגונים מחוץ לאקדמיה.

התהליך שלנו "נולד" לפני כשנתיים, כששלושתנו, חברות סגל צעירות בפקולטות שונות באוניברסיטה העברית, יצאנו לתקופת לידה והורות (המכונה בדרך כלל בשם המטעה "חופשת" לידה). שלושתנו חווינו חוסר ודאות סביב ההתנהלות המצופה מאתנו באוניברסיטה בתקופה הזו. איך מלמדים סמינר שנתי כשהלידה נופלת באמצע השנה? מי יבדוק את המבחנים של הסטודנטים אם הלידה נופלת על תקופת המבחנים? זאת עוד לפני שהגענו למחקר, שאי אפשר באמת להוציא ל״חופשה״. יש מסטרנטים, דוקטורנטיות ושותפים אשר תלויים בנו, מעבדות שיש להמשיך להפעיל, ומועדי הגשה נוקשים למאמרים מדעיים. 

בקבוצת הווטסאפ שפתחנו, "מרצות יולדות", ניסינו ללמוד אחת מהשנייה. זו ביררה אילו התאמות ניתנו במקרים קודמים, ההיא הצליחה לאתר את מקור הבעיה בשכר. התינוקות גדלו מעט, ובכוחות משותפים נראה שהצלחנו להתגבר על הבעיות האישיות שלנו. אבל מתוך המקרים הפרטיים, גילינו שהמערכת האוניברסיטאית הגדולה והמורכבת לא גיבשה הסדרים ברורים בכל הנושאים העולים במקרה של מרצות שיולדות, ובכך פותחת פתח לקשיים ועיכובים לא הכרחיים בתקופה מאתגרת ממילא.

מחוזקות ב"מרצות יולדות" נוספות (ד"ר ענת פרי וד"ר אנסטסיה ברג), פנינו ליועצת הנשיא הממונה על הוגנות מגדרית באוניברסיטה, פרופ' חיה לורברבאום-גלסקי. ביקשנו לחבר מסמך שיבהיר מה מותר, ומה אסור, לבקש מחוקרת בתקופת לידה. לשמחתנו, מצאנו לא רק אוזן קשבת, אלא מוכנות אמיתית לפעול לשינוי. לפני שנה בדיוק, ביום האישה 2021, פרופ' לורברבאום-גלסקי הדהימה אותנו כשאמרה לנו: "תחשבו בגדול". היא ביקשה שנציע הסדרים חדשים, אופטימליים בעינינו, שימזערו את הפגיעה בחוקרות בעקבות לידה.

ההצעות המקיפות שגיבשנו התקבלו בזרועות פתוחות. לא כל מה שהצענו ניתן היה ליישום באופן מיידי, אולם הנהגת האוניברסיטה, בהובלת רקטור האוניברסיטה פרופ' ברק מדינה, לקחה את עיקר ההצעות ותרגמה אותן לנהלים ממוסדים. המדיניות שאומצה בסופו של דבר משלבת פתרונות מגוונים. עומס ההוראה של היולדות בשנת הלידה הופחת, לא רק בזמן שבו לא ניתן ללמד בשל חופשת הלידה אלא גם בחצי השנה שלאחריה, כדי לאפשר התקדמות במחקר שנפגע ושהכרחי לקידום. תקציב מיוחד יועד לסיוע בפעילות המחקר והמעבדות בזמן ההיעדרות של החוקרת שילדה. תקציב נוסף יועד לתמיכה בנסיעה של מרצות מניקות לכנסים אקדמיים יחד עם התינוק ועם מלווה, על מנת לאפשר לחוקרות פעילות רציפה בזירה הבינלאומית. בנוסף, לראשונה יוחדו גם התאמות למרצים גברים היוצאים לתקופת לידה והורות או זקוקים לזמן נוסף בעקבות הולדת ילדם. האוניברסיטה העברית היא האוניברסיטה הראשונה בישראל שאימצה מכלול איזונים כה רחב לתקופת הלידה וההורות – וכל שנותר הוא לקוות שאוניברסיטאות וארגונים נוספים ילכו בדרך זו, בהקדם האפשרי.

התחלנו עם מטאפורה מוכרת סביב אי-שוויון מגדרי - "תקרת הזכוכית". נסיים עם מטאפורה מוכרת פחות מאותו עולם: "לשלוח את המעלית למטה." במטאפורה הזו, אלו שהצליחו להתקדם ולהגיע לדרגות בכירות סוללים וסוללות את הדרך, כדי שלבאות אחריהם יהיה מעט פחות קשה – או לפחות, מעט יותר הוגן. המקרה הנוכחי מעיד על החשיבות של שיתוף פעולה בין-דורי לקידום שוויון מגדרי, המעודד יוזמות שעולות מהשטח ומאפשר להן להתרומם ולהגיע ליעדן. אנו מודות למי ששלחו לנו את המעלית ומחויבות להמשיך לשלוח אותה מטה. יש עוד עבודה רבה לעשות – למען הדורות הבאות.

ד''ר שהם חשן-הלל מביה''ס למנהל עסקים ומרכז פדרמן לחקר הרציונליות, פרופ' נטע קליגלר-וילנצ'יק מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות, ופרופ' נטע ברק-קורן מהפקולטה למשפטים ומרכז פדרמן לחקר הרציונליות.

קראו פחות
anh-nguyen-unsplash_ndvmtryvzys

יום האישה 2022: אנדומטריוזיס - מחלה אחת, נשים שונות

7 מרץ, 2022

קרא עוד

למרות שמדובר במחלה שמשפיעה על 10% מהנשים בעולם וגובה מחיר פיזי ונפשי משמעותי מהנשים המתמודדות עימה, אנדומטריוזיס עדיין לא נמצאת מספיק בשיח.

אנדומטריוזיס הינה מחלה גניקולוגית כרונית נפוצה (כ-10% מהנשים והנערות) המאופיינת בכאב כרוני וקשיי פריון. לאנדומטריוזיס השלכות שליליות רבות על בריאותן הפיזית והנפשית של נשים רבות בישראל. היא נחשבת לאחת המחלות האניגמטיות ביותר ברפואה והמודעות אליה לוקה בחסר בקרב אנשי רפואה, רווחה וטיפול, כך שהאיחור באבחנה עומד על ממוצע של כעשר שנים. למרות המודעות הגוברת לשכיחותה, כמו גם לחשיבותם של גורמים ביו-פסיכוסוציאליים בהבנת השפעותיה השליליות על רווחתן ותפקודן של נשים, הנושא טרם נחקר בהיקף נרחב. לפיכך, המידע אודות המנגנונים העומדים בבסיס הקשר בין אנדומטריוזיס לרווחה נפשית ובפרט אודות גורמי חוסן היכולים להסביר הבדלים בין הנשים בהתמודדותן עם המחלה לוקה בחסר. כמו כן, הן המחקר והן הפרקטיקות הקליניות באנדומטריוזיס התמקדו בעיקר בהיבט הרפואי, אשר אינו מוביל לעלייה הרצויה ברווחתן של הנשים.

במחקר שערכנו בקרב 989 נשים המתמודדות עם אנדומטריוזיס ו/או אדנומיוזיס בחנו את רווחתן הנפשית ומנגנוני פגיעות וחוסן אישיותיים ופ סיכו-חברתיים חוצי-אבחנות, תוך שימוש בגישה ממוקדת-אדם לניתוח הנתונים (ניתוח פרופילים לטנטיים), המאפשרת לזהות פרופילים שונים של התמודדות עם המחלה על בסיס מנגנוני פגיעות וחוסן מרובים. ככלל, 78% מהמשתתפות דיווחו על רמות בינוניות ומעלה של דיכאון ו54% על רמות בינוניות ומעלה של חרדה, כאשר כ-28% מהמשתתפות דיווחו על סימפטומים של דיכאון בעוצמה חמורה וכ- 25% על סימפטומים של חרדה בעוצמה חמורה. זיהינו שלושה פרופילים של נשים עם אנדומטריוזיס: סיכון גבוה (נשים המדווחות על רמות גבוהות של גורמי סיכון ורמות נמוכות של גורמי חוסן), סיכון בינוני (רמות בינוניות של גורמי פגיעות וחוסן) וחוסן יחסי (רמות גבוהות של גורמי חוסן ורמות נמוכות של גורמי פגיעות). בהתאמה, אכן נמצאו הבדלים מובהקים בין תתי הקבוצות הללו במדדי דיכאון, חרדה, סומטיזציה, עוצמת כאב והשפעתו על חיי היומיום, איכות חיים, שביעות רצון מיחסים רומנטיים ותפקוד מיני. כך לדוגמה, 61% מהנשים בקבוצת הסיכון דיווחו על דיכאון ברמה חמורה בעוד שבקבוצת החוסן רק כ6% דיווחו על דיכאון חמור. אנו תקווה כי מחקר מקדים זה יהווה בסיס למחקר רב היקף ומעמיק שמטרתו לתרגם ידע זה לכדי תכניות מניעה והתערבות אינטגרטיביות המותאמות למידת הסיכון והחוסן, בקרב נשים עם אנדומטריוזיס.

ד״ר דנה לסרי מביה''ס לעבודה סוציאלית ואיה ורטהיימר מנכ''לית שותפה בקהילת אנדומטריוזיס ישראל

קראו פחות
linkedin-sales-solutions-mnhygvt_nshyt-unsplash

יום האישה 2022: פרספקטיבה אישית על מיעוט נשים בעמדות הובלה באוניברסיטאות

7 מרץ, 2022

קרא עוד
התפיסות החברתיות של תכונות אופי של מנהלות ומנהלים, מובילות לפער בין גברים ונשים בהגעה למשרות ניהוליות בכירות באקדמיה - כיצד אנו יכולות לשנות את המציאות הזו?

כאשר אני חושבת על מצב הנשים באקדמיה, נגלה לעיני "גרף המספריים" המפורסם שמראה כי אחוז הנשים הולך וקטן עם הקידום במעלה הסולם האקדמי. הסיבות לכך רבות ומגוונות, וכמו כל אישה זה פגש אותי בצמתים השונים של הקרירה האקדמית. כיום כחברת סגל בדרגת פרופ' חבר, אני מתבוננת באחוזון זה (29% נשים בדרגת פרופ' חבר) ובאחוזון של פרופ' מן המניין (17% נשים), ותוהה מדוע ישנה עוד "קפיצה" מטה בקצה הגרף? בדרגות אלה, מצופה מחברי וחברות הסגל ליטול חלק בוועדות חשובות, וכן לשמש בתפקידי ניהול בהובלת האוניברסיטה. כאן אנחנו נכשלות באופן בולט.

למעשה הנתונים העולים מדו"ח מבקר המדינה לשנת 2014, מראים תשקיף עגום בסקירת ההתפלגות המגדרית בתפקידים בכירים באוניברסיטאות (נכון לשנת 2011). בשנת 2011, כיהנו 11 נשים לעומת 45 גברים במשרות דיקן, 11 לעומת 24 למשרות משנים וסגני דיקן, 1 לעומת 3 רקטורים ו-1 לעומת 4 נשיאים. האחוז המצטבר של נשות אקדמיה בתפקידים הללו עומד על 22%. לא נכללו תפקידי ניהול אחרים כגון ראשי מחלקות, חוגים ותוכניות, כך שסביר להניח שהמצב חמור מהנתונים הללו. תת-ייצוג במשרות בחירות באקדמיה מדיר נשים ממוקדי קבלת החלטות ויכול אף להנציח את אי-השיוון ואי-מיצוי הפוטנציאל הניהולי וההון האנושי של מחצית מהאוכלוסייה. ואכן, בהסתכלות על הסגל המוביל את האקדמיה בארץ, החסר הנשי בולט ומדגיש תקרת זכוכית, שכנראה אין די דגש עליה.

חלק יטענו שאחוז הנשים בדרגות הניהוליות משול לאחוזון הנשים בדרגת פרופ' מן המנין, אבל כאמור, התפקידים שנבדקו על-ידי מבקר המדינה בשנת 2014 אינם משקפים את כלל התפקידים הניהוליים באוניברסיטה, ביניהם נכללים מנהלי תוכניות, מחלקות, חוגים, וועדות ופורומים אקדמיים אחרים שבפעילותם מהווים מוקדים מרכזיים לקבלת החלטות. בנוסף, מצב בו נשים הינן מיעוט בפורומים הללו, אינו מאפשר להן באמת להשפיע, אלא דומה יותר לכורח מציאות שמכתיבה איזושהי נוכחות נשית. מעבר לכך, אני תוהה מהי התרבות הארגונית שמרפה את ידיהן של נשים כה רבות וכה מוכשרות מליטול חלק בפעילויות במוסדות אקדמיים?

השאלה הזו מחזירה אותי לאירוע שהתקיים לפני מספר שנים בבית השגריר הגרמני לציון שיתופי הפעולה בין המדינות תוך דגש על תרומתן של נשות האקדמיה. בשולחן שלי ישבה פרופ' אוה אילוז ודברה ברהיטות על האופן שבו נשים מצליחות נתפסות. היא הביאה אוסף מאמרים וסקרים שהצביעו על כך שתדמית האישה האימהית, המכילה והרכה לעיתים נמצאת בקונפליקט כשאותה אישה צריכה להוביל, להחליט, לדרוש או ליזום - כל אלה נכנסו תחת מושג שהיה חדש לי דאז המכונה "הטייה מגדרית". בשיחה עמה, פרופ' אילוז האירה את עיני על כך שישנם מחקרים רבים שמראים כי נשים מוערכות על-פי האישיות שלהן ולא על-פי יכולותיהן או ביצועיהן המקצועיים. בנוסף, היא ציינה בפני כי במקרים בהם שאישה נחשבת כמצליחה, אישיותה נתפסת לעיתים כ"בעייתית". אווירה זו מקשה על נשים להתקדם ולהוכיח את עצמן בסביבת העבודה.

שיחה זו באותו ערב מהדהדת בי עד היום וגורמת לי להעריך הרבה יותר את קשייהן של נשות האקדמיה שבוחרות כן ליטול חלק בהובלת המוסד. ההתמודדות המתמדת עם "הטייפ קאסט" יוצרת קושי יומיומי בביצוע תפקידן, ואני מתארת לעצמי שזה יכול לעיתים לגרום אף ל"קיצור קדנציה" או להימנעות מהצגת מועמדות לתפקיד זה או אחר. מיעוט הנשים בעמדות אלה והקושי שנובע מהטייה מגדרית רווחת, יכולים להזין עוד יותר את חוסר הרצון בקרב חלק מחברותיי למקצוע ליטול חלק בהובלה האקדמית.

ברמה האישית, אני מודה שהיו לא מעט פעמים שהפגנתי אסרטיביות ודרשתי דבר מה, אם בזכות או מתוך צורך שעלה מתפקידי, אלא שבקשותיי לא התקבלו באותה הבנה שהופגנה למול הקולגות הגבריים. היה נדמה לי שלקולגות הגבריים היה קל יותר לזכות לאוזן קשבת, שיתוף פעולה או לקבל הכרה וקידום בעבודה. הסביבה שופטת לחומרה התנהגות אסרטיבית בקרב נשים, כך שלעיתים מתייגים את חברות הסגל הללו כ"קשות אופי" או "קשוחות". כל אלה פידבקים מהסביבה שמחלישים את מעמדן של נשים ומרפים את ידיהן מלקחת חלק בתפקידים מובילים באקדמיה. מצאתי את עצמי לא פעם מביטה בגיחוך בסיטואציות הללו, אך האמת המרה היא שהשיח הזה צריך להיפסק. שיח כזה עובר גם לדור הבא ומנציח עוד יותר את תקרת הזכוכית. כולנו צריכים לשים לב שלא לחטוא באמירות הללו או להשתתף בשיח כזה בשל הפגיעה הברורה בנשים.

ישנן לא מעט נשים מנהלות שהצליחו בתפקידן למרות הקושי והתרבות הארגונית המגמתית הזו. יש לעודד נשים נוספות להצטרף לשורות הקדמיות באקדמיה ולחגוג את אשר השיגו בעמלן. הרי שאם התכונות הניהוליות והאסרטיביות שלנו הביאו אותנו להישגים עד כה - למה שהמוסדות לא יראו זאת כמשאב יקר ערך שיכול להצעיד את המוסד קדימה?

הכותבת מודה לפרופ' אוה אילוז, פרופ' נטלי קרבצ'נקו-בלשה וד"ר אריאל גינזברג על השיח והפידבקים שתרמו לכתיבת המאמר.

פרופ, מונה דביר-גינזברג, הפקולטה לרפואת שיניים.

קראו פחות
Glenn Carstens-Peters, unsplash

השקעה לטווח ארוך: תקצוב ראוי למערכת ההשכלה הגבוהה

23 ינואר, 2022

קרא עוד
על רקע התפשטות זן האומיקרון והחשש שרופאים רבים ייכנסו לבידוד, במשרד הבריאות שקלו להתיר לרופאים ורופאות שנמצאו חיוביים לקורונה להמשיך לעבוד- כל זמן שאינם מגלים סימפטומים. המצב הזה של מחסור בצוות רפואי אינה בעיה שהחלה עם מגיפת הקורונה. הוא קשור כמובן לשאלות של תקצוב ותכנון ארוך טווח שבוודאי ניתן לפתרון.  

צריך לומר ביושר, רופאים שלומדים ומוכשרים כאן בישראל, הולכים ומתמעטים. על פי נתוני משרד הבריאות מבין הרופאים שקיבלו רשיון לעסוק ברפואה בישראל בשנת 2020 רק 36% למדו בישראל, לעומת כ- 50% לפני עשור. ואילו אחוז הבוגרים ממוסדות ממזרח אירופה, בשנת 2020 עמד על כ- 50%. המצב ברפואת שיניים גרוע עוד יותר. רק 22% בלבד מרופאי השיניים שקיבלו רשיון בשנה שעברה הם בוגרים שלמדו בארץ!

תמונת המצב הזו של לימודי הרפואה בישראל היא רק דוגמא אחת להיחלשות מערכת ההשכלה הגבוהה בארץ.

ההסבר להיחלשות הזו פשוט למדיי. לפי נתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת תקציב ההשכלה הגבוהה שעמד בשנת 2015 על סך של 3% מתקציב המדינה, ירד משמעותית בכ- 10% לשיעור של 2.7% מהתקציב הכולל. גם בהשוואה בינלאומית מצבנו לא טוב. ההשקעה השנתית לסטודנט נמוכה בישראל בכ- 20% ביחס לממוצע במדינות ה-OECD. לא כך צריכים להיות הנתונים במדינה דלת משאבים פיזיים שחרטה על דגלה יצירת כלכלה מבוססת ידע.

על מנת שמערכת ההשכלה הגבוהה תמשיך לייצר את הבסיס לשוויון חברתי ולשגשוג כלכלי במדינה, יש להעלות את התקציב לכל הפחות לרמות היחסיות שהיה בהן, ולהתייצב על תקצוב שאינו נופל מזה של  המדינות המפותחות. השקעה כספית מושכלת יכולה לייצר הצלחות גדולות. כך, לדוגמא, לפני כחמש שנים הגדירה הות"ת בשיתוף פעולה הדוק עם שר החינוך דאז נפתלי בנט, תכנית להגדלת מספר הלומדים במקצועות ההייטק באוניברסיטאות. בתכנית הושקעו כמיליארד שקלים, והיעד היה הגדלת מספר הבוגרים בתחומים אלה ב-40%. התכנית הצליחה מעל למשוער, ובתוך חמש שנים גדל מספר הסטודנטים ב-60%. סטודנטים אלה השתלבו בשנים האחרונות בתעשיית ההיי טק והם חלק מהסיבה לגידול המבורך של הסקטור הזה בשנים האחרונות. השקעה מושכלת הניבה תוצאה מצוינת.

מערכת ההשכלה הגבוהה משוועת לתכנית חומש מתוקצבת באופן מספק ולתכנון מושכל ושאפתני.
אם לא נעשה זאת היום, לא נצליח להגדיל את שיעורם של הסטודנטים החרדים והערבים בקמפוסים שלנו, והמדינה לא תצליח ליישר קו בתחום ההשכלה בין המגזרים השונים בעשורים הקרובים. השקעה שכזו בסטודנטים, בייחוד אלה שבאים מרקע מוחלש, תתרום גם להעלאת הפריון במשק.
אם לא נשקיע מספיק, נמצא עצמנו הולכים ומידרדרים בתחומי ידע שיגדירו את עתידנו – בינה מלאכותית, ביולוגיה סינתטית ומיחשוב קוונטי. אנחנו הולכים ומידרדרים בתוצרי המחקר שלנו בגלל השקעה שהולכת ופוחתת בהשוואה למקבילים לנו בעולם.

אם לא נשקיע מספיק, לא נראה הרבה רופאים שיוכשרו בבאר-שבע, בתל-אביב או בירושלים. השקעה דלה תמשיך ותאלץ את מיטב בנותינו ובנינו לנדוד ללמוד רפואה בחו"ל, פעמים רבות במוסדות שרמתם ירודה. והרי ברור לכולנו שלאזרחי ישראל מגיע להיות מטופלים על ידי הטובים ביותר.

לאחרונה הקימה הממשלה כח משימה לטיפול במחסור באנשי הייטק, ובמקביל פועלות גם כמה ועדות שמייעצות בנושא המחסור באנשי צוות רפואי. צריך לומר ביושר - הפתרונות הנדרשים אינם כאלה שיניבו תוצאה מהירה. הם מצריכים השקעה תשתיתית בהשכלה הגבוהה. לא יספיקו כאן פלסטרים, מעקפים ופטנטים יצירתיים. כבר מאוחר מדי להגדיל באופן משמעותי את היצע המהנדסים בשלוש השנים הקרובות, אולם עבודה מושכלת תשפר את מצבנו בעוד ארבע שנים ויותר. באופן דומה, לא ניתן לתקן את מספר תלמידי הרפואה בישראל בחמש השנים הקרובות. אבל אם נפעל כעת, נוכל לשפר את המצב במחצית השנייה של שנות ה-20.

מערכת ההשכלה הגבוהה נהנית מתכנון עם אופק רחוק יותר ממרבית הסקטורים במדינה. המערכת שלנו פועלת על פי תכניות חמש-שנתיות. שתי תכניות החומש האחרונות הביאו להצלחות בכמה תחומים, אולם אין בכך די. לקראת תכנית החומש הבאה, זו שתתחיל בשנת 2023, נכון שהמדינה תשקיע סכומים שהמערכת ראוייה להם, ולכל הפחות תשווה את ההשקעה למדינות הדומות לנו בגדלן ובאופי המשק והתעסוקה שלהן. השקעה מושכלת תייצר פירות שהחברה והכלכלה בארצנו משוועות להם.

הכותב הוא ישי פרנקל, מנכ"ל האוניברסיטה העברית.

קראו פחות
פרופ' עומרי ונדל

פרופ' עמרי ונדל על שיגור טלסקופ החלל הבא "ג'יימס ווב" של נאס"א

20 דצמבר, 2021

קרא עוד

ביום שבת, ה-25.12.21 בשעה 14:20 (לפי שעון ישראל), ישוגר טלסקופ החלל ג'יימס ווב, ממשיכו של טלסקופ האבל ודור חדש לטלסקופי החלל, המיועד לספק תשובות לשאלות המסקרנות ביותר באסטרונומיה ואסטרופיזיקה - היווצרות הגלקסיות הראשונות, לידתם של כוכבים, חקר תכונותיהם של כוכבי לכת במערכות שמש מרוחקות והאם יש בהם חיים. לקראת השיגור יערך אירוע לציבור הרחב ולסטודנטים שיועבר ב-Zoom בחסות הפקולטה למדעי הטבע

יותר ויותר אנו שומעים על המרוץ להנחתת אדם על המאדים, ובעתיד הקרוב נאס"א מתכננת שיבה של אסטרונאוטים לירח (תכנית ארטמיס). אולם בעוד מספר ימים מתוכנן שיגור בלתי מאוייש המעורר התרגשות רבה בקרב האסטרונומים. לדעת רוב המדענים, ההישגים הגדולים ביותר של האנושות בתחום החלל אינם כיבוש החלל ומשימות חלל מאוישות, אלא חקר היקום, שנעשה על-ידי טלסקופים לווייניים כמו טלסקופ החלל  האבל הצופה ביקום מזה שלושים שנה באור הנראה,  ספיצר באור תת-אדום, צ'נדרה בקרני X, פלאנק בקרינת מיקרו, קפלר לגילוי פלנטות חוצניות ועוד רבים, שכל אחד מהם הביא למהפכה בהבנתנו את היקום.

ב-25 בדצמבר 2021 צפוי שיגורו של "יורש העצר", טלסקופ החלל על שם ג'יימס ווב – James Webb Space Telescope, יורשו של טלסקופ החלל האבל. בניגוד לקודמו, המקיף את כדור הארץ בגובה של כ-600 ק"מ, ג'יימס ווב יוצב במרחק של  1.5 מיליון ק"מ, פי ארבעה מן המרחק לירח, במקום הנקרא "נקודת לגראנג' L2". קוטר המראה שלו 6.5 מטרים, כמעט פי 3 מהאבל, וכושר איסוף האור שלו יהיה גדול פי 7. מעבר לכך, המכשור שלו מתקדם בהרבה מזה של האבל. תכונות אלו יאפשרו תצפיות חסרות תקדים שעד כה היו מעבר להישג ידה של האנושות, כמו הכוכבים הראשונים והגלקסיות הקדומות ביותר שנוצרו זמן קצר יחסית (כחצי מיליארד שנים) לאחר המפץ הגדול ובחינה מדוקדקת של האטמוספרות של כוכבי לכת חוצניים, כדי לנסות ולגלות בהן גזים העשויים להעיד על התפתחות חיים, כגון אדי מים, חמצן ומתאן. מיקומו המרוחק של ג'יימס ווב מבודד אותו מהקרינה שמפיץ כדור הארץ ומשפרת את רגישותו, אולם מנגד הופך אותו לבלתי נגיש למשימות מאוישות של תיקון ואחזקה, כפי שהיה האבל, אליו נשלחו חמש משימות כאלה. לכן המערכות של ג'יימס ווב, המורכבות בהרבה מאילו של האבל, חייבות להיות חסינות בפני תקלות. שיגורו של ג'יימס ווב נדחה פעמים רבות, וגם התקציב התנפח לכ-10 מיליארד דולר.

הסיבה שסוכנויות חלל כמו נאס"א וסוכנות החלל האירופית משקיעות הון עתק כדי לשלוח טלסקופים למסלול סביב כדור הארץ היא שטלסקופים הבנויים על פני כדור הארץ מוגבלים על ידי האטמוספרה. למרות שלכאורה האטמוספירה שקופה באור הנראה, קרני האור מושפעות ומוסטות בעת המעבר, וזרמי האוויר גורמים לריצוד אור הכוכבים. בשל תופעה זו,  תצלום בחשיפה ארוכה אינו יכול להשיג חדות (רזולוציה) גבוהה. זו הסיבה שמצפי הכוכבים נבנים במידת האפשר בראשי הרים גבוהים – כך יש פחות שכבות אויר מעליהם. התמונות של טלסקופ החלל האבל חדות יותר מתמונות של טלסקופים גדולים בהרבה המוצבים על פני כדור הארץ. בנוסף, האור הנראה הוא רק אחד מסוגי הקרינה הנפלטים מכוכבים וגלקסיות – סוגי קרינה אחרים, כמו על-סגול ((UV, קרני X וקרני גאמא נבלעים (למזלנו) באטמוספרה, ולכן כדי לצפות בהם עלינו לשלוח את הטלסקופים המיועדים לקלוט אותם אל מעבר לאטמוספירה.

טלסקופ החלל האבל, אשר שוגר בשנת 1990 נקרא על שם האסטרונום האמריקאי אדווין האבל, אשר גילה (לפני כתשעים שנה) כי היקום מתפשט, תגלית אשר גרמה לאיינשטיין לשנות את משוואות תורת היחסות. טלסקופ האבל, הפועל זה 30 שנה, השיג תמונות ותוצאות מדהימות, הרבה מעבר לכל טלסקופ אחר שבנה האדם, על פני כדור הארץ או בחלל.  הוא בעל מראה בקוטר 2.4 מ', וכשר קליטת אור נראה ותת-אדום ((IR. הישגיו הבולטים ביותר היו גילוי האצת היקום והאנרגיה האפלה, עליו ניתן פרס נובל בשנת 2011, מדידת גיל היקום, התפתחות הגלקסיות, גילוי כוכבי לכת במערכות שמש אחרות ומדידת הרכב האטמוספירות שלהם, חורים שחורים מסיביים במרכזי גלקסיות, התנגשויות של גלקסיות, היווצרות ומוות של כוכבים, התנגשות שביט בכוכב הלכת צדק ועוד.

טלסקופ האבל הביא לנו כמה מן התמונות היפות והמיוחדות ביותר של היקום באור הנראה, אולם כאמור יש סוגי קרינה אחרים, שונים מאוד, אשר כלל איננו מסוגלים לראותם מפני כדור הארץ, כיון שהאטמוספרה בולעת אותם בגובה רב. כדי לקבל תמונה שלמה של היקום, חשוב לחקור אותו גם באמצעות סוגי קרינה אלה. לשם כך נבנו טלסקופים ייעודיים המסוגלים להבחין בסוגי הקרינה האחרים, ונשלחו למסלולים סביב כדור הארץ, כמו האבל, או אף למסלולים מרוחקים הרבה יותר. מספר דוגמאות הן טלסקופים באור אולטרא-סגול, כמו IUE והטלסקופ הישראלי המתוכנן (בשת"פ עם מדינות אחרות) ,Ultrasat טלסקופים בקרני X כמו ROSAT, XTE ו-Chandra, וטלסקופים בקרני גאמא, כמו Compton, INTEGRAL ו-Fermi.

שתי משפחות נוספות של טלסקופים לווייניים יועדו למחקר קרינת הרקע הקוסמית ולגילוי פלנטות חוצניות. קרינת הרקע הקוסמית שהתגלתה בשנת 1965 וזיכתה את מגליה בפרס נובל היא למעשה ההוכחה המשכנעת ביותר לתורת המפץ הגדול, האומרת שהיקום נוצר לפני כ-14 מיליארד שנה בהתפוצצות אדירה וממשיך להתפשט מאז. אולם רוב הקרינה הזו מרוכזת בגלי מיקרו, שאינם חודרים דרך האטמוספרה ולכן יש לחקור אותה בטלסקופים לווייניים. שלושה טלסקופים כאלה שוגרו בשנים 1990-2010, COBE, WMax ו- Plank, והביאו למהפכה בהבנתנו את היקום ותכונותיו.

המשפחה הנוספת היא טלסקופים לווייניים המיועדים לגילו כוכבי לכת חוצניים, המקיפים שמשות אחרות. בעולמות אלה עשויים להתקיים חיים ואף תרבויות. המפורסמים שבהם הם טלסקופ Kepler, אשר שוגר בשנת 2009 ותוך חמש שנים גילה מעל 4000 כוכבי לכת חוצניים, פי 10 ממה שהיה ידוע לפניו, ויורשו TESS, אשר שוגר ב-2018 וממשיך את המשימה.

כיום הגיע האדם להבנה מעמיקה של היקום, הודות לטלסקופים שנשלחו לחלל בעקבות אותו ספוטניק, ועומד על סף תקופה מרתקת לא פחות, בה אולי יביא הטלסקופ הלווייני המשוכלל מכל קודמיו, לתגליות נוספות ובראשן התשובה לשאלה האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ.

הכותב הוא פרופ' עמרי ונדל ממכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה.

פרסום המאמר בגיליון "מקור ראשון", או באתר
לאירוע הפקולטה שהתקיים דרך הזום

קראו פחות
bertrand-moritz-anfvgg-vpge-unsplash.jpg

41 שנים לרצח ג'ון לנון: כמה פעמים מתו וקמו לתחייה "הביטלס"?

9 דצמבר, 2021

קרא עוד
פרופ' נפתלי וגנר, מרצה וחוקר בחוג למוסיקולוגיה, בטור מיוחד לאתר זמן ישראל

במלואת 41 שנים להירצחו של ג'ון לנון, עולים בי הרהורים לגבי מיתות ותחיות בחיי הלהקה המפורסמת בעולם. אפשר לומר שהביטלס, כפי שהם מוכרים לרובינו, נולדו ב-1962. עד אז (החל מ-1957) הם היו במצב "עוברי". מאז ואילך נמצא בקורות חייהם מקרים של מוות אמיתי, של מוות כוזב ושל מוות מטאפורי, אלא שבעקבות כל מוות התרחשה תחייה.

אם הופעה על במה היא אכן "הופעה חיה", הרי שביטלס מתו לראשונה כשחדלו להופיע בסוף שנת 1966. חייהם שלאחר מותם התחילו אפוא עם הפיכתם ללהקת-הקלטות. זוהי גם תחייתם הווירטואלית הראשונה – דווקא האלבום האולפני (הלא-חי) הראשון שלהם משנת 1967 מציג הופעה-חיה בדיונית של להקה בדיונית Sgt. Pepper Lonely Hearts Club Band. ההסתגרות באולפן והפסקת ההופעות הפכו את בריאן אפשטיין, האמרגן המיתולוגי של הביטלס, לבלתי רלוונטי בעיניי עצמו. יתכן שזו אחת הסיבות שדרדרו אותו למצב שבו מצא את מותו ממנת-יתר של ברביטורטים ואלכוהול. יוצא אפוא שמוות מטאפורי ותחייה וירטואלית גרמו למוות אמיתי.

מקרה המוות הראשון של אחד מחברי הלהקה היה דווקא מוות וירטואלי: ב-1969 החלו, כידוע, להתפשט שמועות שמקרטני נהרג בתאונת מכונית בנובמבר 1966 אך ממשיך לחיות באמצעות כפיל, שאינו רק בן-דמותו אלא גם מבורך בכישרונו וביכולותיו. ספק אם לביטלס היה חלק בהפצת האגדה, אך ככל הנראה תדלקו אותה ברמזים שצפנו בשיריהם ובעטיפות תקליטיהם.

הביטלס מתו כלהקה עוד לפני שהכריזו רשמית על פירוקם. שירם המאוחר ביותר, Because, הכלול באלבומם המאוחר ביותר – Abby Road, הוקלט באפריל 1969 והיווה את שירת הברבור האמיתית של הלהקה. לפיכך, Let It Be, שהופץ ב-1970 הינו האלבום הראשון שלאחר המוות, למרות שהוא כולל שירים מוקדמים יותר. מעמדו כ"תקליט פרידה" מוזר במקצת, מכיוון שהוא מסכם פרויקט שאמור היה לבשר על התחדשות תוך שיבה למקורות הרוק'נ'רול. הופעתם החיה, על הגג של בניין Apple לסיכומו של הפרויקט, התגלתה כתחייה כוזבת.

ג'ון לנון נרצח ב-1980 אך המשיך, בשנות התשעים, להשתתף בהקלטות הלהקה ששבקה חיים ב-1970. הכיצד? שאר חברי הלהקה צירפו את קולם לקולו המוקלט והקליטו שני שירים 'חדשים" בהרכב מלא - "חופשי כציפור" ו"אהבה אמיתית". במעשה זה לא רק רוחו של לנון עלתה אלינו מעולם המתים: הביטלס העלו באוב את עצמם. שני השירים נכללו בתקליטורי האנתולוגיה (1995-1997), החושפים, בין-השאר, גרסאות אלטרנטיביות של שירים קנוניים, ומעניקים לנו הצצה אל יקום בִּטלאי מקביל.

ג'ורג' האריסון, גם הוא לא האריך ימים ונפטר עם פרוס האלף החדש. אך אל דאגה, גם הוא עוד ישוב, ואם לא לאולפן ההקלטות אזי לפחות לשולחן העריכה. ב-2004 אנשי 'קרקס השמש' (Cirque du Soleil) הקנדיים פנו למנהל המוזיקלי לשעבר של הביטלס – ג'ורג' מרטין – בבקשה לספק להם שעה וחצי של "תפאורה-מוזיקלית" המושתתת על שירי הביטלס. אין מדובר על מחזור כפשוטו, אלא על הטלאה של חומרי סאונד שונים וזנוחים מתוך אוצר ההקלטות הקיים במטרה ליצור פס קול חדש. ג'ורג' מרטין ובנו גיילס (Giles) נרתמו למלאכה ובתום שנתיים של עבודה, בשלהי 2006, יצא לאור התקליטור LOVE – פס הקול המלווה את המופע האקסטרווגנטי של קרקס השמש. המופע נערך בלאס וגאס – אותה נאת מדבר מתעתעת, התגשמות של פטה מורגאנה – היא אכן זירת התרחשות מתאימה למופע כזה, מה עוד שהוא נערך באולם המופעים של מלון "מיראז'".

ובזאת לא תמה השרשרת. לפני למעלה מעשור הסכימו הביטלס להפוך את עצמם למשחק מחשב וכך שדרגו את תחייתם הווירטואלית. בנוסף, הם הוציאו את עצמם לאור מחדש, כאשר כל פלאי הטכנולוגיה הדיגיטליים גויסו כדי להשמיע את הקלטות העבר של הביטלס כאילו הוקלטו זה עתה באולפנים של שנות האלפיים. זהו ניסיון מוצלח לאחוז את החבל בשני הקצוות – לא לאבד את רוח ההקלטות המקוריות ובד בבד – לטעת אותן במציאות העכשווית, כלומר, להנכיח את העבר בהווה מבלי שיילווה לכך ניחוח נוסטלגי עבש. מעשה השחזור המתוחכם כולו, יש בו כדי לאשש את מעמדו הקנוני של הרפרטואר המקורי ולהסיר כל איום בדה-קנוניזציה או רה-קנוניזציה לנוכח כל הפעילות המצטברת מאז חתימת הקורפוס ב-1970.

פרסום בתקשורת

קראו פחות
ראה גם: מאמרי דעה
taylor-wilcox-4nkoeaqatga-unsplash

סקר חדש בוחן את המחיר הנפשי שגובה הקורונה ממורים ומנהלים

2 פברואר, 2022

קרא עוד

 סקר בהשתתפות 350 צוותי הוראה בישראל (מורים, רכזים ומנהלים) בוחן את המידה בה נחווית מגפת הקורונה כמשבר פסיכולוגי בקרב צוותים מזרמי החינוך השונים

עפ"י תוצאות המחקר, כ-50% מהם נמצאו בסיכון להפרעת חרדה,  13%נמצאו בסיכון לדיכאון ולמעלה מ-50% מהם דיווחו על תשישות חמלה ברמה בינונית, הכוללת תסמיני טראומה משנית (סימפטומים של הפרעה פוסט-טראומטית, הנובעים מחשיפה לטראומות תלמידיהם) ושחיקה. עוד עולה מהמחקר שכ-50% המשתתפים דיווחו על רמות נמוכות בלבד של סיפוק מהענקת עזרה לתלמידיהם ורק רבע מהם דיווחו על רמות גבוהות של סיפוק. באופן מעניין, דווקא אנשי צוות הנמצאים בזוגיות מדווחים על רמות שחיקה וטראומה משנית גבוהות יותר ועל ורמות נמוכות יותר של סיפוק מהענקת עזרה לתלמידיהם.

המחקר התבצע בהזמנת המדען הראשי של משרד החינוך, ע"י ד״ר דנה לסרי מבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה באוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת קולג׳ לונדון, פרופ׳ מונא חורי-כסאברי, סגנית נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים וד״ר רות גוטפריד מהמכללה האקדמית לחינוך ע״ש דוד ילין, ירושלים. החוקרות מצאו, שלמרות שלא נמצאו הבדלים בתסמינים הפסיכולוגיים בין זרמי החינוך, צוותי הוראה המלמדים בחינוך הערבי, מתמודדים עם מצוקה סביב הקורונה גבוהה משמעותית מזו של צוותי ההוראה בחינוך היהודי ממלכתי, בעיקר בשל שוני ברמת הדאגות הבריאותיות והכלכליות. בנוסף, צוותים ממסגרות החינוך הממלכתי-דתי והערבי דיווחו על רמות גבוהות יותר של מצוקה סביב חזרה להוראה בבתיה״ס בהשוואה לצוותים ממסגרות החינוך הממלכתי.

עוד מדווחות החוקרות על קשר חיובי גורף בין רמת המצוקה של צוותי ההוראה סביב הקורונה לבין עוצמת הדיכאון, החרדה, הטראומה המשנית והשחיקה. ממצא מעניין נוסף הוא שככל שהביקורת העצמית של הצוותים גבוהה יותר, כך גם תסמיני הדיכאון ורמות השחיקה גבוהים יותר, וככל שהחמלה העצמית שלהם גבוהה יותר, כך רמות החרדה והטראומה המשנית נמוכות יותר.

לדברי החוקרת הראשית ד"ר לסרי "התמודדות עם רמות גבוהות של חרדה, דיכאון, טראומה משנית ושחיקה ועם העדר סיפוק – עלולות לפגוע משמעותית באיכות חייהם של צוותי ההוראה. נראה שדווקא סקרנותם כלפי תלמידיהם והניסיון להבין מה עובר עליהם, ממתנת את השפעת הדאגה מפני הקורונה, שומרת עליהם עצמם מלפתח תסמינים פסיכולוגיים ואף מסייעת להם לחוות סיפוק מהענקת העזרה". לסרי מדגישה כי "ליחס כלפי צוותי ההוראה השפעה רבה על תחושותיהם "ככל שהתמיכה החברתית והמוסדית כלפיהם גבוהה יותר, כך הם דיווחו על רמות נמוכות יותר של דיכאון ושחיקה  ועל רמות גבוהות יותר של סיפוק מהענקת עזרה לתלמידיהם."

פרסומים בתקשורת: YNET

קראו פחות
אומיקרון

אומיקרון: נוקטים אמצעי זהירות / أوميكرون: نتّخذ إجراءات الحيطة والحذر / Omicron: Taking precautionary measures

19 דצמבר, 2021

חברות וחברי קהילת האוניברסיטה העברית היקרים,

 

לשמחת כולנו, שנת הלימודים מתנהלת כסדרה, והכיתות, המשרדים, הספריות ומעבדות המחקר שוקקי חיים. אולם, לאור הסיכון להתפרצות מחודשת של מגפת הקורונה, עם התגברות גרסת האומיקרון של הנגיף, עלינו לנקוט צעדי זהירות, כדי להגדיל את הסיכוי להמשיך במתכונת הפעילות הסדירה.

לאחר היוועצות עם צוות המומחים של האוניברסיטה העברית, שגם מייעץ לממשלת ישראל, החליטה הנהלת האוניברסיטה לנקוט כבר כעת בשני צעדים עיקריים:

סגר

יכול להיות שהסגרים היו לשווא? מאמר דעה של פרופ' אורי חפץ מהמחלקה לכלכלה שפורסם במגזין G של גלובס

5 דצמבר, 2021

עם איום האומיקרון, נדמה ששאלת הסגר שוב מרחפת. אך הצניעות המדעית מחייבת להודות: אחרי קרוב לשנתיים של מאמץ מחקרי חסר תקדים, עדיין לא ידוע מספיק על המדיניות הדרמטית ביותר שננקטה במגפה • זה קורה גם כי אנחנו נמנעים מלהשתמש במידע הכי מועיל: האנושות עצמה • כשמדובר בחיסונים מובן מאליו שיש צורך בקבוצת ביקורת - אז איך זה שמחוץ לגבולות הרפואה אנחנו כל כך מפחדים מניסויים בבני אדם?

מחקר: חיסון קורונה לנשים בשבועות 31-27 להיריון מעניק הגנה מיטבית ליילוד

מחקר: חיסון קורונה לנשים בשבועות 31-27 להיריון מעניק הגנה מיטבית ליילוד

21 נובמבר, 2021

קרא עוד
מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בעיתון המוביל - Clinical Microbiology and Infection - גילה כי יילודים שאימהותיהם חוסנו כנגד קורונה, במהלך השבועות 27-31 להריונן, הינם בעלי רמת נוגדנים גבוהה יותר, בהשוואה לתינוקות שאימהותיהם חוסנו במהלך השבועות 32-36 להריונן. תוצאה אפשריות של הגילוי: חיסון נשים בהריון באופן יזום בתחילת ההריון ובתחילת השליש האחרון להיריון, יעניק הגנה מקסימלית הן לאם והן ליילוד ממחלת הקורונה

במהלך המחקר החוקרים בהובלת ד"ר עמיחי רוטנשטרייך, ד"ר שי פורת ופרופ' דנה וולף מהמרכז הרפואי הדסה עין כרם בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, בחרו שתי קבוצות של נשים בהריון, שהתחסנו כנגד נגיף הקורונה: קבוצה אחת התחסנה בין השבועות 27-31 (החלק הראשון של השליש האחרון של ההיריון) לעומת הקבוצה השנייה, שהתחסנה במהלך השבועות  32-36(החלק האחרון של ההיריון). בהתבסס על ההנחה שהנוגדנים מועברים דרך השליה לעוּברים, בחנו החוקרים באופן השוואתי בין הקבוצות את רמת הנוגדנים אצל התינוקות מיד לאחר הלידה.

במחקר עצמו השתתפו 171 נשים בגיל ממוצע של 31 שנים. מהתוצאות עולה שרמת הנוגדנים בקרב ילודים שאימהותם חוסנו בחלק הראשון של הטרימסטר השלישי הייתה באופן משמעותי גבוהה יותר לעומת הילודים מהקבוצה שאימהותם חוסנו בשלב מאוחר יותר.

החוקרים רוטנשטרייך, פורת ו-וולף אומרים כי "חיסון נשים הרות, גורם לכך שהנוגדנים שנוצרו אצל האם מועברים דרך השליה לעובר ובכך מספקים הגנה לילודים. הדבר בעל משנה חשיבות, כיוון שאצל היילודים מחלת הקורונה יכולה להוביל למחלה קשה יותר לעומת ילדים בוגרים יותר. כמו כן יילודים יכולים להוות מקור נוסף להתפשטות המחלה ויתכן שהנוגדנים המועברים דרך השליה, יכולים לסייע גם בהקשר זה". עוד מוסיפים החוקרים כי "ייתכן וניתן יהיה לאמץ את הממצאים כחלק מהאסטרטגיה במאבק הכללי בקורונה בקרב נשים הרות: מתן חיסון בתחילת ההיריון ובתחילת הטרימסטר השלישי ובכך לשפר את ההגנה החיסונית בקרב נשים הריוניות ויילודיהם"

פרסומים בתקשורת: הארץ, MSN

קראו פחות
תרופה מיוון העתיקה מסוגלת להפחית את שיעורי התמותה מקורונה ב-50%

תרופה מיוון העתיקה מסוגלת להפחית את שיעורי התמותה מקורונה ב-50%

21 נובמבר, 2021

קרא עוד

מחקר רפואי מקיף מגלה שתרופה וותיקה בשם ''קולכיצין'' משפרת את הטיפול בתחלואת קורונה חמורה ואף עשויה להוריד את שיעורי התמותה בחצי. "מדובר בתוצאה מפתיעה במיוחד, בגלל שזו תרופה עתיקה ומוכרת בטיפול במחלות דלקתיות אחרות לגמרי"

קולכיצין היא תרופה עתיקה שמקורה בצמח הסתוונית, שהיה ידוע כבר בימי קדם בתכונות הריפוי המיוחדות שלו והיא אחת התרופות הבודדות ששרדו עד לתקופה המודרנית. מחקר חדש, שהתפרסם לאחרונה בכתב העתEuropean Journal of Internal Medicine  בהובלת פרופ' עמיחי שטנר מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה, מנתח את כל החולים שטופלו בניסויים מבוקרים ומגלה כי התרופה העתיקה עם ההיסטוריה המיוחדת יעילה גם בטיפול בתחלואת קורונה חמורה.

בעוד שבעבר הקולכיצין שימש לטיפול ומניעת התקפים של מחלת השיגדון ("גאוט") בלבד, תגלית בת כחמישים שנה שאושרה על-ידי מחקרים בתל השומר ובמרכז הרפואי הדסה הוכיחה כי קולכיצין יעילה מאוד גם נגד מחלה התקפית דלקתית על בסיס תורשתי, המכונה קדחת ים-תיכונית (FMF). מחלה זו שכיחה יחסית בקרב משפחות יהודיות מצפון אפריקה כמו גם תורכים, ארמנים וערבים. הקולכיצין יעילה מאוד לא רק נגד ההתקפים החדים ומניעתם, אלא גם בהגנה מפני סיבוך קשה של המחלה – אמילואידוזיס, הפוגע בכליות. בשנים האחרונות נערכו מחקרים גדולים ומבוקרים של קולכיצין כנגד תרופת דמה (פלצבו) ויעילותה הוכחה בשורה של מחלות נפוצות, עד כדי כך שהעלו אותה לרשימת 200 התרופות הנרשמות ביותר בארה"ב כיום.

האזכור הראשוני של הקולכיצין התגלה בפפירוס מצרי קדום שתוארך לשנת 1550 לפני הספירה, קודם ליציאת בני ישראל ממצרים, ובהמשך הייתה התרופה בשימושם של רופאים ביוון העתיקה, בתקופה הביזנטית, ושל רופאים ערבים לפני יותר מאלף שנים. לדבריו של פרופ' שטנר, "זו תרופה נוגדת דלקת שהייתה מקובלת למניעה וטיפול במחלת השיגדון – מחלה מטבולית תורשתית הגורמת להתקפי דלקת בגלל שקיעת גבישי חומצת שתן מוגברת בפרקים ובכליות".

"לאחרונה, ערכתי סקירה על השימושים המוכחים בקולכיצין במחקרים איכותיים מעשרים השנים האחרונות. המחקר הנוכחי מעלה שלושה שימושים חדשים ומבוססים לתרופה זו – כולל טיפול בנגיף הקורונה", מתאר פרופ' שטנר. שלושת השימושים העיקריים שנבחנו במחקר מגלים יעילות מרשימה של קולכיצין, בנוסף לכך שזו תרופה זולה, נסבלת היטב בדרך כלל ובעלת פרופיל בטיחות גבוה ויעילות מרשימה. במחקרים ותיקים ומבוססים, בהם בולט חלקו של פרופ' יהודה אדלר מישראל, נמצא שבצירוף לתרופה נוגדת דלקת לא-סטרואידלית, הקולכיצין יעילה מאוד בטיפול בדלקת קרום הלב (פריקרדיטיס) ובמניעת הישנויות שיכולות להוביל לתחלואה קשה. בדומה לכך, הטיפול יעיל גם במניעה ובטיפול בתסמונת של דלקת אוטו-אימונית של קרומי הלב והריאות המופיעה לא פעם לאחר אוטם שריר הלב, ניתוחי לב פתוח, ותיתכן גם אחרי צנתורים לטיפול בחסימות עורקי הלב, למניעת התקפי פרפור הפרוזדורים ("אבלציה") או להכנסת קוצב.

שימוש נוסף בקולכיצין מרתק עוד יותר. כידוע, חולים שעברו אירוע לב נמצאים בסכנה מוגברת משמעותית לאירוע חוזר ולשבץ מוחי, ומדובר בחולים רבים מאוד. במחקרים מהשנים האחרונות נמצא כי בזכות פעילותה האנטי-דלקתית על הרבדים הטרשתיים בעורקים, קולכיצין במנות יומיות קטנות מסוגלת להגן ביעילות על חולים אלה. רמת ההגנה הייתה עד כדי מניעת כמחצית מהאירועים החוזרים, וההשפעה המיטיבה המרשימה הזאת הושגה גם בחולים שכבר עברו צינטור טיפולי ונטלו טיפול מניעתי מיטבי על-ידי אספירין וסטטינים. "אלה חדשות חשובות עבור מספר גדול מאוד של חולים. בזכות התרופה נמנעו גם אירועי לב וגם אירועי שבץ מוחי והיא נסבלה היטב על-ידי רוב המטופלים. רק כאחד מ-10 נאלצו להפסיק את התרופה, בעיקר בגלל תופעת לוואי לא חמורה של שלשול. כרגע אנחנו ממתינים לתוצאות מחקרים נוספים בחולי טרשת עורקים ונקווה שאלה יאשרו את המגמה החיובית", מדגיש פרופ' שטנר.

באשר למגפת הקורונה העולמית, עד כה התפרסמו ארבעה מחקרים מבוקרים שבדקו את השפעת תוספת קולכיצין בכמעט 6,000 חולי קורונה. נמצא כי חולים שקיבלו קולכיצין הראו שיפור משמעותי במדדי קורונה חמורה, והחשוב מכל – חלה ירידה בתמותה בערך בשיעור של כ-50% לעומת אלה שלא טופלו בקולכיצין. פרופ' שטנר מסכם כי "בזכות המחיר הזול שלה ובטיחות השימוש בה, יעילות הקולכיצין בטיפול בקורונה היא בבחינת תגלית חשובה שתוכל לתרום מהותית לשיפור בתחלואה ובתמותה של חולים רבים, אם תאושר במחקרים נוספים. התוצאה מפתיעה במיוחד, בגלל שזו תרופה כה עתיקה ומוכרת לכאורה, שהולכים ומתגלים עבורה שימושים חדשים וייתכן שמחקרים עתידיים יבססו את התועלת שלה במצבים נוספים".

פרסומים בתקשורת: מעריב, ערוץ 7, בחזית, בימה, ישראל היום

קראו פחות
by the national cancer institute, unsplash

מחקר: מנת ה'בוסטר' מעלה את ההגנה מהדבקה ומתחלואה קשה פי עשרה לעומת מחוסנים במנה שנייה בלבד

31 אוגוסט, 2021

קרא עוד
במסיבת העיתונאים שקיים שר הבריאות ניצן הורוביץ ובכירי מערכת הבריאות בתחילת השבוע, הוצגו תוצאות ראשונות של מחקר משותף של המשרד עם האוניברסיטה העברית - פרופ' מיכה מנדל מהמחלקה לסטטיסטיקה ומדע הנתונים, הטכניון, מכון ויצמן ומכון המחקר גרטנר. הממצאים שהוצגו הראו כי ככל שחולף הזמן מהחיסון השני המוגנות הולכת ופוחתת, ושהמנה השלישית מעלה את ההגנה מהדבקה ותחלואה קשה פי עשרה בהשוואה למחוסנים שקיבלו מנה שנייה לפני יותר מחצי שנה. ההגנה מהמנה השלישית משמעותית כבר שבוע לאחר קבלתה - מנת החיסון השלישית מביאה אותנו להגנה כמו במנת החיסון השנייה.

המחקר חשף גם כי תופעות הלוואי לאחר החיסון השלישי נמוכות יותר מאשר המנה השנייה והראשונה. כמו כן, לא נצפו תופעות לוואי חריגות או חדשות או יוצאות דופן. נתונים נוספים שהוצגו מראים זינוק במספר החולים הקשים בגל הרביעי - בעיקר אלה שנדבקו חמישה, שישה ושבעה חודשים לאחר החיסון השני. לפי הנתונים, 9% מהחולים במצב קשה מעל גיל 60 חוסנו לפני חמישה חודשים, 39% חוסנו לפני שישה חודשים ו-36% חוסנו לפני שבעה חודשים. בקרב חולים במצב קשה בני פחות מ-60, 4% חוסנו לפני שישה חודשים ו-5% לפני שבעה חודשים.

הניתוח השווה את הסיכויים להדבקה ולמחלה קשה של אנשים שהתחסנו במנה השלישית, לאלו של אנשים שהתחסנו בשתי מנות חיסון. נלקחו בחשבון השפעות של גיל, מגדר, מגזר, מועדי החיסון והזמן שחלף מקבלת המנה השנייה. המחקר הראה כי מנת הבוסטר מספקת הגנה טובה יותר של כמעט פי 10 כנגד הידבקות וכנגד תחלואה קשה בקרב מי שהתחסנו במנה השלישית, לעומת מי שחוסנו בשתיים בלבד. 

לפרסום המחקרי: https://www.gov.il/BlobFolder/reports/vaccine-efficacy-safety-follow-up-...

לפרסומים בתקשורת: ישראל היום, דוקטורס אונלי,

קראו פחות
פרופ' גד יאיר

מאמר דעה של פרופ' גד יאיר: מערכת החינוך היא מתקן האפסנאות הגדול ביותר של מדינת ישראל

30 אוגוסט, 2021

'צריך לפתוח את בתי-הספר ב-1 בספטמבר'. 'לא, צריך לדחות בעשרה ימים', 'לא – בחודש'. כן, לא, כן, לא. 'עם שבעים אחוזים מחוסנים', בשכבה, או בכיתה... דיייי, תפסיקו כבר! אין ספק, הוויכוח על פתיחת שנת הלימודים נמשך עד בחילה. אבל מתחת לו נחשפה אמת מרה: מטרתה של מערכת החינוך היא לאפסן תלמידים למספר שעות ביום בבתי-הספר, כדי שהורים יוכלו לעבוד. כדי שהכלכלה תתפקד. זאת האמת. ועבורנו, אנשי החינוך, זו אמת מרה. 

טריקור

ניסוי קליני ראשון בתרופה TriCor הראה יעילות בטיפול בחולי קורונה קשים

26 אוגוסט, 2021

קרא עוד
פרופ' יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית הוכיח בניסוי קליני שנערך בביה"ח ברזילי, כי התרופה שמיועדת להורדת שומנים בדם הפחיתה את הדלקת שנגרמת על ידי נגיף הקורונה תוך 48 שעות בחולי קורונה קשים וייתרה את הצורך בהנשמה מלאכותית

נגיף ה-SARS-CoV-2 הדביק למעלה מ-165 מיליון אנשים ברחבי העולם וגרם לכמעט 3.5 מיליון מקרי מוות מאז הופעתו. מאמצי החיסון האחרונים שהחזירו את ישראל לשגרה לתקופה קצרה, כבר הפכו ליעילים פחות בעקבות מספר וריאנטים של הווירוס שמאתגרים את החיסונים הנוכחיים. בעוד ש-COVID-19 בדרך כלל גורם למחלה קלה, אצל חלק מהחולים היא עלולה להתפתח לדלקת חמורה הדורשת התערבות רפואית.

לפני כשנה, פרופ' יעקב נחמיאס ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית מצא כי נגיף הקורונה גורם להצטברות של שומנים בריאות, דבר שגורם לדלקת חמורה, במאמר שקיבל חשיפה נרחבת מאוד בישראל ובעולם. פרופ' נחמיאס וצוותו זיהו את התרופה להורדת שומנים TriCor (fenofibrate) כתרופה אנטי-ויראלית יעילה, והראו שהיא מפחיתה את הנזק לתאי הריאה וחוסמת את שכפול הנגיפים בניסויי מעבדה. באוקטובר 2020, הצוות דיווח על מחקר תצפיתי שנערך במספר מרכזים קליניים בישראל שתמך בממצאים המקוריים. לאחר מכן השיק הצוות מחקר קליני התערבותי לטיפול בחולי COVID-19 קשים במרכז הרפואי ברזילי בתמיכת Abbott Laboratories.

כעת, קבוצת החוקרים מדווחת על תוצאות מבטיחות במחקר קליני התערבותי שמובל ע״י פרופ' נחמיאס ומונחה ע״י פרופ' שלמה מעיין מנהל מערך מחלות זיהומיות מהמרכז הרפואי ברזילי. במחקר טופלו 15 חולי COVID-19 שמאושפזים במצב קשה עם דלקת ריאות הדורשים תמיכה נשימתית. המטופלים קיבלו 145 מ"ג ליום של TriCor (fenofibrate) למשך 10 ימים בנוסף לטיפול הסטנדרטי ומעקב אחר המשך התקדמות המחלה.

"התוצאות מצוינות", אמר פרופ' נחמיאס, "סמני הדלקת המתקדמים, שהם סימן ההיכר של הידרדרות המחלה, פחתו משמעותית תוך 48 שעות מתחילת הטיפול. יתר על כן, 14 מתוך 15 החולים החמורים לא נזקקו לתמיכת חמצן תוך פחות משבוע לאחר תחילת הטיפול, כשנתוני העבר מראים שרוב החולים הקשים זקוקים לשבועיים או יותר של תמיכה נשימתית". תוצאות אלו מבטיחות, שכן TriCor (fenofibrate) היא תרופה מוכרת שכבר אושרה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) בשנת 1975 לשימוש ארוך טווח עם רמת בטיחות שימוש גבוהה מאוד. כיוון שכך, הליך אישור TriCor לטיפול בקורונה יהיה קצר בכמה שנים בהשוואה לתרופות שמיוצרות היום למטרה דומה.  "פנופיבראט בטוח הרבה יותר מתרופות אחרות שהוצעו עד כה״, הדגיש פרופ׳ נחמיאס ״ומנגנון הפעולה אינו ספציפי לזן מסוים של הווירוס, כלומר התרופה יכולה להיות רלוונטית נגד רוב הווריאנטים. אנו ממתינים בדריכות לתוצאות המחקר מבוקר הפלסבו".

"כל החולים שוחררו מבית החולים תוך פחות משבוע לאחר תחילת הטיפול ונשלחו הביתה להשלים את הטיפול בן 10 הימים, ללא דיווחים על תופעות לוואי הקשורות לתרופות", מציין פרופ' שלמה מעיין. "באופן מעניין, פחות חולים דיווחו על תופעות לוואי של COVID-19 במהלך תקופת מעקב של 4 שבועות". ממצאים ראשוניים אלה מראים שבאמצעות התרופה ניתן גם להקל על תסמיני המחלה שחווים חולים ששורדים את השלב הקשה של COVID-19.

החוקרים הדגישו כי למרות שהתוצאות היו מבטיחות ביותר, רק מחקרים מבוקרי פלסבו יכולים לשמש בסיס להחלטות קליניות. "נכנסנו לשלב השני של המחקר ואנו מגייסים מטופלים באופן פעיל", אמר פרופ' נחמיאס וציין כי שני מחקרים מבוקרי פלסבו כבר מתקיימים בימים אלה בדרום אמריקה, ארצות הברית וישראל.

 

צפו בכתבה במהדורה המרכזית של חדשות 12

קראו פחות
taking an evening zoom call teleconference meeting. compare fibe, unsplash

מחקר חדש חושף עד כמה מרצים ומרצות מתקשים בהוראה דרך מסכים שחורים בזום

26 אוגוסט, 2021

קרא עוד
המחקר, שכולל מדגם של מרצים/ות מהאוניברסיטה העברית, חשף עוד כי 70% מהנבדקים/ות היו מסוגלים/ות להתמודד ולעשות שימוש מושכל בסביבות הדיגיטליות החדשות, שאליהם הם היו צריכים להסתגל בתקופת הקורונה

ב-10 למרץ 2020, 5 ימים לפני פתיחת סמסטר ב', הודיעה הנהלת האוניברסיטה העברית שהפתיחה תידחה בשבוע, ושתיפתח כלמידה מקוונת. שבוע זה, בין ה-15 ל-19 במרץ, היה צריך לשמש כשבוע היערכות. ברקע, מדינה שלמה נכנסה בהדרגה למצב של סגר (בדיעבד נודע שמדובר בראשון), ובחוץ התגלה עולם קורס תחת כאוס המגפה, שכמוה לא ידענו מאות שנים. המערכת האוניברסיטאית בארץ ברובה לא הייתה מוכנה לאתגר כזה - מעט מאוד תכניות וקורסים נלמדו בשיטה של הלמידה המקוונת (למעט האוניברסיטה הפתוחה), ורק בשנים האחרונות התחיל המל"ג לעודד ולתמרץ את המוסדות בכיוון זה. לא רק האקדמיה הישראלית סבלה, אלא העולם האקדמי כולו. לפי אונסק"ו, 87% מאוכלוסיית הסטודנטים העולמית ב-165 מדינות סבלו מסגירת מערכות החינוך במהלך משבר הקורונה. על פי דו"ח של ה-OECD, כל שבוע של סגירת מוסד אקדמי שווה לאובדן של 28 שעות מתוכנית הלימודים שהם 2.9% מחינוך החובה הנלמד במשך שנה.

מחקר חדש אותו ביצעו חוקר למידה מרחוק (קרוב ל-20 שנה) ד"ר מרסלו דורפסמן והפסיכולוג החינוכי והחברתי פרופ' גבריאל הורנצ'יק - מרצים וחוקרים ותיקים בביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית, ופורסם במגזין המדעי "Education and Information Technologies", ניסה לבחון את ההתמודדות של המרצים והמרצות עם סביבה שהייתה להם זרה עשרות שנים – הזירה המקוונת, והקשיים טכניים לצד ההסתייגות הפדגוגית ואף האידאולוגית שהציפו את השיח האוניברסיטאי בכלל והמחלקתי בפרט. "כחוקרים באוניברסיטה, היינו מודעים לעשרות מחקרים באוניברסיטה ומחוצה לה, העוסקים בהיבטים השונים שהקורונה פגעה בהם, אך מעט הם המחקרים על מרצים באוניברסיטה וההשפעה של COVID 19 על הפרקטיקה שלהם", ציינו חוקרים.

בשלב הראשון, החוקרים הקימו צוות מחקר שכולל שותפים מאוניברסיטאות שונות בעולם - ארה"ב, גרמניה, שוויץ, וארגנטינה. הצוות פיתח שאלון למחקר כמותני ופרוטוקול לצורך השלב של המחקר האיכותני. קבוצת המדגם כללה מאות ממורי האוניברסיטה העברית. המחקר כלל שלושה חלקים - בחינת ההוראה הקונבנציונאלית לפני סגר הקורונה הראשון, בחינת ההוראה במהלך הסגר - שיא המשבר, והוראה (המשוערת) לאחר סיום הסגר. בחלק הראשון נדרשו הנבדקים לתאר את שיטות ההוראה והשימוש שלהם בטכנולוגיות, בחלק השני נשאלו הנבדקים לגבי היכולת שלהם להתמודד עם המצב החדש שנכפה עליהם בהנחה שכל הקורסים שלהם עלו לסביבה הדיגיטלית, ובחלק השלישי של הסקר הם נשאלו לגבי "היום שאחרי". דרך השאלון ניסו החוקרים לבחון  האם מצב חרום יכול לגרום לשינויים משמעותיים (לטובה) בהוראה או, במילים אחרות, האם מצב חרום יכול "לעשות את העבודה" של שנים על גבי שנים של השקעה ועבודה מאומצת שבסוף לא הביא את המרצים למחוז חפצם - מעבר ללמידה מקוונת. כ-250 מרצים ענו על השאלון.

בסוף השאלון התבקשו המורים לציין האם הם מוכנים להשתתף בשלב נוסף - מחקר איכותי, ראיון עומק בן כשעה שמטרתו הייתה להרחיב ולהעמיק את הממצאים שהתקבלו במסגרת השאלון. כ-110 השיבו בחיוב, ומתוכם נבחר מדגם של 15 משתתפים על פי התפלגות שני משתנים - ותק ותחומי הוראה. כל מורה התייחס באופן ספונטני להיבטים המרכזיים של הוראתו - הדגשים, החששות והשימוש בטכנולוגיות לפני משבר הקורונה ובמהלכו.

בתחילת המחקר עסקו החוקרים בטיפולוגיה של מרצים. לקבוצה הראשונה שמצאו הם קראו "הנלהבים" (Enthusiastic teachers), מורים שהמשבר "חשף בפניהם עולם ומלואו". עבור מרצים ומרצות מקבוצה זו, ההוראה מרחוק הייתה חוויה חדשה לגמרי, לא מוכרת. המורים "הנלהבים" מיקדו את מאמציהם בשליטה בטכנולוגיות, כך שיוכלו להעביר את שיטות ההוראה הקודמות שבהן השתמשו לסביבות חדשות וירטואליות או כדי שיוכלו ליישם שיטות חדשות בעתיד. כמה מהמורים "הנלהבים" ציינו בראיונות שלהם כי חוויית ההוראה מרחוק גרמה להם לירידה של מחסומים פסיכולוגיים, ויש שהסבירו כי שיטה שרכשו ניפצה להרבה מהם דעות קדומות. חלק מהם, לדבריהם, נאלצו "לנהוג במכונית" שאף פעם לא עלו אליה, אך לצערם הם עדיין לא הפכו ל"נהגים עם רישיון".

לצד הנלהבים, ניתן לזהות את קבוצת "המנוסים" (Experienced teachers), מורים ומורות הרואים בכלים הדיגיטליים נגישים ונוחים לשימוש. מורים אלה לא הכירו בהכרח כלים דיגיטליים רבים מדי לפני משבר הקורונה, רובם היו צריכים ללמוד את הכלים החדשים שהציעה האוניברסיטה – בהם הזום וה-Panopto - אך ברור מהרקע האישי שלהם שהם היו בעלי אוריינות דיגיטלית ברמה גבוהה, ולכן הצליחו ללמוד בקלות את הכלים הטכנולוגיים החדשים.

הקבוצה השלישית שהוגדרה הייתה זו של "הזהירים" (Cautious teachers), המורכבת ממורים שלא התלהבו להשתמש בכלים טכנולוגיים חדשים במהלך המשבר, ושלא היו פתוחים לאפשרות או רוצים להשתמש בכלים מקוונים בעתיד, לא בפרק זמן קצר וכנראה שלא בפרק זמן ארוך לאחר חלוף המשבר. דוגמה לכך ניתן למצוא בשיחה עם שולמית (שם בדוי, גם השמות הבאים שיצוינו בדויים): "זה לא עבד בכלל, שיטת ההוראה החדשה הזו, בשום אופן, למרות שאני... הייתי מוכנה לשנות את זה [פורמט ההוראה שלי], [היה] שיתוף פעולה אפסי. אפס. אז ויתרתי".

המורים "הנלהבים" היוו כ-40% מכמות הנבדקים והנבדקות, בעוד שהמורים "הזהירים" היוו כ-30% מסך כל הנבדקים, וכ-30% הנותרים היו מורים "מנוסים". "קיימים באוניברסיטה העברית, וסביר להניח שגם באוניברסיטאות אחרות, כ-30% מרצים "מנוסים" שקרוב לוודאי, אחרי המשבר, ההוראה שלהם בפרט וההתנהלות שלהם בכלל תשתנה לטובת המערכת והסטודנטים. וחשוב מזה, יש פוטנציאל של עוד כ-40% מרצים "נלהבים" שעשויים גם להתקדם לכיוון של שינויים משמעותיים ושימוש מושכל של הסביבות הדיגיטליות שעומדות לרשותנו", ציינו החוקרים בעקבות ממצאיהם.

אחד הממצאים המרתקים ביותר נגע לתגובות הראשוניות של הנבדקים במעבר מהכיתה להוראה מקוונת. המורים דיווחו במחקר בעיקר על תגובות רגשיות קשות כגון שיתוק, פאניקה, פחד, ייסורים ודאגה, בעקבות שינוי שיטת ההוראה. לדוגמה, המרצה מיכל ציינה: "כן, אני די חששתי מהמצב הזה, במיוחד בגלל שיש לי שבעה ילדים שהיו לי בבית בתקופה ההיא, והיה צריך גם איכשהו להסתדר ולהעסיק אותם ולעזור להם עם הלמידה שלהם מרחוק גם", ומיטל הוסיפה: "רציתי להיות מוכנה לא לעשות "פאשלה" בפני התלמידים... איזה כיף שפתאום אני לומדת משהו טכני ש-וואי! זה עולם של העתיד ונותנים לי זמן, מביאים לי הכשרות, ואני יכולה לשאול שאלות טיפשיות".

אחד הנושאים שהדאיגו במיוחד את רוב המרואיינים הייתה בעיית המצלמות בכיתה, או כפי שהמרצה יעל סיפרה: "זה היה מבחינתי האסון. כלומר, לשבת מול הקוביות האלה זה גמר אותי. אני הרגשתי שזה משפיל וזה פשוט נורא. זה היה נורא ולסטודנטים... תודה לאל, היו לי תמיד שלושה-ארבעה נחמדים שהיו איתי והם היו לא נחמדים כי אני ביקשתי ואני התחננתי, תפתחו את המצלמות, ביקשתי שמישהו אם יש לו בעיה בבקשה שיודיע לי מראש שהוא לא יכול לפתוח את המצלמה".  המורה מיכל הוסיפה: "אני לא רואה את הסטודנטים מולי, אני פחות חשה אותם, פעם ראשונה שאני עושה את זה - פחדתי שאולי הם לא יבינו [אותי] מספיק טוב בצורה כזאת ופחדתי שבסוף אני ארגיש לא הוגנת עם המבחן שאני נותנת [בסוף הקורס]".

במילים אחרות, העובדה שהתלמידים - לפעמים רובם - שמים את המצלמות שלהם בזמן השיעור במצב כבוי גרמה לתחושת כישלון של המרצים או להרגשה רעה מאוד. כאשר התלמידים הפעילו את המצלמות שלהם הדבר נחווה על ידי מורים כסימן להצלחה. ומארק הוסיף: "בסוף כשהסטודנטים והסטודנטיות] הציגו את הפרויקטים [שלהם] בפעם האחרונה, עשינו פגישות עם הקבוצה, ואז כולם היו עם מצלמה פתוחה כמובן, לא היה אחד שהעז לכבות [אותן] וזה היה מאוד אפקטיבי, זה היה מאוד יפה, כי הם העבירו מצגת גם בזום וכל אחד עבר ו... היו עבודות מאוד מאוד יפות".

מה לגבי מחקרי המשך? "המשך המגיפה והשלכותיה הביאו את האוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה בפרט, ואת מערכת החינוך בכלל, להסתגל למצב שהפך לסוג של 'חירום שגרתי'. בהתחשב במצב זה, שלב שני עתידי של המחקר שלנו יכול לבחון את ההשפעה של מצב חירום זה על הסמסטרים שהחלו מאוקטובר 2020 ועד היום, כאשר, בניגוד לסמסטר הקודם, היה מספיק זמן למורים להכין את שיעוריהם המקוונים, כשהמורים היו בעלי ניסיון בהוראה מקוונת בתנאי משבר. נרצה לבחון את ההוראה במצב כזה ובעיקר את השאלות כיצד התכוננו המורים לפני השיעורים המקוונים? באילו שיטות הוראה הם השתמשו? מה למדו מהשלב הקודם של המגיפה, וכיצד הם מאפיינים כעת את המגיפה כולה והשפעתה על יכולותיהם הפדגוגיות", ציינו החוקרים.

למאמר המדעי: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34366690/

לפרסומים בתקשורת: ynet, ערוץ 7,

קראו פחות
tel aviv. by alon sin moshe, hebrew university

מחקר: הסגר שהוטל בשל משבר הקורונה שיפר משמעותית את איכות האוויר בישראל

25 אוגוסט, 2021

קרא עוד
מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית על שני מחוזות בעלי זיהום אוויר מהגבוהים בישראל, גוש דן וחיפה, תוך התחשבות בתנאים מטאורולוגיים, חושף לראשונה את האפקט של הפחתה משמעותית בפעילות המשק על איכות הסביבה. ממצאי המחקר חשפו כי התרומה היחסית המרבית של הסגר לסך השינוי במזהמים הייתה עד 26%, ויחד עם התנאים המטאורולוגיים עד 47%

סגרי הקורונה הביאו לצמצום חד ודרסטי בתחבורה יבשתית, ימית ואווירית, ובפעילות תעשייתית, ולכן חלה ירידה בזיהום האוויר ברחבי ישראל ואף במדינות אחרות – על כך אין עוררין. אולם מה היקף וגודל הירידה הזאת, ומה ההשפעה של כל תקופת הסגר על איכות האוויר שאנו נושמים? מחקר חדש אותו ערכו שני חוקרים מהאוניברסיטה העברית - ד"ר שרית אגמי מהמחלקה לכלכלה ופרופ' אורי דיין מהמחלקה לגאוגרפיה, שהתפרסם במגזין המדעי Atmospheric Environment, עסק בבדיקת ההשפעה של הסגר הראשון (בתאריכים 2.5.20 - 8.3.20) בשל הקורונה על זיהום אוויר בישראל, תוך התחשבות בתנאים מטאורולוגיים שגם הם בעלי השפעה על כמות הריכוזים עצמם. המחקר התמקד באזורי גוש דן וחיפה, שני מחוזות בעלי זיהום אוויר גבוה בארץ. שני המחוזות כוללים פעילות תחבורתית ותעשייתית, כאשר זיהום אוויר בגוש דן נתרם בעיקר מתחבורה, בעוד שבחיפה הוא בעיקר בשל פעילות תעשייתית. היכן נרשמה ירידה משמעותית יותר בזיהום האוויר?

המחקר כלל שני שלבים. בשלב הראשון נבדק ההבדל בממוצע ריכוז המזהמים ב-2020 בתקופת הסגר, בהשוואה לממוצע בתקופה המקבילה ב-2019. בשלב השני נבחן אפקט הסגר על סך כמות המזהמים, וכן הערכת אפקט זה כאשר מוסיפים את השפעת התנאים מטאורולוגיים אשר שררו בזמן הסגר. החישובים בשלב הראשון הראו ירידה משמעותית בריכוז כלל המזהמים באוויר, למעט עלייה בריכוז האוזון. באופן ספציפי, נרשמה ירידה בחלקיקים באוויר שקוטרם קטן מ-2.5 מיקרומטר (PM2.5), המכונים חלקיקים נשימים עדינים המסוגלים לחדור לריאות, בשיעור של 18% בגוש דן, ו- 10% בחיפה. כמו כן, הייתה ירידה של  19% בפחמן חד-חמצני בגוש דן, שמקורו העיקרי כיום הוא בעיקר ממנועי רכבים השורפים פחמימנים כבנזין, לעומת ירידה של 4% בחיפה. הסיבה המסתמנת לירידה הגבוהה יותר בשני מזהמים אלו בגוש דן לעומת חיפה היא כי זיהום האוויר בגוש דן נובע בעיקר מתחבורה לעומת חיפה.

עבור תחמוצות החנקן) סך החנקן החד חמצני והחנקן הדו-חמצני) המגדילות את הסיכון למחלות בדרכי הנשימה - בחיפה נרשמה ירידה של 46% בריכוז החנקן דו-חמצני, לעומת ירידה של 40% בגוש דן, אך בשאר תחמוצות חנקן אובחנה ירידה דומה בריכוזים בחיפה ובגוש דן. לדוגמה, גפרית דו חמצנית (SO2) הנפלטת משריפת דלקים פוסיליים המכילים גפרית, כגון פחם, מזוט וסולר - נשרפים בעיקר בתחנות כוח ובתי זיקוק, ומכאן ההסבר לירידה המשמעותית של 57% בריכוזה בחיפה לעומת ירידה מתונה הרבה יותר של 14% בגוש דן.

תחנות הניטור המוצבות במרכזי האוכלוסייה הגדולים בארץ מודדות מזהמי אוויר אלו באופן רציף. קיימים שלושה סוגים של תחנות ניטור זיהום אוויר - כלליות, תחבורתיות ותעשייתיות. בהשוואת הירידה של כמות ריכוזי המזהמים לפי סוגי תחנות, הירידה הגבוהה ביותר נמדדה בתחנות התחבורתיות. כמו כן, בתהליך כימי מורכב הנקרא טיטרציה נצרכות תחמוצות חנקן להיווצרות האוזון, ולכן דעיכת ריכוזי תחמוצות החנקן בתקופת הסגר אופיינה בעלייה בריכוז האוזון בשיעור של 5% ו-13% בחיפה ובגוש דן בהתאמה. תוצאות צמצום פעילות כלל המשק והשפעתם על ריכוזי האוזון אינה מפתיעה, לטענת החוקרים, שכן תוצאות קרובות לממצאים שהתקבלו במחקר הנוכחי ניתן לקבל בארץ גם בסופי השבוע, במהלכם התחבורה מצומצמת יותר (הציבורית, לדוגמה, אינה פועלת).

עד כמה משפיעים הגורמים המטאורולוגיים על הממצאים? החישובים מהשלב השני של המחקר הראו כי אפקט הסגר בלבד מבחינת השונות המוסברת של כמות הריכוזים היה גדול יותר בגוש דן לעומת חיפה, ברוב תחנות הניטור שנלקחו בחשבון. למרות זאת חשוב לציין כי האפקט הבולט ביותר היה אפקט הסגר על ריכוז הבנזן (תרכובת אורגנית רעילה ומסרטנת, המגיעות מגזי הפליטה של הרכב ואזורי תעשייה), עם שונות מוסברת של 39% בשכונת הדר בחיפה. להוציא את האפקט על בנזן, האפקט בשאר המזהמים היה לכל היותר 26%. אלא שעם הוספת תנאים מטאורולוגיים (טמפרטורה, מהירות וכיוון רוח) אשר שררו בזמן הסגר עולה סך התרומה היחסית של הסגר, ונעה בין 47%-7% בחיפה, לעומת 41%-3% בגוש דן. כלומר, הירידה החדה בתחבורה ובפעילות תעשייתית הסבירה עד 26% בלבד את הירידה בכמות ריכוזי המזהמים, אך תוספת התנאים המטאורולוגיים מצביעה על שינוי משמעותי באפקט הסגר, הבא לידי ביטוי באחוז השונות המוסברת אשר כמעט והכפיל עצמו, והגיע לשיעור דרמתי של 47%.

"למיטב ידיעתנו מחקר זה הינו הראשון אשר בוצע בארץ על מנת להעריך בצורה כמותית את השפעת הסגר על איכות האוויר", מסכמים החוקרים. "תוצאות מפתיעות אלה, הבליטו את הנחיצות לבחון במחקר המשך, את ההשפעה של תחבורה ותעשייה בצורה נפרדת, וכן לתת דגש בפירוט יתר של התנאים המטאורולוגיים הנילווים בעיתות בהם קיים סגר אשר משפיעים מאוד, כפי שהצביע מחקר זה, על השינוי בריכוז המזהמים בסביבה של מרכזים אורבניים גדולים כפי שהתקבל בחיפה ובגוש דן".

 

למאמר המדעי המלא: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1352231021004490

לפרסום בתקשורת: מעריב, אייס, News1ערוץ 7שלושה שיודעים - כאן תרבות

קראו פחות
covid-19 vaccine. by hakan nural, unsplash

מבצע חיסונים - אולם עצמאות / מקסיקו

19 אוגוסט, 2021

קרא עוד
ביום ראשון הקרוב, ה- 22.08.2021  בשעות 10:00 עד 12:00, יתקיים מבצע חיסונים באולם העצמאות, קמפוס הר-הצופים.

מבצע החיסונים מכוון לקדם חיסונים לסגל אקדמי ומנהלי בגיל 50 ומעלה (חיסון שלישי) וחיסון ראשון לתלמידי רשות לבינלאומיות (חו"ל, מזרח ירושלים וכדומה).

החיסונים יבוצעו ע"י מד"א ובשיתוף עיריית ירושלים-בי"ס תלמידי חו"ל והנהלת האוני'.

 

למעוניינים להתחסן ביום זה, נדרש להירשם בקישור המובא כאן –

https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScTGYLZZ7XLwRev0gMu4W0BxkzMg8tvOc4X0ZBUZsgY7FAeig/viewform
קראו פחות
בכניסה לתחנת הקורונה. צילום - יוסי זמיר

עדכון קורונה מאת רקטור האוניברסיטה העברית פרופ' ברק מדינה

19 אוגוסט, 2021

קרא עוד
לסטודנטיות ולסטודנטים באוניברסיטה העברית,

לפי החלטת הממשלה, שפורסמה היום, החל מיום רביעי, 18 באוגוסט 2021, גם כניסה לקמפוס לצורך השתתפות בבחינה מחייבת הצגת תו ירוק או אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה שבוצעה במהלך 24 השעות שקדמו להצגתה. מנועי חיסון רשאים להיכנס לקמפוס, בהצגת אישור רפואי על-כך.
אם נחוצה עזרה או הבהרה, בבקשה פנו אל מזכירות החוג.
בריאות טובה וקיץ נעים.
בברכה,                                                                       
ברק מדינה, רקטור.
 
 
 
Dear Hebrew University Students,
 
According to the government's decision, published today, as of Wednesday, August 18, 2021, entry to the campus for all purposes, including for taking an exam, is permitted only to "Green Pass" holders or by presenting a negative Covid-19 test conducted in the 24 hours before entry. Those who for medical reasons cannot be vaccinated may also enter, by showing a medical certificate.
For assistance, please contact the department secretariat.
Good health and enjoyable summer.
Yours,
Barak Medina, Rector.
קראו פחות
intel huji

בזכות הקורונה: האוניברסיטה העברית ואינטל מרחיבות את שיתוף הפעולה לטובת הסטודנטים

8 יולי, 2021

קרא עוד
פרופ' דן מרום, ראש המחלקה לפיזיקה יישומית באוניברסיטה: "כמות הסטודנטים בתוכנית צפויה לגדול משמעותית. ייתכן שבזכות הקורונה נפתרה לנו בעיה משמעותית שהייתה יוצרת קשיים רבים עבורנו בחוג בעתיד". מרצה קורסי מעבדות האלקטרוניקה, גבריאל זיני: "ההצלחה עצומה". אינטל: "שמחים לראות ששיתוף הפעולה ההדוק עם החוג להנדסת חשמל ופיזיקה יישומית מביא לתוצאות"

מגיפת הקורונה אילצה את האוניברסיטאות 'לחשב מסלול מחדש' לגבי שיטות ההוראה והתאמתן למציאות שבה סטודנטים אינם נוכחים בקמפוס לתקופות ארוכות ומסוגרים בביתם. הוראה מרחוק באמצעות 'זום' אפשרה את המשך השיעורים העיוניים, אך קיום מעבדות ההוראה בלימודי ההנדסה ומדעי הטבע היווה מכשול גדול יותר ואילץ פתרונות יצירתיים להעברת הקורסים הניסויים.

במסגרת לימודי הנדסת חשמל באוניברסיטה העברית נדרשים תלמידי שנה ג' לקחת שתי מעבדות אלקטרוניקה, אנלוגית וספרתית (דיגיטלית), המהווים הכשרה בסיסית לכל מהנדס אלקטרוניקה. הפתרון שהגו באוניברסיטה העברית לכל אחת מהמעבדות התבסס על הצטיידות בערכות אלקטרוניקה ייעודיות שהושאלו לסטודנטים לעבודה עצמאית מהבית למשך הסמסטר. ההתנסות הראשונית במעבדה לאלקטרוניקה אנלוגית הוכתרה בהצלחה רבה, ואפשרה לסטודנטים לערוך את הניסויים בביתם עם ליווי מקוון מצוות הדרכת הקורס.

לקראת המעבדה באלקטרוניקה ספרתית, נדרשה השקעה גדולה יותר לאור החומרה היקרה בהרבה. חברת אינטל, המקיימת קשרי תעשייה-אקדמיה הדוקים עם האוניברסיטה העברית בכלל ועם התוכנית בהנדסת חשמל ופיזיקה יישומית בפרט, נרתמה למאמץ ותרמה לוחות FPGA מתקדמים שבאמצעותם ניתן לממש מעגלים ספרתיים ברי תכנות. כרטיסים אלו הושאלו לסטודנטים ואפשרו את קיום ואף שדרוג המעבדה לחומרה החדישה ביותר ואפשרה לתלמידי המעבדה לקיים את מערך הניסויים מהבית ולהתנסות בחומרה העדכנית ביותר. 

מרצה קורסי מעבדות האלקטרוניקה, מר גבריאל זיני, ציין השבוע כי "הלוחות שהשאלנו לסטודנטים הפך את מודל המעבדה ממקום מרכזי אליו כולם מתנקזים לסוג של מעבדה מבוזרת. סיפקנו לתלמידים ערכותFPGA  מהמתקדמות ביותר שיש. באמצעותם הוצאנו את המעבדה מתוך הקמפוס והעברנו את העשייה לבתי הסטודנטים. ההצלחה הייתה עצומה".

האם גם בשנה"ל הבאה ילמדו סטודנטים להנדסת חשמל באמצעות אותם כרטיסים, מרחוק? פרופ' דן מרום, ראש המחלקה לפיזיקה יישומית באוניברסיטה העברית, סיפר כי "עד השנה מספר הסטודנטים בשנתון אופייני בתואר היה כ-40, שהתחלקו לשתי קבוצות שבאו למעבדה בשני מועדים שונים בשבוע. כמות הסטודנטים בתוכנית צפויה לגדול באופן משמעותי לאור השקת התואר החדש בהנדסת חשמל ופיזיקה יישומית, כשהיעד הוא להגיע ל-100 סטודנטים בשנתון. עם כמות עצומה כל כך של סטודנטים, נצטרך לפתוח חמש קבוצות מעבדה כל שבוע, וזה מאתגר את שיבוץ המעבדה בלוח הזמנים הצפוף של התלמידים ומעמיס על צרכי ההדרכה. הפתרון שמצאנו, בסיוע חברת אינטל, יאפשר לקיים בעתיד את אותן מעבדות גם מבתיהם של הסטודנטים. ייתכן שבזכות הקורונה נפתרה לנו בעיה משמעותית שהייתה יוצרת קשיים רבים עבורנו בחוג בעתיד".

נועם אבני, מנכ"ל מרכז הפיתוח אינטל ירושלים: "אנחנו שמחים לראות ששיתוף הפעולה ההדוק עם החוג להנדסת חשמל ופיזיקה יישומית בירושלים מביא לתוצאות. חשיבות זו עצומה למיצוב מדינת ישראל כמרכז עולמי לתכנון שבבים ועקב הדרישה האדירה בישראל למהנדסי חומרה ולמתכנני צ'יפים. השימוש ב-FPGA במהלך הקורס נותן טעימה והכנה טובה לסטודנט. הוא מדמה את שלבי תיכנון הרכיב (צ'יפ) ע"י מהנדס מנוסה במרכז פיתוח, ובכך מכין אותו לשילוב בתעשייה".

לפרסום בתקשורת: ynet, בחדרי חרדים, ירושלמים,

קראו פחות
בתמונה מימין לשמאל: גייל אספר, פרופ' אשר כהן, ד"ר יסמין רביד (מייסדת שותפה בקינוקו) וד"ר אמנון דקל (צילום: איגור פרברוב)

סטארט-אפ שמייצר מזון על משורשי פטריות במקום ה-1 בתחרות סטארט אפ השנה של ASPER-Huji Innovate

15 יוני, 2022

קרא עוד
Kinoko-Tech, שקיבלה את הפרסם במסגרת תחרות "פרס אספר", פיתחה חלבון חדש על בסיס צמחי המבוסס על שילוב של רקמת פטריות אכילה וקטניות, הגדלות בטכנולוגיית תסיסה במצב מוצק

Kinoko-Tech, סטארט-אפ שמייצר מזון על משורשי פטריות וקטניות, זכה בתואר הסטארט אפ של האוניברסיטה העברית לשנת 2022.

הזוכים בפרס הוכרזו השבוע במסגרת מושב חבר הנאמנים ה-85 של האוניברסיטה העברית. הפרס ניתן במסגרת תחרות ״פרס אספר״ של מרכז החדשנות והיזמות באוניברסיטה, וקרן אספר, והוא מהווה לב חדש בחיבור המתבקש בין האקדמיה והתעשייה, שמטרתו לפתח בקרב קהילת הסטודנטים, הסגל והבוגרים של האוניברסיטה העברית את תחום היזמות והחדשנות, מתוך החיבור המתבקש בין האקדמיה לתעשייה.

Kinoko-Tech היא חברת פודטק חדשנית, שנוסדה על ידי בוגרים של הפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית.  החברה מצאה דרך ליצור סופרפוד עשיר בחלבון ללא אלרגנים, העשוי שורשי פטריות וקטניות. Kinoko-Tech פיתחה חלבון חדש על בסיס צמחי המבוסס על שילוב של רקמת פטריות אכילה וקטניות, הגדלות בטכנולוגיית תסיסה במצב מוצק. בסטארט-אפ אמרו כי את החלבון ניתן לבשל בקלות או לערבב במוצרי מזון שונים. החברה מתמקדת בייצור מזון בר קיימא, טעים ומזין ומציעה חלופות טעימות, בריאות וידידותיות לסביבה למקור החלבון ללא אלרגנים כך שכולם יוכלו להשתמש בהן וליהנות מהם.

לתחרות ניגשו 45 סטארט-אפים מתחומי הקיימות, שפותחו על ידי סטודנטים ובוגרי האוניברסיטית העברית וסטארט-אפיסטים עצמאיים שהשתמשו בקניין רוחני של העברית. ההתמודדות בתחרות דרשה שימוש בטכנולוגיות חדשניות ועמידה ביעדי הפיתוח של האו"ם (SDG's). כל מיזם התבקש לפרט אילו מיעדי ה-SDG הוא מנסה לטייב ומהו היקף ההשפעה החברתית - מעגלית ו/או כלכלית - הצפויה מהקמת החברה.

במהלך התחרות נפגשו היזמים עם בכירים בקרנות ההון סיכון המובילות בישראל על מנת לשפר את סיכוייהם לזכות בתמיכה ומימון נוסף וכך את סיכוייהם להגדיל את פעילותם הברוכה. אותם בכירים בקרנות הון הסיכון גם סייעו בבחירת העולים לגמר התחרות.

חמשת הסטארט-אפים שעלו לגמר הציגו היום את המיזמים בפני חברי חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית, המורכב ממנהלים ובכירים מרחבי העולם. והם אלה שלמעשה בחרו את הזוכה. ועדת השיפוט כללה את יו״ר חבר הנאמנים, הראל בית-און, מיכל צור (בוגרת ויזמת וותיקה), גייל אספר (יו״ר קרן אספר) ומשה (״מו״) לוי, מנכ״ל קרן אספר. שאר חברי וועד המנהל הצביעו גם הם והיווה 25% מערך השיפוט.

פרופ׳ אשר כהן, נשיא האוניברסיטה, ציין כי: "האוניברסיטה העברית הפכה בשנים האחרונות למקור משמעותי של הנבטת חברות במגוון רחב של תחומים. אין ספק שהידע והכלים שהתלמידים והתלמידות שלנו רוכשים כאן, בעברית, מעניקים להם את היכולת להוביל את הדור הבא של יזמים טכנולוגיים שיובילו את הקידמה האנושית, בייחוד בכל הקשור לנושא הקיימות וההתמודדות עם משבר האקלים".

גייל אספר, יו״ר קרן אספר, הוסיפה: אנו מעודדים חברות וסטארט-אפים נוספים לפעול על מנת ליצור אימפקט חיובי על החברה והסביבה בהן אנו חיים באמצעות טכנולוגיות חדשניות. בעזרת פרס אספר אנו שמחים מאוד להביע את הערכתנו ותמיכתנו ביזמים החדשניים אשר פועלים ליצירת עתיד טוב יותר למען האנושות".

ד״ר אמנון דקל, מנכ״ל מרכז החדשנות של האוניברסיטה העברית, בירך ופירט על הנימוקים לזכייה: "כל המיזמים שראינו מהווים את חוד החנית של החיבור בין מיזם עסקי ובין הצורך והרצון לשפר את העולם שבו אנו חיים. מיזם עסקי שיכול לקיים את עצמו תוך שהוא מתקן את העולם הוא מודל חשוב ומבשר את הבאות בעולם הקיימות. אנו גאים במיזמים שהשתתפו בתחרות ומחכים לראות את קבוצת החברות שיתחרו בשנה הבאה".

ארבעת הסטארט אפים הנוספים שעלו לגמר: Daika wood - פיתחה דרך למחזר פסולת עץ והפיכתו לחומר גלם טבעי ובטוח לתעשיות רבות, תוך שמירה על תכונותיו המקוריות כמו חמימות ואקוסטיקה; Antidote היא קופת החולים הווירטואלית הראשונה ומטרתה לתת שירות ללקוחות לא מבוטחים. טכנולוגית החברה המבוססת על בינה מלאכותית המעניקה כיסוי בריאותי בפחות ממחצית העלות של האלטרנטיבות הקיימות, מה שהופך אותה לביטוח הבריאות הזול בארצות הברית; Diptera.ai יצרה שיטה ממוקדת וידידותית לסביבה להדברה מפני יתושים; Immunyx Pharma פיתחה גישה מהפכנית לטיפול בניוטרופילים, אוכלוסיית תאי החיסון הגדולה ביותר, באמצעות טכנולוגיה חדשנית. החברה מציעה שינוי כללי המשחק בכל הקשור לסיוע למיליוני חולים להתגבר על מחלותיהם.

קראו פחות
צילום: ריקי רחמן

קומנדו קיימות: מאות סטודנטים וסטודנטיות ירושלמים התגייסו כדי למצוא פתרונות למשבר האקלים בהאקתון קיימות נושא פרסים שנמשך 27 שעות רצופות

19 דצמבר, 2021

"אנו מאמינים ששילוב של מדע, הנדסה ועיצוב, תחומי המומחיות של שלושת שותפי המאגד הירושלמי - JLM-Impact - ייצרו סינרגיה שתעזור לפתור חלק מהבעיות הגדולות שמאתגרות את האנושות בעתיד הקרוב"

משבר האקלים הוא סוגיה בולטת ומרכזית בדיון הציבורי בשנים האחרונות, לאור ריבוי אירועי קיצון כמו בצורות, שיטפונות, שריפות ומזג אוויר קיצוני. מדינות רבות, בכללן ישראל, והחברות הגדולות והמתקדמות בעולם מנסות להגות פתרונות למשבר האקלימי – אבל אולי הפתרון יגיע דווקא מסטודנטים ירושלמים מצטיינים?

הזוכה בתחרות

20,000 ₪ לזוכה בתחרות פינטק של המרכז ליזמות בבית הספר למנהל עסקים ובנק מזרחי טפחות

7 דצמבר, 2021

קרא עוד

"גישה חדשה למסחר במניות תוך העברה ותרגום טעמים, העדפות ומידע מהרשתות החברתיות של המשתמשים להשקעות מיטביות" 

היזמת יולי לוביש זכתה בפרס בסך 20,0000 ₪ בגמר תחרות הפינטק "הגורם האנושי בבנקאות דיגיטלית" של מרכז גרשון לפינטק ליזמות בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית ובנק מזרחי טפחות. לוביש הציגה גישה חדשה למסחר במניות תוך העברה ותירגום טעמים, העדפות ומידע מהרשתות החברתיות של המשתמשים להשקעות מיטביות. דיקאן הפקולטה למנהל עסקים פרופ' ניקול אדלר אף הציעה לזוכה, מלגת לימודים לתואר שני במנהל עסקים במגמת פינטק. 

התחרות עצמה החלה בחודש יוני, בהשתתפות כחמישים יזמים שהציעו מעל שלושים יוזמות. אל הגמר שהתקיים בסוף חודש נובמבר עלו  עשרה מתמודדים ומתמודדות, לאחר שעברו סדנאות, הרצאות, קבלת משובים מבכירי הבנק ועוד. בין שופטי התחרות היו פרופ' ניקול אדלר דיקן בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, איילה חכים מנכ"לית החטיבה הטכנולוגית בנק מזרחי טפחות ופרופ' דודי גרשון מייסד מרכז גרשון לפינטק בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית ועוד. 

מעניין לציין שכ- 65% מהיוזמות שהשתתפו בתחרות הגיעו מסטודנטים, או בוגרים של האוניברסיטה העברית, חלקם תלמידי MBA  בבית הספר למנהל עסקים. הם הציגו יוזמה לתמיכה באנשים המתקשים עם טכנולוגיה ע"י תומכים טכנולוגיים ייעודיים, התאמת ייעוץ פנסיוני באופן מותאם אישית ללקוח, עיצוב מחודש של אפליקצית הבנק, מערכות ייעוץ אינטראקטיביות למשכנתאות, הלוואות בקליק, יצירת תקשורת אפקטיבית ועוד. 

בתמונה- תרי ישכיל,  סמנכ"ל חטיבת שיווק פרסום ופיתוח עסקים מזרחי טפחות, יולי לוביש, הזוכה בתחרות הגורם האנושי בבנקאות דיגיטלית, פרופ' דוד גרשון, מייסד מרכז גרשון לפינטק בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית ואופירה אליאב, מנהלת מרכז גרשון לפינטק

בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית מוביל את תחום הפינטק באקדמיה על ידי מגוון פעילויות  ויוזמות המיועדות לפתח את התחום, להעמיק את הידע והכלים לעוסקים בו, וליצור  אימפקט בעולם העסקי.  

"מרכז הפינטק מספק פלטפורמה מצויינת לחדשנות ויזמות. מעבר לכך שקיבלנו רעיונות מצויינים, התחרות שערכנו עם בנק מזרחי טפחות סייעה לרבים לעשות את הצעד הראשון לכיוון יזמות " אמר פרופ' דודי גרשון. 

קראו פחות
צילום: דריה איטקיס

חורשים ביחד: סטודנטים מהפקולטה לחקלאות ודיירי בית אבות ברחובות מטפחים גינה קהילתית משותפת

30 נובמבר, 2021

קרא עוד
מיזם סביבתי וחברתי פרי שיתוף פעולה של היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים, עיריית רחובות וסטודנטים מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה המחבר בין צעירים לוותיקים בעיר רחובות ותורם לשיפור פני העיר. "בזכות המיזם כל הזיכרונות הטובים מהקיבוץ שוב חוזרים אליי"

במהלך השנה, החלה היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים והפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית בשיתוף עיריית רחובות, במספר מיזמים קהילתיים שנועדו לחזק את הקשר בין הפקולטה לקהילה. שיתוף הפעולה עם הדיור המוגן הובל על-ידי איטל בציר אלשיך, מחזיקת תיק פיתוח בר-קיימא ותיק יזמות וחדשנות בעיריית רחובות, ושיתוף הפעולה עם העירייה הובל על-ידי מחלקת משאבי קהילה באגף לשירותים חברתיים, בסיוע ד"ר רוני באום.

אחד מהמיזמים החברתיים שיצא לדרך בשנה הנוכחית הינו מיזם של גינות קהילתיות ברחבי העיר. המיזם מובל על-ידי סטודנטים של הפקולטה לחקלאות במסגרת קהילת מטע, מחלקת גינון ועבודה סוציאלית. הסטודנטים, ביניהם עומר מאיר, דריה איטקיס, דניאל שאנני, מיכל מנס ורינת קפלן, אמונים על יצירת קשרים בין חברי הקהילה, הדרכת התושבים בנושאי גינון ותחזוקת גינה קהילתית ושיפור פני העיר. "כיום אין בכלל גינות קהילתיות ברחובות, ולאחר דיונים ארוכים עם העירייה הצלחנו להוציא את הפרויקט לפועל", מספר דניאל שאנני, מקבוצת הסטודנטים שהקימו את המיזם, "המטרה היא ליצור קהילה עירונית רבת משתתפים, המשלבת בין הסטודנטים ותושבי העיר, אך גם מעניקה להם התנסות מעשית בחקלאות בכלל ובחקלאות עירונית בפרט".

תושבי העיר הוותיקים שייקחו חלק במיזם ייפגשו עם הסטודנטים בגינות על בסיס שבועי ויעבדו את האדמה. אסתר גיל, דיירת בית האבות "לב רחובות", שיתפה: "אני אדם של טבע, שאוהב לגעת באדמה, לעבד ולגדל צמחים, וזה מרגש אותי. עבדתי בגינות בקיבוץ, הייתי אחראית על גינת הוורדים ובזכות המיזם כל הזיכרונות הטובים מהקיבוץ שוב חוזרים אליי". דיקן הפקולטה לחקלאות, פרופ' בני חפץ, מוסיף כי "באקדמיה רואים חובה מוסרית לתרום חזרה לקהילה ממנה צמחנו ושמחים על כל קשר עם העיר רחובות. המיזמים החדשים מצטרפים למיזם ותיק שלנו אל מול קהילת יוצאי אתיופיה בעיר – 'חקלאים ישנים בארץ חדשה', ולפרויקט חדש של הדרכת תלמידי תיכון לבגרות בתחומי ה-Food Tech והAgri. Tech-".

כלל המיזמים שנרקמים בקמפוס רחובות, עבור אוכלוסיית העיר מיועדים לאוכלוסיות שחוות קושי רגשי, כלכלי, חברתי או פיזי. התוכניות מתווכות על-ידי צוות היחידה למעורבות חברתית, ומועברות בסיוע סטודנטים שלומדים בפקולטה ברחובות. יפעת כהן חדד, מנהלת היחידה למעורבות חברתית באוניברסיטה, מברכת על השותפות ואומרת כי "החזון של היחידה הוא להפוך את האחריות החברתית והתרומה לקהילה לחלק בלתי נפרד מחוויית הלימוד של כל סטודנטית וסטודנט באוניברסיטה העברית. יש צימאון משותף למפגש וחיבור שללא ספק יכולים להניב ערך משמעותי לעיר, לקהילה ולסטודנטים. הפקולטה ברחובות נרתמה למהלך ואף יעדה לכך תקציב ואנחנו מקווים ששיתוף הפעולה יתחזק ויתרחב למיזמים נוספים בעתיד".

 

לפרסומים בתקשורת: mynet רחובות, 08news

קראו פחות
הדמייה בתלת ממד של המכשיר. צילום באדיבות מתן עוז

הסוף לפציעות חמורות כתוצאה מנפילות באמבטיה? סטודנטים פיתחו מכשיר אזעקה ייחודי למבוגרים

1 יולי, 2021

קרא עוד
במסגרת האקתון אקדמי שהתקיים לאחרונה בביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית, פותח מכשיר שיוכל לזהות מצבי מצוקה הנגרמים בשל נפילות בחדרי אמבטיה ובשירותים

האקתון ייחודי שנערך לאחרונה בביה"ס למדעי המחשב באוניברסיטה העברית, התעמק במציאת רעיונות יצירתיים ומיזמים חדשניים בנושא 'פוסט קורונה - היום שאחרי', איך מקלים על החזרה לשגרה וכיצד מתמודדים עם בעיות חברתיות שהתעוררו בעקבות משבר הבריאותי העולמי. כמו כן, לנוכח מבצע "שומר החומות", התמקדו חלק מהמיזמים במציאת פתרונות לבעיות שמעורר המצב הביטחוני ומצבי חירום באופן כללי.

במסגרת התחרות השתתפו לא פחות מ-200 סטודנטים, שחולקו ל-40 קבוצות, בנוסף למנטורים רבים מחברות בולטות בתעשייה, שחלקם נוסדו באוניברסיטה העברית - לייטריקס, מובילאי, אורקם, סינמדיה, אלביט, סמסונג וטאבולה. במקום הראשון זכה מוצר שפותח על ידי קבוצת סטודנטים הנקרא "L.S.S - Life saver sensor", מכשיר שנועד להזעיק סיוע מציל חיים למבוגרים וקשישים, שנמצאים במצוקה בחדר האמבטיה או בשירותים, בעקבות נפילות שעלולות להסתיים בפציעה חמורה או במוות.

הצוות כולל את הסטודנטים לתואר ראשון בהנדסת חשמל ומחשבים מביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית: מנהל המוצר מפתח תוכנה וחומרה מתן עוז, מפתח התוכנה רועי רייטר, מפתחת התוכנה מעיין בלוך ומפתח התוכנה מתן הירשהורן; יחד עם סטודנטית לתואר משולב במדעי המחשב ובעיצוב תעשייתי מהאוניברסיטה העברית ובצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים - גיל רוזנברג. הצוות זכה בפרס על סך 10,000 שקל.

מתן עוז סיפר השבוע כי "במהלך הקורונה נחשפתי לסיפור מחריד על אדם מבוגר שנפטר לאחר שהחליק במקלחת. בגלל הריחוק החברתי ומגבלות הקורונה גילו אותו רק לאחר מספר ימים, כשהוא במצב של ריקבון מתקדם. המקרה הזה זעזע אותי כל כך, ולכן החלטתי לצלול למספרים ונדהמתי לגלות שכ-80% ממקרי הנפילות של מבוגרים בגילאי 65+ קרו בשירותים ומהמקלחת. מדובר בכ-244 מיליון פציעות בשנה ברחבי העולם. בנוסף, ידוע כי שברי נפילה בקשישים עולים מיליארדים רבים של דולרים למערכות בריאות ולמכוני השיקום ברחבי העולם. מספר מקרי המוות כתוצאה מנפילות שכאלה מטריד לא פחות. זה נושא שחייבים לפתור".

עוד סיפר הוגה המיזם כי "מבוגרים מתמוטטים לבד בבתים ואין מי שיזעיק להם עזרה. כל דקה קריטית, סיוע חברתי מהיר מציל חיים. לצערנו, חלק מהמכשירים היום לא מותאמים ולא מתאימים לגיל השלישי – צמידים או כפתורי מצוקה דורשים אקטיביות, אך מבוגרים רבים שוכחים לשים אותם, מורידים אותם במקלחת מחוסר נוחות, ולעיתים אף לא מסוגלים ללחוץ על כפתור המצוקה בגלל חולשה. בנוסף, המחירים שלהם גבוהים. כששמעתי לראשונה על ההקאתון בבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה, ועל ההקשר שלו לקורונה ולריחוק חברתי, ידעתי, הבנתי ורציתי לפתח את המוצר דרך התחרות". 

המוצר שהוצג דרך ההאקתון פשוט, זול ונוח לתפעול, ונועד לנטר מצוקה על סמך זיהוי התמוטטות באמצעות חיישני תנועה - כשהקריאה לעזרה נעשית מרחוק דרך מיקרופון מובנה על המכשיר או באמצעות הפעלה יזומה של הקריאה בלחיצה על לחצן מצוקה. ל-LSS שלושה מצבים: 1. רגיעה – אין אף אחד בשירו-קלחת, 2. דרוך – מישהו נכנס לשירו-קלחת וה-LSS מחפש סימני מצוקה. 3. רגע מצוקתי – א. אזעקה מקומית, מתריעה לסביבה, ולאדם במצוקה על קריאה לעזרה. ב. הזעקת כוחות חילוץ למקום, מוציא הודעה מסודרת הכוללת פרטים רפואיים חריגים, אלרגיות, כניסה בעייתית. ג. התראה לאיש קשר לבחירה. את כל הפרטים ניתן לעדכן מראש דרך אפליקציה אותה ניתן להוריד למכשירים הניידים, שמסוגלת להתממשק ישירות ל-LSS.

מתן הדגיש השבוע כי המוצר אמנם הוצג במסגרת ההאקתון, אולם יש עוד מספר שלבים כדי שאנשים מבוגרים יוכלו להשתמש בו: "הרעיונות שפיתחנו, למרבה השמחה, עובדים. קיימת כיום גרסת בטא למכשיר. כמו כן, יש לנו מחשבות לגבי העיצוב החיצוני שלו והדמייה מסוימת בתלת-ממד. אנחנו מעוניינים לקבל בקרוב הצעות מחברות בתעשייה שיעזרו לנו להוביל קדימה את המוצר לשלב היישומי שלו, פיתוח מסחרי בהיקפים נרחבים של המכשיר".

במקום השני בהאקתון זכו אלקנה פנחס טובי, טימותי הרמן ווגל, אליסה מאיה כהן ומיכה בנימין קינג, בעקבות הפרויקט שלהם Animal friend connector - שעוזר לילדים לרכוש מיומנויות חברתיות בעידן שבו זמן המסך גדל משמעותית. במקום שלישי זכו אמיר גאנם, מחמוד גזמאוי,עומר עיסא, מהא מחאגנה, סיף עליאן בעקבות הפרויקט Senior Buddy - שמקשר בין מתנדבים צעירים ואוכלוסייה מבוגרת או מרותקת בית שמעוניינת בביקור. בפרס חביבי הקהל זכו טדסה טפרה, אחמד אבו קטיש, אניס מוגרבי, אורן בלייכמן ושחף כהן ישר בעקבות הפרויקטEventUs - שנועד לעזור לאנשים לגלות על אירועים בקרבתם במהירות ופשטות. אל טקס פתיחת ההאקתון הגיעו, בין היתר, ראש העיר ירושלים משה לאון; נשיא האוניברסיטה העברית פרופ׳ אשר כהן; מנכ"ל לייטריקס זאב פרבמן ודיקן בית הספר להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית, פרופ' נעם ניסן.

לפרסומים בתקשורת: ynet, כיפה, בחדרי חרדים, פורטל לימודים כחול לבן,

קראו פחות
Photo by Егор Камелев on Unsplash

הולכים בדרכה של SpaceIL: חברת ZzappMalaria שהוקמה על ידי בוגר האוניברסיטה העברית עלתה לגמר תחרות AI XPRIZE ומתמודדת על פרס בשווי 3 מיליון דולר

13 יוני, 2021

גג פנאי

גן עדן על הגג: הפקולטה לרפואה חונכת שטח פנאי מעוצב אדריכלית לסטודנטים על גג בניין הספרייה בקמפוס עין כרם

1 יוני, 2021

הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בעין כרם ידועה באיכותה האקדמית הבלתי מתפשרת ובמצוינות הסטודנטים ואנשי המקצוע שהיא מטפחת תחתיה, אך גם בצפיפות שנגרמת בעקבות מיקומה בקמפוס אוניברסיטאי קטן בצמוד לשטח המרכז הרפואי הדסה. לסטודנטים הלומדים בפקולטה אין הרבה שטחים שמוקדשים לזמן פנאי בהם הם יכולים להירגע בין השיעורים, כיוון שכיתות הלימוד ומעבדות המחקר תופסות את רוב המרחב הציבורי. דיקנית המשנה של הפקולטה לרפואה, ד"ר רונית הראל, בגיבוי של הנהלת הפקולטה, מצאה פתרון יצירתי להיעדר שטחי פנאי לסטודנטים. אין שטח? נקים גינה בגג!

פרח צומח. nikola_jovanovic_unsplash

האוניברסיטה העברית מקימה מרכז כלל-אוניברסיטאי לקיימות

3 מאי, 2021

קרא עוד

במכתב לקהיליית האוניברסיטה הוכרז על החלטתה האסטרטגית של הנהלת האוניברסיטה להציב את תחום הקיימות בראש סדרי העדיפויות ולהקים את המרכז לקיימות. מנהלת המרכז, פרופ' יעל מישאל: "אתגר הקיימות הינו צו השעה ברמה העולמית, והמדע מתגייס כולו להתמודדות עם אתגר זה". כיום, יותר מ-130 מרצים ומרצות באונ' העברית חוקרים, מלמדים ועוסקים בנושאי קיימות, סביבה ואקלים

מרכז כלל-אוניברסיטאי לקיימות, חדש וראשון מסוגו, מוקם בימים אלה באוניברסיטה העברית, כחלק מהחלטתה האסטרטגית של הנהלת האוניברסיטה להציב את אתגר הקיימות הגלובלי בראש סדרי העדיפויות של המוסד האקדמי. הקמת מרכז זה (שכנס להשקתו הרשמית מתוכנן בירושלים בפני סגל האוניברסיטה בקיץ הקרוב) נועדה בין היתר להגביר באופן משמעותי את המחקר וההוראה בנושאי קיימות, תוך עידוד פעילות משולבת חוצת-דיסציפלינות והרחבת הספטקרום המחקרי וההוראתי באופן שישקלל שלל היבטי קיימות רלוונטים. מטרה מרכזית נוספת של המרכז היא לקדם ולהטמיע קיימות מעבר לגבולות האוניברסיטה. לשם כך, המרכז ישתף פעולה עם גורמי תעשייה והסקטור הפרטי, החברה האזרחית, האקדמיה והממשל, בארץ ובעולם, לטובת קידום ופיתוח פתרונות טכנולוגיים, העלאת המודעות הציבורית, מדיניות והטמעה בתחומי הקיימות.

במרכז צפויים לפעול חוקרים בעלי שם, וכן עמיתים ותלמידים לתארים מתקדמים באוניברסיטה. בשלב הראשון, המרכז יפיץ קולות קוראים למימון מחקרים שיקדמו נושאי קיימות, בדגש על שיתופי פעולה בין-תחומיים ובין-קמפוסיים. ראוי לציין כי מעבר להקמת המרכז, מתעסקים כיום מעל ל-130 מרצים ומרצות בנושאי קיימות, סביבה ואקלים במחלקות, בפקולטות ובחוגים ברחבי האוניברסיטה.

אתגר הקיימות העומד בפנינו כולל את הרצון לאפשר את המשך קיום החברה האנושית בדור הנוכחי ברווחה, תוך שמירה ואף שיפור רמת החיים לדורות הבאים. מדובר באחד האתגרים המשמעותיים והבוערים שידעה האנושות. על רקע התנאים האקלימיים המשתנים במהירות והשימוש הבלתי מושכל שנעשה בדורות האחרונים במשאבי כדור הארץ, מתגבשת הבנה נרחבת ברחבי העולם באשר לחשיבותה הקריטית של הקיימות ומתהווה פעילות גוברת והולכת לקידומה. בתוך כך, אוניברסיטאות מובילות בעולם התגייסו באופן מרשים לקידום קיימות, בהתאם ליעדי העל לפיתוח בר-קיימא של האו"ם (Sustainable Development Goals – SDGs).

פרופ' יעל מישאל מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית נבחרה לכהן כמנהלת המרכז, ולצידה מונתה ועדה אקדמית שמורכבת מנציגים ונציגות של כלל הקמפוסים באוניברסיטה. במרכז יפעלו גם עמיתים ותלמידים לתארים מתקדמים באוניברסיטה. פרופ' מישאל מסרה כי "אתגר הקיימות הינו צו השעה ברמה העולמית, והמדע מתגייס כולו להתמודדות עם אתגר זה. האוניברסיטה העברית מחויבת ליטול חלק מרכזי במאמץ להציע פתרונות לעמידה ביעדי האו"ם ולמציאת דרכים לניהול אורח חיים בר-קיימא. אחת החוזקות של האוניברסיטה העברית היא שכבר כיום קיימת פעילות מחקרית והוראתית ענפה באפיקים שונים ומגוונים בתחומי הקיימות. נדרשת הרחבה, העמקה ומציאת אפיקיי מחקר חדשים שיתרמו לקידום הידע. באופן חד-משמעי, שיתוף פעולה בין החוקרים ליצירת מחקר בין-תחומי ורב-תחומי, יוביל לפריצות דרך - מכיוון שמגוון מעודד חדשנות, מחזק יצירתיות ומוביל לקבלת החלטות טובה יותר. במקביל לפעילות המחקרית, נפעל ליצירת יחסי גומלין בין האוניברסיטה והגופים הציבוריים הרלוונטיים במדינת ישראל, כך שהידע המחקרי יתורגם להמלצות רגולטוריות ויועבר למקבלי ההחלטות. גישה זו, מחקר חדשני רב-תחומי ובין-תחומי בתחום הקיימות במובן הרחב שיתכתב עם גורמים מדיניים וציבוריים הינו ייחודי".

במכתב שנשלח לאחרונה בנושא זה לקהיליית האוניברסיטה, כתבו נשיא האוניברסיטה, פרופ' אשר כהן, רקטור האוניברסיטה פרופ' ברק מדינה ומנכ"ל האוניברסיטה וסגן הנשיא ישי פרנקל: "רבים מקהילת האוניברסיטה מקדמים את הנושא גם במישור הלאומי. הקמת המרכז האוניברסיטאי נועדה להרחיב, לתכלל ולשכלל את כלל הפעילות בתחום הקיימות כתחום מועדף ובינתחומי כלל-אוניברסיטאי, בהתאם לאתגרים העומדים לפתחנו. אנו פועלים לגייס כספים חיצוניים בהיקפים משמעותיים להמשך פעילות המרכז. אנו קוראים לכם/לכן חברי וחברות הסגל באוניברסיטה, מכלל תחומי המחקר, לבחון דרכים לשלב בפעילות האקדמית והציבורית שלהם היבטים שקשורים לקיימות. מוטלת על כולנו אחריות חברתית וציבורית ראשונה במעלה לתרום תרומה מדעית להתמודד עם האתגר הגדול שמוטל בעת הזו על האנושות".

לפני מספר חודשים הוחלט באוניברסיטה העברית להקים את המרכז לחקר אקלים HUCS (Hebrew University center for Climate Science), בראשו עומדים כיום פרופ' חזי גילדור ודר' אורי אדם. הפרויקט הייחודי מאפשר בפעם הראשונה בארץ לחוקרים מתחומים שונים (מתמטיקה, סטטיסטיקה, פיזיקה, מדעי כדור הארץ, גאוגרפיה, מדע המדינה, חקלאות, מדעי המחשב, ועוד) לשלב כוחות בכדי לפתח מודל אקלימי שיוכל לצפות ולהסביר את השינויים הצפויים להתרחש באזורנו בצורה טובה משמעותית ממודלים קיימים. כמו כן, המרכז מאפשר שילוב של רעיונות ומחקרים וסיעור מוחות בין חוקרים מתחומים שונים סביב נושא האקלים, ויתקיימו בו שיתופי פעולה עם השירות המטאורולוגי ומוסדות שונים בארץ, כדי לקדם את ההבנה של השינויים האזוריים לטובת מקבלי ההחלטות.

 

לפרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/article/SJmPNITDO

קראו פחות
Pillivery

כל הכבוד לכם, "פיליברי"! סטודנטים תרמו לקהילה במהלך משבר הקורונה - וזכו בפרס כספי

21 אפריל, 2021

קרא עוד
ות"ת מקדמת ומתמרצת עשייה איכותית אשר מנצלת את משאבי האקדמיה לטובת סביבתה הקרובה, תורמת לה ומחזקת את השפעות האקדמיה החיוביות על החברה הישראלית. לאור חשיבות הנושא מתקצבת הות"ת שבמועצה להשכלה גבוהה שורה של פרויקטים חברתיים בכ-30 מיליון שקלים בשנה. בנוסף, ועדת ההיגוי בוחרת סטודנטים מצטיינים מהמוסדות השונים, סטודנטים אשר פעלו לאורך כל השנה, התנדבו ופעלו למען הקהילה והפגינו מעורבות חברתית יוצאת דופן בשנה שבה התמודדה ישראל, כמו רוב מדינות העולם, עם מגפת הקורונה. הות''ת מכבדת אותם כעת בפרס כספי. 

מהאוניברסיטה העברית היו אלה נעמה מיטלמן, יונתן אגר, שרון שרייבר, יוגב כהן -  שהקימו את "פיליברי" (Pillivery = Pill + Deliver), יוזמה מקורית של סטודנטיות וסטודנטים לרפואה, אשר בעת הסגר הראשון של מגיפת הקורונה זיהו מהר (עוד לפני מערכת הבריאות הציבורית!) את הצורך של חולים כרוניים בסיכון לקבל את התרופות שלהם מבלי להסתכן ולצאת לבית המרקחת ולהחשף לנגיף. מדובר על מאגר מתנדבים שמטרתו איסוף תרופות לפי מרשם מבית המרקחת השכונתי עבור חולים כרוניים, מדוכאי חיסון, קשישים ושאר קבוצות סיכון, והבאתן עד דלת המטופל. הרציונל - צמצום חשיפתן של קבוצות הסיכון אל גורמים מזהמים, הנמצאים בשכיחות גבוהה בבתי המרקחת. מפתיחת המיזם, גייסו הסטודנטים מעל 150 מתנדבים באזור ירושלים והשרון אשר הגיעו וסייעו למעל 1200 מטופלים ברחבי הארץ (גויס גם רכב חלוקה ייעודי כדי להגיע למרפאות מרוחקות.

נעמה, יונתן, שרון ויוגב, כל הכבוד לכם! 

לפרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/environment-science/article/H1w00DmhUu
 

קראו פחות
cannabis

יום הקנאביס הבינלאומי: הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה מקימה את המתחם המתקדם בישראל ובין היעילים בעולם לגידול ומחקר בקנאביס– מהזרע ועד הצריכה

20 אפריל, 2021

קרא עוד
בשנים האחרונות הולך וגובר הצורך במחקר מדעי מעמיק ורב-תחומי של צמח הקנאביס על מנת לייעל את יצור חומרי הגלם לתעשיית התרופות ולהרחיב את היישומיים גם לתעשיות נוספות המשתמשות בחומרי הגלם שמייצר הצמח.כבר היום מתנהל במספר מעבדות בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות מחקר בנושא גידול הקנאביס, אך על מנת להיענות לצורך ההולך וגדל במחקר אקדמי איכותי בצמח, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית ברחובות מרחיבה את פעילותה בנושא ומקימה מתחם מתקדם ומאובזר לגידול קנאביס – הראשון באוניברסיטה בישראל.

 

המתחם החדש ישמש הן למחקר אקדמי בסיסי והן כמחקר יישומי לחברות מחקר פרטיות ומטרתו תהיה לימוד מקיף על הצמח, גידולו ושימושיו ויכלול שיתוף פעולה של כל הפקולטות ובתי הספר הרלוונטיים באוניברסיטה, כולל כל מכוני המחקר בפקולטה לחקלאות ומכונים נוספים מתחומי הרפואה והרוקחות. פרופ' מנחם מושליון מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות, היועץ המדעי של המיזם, פירט עוד על ייעודו של המתחם: "בגלל ששנים רבות גידול הצמח היה לא חוקי ברוב העולם, יש המון פערי ידע מאוד בסיסיים שצריך להשלים, לדוגמה מהם תנאי ההשקיה הדישון והתאורה האופטימליים לגידול קנאביס? מה הן ואיך ניתן לטפל במחלות והמזיקים של הצמח תוך הפחתת השימוש בהדברה כימית, שיכולה לסכן את משתמשי הצמח בשלבים מאוחרים יותר? בנוסף לשאלות הבסיסיות, כמובן שהמתחם ייתן פתרונות לגנטיקאים השואפים לפתח זנים חדשים שיותאמו למטרות רפואיות שונות וזנים עמידים יותר שניתן יהיה לגדל בקלות באקלים הישראלי ללא צורך במכשור מיוחד וחממות יקרות". בגידול ומחקר הקנאביס יהיו שותפים גם סטודנטים לתואר שני ושלישי בפקולטה לחקלאות, שישלבו את העבודה במתחם עם תחומי המחקר שלהם.

 

לאוניברסיטה העברית יתרון ממשי במחקר קנאביס על המוסדות בישראל וגם על מוסדות רבים בעולם, לאור העובדה שכל שלבי המחקר, החל משלב הזרעים, הקרקע והמים דרך אופטימיזציה של הגידול ועד הניסויים הקליניים בבעלי חיים ובני אדם, נעשה במוסד אחד ועם מינימום בירוקרטיה. בנוסף, מדובר בפעם הראשונה שמוצעת שותפות עסקית פרטית-אקדמית לקידום מחקר ופיתוחים בתחום. במקום שחברות פרטיות יחזרו אחר חוקרים מובילים מהאקדמיה על מנת לקדם את המחקר שהן מקיימות לשימושן, החוקרים המובילים יהיו נגישים לנושא תוך עבודתם האקדמית, עם כל הנגישות למשאבי הידע האדירים שהאוניברסיטה העברית מציעה.

 

לצורך הקמת המתחם, הקצתה האוניברסיטה העברית שטח של כדונם בתוך שטחי הפקולטה לחקלאות ברחובות שיכלול, בין היתר, חממות וחדרי גידול. עתה, האוניברסיטה מחפשת שותף אסטרטגי לפרויקט - יזמים, חברות תרופות, חברות גידול קנאביס, וכל משקיע או גוף אחר בעל ניסיון רלבנטי - אשר יהיה מוכן להשקיע את העלויות הנדרשות לצורך הקמת הקומפלקס, עלויות שמוערכות כיום בסך של כ-10 מיליון שקלים ולהקים את המתחם בצורה המיטבית.

 

לכתבה באתר mako

קראו פחות
צוות מיזם ה-biositter

לדעת (ולהרגיש) כשהילד במצוקה: מיזם שהוצג בהאקתון COMMUNICITY של מאגד JLM IMPACT נועד להזהיר הורים מפני מקרים חריגים בגני ילדים

26 ינואר, 2021

קרא עוד

מיזם מרתק שהוצג לאחרונה בהאקתון COMMUNICITY (או בשמו העברי ירושלים.עיר.קהילה), מנסה למנוע את מקרי האלימות הבאים בגני ילדים - בעידן שבו האלימות בפעוטונים ובגנים גואה, גני אינם מרושתים במצלמות אבטחה, ברוב הגנים אין פיקוח מסודר, ומעט מאוד גננות וסייעות עוברות הכשרה מתאימה (מעטות בעלות תואר בחינוך לגיל הרך). חוק המצלמות לא מוביל לשינוי, חוק הפיקוח על הגיל הרך לא מתקדם לשום מקום, והחמרת הענישה לא באמת עוזרת. המיזם שהוצג בתחרות הירושלמית נקרא בשם Biositter, צמיד מיוחד לפעוטות המשלב חומרה ותוכנה שנועד להזהיר את ההורים מפני מקרים חריגים בגני ילדים המחייבים בדיקה, זאת על ידי ניטור דופק התינוקות, ואף קולט מדדים פיזיולוגיים המעידים על מצוקה ולחץ ויודע לנתח אותם בזמן אמת.

למרות ששימוש באזיקונים אלקטרוניים נתקלו בעבר בביקורת קשה, צמידים ידידותיים לילדים עשויים להתקבל בהבנה. צוות הסטודנטים שהגה את הרעיון הפיק סרטון שהוקרן במהלך התחרות של מאגד JLM IMPACT, המורכב ממרכזי החדשנות והיזמות של האוניברסיטה העברית, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ו'עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה', וזכה במקום השלישי ובפרס כספי בשווי של 5,000 שקל. הצוות מורכב מאנשי מקצוע מעולמות היזמות, פסיכולוגיה, מדעי המוח, פיתוח מוצר ואלגוריתמים - ביניהם היזם העסקי והחברתי ברק ליזוריק, מפתחת התוכנה כרמל אריאל, מנהל המוצר רומן קרסיק, מפתח התוכנה ישי מנדלסון, אחראית מחקר וניסוי קליני מעיין רוזנבוים, ומעצבת חווית המשתמש מעיין סרדה.

"כמה אתם באמת בטוחים במה שעובר על הילדים שלכם בגן? האם אתם מספיק בטוחים כדי להמר על החיים שלהם? בכל יום אנחנו נחשפים לסיפורי זוועות של הזנחה ואלימות מתרחשים בגני ילדים, מיליוני ילדים מוצאים את עצמם כלואים בסביבה אלימה שלא מותאמת לצרכים שלהם במשך חודשים ואפילו שנים. מצב שיכול להשאיר להם צלקות שילוו אותם לכל החיים. קשיים רגולטורים לא מאפשרים לנו לראות ולשמוע את הילדים במהלך היום, אבל מה אם היינו יכולים להרגיש אותם, להתחבר ללב שלהם, לדעת מתי הם שמחים ומתי הם בסטרס ובחרדה? כעת זה אפשרי. Biositter היא פלטפורמה דיגיטלית שמנטרת את רמות הסטרס והחרדה שילדים חווים במהלך היום, ומשתפת את ההורים מבלי לפגוע בפרטיות הצוות וילדים נוספים בגן", מוסבר בסרטון של הוגי ה-Biositter.

איך המוצר יעבוד? צמיד חכם ובטיחותי יינטר מדדים פיזיולוגיים ויפיק מהם נתונים, מסיק מהם תובנות על פעילות הילדים. בסוף כל יום ההורים יוכלו להתחבר ישירות לצמיד מהנייד ולקבל דו"ח יומי על הרגלי השינה, הפעילות הגופנית ורמות הלחץ והמצוקה ואף מדדים חשובים אחרים שנמדדו במהלך אותו יום. על ידי בניית תמונה מתמשכת, Biositter מאפשרת להורים להעריך את מידת התאמת הסביבה לצרכים הספציפיים של ילדיהם, ולזהות אירועים חריגים ואלימים שהתרחשו בקרבתם. המערכת אף תאפשר לבצע השוואה אנונימית לנתונים שנאספו מילדים נוספים באותו הגן, ולהתריע על מגמות חריגות המחייבות בדיקה נוספת. במסגרת הצגת המיזם הדגים הצוות כיצד ייראה המכשיר והוצגו תמונות המראות כי הוא יהיה מסוגל לקרוא בצורה יעילה מדדים גופניים.

"ראיונות שערכנו בימים האחרונים עם עשרות הורים אימתו לנו את הצורך במיזם הזה. 87% מההורים שהוצג להם המיזם ביקשו להשתתף בפיילוט. בנוסף, ביצענו בדיקת היתכנות טכנולוגית בעזרת חיבור SDK לצמידי ספורט ומוצרי מדף שקיימים כבר בשוק, וגילינו שהמיזם הזה יכול בקלות לקרום עור וגידים. אנחנו נחושים להפוך את החלום למציאות. בעולם כמו שלנו קשה להאמין לכל מה שאנחנו שומעים או רואים, אבל יש דברים שאסור להמר בהם. אסור להמר על הבריאות של הילדים שלנו, שלומם וביטחונם. אנחנו חייבים להקשיב ללב שלנו, להקשיב ללב של הילדים שלנו", ציינו חברי המיזם.

המיזם שזכה במקום הראשון בגמר ההאקתון (הפרס עמד על 15,000 שקל) היה "הולכות על בטוח" של גלעד ארליכמן ורתם ליליאור, שיצרו תוסף לאפליקציה הממפה את הדרכים הבטוחות ביותר לצעידה במרחב העירוני על בסיס נתונים עירוניים, נתוני משתמשים/ות והיסטוריית מקרי אלימות אזוריים. המיזם שהגיע למקום השני בגמר ההאקתון (וזכה בסכום של 10,000 שקל) היה "אספתא" של רועי אלפסי, דניאל כהן, דניאלה סלונים ורז קרל, שנועד לסייע להפריד בין פסולת הבניין הנזרקת ברחבי העיר ושאינה ברת שימוש, לבין חומרים וכלים היכולים לשמש לטובת שימוש חוזר ולהפקת עבודות אומנות ויצירה במרחב הקהילתי. המיזם צפוי לכלול שירותי איסוף, שינוע, אחסון ושימוש חוזר בכלים ובחומרים שנאספו. בפרס רשות הצעירים של עיריית ירושלים (על סך של 8000 ש"ח) זכה המיזם (BYO (Bring Your OWN של גיא בלומנפלד, איילת שאשא עברון, נבו הימלהוך ויואב בלבן - בהנחיית המנטוריות אושרה לוי ונועה חשדי ממרכז הצעירים ירושלים, על פיתוח אפליקציה המאפשרת ומעודדת התארגנויות ספונטניות קהילתיות על ידי חיבור בין אמנים, יוצרים, בשלנים ומארגני אירועים כדי לחזר את המרקם הקהילתי, התרבותי והחברתי בעיר ירושלים.

האקתון COMMUNICITY נחשב למוצלח ולגדול מבין ההאקתונים שנערכו בישראל בשנים האחרונות. השתתפו בו מעל ל-300 סטודנטים וסטודנטיות, שהתחלקו ל-61 קבוצות. הסטודנטים נעזרו ב-61 מנטורים, בוצעו 45 הגשות, ואירוע הגמר כולו נמשך לאורך שעתיים (התקיים ביום חמישי ה-7.1). הפתרונות שהציעו הסטודנטים שהשתתפו באירוע נשפטו על ידי פאנל של 22 מומחים, הכולל אושיות ירושלמיות מובילות בעולם התרבות והעסקים, ביניהם סגן נשיא ומנכ"ל האוניברסיטה העברית ישי פרנקל; סגנית נשיא בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב אדר' ליאת בריקס אתגר; מנכ"ל וסגן נשיאת 'עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה ירושלים' ד"ר רפי אבירם, ומנהל רשות המחקר, חדשנות ויזמות במכללה מיכאל מזרחי; סגנית נשיא השף והמסעדן אסף גרניט; סגנית ראש עיריית ירושלים פלר חסן נחום, מנכ"ל אינטל ירושלים נעם אבני; מנכ"ל תנועת רוח חדשה יוסי קלאר; נציגים מאמזון ישראל ונציגי אקדמיה בכירים ועוד. בסך הכל היו 25 חברות שנתנו חסות להאקתון. התחרות כולה הוקדשה ליזמות סטודנטיאלית לטובת הקהילה הירושלמית.

לצפייה בסרטון: https://drive.google.com/file/d/15o1r5PatmS6X7dZP26T8zz0WN01F3-LP/view

פרסומים בתקשורת: https://www.ynet.co.il/environment-science/article/Hy7lzen1u

 

 

קראו פחות
קרן אספר

קרן אספר תתרום 11.5 מיליון שקל למרכז לחדשנות ויזמות באוניברסיטה העברית

19 ינואר, 2021

קרא עוד

במרכז לחדשנות ויזמות באוניברסיטה העברית, HUJI Innovate, התבשרו השבוע כי יקבלו תרומה כספית משמעותית בסך של 11.5 מיליון שקל מקרן אספר הפילנתרופית מקנדה (Asper Foundation) ומשפחת אספר, התומכים במיזמים שדוגלים ביזמות וחדשנות ברחבי העולם. זוהי אחת התרומות הגדולות ביותר במהלך משבר הקורונה של הקרן. כספי המענק יסייעו ל-HUJI Innovate להרחיב את הפעילות מעבר לתמיכת המדינה. כמו כן, בעזרת הכספים הללו המרכז ישיק את "פרס אספר לחדשנות" (שווי הפרס 35 אלף דולר) שיוענק מדי שנה, ויהיה ממוקד במיזמי אימפקט העונים על מטרות הפיתוח של האו"ם SDG, בהובלת סטודנטים וחוקרים מתוך האוניברסיטה.

בנוסף, כספי המענק יובילו להקמת אקסלרטור חדש בהובלת HUJI Innovate שיהיה פתוח למיזמים של סטודנטים, חוקרים ובוגרי אוניברסיטה. המיזמים שיתקבלו לתכנית יקבלו השקעות Pre-seed (גיוס טרום ראשוני) מטעם האוניברסיטה וגישה למתקני האוניברסיטה השונים, במטרה לעזור להם להתפתח כסטארט-אפים. עד היום, המרכז הפעיל תכניות פרה-אקסלרציה המיועדות ליזמים בשלבים מאוד ראשוניים של התהליך. בחודשים האחרונים, מיזמים שיצאו מתכניות HUJI Innovate גייסו מיליוני דולרים מרשות החדשנות ומקרנות הון סיכון כמו  JVP וחממת Fresh Start ואחרים נמצאים במגעים מול קרנות נוספות. פתיחת אפיק ההשקעות, כך מאמינים ב-HUJI Innovate, יאפשר למרכז היזמות של האוניברסיטה העברית לסייע ליותר מיזמים המבוססים על טכנולוגיות עמוקות לחצות את הגשר מהמעבדה אל תעשיית הייטק ולתרום תרומה משמעותית לכלכלה הישראלית.

ד"ר אמנון דקל, מנכ"ל מרכז היזמות של האוניברסיטה העברית בירושלים, מסר השבוע כי "לאחר שנתיים של צמיחה והצלחה, HUJI Innovate נמצא בשלב משמעותי בהתפתחותו ומכין את עצמו לקראת מעבר למתחם ייעודי ועם תוכניות נועזות לעתיד. זהו הרגע הראוי עבור קרן אספר והאוניברסיטה העברית להעמיק את השותפות ביניהן, עם תרומה מרגשת לטובת המרכז, עם ישראל והעיר ירושלים". נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' אשר כהן: "אנו גאים מאוד בשיתוף הפעולה של קרן אספר עם HUJI Innovate, שייקרא כעת ASPER-HUJI Innovate".

בראש קרן אספר עומד לאונרד אספר. נשיאת הקרן, גייל אספר, קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בשנת 2014. למשפחה היסטוריה ארוכה של שיתופי פעולה ותמיכה באוניברסיטה העברית. החל משנות השמונים, ראש המשפחה ישראל אספר ז"ל נבחר לכהן בחבר הנאמנים של האוניברסיטה וסייע בהקמת מרכז אספר ליזמות בבית הספר למינהל עסקים של האוניברסיטה. מרכז אספר ליזמות תומך במחקר אקדמי בנושאי חדשנות ויזמות, ומספק בעשרים השנים האחרונות פלטפורמה לכנסים, מוקד להעצמת חדשנות, העברת קורסים אקדמיים ולא אקדמיים וכן מנוע צמיחה למספר תוכניות אקסלרטור.

מרכז החדשנות והיזמות של האוניברסיטה העברית החל את דרכו בשנת 2018, במטרה לעודד חוקרים וסטודנטים לצעוד במסלולי החדשנות והיזמות ולפתח סביבה ותרבות חדשנית-יזמית. הפעילויות בו נועדו לייצר נקודת מפגש משמעותית, מלמדת ומקדמת רעיונות, בין העולם האקדמי לעולם החדשנות והיזמות. השאיפה של המרכז היא, בין היתר, לייצר קשרים עם סטודנטים יזמיים אחרים ועם קהילת היזמות הירושלמית, לעודד אווירת אקו-סיסטם ירושלמי, ולהגיע מרעיונות התחלתיים למיזמים שקורמים עור וגידים, תוך קבלת הכישורים, הידע והיכולות לפתח את אותם מיזמים הלאה.

פרסום בתקשורת: 

מעריב (2) - https://tmi.maariv.co.il/the-lounge/Article-815934

https://tmi.maariv.co.il/the-lounge/Article-816597

וואלה - https://finance.walla.co.il/item/3412475

קראו פחות
המיזם הזוכה

מיזם חדשני שזכה במקום הראשון בהאקתון COMMUNICITY של מאגד JLM IMPACT מנסה ליצור מרחב ציבורי בטוח יותר לנשים

10 ינואר, 2021

הרעיון היצירתי זכה במקום הראשון בהאקתון הירושלמי של מאגד החדשנות JLM IMPACT -  , המורכב ממרכזי החדשנות והיזמות של האוניברסיטה העברית, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ו'עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה'. הפרס: 15,000 שקל

חודש המודעות לסרטן השד - אוקטובר

נשים רבות מסרבות לעבור בדיקת ממוגרפיה בגלל שימוש בסמן מתכתי – מחקר חדש מצא פתרון אפשרי לבעיה

10 דצמבר, 2020

מחקר ישראלי חדש הצליח להוביל בפעם הראשונה בעולם הרפואה לפיתוח סמן מתכלה לטובת בדיקת ממוגרפיה. לאחר שפותח סמן מחומרים טבעיים ומוכרים נערך ניסוי בבעלי חיים, שתוצאותיו היו מבטיחות - נשללה רעילות החומר, והוא נעלם תוך מספר מועט של חודשים מגוף החיות. מאמר מדעי לגבי המחקר פורסם בכתב העת ACS applied biomaterials. על הטכנולוגיה רשמה האוניברסיטה העברית פטנט

אמנון שעשוע

עכשיו זה הזמן לפעול | ד"ר אמנון דקל

24 נובמבר, 2020

מה עושים?

ימים קשים עוברים עלינו, על כלל אזרחי המדינה, על כלל אזרחי העולם.

האם זה הזמן להסתכל קדימה או אולי עכשיו צריך להתכנס ולהתגונן מהבאות?

או במילים אחרות -

 

האם נכון להמשיך להקים מיזמים חדשים או לפתח ולגדל מיזמים קיימים בימים נוראים אלו?

התשובה היא כן! עכשיו זה הזמן!

 

כן- אפשר להקים מיזמים חדשים בימים אלו.

ראה גם: יזמות, חדשות