פרופ' שלמה מגדסי, AG

פרופ' שלמה מגדסי מונה לחבר באקדמיה הלאומית לממציאים של ארה''ב

16 דצמבר, 2021

 

קרא עוד
פרופ' שלמה מגדסי מונה לחבר באקדמיה הלאומית לממציאים של ארה''ב! מגדסי הוא האקדמאי הישראלי החמישי שזוכה להתמנות לארגון יוקרתי זה, שחבר בו גם זוכה פרס הנובל אהרון צ'חנובר

פרופ' שלמה מגדסי, חוקר במכון לכימיה ובמרכז לננומדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטה, מונה לחבר באקדמיה הלאומית לממציאים של ארה"ב (NAI), הכוללת כ - 4000 חברים המייצגים כ-250 אוניברסיטאות ומוסדות מחקר ממשלתיים.

פרופ' מגדסי, עוסק בתחום החומרים ובמיוחד בחלקיקים וטיפות ויישומיהם בין היתר בתחומי אנרגיה והדפסת תלת מימד. לאורך השנים, פרסם מגדסי כ 300 פטנטים, חלקם הפכו למוצרים, תהליכים תעשייתיים והקמת חברות סטארט אפ.

עם קבלת המינוי, הודה פרופ' מגדסי  לחברות וחברי האקדמיה האמריקנית וציין: "זהו כבוד גדול עבורי להיות חבר בקהילה האקדמית של הממציאים בארה"ב, אשר ממחישה את השילוב הנפלא בין מחקר אקדמי ויישומים תעשייתיים, ואת רוח החדשנות באוניברסיטה העברית. אני מודה לחברי קבוצת המחקר שלי ולתמיכת האוניברסיטה במהלך השנים אשר אפשרו להגיע להכרה זו".

האקדמיה הלאומית לממציאים היא ארגון גג של אוניברסיטאות ומכוני מחקר ממשלתיים שנוסדה בשנת 2010, במטרה לעודד ממציאים, לקדם טכנולוגיה וחדשנות אקדמית. עמיתי NAI מחזיקים ביותר מ-48,000 פטנטים רשומים בארה"ב, הקימו למעלה מ-13,000 טכנולוגיות וחברות, ויצרו יותר ממיליון מקומות עבודה. ההמצאות של חברי הארגון מוערכות בהיקף של למעלה מ-3 טריליון דולר.

בארגון ה- NAI, חברים ארבעה אקדמאים ישראלים, בראשם זוכה פרס הנובל פרופ' אהרון צחנובר ובניהם גם פרופ' נעם אליעז, פרופ' יעל  חנין ופרופ' זאב זלסקי. ישראלי נוסף שזכה למינוי כחבר בכיר באקדמיה הוא התעשיין קובי ריכטר.

קרדיט לתמונה: AG

פרסומים בתקשורת: הידען

קראו פחות
ראה גם: מחקר, סגל
צילום: ברונו שרביט

הישג נדיר: ציון לשבח על "תגלית השנה המדעית של אגודת הפיזיקאים הבריטית" לד"ר שלומי קוטלר

14 דצמבר, 2021

קרא עוד

ד"ר שלומי קוטלר מהמחלקה לפיזיקה יישומית באוניברסיטה העברית, זכה בפרס "התגלית המדעית של השנה בפיזיקה" של האגודה הפיזיקאים הבריטית

אפשר ללמוד מעט על המעמד, בהתבסס על התגליות שזכו בשנים הקודמות לציון לשבח:  גילוי חלקיק ה- Higgs Boson שבמשך שנים קיומו היה בגדר היפותזה בלבד, גלי גרביטציה, גילוי ראשון של ניורינט קוסמי עם אנרגיה גבוהה ונחיתה של גשושית על כוכב שביט. חבר השופטים מורכב מחמשת עורכי כתב העת Physics World , שבחרו תגליות פורצות דרך מבין מאות מהעבודות שפורסמו בשנת 2021. הקריטריונים לבחירה הינם התקדמות משמעותית בידע או בהבנה, חשיבות העבודה עבור המדע הבסיסי או פיתוח טכנולוגי, והיותו בעל עניין לכלל קוראי כתב העת.

הציון לשבח ניתן על עבודת המחקר שפורסמה השנה בכתב העת המדעי היוקרתי Science, שבוצעה על ידי ד"ר שלומי קוטלר, מהמחלקה לפיסיקה יישומית באוניברסיטה העברית, במכון הלאומי (האמריקאי) לסטנדרטים וטכנולוגיה, יחד עם קבוצת המחקר לפוטוניקת מיקרו-גל מתקדמת בהובלת ג׳ון טופול וקבוצת התיאוריה של חישוב ותקשורת בהובלת עמנואל קניל וסקוט גלנסי.  החוקרים הצליחו לצפות באופן ישיר במצב קוונטי שזור של שני תופים מכאניים, כל אחד בגודל קרוב לקוטר שערה אנושית.

שזירה קוונטית (quantum entanglement) היא אחת התופעות המרתקות ביותר של מכניקת הקוונטים. אם מתרחשת תופעה זו, שני גופים נפרדים זה מזה יכולים לבטא מתאם חזק גם ללא החלפת מידע ביניהם. בשימוש נכון, השזירה יכולה להועיל לפרוטוקולי תקשורת חדשניים, לייצור של מספרים אקראיים מאומתים, ובסופו של דבר, למה שכולם מייחלים לו – יצירת מחשב קוונטי. השופטים קבעו כי החוקרים התגברו על אתגרים מדעיים מורכבים והעבודה היא אבן דרך חשובה לקראת בנייה של מעבד קוונטי משובץ אובייקטים מכאניים כתאי זיכרון. (קובץ עם נימוקי הפרס באנגלית מצורף הודעה)

 

לדברי ד"ר קוטלר: ״אני שמח ומאוד מתרגש מהזכיה בתואר הכבוד.  צריך להבין- הדרך במחקר שלנו מאוד ארוכה ומתבססת על לא מעט סיכונים. אם נעשה את כל הדברים נכון, יש סיכוי לראות שזירה מאקרוסקופית באופן ישיר. היה לילה שבו הרצנו את הניסוי האחרון בסדרה ואני אישית התפללתי שלמחרת בבקר נראה שזירה. אם התוצאה היתה שלילית כל העבודה שנמשכה 4 שנים, הייתה מסתכמת בכישלון.

תודה לאוניברסיטה העברית ולמחלקה לפיזיקה יישומית והמרכז הקוונטי שהאמינו במחקר שלי לאורך השנים.

פרופ' דן מרום, ראש מחלקת פיזיקה יישומית: " זוהי פריצת דרך בהרחבת גבולות הפיזיקה של מכניקת הקוונטים והתאמתו ליישומים כמו תקשורת וזכרונות קוונטים ארוכי טווח. אגודת הפיזיקה זיהתה בצדק הישג זה כפריצת הדרך המדעית של שנת 2021.

קראו פחות
alain-bonnardeaux-tlxgw_its7k-unsplash.jpg

מחקר חדש מנתח את הקשר בין התפרצויות געשיות לשינויים אקלימיים

13 דצמבר, 2021

קרא עוד

באמצעות הדמיות ממוחשבות של התפרצויות געשיות על פני אלף השנים האחרונות ותאוריות המנתחות את מאזן האנרגיה הגלובלי, מחקר חדש מאתר ומנתח את הקשר בין התפרצויות געשיות לבין שינויים אקלימיים שונים 

במאמר שמתפרסם בכתב העת המדעי Journal of climate בוחנים החוקרים מורן ארז וד"ר אורי אדם מהמכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית בירושלים את ההשפעה תלוית הזמן של התפרצויות געשיות על רצועת הגשם הטרופית, המכילה כחצי מאוכלוסיית העולם. בניגוד למחקרים קודמים, התגלתה תגובה ייחודית בחלקיה השונים של האטמוספירה ובאוקיאנוסים: כל אחד מקושר בצורה שונה לתהליכים אקלימיים ולכן התגובה להתפרצויות געשיות מובילה לספקטרום של תופעות שונות, אותן המאמר מנסה להסביר.

הגורם העיקרי לשינויי אקלים  בעקבות התפרצויות געשיות הוא שחרור אפר געשי באטמוספירה. חלקיקי האפר סופגים את קרני השמש ולכן מחממים את רום האטמוספירה אך מקררים את הקרקע. בממוצע, חסימת קרני השמש בעקבות שחרור אפר געשי מובילה לקירור גלובלי, ובעיקר לקירור עודף של חצי כדור הארץ  בו התרחשה ההתפרצות. ידוע כי שינויי אקלים נרחבים ומגוונים מלווים התפרצויות געשיות. אלה כוללים ירידה בכמות הגשם הגלובלית, גדילה משמעותית בכיסוי הקרח הגלובלי, הסטה של רצועת הגשם הטרופית, היחלשות מונסונים, אירועי אל-ניניו כשנה לאחר התפרצויות, ואירועי לה ניניה כשלוש שנים אחרי התפרצויות.

סדרה של התפרצויות געשיות בתחילת המאה ה-19 הובילו לירידה של מעלה בקירוב של הטמפרטורה הגלובלית בעקבות זיהום האוויר הגעשי, עד כדי כך ש-1816 הוכתרה כ-״שנה ללא קיץ״. נזק חקלאי עצום ממדים בעקבות שטפונות, גלי קור, והפחתת אור השמש הובילו לרעב כלל עולמי. סדרה דומה של התפרצויות געשיות הובילה ל״עידן הקרח הקטן״ בחצי הארץ הצפוני בין המאות ה-15 וה-18.

הקירור הגלובלי המלווה התפרצויות געשיות, כתוצאה מהפחתת אור השמש, מהווה השראה לפתרונות ״הנדסת אקלים״ עתידיים באקלים מתחמם, ועל כן מעורר עניין מחקרי נרחב בתהליכים הקשורים באירועים עוצמתיים אלה. המחקר הנוכחי מתבסס על ניתוח שחזור שינויי האקלים באלף השנים האחרונות על ידי מודל אקלימי של המרכז הלאומי האמריקני לחקר האטמוספירה (National Center for Atmospheric Research Community Earth System Model). נתוני ההתפרצויות הגעשיות עצמן (מועד, עוצמה ואופן חלוקת האפר בין ההמיספרות) מבוססים על חקר ליבות קרח מגרינלנד ואנטרקטיקה שביצעו מחקרים קודמים.

המחקר מסביר תופעות אקלימיות שונות על ידי שימוש במאזן האנרגיה הגלובלי. הוא עושה זאת על ידי  בחינת הקשר בין שטפי האנרגיה באטמוספירה ובאוקיאנוסים למשובים תלויי זמן כגון אלה המקשרים את כיסוי הקרח הגלובלי ואת הטמפרטורה הגלובלית, את רוחות קרקע וזרמי ים, ואת ריכוז האפר הגעשי ומשטר הזרימה באטמוספירה. השימוש במסגרת תיאורטית אחידה המבוססת על מאזני אנרגיה מאפשר הבנה ותיאור האופן בו משובים אלה מכתיבים את התפתחות התופעות האקלימיות השונות. בנוסף, החוקרים גילו במאזן האנרגיה סימנים מקדימים לתופעות שונות. בפרט, הם מראים כי ניטור מאזן האנרגיה ברום האטמוספירה, על ידי שימוש בנתוני לוויין, מאפשר חיזוי התגובה הטרופית להתפרצויות געשיות כשישה שבועות מראש. ממצא זה יוכל להוות בסיס ליישומים עתידיים של היערכות להשפעות התפרצויות געשיות.

המאמר המדעי

פרסומים בתקשורת- מעריב

 

קראו פחות
silje-midtgard-0f9ovq3x2ak-unsplash.jpg

יום הסוס הבינלאומי- הזרקת דבש מונעת זיהומים אצל סוסים

12 דצמבר, 2021

קרא עוד
תוצאות מחקר שנערך בבית החולים הווטרינרי של האוניברסיטה , מראות שהטיפול הוריד באופן משמעותי את שיעור הזיהומים מ-32% ל-8%. ייתכן והשימוש בדבש במקרים יוכל לצמצם או להחליף בעתיד, את השימוש באנטיביוטיקה הן בבעלי חיים והן בקרב אנשים

שיעור הזיהומים בניתוחים בהם נאלצים לפתוח את חלל הבטן של הסוס, כדי לחקור ולאתר גורמים מסכני חיים, הינו גבוה ומהווה את אחד הסיבוכים הנפוצים והמשמעותיים ביותר לאחר הניתוחים. מנתחים מבית החולים הווטרינרי של האוניברסיטה העברית, ד"ר גילה סיטון, ד''ר עמוס טץ, ד''ר וויסאם אבו אחמד, ד''ר רואי דהן וד''ר קייסה גוסטפסון, בהובלת ד"ר גל קלמר, פרסמו השנה מחקר בו בדקו את השפעת שימוש במשחה על בסיס דבש המוזרקת לתוך חתך בבטן של סוסים, על שיעור הזיהומים. במחקר שהתפרסם בכתב העת Equine Veterinary Journal מציגים  החוקרים את השפעת הזרקת משחה על בסיס דבש, אל תוך החתך הנעשה בבטן הסוס. במטרה לבחון את השפעתו על מניעת זיהומים הנפוצים כתוצאה מהניתוחים בבעלי חיים וגם בקרב אנשים הם בדקו  מעל 100 מקרים ומתוכם עולה כי ההבדל בין המטופלים לביקורת היה משמעותי. כאמור, התוצאות מראות שהדבש הוריד באופן ניכר ומשמעותי סטטיסטית, את שיעור הזיהומים מ-32% ל-8%. 

הדבש ידוע כתרופה עתיקת ימים, אך בשנים האחרונות מחקרים גילו מנגנונים שונים בהם הוא מדכא צמיחת חיידקים ואף ישנן חבישות מסחריות עם דבש לטיפול בכוויות ופצעים באנשים. החוקרים מאמינים כי השימוש החדשני, התוך חתכי, בדבש עשוי לעזור במניעת זיהומים.

ד"ר גל קלמר אומר כי "עמידות חיידקים היא בעיה בכל תחומי הרפואה: ההומנית והווטרינרית. ידוע על מחקרים באנשים בהם שימוש באנטיביוטיקה בתוך החתך, הוריד באופן משמעותי את כמות הזיהומים. כיוון שנכון להיום, לא נראתה עמידות חיידקים לדבש, ייתכן והשימוש בדבש במקרים אלו יוכל לצמצם, או להחליף בעתיד, את השימוש באנטיביוטיקה הן בבעלי חיים והן בקרב אנשים".
 

המחקר המדעי

 

קראו פחות
ראה גם: מחקר
אבנים

ניתוח של כלי אבן מאתר פרה-היסטורי בעמק הירדן הוביל לזיהוי המופע הקדום ביותר של יכולות קוגניטיביות מפותחות באירו-אסיה

9 דצמבר, 2021

קרא עוד
קבוצת חוקרים מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בהובלת ד"ר גדי הרצלינגר בשיתוף פעולה עם חוקרים מן המרכז הלאומי הצרפתי למחקר מדעי (CNRS), ובמימון משרדי המדע הישראלי והצרפתי, זיהוי את המופע הקודם ביותר באירו-אסיה, של התנהגויות המעידות על יכולות קוגניטיביות מפותחות - הנמצאות בבסיס ההתנהגות האנושית אותה אנו מכירים כיום.

האתר הארכיאולוגי עוּבָּדׅיַה (Ubeidiya), הנמצא עמק הירדן התיכון, בסמוך לקיבוץ אפיקים, מתוארך למיליון וחצי שנים לפני זמננו. אתר זה נחשב לאחד האתרים הקדומים ביותר מחוץ לאפריקה בן כמילון וחצי שנים. ייחודו בכך שכלי האבן המסותתים על ידי הקדמונים שנמצאו בו, משויכים לטכנולוגיה המכונה בפי הארכיאולוגים "אָשֶלׅית" (Acheulian) במסגרתה החלו בני האדם ליצר כלי חיתוך גדולים (Large cutting tools), סימטריים, מוקפדים ויעילים יותר. הממצאים האשליים הופיעה לראשונה באפריקה לפני 1.8 מיליון שנה, בעוד שלפניה כלי אבן היו לא יותר מחלוקים מסותתים פשוטים בעלי קצוות חדים. למעשה מדובר באתר הקדום ביותר מחוץ לאפריקה בו נמצאה הטכנולוגיה, המהווה את קפיצת המדרגה המשמעותית הראשונה ביכולת ייצור הכלים.

החוקרים השתמשו בסורק תלת-מימדי ובתכנת מחשב אותה פיתחו במיוחד, כדי לנתח את צורת הכלים בשיטות חדשניות. התוצאות המתפרסמות כעת בכתב העתJournal of Paleolithic Archaeology  ומלמדות שלמעשה בתוך משפחת כלי החיתוך הגדולים בעובדיה, יש להבחין בין שתי תתי-משפחות של כלים: אחת מוקפדת פחות שהשימוש בה מסתיים זמן קצר יחסית לאחר תקופת האתר. השניה, מוקפדת יותר שנותרה בשימוש יותר ממיליון שנה לאחר מכן.

נראה כי שיטות סיתות מורכבות יחסית, אשר היו ידועות עד עתה רק מאתרים מאוחרים יותר, היו כבר בשימוש לצורך הפקת כלי החיתוך בעובדיה. החוקרים טוענים שהשילוב בין המאפיינים שתוארו, כלומר: קיומן של שתי תתי-קטגוריות מקבילות בתוך אותה משפחת כלים, בחירת חומר הגלם המכוונת תוך תכנון מקדים, והשימוש בשיטות סיתות מורכבות מעידים, כי המנגנונים הקוגניטיביים אותם ניתן היה לזהות עד עתה רק בקרב אוכלוסיות מאוחרות הרבה יותר התקיימו כבר בעת שהאתר היה מאוכלס. כאמור נכון להיום, מקרה זה מהווה את הזיהוי המוקדם ביותר באירו-אסיה, של התנהגויות המעידות על היכולות הקוגניטיביות הנמצאות בבסיס ההתנהגות האנושית המורכבת, אותה אנו מכירים כיום.

 

בתמונה: כלי חיתוך גדולים המסותתים על צור ובזלת, שנמצאו בעובדיה קרדיט צילום: גדי הרצלינגר

פרסום בתקשורת: YNET

 

קראו פחות
ראה גם: מחקר
זבוב

מחקר שמתנהל בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה מצא כי שמן מזחלים של זבוב מראה פוטנציאל טיפולי עתידי בחולי מחלת מעי דלקתית

8 דצמבר, 2021

קרא עוד
מחקר שמתנהל במעבדתה של פרופ' בטי שוורץ מהאוניברסיטה העברית חושף לראשונה את התכונות האנטי-דלקתיות של שמן זבוב החייל השחור והשימושים העתידיים שלו - ראשית בתעשיית המזון לבעלי חיים ובהמשך לאנשים

זה עלול להישמע מוזר, אך זבוב החייל השחור (Hermetia illucens, BSF) נחשב לכוכב עולה בקטגוריית מזונות ברי קיימא עתידיים בתעשיית המזון לבעלי חיים. שימוש בזחלי הזבוב כחלופה לחלבונים שמופקים מפסולת שנפוצה בתעשיית המזון לחיות מחמד, מהווה תחליף חלבון הולם ומספק תוצרים איכותיים בעלי תכולת חלבון גבוהה שעשירים בחומצות אמינו חיוניות. הרימות של זבוב החייל השחור מכילות כ-40% חלבון וכ-35% שומן, אך בעוד שהחלבון הממוצה מהרימות משמש כמוצר פרימיום להזנת חיות מחמד ולתחום החקלאות הימית כבר היום, הפוטנציאל היישומי של מיצוי השמן לא מוגדר.

מחקר שמתקיים בימים אלה על ידי הדוקטורנטית הדס ריכטר במעבדתה של פרופ' בטי שוורץ, במחלקה לביוכימיה מזון ותזונה בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, בתמיכתן של חברות Entoprotech Ltd ו-BioBee Sde Eliyahu Ltd, בוחן לראשונה את היתרונות התזונתיים של שמן הBSF, ספציפית את השפעתו על דלקת. המחקר הוצג לראשונה בכנס מדעי החקלאות בישראל שהתקיים בשבוע שעבר."שמן ה-BSF מכיל כ 40-50% חומצה לאורית, חומצת שומן בעלת תכונות אנטי-מיקרוביאליות והשפעות אנטי-דלקתיות במעי הגס", אמרה הדס ריכטר. "בנוסף לחומצה לאורית, השמן מכיל חומצה פלמיטולאית וחומצה אולאית, אשר דווחו במחקרים כבעלות השפעה חיובית על הרכב המיקרוביום ועל הפחתת דלקת במעי. לכן, לשמן המופק מהרימות של זבוב החייל השחור פוטנציאל להציע מנגנון ייחודי למניעה או טיפול במצבי דלקת, אולם השמן לא נחקר בתחום זה, עד עכשיו".החוקרות מצאו כי שמן זבוב החייל השחור הפחית דלקת בתאי מאקרופאג' של מערכת החיסון, ע"י דיכוי ביטוי והפרשה של ציטוקינים פרו-דלקתיים (חלבונים שמהווים את הבסיס לתקשורת בין תאים בתגובות של מערכת החיסון).

בנוסף, בניסוי בעכברי מעבדה במודל קוליטיס אקוטי (מחלת מעי דלקתית), שמן זבוב החייל השחור הפחית בצורה מובהקת סימנים קליניים של המחלה. "תזונה המבוססת על 20% שמן BSF מיתנה את התקצרות אורך המעי ומנעה הגדלה של הטחול, בהשוואה לדיאטות המכילות 20% שמן דקלים או 20% שמן סויה", הסבירה ריכטר. בניתוח של רקמת המעי, נמצא כי רמות תאי דם לבנים מסוג לימפוציטים B ברקמת המעי של העכברים הסובלים מקוליטיס אשר ניזונו על דיאטת BSF היו נמוכות משמעותית בהשוואה לעכברים שניזונו על דיאטת דקלים או דיאטת סויה. לימפוציטים הינם תאים לבנים של מערכת החיסון הנרכשת (האדפטיבית) והם מגויסים עם התפתחות השלב הכרוני של המחלה במטרה לנטרל את הפתוגן ולייצר זיכרון חיסוני.

פרופ' בטי שוורץ מסכמת: "תזונה אנטי-דלקתית מותאמת לחולי קוליטיס יכולה לשמש קו הגנה לנסיגה ושלמירה על הפוגה של המחלה. המטרה שלנו היא לחקור את הפוטנציאל של שמן זבוב החייל השחור כמרכיב בתזונה מותאמת לטיפול במחלות מעי דלקתיות. תוצאות המחקר שלנו יכולות לשמש לתעשיית המזון לבעלי חיים בשלב הראשון, אך בהמשך גם לאנשים".

לפרסום באתר mako

קראו פחות
mufid-majnun-cm1au42fnrg-unsplash.jpg

מחוסני פייזר נמצאים בסיכון הנמוך ב- 85% לחלות בקורונה, בהשוואה למחוסנים של אסטרה-זניקה ויאנסן

8 דצמבר, 2021

קרא עוד

מחקר חדש שפורסם החודש על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית מדרג את יעילותם של חיסונים שונים למניעת קורונה

 

חוקרים מבית הספר לרוקחות והפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים השוו את יעילותם של תשעה חיסונים כנגד מחלת קורונה תסמינית ומחלה קשה בקרב האוכלוסייה בוגרת. במחקר חדש שפירסמו החודש דר' ויקטוריה רוטשילד, דר' ברוריה הירש-רקח, דר' יאן מיסקין, פרופ' מרדכי מושקט ופרופ' אילן מתוק בכתב העת המדעיScientific Reports'' '' מקבוצתNature , הם משווים בין יעילות חיסונים חדשים כנגד הקורונה, בהתבסס על תוצאות של מחקרים קליניים שנערכו על כל חיסון בנפרד. שיטת אנליזה בה נקטו מכונהnetwork meta-analysis - (NMA) - שיטה המאפשרת לחבר ולהשוות תוצאות ממחקרים שונים, גם כאשר באף אחד מהמחקרים לא נעשתה בדיקת יעילות ישירה של חיסון אחד לעומת חיסון אחר. השימוש בניתוח הנתונים מאפשר להעריך יעילות יחסית בין כל צמד חיסונים ואף לדרגם מבחינת ההסתברות להיות חיסון היעיל ביותר.

החיסונים שנכללו במחקר: שני חיסוני mRNA - חברת פייזר (BNT162) וחברת מודרנה (mRNA-1273); שני חיסונים המשתמשים בווירוס שונה (אדנווירוס) הנושא מקטע DNA של ווירוס קורונה - חיסון של חברת אסטרה-זניקה וחיסון ספוטניק; חיסון המשתמש באדנווירוס להעברת חלבון S של ווירוס קורונה של חברת יאנסן; חיסון המכיל חלבון S של וירוס קורונה של חברת Novavax; שלושה חיסונים המתבססים על טכנולוגיה "קלאסית" המכילים וירוס קורונה לא פעיל של חברת Sinopharm וחברת Sinovac.

על פי תוצאות המחקר ,הנבדקים שחוסנו בחיסוני mRNA, של חברת פייזר ומודרנה, הינם בעלי  הסיכון היחסי הנמוך ביותר לחלות בקורונה תסמינית, בהשוואה לשאר מקבלי החיסונים שנבדקו בניתוח הנתונים. למחוסנים של פייזר היה סיכון יחסי נמוך ב- 85% לחלות במחלה תסמינית בהשוואה למחוסנים של אסטרה-זניקה ויאנסן. נתון דומה (79%) נצפה בקרב מחוסני מודרנה בהשוואה לאסטרה-זניקה ויאנסן. שני חיסוני mRNA דורגו כבעלי הסתברות הגבוהה ביותר למנוע מחלה תסמינית בקרב אוכלוסייה בוגרת בהשוואה לחיסונים אחרים.

החוקרים דירגו את ההסתברות שחיסון מסויים יגן באופן הטוב ביותר בהשוואה לחיסונים האחרים:

  • פייזר - 95%
  • מודרנה - 84%
  • ספוטניק - 78%
  • Novavax - 70%
  • Sinovac - 57%
  • שני חיסוני Sinopharm - 43% ו- 33%
  • יאנסן ואסטרה-זניקה - 20%

בנוסף, נצפתה מגמה של יעילות גבוהה יותר של חיסוני mRNA במניעת מחלת קורונה קשה. החוקרים לא מצאו הבדל בין החיסונים השונים מבחינת יעילותם במניעת מחלה תסמינית בקרב אוכלוסייה מעל גיל 65.

תוצאות המחקר יכולות לטרום בקביעת מדיניות החיסונים בשילוב עם משתנים נוספים כגון זמינות החיסונים השונים, תופעות לוואי, עלויות, תנאי אחסון, שינוע ועוד.

החוקרים מסייגים את התוצאות ומציינים ששיטת NMA מחברת תוצאות של מחקרים שונים, תוך הנחת יסוד שהמחקרים דומים ביניהם מבחינת תכנון, אוכלוסייה, כשבפועל ישנם תמיד הבדלים במידה זו או אחרת בין המחקרים. הדבר בעל חשיבות רבה במיוחד בהקשר למחקרי קורונה, כאשר אנו עדים לגלי תחלואה משתנים מבחינת רמת תחלואה באוכלוסייה, מיקום גאוגרפי, ווריאנטים שונים של הווירוס ועמידותן בפני החיסונים. כל משתנה עלול להשפיע על תוצאות של יעילות החיסון בכל מחקר בנפרד וכך להשפיע על יעילות היחסית כפי שהיא מחושבת ב- NMA.

המאמר המדעי

פרסומים בתקשורת: וואלה

קראו פחות
ראה גם: מחקר
birmingham-museums-zn_pwhgvqhm-unsplash.jpg

תפקידן החברתי של המחלות במאה ה-17 כהזדמנות לשחרור ממחויבויות ומנורמות מקובלות

5 דצמבר, 2021

קרא עוד
מחקר חדש בוחן את תפקידן החברתי של מחלות במאה ה 17, דרך דיון שנערך בפני אב בית הדין היהודי במצרים, העוסק בפנייתו של גביר יהודי הסבל ממלנכוליה מסכנת חיים עקב הצטברות זרע בגלל ריחוקה הפיזי של אשתו

סביב אמצע המאה ה-17, הגיע גביר יהודי עשיר מאיסטנבול, למצרים ואחר ימים אחדים, תקפה אותו מחלה שסיכנה את חייו. מצבו הכלכלי הטוב אפשר לו לשכור את מיטב רופאי מצרים, בכללם גם רופא נוצרי, שסבר כי הגביר סובל ממלנכוליה הנגרמת מהצטברות זרע וטען כי הפתרון היחידי למצב הוא קיום יחסי מין באופן מידי. המקרה שהובא לפתחו של ר' מרדכי הלוי, אב בית הדין היהודי במצרים, נכלל בספר השאלות והתשובות שלו, "דרכי נועם", שהובא לדפוס אחר מותו בשנת 1697. כיוון שאשתו של אותו הגביר התגוררה באיסטנבול, נדרש הלוי לדון בדילמה האתית הנוגעת למימוש הפתרון הרפואי המוצע. 

המקרה המשפטי מהווה את הבסיס למאמר של ד"ר טלי בוסקילה מהמחלקה להיסטוריה , שהתפרסם בכתב העת Gender & History ובוחן בין היתר את התייחסות למלנכוליה וההיסטריה בספרות הרפואית של התקופה. המאמר מתחקה אחר שכיחותן של המלנכוליה, כמו גם אחר מחלת "חנק הרחם" המוכרת במערב כ"היסטריה". המחקר מתאר את תפקידיהם החברתיים של המחלות, ואת התפקיד שהיה למטופלים כ"סוכנים היסטוריים", ואף מדגים את החשיבות שיש בהבנת תפיסת הגוף הפיזי להיסטוריה החברתית.  

לטענת ד"ר בוסקילה, ההשוואה בין מלנכוליה והיסטריה, הנזכרות בדיונו הארוך של ר' מרדכי הלוי, מאפשרת להתחקות אחר התפקידים החברתיים של גברים ונשים במזרח התיכון הטרום-מודרני. הפרשנות המוצגת במאמר לבחירותיו של הגביר מלמדת על תפקיד חברתי חשוב של המחלות: האפשרות להשתמש בהן כהזדמנות לשחרור ממחויבויות ומנורמות מקובלות. מעין "טקטיקה" המאפשרת פריצה של הגבולות החברתיים, תוך הכרה בהם במקביל.  

נדמה, כי ניתן לראות את "המפגש הרפואי" הנזכר, כצומת שבה נפגשו שיחים ואינטרסים משלימים. המלנכוליה, הייתה למחלה המשרתת את מטרות המשתתפים: הרופא הנוצרי הוכיח את מיומנותו ואת בקיאותו המקצועית העומדת בניגוד לחוסר הידיעה של המרפאים האחרים. הרב, באמצעות "יראת החטא" של הגביר והתעלמותו מפתרונות אחרים כדוגמת אוננות, ביסס שיח הלכתי וחיזק את תוקפן של הנורמות הקבליות. והגביר, באמצעות תסמינים מובחנים, תמרן בין שיחים רפואיים, הלכתיים וחברתיים, כך שיוכל להפר את שבועת הנישואין שנשבע לאשתו. בכך שימשה לו המלנכוליה כ"טקטיקה" המאפשרת שחרור מן הנורמות החברתיות, מבלי להפר את תוקפן. 

המאמר המדעי

פרסומים בתקשורת: הארץ

קראו פחות
ראה גם: מחקר
asterfolio-pjojga8eovq-unsplash

קרב אגודלים- למה אנחנו כותבים עם האגודל וכיצד זה משפיע על מה שכתבנו?

28 נובמבר, 2021

קרא עוד
מחקר חדש בוחן את השינויים שעבר האדם בשימוש באצבעות השונות בכף היד לכתיבה וכיצד זה משפיע על התוכן שאנחנו כותבים

בשני העשורים האחרונים ובמיוחד מאז התפשטות הסמארטפונים, האצבע שעובדת ''הכי קשה'' ביד שלנו בעת כתיבה היא האגודל. מדובר בשינוי משמעותי בהיסטוריה של הכתיבה בכלל ושל ההקלדה בפרט. מחקר חדש טוען כי השינוי משפיע לא רק על הדרך שבה אנחנו כותבים, אלא גם על התוכן עצמו, שנכתב יותר ויותר על ידי האלגוריתמים.

המחקר, שנערך על ידי ד''ר עידו רמתי מהמחלקה לתקשורת ומהתוכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית והתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי ''Convergence'',  בוחן את ההשתנות ההיסטורית של ממשקי אדם ומכונה בפעולת ההקלדה לכתיבה – מהמצאת המקלדות הראשונות למכונות הכתיבה ושיטות ההקלדה העיוורת שהומצאו יחד איתן, ועד ההקלדה העכשווית בסמארטפונים – ומראה כיצד הקלדה באמצעות אגודלים היא תופעה חדשה ותקדימית בהיסטוריה האנושית.

בעזרת המחקר, ניתן להבין טוב יותר את הקשר שבין בני אדם, תופעות חברתיות שונות והמכשירים שבאמצעותם התנהגויות הללו מתבצעות. לדוגמה, הבחירה באימוג'יז או מילים שלמות באמצעות המקלדת הווירטואלית היא קלה יותר, מאשר הקלדה של מילה אות אחר אות, משום שהמקלדת בעצם לא מותאמת לגודלו של האגודל (האצבע העבה והחזקה ביותר).

השלכה אפשרית לכך, היא שאנחנו משתמשים יותר במה שמציע לנו האלגוריתם – כמו גיפים, אימוג'יז או מילים מתוך המקלדת הווירטואלית, במקום במילים שאנחנו בוחרים בעצמנו. זה אומר שכתיבה כיום אינה תוצר בלעדי לאדם אלא היא שיתופית לבני אדם ומכונות גם יחד.

ככלל, הצורה שבה אנחנו כותבים השתנתה לאורך השנים- בעוד שבתחילת המאה העשרים אנשים שאפו להקליד עם כל עשר האצבעות, המצאת עכבר המחשב הוסיפה לכך גם את הקשר בין העין ליד והתיאום ביניהן. לטענת החוקר, השימוש באגודלים מסדר מחדש את חלוקת העבודה המסורתית בין האצבעות בכף היד. האגודלים, שבאופן היסטורי תמכו באחיזה של כלי כתיבה, משמשים כיום לבדם לכתיבה, ואילו האצבעות האחרות, כגון האצבע המורה, עוברות לראשונה לעמדה התומכת בכתיבה. המאמר קושר בין הטכניקות בהן אנחנו כותבים ובין התוצרים התרבותיים המאפיינים את התקופה – אם עידן של כתיבה בעשר אצבעות התאפיין בסדר וארגון של האותיות על הדף, הרי שהעידן של כתיבה באגודלים מתאפיין בגמישות גבוהה ויצירתיות  –  לדוגמה בשימוש באימוג'יז, גיפים, סטיקרים ועוד.

ד''ר רמתי מוסיף ואומר כי ''בכל מה שקשור לטכנולוגיה, אין רק גורם אחד שיוצר את השינוי אלא שלל גורמים שמייצרים את הממשק. לראיה, המקלדת - למרות שהיא לא אידיאלית בלשון המעטה, ואפשר היה להמציא לה חלופות, ואף המציאו - עדיין היא איתנו כבר למעלה מ-150 שנה. ייתכן שבעתיד רק נדבר אל מכונות (אופציה שכבר קיימת כיום, גם אם לא עובדת כמו שצריך ומעצבנת לרוב) או נשדר אליהן גלי מחשבות בטלפתיה, אבל בהחלט ייתכן שנמשיך להקליד. המאמר מראה כיצד השינויים הטכנולוגיים אינם רק שאלה של "המצאה" או "שיפור" שדוחקים טכנולוגיה "נחותה" או ישנה, אלא הם תוצר של מארג של מגוון שיקולים, צרכים, לחצים, כוחות, התנהגויות ומוסכמות. לדעתי כך גם ימשיך להתאפיין עתיד הקשר בין בני האדם והטכנולוגיות שלהם.''

קרדיט לתמונה: BRUNO CHARBIT

המחקר המדעי

פרסומים בתקשורת: N12, פורטל כרמל והצפון

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
peter-burdon-Ekzf8kIKizQ-unsplash

כיצד הבצורת הבאה תעצב את העתיד שלנו?

28 נובמבר, 2021

קרא עוד

פרופ' רוני אלנבלום ז''ל הקדיש את חייו למחקר של השפעות אקלימיות על תרבויות ואירועים היסטוריים. מחקר חדש, שמפורסם כעת לאחר מותו, מציע כי ההשפעה שלהם גדולה משחשבנו

שינויים אקלימים מהווים גורם מרכזי בעיצוב והתפתחות חברה. גם אירועים לכאורה ''רגילים'', שאינם נראים דרמטיים או תופסים את עיני התקשורת באופן יוצא דופן, עשויים להיות בעלי השפעה מהותית על חברות אנושיות. פעמים רבות דווקא המידע על משברים אלה-אורכם, עוצמתם ומידת ההשפעה שלהם על החברה, נשארים לא ידועים. משברי אקלים מסוג זה - בצורות, גשמים בלתי צפויים, גלי קור ועוד, משפיעים על חברות אנושיות ויכולים להתפתח גם להידרדרות ביציבות הפוליטית, לקונפליקטים אלימים ולגלי הגירה.

מחקר זה, המתמקד במשברי אקלים, בוצע על ידי פרופ' רוני אלנבלום ז''ל והדוקטורנטית טל אולוס, מהמחלקה לגיאוגרפיה וביה''ס ללימודי סביבה באוניברסיטה העברית והוגש שבועיים בלבד לפני מותו המפתיע של פרופ' אלנבלום. לאחר מותו, המשיכה טל את העבודה על פרסום המחקר לבדה, עד פרסומו לאחרונה בכתב העת היוקרתי ''Humanities & Social Sciences Communications''. המאמר הוא גם חלק מקבוצת מחקר שפעלה בשנים האחרונות במסגרת בית ספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח באוניברסיטה העברית וכן בשיתוף עם קבוצת מחקר במימון קרן המחקר של האיחוד האירופי (ERC). ייחודו של המחקר הוא השילוב בין פרספקטיבה היסטורית וארכיאולוגית לבין סקירה של אירועים עכשוויים. החוקרים בחנו שלושה מקרים לאורך ההיסטוריה, בהם ריכוז של אירועי אקלים יחסית שגרתיים הובילו תוך זמן קצר לפגיעה בזמינות המזון וכתוצאה מכך לחוסר שקט חברתי, קונפליקטים, ואף לקריסה של אותה חברה.

המחקר התבסס על ניתוח של מקורות היסטוריים ובמקרה של מאלי על נתונים ממגוון מקורות כגון סקרים ודוחות המתארים את המצב האקלימי, הכלכלי והחברתי לפני פרוץ הקונפליקט ובמהלכו, וכן נתונים ומידע כמותי כמו כמות המשקעים החודשית, מדד בצורת, מחירי מזון ועוד. המקרה ההיסטורי הראשון שנבחן במאמר עוסק בנפילת שושלת הליאו, ששלטה בצפון סין ומונגוליה, בין השנים 907-1112 ונחקר בשיתוף עם פרופ' גדעון שלח-לביא וד''ר יה-לי לי. המקרה השני מנתח את המשבר האקלימי והשפעתו על הציביליזציות המורכבות במערב אסיה במאה השתיים עשרה. המקרה השלישי, מהשנים האחרונות, עוסק בקריסה החברתית והמדינית של רפובליקת מאלי שבמערב אפריקה, בשנים 2012-2013. כך לדוגמא, בין השנים 2009-2011, מאלי חוותה תקופת בצורת בצפון ומרכז המדינה. המאמר העלה כי מאותו אזור החל גם המרד כנגד הממשל המרכזי וכי לצד הצפות קשות בקיץ 2012, שהובילו לעלייה נוספת במחרי המזון, חלה נקודת השבר במדינה. בעקבותיה, נהפך הקונפליקט מסכסוך מקומי מצומצם למלחמה קשה שכללה גלי עקורים ופליטים והתערבות של כוחות צבאיים בינלאומיים.

הרבה מהעיסוק והדיון העכשווי בנושא שינויי האקלים נוגע לסיבה, לגורם האנושי, שבגינה אנחנו חווים שינויי אקלים, ובדרך שבה נוכל להפחית את פליטת גזי החממה ולמתן את הנזק שנגרם. מחקר זה, מתמקד לא בסיבה אלא בתהליכים עצמם ובתוצאותיהם. המסקנה המרכזית של המאמר היא שלהפחתה בזמינות המזון במשך זמן לא ארוך מדי - כמה שנים בודדות עד עשור - שנגרמת ממשברי אקלים הדרגתיים כמו בצורות, יכולה להיות השפעה דרמטית וארוכת טווח על חברות אנושיות. במידה מסוימת, אפשר לומר שלהידרדרות הדרגתית כזו, בגלל הפגיעה המתמשכת שלה בזמינות המזון, יש השפעה חברתית יסודית ועמוקה יותר מאשר אירועי אקלים עוצמתיים מאוד וקצרי מועד, שלהם השפעה מוגבלת על הביטחון התזונתי. טל אולוס מסבירה כי ''לפי תוצאות המחקר שלנו לא מדובר בהרבה מאוד זמן, ולא מדובר בהכרח באירועים דרמטיים במיוחד שמצטלמים היטב. החשיבות של המחקר היא דווקא בהבנה שגם אירועים 'רגילים' יכולים להביא לתוצאות דרמטיות.''

פרופ' רוני אלנבלום ז''ל, היה חוקר בכיר במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, היסטוריון של ימי הביניים וגיאוגרף של ערים היסטוריות, מומחה בתולדות הלבנט בימי הביניים ובמסעי הצלב, והוא נפטר מדום לב בחודש ינואר האחרון.  מחקריו האחרונים עסקו בהיסטוריה סביבתית ואקלימית, בתולדות העיור ובהיסטוריה של ירושלים. אלנבלום היה גם חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. על בסיס עבודותיו אלו פרופ' אלנבלום פיתח את גישת ה'שבריריות', על פיה הפרעות אקלימיות עלולות להביא לערעור ואף להתמוטטות של חברות אנושיות.

על העבודה עם פרופ' אלנבלום, אמרה טל: "פרסום המאמר התקבל אצלי ברגשות מעורבים. מצד אחד שמחתי מאוד על פרסומו ומצד שני כאב לי מאוד שרוני איננו איתנו לחלוק את הרגע הזה. במידה מסוימת פרסום המאמר הוא סגירת מעגל ועוד פרידה מרוני, והוא חלק ממורשתו של רוני. הגשנו את המאמר שבועיים לפני שרוני נפטר במפתיע, ואת העבודה על הגרסאות הבאות של המאמר עשיתי לבד ותוך דיאלוג מתמיד עם רוני שהתרחש בראשי. חשוב לי לומר שזה לא יהיה הפרסום האחרון שלו. מאז מותו עמלים חברים, קולגות ובני משפחה על הוצאתו לאור של ספר מקיף ופורץ דרך שמסכם את המחקר של רוני בעשור האחרון."

המחקר המדעי

פרסומים בתקשורת: YNET

 

קראו פחות
ראה גם: מחקר
חוקרים פיתחו התקן חדש שיאפשר הגנה מפני פיצוח קוונטי

חוקרים פיתחו התקן חדש שיאפשר הגנה מפני פיצוח קוונטי

22 נובמבר, 2021

 

קרא עוד

עידן המהפכה הקוונטית השנייה, נמצא כבר בפתח וכרגע מתנהל המרוץ אחר המחשב הקוונטי: מחשב שיוכל לבצע פעולות חשובות מסויימות במהירות ובעוצמה רבה בהרבה מהפעילות שהמחשבים הקיימים כיום. אך לצד הברכה שבדבר, הסוגייה מעלה חששות בדבר יכולת הפריצה להצפנות, הקיימות כמעט בכל פעולה שאנו מצבעים: מתשלום מאובטח, דרך משלוח הודעות וכו'. כיום כל פעולה מצופנת מתבססת על אלגוריתם מתמטי שמחשב רגיל, מבחינת כוח החישוב והזמן הנדרש, מתקשה לפתור אותו ולפרוץ את הקוד. לעומתו, מדענים מאמינים שהעוצמה הגדולה של מחשבים קוונטים שתפעל באופן מהיר ובמקביל, תוכל לפרוץ בקלות יחסית הצפנות ולפגוע בפרטיות המשתמשים. 

מחקר חדש שנערך בהובלת פרופ' רונן רפפורט ודר׳ חמזה אבודייה ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים בשיתוף עם קבוצת המחקר של מוניקה פליישר מאוניברסיטת טובינגן, הוביל לפיתוח מערכת פשוטה באופן יחסי, המאפשרת יצירת קידוד המעניק הגנה מפני עוצמת מחשבי הקוונטום: מעין "מכונות יריה" של פוטונים בודדים עליהם הוטענו מידע מקודד. הפוטונים הבודדים, שהם היחידות הבסיסיות של אור (״חלקיקי אור״), מאפשרים קידוד הידוע בשם ״קידוד קוונטי״. בניגוד להצפנה הקלאסית הנפוצה כיום, טכנולוגית ההצפנה הקוונטית מתבססת ישירות על חוקי הפיסיקה ועל חוקי תורת הקוונטים ולא על המתמטיקה ואלגוריתמים. מערכת הצפנה מבוססת פוטונים בודדים המקודדים קוונטית, משגרת אותם לנקודה המבוקשת, כאשר כל נסיון להתערב או לשאוב את המידע – יזוהה ויסוכל ללא סיכון למידע.   

באופן מופשט, כיום הפצחנים מנסים להיכנס לתוך השרשת העברת המידע בין שתי נקודות, לשאוב את המידע ולחבר מחדש את השרשרת, כדי שהמידע יגיע ליעדו הסופי. זאת מבלי שתאותר הפריצה. החוקרים בצוות הצליחו ליצר התקן זעיר ביותר שמייצר ומשגר פוטנים בודדים ועליהם אפשר להעביר את המידע. כל פוטון מקודד נקרא ״ביט קוונטי״. בביט קוונטי כל מגע, או אפילו ביצוע מדידה משנה בהכרח את המידע שקודד על הפוטון והדבר יתבטא, בהגיעו ליעד, בשגיאה בפרוטוקול ומתן אינדיקציה לנסיון הפריצה. 

בהתקן, שפותח בטכנולוגיות ננומטריות חדשניות במרכז לננומדע וננוטכנולוגיה של האוניברסיטה העברית, החוקרים השתמשו בננו-גביש, בעובי פחות אלפית שערה - חומר מוליך למחצה שכאשר מאירים עליו בפולס של לייזר הוא פולט פוטון יחיד. בעוד שהננו-גביש לבדו לא מאפשר פליטה מהירה מספיק של פוטונים בכדי לייצר מפתחות הצפנה בקצב גבוה, החוקרים השתמשו ב״טריק ננומטרי״ והצליחו להגביר משמעותית את הקצב, לכעשרה מיליון פוטנים בשנייה והם שואפים להגיע לקצב של מיליארד לשנייה. הדבר נעשה ע"י הזרמת הפוטונים במעין קונוס מתכתי ממוזער הצמוד לננו-גביש, המשמש "כליא ברק" השואב את האנרגיה ואת האור מתוך הננו-חלקיק והופך לאנטנה המשדרת את האור. החוקרים הביאו למצב, בו האור הנפלט מהפוטון ינוע לכיוון הדרוש ולא באופן אקראי, על-ידי ננו-עדשה המכוונת את פליטת הפוטונים לכיוון הרצוי. וכך ברגע שהם הגבירו את קצב פליטת הפוטונים המקודדים עם המידע והם מניעים אותם לכיוון המתבקש, ניתן לאסוף אותם לנקודת היעד ולקרוא את המידע שקודד בהם, בלי יכולת של התערבות חיצונית. 

כבר היום ארגונים ומדינות מפתחים מחשבי קוונטים ובעתיד הלא רחוק  השימוש בהם יהיה נפוץ ברמה המסחרית והממסדית. חשיבותו של  ההתקן הוא ביכולתו לאפשר קידוד לא פציח באמצעות מערכת פשוטה יחסית, הניתנת להפעלה אפילו בטמפרטורת החדר.  

המאמר המדעי

פרסומים בתקשורת: ישראל היום

קראו פחות
ראה גם: מחקר
מחקר חדש: שחקני שחמט מצליחים יותר, דווקא כאשר הם משחקים מחוץ למדינתם

מחקר חדש: שחקני שחמט מצליחים יותר, דווקא כאשר הם משחקים מחוץ למדינתם

21 נובמבר, 2021

קרא עוד
בעולם הניידות הגלובלית של היום, אנשים רבים נוסעים בין מדינות כחלק מהשגרה המקצועית שלהם, כולל אקדמאים, רופאים, ספורטאים, שחקנים, אנשי עסקים ופקידי ממשל. איזו השפעה יש לטיול הרחק ממדינת המולדת על הביצועים המקצועיים של אותם אנשים? תובנות לגבי ההשפעות של נסיעות לחו''ל על הביצועים הן קשות במיוחד לבחינה וכמעט ולא קיימות. מחקר חדש מנסה להגיע למסקנות ולשם כך בחן תחום המספק מדדים ברורים של מיומנות וביצועים – שחמט תחרותי. את המחקר הוביל אורי זק, דוקטורנט בחוג למדעי הקוגניציה והמוח באוניברסיטה העברית. המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת Journal of Economic Psychology והביא נתונים ראשונים המראים כי שחקני שחמט מצליחים יותר - דווקא כאשר הם משחקים מחוץ למדינתם.

שחמט הוא תחום אינדיבידואלי ותחרותי מאוד, הבוחן מיומנות קוגניטיבית, אינטליגנציה, תרגול ויכולת לקבל החלטות. בנוסף, המיקום של טורניר שחמט לכאורה לא רלוונטי – אין בו קהל רועש, אין בו כמעט השפעה של השופטים, והיכרות מוקדמת עם הסביבה לא מהותית למשחק. לבסוף, שחקני שחמט מדורגים לפי מערכת מד הכושר האובייקטיבית, המודדת הישגים ונחשבת למאוד מהימנה.

המחקר התבסס על נתונים מטורנירים של שחמט בין לאומי שנערכו בין השנים 2008-2015 וכללו מעל לחמישה מיליון משחקים. החוקר מצא כי הסיכוי של שחקן לנצח במשחק שנערך כחלק מביקור שלו בחו''ל, גבוה ביותר משני אחוזים מהסיכויים של אותו השחקן לנצח אם המשחק היה מתקיים במדינה שלו. גם כאשר השתנו פרמטרים אחרים, כמו גיל, מגדר וניסיון, התוצאות נותרו זהות.

בענפי ספורט אחרים, שחקנים מתקשים יותר להצליח מחוץ למגרש הביתי והיתרון קיים דווקא במשחק ב'סביבה הביתית'. מדוע בשחמט תחרותי המצב הפוך? המחקר מציע שתי סיבות לכך. ראשית, נראה סביר שלשחקני שחמט המגיעים במיוחד לטורניר בחו''ל יש פחות התחייבויות והפרעות מהיריבים המקומיים. הדבר עשוי לאפשר לשחקנים מבחוץ הרבה יותר מיקוד והשקעה במהלך הטורניר, מה שעלול להוביל לביצועים טובים יותר. שנית, סביר כי המאמץ שהושקע על מנת להשתתף בטורניר גדול משמעותית אצל אלה המגיעים אליו במיוחד ממדינה אחרת. ייתכן שהשחקנים האורחים יהיו מונעים במיוחד להצליח, בזכות המאמץ שהם כבר השקיעו בהיערכות וההגעה לטורניר. במילים אחרות, יכול להיות שהמאמץ (לנסוע) מעורר יותר מאמץ (לנצח).

אורי, שחקן שחמט בעצמו, מסכם את מסקנות המחקר: ''ההשערה שלי לגבי היתרון של נסיעה לחו"ל למשחקים, למעשה נולדה מתוך חוויה אישית. את ההישג התחרותי הטוב ביותר שלי בשחמט (ציון לתואר אמן בינלאומי) השגתי בתחרות באיסלנד. בתקופת הקורונה נעשו מחקרים רבים על יתרון הביתיות בספורט, אשר הצטמצם באופן משמעותי, ככל הנראה בעקבות הרחקת הקהל מהאצטדיונים והאולמות. המחקר על תחרויות השחמט עשוי להוות אינדיקציה ראשונית, להשפעה החיובית של נסיעות לחו''ל על ביצועים'' ומעריך כי  ''היתרון של נסיעה לחו"ל רלוונטי בעיקר לענפי ספורט בהם הקהל והשופטים אינם דומיננטיים, דוגמת ביליארד, גולף, קשתות וברידג'''.

המחקר המדעי

פרסומים בתקשורת: שלושה שיודעים

קראו פחות
ראה גם: מחקר
תרופה מיוון העתיקה מסוגלת להפחית את שיעורי התמותה מקורונה ב-50%

תרופה מיוון העתיקה מסוגלת להפחית את שיעורי התמותה מקורונה ב-50%

21 נובמבר, 2021

קרא עוד

מחקר רפואי מקיף מגלה שתרופה וותיקה בשם ''קולכיצין'' משפרת את הטיפול בתחלואת קורונה חמורה ואף עשויה להוריד את שיעורי התמותה בחצי. "מדובר בתוצאה מפתיעה במיוחד, בגלל שזו תרופה עתיקה ומוכרת בטיפול במחלות דלקתיות אחרות לגמרי"

קולכיצין היא תרופה עתיקה שמקורה בצמח הסתוונית, שהיה ידוע כבר בימי קדם בתכונות הריפוי המיוחדות שלו והיא אחת התרופות הבודדות ששרדו עד לתקופה המודרנית. מחקר חדש, שהתפרסם לאחרונה בכתב העתEuropean Journal of Internal Medicine  בהובלת פרופ' עמיחי שטנר מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה, מנתח את כל החולים שטופלו בניסויים מבוקרים ומגלה כי התרופה העתיקה עם ההיסטוריה המיוחדת יעילה גם בטיפול בתחלואת קורונה חמורה.

בעוד שבעבר הקולכיצין שימש לטיפול ומניעת התקפים של מחלת השיגדון ("גאוט") בלבד, תגלית בת כחמישים שנה שאושרה על-ידי מחקרים בתל השומר ובמרכז הרפואי הדסה הוכיחה כי קולכיצין יעילה מאוד גם נגד מחלה התקפית דלקתית על בסיס תורשתי, המכונה קדחת ים-תיכונית (FMF). מחלה זו שכיחה יחסית בקרב משפחות יהודיות מצפון אפריקה כמו גם תורכים, ארמנים וערבים. הקולכיצין יעילה מאוד לא רק נגד ההתקפים החדים ומניעתם, אלא גם בהגנה מפני סיבוך קשה של המחלה – אמילואידוזיס, הפוגע בכליות. בשנים האחרונות נערכו מחקרים גדולים ומבוקרים של קולכיצין כנגד תרופת דמה (פלצבו) ויעילותה הוכחה בשורה של מחלות נפוצות, עד כדי כך שהעלו אותה לרשימת 200 התרופות הנרשמות ביותר בארה"ב כיום.

האזכור הראשוני של הקולכיצין התגלה בפפירוס מצרי קדום שתוארך לשנת 1550 לפני הספירה, קודם ליציאת בני ישראל ממצרים, ובהמשך הייתה התרופה בשימושם של רופאים ביוון העתיקה, בתקופה הביזנטית, ושל רופאים ערבים לפני יותר מאלף שנים. לדבריו של פרופ' שטנר, "זו תרופה נוגדת דלקת שהייתה מקובלת למניעה וטיפול במחלת השיגדון – מחלה מטבולית תורשתית הגורמת להתקפי דלקת בגלל שקיעת גבישי חומצת שתן מוגברת בפרקים ובכליות".

"לאחרונה, ערכתי סקירה על השימושים המוכחים בקולכיצין במחקרים איכותיים מעשרים השנים האחרונות. המחקר הנוכחי מעלה שלושה שימושים חדשים ומבוססים לתרופה זו – כולל טיפול בנגיף הקורונה", מתאר פרופ' שטנר. שלושת השימושים העיקריים שנבחנו במחקר מגלים יעילות מרשימה של קולכיצין, בנוסף לכך שזו תרופה זולה, נסבלת היטב בדרך כלל ובעלת פרופיל בטיחות גבוה ויעילות מרשימה. במחקרים ותיקים ומבוססים, בהם בולט חלקו של פרופ' יהודה אדלר מישראל, נמצא שבצירוף לתרופה נוגדת דלקת לא-סטרואידלית, הקולכיצין יעילה מאוד בטיפול בדלקת קרום הלב (פריקרדיטיס) ובמניעת הישנויות שיכולות להוביל לתחלואה קשה. בדומה לכך, הטיפול יעיל גם במניעה ובטיפול בתסמונת של דלקת אוטו-אימונית של קרומי הלב והריאות המופיעה לא פעם לאחר אוטם שריר הלב, ניתוחי לב פתוח, ותיתכן גם אחרי צנתורים לטיפול בחסימות עורקי הלב, למניעת התקפי פרפור הפרוזדורים ("אבלציה") או להכנסת קוצב.

שימוש נוסף בקולכיצין מרתק עוד יותר. כידוע, חולים שעברו אירוע לב נמצאים בסכנה מוגברת משמעותית לאירוע חוזר ולשבץ מוחי, ומדובר בחולים רבים מאוד. במחקרים מהשנים האחרונות נמצא כי בזכות פעילותה האנטי-דלקתית על הרבדים הטרשתיים בעורקים, קולכיצין במנות יומיות קטנות מסוגלת להגן ביעילות על חולים אלה. רמת ההגנה הייתה עד כדי מניעת כמחצית מהאירועים החוזרים, וההשפעה המיטיבה המרשימה הזאת הושגה גם בחולים שכבר עברו צינטור טיפולי ונטלו טיפול מניעתי מיטבי על-ידי אספירין וסטטינים. "אלה חדשות חשובות עבור מספר גדול מאוד של חולים. בזכות התרופה נמנעו גם אירועי לב וגם אירועי שבץ מוחי והיא נסבלה היטב על-ידי רוב המטופלים. רק כאחד מ-10 נאלצו להפסיק את התרופה, בעיקר בגלל תופעת לוואי לא חמורה של שלשול. כרגע אנחנו ממתינים לתוצאות מחקרים נוספים בחולי טרשת עורקים ונקווה שאלה יאשרו את המגמה החיובית", מדגיש פרופ' שטנר.

באשר למגפת הקורונה העולמית, עד כה התפרסמו ארבעה מחקרים מבוקרים שבדקו את השפעת תוספת קולכיצין בכמעט 6,000 חולי קורונה. נמצא כי חולים שקיבלו קולכיצין הראו שיפור משמעותי במדדי קורונה חמורה, והחשוב מכל – חלה ירידה בתמותה בערך בשיעור של כ-50% לעומת אלה שלא טופלו בקולכיצין. פרופ' שטנר מסכם כי "בזכות המחיר הזול שלה ובטיחות השימוש בה, יעילות הקולכיצין בטיפול בקורונה היא בבחינת תגלית חשובה שתוכל לתרום מהותית לשיפור בתחלואה ובתמותה של חולים רבים, אם תאושר במחקרים נוספים. התוצאה מפתיעה במיוחד, בגלל שזו תרופה כה עתיקה ומוכרת לכאורה, שהולכים ומתגלים עבורה שימושים חדשים וייתכן שמחקרים עתידיים יבססו את התועלת שלה במצבים נוספים".

פרסומים בתקשורת: מעריב, ערוץ 7, בחזית, בימה, ישראל היום

קראו פחות
 הכנסת חיידקים  ל"מצב כאוטי" כדרך לריפוי מחלות

הכנסת חיידקים ל"מצב כאוטי" כדרך לריפוי מחלות

18 נובמבר, 2021

קרא עוד

מחקר  חדש שמתפרסם בכתב העת היוקרתי Nature, מצא כי חיידקים הנמצאים במצב כאוטי רגישים פחות לטיפול תרופתי סטנדרטי. החוקרים פיתחו מודל סטטיסטי המנבא את תוצאות הטיפול האנטיביוטי, ובהתאם מציעים אסטרטגיה טיפולית חדשה: הכנסה מכוונת של החיידקים למצב כאוטי -  וריפוי התאים באמצעות תרופות המותאמות במיוחד למצב זה  

מחקר ישראלי חדש התחקה אחר התנהגות התאים במצבים כאוטים, במטרה לשפר את איכות הטיפול הרפואי. תוצאותיו התפרסמו לאחרונה במאמר בכתב העת הבינלאומי  Nature (Observation of universal “ageing” dynamics in antibiotic persistence). המחקר נערך בהובלת פרופ' נטלי בלבן ממכון רקח לפיזיקה, עם הסטודנט יואב קפלן וקבוצת מחקר ביו-תחומית מגוונת הכוללת סטודנטים בתוכנית תלפיות (שקד רייך ואליק אוסטר), ד"ר לביופיזיקה (אורית גפן) וד"ר לביולוגיה (אירה רונין). ממצאי המחקר מספקים גישה חדשה לתיאור הפרעות במצב התאי. בעוד שעד היום, הדעה הרווחת בתחום הייתה שמדובר במנגנון הגנה מסודר שמונע מהחיידקים להתחלק באופן תקין, אך למעשה מדובר בכאוס לא מתוכנן. פרופ' בלבן מסבירה כי "גם כשאנחנו מתגברים על מחלה מסוימת, הטיפול התרופתי כיום, אינו מסוגל להרוג את כלל החיידקים "הרעים". נמצא שאנטיביוטיקה לדוגמא, מכניסה חיידקים מסוימים למצב של הפרעה בתפקודם והופכת אותם לרגישים פחות לטיפול החוזר. ולכן שילוב בין חומרים המכניסים חיידקים למצב כאוטי, לבין תרופות הפוגעות בחיידקים דווקא במצב הזה, יוכל לנצל את מצבם בצורה חכמה כדי לרפא את המחלה". 

בתמונה:  בחלק האדום: בקטריה ב"מצב לחץ" - שאינה גדלה. בחלקים בירוק: צמיחה מחדש הלחץ נפסק.

 

חיידקים נחשפים על בסיס יומי לתנאי קיצון של קור, חום, מחסור באוכל ועוד. למזלם (ולעיתים לחוסר מזלנו), האבולוציה גרמה לפיתוח מנגנוני הגנה מתוחכמים מאוד עבורם: בתגובה לקור חיצוני הם מייצרים חומרים מגני קור ובתנאי חום - מייצרים חומרים המגנים בפני החום, ועוד. התפישה הרווחת הינה שמנגנוני ההגנה של חיידקים יפעלו כשורה - או שהחיידק ימות. צוות החוקרים גילה מצב ביניים חדש של חיידקים, לאחר חשיפה לתנאי קיצון: "מצב כאוטי", מצב פנימי המאופיין בהפרעות המצב התאי. מצב זה נוצר בחיידק כאשר מנגנוני ההגנה שלו מוצפים ולא מצליחים להתגבר על תנאים סביבתיים קשים. למרות זאת הוא לא מת, אלא מפסיק להתחלק ונכנס למצב שבו מערכותיו נמצאות במצב כאוטי. מסתבר שדווקא במצב שכזה חיידקים המפסיקים להתחלק מוגנים יותר נגד אנטיביוטיקה, בגלל שרבות מהן נועדו לפגוע בתהליך החלוקה של חיידקים. יתרה מזו, רוב התהליך לפיתוח אנטיביוטיקה נבדק על חיידקים מתחלקים ולא במצב כאוטי.  

כחלק מהמחקר שיתופו החוקרים פעולה עם פרופ' עודד אגם, מהפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע באוניברסיטה העברית, המתמחה בתאוריה של פיזיקה סטטיסטית. יחדיו הם הצליחו  לפתח מודל סטטיסטי שביכולתו לנבא את תוצאות הטיפול האנטיביוטי. "אחד מסימני ההיכר של הפרעות במצב התאי הוא שחיידקים זהים, למשל חיידקים תאומים בעלי אותו DNA, מתחילים להתנהג בצורה שונה מאוד שהרופאים מתקשים להבינו ובכך גם יורדת יעילות הטיפול התרופתי", מסבירה פרופ' בלבן. "למעשה, מדובר בכיוון חשיבה חדש, לפיו דווקא הפיזיקה הסטטיסטית מסוגלת להבין את התנהגות תאים במצבי לחץ ובכך לשפר את יעילות הטיפול במחלות שונות. " 

בדרך זו, החשיפה והאפיון הכמותי של הפרעות במצב התקין של התאים תאפשר פיתוח טיפולים רפואיים טובים יותר בעתיד. החוקרים מקווים שניתן יהיה לנצל את התכונות הכלליות של "מצב הבלגן התאי",  גם לשם מציאת שילובים חכמים לטיפול במחלת הסרטן. "נוכל לחסל תאים לא רק במצבם הרגיל, אלא גם כאשר הם נמצאים במצב לא סטנדרטי וחמקמק – דבר שעשוי לשפר את הטיפול התרופתי ובכך לסייע לנו לחזור לשגרת חיים רגילה בהקדם האפשרי", מסכמת פרופ' בלבן. 

הפרסום המדעי

פרסומים בתקשורת: הארץ

קראו פחות
ראה גם: מחקר
חוקרים באונ' העברית פיתחו דרך ליצירת ''חלקי חילוף'' של כלי דם בגוף

חוקרים באונ' העברית פיתחו דרך ליצירת ''חלקי חילוף'' של כלי דם בגוף

17 נובמבר, 2021

קרא עוד
פיתוח חדשני מציע התקן ביולוגי המבוסס על תאי גזע ומעודד יצירת כלי דם חדשים,

שיוכלו להחליף כלי דם פגומים אצל חולי סכרת הסובלים מכיבים ברגליים וחולים הזקוקים לצנתור

אנגיוגנזה הינו תהליך אשר במסגרתו נוצרים כלי דם חדשים במהלך תיקון רקמות, התחדשות איברים וגידולים. בשנים האחרונות, מספר חוקרים מדווחים על השימוש בתאים תאי גזע מזאנכימלים, שמקורם בבני אדם, כדרך לטיפול בתאים כדי לעורר אנגיוגנזה אצל חולי סכרת וחולים הנזקקים לצנתור, אך עדיין לא דווחו תוצאות בעלות משמעות קלינית.

מחקר ישראלי חדש, בהובלת פרופ' אדוארדו מיטרני ותלמיד המחקר אסף עסיס מן המחלקה לביולוגיה תאית והתפתחותית במכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, מציע לראשנה התקן ביולוגי חדש שמשתמש בתאים מסוג זה. החוקרים השתמשו בטכנולוגיה של הנדסת רקמות, כדי לפתח התקנים ביולוגיים תלת ממדיים המתפקדים באופן עצמאי, ופועלים כמשאבות ביולוגיות המפרישות מגוון של הורמונים של גידול ומעודדים צמיחת כלי דם חדשים, שיחליפו כלי דם חסומים במצבים רפואיים שונים. 

ההתקנים החדשים מתבססים על פלטפורמת המיקרו-פיגום (micro-scaffold), המופקים מחתיכות מיקרוסקופיות של רקמות שונות, אשר עברו תהליך להוצאת התאים המקוריים. בעקבות תהליך זה, מתקבלים מיקרו-פיגומים תלת-ממדיים אשר מסוגלים לספק סביבת גידול אופטימלית לתאים חדשים הנזרעים עליהם. על מבנים אלה נזרעו תאי הגזע. תאים אלה מהווים מקור פוטנציאלי ליצירת הורמוני גידול,  האחראים ליצירת כלי דם חדשים.

בשלב הראשון, הוכיחו החוקרים כי תאים אלה גדלים בהצלחה על הפיגום הביולוגי, משעתקים ומפרישים קשת רחבה של הורמוני גידול. לאחר מכן, הושתלו התקנים אלה מתחת לעורם של עכברים וכתוצאה מכך נוצרו כלי דם חדשים מסביב להתקן, אשר התחברו עם כלי הדם של המאכסן לאחר כשבוע בלבד. בשלב הבא, בשיתוף פעולה עם המחלקה לאנדוקרונולוגיה ומטבוליזם והמחלקה לאורתופדיה בבית החולים הדסה עין כרם, השתמשו החוקרים  בתאי גזע מזאנכימלים, אשר בודדו מדגימות מח עצם של חולי סוכרת בשלב כריתת הגפיים, ליצירת התקנים דומים. נמצא כי התאים אשר בודדו מחולי סכרת גדלים היטב על הפיגום הביולוגי, מייצרים ומפרישים מגוון הורמוני גידול, ברמה דומה להתקנים אשר הוכנו מתאים בריאים.

החוקרים עובדים כעת על הכנת התקן דומה המיוצר מדגימות דם, ומציינים כי "בקרוב אנו מקווים לקבל אישור אתי לטיפול ראשוני במטופלים הסובלים מפצעים חיצוניים. ההתקנים יוכנו מתאים שיופקו מדגימות דם של המטופלים וישמשו כזרז לטיפול בסגירת האזור הפגוע".

באשר לשימושים העתידיים של ההתקן, הם אמרו כי ''ההתקן הביולוגי שפיתחנו יוכל לתת מענה מספק למיליוני אנשים ברחבי העולם, הסובלים מכיבים ברגליהם עקב אספקת דם לקויה בעקבות החמרה של מחלת הסוכרת. בעתיד עשוי ההתקן לספק גם חלופה לניתוח מעקפים כליליים. במקום התערבות מכנית במהלך צנתור, יוכל ההתקן המושתל להשרות יצירת כלי דם חדשים באזור ההשתלה, וכך ייווצרו ערוצים חדשים להובלת הדם אל הלב כתחליף לכלי הדם החסומים".

המחקר המדעי

פרסומים בתקשורת: mako, הידען, יתד נאמן

קראו פחות
ראה גם: מחקר
evgeny-tchebotarev-aiwuljlpfnu-unsplash.jpg

כיצד נגן על הרכב שלנו מפני איומי סייבר?

22 דצמבר, 2021

קרא עוד

כלי רכב בימינו מקושרים לאינטרנט ולכן פריצות סייבר לכלי רכב הן כבר מזמן לא מדע בדיוני. כיצד יש להתמודד עם סיכוני הסייבר? מה תפקידן של רשויות המדינה וכיצד יפעלו חברות הביטוח?

כחלק מפרויקט מיוחד בנושא, חוקרים העלו אתגרים שונים הקשורים לאיומיי סייבר בכלי רכב פרטיים חכמים, בהם יש  רכיב שמקושר לאינטרנט. הדו''ח מתמקד בבחינת רמת המעורבות המדינתית הנדרשת בנוגע לרמת הגנת הסייבר ברכב ומניעת סיכוני הסייבר וכן עוסק גם בסוגיית הביטוח של רכבים מסוג זה. בהתאם לדו"ח המסכם למחקרים, יש לשקול תפיסה מקיפה, הכוללת סל כלים מדינתיים פוטנצייאלים, לרבות בחינת הצורך ברגולציה מחייבת בהקשרים מסוימים, בהתאם למאפייני שוק כלי הרכב בישראל ולמידת השפעתו של הרגולטור הישראלי בשלביו השונים של מחזור חיי הרכב.

הפרויקט המחקרי והדו''ח המסכם יוצגו בכנס התחבורה החכמה השני, שעתיד להתרחש באוניברסיטה העברית ביום ד', ה-15 בדצמבר 2021, במסגרתו יערכו פאנלים ויוצגו מחקרים שונים בנושא. הפרויקט מבוסס על מחקרים שנעשו על ידי עמיתי מחקר במרכז פדרמן לחקר משפט ומדיניות סייבר בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, ד"ר חיים ויסמונסקי וגדי פרל. הדו"ח המסכם לפרויקט נכתב על ידי עמיתת המחקר במרכז, עו"ד ורד זליכה. למימון הפרויקט תרמו איגוד חברות הביטוח.

בהתאם לדו"ח המסכם לפרויקט, הגנת סייבר ב"רכב חכם" עשויה להיחשב כחלק בלתי נפרד מבטיחות הרכב. בנוסף, בין המלצות הפרויקט, נאמר, שישראל צריכה לפעול להשפעה על תקני הגנת סייבר גלובאליים, בפורומים בינלאומיים שונים, ולאמץ תקנים גלובאליים שיתגבשו. בחירת "סל הכלים" להגנת הרכב לשימוש בידי המדינה, צריכה להיעשות בין היתר, בראי מחזור חיי הרכב, לדוגמא עם יבואו לארץ, עם התקנת רכיבים "חכמים" ברכב; במסגרת מבחן כשירות שנתי; לאחר אירוע סייבר וכ'ו.  

ביחס לביטוח כלי רכב מפני איומים אלה, נטען בדו"ח המסכם, כי כמות הרכיבים המקושרים לאינטרנט עשויה להשתנות מרכב לרכב, ורמת הקישוריות משליכה על רמת החשיפה של הרכב לסיכוני הסייבר. הועלתה האפשרות, כי בהיעדר החרגה מפורשת לאירועי סייבר מפוליסת הביטוח, ביטוחי הרכב הקיימים כבר היום עשויים לכסות נזקים מסוימים בגין אירועי סייבר.

במסגרת מסקנות הפרויקט ציינה מחברת הדו"ח המסכם, עו''ד זליכה, המשמשת במקביל להיותה עמיתת מחקר במרכז פדרמן גם כשותפה וכראשת תחום סייבר ובינה מלאכותית במשרד עורכי הדין ליפא מאיר ושות', כי ''ניתן לבחון את האפשרות שכחלק מתמחור הביטוח המקיף כיום, מבטחים יתחשבו גם באמצעי הגנת הסייבר ברכב חכם, בהתאם לרמת החשיפה הספציפית ומידת הקישוריות לאינטרנט של רכב (בדומה להערכת אמצעי אבטחה ובטיחות אחרים). בכך עשויים המבטחים לשמש כעין "רגולטור" להעלאת רמת הגנת הסייבר ברכב החכם, תוך מתן תמריץ עקיף לבעלי הרכב להצטייד באמצעי הגנת סייבר לשם הפחתת תמחור פוליסת המקיף. נראה כי המגמה לבחון את רמת הגנת הסייבר ולתמחר את ביטוח הסייבר בהתאם, משתקפת כיום גם בדרישות מבטחים בחלק מביטוחי הסייבר לארגונים.''

תמצית מנהלים של הדוח באתר איגוד חברות הביטוח

פרסומים בתקשורת: וואלה

קראו פחות
סיתות שוליים ובניית גמלון מורכב ייחודית לאמת הביאר, צילם: יואב נגב

שיטת בנייה מתקדמת באבן גזית התגלתה במנהרות מים מתקופת בית שני

22 דצמבר, 2021

קרא עוד
גילויים חדשים באמות המים הקדומות שהובילו לירושלים: פרויקט התיעוד המורכב ביותר שנעשה עד כה בישראל גילה שיטות מתקדמות וייחודיות לניצול מי תהום בתת הקרקע, שאפשרו אספקת מים לירושלים בתקופת הבית השני. "זוהי עדות יחידה במינה לידע הטכנולוגי המפותח של בוניה"

מחקר חדש, שנערך בתמיכת מרכז סוזן ורוג'ר הרטוג במכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית ובסיוע מתנדבים ממועדון שוחרי המערות, והתפרסם לאחרונה בכתב העת הבינלאומי Geoarchaeology חשף מקטעים ארוכים של מנהרת פירים עתיקה שהובילה מים מעין הביאר לירושלים מתקופת בית שני. החוקרים תיעדו לראשונה קטע בן כ-500 מטרים מן המנהרה, העשוי בבניית גזית משובחת שאין כדוגמתה בישראל וטרם נמצאו לה הקבלות מן העולם הרומי. המחקר נערך במסגרת עבודת הדוקטורט של עזריאל יחזקאל מהמכון לארכיאולוגיה, יחד עם יואב נגב ממועדון שוחרי המערות, עמוס פרומקין מהמכון למדעי כדור הארץ והמרכז לחקר מערות, ועוזי ליבנר ראש המכון לארכיאולוגיה.

אמת הביאר, שהובילה מים מעין הביאר לירושלים דרך בריכות שלמה, היא הקצרה והמשוכללת ביותר מבין האמות שהובילו מים לעיר בעת העתיקה. אורכה כחמישה קילומטרים ובה משולבים מעיין, מנהרה תת-קרקעית באורך שלושה ק"מ המנקזת מי תהום, סכר, אמה עילית ומנהרה נוספת החוצה קו רכס. עשרות הפירים היורדים אל המנהרה שימשו במקור לחציבתה ותחזוקתה. במחקר הנוכחי נערך סקר מעמיק ראשון בחלקה התת-קרקעי של מנהרת הפירים במהלכו מופו בעזרת ציוד מתקדם מעל 1,200 מטרים. לראשונה בהיסטוריה, התגלו ותועדו קטעים ארוכים שלא היו מוכרים קודם לכן. "המחקר שערכנו הוא למעשה פרויקט התיעוד התת-קרקעי הגדול והמורכב ביותר שנעשה עד כה במערכת מים קדומה בישראל. גם כיום, כאלפיים שנים מאז הקמתה, חלקה התת-קרקעי מוביל מים ומהווה עדות יחידה במינה לידע הטכנולוגי המפותח של בוניה", מסביר יחזקאל. "במהלך העבודה גלשנו בחבלים אל תוך הפירים בעומק של כ-18 מטרים וזחלנו במים קפואים ובבוץ טובעני. בנקודות מסוימות מפלס המים הגיע כמעט לתקרה", משתף נגב.

ממצאי המחקר חושפים את חלקה הבנוי של מנהרת הפירים, העשויה בבניית גזית משובחת, תוך שימוש בהנדסת מים מתוחכמת וארכיטקטורה ייחודית. כאמור, טרם נמצאו לה הקבלות מן העולם הרומי העתיק. החוקרים מצאו כי אורך המקטע הבנוי הכולל הוא למעלה מ-500 מטרים והוא מחולק לארבעה מקטעים – כאשר כל מקטע בעל ארכיטקטורה ייחודית שקשורה בהנדסה ובעומס שהאמה הייתה אמורה לעמוד בו. יחזקאל מסביר למשל כי "בחלק הראשון, ולאורך 250 מטרים, בשל חשש מקריסה של סלע אם חלש ולא יציב, נחצבה תחילה מנהרה תת קרקעית רחבה וגבוהה. לאחר מכן, נבנה בתוך המנהרה מעין 'שרוול' של אמה הבנויה מאבני גזית מאסיביות שהורדו דרך הפירים. טכנולוגיה זו, של בניית 'שרוול' מאבן בקטעי מנהרה שמועדת לקריסה, תואמת את ההמלצה שכתב הארכיטקט הרומי המפורסם ויטרוביוס בספרו לפני למעלה מאלפיים שנה".

החוקרים מדגישים כי לאחר 150 שנות מחקר במהלכן הועלו  הצעות רבות לתיארוכה של המערכת, לראשונה היא תוארכה במחקר הנוכחי בכלים אנליטיים מדעיים. "לקחנו שמונה דגימות של טיח המכיל פחם מהפירים היורדים למנהרה וקבענו את זמנן באמצעות שיטה מדעית לתארוך חומר אורגני", מסבירים החוקרים, "הדגימות מלמדות שאמת הביאר הוקמה בסביבות המאה הראשונה לספירה, בשלהי ימי בית שני". ככל הנראה היא הוקמה בפקודת הנציב הרומי הנודע של יהודה – פונטיוס פילאטוס – שגזר את דינו של ישו הנוצרי. מקור בן התקופה מציין כי הוא בנה אמת מים לירושלים, וההצעה תואמת את התיארוך האנליטי. הממצאים מלמדים גם כי האמה שוקמה ושופצה במהלך המאה השנייה לספירה בימי העיר הרומית איליה קפיטולינה, שהוקמה על חורבות ירושלים סביב שנת 130 לספירה. במחקרים עתידיים בכוונת החוקרים להמשיך ולחקור את יתר חלקי אמת הביאר, וכן לנסות ולתארך לראשונה בצורה אנליטית אמות מים נוספות ששימשו במערך אספקת המים לעיר ירושלים.

פרסומים בתקשורת: הארץ, JewishPress.com, הידען

קראו פחות
Brooke Cagle, unsplash

מחקר חדש: למה התחלנו לגדל צמחי נוי וחיות שאינן למאכל?

22 דצמבר, 2021

קרא עוד
כבר מראשית ההיסטוריה האנושית, חקלאות וביות צמחים היה נושא שהעסיק את בני האדם, בעיקר בגלל שביות צמחים ובעלי חיים, ובהמשך גם השבחתם למטרות "מעשיות", הם הבסיס של התרבות והחברה האנושית כפי שאנו מכירים אותה היום. לרוב, אנחנו מבייתים ומשביחים צמחים בעיקר למאכל, אבל גם לצרכים חיוניים נוספים כמו ייצור בגדים מסיבי כותנה. למרות חשיבותה, השאלה מדוע האדם התחיל לביית ולהשביח צמחי נוי מעולם לא נבחנה לעומק. הרי אם לא צריך לאכול אותם או להשתמש בהם למטרות "מעשיות" אחרות, אז למה אנחנו בכלל עושים את זה?

מחקר חדש בהובלה ישראלית מוכיח שבני אדם מבייתים צמחי נוי ובעלי חיים ביתיים בעיקר מתוך צורך תרבותי, שכן אבולוציה והשבחה הם לא רק תוצר גנטי, אלא הם מתממשים גם בגלל שיקולים תרבותיים שונים, ביניהם גם של אסתטיקה. המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Trends in Plant Science, נערך בהובלתו של פרופ' אריה אלטמן מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית בירושלים (ופרופ' אורח במחקר התרבות באוניברסיטת תל-אביב). צוות המחקר כלל את פרופ' סטיבן שנאן מאוניברסיטת לונדון ופרופ' ג'ון אודלינג-סמי מאוניברסיטת אוקספורד. לפי החוקרים, גם התרבות (לא רק יצורים חיים) עוברת תהליך אבולוציוני מתמיד, ולכן בני אדם התחילו לביית ולהשביח צמחים ובעלי חיים משיקולים תרבותיים, חברתיים ואסתטיים, ולא רק משיקולים תועלתניים של אספקת מזון. בהמשך, הופיעו גם שיקולים כלכליים וצמחי הנוי הפכו לשוק כלכלי עולמי של מיליארדי דולרים בשנה.

החוקרים ניתחו כמה מקרי בוחן, ביניהם ורדים, צבעונים, עצי בונסאי ומדשאות, על מנת להבין מה הניע את האדם לביית ולהשביח אותם. הממצאים מוכיחים שתהליך הביות תואם את "תיאוריית הסינתזה האבולוציונית המורחבת" החדשה, שמציעה כי התורשה הגנטית והאבולוציה אינן תוצרים של שינויים גנטיים בלבד. במילים אחרות, ביות והשבחת צמחים ובעלי חיים מושפעים בבירור מהסביבה הטבעית ומהתהליכים החברתיים והתרבותיים של הסביבה הספציפית בה הם התפתחו, כמו גם של האנושות כולה. מהלך הביות וההשבחה של צמחי הנוי התפתחה בד בבד עם צרכים סוציו-אקונומיים ועם טכנולוגיות מדעיות חדשות שפיתחו בני האדם לאורך ההיסטוריה.

בעבר, הדעה הרווחת בתחום המחקר הייתה שמדובר על ביות והשבחה של צמחים דרך מוטציות בלבד, אך בפועל הם נעשים בהשראת האדם ותרבותו. בהקשר זה, הכותבים מוסיפים כי ביות צמחי נוי אינו בהכרח צורך קיומי לאדם, ולכאורה חסר תועלת מעשית. עם זאת, פרט לאוכל, סיבים וכדומה, האדם זקוק גם לערכים נוספים הקשורים לתרבות היופי והאסתטיקה, מה שיכול להסביר את הדחף שלנו לביית ולגדל צמחים ובעלי חיים. "מקרים ספציפיים רבים של ביות והשבחת צמחי נוי מראים שהיה דחף תרבותי ליצור אותם, כמו במקרה של ורדים, שהם עתה אחד מפרחי הקטיף והנוי הנפוצים ביותר, וצבעונים שנוצרו במאה ה-17 כתוצאה משיקולים כלכליים ומלחמת מעמדות בין הסוחרים והאצולה", מדגיש פרופ' אלטמן.

במידה רבה, המחקר הזה מסביר ותואם מחקרים אחרים המראים גם את הצורך שלנו בתכשיטים, תמונות, פיסול ואומנויות נוספות, כך שאבולוציה היא לא של גנים בלבד, אלא מתפתחת, בין היתר, גם משיקולים של אטרקטיביות אסתטית, חזותית ותחושתית של האדם. לכן, מדובר בחלק מהותי מההתפתחות שלנו כחברה. החוקרים מסכמים כי "בסופו של דבר, לכאורה אין לאדם צורך חיוני בצמחי נוי וחיות בית, אבל אנחנו לא היינו בני אדם כפי שאנו היום ללא דאגה והתחשבות מובנית גם בצרכים תרבותיים וחברתיים".

פרסומים בתקשורת: זמנים+ (ידיעות אחרונות), פורטל הכרמל והצפון

קראו פחות
חלוקים לאורך חוף ים המלח, באדיבות החוקרים

האבנים המתגלגלות לאורך חופי ים המלח יעזרו בתכנון תשתיות חופיות עמידות לסופות גלים

22 דצמבר, 2021

קרא עוד
מחקר חדש של המכון למדעי כדור הארץ והמכון הגיאולוגי הישראלי בחן כיצד חלוקים נעים לאורך חופים, על מנת לתכנן חופים יציבים ומוגנים יותר בעתיד. הדוקטורנט חגי איל: "אם נבין את תנועת החלוקים, נוכל להתכונן טוב יותר לסופות גלים עוצמתיות"

במציאות של אקלים משתנה צפויה עלייה מדאיגה בתדירות ובעוצמת סופות גלים המשפיעות על חופי העולם. מחקר חדש במכון למדעי כדור הארץ והמכון הגיאולוגי הישראלי, אשר התפרסם לאחרונה בכתב העת "Geophysical Research Letters", התמקד בהבנה ובכימות תנועת חלוקים לאורך חופים תחת השפעת סופות גלים. המחקר נערך במסגרת עבודת הדוקטורט של חגי איל בהנחיית פרופ' יהודה אנזל ופרופ' נדב לנסקי. צוות החוקרים מדד ולאחר מכן פיתח מודל פיזיקלי המתאר את תנועת החלוקים. המחקר, שהתקיים לחופיו של ים המלח, מאפשר לחזות מהו גובה הגל הדרוש להובלת חלוק ממסה מסוימת ולאיזה מרחק לאורך החוף החלוק ינוע בהשפעת הגלים שנוצרים בסופה. ממצאים אלו יאפשרו לתכנן חופים בצורה יעילה יותר ובכך להגן עליהם מפני סופות גלים חזקות בעתיד.

מחקרו של איל נולד מהתבוננות במיון של חלוקים בגדלים שונים לאורך רכסי החוף המודרניים הנוצרים בים המלח. רכסים אלו נוצרים מדי שנה בגובה נמוך מהשנה הקודמת כתוצאה מירידת המפלס. במקומות אחרים בעולם החופים יציבים יחסית ולכן סופות פועלות ויוצרות רכס חוף אחד שלאורכו נעים החלוקים במשך שנים באותו הגובה. לכן, לא ניתן לקשר בין סופת גלים בודדת או אפילו מספר סופות בתקופה כלשהי לתנועת חלוקים. לטענת החוקרים, ים המלח היורד מאפשר תצפיות ייחודיות שבלעדיהן קשה להגיע לכימות, מידול ולתחזית של התהליך. המחקר התמקד בשנים האחרונות בפיתוח שיטות שבאמצעותן יהיה ניתן למדוד את תנועת החלוקים בזמן אמת בסביבת החוף המורכבת. על מנת למדוד את תנועת החלוקים, החוקרים פיתחו שיטת מדידה חדשנית באמצעות 'חלוקים חכמים'. "אלו חלוקים טבעיים בגדלים שונים, בהם קדחנו חורים והשתלנו חיישנים שמודדים את התאוצות והסיבובים של החלוקים, בדומה לחיישנים שיש בטלפונים שלנו", מסביר חגי איל. מדובר בחיישנים עם מארז אנרגיה שמותאם למדידה בתדירות גבוהה במשך כעשרה ימים, כך שהחוקרים היו מסוגלים להציב את 'החלוקים החכמים' לאורך החוף לפני סופה מתקרבת כפי שנחזתה מטאורולוגית, לאתר אותם לאחריה ולאסוף את הנתונים שנרשמו בתוך החלוק.

פרופ' אנזל מתאר כי "באמצעות השוואת נתוני התנועה שנאספו מתוך החלוקים עם מדידות מקבילות של גלים, רוחות וזרמים בים המלח – ניתן ללמוד על התנועה של החלוק בזמן אמת במהלך הסופה וגם על הגורמים לתנועה. המחקר מאפשר הצצה ראשונית לתהליך של תנועת החלוקים לאורך החוף וזהו חידוש חסר תקדים בעולם". צוות החוקרים מפרט כי לפי התאוצות והסיבובים שהחלוק מקליט ניתן לדעת מתי חלוק בכל גודל זז ממקומו והתחיל תנועה, איזו עוצמת וגובה גל גרמה לו לשנות מיקום ולאיזה מרחק. המחקר הוא בעל חשיבות יישומית מעבר לשאלות בסיסיות ותיאורטיות של מדעני כדור הארץ על היווצרות מיון לאורך החופים.

"לפי התצפיות והאנליזות נראה שניתן לשרטט חוקיות המסבירה את תנועת החלוקים גם במקומות אחרים בעולם, אך מדובר כרגע בניסוי ראשוני, אמנם מוצלח מאוד, בים המלח. מחקרים עתידיים יבדקו סביבות נוספות", מדגיש איל. יישומיות המחקר מאפשרת לחזות יציבות של חופים ושל הגנות על חופים, ולכן הוא בעל חשיבות גם בהגנה על תשתיות, אזורי אוכלוסייה וחופים מלאכותיים. החוקרים מסכמים כי "המחקר מאפשר להבין תנועה ויציבות של חלוקים, ולכן יסייע בתכנון עתידי של הגנות על חופים מפני סופות גלים עוצמתיות".

פרסומים בתקשורת: ynet, המכון הגיאולוגי לישראל

קראו פחות
The Alexander Grass Center for Bioengineering at the Hebrew University

מהפכת הבשר המתורבת של פרופ' קובי נחמיאס

20 דצמבר, 2021

קרא עוד

כשפרופ' קובי נחמיאס, מנהל המרכז לביו הנדסה באוניברסיטה, החל לחקור את האפשרויות ליצירת בשר מתורבת, הוא כנראה לא דמיין שהחברה שיקים תצליח לגייס סכום אסטרונומי, של 347 מיליון דולר, לטובת פתיחת מפעל שני של החברה בארה''ב!

בניגוד לחברות אחרות, שמנסות ליצור תחליפים מעובדים לבשר,Future Meat Technologies מקדמת פלטפורמת לייצור בשר חסכוני, ללא צורך בגידול או פגיעה בבעלי החיים עצמם. הטכנולוגיה, שפותחה כולה באוניברסיטה העברית, הופכת תאי גזע לתאי שריר ושומן ואז משכפלת אותם שוב ושוב מבלי להשתמש בחיות אחרות, תוך שמירה על הטעם והמרקם של הבשר.

 בהשוואה לתהליכי ייצור בשר קיימים, השיטה של Future Meat יכולה להוביל להפחתה של 99% בשטחי הגידול הנחוצים והפחתה של 80% בפליטת גזי חממה! כעת, בזכות הגיוס המוצלח, עתידה החברה לפתוח מפעל חדש בארה''ב, שיביא את בשורת הבשר המתורבת לצרכן בהקדם האפשרי ובמחיר זול יותר מזה של בשר רגיל.

פרופ' יעקב נחמיאס אמר כי "לאחר שנוכחנו כי בשר מתורבת יכול להגיע לשווי מוצר רווחי מהר יותר ממה שהשוק צפה, אנחנו מקימים כעת מפעל ייצור שישנה את חוקי המשחק בתחום. המטרה שלנו היא להפוך בשר מתורבת לזמין עבור כולם, תוך הבטחה שאנו מייצרים אוכל טעים שהוא בריא ובר קיימא כאחד, במטרה להבטיח את עתיד הדורות הבאים".

קישור לכתבה בערוץ 13

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, סגל
בית אילת

"בית אילת" - ביתו של נשיא האוניברסיטה בשנות השישים בשכונת בית הכרם ישופץ ויהפוך למתחם אירוח מודרני לחוקרים בכירים מחו"ל

20 דצמבר, 2021

ישי פרנקל, סגן נשיא ומנכ"ל האוניברסיטה: "המתחם המיוחד שיוקם יהיה חלק מהמרקם השקט והאינטלקטואלי של שכונת בית הכרם"

בתום תחרות לתכנון המתחם בה לקחו חלק כעשרים אדריכלים צעירים, בחרה האוניברסיטה העברית בתוכניתם של מריאן ויאיר מאירוביץ' ממשרד קרופניק-מאירוביץ אדריכלים. הקמת המתחם תחסוך לאוניברסיטה מיליוני שקלים על דירות אירוח אותן היא שוכרת ברחבי ירושלים עבור המכון ללימודים מתקדמים

 

ראה גם: בתקשורת
צילום: ברונו שרביט

הישג נדיר: ציון לשבח על "תגלית השנה המדעית של אגודת הפיזיקאים הבריטית" לד"ר שלומי קוטלר

14 דצמבר, 2021

קרא עוד

ד"ר שלומי קוטלר מהמחלקה לפיזיקה יישומית באוניברסיטה העברית, זכה בפרס "התגלית המדעית של השנה בפיזיקה" של האגודה הפיזיקאים הבריטית

אפשר ללמוד מעט על המעמד, בהתבסס על התגליות שזכו בשנים הקודמות לציון לשבח:  גילוי חלקיק ה- Higgs Boson שבמשך שנים קיומו היה בגדר היפותזה בלבד, גלי גרביטציה, גילוי ראשון של ניורינט קוסמי עם אנרגיה גבוהה ונחיתה של גשושית על כוכב שביט. חבר השופטים מורכב מחמשת עורכי כתב העת Physics World , שבחרו תגליות פורצות דרך מבין מאות מהעבודות שפורסמו בשנת 2021. הקריטריונים לבחירה הינם התקדמות משמעותית בידע או בהבנה, חשיבות העבודה עבור המדע הבסיסי או פיתוח טכנולוגי, והיותו בעל עניין לכלל קוראי כתב העת.

הציון לשבח ניתן על עבודת המחקר שפורסמה השנה בכתב העת המדעי היוקרתי Science, שבוצעה על ידי ד"ר שלומי קוטלר, מהמחלקה לפיסיקה יישומית באוניברסיטה העברית, במכון הלאומי (האמריקאי) לסטנדרטים וטכנולוגיה, יחד עם קבוצת המחקר לפוטוניקת מיקרו-גל מתקדמת בהובלת ג׳ון טופול וקבוצת התיאוריה של חישוב ותקשורת בהובלת עמנואל קניל וסקוט גלנסי.  החוקרים הצליחו לצפות באופן ישיר במצב קוונטי שזור של שני תופים מכאניים, כל אחד בגודל קרוב לקוטר שערה אנושית.

שזירה קוונטית (quantum entanglement) היא אחת התופעות המרתקות ביותר של מכניקת הקוונטים. אם מתרחשת תופעה זו, שני גופים נפרדים זה מזה יכולים לבטא מתאם חזק גם ללא החלפת מידע ביניהם. בשימוש נכון, השזירה יכולה להועיל לפרוטוקולי תקשורת חדשניים, לייצור של מספרים אקראיים מאומתים, ובסופו של דבר, למה שכולם מייחלים לו – יצירת מחשב קוונטי. השופטים קבעו כי החוקרים התגברו על אתגרים מדעיים מורכבים והעבודה היא אבן דרך חשובה לקראת בנייה של מעבד קוונטי משובץ אובייקטים מכאניים כתאי זיכרון. (קובץ עם נימוקי הפרס באנגלית מצורף הודעה)

 

לדברי ד"ר קוטלר: ״אני שמח ומאוד מתרגש מהזכיה בתואר הכבוד.  צריך להבין- הדרך במחקר שלנו מאוד ארוכה ומתבססת על לא מעט סיכונים. אם נעשה את כל הדברים נכון, יש סיכוי לראות שזירה מאקרוסקופית באופן ישיר. היה לילה שבו הרצנו את הניסוי האחרון בסדרה ואני אישית התפללתי שלמחרת בבקר נראה שזירה. אם התוצאה היתה שלילית כל העבודה שנמשכה 4 שנים, הייתה מסתכמת בכישלון.

תודה לאוניברסיטה העברית ולמחלקה לפיזיקה יישומית והמרכז הקוונטי שהאמינו במחקר שלי לאורך השנים.

פרופ' דן מרום, ראש מחלקת פיזיקה יישומית: " זוהי פריצת דרך בהרחבת גבולות הפיזיקה של מכניקת הקוונטים והתאמתו ליישומים כמו תקשורת וזכרונות קוונטים ארוכי טווח. אגודת הפיזיקה זיהתה בצדק הישג זה כפריצת הדרך המדעית של שנת 2021.

קראו פחות
alain-bonnardeaux-tlxgw_its7k-unsplash.jpg

מחקר חדש מנתח את הקשר בין התפרצויות געשיות לשינויים אקלימיים

13 דצמבר, 2021

קרא עוד

באמצעות הדמיות ממוחשבות של התפרצויות געשיות על פני אלף השנים האחרונות ותאוריות המנתחות את מאזן האנרגיה הגלובלי, מחקר חדש מאתר ומנתח את הקשר בין התפרצויות געשיות לבין שינויים אקלימיים שונים 

במאמר שמתפרסם בכתב העת המדעי Journal of climate בוחנים החוקרים מורן ארז וד"ר אורי אדם מהמכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית בירושלים את ההשפעה תלוית הזמן של התפרצויות געשיות על רצועת הגשם הטרופית, המכילה כחצי מאוכלוסיית העולם. בניגוד למחקרים קודמים, התגלתה תגובה ייחודית בחלקיה השונים של האטמוספירה ובאוקיאנוסים: כל אחד מקושר בצורה שונה לתהליכים אקלימיים ולכן התגובה להתפרצויות געשיות מובילה לספקטרום של תופעות שונות, אותן המאמר מנסה להסביר.

הגורם העיקרי לשינויי אקלים  בעקבות התפרצויות געשיות הוא שחרור אפר געשי באטמוספירה. חלקיקי האפר סופגים את קרני השמש ולכן מחממים את רום האטמוספירה אך מקררים את הקרקע. בממוצע, חסימת קרני השמש בעקבות שחרור אפר געשי מובילה לקירור גלובלי, ובעיקר לקירור עודף של חצי כדור הארץ  בו התרחשה ההתפרצות. ידוע כי שינויי אקלים נרחבים ומגוונים מלווים התפרצויות געשיות. אלה כוללים ירידה בכמות הגשם הגלובלית, גדילה משמעותית בכיסוי הקרח הגלובלי, הסטה של רצועת הגשם הטרופית, היחלשות מונסונים, אירועי אל-ניניו כשנה לאחר התפרצויות, ואירועי לה ניניה כשלוש שנים אחרי התפרצויות.

סדרה של התפרצויות געשיות בתחילת המאה ה-19 הובילו לירידה של מעלה בקירוב של הטמפרטורה הגלובלית בעקבות זיהום האוויר הגעשי, עד כדי כך ש-1816 הוכתרה כ-״שנה ללא קיץ״. נזק חקלאי עצום ממדים בעקבות שטפונות, גלי קור, והפחתת אור השמש הובילו לרעב כלל עולמי. סדרה דומה של התפרצויות געשיות הובילה ל״עידן הקרח הקטן״ בחצי הארץ הצפוני בין המאות ה-15 וה-18.

הקירור הגלובלי המלווה התפרצויות געשיות, כתוצאה מהפחתת אור השמש, מהווה השראה לפתרונות ״הנדסת אקלים״ עתידיים באקלים מתחמם, ועל כן מעורר עניין מחקרי נרחב בתהליכים הקשורים באירועים עוצמתיים אלה. המחקר הנוכחי מתבסס על ניתוח שחזור שינויי האקלים באלף השנים האחרונות על ידי מודל אקלימי של המרכז הלאומי האמריקני לחקר האטמוספירה (National Center for Atmospheric Research Community Earth System Model). נתוני ההתפרצויות הגעשיות עצמן (מועד, עוצמה ואופן חלוקת האפר בין ההמיספרות) מבוססים על חקר ליבות קרח מגרינלנד ואנטרקטיקה שביצעו מחקרים קודמים.

המחקר מסביר תופעות אקלימיות שונות על ידי שימוש במאזן האנרגיה הגלובלי. הוא עושה זאת על ידי  בחינת הקשר בין שטפי האנרגיה באטמוספירה ובאוקיאנוסים למשובים תלויי זמן כגון אלה המקשרים את כיסוי הקרח הגלובלי ואת הטמפרטורה הגלובלית, את רוחות קרקע וזרמי ים, ואת ריכוז האפר הגעשי ומשטר הזרימה באטמוספירה. השימוש במסגרת תיאורטית אחידה המבוססת על מאזני אנרגיה מאפשר הבנה ותיאור האופן בו משובים אלה מכתיבים את התפתחות התופעות האקלימיות השונות. בנוסף, החוקרים גילו במאזן האנרגיה סימנים מקדימים לתופעות שונות. בפרט, הם מראים כי ניטור מאזן האנרגיה ברום האטמוספירה, על ידי שימוש בנתוני לוויין, מאפשר חיזוי התגובה הטרופית להתפרצויות געשיות כשישה שבועות מראש. ממצא זה יוכל להוות בסיס ליישומים עתידיים של היערכות להשפעות התפרצויות געשיות.

המאמר המדעי

פרסומים בתקשורת- מעריב

 

קראו פחות
Green Chameleon, unsplash

מספר שיא של נרשמים ל"פסיכומטרי היפני" שיתקיים השנה בישראל

12 דצמבר, 2021

קרא עוד

מדובר במבחן הקבלה הממשלתי החשוב ביותר למוסדות האקדמיים ולחברות העסקיות ביפן, שייערך השנה באוניברסיטה העברית בירושלים. עד כה נרשמו לבחינה 174 סטודנטים ישראלים שיתמודדו מול מאות אלפים ברחבי העולם על האפשרות לעבוד וללמוד בארץ השמש העולה

ביום ראשון (5.12) ישתתפו 174 סטודנטים מרחבי הארץ במבחן השנתי הרשמי של ממשלת יפן לבקיאות בשפה היפנית, הידוע כ"פסיכומטרי היפני" (JLPT). אגב, זו כמות המשתפים הגדולה ביותר בישראל, במועד הקודם נבחנו 150 משתתפים. הבחינה תיערך בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים בפיקוח שגרירות יפן בישראל, היא נכתבה ותיבדק על ידי הממשלה היפנית, ומיועדת למעוניינים להתקבל לאוניברסיטאות ביפן ולחברות המובילות במדינה. המבחן ייערך בחסות הפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה והאגודה הישראלית ללימודי יפן.

לדברי פרופ' דני אורבך ראש מדור יפן בחוג ללימודי אסיה "ההרשמה הגבוהה למבחן היא עדות לגידול העצום שחל בשנים האחרונות בארץ בלימודי יפן ומזרח אסיה. אני שמח שהצלחנו, כבר מזה מספר שנים, להביא את הבחינה לישראל ובכך חסכנו מסטודנטים את הצורך לכתת את רגליהם עד ליפן או למדינות באירופה כדי להיבחן. מעבר לכך, אנחנו גאים במיוחד שסייענו לסטודנטים מהרשות הפלסטינית להשתתף במבחן גם כן.

מעבר להכרה הרשמית המקבלים אלו העוברים את הבחינה בהצלחה, עבור הסטודנטים של האוניברסיטה העברית הבחינה נתפסת בין השאר כאתגר. לימודי השפה היפנית בחוג ללימודי אסיה נמשכים שלוש שנים ובמהלכן הסטודנטים רוכשים מיומנויות שיחה, קריאה וכתיבה ביפנית, במסגרת תוכנית לימודים מהחדשניות בארץ הדורשת מהם לדבר אך ורק ביפנית מיום הלימודים הראשון. בתואר המוסמך דורשת האוניברסיטה מהסטודנטים לעשות שימוש בספרים ובמאגרי המידע בשפה היפנית המצויים בספריה. הבחינה, שהחלה בשנת 1984, מתקיימת ברחבי העולם. מדי שנה למעלה מ-600 אלף איש ניגשים לבחינה זו.

פרסומים בתקשורת: מעריב, NEWSru

קראו פחות
זבוב

מחקר שמתנהל בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה מצא כי שמן מזחלים של זבוב מראה פוטנציאל טיפולי עתידי בחולי מחלת מעי דלקתית

8 דצמבר, 2021

קרא עוד
מחקר שמתנהל במעבדתה של פרופ' בטי שוורץ מהאוניברסיטה העברית חושף לראשונה את התכונות האנטי-דלקתיות של שמן זבוב החייל השחור והשימושים העתידיים שלו - ראשית בתעשיית המזון לבעלי חיים ובהמשך לאנשים

זה עלול להישמע מוזר, אך זבוב החייל השחור (Hermetia illucens, BSF) נחשב לכוכב עולה בקטגוריית מזונות ברי קיימא עתידיים בתעשיית המזון לבעלי חיים. שימוש בזחלי הזבוב כחלופה לחלבונים שמופקים מפסולת שנפוצה בתעשיית המזון לחיות מחמד, מהווה תחליף חלבון הולם ומספק תוצרים איכותיים בעלי תכולת חלבון גבוהה שעשירים בחומצות אמינו חיוניות. הרימות של זבוב החייל השחור מכילות כ-40% חלבון וכ-35% שומן, אך בעוד שהחלבון הממוצה מהרימות משמש כמוצר פרימיום להזנת חיות מחמד ולתחום החקלאות הימית כבר היום, הפוטנציאל היישומי של מיצוי השמן לא מוגדר.

מחקר שמתקיים בימים אלה על ידי הדוקטורנטית הדס ריכטר במעבדתה של פרופ' בטי שוורץ, במחלקה לביוכימיה מזון ותזונה בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, בתמיכתן של חברות Entoprotech Ltd ו-BioBee Sde Eliyahu Ltd, בוחן לראשונה את היתרונות התזונתיים של שמן הBSF, ספציפית את השפעתו על דלקת. המחקר הוצג לראשונה בכנס מדעי החקלאות בישראל שהתקיים בשבוע שעבר."שמן ה-BSF מכיל כ 40-50% חומצה לאורית, חומצת שומן בעלת תכונות אנטי-מיקרוביאליות והשפעות אנטי-דלקתיות במעי הגס", אמרה הדס ריכטר. "בנוסף לחומצה לאורית, השמן מכיל חומצה פלמיטולאית וחומצה אולאית, אשר דווחו במחקרים כבעלות השפעה חיובית על הרכב המיקרוביום ועל הפחתת דלקת במעי. לכן, לשמן המופק מהרימות של זבוב החייל השחור פוטנציאל להציע מנגנון ייחודי למניעה או טיפול במצבי דלקת, אולם השמן לא נחקר בתחום זה, עד עכשיו".החוקרות מצאו כי שמן זבוב החייל השחור הפחית דלקת בתאי מאקרופאג' של מערכת החיסון, ע"י דיכוי ביטוי והפרשה של ציטוקינים פרו-דלקתיים (חלבונים שמהווים את הבסיס לתקשורת בין תאים בתגובות של מערכת החיסון).

בנוסף, בניסוי בעכברי מעבדה במודל קוליטיס אקוטי (מחלת מעי דלקתית), שמן זבוב החייל השחור הפחית בצורה מובהקת סימנים קליניים של המחלה. "תזונה המבוססת על 20% שמן BSF מיתנה את התקצרות אורך המעי ומנעה הגדלה של הטחול, בהשוואה לדיאטות המכילות 20% שמן דקלים או 20% שמן סויה", הסבירה ריכטר. בניתוח של רקמת המעי, נמצא כי רמות תאי דם לבנים מסוג לימפוציטים B ברקמת המעי של העכברים הסובלים מקוליטיס אשר ניזונו על דיאטת BSF היו נמוכות משמעותית בהשוואה לעכברים שניזונו על דיאטת דקלים או דיאטת סויה. לימפוציטים הינם תאים לבנים של מערכת החיסון הנרכשת (האדפטיבית) והם מגויסים עם התפתחות השלב הכרוני של המחלה במטרה לנטרל את הפתוגן ולייצר זיכרון חיסוני.

פרופ' בטי שוורץ מסכמת: "תזונה אנטי-דלקתית מותאמת לחולי קוליטיס יכולה לשמש קו הגנה לנסיגה ושלמירה על הפוגה של המחלה. המטרה שלנו היא לחקור את הפוטנציאל של שמן זבוב החייל השחור כמרכיב בתזונה מותאמת לטיפול במחלות מעי דלקתיות. תוצאות המחקר שלנו יכולות לשמש לתעשיית המזון לבעלי חיים בשלב הראשון, אך בהמשך גם לאנשים".

לפרסום באתר mako

קראו פחות
Photo by fauxels from Pexels

מנהלים בחברות בינלאומיות מרוצים יותר מבוגרי האוניברסיטה העברית, לפי מדד GEURS היוקרתי

7 דצמבר, 2021

מדד GEURS, הבודק שביעות רצון של מנהלים בכירים בחברות בינלאומיות מבוגרי אוניברסיטאות מובילות ומפורסם בשיתוף עם מדד TIMES, דירג את האוניברסיטה העברית במקום הראשון מבין האוניברסיטאות הישראליות ובמקום 68 בדירוג בינלאומי

סגר

יכול להיות שהסגרים היו לשווא? מאמר דעה של פרופ' אורי חפץ מהמחלקה לכלכלה שפורסם במגזין G של גלובס

5 דצמבר, 2021

עם איום האומיקרון, נדמה ששאלת הסגר שוב מרחפת. אך הצניעות המדעית מחייבת להודות: אחרי קרוב לשנתיים של מאמץ מחקרי חסר תקדים, עדיין לא ידוע מספיק על המדיניות הדרמטית ביותר שננקטה במגפה • זה קורה גם כי אנחנו נמנעים מלהשתמש במידע הכי מועיל: האנושות עצמה • כשמדובר בחיסונים מובן מאליו שיש צורך בקבוצת ביקורת - אז איך זה שמחוץ לגבולות הרפואה אנחנו כל כך מפחדים מניסויים בבני אדם?

צילום: דריה איטקיס

חורשים ביחד: סטודנטים מהפקולטה לחקלאות ודיירי בית אבות ברחובות מטפחים גינה קהילתית משותפת

30 נובמבר, 2021

קרא עוד
מיזם סביבתי וחברתי פרי שיתוף פעולה של היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים, עיריית רחובות וסטודנטים מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה המחבר בין צעירים לוותיקים בעיר רחובות ותורם לשיפור פני העיר. "בזכות המיזם כל הזיכרונות הטובים מהקיבוץ שוב חוזרים אליי"

במהלך השנה, החלה היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים והפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית בשיתוף עיריית רחובות, במספר מיזמים קהילתיים שנועדו לחזק את הקשר בין הפקולטה לקהילה. שיתוף הפעולה עם הדיור המוגן הובל על-ידי איטל בציר אלשיך, מחזיקת תיק פיתוח בר-קיימא ותיק יזמות וחדשנות בעיריית רחובות, ושיתוף הפעולה עם העירייה הובל על-ידי מחלקת משאבי קהילה באגף לשירותים חברתיים, בסיוע ד"ר רוני באום.

אחד מהמיזמים החברתיים שיצא לדרך בשנה הנוכחית הינו מיזם של גינות קהילתיות ברחבי העיר. המיזם מובל על-ידי סטודנטים של הפקולטה לחקלאות במסגרת קהילת מטע, מחלקת גינון ועבודה סוציאלית. הסטודנטים, ביניהם עומר מאיר, דריה איטקיס, דניאל שאנני, מיכל מנס ורינת קפלן, אמונים על יצירת קשרים בין חברי הקהילה, הדרכת התושבים בנושאי גינון ותחזוקת גינה קהילתית ושיפור פני העיר. "כיום אין בכלל גינות קהילתיות ברחובות, ולאחר דיונים ארוכים עם העירייה הצלחנו להוציא את הפרויקט לפועל", מספר דניאל שאנני, מקבוצת הסטודנטים שהקימו את המיזם, "המטרה היא ליצור קהילה עירונית רבת משתתפים, המשלבת בין הסטודנטים ותושבי העיר, אך גם מעניקה להם התנסות מעשית בחקלאות בכלל ובחקלאות עירונית בפרט".

תושבי העיר הוותיקים שייקחו חלק במיזם ייפגשו עם הסטודנטים בגינות על בסיס שבועי ויעבדו את האדמה. אסתר גיל, דיירת בית האבות "לב רחובות", שיתפה: "אני אדם של טבע, שאוהב לגעת באדמה, לעבד ולגדל צמחים, וזה מרגש אותי. עבדתי בגינות בקיבוץ, הייתי אחראית על גינת הוורדים ובזכות המיזם כל הזיכרונות הטובים מהקיבוץ שוב חוזרים אליי". דיקן הפקולטה לחקלאות, פרופ' בני חפץ, מוסיף כי "באקדמיה רואים חובה מוסרית לתרום חזרה לקהילה ממנה צמחנו ושמחים על כל קשר עם העיר רחובות. המיזמים החדשים מצטרפים למיזם ותיק שלנו אל מול קהילת יוצאי אתיופיה בעיר – 'חקלאים ישנים בארץ חדשה', ולפרויקט חדש של הדרכת תלמידי תיכון לבגרות בתחומי ה-Food Tech והAgri. Tech-".

כלל המיזמים שנרקמים בקמפוס רחובות, עבור אוכלוסיית העיר מיועדים לאוכלוסיות שחוות קושי רגשי, כלכלי, חברתי או פיזי. התוכניות מתווכות על-ידי צוות היחידה למעורבות חברתית, ומועברות בסיוע סטודנטים שלומדים בפקולטה ברחובות. יפעת כהן חדד, מנהלת היחידה למעורבות חברתית באוניברסיטה, מברכת על השותפות ואומרת כי "החזון של היחידה הוא להפוך את האחריות החברתית והתרומה לקהילה לחלק בלתי נפרד מחוויית הלימוד של כל סטודנטית וסטודנט באוניברסיטה העברית. יש צימאון משותף למפגש וחיבור שללא ספק יכולים להניב ערך משמעותי לעיר, לקהילה ולסטודנטים. הפקולטה ברחובות נרתמה למהלך ואף יעדה לכך תקציב ואנחנו מקווים ששיתוף הפעולה יתחזק ויתרחב למיזמים נוספים בעתיד".

 

לפרסומים בתקשורת: mynet רחובות, 08news

קראו פחות
גזי חממה

פרופ' דוריטה רוסטקייר-אדלשטיין מהמכון למדעי כדור הארץ מסבירה בכאן 11 כמה זמן ייקח לתקן את הנזק שנגרם עד כה מפליטת גזי חממה

29 נובמבר, 2021

ראה גם: בתקשורת, סגל
covid-19 vaccine. by hakan nural, unsplash

מבצע חיסונים - אולם עצמאות / מקסיקו

19 אוגוסט, 2021

קרא עוד
ביום ראשון הקרוב, ה- 22.08.2021  בשעות 10:00 עד 12:00, יתקיים מבצע חיסונים באולם העצמאות, קמפוס הר-הצופים.

מבצע החיסונים מכוון לקדם חיסונים לסגל אקדמי ומנהלי בגיל 50 ומעלה (חיסון שלישי) וחיסון ראשון לתלמידי רשות לבינלאומיות (חו"ל, מזרח ירושלים וכדומה).

החיסונים יבוצעו ע"י מד"א ובשיתוף עיריית ירושלים-בי"ס תלמידי חו"ל והנהלת האוני'.

 

למעוניינים להתחסן ביום זה, נדרש להירשם בקישור המובא כאן –

https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScTGYLZZ7XLwRev0gMu4W0BxkzMg8tvOc4X0ZBUZsgY7FAeig/viewform
קראו פחות
בכניסה לתחנת הקורונה. צילום - יוסי זמיר

עדכון קורונה מאת רקטור האוניברסיטה העברית פרופ' ברק מדינה

19 אוגוסט, 2021

קרא עוד
לסטודנטיות ולסטודנטים באוניברסיטה העברית,

לפי החלטת הממשלה, שפורסמה היום, החל מיום רביעי, 18 באוגוסט 2021, גם כניסה לקמפוס לצורך השתתפות בבחינה מחייבת הצגת תו ירוק או אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה שבוצעה במהלך 24 השעות שקדמו להצגתה. מנועי חיסון רשאים להיכנס לקמפוס, בהצגת אישור רפואי על-כך.
אם נחוצה עזרה או הבהרה, בבקשה פנו אל מזכירות החוג.
בריאות טובה וקיץ נעים.
בברכה,                                                                       
ברק מדינה, רקטור.
 
 
 
Dear Hebrew University Students,
 
According to the government's decision, published today, as of Wednesday, August 18, 2021, entry to the campus for all purposes, including for taking an exam, is permitted only to "Green Pass" holders or by presenting a negative Covid-19 test conducted in the 24 hours before entry. Those who for medical reasons cannot be vaccinated may also enter, by showing a medical certificate.
For assistance, please contact the department secretariat.
Good health and enjoyable summer.
Yours,
Barak Medina, Rector.
קראו פחות
שתפ בין האוניברסיטה העברית לבין האוניברסיטה הפוליטכנית מוחמד השישי (UM6P) שבמרוקו

מסימני השלום: לראשונה שיתוף פעולה ראשון בין האוניברסיטה העברית לאוניברסיטה במרוקו!

17 אוגוסט, 2021

פרט לאוניברסיטה העברית, גם האוניברסיטאות תל-אביב ובן-גוריון והמכון הטכנולוגי הטכניון ישתפו פעולה בתחומים מדעיים ואקדמיים עם אוניברסיטת מוחמד השישי במרוקו

Photo by Mathew Schwartz on Unsplash

מחקר ראשון מסוגו בעולם בחן עצמות של בני אדם בין השנים 10,000 לפנה"ס עד המאה ה-17, ומצא כי ריכוז עופרת רעילה בעצמות משתנה בהתאם לקצב הכרייה

16 אוגוסט, 2021

פרופ' יגאל אראל: "לאור העלייה הדרמטית הצפויה בהפקת עופרת ומתכות רעילות נוספות, אנחנו מתריעים מפני סיכון בריאותי רחב היקף, בעיקר במדינות שבהן אין רגולציה ומעקב מסודר אחרי זיהום הסביבה והרעלת בני אדם"

 

 

האוניברסיטה העברית

האוניברסיטה העברית במקום ה-90 בדירוג העולמי של מדד שנגחאי ובמקום ה-1 בישראל מבין כל מוסדות הלימוד האקדמיים!

15 אוגוסט, 2021

הישג: האוניברסיטה העברית חזרה להיות

בין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם והמובילה בישראל

 

האוניברסיטה העברית במקום ה-90 בדירוג העולמי

ובמקום ה-1 בישראל מבין כל מוסדות הלימוד האקדמיים!

 

Alesia Kozik from Pexels

תחרות בנושא "הגורם האנושי בבנקאות דיגיטלית"

11 אוגוסט, 2021

מרכז גרשון לפינטק מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בשיתוף בנק מזרחי טפחות מזמינים אתכם להשתתף בתחרות בנושא "הגורם האנושי בבנקאות דיגיטלית".

על המתחרים לשלוח רעיונות למיזמים טכנולוגיים בנושא. ניתן להשתתף כיחידים או בקבוצות של עד 4 אנשים. הפרס ליחיד/קבוצה הזוכה הוא 20,000 ₪.

את הרעיונות יש להגיש בצורת מצגת או וידאו לא יאוחר מה-31 באוגוסט 2021.

ביום שלישי ה-24 באוגוסט יערך מפגש שאלות ותשובות בזום בשעה 15:00.

ראה גם: סטודנטים
"משחקי מחשב הם אמנות במלוא מובן המילה״ - מאמר דעה מאת אליי קורנצקי, סטודנט לתואר שני בחוג לספרות עברית

"משחקי מחשב הם אמנות במלוא מובן המילה״ - מאמר דעה מאת אליי קורנצקי, סטודנט לתואר שני בחוג לספרות עברית

8 אוגוסט, 2021
לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן 
הפיתוח החדש

סטודנטים פיתחו תוכנה שעוזרת לילדים עם מוגבלויות לבטא רגשות באמצעות העיניים בלבד

5 אוגוסט, 2021

הפיתוח מיועד לילדים שמתקשים בתקשורת בסיסית ובהבעת רגשות, בעקבות מוגבלות פיזית, שכלית או רגשית ונעשה בשיתוף בית החולים השיקומי לילדים אלי"ן. באמצעות התוכנה יכולים הילדים לצלם את עצמם ולבטא את רגשותיהם על ידי העיניים בלבד. צוות ביה"ח אלי"ן: "התוכנה משנה חיים ומאפשרת לילדים להשתלב עם שאר בני גילם – מה שלא יכלו לעשות לפני"

מתייחדים מול האנדרטה

"טרור נבזי": נחשף מכתב שנשלח מטעם הילארי קלינטון לנשיא האונ' העברית לאחר הפיגוע בהר הצופים, לפני 19 שנה בדיוק

3 אוגוסט, 2021

ביום חמישי התקיים הטקס השנתי לציון הפיגוע בקמפוס הר הצופים באונ' העברית, בנוכחות קהל. נשיא האוניברסיטה פרופ' אשר כהן: "אנו מייצגים את כל מה שמנוגד לטרור ולרוע". רקטור האוניברסיטה פרופ' ברק מדינה: "האוניברסיטה הזאת שייכת לכל העמים, גם ליהודים וגם לערבים, ואנשיה מסרבים להיות מיואשים"

Image by PicsbyFran from Pixabay

מחקר חדש של פרופ' גד בנעט מביה"ס לרפואה וטרינרית: מקרה ראשון בישראל של תולעת מסתורית שגורמת לעיוורון בכלבים וחתולים ויכולה להדביק גם אנשים

29 יולי, 2021

מקרים של הדבקה בתולעת Onchocerca lupi תועדו בעבר בצפון אמריקה, אירופה, אסיה והמזרח התיכון וכעת לראשונה גם בישראל. פרופ' בנעט: " העובדה שהתולעת נתגלתה בישראל בכלב שמעולם לא עזב את המדינה מעידה שישנו מעגל הדבקה בטפיל בישראל, ולכן קיימת סכנה עתידית גם לבני אדם ולכלבים נוספים"

 

israel observatory on femicide

מחקר: פחות נשים נרצחו השנה בישראל - ירידה של 43% בסך מקרי הפמיסייד בחציון הראשון של 2021 לעומת 2020

20 יולי, 2021

קרא עוד
דר' שלוה וייל, חוקרת בכירה בביה"ס לחינוך ע"ש סיימור פוקס באוניברסיטה העברית, יוזמת מחקר חדש מטעם 'התצפית הישראלית על רצח נשים': "ההד התקשורתי בנושא עצירת אלימות, שירה איסקוב שנבחרה להדליק משואה עם שכנתה עדי גוזי שהצילה אותה ממוות, תגובות הפוליטיקאים, וממשלה שרוצה לשנות את המציאות – ככל הנראה הובילו לתוצאות המעודדות שהתקבלו"

אלימות כלפי נשים הפכה בעת האחרונה למגיפה של ממש, היא חוצת מגזרים, אזורים גאוגרפיים וחתכים סוציו-אקונומיים, ונדמה כי הקורונה ותקופת הפוסט-קורונה שלאחריה הובילו לעלייה דרסטית במקרי האלימות במשפחה. בשבוע שעבר נרצחה אישה נוספת, מייסר עותמאן (27), לעיניי ילדיה בדירה בחיפה, הפעם ביריות. בתחילת החודש נמצאו בני זוג מבוגרים ללא רוח בבית ביישוב כפר יונה שבשרון - נבדק החשד שהגבר ירה באישה ולאחר מכן נטל את חייו בידיו. אם נסתמך על הסיקור התקשורתי הנרחב לאירועים האחרונים, התחושה היא שמגיפת הפמיסייד (מוגדרת בספרות המחקרית כרצח נשים על ידי גברים בגלל היותן נשים) נמצאת בשיאה. האמנם?

בחודש נובמבר האחרון, לפני הקמת ממשלת השינוי של בנט-לפיד, זעק נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת בוועדה לקידום מעמד האיש כי באותה תקופה לא היה גורם שלטוני שבוחן באופן שיטתי את כלל מקרי הרצח שיש חשד שבוצעו על רקע מגדרי. מנובמבר 2020 החלה לפעול "התצפית הישראלית על רצח נשים", המטפלת בנושא באופן יסודי. גוף זה הוקם על ידי דר' שלוה וייל, חוקרת בכירה בביה"ס לחינוך ע"ש סיימור פוקס באוניברסיטה העברית (אשר שואף להיות הסמכות הרשמית לאיסוף נתונים כאלה במדינת ישראל), ומפרסם מעת לעת נתונים לגבי רציחות נשים ופמיסייד בארץ ומנתח אותם בצורה מעמיקה.

השבוע התפרסם דו"ח חדש של 'התצפית הישראלית על רצח נשים', המציג תמונת מצב מרגיעה. מסד הנתונים של הדו"ח נבנה מתוך מעקב רציף אחר דיווחים באתרי חדשות מקומיים וארציים, שימוש בהתראות גוגל והצלבה עם מאגרי נתונים אחרים. על פי המסמך, בחציון הראשון של שנת 2021 נרשמו שמונה רציחות נשים לעומת 14 אשתקד. כלומר, חלה ירידה של 43% בסך מקרי הפמיסייד בחציון זה. בפרט, בחודש מרץ של השנה שעברה, החודש שבו הוכרזה מגפת הקורונה, נרצחו חמש נשים - בעוד שהשנה חודש מרץ היה נטול קורבנות.

"נראה כי הפעילות המשמעותית של ארגוני הנשים והמודעות הגוברת לנושא מניעת אלימות נגד נשים בעולם ובישראל, יצרו הד תקשורתי רב בישראל וגרמו להתגברות העיסוק הציבורי במגפה הנשכחתרצח נשים. העובדה ששירה איסקוב זכתה להדליק משואה בטקס המשואות יחד עם שכנתה עדי גוזי, שהצילה אותה ממוות, גרמה להגדלת החשיפה לנושא ולשינוי היחס בציבור. הלחץ הציבורי בא לידי ביטוי גם  בהצהרות של פוליטיקאים לקראת הבחירות בחודש מרץ2021 , והן בכך שהטיפול באלימות נגד נשים נרשם כקו יסוד רשמי של ממשלת האחדות שקמה. כל אלה ככל הנראה הובילו לתוצאות המעודדות שהתקבלו", הסבירה השבוע ד"ר וייל.

עוד על פי המסמך, ישנם 1.3 מקרי פמיסייד בממוצע בכל חודש בישראל מתחילת שנת 2021, לעומת 2.3 בחציון הזהה של 2020. בחציון הראשון של שנת 2021 הגיל הממוצע עומד על 50.1 שנים, בהשוואה לגיל הממוצע אשתקד של 39.6 - כלומר מרבית הקורבנות משמעותית מבוגרות יותר. בחציון הנוכחי הקורבן הצעירה ביותר הייתה בת 27, והמבוגרת ביותר הייתה בת 76. כ-38% מהמקרים בחציון הנוכחי היו מקרים של female geronticide, כלומר רצח של קשישות. בנוסף, שני מקרים היו מטריסייד (matricide) - אמא שנרצחה על ידי בנה. היה מקרה אחר שבו גם הבן וגם בן הזוג היו חשודים ושוחררו, שלא נכנס לסטטיסטיקה. כ-38% מהמקרים היו מקרים של רצח על ידי בן הזוג , בעוד שבחציון הראשון אשתקד הנתון עמד על 57%.

לגבי הזהות האתנית של הקורבן והרוצח, גם בשנה הנוכחית (בדומה לשנה שעברה) התפלגות הזהות האתנית של הרוצחים הייתה דומה לזו של הקורבנות. בחציון הראשון של 2021, כ-38% מהנשים שנרצחו היו ממוצא ערבי או דרוזי. ב-25% מהמקרים הקורבן והרוצח השתייכו לקהילת יוצאי ברית המועצות, ובמקרה אחד הקורבן והרוצח היו יוצאי קהילת העבריים מדימונה. לשם השוואה, בשנת 2020 57% מהמקרים הקורבן השתייכה לחברה הערבית, כאשר מתוכן שש היו בדואיות. מתוך שאר המקרים, אחת הייתה יוצאת אתיופיה, ארבע היו יוצאות בריה"מ לשעבר, וארבע היו ישראליות ותיקות.

לקריאת הדו"ח במלואו - לחצו כאן

לפרסומים בתקשורת: ישראל היום, ישראל היום - באנגליתערוץ 7.

קראו פחות
ליעם גל מקבל את הפרס

פרס דיקן הסטודנטים על פעילות התנדבותית לקהילה ניתן למייסד הפורום הסטודנטיאלי לרפואת להט"ב

15 יולי, 2021

קרא עוד
היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים באוניברסיטה העברית קיימה לאחרונה אירוע סיום למלגאיות ולמלגאים, וטקס הענקת פרס דיקן הסטודנטים על פעילות התנדבותית לקהילה. האירוע נערך בהשתתפות 200 סטודנטים מכל הפקולטות באוניברסיטה שלקחו חלק במהלך השנה החולפת באחת מתכניות היחידה. במרכז האירוע התקיים דיון בשולחנות עגולים על האימפקט החברתי של האוניברסיטה, וכן נדונו הנושאים - כיצד האוניברסיטה יכולה למנף את היותה מקום מפגש בין סטודנטים ערבים ויהודים ולאפשר שיח משותף, כיצד האוניברסיטה יכולה לתת יותר מקום וביטוי לנשים במרחב האקדמי והציבורי, לעודד חינוך לערכים דמוקרטיים ולקדם אותם בחברה ועוד.

בין מקבלי פרסי ההצטיינות מטעם דיקן הסטודנטים על פעילות התנדבותית לקהילה היה ליעם גל מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה, עתודאי בשנתו השישית במסלול צמרת אשר ייסד לראשונה בארץ את הפורום סטודנטיאלי לרפואת להט"ב, שמטרתו להעלות את מודעות הסטודנטים למקצועות הבריאות לסוגיות מרכזיות ברפואת להט"ב. במסגרת עבודתו ההתנדבותית, ליעם הבחין בחוסר מודעות לרפואה ייחודית המותאמת לקהילה הגאה בקרב מקצועות הבריאות השונים, והחל לפעול להקמת פורום מסודר ונגיש. הפורום מארגן שיעורים חודשיים לסטודנטים ממקצועות הבריאות, המועברים מפי רופאים מובילים בתחום, מעודד מחקר לעבודות גמר ברפואת להט"ב, ואף גייס 10,000 שקלים מתורמים לשם הענקת מענקי מחקר בנושא. בנוסף, הוא מעורר מודעות בקרב רופאים לפורום.

פעילותו החברתית של ליעם כוללת גם את התנדבותו בפרויקט "לביא", במסגרתו מנגן ליעם בחצוצרה כדי להנעים למאושפזים והמאושפזות הצעירים בבית החולים לילדים בהדסה עין כרם בירושלים, וכן את היותו רכז האחווה הסטודנטיאלית הגאה בקמפוס עין כרם בין השנים 2017 – 2019.

"ליעם גל הינו סטודנט אשר הבחין בחוסר מערכתי כלל-ארצי, אשר פעל והקים פרויקט בסדר גודל לאומי לשם שינוי באספקט התודעתי והן באספקט המעשי", הסבירו השבוע בדיקנט הסטודנטים באוניברסיטה העברית והוסיפו כי "באופן כללי, אחרי שנה של עבודה מאתגרת שחלקה התקיים מרחוק ולאחר אירועי מאי והמתיחות שהכניסו לקמפוס, היה מרומם לראות את ההתכנסות הגדולה פנים אל פנים, מהמפגש הבלתי אמצעי של סטודנטים מקהילות תרבותיות שונות ששוחחו יחד בפתיחות, כבוד ורצינות והביעו את דעתם ביחס להשפעה שראוי שיהיה לאוניברסיטה בסוגיות חברתיות מרכזיות".

יתר הזוכים בפרסי ההצטיינות השנה מטעם דיקן הסטודנטים על פעילותם ההתנדבותית לקהילה: חנה בחלריס ממדעי הקוגניציה, שמתנדבת מזה כשלוש שנים בפרויקט "יזהר" - פרויקט למזעור נזקים בקרב סובלים מבעיות סמים, דרות רחוב וזנות; נועם אפל מביוטכנולוגיה, שמתנדב למעלה משבע שנים בעמותת "בית הגלגלים" שהינה עמותה לילדים עם צרכים מיוחדים ונכויות פיזיות שונות; שירה ורטיקובסקי נימני מבית הספר לחינוך (תכנית "עמיתי מלטון"), אשר שותפה להקמת מיזם "עושים שכונה" - יוזמה חברתית המתמקדת בשכונות מצוקה וכוללת הקמת מרכז עשייה קהילתי, הפרחת השטחים המוזנחים, שיפוץ גינות, בתים ובניינים ויצירת קשרים עם תושבי השכונה; גלי קרונזון מהחוגים סוציולוגיה, אנתרופולוגיה ויחסים בינלאומיים, שותפה להקמת מיזם הנקרא "עולים על הגל" אשר נולד בתקופת הקורונה המזמין עולים חדשים לתרגל עברית עם מתנדבים בשיעורי זום בחינם; ויפתח סחאוטן ממדעי בעלי חיים, שהתנדב בארגון "תרבות של סולידריות" - התארגנות אזרחית לעזרה הדדית שתומכת בקהילה ובאנשים מוחלשים שנפגעו ממשבר הקורונה ובכלל.  "האוניברסיטה גאה בסטודנטים שלצד לימודים תובעניים מגלים אחריות אזרחית, ואקטיביזם ומבקשים להשפיע ולחולל שינוי חברתי באמצעות פעולות ומיזמים מעוררי השראה" נמסר מטעם דיקנט הסטודנטים בסיום האירוע.

פרסום בתקשורת - ynet

קראו פחות
צילום: יוסי זמיר

השרה לביטחון מזון ומים של איחוד האמירויות, ביקרה בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה על מנת לקדם שיתופי פעולה בתחום הפודטק והאגריטק בין המדינות

14 יולי, 2021

מדובר בביקור הראשון של בכירי ממשלת איחוד האמירויות במוסד אקדמי ישראלי. פרופ' חפץ: "יש לנו הזדמנות לאחד כוחות ומקורות ידע בין שתי מדינות קטנות במזה"ת ולהביא בשורה משמעותית לעולם"

 

הרקטור עורך את טקס ההכתרה. צילום - יוסי זמיר

השיא של כל הזמנים נשבר: הענקנו השנה 383 תארי דוקטור, יותר מבעבר ומכל מוסד אקדמי בישראל!

11 יולי, 2021

מקבלת התואר המבוגרת ביותר בת 76 והצעיר ביותר בן 28 ולראשונה מעל ממחצית ממקבלות התואר הנשים הן מתחומי המדעים הניסויים. רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה: "אני מאחל לכולנו שתעשו חיל, בקידום הידע האנושי"

alain-bonnardeaux-tlxgw_its7k-unsplash.jpg

מחקר חדש מנתח את הקשר בין התפרצויות געשיות לשינויים אקלימיים

13 דצמבר, 2021

קרא עוד

באמצעות הדמיות ממוחשבות של התפרצויות געשיות על פני אלף השנים האחרונות ותאוריות המנתחות את מאזן האנרגיה הגלובלי, מחקר חדש מאתר ומנתח את הקשר בין התפרצויות געשיות לבין שינויים אקלימיים שונים 

במאמר שמתפרסם בכתב העת המדעי Journal of climate בוחנים החוקרים מורן ארז וד"ר אורי אדם מהמכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית בירושלים את ההשפעה תלוית הזמן של התפרצויות געשיות על רצועת הגשם הטרופית, המכילה כחצי מאוכלוסיית העולם. בניגוד למחקרים קודמים, התגלתה תגובה ייחודית בחלקיה השונים של האטמוספירה ובאוקיאנוסים: כל אחד מקושר בצורה שונה לתהליכים אקלימיים ולכן התגובה להתפרצויות געשיות מובילה לספקטרום של תופעות שונות, אותן המאמר מנסה להסביר.

הגורם העיקרי לשינויי אקלים  בעקבות התפרצויות געשיות הוא שחרור אפר געשי באטמוספירה. חלקיקי האפר סופגים את קרני השמש ולכן מחממים את רום האטמוספירה אך מקררים את הקרקע. בממוצע, חסימת קרני השמש בעקבות שחרור אפר געשי מובילה לקירור גלובלי, ובעיקר לקירור עודף של חצי כדור הארץ  בו התרחשה ההתפרצות. ידוע כי שינויי אקלים נרחבים ומגוונים מלווים התפרצויות געשיות. אלה כוללים ירידה בכמות הגשם הגלובלית, גדילה משמעותית בכיסוי הקרח הגלובלי, הסטה של רצועת הגשם הטרופית, היחלשות מונסונים, אירועי אל-ניניו כשנה לאחר התפרצויות, ואירועי לה ניניה כשלוש שנים אחרי התפרצויות.

סדרה של התפרצויות געשיות בתחילת המאה ה-19 הובילו לירידה של מעלה בקירוב של הטמפרטורה הגלובלית בעקבות זיהום האוויר הגעשי, עד כדי כך ש-1816 הוכתרה כ-״שנה ללא קיץ״. נזק חקלאי עצום ממדים בעקבות שטפונות, גלי קור, והפחתת אור השמש הובילו לרעב כלל עולמי. סדרה דומה של התפרצויות געשיות הובילה ל״עידן הקרח הקטן״ בחצי הארץ הצפוני בין המאות ה-15 וה-18.

הקירור הגלובלי המלווה התפרצויות געשיות, כתוצאה מהפחתת אור השמש, מהווה השראה לפתרונות ״הנדסת אקלים״ עתידיים באקלים מתחמם, ועל כן מעורר עניין מחקרי נרחב בתהליכים הקשורים באירועים עוצמתיים אלה. המחקר הנוכחי מתבסס על ניתוח שחזור שינויי האקלים באלף השנים האחרונות על ידי מודל אקלימי של המרכז הלאומי האמריקני לחקר האטמוספירה (National Center for Atmospheric Research Community Earth System Model). נתוני ההתפרצויות הגעשיות עצמן (מועד, עוצמה ואופן חלוקת האפר בין ההמיספרות) מבוססים על חקר ליבות קרח מגרינלנד ואנטרקטיקה שביצעו מחקרים קודמים.

המחקר מסביר תופעות אקלימיות שונות על ידי שימוש במאזן האנרגיה הגלובלי. הוא עושה זאת על ידי  בחינת הקשר בין שטפי האנרגיה באטמוספירה ובאוקיאנוסים למשובים תלויי זמן כגון אלה המקשרים את כיסוי הקרח הגלובלי ואת הטמפרטורה הגלובלית, את רוחות קרקע וזרמי ים, ואת ריכוז האפר הגעשי ומשטר הזרימה באטמוספירה. השימוש במסגרת תיאורטית אחידה המבוססת על מאזני אנרגיה מאפשר הבנה ותיאור האופן בו משובים אלה מכתיבים את התפתחות התופעות האקלימיות השונות. בנוסף, החוקרים גילו במאזן האנרגיה סימנים מקדימים לתופעות שונות. בפרט, הם מראים כי ניטור מאזן האנרגיה ברום האטמוספירה, על ידי שימוש בנתוני לוויין, מאפשר חיזוי התגובה הטרופית להתפרצויות געשיות כשישה שבועות מראש. ממצא זה יוכל להוות בסיס ליישומים עתידיים של היערכות להשפעות התפרצויות געשיות.

המאמר המדעי

פרסומים בתקשורת- מעריב

 

קראו פחות
פרופ' אמציה גנין - חבר של כבוד בעמותה הישראלית לזואולוגיה

פרופ' אמציה גנין נבחר לחבר כבוד בעמותה הישראלית לזואולוגיה בזכות תרומתו לחקר שימור מפרץ אילת, שניזוק בעקבות משבר האקלים

12 דצמבר, 2021

קרא עוד

לאחר דיונים ובהחלטה שאושרה פה אחד, פרופ' אמציה גנין מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה זכה בתואר חבר של כבוד בעמותה הישראלית לזואולוגיה. "לצד ההוראה האקדמית, פרופ' גנין הינו דמות מרכזית בפעילות המחקרית האקולוגית ותורם משמעותית לפיתוח וחיזוק הפריפריה"

לאחרונה, וועדה מיוחדת בת חמישה חברים ממגוון המוסדות והגופים העוסקים בתחומי הפעילות של העמותה הישראלית לזואולוגיה בחרה את חברי הכבוד של העמותה לשנת 2021, כאשר בין הזוכים בתואר – פרופ' אמציה גנין מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה. בחירת החברים נערכה בדרך שתייצג את מגוון המוסדות, תחומי המחקר, הוותק והמגדר. שמות חברי הוועדה נותרו חסויים, מלבד יושב הראש ד"ר עמרי ברונשטיין. השיוך המוסדי של חברי הוועדה כלל את האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון, חיא״ל, רט״ג ואוניברסיטת תל אביב (יו״ר).

בשנת 2021 הוגשו לשיפוט הוועדה ארבעה מועמדים, כאשר כולם היו מועמדים ראויים והדיון בתיקים היה ענייני ושקול. תיקי המועמדים הופצו לחברי הועדה והם התבקשו לדרג את המועמדים בסולם של 1 עד 4 כאשר הציון הגבוה ביותר הוא 4 והנמוך ביותר 1. לאחר שהתקבלו תוצאות הבחירה של כלל חברי הוועדה, התקיים דיון פתוח בו העלו החברים את טיעוניהם לבחירה בכל אחד מהמועמדים ללא קשר לציון שקיבל. החלטת חברי הוועדה הייתה בחירתו של פרופ' אמציה גנין על תרומתו המדעית והחינוכית בתחום הזואולוגיה בישראל – החלטה שזכתה לתמיכה מוחלטת של ועד העמותה לזואולוגיה.

במשך כעשרים וחמש שנות עבודתו באוניברסיטה העברית העניק פרופ' גנין הכשרה באקולוגיה לכל בוגרי הביולוגיה, והנחה עשרות תלמידי מוסמך ודוקטורט, שרבים מהם ממשיכים כיום את דרכו כמובילים בתחום המחקר הימי. פרופ' גנין פרסם עשרות מחקרים בעיתונים המובילים בעולם, והתרכז באינטראקציות בין אלמוגים, דגים ובעלי חיים אחרים, והתכונות הפיזיקליות של סביבתם. בפרט, הוא קידם את ההבנה של הקשר בין בעלי החיים והזורם שבסביבתם, ואת החתירה להבנה מנגנונית של התהליכים הקובעים את התפקוד של בעלי חיים בסביבה הימית המורכבת.

לדברי חברי הוועדה, פרופ' גנין הינו דמות מרכזית בפעילות לשמירת המערכות האקולוגיות של שונית האלמוגים והמים הפתוחים במפרץ אילת. הוא הקים את התוכנית הלאומית לניטור מפרץ אילת, ומוביל אותה עד היום. בסיס הנתונים של התכנית מהווה משאב יקר ערך בהבנה המתגבשת של המערכת האקולוגית במפרץ אילת, ומסייע בשמירה על השונית ובתי הגידול הייחודיים האחרים במפרץ. יתרה מזאת, פרופ' גנין שימש כמנהל המדעי של המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת בין השנים 2012-2018, ובתקופתו פרחה העשייה המחקרית במכון כך שזה נחשב כיום לאחד ממרכזי חקר הים המובילים בעולם.

"פרופ' גנין מתגורר ומבצע את מחקריו באילת כבר שנים רבות, ותורם בכך תרומה משמעותית ביותר לפיתוח וחיזוק הפריפריה. לצד הוראה אקדמית, גנין מלמד בהתנדבות קורס מתקדם באקולוגיה ימית במסגרת התכנית למחוננים בעיר אילת, ומשתתף פעיל בוועדות היגוי וניהול שונות הקשורות לחינוך בעיר ולשמירת הטבע בסביבתה, בכך תורם רבות לחינוך ולתרבות בפריפריה של מדינת ישראל", מסכמים חברי הוועדה.

קראו פחות
ראה גם: סגל
זבוב

מחקר שמתנהל בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה מצא כי שמן מזחלים של זבוב מראה פוטנציאל טיפולי עתידי בחולי מחלת מעי דלקתית

8 דצמבר, 2021

קרא עוד
מחקר שמתנהל במעבדתה של פרופ' בטי שוורץ מהאוניברסיטה העברית חושף לראשונה את התכונות האנטי-דלקתיות של שמן זבוב החייל השחור והשימושים העתידיים שלו - ראשית בתעשיית המזון לבעלי חיים ובהמשך לאנשים

זה עלול להישמע מוזר, אך זבוב החייל השחור (Hermetia illucens, BSF) נחשב לכוכב עולה בקטגוריית מזונות ברי קיימא עתידיים בתעשיית המזון לבעלי חיים. שימוש בזחלי הזבוב כחלופה לחלבונים שמופקים מפסולת שנפוצה בתעשיית המזון לחיות מחמד, מהווה תחליף חלבון הולם ומספק תוצרים איכותיים בעלי תכולת חלבון גבוהה שעשירים בחומצות אמינו חיוניות. הרימות של זבוב החייל השחור מכילות כ-40% חלבון וכ-35% שומן, אך בעוד שהחלבון הממוצה מהרימות משמש כמוצר פרימיום להזנת חיות מחמד ולתחום החקלאות הימית כבר היום, הפוטנציאל היישומי של מיצוי השמן לא מוגדר.

מחקר שמתקיים בימים אלה על ידי הדוקטורנטית הדס ריכטר במעבדתה של פרופ' בטי שוורץ, במחלקה לביוכימיה מזון ותזונה בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, בתמיכתן של חברות Entoprotech Ltd ו-BioBee Sde Eliyahu Ltd, בוחן לראשונה את היתרונות התזונתיים של שמן הBSF, ספציפית את השפעתו על דלקת. המחקר הוצג לראשונה בכנס מדעי החקלאות בישראל שהתקיים בשבוע שעבר."שמן ה-BSF מכיל כ 40-50% חומצה לאורית, חומצת שומן בעלת תכונות אנטי-מיקרוביאליות והשפעות אנטי-דלקתיות במעי הגס", אמרה הדס ריכטר. "בנוסף לחומצה לאורית, השמן מכיל חומצה פלמיטולאית וחומצה אולאית, אשר דווחו במחקרים כבעלות השפעה חיובית על הרכב המיקרוביום ועל הפחתת דלקת במעי. לכן, לשמן המופק מהרימות של זבוב החייל השחור פוטנציאל להציע מנגנון ייחודי למניעה או טיפול במצבי דלקת, אולם השמן לא נחקר בתחום זה, עד עכשיו".החוקרות מצאו כי שמן זבוב החייל השחור הפחית דלקת בתאי מאקרופאג' של מערכת החיסון, ע"י דיכוי ביטוי והפרשה של ציטוקינים פרו-דלקתיים (חלבונים שמהווים את הבסיס לתקשורת בין תאים בתגובות של מערכת החיסון).

בנוסף, בניסוי בעכברי מעבדה במודל קוליטיס אקוטי (מחלת מעי דלקתית), שמן זבוב החייל השחור הפחית בצורה מובהקת סימנים קליניים של המחלה. "תזונה המבוססת על 20% שמן BSF מיתנה את התקצרות אורך המעי ומנעה הגדלה של הטחול, בהשוואה לדיאטות המכילות 20% שמן דקלים או 20% שמן סויה", הסבירה ריכטר. בניתוח של רקמת המעי, נמצא כי רמות תאי דם לבנים מסוג לימפוציטים B ברקמת המעי של העכברים הסובלים מקוליטיס אשר ניזונו על דיאטת BSF היו נמוכות משמעותית בהשוואה לעכברים שניזונו על דיאטת דקלים או דיאטת סויה. לימפוציטים הינם תאים לבנים של מערכת החיסון הנרכשת (האדפטיבית) והם מגויסים עם התפתחות השלב הכרוני של המחלה במטרה לנטרל את הפתוגן ולייצר זיכרון חיסוני.

פרופ' בטי שוורץ מסכמת: "תזונה אנטי-דלקתית מותאמת לחולי קוליטיס יכולה לשמש קו הגנה לנסיגה ושלמירה על הפוגה של המחלה. המטרה שלנו היא לחקור את הפוטנציאל של שמן זבוב החייל השחור כמרכיב בתזונה מותאמת לטיפול במחלות מעי דלקתיות. תוצאות המחקר שלנו יכולות לשמש לתעשיית המזון לבעלי חיים בשלב הראשון, אך בהמשך גם לאנשים".

לפרסום באתר mako

קראו פחות
Photo by fauxels from Pexels

מנהלים בחברות בינלאומיות מרוצים יותר מבוגרי האוניברסיטה העברית, לפי מדד GEURS היוקרתי

7 דצמבר, 2021

מדד GEURS, הבודק שביעות רצון של מנהלים בכירים בחברות בינלאומיות מבוגרי אוניברסיטאות מובילות ומפורסם בשיתוף עם מדד TIMES, דירג את האוניברסיטה העברית במקום הראשון מבין האוניברסיטאות הישראליות ובמקום 68 בדירוג בינלאומי

סגר

יכול להיות שהסגרים היו לשווא? מאמר דעה של פרופ' אורי חפץ מהמחלקה לכלכלה שפורסם במגזין G של גלובס

5 דצמבר, 2021

עם איום האומיקרון, נדמה ששאלת הסגר שוב מרחפת. אך הצניעות המדעית מחייבת להודות: אחרי קרוב לשנתיים של מאמץ מחקרי חסר תקדים, עדיין לא ידוע מספיק על המדיניות הדרמטית ביותר שננקטה במגפה • זה קורה גם כי אנחנו נמנעים מלהשתמש במידע הכי מועיל: האנושות עצמה • כשמדובר בחיסונים מובן מאליו שיש צורך בקבוצת ביקורת - אז איך זה שמחוץ לגבולות הרפואה אנחנו כל כך מפחדים מניסויים בבני אדם?

המרכז

הנשים שמאחורי המרכז לחקר מוגבלויות

2 דצמבר, 2021

לקראת היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות, שמתקיים ביום ו' ה - 4 בדצמבר, שוחחנו עם הנשים של המרכז לחקר מוגבלויות באוניברסיטה- שלצד חקר הנושא, מתמודדות איתו גם בחייהן האישיים

מאחורי המרכז לחקר מוגבלויות, שנמצא תחת בית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית באוניברסיטה בשיתוף עם ארגון הג'וינט, נמצאות שלוש נשים שמכירות את תחום המוגבלויות לא רק כחוקרות מובילות בתחומן - אלא גם כמי שמתמודדות עם הנושא בחייהן האישי ועל בסיס יום יומי.

ראה גם: סגל
שלושה חוקרים חדשים מהאוניברסיטה העברית מצטרפים לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

שלושה חוקרים חדשים מהאוניברסיטה העברית מצטרפים לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

30 נובמבר, 2021

קרא עוד

פרופ' מארן ניהוף מהחוג למחשבת ישראל, פרופ' מוחמד חאג'-יחיא מבית הספר לעבודה סוציאלית ופרופ' ינון בן-נריה מהפקולטה לרפואה, הם שלושת החברים החדשים מהאוניברסיטה העברית המצטרפים היום לאקדמיה הישראלית למדעים. האקדמיה היא הגוף הבכיר בקהילה המדעית בישראל, שמטרתו לרכז בתוכה מטובי אנשי המדע בישראל, לטפח ולקדם פעילות מדעית בארץ ואף לייעץ לממשלות בנוגע למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית.  

השלושה הינם חלק מתוך שבעת החברים החדשים שנבחרו לאקדמיה מאוניברסיטאות שונות. כמדי שנה בחג החנוכה מתקיימת הישיבה הפתוחה של האספה הכללית של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. שבעת החברים והחברות החדשים (מתוך 136 חברים וחברות), שנבחרו לאקדמיה יישאו באירוע את הרצאות הבכורה שלהם.

(בתמונה מימין לשמאל: פרופ' מוחמד חאג'-יחיא, פרופ' מארן ניהוף ופרופ' ינון בן נריה).

נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' אשר כהן: "אנחנו גאים על הצטרפותם של שלושת החוקרים לאקדמיה הישראלית למדעים. ההכרה בהישגי המחקר ובחשיבותם של חוקרי האוניברסיטה בקידום המדע בישראל היא תעודת כבוד לאוניברסיטה העברית. אני בטוח שכחברים באקדמיה, הם ימשיכו לתרום למחקר ולחברה הישראלית".  

נשיא האקדמיה הישראלית למדעים, פרופ' דוד הראל אומר כי האקדמיה מתברכת בהצטרפותם של חוקרים מובחרים אלו אשר בעזרתם היא תמשיך לפתח את הפעילות המדעית הענפה בישראל בשנים הקרובות ולקדם את היעדים הלאומיים והבין-לאומיים שלה. עוד אומר פרופ' הראל: "קיימת כיום דיכוטומיה עמוקה בהתייחסות למדע: מחד משברי האקלים והפנדמיה מביאים עימם הסתמכות הולכת וגדלה על מדע והערכה לעוסקים בו, ומאידך ניכרת בציבור גם סקפטיות, ולפעמים אף מלחמה, בנוגע לקדמה המדעית וחשיבותה. פער גדול קיים גם בין חשיבותם הברורה של ערכי רוח ותרבות לבין יחסו של הציבור אל מדעי הרוח והחברה. אני משוכנע שהחברות והחברים החדשים שמצטרפים אלינו השנה יוכלו לעזור לאקדמיה להילחם בתופעות האלה וכן באמונות שווא ובמידע כוזב הנוגעים למדע, ולהעצים את החשיבה הרציונלית-מדעית. יש לשקף למקבלי ההחלטות ולציבור הרחב את המרכזיות של המדע בחיינו". 

 

קראו פחות
ראה גם: סגל
צילום: דריה איטקיס

חורשים ביחד: סטודנטים מהפקולטה לחקלאות ודיירי בית אבות ברחובות מטפחים גינה קהילתית משותפת

30 נובמבר, 2021

קרא עוד
מיזם סביבתי וחברתי פרי שיתוף פעולה של היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים, עיריית רחובות וסטודנטים מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה המחבר בין צעירים לוותיקים בעיר רחובות ותורם לשיפור פני העיר. "בזכות המיזם כל הזיכרונות הטובים מהקיבוץ שוב חוזרים אליי"

במהלך השנה, החלה היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים והפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית בשיתוף עיריית רחובות, במספר מיזמים קהילתיים שנועדו לחזק את הקשר בין הפקולטה לקהילה. שיתוף הפעולה עם הדיור המוגן הובל על-ידי איטל בציר אלשיך, מחזיקת תיק פיתוח בר-קיימא ותיק יזמות וחדשנות בעיריית רחובות, ושיתוף הפעולה עם העירייה הובל על-ידי מחלקת משאבי קהילה באגף לשירותים חברתיים, בסיוע ד"ר רוני באום.

אחד מהמיזמים החברתיים שיצא לדרך בשנה הנוכחית הינו מיזם של גינות קהילתיות ברחבי העיר. המיזם מובל על-ידי סטודנטים של הפקולטה לחקלאות במסגרת קהילת מטע, מחלקת גינון ועבודה סוציאלית. הסטודנטים, ביניהם עומר מאיר, דריה איטקיס, דניאל שאנני, מיכל מנס ורינת קפלן, אמונים על יצירת קשרים בין חברי הקהילה, הדרכת התושבים בנושאי גינון ותחזוקת גינה קהילתית ושיפור פני העיר. "כיום אין בכלל גינות קהילתיות ברחובות, ולאחר דיונים ארוכים עם העירייה הצלחנו להוציא את הפרויקט לפועל", מספר דניאל שאנני, מקבוצת הסטודנטים שהקימו את המיזם, "המטרה היא ליצור קהילה עירונית רבת משתתפים, המשלבת בין הסטודנטים ותושבי העיר, אך גם מעניקה להם התנסות מעשית בחקלאות בכלל ובחקלאות עירונית בפרט".

תושבי העיר הוותיקים שייקחו חלק במיזם ייפגשו עם הסטודנטים בגינות על בסיס שבועי ויעבדו את האדמה. אסתר גיל, דיירת בית האבות "לב רחובות", שיתפה: "אני אדם של טבע, שאוהב לגעת באדמה, לעבד ולגדל צמחים, וזה מרגש אותי. עבדתי בגינות בקיבוץ, הייתי אחראית על גינת הוורדים ובזכות המיזם כל הזיכרונות הטובים מהקיבוץ שוב חוזרים אליי". דיקן הפקולטה לחקלאות, פרופ' בני חפץ, מוסיף כי "באקדמיה רואים חובה מוסרית לתרום חזרה לקהילה ממנה צמחנו ושמחים על כל קשר עם העיר רחובות. המיזמים החדשים מצטרפים למיזם ותיק שלנו אל מול קהילת יוצאי אתיופיה בעיר – 'חקלאים ישנים בארץ חדשה', ולפרויקט חדש של הדרכת תלמידי תיכון לבגרות בתחומי ה-Food Tech והAgri. Tech-".

כלל המיזמים שנרקמים בקמפוס רחובות, עבור אוכלוסיית העיר מיועדים לאוכלוסיות שחוות קושי רגשי, כלכלי, חברתי או פיזי. התוכניות מתווכות על-ידי צוות היחידה למעורבות חברתית, ומועברות בסיוע סטודנטים שלומדים בפקולטה ברחובות. יפעת כהן חדד, מנהלת היחידה למעורבות חברתית באוניברסיטה, מברכת על השותפות ואומרת כי "החזון של היחידה הוא להפוך את האחריות החברתית והתרומה לקהילה לחלק בלתי נפרד מחוויית הלימוד של כל סטודנטית וסטודנט באוניברסיטה העברית. יש צימאון משותף למפגש וחיבור שללא ספק יכולים להניב ערך משמעותי לעיר, לקהילה ולסטודנטים. הפקולטה ברחובות נרתמה למהלך ואף יעדה לכך תקציב ואנחנו מקווים ששיתוף הפעולה יתחזק ויתרחב למיזמים נוספים בעתיד".

 

לפרסומים בתקשורת: mynet רחובות, 08news

קראו פחות
גזי חממה

פרופ' דוריטה רוסטקייר-אדלשטיין מהמכון למדעי כדור הארץ מסבירה בכאן 11 כמה זמן ייקח לתקן את הנזק שנגרם עד כה מפליטת גזי חממה

29 נובמבר, 2021

ראה גם: בתקשורת, סגל
קרדיט: בר גורדון

פרס ניומן לספרות יוענק לסופרת והמשוררת מאיה בז'רנו

25 נובמבר, 2021

קרא עוד
פרס ניומן היוקרתי לספרות של האוניברסיטה העברית על סך כ- 10,000 דולר, יוענק לבז'רנו על יצירתה הייחודית והמדויקת, שמשקפת תהליכים בתרבות הישראלית, לצד דיון באירועים הקשורים בקולקטיב הישראלי

פרס ניומן ע"ש ברטה וישראל ניומן, מוענק אחת לשנה לסופר או משורר עברי בולט בעל הישגים ותרומה ניכרת לספרות הישראלית. 

הפרס מוענק באוניברסיטה העברית מאז 1963 וכולל סכום כספי של כ-10,000 דולר. השנה הוחלט להעניק את הפרס לסופרת והמשוררת המוערכת מאיה בז'רנו על הישגיה ותרומתה המשמעותית לחברה ולתרבות הישראלית. הפרס יוענק על ידי נשיא האוניברסיטה, פרופ' אשר כהן, ונציגי משפחת ניומן. במסגרת האירוע, ירצה הסופר והפרופ' דרור בורשטיין, בנושא ''אות קין- על שירת מאיה בז'רנו''

 

מנימוקי ועדת הפרס: שירתה של מאיה בז'רנו מייצגת קול ייחודי ורציף בשירה הישראלית כבר חצי מאה. מראשית דרכה כמשוררת העמידה בז'רנו שירה מודעת לעצמה. תשתית שירתהּ של בז'רנו היא הבחינה האינטלקטואלית, הפואטית והלשונית של המבע השירי, שמתוארת בשירים אלו כמיון וברירה דקה של פרטי-פרטיםּ.

הקריאה הרטרוספקטיבית בשירתה של בז'רנו כמוה כמפגש עם הזרמים וההתפתחויות בתרבות הישראלית שבז'רנו היא ממחוֹלליה. עולמה ההגותי אחוז בפילוסופיה המערבית, ספרות העולם והספרות העברית לדורותיה (במחזור "מזמורי איוב"). בד בבד עם העורק המרכזי של המופשט והרעיוני בשירתה, בז'רנו הקדישה שירים לאירועי ההווה והלאום. שירים אלו פרצו את מוסכמות הייצוג השירי של הקולקטיב הישראלי. השיר "עיבוד נתונים 34" שנכתב בעקבות אסון הטייסים (11.5.1977) פונה אל הנופלים בגוף שני במעקב של חרדה והזדהות אחר ההמראה אל מותם, ובמקביל משתהה על הפער הקשה לתפיסה שבין חגיגות יום ירושלים וזיקוקי הדינור לבין האסון, ועל המהלך הבלתי נמנע של צמיחתם של ילדים "שרגליהם מתנדנדות באוטובוס" לחיילים "הנופלים מאימה". במאה ה-21 התפתח בשירתה של בז'רנו מימד אוטוביוגרפי-וידויי-פרטי, בשירי הילדות ביפו שבקובץ "אנסה לגעת בטבור בטני" ובספר הפרוזה, "חלונות הזמן של אביגיל".

קרדיט לתמונה של מאיה בז'רנו: בר גורדון

קראו פחות
ראה גם: סגל
רשות מקרקעי ישראל והאוניברסיטה העברית חתמו על הסכם במסגרתו יועברו קרקעות לטובת שיווק למגורים ומסחר

רשות מקרקעי ישראל והאוניברסיטה העברית חתמו על הסכם במסגרתו יועברו קרקעות לטובת שיווק למגורים ומסחר

21 נובמבר, 2021

קרא עוד
היום (א' 21.11.21)  התקיים טקס חתימת הסכם בין רשות מקרקעי ישראל לאוניברסיטה העברית, שמהותו העברת קרקעות למדינה לטובת שיווק למגורים ולמסחר בעיר ירושלים. ההסכם  שנחתם  מתבסס על הסכם הבראה שנחתם בשנת  2018  בין מדינת ישראל לבין האוניברסיטה העברית אשר במסגרתו התחייבה האוניברסיטה לממש נכסים בסך של 400 מיליון ₪. 

בהתאם להסכם יועברו לרשות קרקעות היסטוריות בבעלות האוניברסיטה, המהוות שטחים בעלי פוטנציאל תכנוני בהר הצופים ובגבעת רם, בשטח כולל של כ-150 דונם והרשות תפעל לקידום התכנון והפיתוח של השטחים  ולשיווקם לטובת פרויקטי מגורים, דיור להשכרה, דיור מוגן, מסחר ותעסוקה.  

אומדן הקרקע המתוכננת  שנערך על ידי שמאי מרחב ירושלים ברשות מקרקע ישראל  עפ"י הפרוגרמה הצפויה, נקבע על כ 1.6 מיליארד ש''ח. 

בתמורה תעביר הרשות לאוניברסיטה סך של 400 מיליון שקלים חדשים כתשלום ראשון ולא מותנה עבור הקרקע, אשר ישמשו לטובת עמידת האוניברסיטה בהתחייבות האמורה בהתאם להסכם ההבראה. בנוסף תקבל האוניברסיטה מהרשות אחוזים משיווק המתחמים. כל התמורות הכספיות ישמשו את האוניברסיטה העברית לפעילות האקדמית הליבתית שלה מחקר והוראה.  

כמו כן, פועלת האוניברסיטה להקמת מתחם מעונות חדש לסטודנטים בקמפוס אדמונד י' ספרא בגבעת רם ובו כ-900 חדרים, וזאת לצד מתחם מגורי סגל בן 90 דירות, לשימושם של החוקרים הצעירים שייקלטו בשנים הבאות. חלק מהמימון לטובת הקמת המעונות יתקבל ממשרד האוצר בהתאם להחלטת הממשלה שהתחייבה ליתן לאוניברסיטה מענק בסך של 100 מיליון ש''ח לטובת בינוי המעונות. 

יעקב קוינט מנהל רשות מקרקעי ישראל: "מאז נחתם הסכם החכירה הראשון בין מינהל מקרקעי ישראל לאוניברסיטה העברית בשנת 1968,  הוחכרו שטחים רבים לאוניברסיטה העברית, אשר הלכה והרחיבה את פעילותה ,שבאה לידי ביטוי בהקמת קמפוס חדש  בהר הצופים בראשית שנות ה 80.  אני מברך על חתימת ההסכם  היום בין האוניברסיטה לרשות מקרקעי ישראל שמהותו השבת שטחים לא מנוצלים על ידי ה אוניברסיטה והשבחתם, לטובת פיתוח העיר. אין לי ספק שקרקעות אלו  שיניבו 2000 יח"ד  70,000 מ"ר לתעסוקה הכוללת מתחמי הייטק ושדרוג מעונות הסטודנטים יהוו מנוף כלכלי לפיתוח ירושלים.   אני שמח שמצאנו, לאחר מאמצים גדולים ורצון טוב של כל הצדדים,  את שביל הזהב שיאפשר  גם את הבראתה של האוניברסיטה  ושחרורה מחובותיה   וגם את בנייתה של ירושלים באחד האזורים היפים במדינת ישראל". 

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן: "הנהלת האוניברסיטה העברית, והנהלת רמ"י פעלו יחדיו במשך קרוב לשלוש שנים, לקידום הסכם חשוב וחסר תקדים לעיר ירושלים ולאוניברסיטה העברית. העסקה היא חלק מפעילות הנהלת האוניברסיטה להעמקת היציבות הכלכלית והגדלת מקורות המימון שלה לצד שדרוג המעונות לסטודנטים והקמת מתחם מגורים ייחודי ואיכותי לטובת סגל צעיר. הכסף שיתקבל יספק מקור כספי חשוב לפיתוח פעילות אקדמית ולהגדלה ניכרת של ההשקעה בתשתיות. העסקה צפויה להביא לפיתוח נרחב של האזור הסמוך לקמפוס הר הצופים ולהגדלת היצע הדירות בירושלים". 

ראש העיר ירושלים, משה ליאון: "ההסכם שנחתם היום הוא לא פחות מהיסטוריה והוא מסמל את מהפכת הבנייה והתשתיות הנרחבת שמשנה בימים אלה את פני ירושלים ומבססת את עתידה לשנים רבות קדימה. כאשר יושלם הפרויקט הגדול הזה יעמדו כאן כ2000 יחידות דיור ועוד עשרות אלפי מטרים רבועים לתעסוקה מסחר ומשרדים. יחידות הדיור שיוקומו כאן ימזגו טוב יותר את הקמפוס והעיר ויהפכו לשכונה חדשה וייחודית". 

שר הבינוי והשיכון, מורשת וירושלים זאב אלקין: "יש כאן סגירת מעגל: השלמה של הליך ההסכם המאפשר לאוניברסיטה לצאת לדרך, בתנאים הרבה יותר טובים מבעבר. אנחנו גם משלימים את המהלך וגם מתניעים מהלך שהוא מחזק את ירושלים: גם כאלפיים יחידות דיור וקידום של ירושלים כעיר הבירה 70,000 מטר של תעסוקה ומסחר-צינור חמצן של העיר להתפתח. זה מהלך אסטרטגי משולש: מחזק את האוניברסיטה, מביא תוספת דיור וגם מביא מקומות עבודה. שלוש פעמים בהסכם אחד". 

קראו פחות
ראה גם: סגל, סטודנטים
שרת החינוך וההשכלה הגבוהה, יפעת שאשא ביטון, ביקרה באוניברסיטה העברית

שרת החינוך וההשכלה הגבוהה, יפעת שאשא ביטון, ביקרה באוניברסיטה העברית

16 נובמבר, 2021

השרה לוותה על ידי ההנהלה הבכירה של האוניברסיטה בסיור במרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח ובמרכז לננו-מדע וננו-טכנולוגיה בקמפוס א. ספרא (גבעת רם): "החשיבות שנותנת האוניברסיטה לממשק בין האקדמיה והמחקר לתעשייה והממד הפרקטי, היא משמעותית"

 

ראה גם: סגל, סטודנטים
40 על 40 של דה מרקר

הצעירים המבטיחים לשנת 2021 של "דה מרקר" (40 על 40) מהאוניברסיטה העברית: ד"ר הייתם עמל והרב נחמיה שטיינברגר

8 נובמבר, 2021

קרא עוד
מתוך אתר the marker:

 

הייתם עמל, 36
המכון לחקר התרופה, בית הספר לרוקחות - הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית בירושלים | גר בחיפה, נשוי ואב לשניים

ד"ר הייתם עמל פיתח שיטה חדשנית שמסייעת לזהות יעדים טיפוליים, ובעזרתה כבר הצליח להגדיר שינויים משמעותיים במוח בהפרעות נוירולוגיות כמו אוטיזם ואלצהיימר. הגילוי המשמעותי שלו היה במסגרת עבודת המחקר ב־MIT כשמצא, לראשונה בספרות, קשר בין רמות גבוהות של חנקן חמצני (NO), מולקולה המווסתת את הפעולות של איברים שונים, כולל המוח – לבין אוטיזם. הוא אף גילה כי ישנם חלבונים חשובים שעברו שינויים על ידי NO, ועלולים לשנות תפקודים עצביים. השלב הבא הוא לתכנן טיפול תרופתי שישנה את תפקוד החלבונים, ויגרום לריפוי או שיפור ההתנהגות האוטיסטית. מטרה נוספת במעבדות של עמל היא למצוא סמנים ביולוגיים בדם של ילדים אוטיסטים.

לפני כשנתיים חזר עמל מ־MIT לאוניברסיטה העברית והוא עומד בראש קבוצת מחקר במכון לחקר התרופה בפקולטה לרפואה. לאחרונה היתה לו תגלית שעוררה תהודה כשגילה שאוטיזם ואלצהיימר חולקים מנגנון מולקולרי משותף שיכול להוביל להפרעות נוירולוגיות. ההבנה הזאת יכולה לעזור לפתח טיפולים אפקטיביים חדשים.

https://www.themarker.com/magazine/EXT-INTERACTIVE-1.10355111

 

 

נחמיה שטיינברגר, 37
רב ומנהל המכינה החרדית באוניברסיטה העברית | גר בירושלים, נשוי ואב לחמישה

עד גיל 27 היה הרב נחמיה שטיינברגר אברך בכולל. הוא גדל בבית חרדי, ללא לימודי ליבה. עם זאת, שני הוריו עבדו, והוא ידע אנגלית מהבית. שני היתרונות הללו אפשרו לו, בגיל המופלג של 27, לצאת לשירות אזרחי בישיבה לנוער בסיכון, ולאחר מכן ללימודים אקדמיים. שטיינברגר עשה תארים בחינוך ובמחשבת ישראל, ומשם השתלב במאמץ הגדל לשלב את החרדים בשוק ההשכלה והעבודה.

פרט להיותו רב של בית כנסת ברחביה, שטיינברגר עסק כל השנים בשילוב חרדים באקדמיה ובמגזר הציבורי. הוא מנהל את המכינה החרדית של האוניברסיטה העברית, וגאה בכ־600 בוגרים שלומדים בקמפוס של האוניברסיטה. "הלימודים במכינה הם בהפרדה", הוא מדגיש, "אבל לאחר מכן בוגרי המכינה משתלבים בקמפוס הכללי". כל שנה מתקבלים 70 איש למכינה, כשהרוב מסיימים וממשיכים לתואר אקדמי באוניברסיטה – אבל זאת מאחר שהמכינה היא מסננת. ה־70 שמתקבלים הם מתוך יותר מ־300 פונים. "אנחנו עושים מבדק אישי וראיון אישי, כדי לוודא שמי שמתקבל מבין עד כמה המסלול עומד להיות קשה".

שטיינברג גם הפעיל את תוכנית "משפיעים" של נציבות שירות המדינה, לקליטת חרדים בוגרי תואר ראשון במגזר הציבורי. אחרי שהצליחה לשלב 45 חרדים במשרות בממשלה, הופסקה התוכנית בעקבות עתירה נגד ההפרדה המגדרית שהיתה בה. מאז לא הופעלה תוכנית דומה. אך זה לא עצר את שטיינברגר. כל השנים הוא העמיק את העיסוק שלו בחינוך החרדי עם לימודי ליבה, וליווה את הרב בצלאל כהן בהקמתה של "חכמי לב", ישיבה תיכונית חרדית שמגישה לבגרות מלאה. כיום הוא עובד בקרן הפילנתרופית מימונידיס, שמתכוונת להשקיע מיליוני דולרים בהקמתן של ישיבות תיכוניות חרדיות נוספות.

בעוד עשור הוא רואה את עצמו ממשיך לעסוק בקידום לימודי הליבה בחברה החרדית, כקובע מדיניות. "הייתי אברך ויצאתי לעבוד", הוא אומר. "אני מכיר את הקושי מקרוב, וארצה להגיע לתפקיד עם השפעה רוחבית על קביעת המדיניות בתחום".

 

https://www.themarker.com/magazine/EXT-INTERACTIVE-1.10357738

 

 

קראו פחות
שיגור הרקטה

שאפו להם: סטודנטים וסטודנטיות מהאוניברסיטה שיגרו בהצלחה רקטה ניסויית בדרום הארץ

7 נובמבר, 2021

קרא עוד
ביום שישי האחרון שוגרה רקטה ניסויית משטחי קיבוץ בית-ניר. מדובר בשיגור לא מסווג, ייחודי, מהבודדים שנעשו באזורנו

חברי המועדון הרקטי לסטודנטים מצטיינים מהאוניברסיטה העברית שיגרו בסופ"ש האחרון רקטה ניסויית משטחי קיבוץ בית-ניר. מדובר בשיגור רקטה בגודל בינוני, לראשונה מזה זמן רב בישראל, באופן לא מסווג, בלתי פורמלי ולמטרות אזרחיות - מהשיגורים הניסויים הבודדים שנערכו עד כה בארץ. הרקטה הצליחה להגיע לגובה שיא של כ-720 מטר, ולמהירות של 430 קמ"ש שהם כחצי מאך. לאחר מכן נחתה הרקטה בבטחה על פני הקרקע. במהלך שהיית הרקטה באוויר צוות הקרקע בוצע ניסוי וכן שודרה טלמטריה של מדידות טיסה מהרקטה אל תחנת קרקע.

כ-30 מחברי וחברות המועדון הרקטי האוניברסיטאי הגיעו לחזות בשיגור הרקטה יחד עם עשרות צופים נוספים, ביניהם נציגים מהאקדמיה והתעשייה, וכן חברת 'זיק דינור' שהייתה אמונה על הצד הפירוטכני של השיגור הרקטי. לאחר השיגור המוצלח, הרקטה הוחזרה לקרקע באמצעות מצנח שעצר את מהירות נפילתה - כדי למנוע את הפגיעה במכשור הרגיש ואמצעי האלקטרוניקה שהותקנו עליה. "ההישגים החשובים מבחינתנו הושגו. עלינו לגובה הנדרש, הצלחנו לפתוח את המצנח והצלחנו לקבל טלמטריה בזמן אמת את המידע מהטלמטריה מהניסוי ומהזיכרון של הרקטה נפענח בהמשך. בקרוב יתחיל תהליך ארוך של ניתוח התוצאות", ציינו עוד במועדון הרקטי.

במועדון הרקטי מציינים עוד כי מטרת השיגור הייתה בראש ובראשונה לאזן ולו במעט את הקונוטציה השלילית של המילה 'רקטה', ולהזכיר שישנם שימושים חיוביים ברקטות כמו לקידום מדע וטכנולוגיה. הרקטה נקראת בשם RAM-1:RAM  או "רם" על שם מיקום הרכבתה, קמפוס ספרא של האוניברסיטה העברית בגבעת רם. רם, גם כי הרקטה צפויה לעוף לגבהים, למקום רם. כמו כן ראשי התיבות של ר"ם הם רקטת מחקר. והספרה 1 - כי מדובר ברקטה הראשונה מסוגה. הרקטה נצבעה בוורוד, צבע שנבחר על ידי כלל חברי המועדון במטרה להעלות את המודעות לסרטן השד, שכן השיגור תוכנן לקרות בחודש המודעות למחלה.

הפרויקט כולו מתקיים בסיוע מספר רב של חברות, ארגונים ועמותות, ביניהם קונדור פסיפיק, רפאל, התעשייה האווירית, הטכניון, סי.אס.אס מע' מדויקות, ב.א. מיקרוגלים מקבוצת קומיט וקרן ענת ואמנון שעשוע - שהציבו עבור הסטודנטים מומחי תוכן שונים וציוד מתקדם כמו מערכת מדידה אינרציאלית מערכות שידור וקליטה וחניכה בהקמת תחנת קרקע.

השנה זו השנה השלישית בה מועברת במכון רקח לפיזיקה, אשר באוניברסיטה העברית, תכנית העשרה של המועדון. הפעילות פתוחה לכל סטודנט מן המניין באוניברסיטה וכל דיסציפלינה באה לידי ביטוי בפעילות השנתית של המועדון הרקטי, ממנהל ציבורי ועד כימיה פיזיקה מנהל עסקים וחינוך. פרופ' ראם סרי, חבר בוועדת ההיגוי של המועדון וראש הרשות למחקר ופיתוח באוניברסיטה העברית, הוסיף ומסר לגבי הפרויקט: "הכלים אותם רוכשים הסטודנטים בתחילת דרכם הינם קריטיים להמשך הדרך, אך אם זאת החשיפה לשימושים בכלים אלו אינה מתאפשרת עקב האינטנסיביות של התארים התובעניים באוניברסיטה. מועדון כזה מאפשר קיום אינטראקציה מעט פחות פורמלית, ולשמוע מפי חוקרים ומומחי תוכן על עצמם על המחקרים והניסויים אותם הם מבצעים. בנוסף הסטודנטים מתנסים בעבודת צוות ומביאים את הידע המגוון אותו רכשו במהלך התואר לכדי ביטוי בדרך לפתרון בעיה הנדסית אמיתית. "

לפרסומים בתקשורת:  ישראל היוםערוץ 20ערוץ 7ישראל דיפנס, המחדש, הידען,  מבזקלייב

קראו פחות
תחבורה ציבורית2

מחקר חדש: 70% חוששים להידבק בקורונה במהלך הנסיעה בתחב"צ, 50% חוששים להידבק בזמן ההמתנה בתחנה

8 אוקטובר, 2020

מחקר חדש הכולל שיתוף פעולה בין צוות החוקרים פרופ' סיגל קפלן מהאוני' העברית, ד"ר דורון גרינברג מאוניברסיטת אריאל בשומרון, ד"ר איציק ספיר מכללת אפקה וד"ר ענת צ'צ'יק מאוניברסיטת בר-אילן בדק השפעות של תפיסות סיכון, פחד מהדבקה ואמון הציבור ברשויות על הפחתת השימוש בתחבורה ציבורית (תחב"צ), לצורך נסיעה לעבודה בתקופת הקורונה. המחקר נערך לאחרונה באמצעות סקר שבוצע על מדגם של 850 נוסעים בתחב"צ שהשתמשו בה באופן תדיר לפני משבר הקורונה, זאת בעזרת חברת פאנל4אול, והוא צפוי להתפרסם בקרוב בכתב עת מדעי.  

dorongazit

שו"ת עם פרופ' דורון גזית ממכון רקח לפיסיקה: מתי יש להתחיל לדון בהקלות לסגר והאם הוא אפקטיבי?

7 אוקטובר, 2020

מהן המגמות העולות מנתוני התחלואה?

על פי מדד החולים במצב בינוני וקשה, אנחנו עדיין לא רואים את השפעת הסגר בצורה מובהקת. בפועל, מדי יום מגיעים לבתי החולים מאושפזים חדשים במצב בינוני וקשה במספר גבוה יותר מהיום הקודם בכ־2 אחוזים. אנחנו מקווים שנראה בעוד כמה ימים עצירה בתוספת הזו, כחלק מהשפעת הסגר. 

Roni Postan-Koren

"נעביר את רוב שנת הכשרתנו האחרונה במחלקות קורונה, נקבל סמכויות שלא ניתנו מעולם לסטאז'רים"

7 אוקטובר, 2020

מערכת הבריאות הישראלית נמצאת במאבק חסר תקדים בנגיף. כעת, מאות סטאז'רים ומתמחים יעברו מהלימודים הקשים - ישירות לשורות המלחמה במגפה. אחת מהן היא רוני פוסטן קורן, שמתחילה סטאז' בבית החולים ברזילי. הראיון הוענק במסגרת כתבה שעלתה לפני תחילת שנה"ל תשפ"א בעיתון ובאתר ישראל היום

פרופ' אלון פלד

מאמר דעה: כמחצית מהנדבקים בגל השני אותרו בסיוע איכוני השב"כ – האם הביקורת הקשה כלפיו הוגנת?

4 אוקטובר, 2020

המונח ״איכוני השב״כ״ הפך למטבע לשון נפוץ. כותרות עיתונים משדרות מסר קליט - האיכונים לא מדויקים, יש תחליפים טכנולוגיים טובים לאיכונים אלו, והפגיעה בפרטיות האזרח בלתי נסבלת. אבל אם נבחן את משימת המאבק בקורונה של שירות הביטחון הכללי במונחים של מבצע ביג דאטה נראה כי בפועל עבודת השירות משתפרת בהתמדה, האיכונים רבי ערך, והפגיעה בפרטיות האזרח כמעט ולא קיימת.

img

תוכנית יוקרתית חדשה בפקולטה לרפואה: מסלול ישיר לדוקטורט בחקר מחלות אדם לבוגרים מצטיינים בתואר ראשון

1 אוקטובר, 2020

מי הראשון שימצא את החיסון לקורונה, ומי הראשונה שתפתח תרופה נגד אלצהיימר? תוכנית יוקרתית חדשה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים תיפתח בשנה"ל הקרובה במסלול לימודים לתואר תואר דוקטורט במדעים ביו-רפואיים. התוכנית מאתרת בימים אלה בוגרי תואר ראשון מצטיינים בתחומי מדעי החיים, הרפואה, או בתחומים משיקים כגון כימיה, מדעי המחשב, הנדסה או פיזיקה, ממוסדות אקדמיים מוכרים, שיוכלו לעמוד בחזית המדע העתידי ולהביא לפריצות דרך משמעותיות בחקר מחלות. מדובר בתוכנית ייחודית אליה יוכלו להירשם שמונה סטודנטיות וסטודנטים בלבד.

קורונה

מחקר: סגר הקורונה הראשון הפחית את כמות המתים הכללית בישראל (לא בטוח שזה מה שיקרה בסגר השני)

24 ספטמבר, 2020

צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב הסיק כי לירידה בעומסים בבתי החולים בישראל בשבועות הסגר הראשון השפעה מכרעת על הירידה בכמות התמותה הכללית באותה תקופה, וחושף את חשיבותם של אשפוזי בית כחלופה לאשפוז בבתי חולים, ואת הצורך בחיזוק שירותי הרפואה הקהילתית

קורונה

צוות חוקרים מהאונ' העברית: צפויה עליה מהירה במספר החולים קשה בימים הקרובים. רק מימוש של סגר יעיל יאפשר הגבלה של התמותה מתחת ל-1000 מתים נוספים

17 ספטמבר, 2020

חוקרי האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה, המנטרים באופן יומי את מצב התחלואה בישראל, פרסמו היום (חמישי) דו"ח חדש, שצופה עליה משמעותית בנדבקים, בחולים במצב קשה עד בינוני ובתמותה בימים הקרובים בייחוד לאור סכנה של הדבקה בין דורית מואצת בחגים.

Pres. Trump highlights coronavirus during West Point graduation

לא רק בישראל: כך סללו מנהיגי ארה"ב ובריטניה לקבלה שוות נפש של גזירות ממשלתיות קשות במשבר הקורונה

10 ספטמבר, 2020

מחקר שביצע ד"ר יובל בנזימן מהאוני' העברית קבע כי המנהיגים עברו לטעון בהצהרותיהם לתקשורת כי את הקורונה ניתן לנצח במערכה מלחמתית, ויצרו אשליה שיש להם תוכנית מוכנה כיצד להשיג זאת. מהלך זה סייע להם לרתום את אזרחיהם למהלכים ממשלתיים מורכבים, אך גם יצרו מצג-שווא שהמנהיגים לא עמדו בו

 

smoking

מחקר: כך חברות הטבק והעישון עוקפות את החוק על חשבון בני הנוער בישראל

8 ספטמבר, 2020

מחקרים שפורסמו לאחרונה מצביעים על כך שככל הנראה עישון מהווה גורם סיכון לתחלואה קשה ולתמותה מנגיף הקורונה. ידוע בוודאות כי העישון הינו גורם סיכון עצמאי למחלות רקע רבות כגון מחלת ריאות כרונית, מחלת לב, סוכרת וסרטן, שכולם מעלים בפני עצמם את הסיכון לתחלואה קשה בנגיף ה-COVID-19. אלא שעד כה, זה לא גרם לשינוי של ממש בדפוסי הפעולה של חברות הטבק והעישון.