עוגן בחוף קדם. צילום - גדעון הדס

עוגן מתקופת המלך הורדוס התניע את מחקר פעילות עיינות קדם ושיחזור מפלסי ים המלח לאורך אלפי השנים האחרונות

28 אפריל, 2021

ים המלח, המקום הנמוך ביותר על פני כדור הארץ (מפלסו הנוכחי 435 מ' מתחת לפני הים), קולט מים וחומרי סחף מאגן ניקוז רחב המשתרע בין המדבר ואזור האקלים הים-תיכוני, ומשמש כ"מד גשם" של אזור הלבנט. האם תמיד היה ים המלח במפלס כל כך נמוך והאם תמיד היה אגן הניקוז של האגם צחיח במיוחד – או ששינויי האקלים בהווה והשפעת האדם הם שתרמו לירידה המשמעותית בגובה המפלס מאז שנות החמישים של המאה שעברה (כאשר המפלס עמד על גובה של 400 מ' מתחת לפני הים)?

ראה גם: בתקשורת, מחקר
מבט על מערת וונדרוורק. צילום באדיבות פרופ מיכאל חזן

מחקר שנערך ע"י האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת טורונטו: נמצאה ההתיישבות המכוונת במערות העתיקה ביותר בעולם

26 אפריל, 2021

קרא עוד
חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת טורונטו מצאו כי ההומינידים הקדומים התיישבו במערות והחלו לייצר כלים כבר לפני כ-1.8 מיליון שנה בדרום אפריקה: "המחקר מאשר ומבסס בצורה מהימנה את ההערכות הקודמות שלנו לגבי הגילים של ההתיישבות הראשונה במערה, השינויים בטכנולוגיות ייצור כלי האבן והשימוש הראשון המכוון באש"

מערת וונדרוורק (Wonderwerk) בדרום אפריקה, הממוקמת באגפים המזרחיים של גבעות קורומן (Kuruman Hills) על שפת מדבר הקלהרי, היא אחד ממוקדי ההתיישבות במערה הקדומים ביותר הידועים לעולם המדע, ומהווה מקור מידע עיקרי לגבי ההתפתחות התרבותית והטכנולוגית של ההומינינים הקדומים. במחקר חדש, בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית - פרופ' רון שער, פרופ' ארי מטמון, ד''ר ליאורה קולסקה הורביץ - ופרופ' מיכאל חזן מאוניברסיטת טורונטו, הצליחו החוקרים לתארך מחדש את רצף ההתיישבות במערה וקבעו שגילו של המפלס התחתון בה, בו נמצאו שרידי כלי אבן פשוטים מהתרבות האולדובאית (Oldowan), הוא לפחות 1.8 מיליון שנה. ממצא זה מאשר כי זו, ככל הנראה, ההתיישבות המכוונת העתיקה ביותר בעולם בתוך מערה. כמו כן, המחקר מביא ראיות חדשות לכך שהמעבר מכלים פשוטים לסיתות אבני-יד במערה התרחש לפחות לפני כמיליון שנה, ושהשימוש הראשון באש התרחש בסביבות מיליון שנה לפני ימינו ומהווה עדות העתיקה בעולם לטכנולוגיה זו. המחקר פורסם ב-"Quaternary Science Reviews".

התרבות האולדובאית מסמנת שלב קריטי באבולוציה האנושית בו הומינינים קדומים במזרח אפריקה החלו לראשונה לסתת כלי אבן פשוטים לפני כ-2.6 מיליון שנה במזרח אפריקה. איזה מין של הומיניד ייצר את הכלים הללו, כיצד התפשטה הטכנולוגיה באפריקה והקשר האפשרי שלה למעבר לצייד שיטתי - הן בין השאלות המעניינות בחקר הפרה-היסטוריה. עד כה, התקשו החוקרים לתארך את רצף האירועים ההיסטורי שקשור לתרבות האולדובאית בדרום אפריקה, מאחר ורוב הממצאים מתקופה זו התגלו באתרים פתוחים או נשטפו מבחוץ לתוך מערות, לדוגמה המערות באזור המכונה ׳ערש המין האנושי׳. מערת וונדרוורק היא ייחודית בהקשר זה. זו המערה היחידה בעולם בה נחשף רצף של שכבות גאולוגיות, אשר משמרות  באתרם את ההתיישבות האולדובאית. בנוסף, מעל האולדובן ישנו רצף נוסף של שכבות המייצגות את תרבות האשלית (Acheulean), המאפשרים לחוקרים לתעד את המעבר לייצור מתקדם יותר של אבני יד – החל מאבני יד גולמיות ופשוטות ועד צורות מפותחות ומעודנות.

החשיבות של מערת וונדרוורק נובעת גם מעצם היותה המקום הקדום ביותר בו נעשה שימוש מכוון באש. מחקרים קודמים זיהו במערה את השימוש באש, כנראה על ידי המין הומו-ארקטוס, על סמך נוכחות של עצמות וכלים שרופים, קרקע שרופה, ונוכחות של אפר. ניתוח מיקרוסקופי של המשקעים שהתגלו בעומק של יותר מ-30 מטר בתוך המערה אישר שמדובר בשרפה מכוונת ולא בחומר שנסחף מבחוץ. במחקר האחרון באתר, החוקרים תיארכו את השימוש באש לפני כמליון שנה. המחקר הנוכחי מחזק ומאשר אמינות הגילים הקודמים.

לצורך קביעת הגיל של השכבות הארכאולוגיות במערה, צוות המחקר הנוכחי הפעיל שתי שיטות שונות המשמשות בדרך כלל לתיארוך חומרים גאולוגיים - תיארוך פליאומגנטי וגילי קבורה קוסמוגניים. עבור התיארוך הפליאומגנטי, החוקרים אספו מאות דוגמאות של משקעים מכל הרצף הארכיאולוגי, ומדדו את הכיוון המגנטי שהוקלט בקרקע לאחר שזו נחתמה בשכבה. הם זיהו כי חלק מהרצף הארכיאולוגי הקליט שדה מגנטי שמכוון דרומה, בדיוק הפוך לשדה המגנטי של כדור הארץ היום. שילוב של רצף ההיפוכים הפליאומגנטיים, שגילם ידוע היטב, עם תוצאות שהתקבלו משיטת תיארוך נוספת הנקראת גיל קבורה קוסמוגני, הביא לקביעת סולם זמנים המתאר את רצף ההתיישבות במערה – שהחל כאמור, לפי המחקר, לפני כ1.8 מיליון שנה.

פרופ׳ רון שער מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, הכותב המוביל במאמר, מסביר את האתגר בתיארוך של משקעי מערה: ״השכבות במערה נוצרו במשך מיליוני שנה, בתהליך מאוד איטי בו חול וחרסיות שמגיעים מבחוץ נסחפים בהדרגה ושוקעים בתוך מערה ברצף של שכבות הכוללות, בין השאר, שרידים של פעילות ההומינינים הקדומים  כמו כלי אבן ועצמות בעלי חיים - הטרף מהם הם ניזונו. היות ואין שיטה אחת פשוטה לקביעת הגיל של שכבות כה עתיקות, בחרנו לשלב שתי שיטות״.

פרופ׳ ארי מטמון, שמכהן כעת כראש המכון למדעי כדה״א, מסביר את העיקרון של גיל קבורה קוסמוגני: ״החול שמחוץ למערה מכיל גרגרי קווארץ שפועלים כמו שעון גאולוגי. כל עוד גרגרי הקווארץ נמצאים מחוץ למערה, הם חשופים לקרינה קוסמית. הקרינה מניעה שרשרת של תגובות גרעיניות שבסופן נוצרים בתוך גבישי הקווארץ יסודות חדשים – אלומיניום ובריליום. כאשר גרגרי חול נכנסים למערה ואינם חשופים יותר לקרינה קוסמית השעון מתחיל לפעול כתוצאה מדעיכה רדיואקטיבית של היסודות הללו הנקראים ׳איזוטופים קוסמוגניים׳. במעבדה, אנחנו מסוגלים למדוד את הריכוזים של האיזוטופים הקוסמוגניים ולקבוע מתי החול נכנס למערה והפך לחלק מהשכבה הארכיאולוגית״.

פרופ׳ מיכאל חזן וד״ר ליאורה קולסקה הורביץ שמובילים את המחקר במערה כבר למעלה מ-15 שנה מסכמים: ״כעת, יש בידינו מסגרת גיל מוצקה להתחלה של התרבות הפרה-היסטורית בדרום אפריקה. המחקר החדש מאשר ומבסס בצורה מהימנה את ההערכות הקודמות שלנו לגבי הגילים של ההתיישבות הראשונה במערת וונדרוורק באולדובאן, ראשית ייצור כלי האבן והשימוש הראשון המכוון באש. החשיבות של העדויות החדשות היא שהן מגדירות לוח זמנים ברור של התפתחות התרבות האנושית הקדומה בדרום אפריקה. ממצאים אלה מאפשרים הבנה עמוקה יותר של האבולוציה האנושית באפריקה, והקשר בין התרבויות העתיקות לשינויים באקלים ובסביבת ההתיישבות״.

 

לפרסום המדעי: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0277379121001141?via%3Dihub#

פרסומים בתקשורת:

הארץ - https://www.haaretz.com/archaeology/.premium-archaeologists-find-oldest-...

הידען - https://www.hayadan.org.il/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%A9%D7%A0%D7%A2%D...

שלושה שיודעים - https://www.kan.org.il/radio/player.aspx?ItemId=211035

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
דר גילי גרינבאום. צילום באדיבות האוניברסיטה העברית

gene drive מאפשר לשנות במהירות תכונות של מינים שונים – מחקר חדש מנסה למצוא את הדרך להשתמש בשיטה זו מבלי שתצא משליטה

26 אפריל, 2021

קרא עוד
טכנולוגיות חדשות בתחום ההנדסה הגנטית מאפשרות לנו כיום לשנות את תכונותיהם של מינים שונים במהירות ובגמישות רבה. אחד היישומים המשמעותיים ביותר של טכנולוגיות אלה עשוי להיות שינוי גנטי של מינים שלמים בטבע - בעיקר מינים הגורמים נזקים כבדים, כגון יתושים מעבירי מחלות דוגמת מלריה או מינים פולשים הפוגעים בסביבה ובכלכלה. שינוי תכונותיהם של מינים אלה יאפשר צמצום משמעותי של האוכלוסיות המזיקות, ואולי אף יביא למיגורן המוחלט. עם זאת, אחת החששות המרכזיות משימוש בטכנולוגיה זו הינה שהגנים המהונדסים "יגלשו" מהאוכלוסייה המזיקה לאוכלוסיות אחרות, ואף למינים אחרים, ויגרמו לשינויים אקולוגיים חמורים ולא צפויים.

ד״ר גילי גרינבאום מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית ושלושה חוקרים מובילים מאוניברסיטת סטנפורד בארה״ב, פרסמו מחקר חדש בנושא בכתב העת Plos Genetics. זהו מחקר תאורטי המתבסס על מודלים חישוביים, ומציג את האפשרויות העומדות בפני עולם המדע לשימוש בטכנולוגית ההנדה הגנטית gene drive, המספקת לראשונה פתרון לבעיית ההפצה של גנים מהונדסים באוכלוסיות טבעיות.

gene drive מייצר "מנוע גנטי" המפר את חוקי ההורשה הטבעיים, וכך מאפשר הפצה נרחבת ומהירה של גנים מהונדסים באוכלוסייה, גם במצבים שהברירה הטבעית חזקה נגדם. למעשה, המנוע הגנטי הזה מאפשר להביא גנים מהונדסים פגומים לתפוצה נרחבת תוך דורות בודדים. מכיוון שטכנולוגיה זו מתבססת על הורשה באמצעות רבייה מינית, היא ישימה בחרקים, יונקים, זוחלים, דגים ומרבית הצמחים, אך לא בחיידקים ווירוסים.

למרות היעילות הרבה של השיטה והצלחה של ניסויים במעבדה, טכנולוגיית ה-gene drive עדיין לא יצאה מן המעבדה לשדה בשל החשש ממכלול הסיכונים הכרוכים בשימוש בהנדסה גנטית נרחבת מחוץ למעבדה, ביניהם גלישת הגנים המהונדסים מאוכלוסיית המטרה אל אוכלוסיות נוספות או אפילו אל מינים אחרים. לגלישות גנים עשויות להיות השפעות בלתי צפויות, ביניהן הכחדה של אוכלוסיות ומינים בהם איננו רוצים לפגוע, ובעקבותיה אף להוביל להשפעות הרסניות על מערכות אקולוגיות שלמות.

על מנת להבין את התפשטותם של מנועי gene drive בין אוכלוסיות ואת התנאים הדרושים לגלישתם, יצרו החוקרים מודל של שתי אוכלוסיות, שבאחת מהן מופעל מנוע gene drive. החוקרים מידלו את הדינמיקה האבולוציונית העתידה להתרחש, והתחקו אחר התפשטות הגנים המהונדסים בשתי האוכלוסיות לאורך זמן. כתוצאה מעבודתם גילו החוקרים מרחב אפשרויות שבו ניתן לעצב את התכונות הגנטיות של ה-gene drive, אשר מונע גלישת גנים מעבר לאוכלוסיית המטרה. העיקרון שמונע את גלישת הגנים כונה על ידי החוקרים differential targeting, והוא מבוסס על שיווי המשקל הנוצר בין כוחות אבולוציונים ואקולוגיים שונים. עם זאת, החוקרים מצאו שהעיקרון ישים רק כאשר קצבי המעבר בין האוכלוסיות יחסית נמוכים, וכאשר הקצבים גבוהים יש צורך בתכנון מאוד מדויק של ה-gene drive. לכן, הציעו החוקרים שאין זה אפשרי להשתמש בעיקרון differential targeting כאשר הקישוריות בין האוכלוסיות גבוהה, משום שבמצב זה יהיה צורך בתכנון מאוד מדויק של מנוע gene drive - דיוק שאיננו אפשרי בטכנולוגיה הקיימת.

ד״ר גילי גרינבאום מסכם כי ״אנחנו מגלים שהשימוש בטכנולוגיית gene drive אפשרית, אך מחייב תכנון של הפרמטרים הגנטיים בצורה מדויקת כדי מגלישה מסוכנת לאוכלוסיות אחרות, מה שעלול להוות מכשול ביישום הרעיון. מצד אחד, שימוש בהנדסה גנטית על אוכלוסיות שלמות יכול להוביל להצלחה במאבק למיגור מחלות איומות כגון מלריה וזיקה, המועברות על ידי יתושים, ולמנוע את הנזקים שגורמים מינים פולשים ברחבי העולם. מצד שני, המחקר מדליק נורת אזהרה שאומרת שהבעיה של גלישה צפויה להיות לעיתים משמעותית וקשה לפתרון. הנדסה גנטית של מינים ללא השלכות? אנחנו עדיין רחוקים משם. במחקר עתידי נרצה לבחון את השפעתם של אלמנטים אקולוגיים ואבולוציוניים שונים על תהליך ההתפשטות של מנועי gene drive, על מנת להבין טוב יותר כיצד הם יתנהגו בתנאי שדה".

לפרסום המדעי: https://doi.org/10.1371/journal.pgen.1009278

לפרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/environment-science/article/B1l9MUXv00

הידען - https://www.hayadan.org.il/gene-drive-%D7%9E%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%A8-%D7...

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
הר הצופים

הוכרזו מקבלי פרס הרקטור השנה לאנשי סגל וסטודנטים מצטיינים

25 אפריל, 2021

טקס הענקת פרס הרקטור השנה יתקיים ביום רביעי, ט"ז בניסן תשפ"א (28.4.2021) בשעה 18:00, באולם עצמאות מקסיקו, קמפוס הר-הצופים.

 

כמדי שנה יחולקו בטקס הפרסים הבאים:

פרס הרקטור לחוקרים מצטיינים על הצטיינות במחקר, בהוראה ובהשתתפות פעילה בחייה האקדמיים של האוניברסיטה. להלן שמות הזוכים ונימוקי הוועדה:

פרופ' ענבל ארנון, המחלקה לפסיכולוגיה, הפקולטה למדעי החברה

alyssa_arre

מחקר חדש של חוקרים מהמחלקה לפסיכולוגיה: גם לקופים יש מודעות (ותת מודע)

25 אפריל, 2021

ההבחנה בין המודע לבין התת מודע היא אבן פינה של התרבות המערבית. התודעה האנושית נתפסת לעתים קרובות כפסגת היצירה האבולוציונית. היא מאפשרת רגשות, מוטיבציות, קבלת החלטות, ותכנונים לטווח ארוך. התודעה נתפסת לעתים קרובות ככזו שהופכת אותנו מסתם חיה, לחיה מוכשרת במיוחד, שככל הנראה שולטת היום בעולם – לטוב ולרע. אבל האם לכל בעלי החיים יש תודעה? כל בעל חתול, כלב או דג, יישבע שלחיית המחמד שלו יש תודעה. אבל איך יודעים?

 

האגם במערת אילון צילם י. נעמן

מערת איילון שבה חיים מינים נדירים מאוד של בע"ח, המהווים עדות יחידה לאקלים הטרופי הקדום ביותר ששרר באזורנו - על סף אסון אקולוגי

22 אפריל, 2021

קרא עוד
מערת איילון היא רשת מחילות אדירה וטבעית, באורך של 2,700 מטר, באזור מחצבת מפעל נשר ברמלה שבשפלת יהודה. רשת מחילות זו ידועה כמקום היחיד בעולם שמערכת החי שלו אינה קיימת בשום מקום אחר - כל מיני בעלי חיים שהתגלו בה הם אנדמיים, כלומר אינם מוכרים ממקומות אחרים. לבעלי החיים היבשתיים שנמצאו במערה לא נמצאו קרובים ברמת המין והסוג בשום מקום אחר בעולם - מה שמעיד על ייחודם, בידודם ורמת האנדמיות שלהם. בניגוד לרוב החי בעולם שמנצל את אנרגיית השמש, בעלי החיים שבמערה מתקיימים על מקורות אנרגיה פנימיים במי התהום הנחשפים במערה.

לפני מספר ימים פורסם בכתב העת Quaternary International מאמר מדעי המנתח את חשיבות החיים במערה להבנת ההתפתחות הביו-גיאוגרפית והגיאולוגית של ישראל ומזרח הים התיכון (ראה למטה). הוא נכתב בידי פרופ' עמוס פרומקין, ד"ר חנן דימנטמן וישראל נעמן מהאוניברסיטה העברית. במחקר התברר כי האבות הקדומים של בעלי החיים הייחודיים למערת איילון חדרו למערה לפני מיליוני שנים, עוד טרם ירדו פני הים התיכון במה שמכונה "האירוע המסיני". באירוע זה הים-התיכון כמעט והתייבש, כך שבעלי החיים שבמערה מהווים סוג של 'מאובנים-חיים' שמתעדים את האקלים הלח-חם ששרר באזורנו בתקופת המיוקן, עוד לפני תקופות הקרח והיובש שגרמו להכחדת אבותיהם מחוץ למערה. קרוביהם של כמה מבעלי החיים במימי המערה חדרו עוד קודם אל אזור הכנרת וים המלח, אשר היו מחוברים אז אל הים התיכון ויצרו לגונה גדולה. עדות לכך היא הימצאותם של קרובים רחוקים של אותם בעלי חיים במעיינות בשפת הכנרת וים המלח.

גילוי מערת איילון התרחש באופן מקרי, כאשר דחפור עסק בכרייה במחצבה בשנת 2006 ובמהלך עבודתו חתך את אחת ממחילות המערה. בחינת הפתח וגילוי המערה אליה הוא מוביל נעשתה על ידי ישראל נעמן, לשעבר תלמיד תואר שני לגאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. מאז נחקרת המערה על ידי צוותים מהאוניברסיטה העברית ומארצות שונות. חקר מערת איילון הוא דוגמה למחקר רב-תחומי הכולל גיאולוגיה, הידרולוגיה, גיאומורפולוגיה, גיאוכימיה, מיקרוביולוגיה וזואולוגיה. לכן, מעורבים במחקר חוקרים ממוסדות ותחומי מדע רבים.

המערה היא השלישית בגודלה בישראל, אחרי מערת מלח"ם שבהר סדום שאורכה כעשרה קילומטר ומערת חריטון שבמדבר יהודה (שאורכה כארבעה קילומטר). המערכת האקולוגית שבמערה הותאמה לחלוטין לתנאים השוררים בה ועל כן הוחלט להשאירה סגורה לציבור, בניסיון לשמר את מערכות החיים הקיימות בה.

"למרות שחלפו 15 שנה מאז גילוי המערה ועל אף חשיבתה הייחודית, היא טרם הוכרזה כשמורת טבע. יש לסיים את הליכי הכרזתה כשמורה במהירות ולפעול להגנתה מפני תהליכים המסכנים את בעלי החיים שבה, הנמצאים בסכנת הכחדה מוחשית", אומר פרופ' עמוס פרומקין מהמרכז לחקר מערות שבמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. "בהיעדר הגנה וניטור מתאימים, המצב במערה מידרדר בימים אלה בשל חדירת מינים פולשים, מים, אוויר וזיהומים מבחוץ, חציבת הסלע שסביב המערה, וכן בגלל שינויי מפלס מי התהום בשנים האחרונות. סכנות עתידיות המאיימות על המערה כוללות גם את המשך החציבה ותוכנית להחדרת מי נגר מנחל איילון למחצבה ולאקוויפר של המערה. אנו קוראים לרשויות להתעורר ולפעול בטרם נאחר את המועד ונאבד ערך טבע שאין לו תחליף".

דר' אור קומאי, אקולוג הנתונים של המארג (התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע), מציין כי כחלק מפרויקט הכנת הספר האדום לחסרי חוליות בישראל, נעשית בימים אלו גם הערכת סיכון למצב מיני העקרבים בישראל. אחד ממיני בעלי החיים במערה הוא עקרב-סומא איילון (או בשמו המדעי עקרב ישרחנני), שאין לו קרובי משפחה בעולם הישן, אך ממנו לא נמצאו עדיין פרטים חיים והוא מוגדר בסכנת הכחדה חמורה. ישראל נעמן הציע כי עקרב זה אכלס את המערה עד אמצע המאה העשרים, על פי מצב השתמרות הפרטים שהתגלו. "העקרב שהתגלה במערת אילון הוא, נכון לעכשיו, המין היחיד של עקרב מערות שתועד מישראל. למרות שלא נמצאו עד כה עקרבים חיים במערה, לא ניתן לשלול את קיומם בתוך מערכת המחילות ושימור המערה ואפשרות לגילויים בעתיד עשויים לסייע בהבנת תהליכים אבולוציונים וסביבתיים", מסביר יורם צביק, מאסטרנט החוקר עקרבים מהאוניברסיטה העברית.

דר' אפרת גביש-רגב, מאוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית, אומרת כי עקרב זה בפרט, ומיני עכבישנים שנצפו במערה בכלל, מהווים דוגמה לחשיבות הרבה בשימור המערה וסביבתה כבית גידול הכולל מספר מינים אנדמיים הנמצאים בסכנת הכחדה בגלל האיומים על המערה. זוט-עקרב איילוני, מין אנדמי אחר שנמצא במערה, נעלם ממנה בתצפיות האחרונות שנערכו בה, יתכן וכתוצאה מירידת מפלס דרסטית של מי התהום באגם המרכזי שבמערה או אף עקב טריפה על ידי מין פולש של עכביש שחדר לאחרונה למערה דרך הפתחים החדשים שנפערו עקב החציבה –כך קובע שלמי אהרן, דוקטורנט וחוקר עכבישים באוניברסיטה העברית.

פרופ' פרומקין מסכם: "שנים רבות לאחר מציאתם והגדרתם של בעלי החיים הנדירים במערת איילון עודכנה רשימת ערכי הטבע המוגנים בישראל. בצעד ראוי אם כי מעט מאוחר, נכללו בה גם חלק ממיני בעלי החיים מהמערה (רק המינים החיים בסביבה האקווטית של המערה). הדבר מסייע בשימור המערה שכן כל פגיעה בה ובתנאים הקיימים בה תוביל לפגיעה באותם בעלי חיים, דבר שכעת אסור על פי חוק, אך ללא הכרזה על המערה וסביבתה כשמורת טבע רשמית קשה יהיה לאכוף את החוק".

 

לפרסום המחקרי: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S104061822030803X

לפרסום בתקשורת: 

הארץ - https://www.haaretz.co.il/nature/.premium-1.9709275

http://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=true...

ישראל היום - https://www.israelhayom.co.il/animals/article/2717408?fbclid=IwAR3pv4JWw...

News1 - https://www.news1.co.il/Archive/001-D-439411-00.html

4x4 - https://www.4x4.co.il/article/14041

ערוץ 7 - https://www.inn.co.il/news/490295

הידען - https://www.hayadan.org.il/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%99%D...

קראו פחות
פרופ' אלברט איינשטיין

שיחה עם פרופ' אלברט איינשטיין - עכשיו זה אפשרי!

21 אפריל, 2021

קרא עוד

בינה מלאכותית שפותחה באוניברסיטה העברית מאפשרת לשוחח עם המדען המפורסם! נסו זאת בעצמכם >>

https://digitalhumans.com/digital-einstein/

לפרסומים בתקשורת: http://www.ifatmediasite.com/ms/radiomp4/2021/04/20/10622758.mp4

קראו פחות
cannabis

יום הקנאביס הבינלאומי: הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה מקימה את המתחם המתקדם בישראל ובין היעילים בעולם לגידול ומחקר בקנאביס– מהזרע ועד הצריכה

20 אפריל, 2021

קרא עוד
בשנים האחרונות הולך וגובר הצורך במחקר מדעי מעמיק ורב-תחומי של צמח הקנאביס על מנת לייעל את יצור חומרי הגלם לתעשיית התרופות ולהרחיב את היישומיים גם לתעשיות נוספות המשתמשות בחומרי הגלם שמייצר הצמח.כבר היום מתנהל במספר מעבדות בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות מחקר בנושא גידול הקנאביס, אך על מנת להיענות לצורך ההולך וגדל במחקר אקדמי איכותי בצמח, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית ברחובות מרחיבה את פעילותה בנושא ומקימה מתחם מתקדם ומאובזר לגידול קנאביס – הראשון באוניברסיטה בישראל.

 

המתחם החדש ישמש הן למחקר אקדמי בסיסי והן כמחקר יישומי לחברות מחקר פרטיות ומטרתו תהיה לימוד מקיף על הצמח, גידולו ושימושיו ויכלול שיתוף פעולה של כל הפקולטות ובתי הספר הרלוונטיים באוניברסיטה, כולל כל מכוני המחקר בפקולטה לחקלאות ומכונים נוספים מתחומי הרפואה והרוקחות. פרופ' מנחם מושליון מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות, היועץ המדעי של המיזם, פירט עוד על ייעודו של המתחם: "בגלל ששנים רבות גידול הצמח היה לא חוקי ברוב העולם, יש המון פערי ידע מאוד בסיסיים שצריך להשלים, לדוגמה מהם תנאי ההשקיה הדישון והתאורה האופטימליים לגידול קנאביס? מה הן ואיך ניתן לטפל במחלות והמזיקים של הצמח תוך הפחתת השימוש בהדברה כימית, שיכולה לסכן את משתמשי הצמח בשלבים מאוחרים יותר? בנוסף לשאלות הבסיסיות, כמובן שהמתחם ייתן פתרונות לגנטיקאים השואפים לפתח זנים חדשים שיותאמו למטרות רפואיות שונות וזנים עמידים יותר שניתן יהיה לגדל בקלות באקלים הישראלי ללא צורך במכשור מיוחד וחממות יקרות". בגידול ומחקר הקנאביס יהיו שותפים גם סטודנטים לתואר שני ושלישי בפקולטה לחקלאות, שישלבו את העבודה במתחם עם תחומי המחקר שלהם.

 

לאוניברסיטה העברית יתרון ממשי במחקר קנאביס על המוסדות בישראל וגם על מוסדות רבים בעולם, לאור העובדה שכל שלבי המחקר, החל משלב הזרעים, הקרקע והמים דרך אופטימיזציה של הגידול ועד הניסויים הקליניים בבעלי חיים ובני אדם, נעשה במוסד אחד ועם מינימום בירוקרטיה. בנוסף, מדובר בפעם הראשונה שמוצעת שותפות עסקית פרטית-אקדמית לקידום מחקר ופיתוחים בתחום. במקום שחברות פרטיות יחזרו אחר חוקרים מובילים מהאקדמיה על מנת לקדם את המחקר שהן מקיימות לשימושן, החוקרים המובילים יהיו נגישים לנושא תוך עבודתם האקדמית, עם כל הנגישות למשאבי הידע האדירים שהאוניברסיטה העברית מציעה.

 

לצורך הקמת המתחם, הקצתה האוניברסיטה העברית שטח של כדונם בתוך שטחי הפקולטה לחקלאות ברחובות שיכלול, בין היתר, חממות וחדרי גידול. עתה, האוניברסיטה מחפשת שותף אסטרטגי לפרויקט - יזמים, חברות תרופות, חברות גידול קנאביס, וכל משקיע או גוף אחר בעל ניסיון רלבנטי - אשר יהיה מוכן להשקיע את העלויות הנדרשות לצורך הקמת הקומפלקס, עלויות שמוערכות כיום בסך של כ-10 מיליון שקלים ולהקים את המתחם בצורה המיטבית.

 

לכתבה באתר mako

קראו פחות
הלל פורסטנברג

פרופ' הלל פורסטנברג הצטרף לקיר הנובליסטים בעקבות זכייתו בפרס אבל לשנת 2020

18 אפריל, 2021

היום (א') התקיים טקס הסרת הלוט מעל תמונתו של הלל פורסטנברג בקיר הנובליסטים של האוניברסיטה העברית בנוכחות הנהלת האוניברסיטה, מתמטיקאים בכירים ממכון איינשטיין למתמטיקה בו חוקר פורסטנברג ובני משפחתו. בזאת, הצטרף פרופ' פורסטנברג לרשימה מכובדת של חוקרים מהאוניברסיטה שהגיעו לפסגה העולמית בתחומם, דוגמת אלברט איינשטיין, ישראל אומן, אילון לינדנשטראוס, דניאל כהנמן, עדה יונת ואהרן צ'חנובר.

children. from pixabay

מחקר: 1 מכל 5 ילדים בישראל סובל מתסמיני חרדה, כמחצית מהילדים זקוקים לסיוע נפשי בעקבות משבר הקורונה

18 אפריל, 2021

קרא עוד
מחקר חדש ונרחב מציג בפעם הראשונה מאז פרוץ משבר הקורונה נתונים מספריים מדאיגים, המצביעים עד כמה גדולה המצוקה שגורם משבר הקורונה לילדים, ואת תפיסות ההורים את תפקוד מערכת החינוך בעת המשבר. את המחקר הובילה פרופ' מיכל גרינשטיין וייס מהמכון למדיניות חברתית באוניברסיטת וושינגטון והמרכז הבינתחומי הרצליה יחד עם פרופ' רמי בנבנישתי (בתמונה מימין) מהאוניברסיטה העברית, ובשיתוף פעולה עם מכון אדלר. הוא התבצע בישראל בסוף חודש מרץ 2021, בקרב מדגם מייצג של כ-1000 הורים לילדים במערכת החינוך. במסגרת המחקר התבקשו ההורים לענות על שאלון בו נדרשו לתאר את מצבם הרגשי, התנהגותי והחברתי של ילדיהם, וכיצד הם רואים את התרומה של מערכת החינוך לילדיהם. 

מדיווחי ההורים עולה כי כל ילד חמישי בישראל (21%) סבל מסימנים של חרדה קלינית - פי שלושה מאשר בימי שגרה. שיעורים אלו גדולים יותר בקרב ילדים ששני הוריהם עבדו מחוץ לבית. בקרב תלמידים חרדים השיעורים היו נמוכים במיוחד (7%) בהשוואה לתלמידים חילוניים (23%). כמו כן, נבדקו השפעות רגשיות התנהגות התנהגותיות ולימודיות של השיעורים המקוונים בימי הקורונה והתגלה כי כמחצית מהתלמידים התייחסו ללימודים המקוונים ברצינות ומשקיעים בלימודים המקוונים, אולם פחות מחמישית מההורים (18%) העריכו שהלימודים המקוונים מקדמים אותם מבחינה לימודית (18%). פחות ממחצית הילדים הנבדקים (44%) ציינו כי הם הצליחו לשמור על קשרים טובים עם חברים. זאת ועוד, מהממצאים עולה ש-42% מהילדים חרדים היו מתוחים ולחוצים מהמצב. יותר מחצי מהילדים התקשו להשתלב בלמידה המקוונת (55%), וציינו שהשיעורים הטילו עליהם עומס גדול (55%). כ-60% אף הרגישו בודדים. אי לכך, לא מפתיע שההורים העריכו שכמחצית מהילדים היו זקוקים לסיוע רגשי (46%) במהלך משבר הקורונה.

ההורים מדווחים כי כמחצית מהילדים שהו זמן ממושך מאוד עד כדי התמכרות מול המסכים, ובמקביל קרוב לשליש (28%) מהמתבגרים נמצאים במצב של 'היפוך שעות שינה', מידי יום או מספר פעמים בשבוע. כרבע מהילדים סבלו מהתקפי חרדה (24%), ביטאו אלימות פיזית (23%) וסבלו מהפרעות אכילה (24%) לפחות פעם בחודש במהלך המשבר.

במקביל, ההורים נשאלו לגבי תפקוד בית הספר, צוות המורים וההנהלה בתקופת הקורונה. רוב ההורים (60%) תפסו את המורים והמנהל כמי שעושים כמיטב יכולתם, אך רק מיעוט מההורים (פחות מ-40%) חשבו שבית ספר התארגן היטב ונתן פתרונות טובים. "ממצאים אלו מראים כי למרות כל הקשיים והכעס של ההורים, חלק גדול רואים את המורים והמנהלים באור חיובי על שניסו ועשו כמיטב יכולתם, אך מערכת החינוך בכללותה לא הייתה מאורגנת היטב בעת המשבר ולא סיפקה פתרונות טובים", מסבירים החוקרים. 

החוקרים מציינים כי לאור ממצאי המחקר ניתן להסיק כי לתקופת קורונה היו השלכות משמעותיות על מצבם ההתנהגותי והרגשי של ילדים רבים. יש לתת את הדעת על ההשפעות ארוכות הטווח על חלק מהילדים שעלולים להמשיך ולחוות פערים בתחום הלימודי וקשיים רגשיים והתנהגותיים משמעותיים. הם גם מדגישים את הצורך בהתארגנות לאומית לתהליכי ההחלמה והצמיחה מתוך המשבר. בנוסף, מומלץ להמשיך את המאמץ המערכתי כדי לתמוך בתלמידים ובצוותים החינוכיים. חשוב אף לשמוע את קולו של כל ילד, הורה ומורה, כדי לתת את המענים המתאימים שימנעו נזקים ארוכי טווח. לכולם אין ספק שהמשבר חשף פערים גדולים בין חלקים שונים בחברה הישראלית, וביציאה מהמשבר יש לגשר על הפערים ולצל את המשבר כהזדמנות לקידום של כל חלקי החברה. 

לפרסום בתקשורת:

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.9716063
https://www.msn.com/he-il/health/health/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%90%...


 

קראו פחות
Ottolenghi and Tamimi 2012

איך ספרי בישול מבטאים את מציאות הסכסוך הישראלי פלסטיני?

15 אפריל, 2021

מחקר חדש שערכה ד"ר גליה פרס בר-נתן מהמחלקה ליחסים בינלאומיים באונ' העברית, ביחד עם פרופ' אילן ברון מאוניברסיטת דורהאם, בחן את הנרטיב של הסכסוך הישראלי-פלסטיני כפי שמשתקף בספרי בישול שמיועדים לקהל שאינו ישראלי. הספרים חושפים את הקוראים למגוון האוכלוסיות שחולקות את הארץ, אך בו זמנית הם למעשה גם מנרמלים את הקונפליקט

 

ראה גם: מחקר
ד"ר שירלי הרשקו. צילום: אופיר רכבוך

הפינה של דר' שירלי הרשקו על הפרעת קשב וריכוז

12 אפריל, 2021

קרא עוד
אנשים עם הפרעת קשב נוטים לאכילה לא בריאה. כך אפשר לעזור להם
https://www.haaretz.co.il/health/.premium-1.9386068

אנשים עם הפרעות קשב סובלים במיוחד בקורונה. מה הם יכולים לעשות?

https://www.haaretz.co.il/health/.premium-1.9497671

אם לילד שלכם יש הפרעת קשב, כדאי שתלכו להיבדק
https://www.haaretz.co.il/health/.premium-1.9558947

הן לא עונות לסטיגמות של הפרעת קשב, אז אנחנו לא שמים לב
https://www.haaretz.co.il/health/.premium-1.9630612

למה הפרעת קשב פוגעת במערכת היחסים ומה אפשר לעשות?
https://www.haaretz.co.il/health/.premium-1.9703840

הפרעת קשב עשויה להיות דווקא יתרון בעבודה, אם רק משתמשים בה נכון
https://www.haaretz.co.il/health/.premium-1.9750839

 

ד"ר שירלי הרשקו היא מומחית בהפרעת קשב ולקויות למידה, חוקרת ומרצה באוניברסיטה העברית, מטפלת, מאבחנת, מדריכת הורים, ומנהלת קהילת "אנשי הקשב" בפייסבוק.

 

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Jellyfish Galaxies. התמונה באדיבות דר אלעד זינגר ו-Kiyun Yun - סטודנט לדוקטורט בקבוצת המחקר בגרמניה

פרויקט המדוזות הקוסמיות יוצא לדרך, בואו לסייע!

2 יוני, 2021

קרא עוד
קבוצה של מדעניות ומדענים ממכון מקס פלאנק לאסטרונומיה בגרמניה ומהאוניברסיטה העברית מנסה לאתר בימים אלה חובבי מדע מישראל והעולם, שיוכלו לסייע להם לזהות גלקסיות בצורת מדוזה, כחלק מפרויקט "Citizen Science" המשלב אזרחים-מתנדבים בביצוע מחקר מדעי. מדובר בעבודה ייחודית העוסקת בסיווג של סוג מיוחד של גלקסות בשם "Jellyfish Galaxies". הפרויקט נערך בהובלת ד"ר אנאליסה פילפיץ', ראשת קבוצת מחקר במכון מקס פלאנק לאסטרונומיה, וד"ר גאנדאלי ג'ושי, חוקרת פוסט-דוקטורט בקבוצה ובשיתוף עם ד"ר אלעד זינגר ממכון רקח לפיזיקה מהאוניברסיטה העברית. האתר שבו יוצגו המשימות של הפרויקט זמין בשפות עברית, אנגלית וגרמנית.

"יצאנו בגרסה פומבית של הפרויקט על פלטפורמת Zooniverse", מסביר השבוע ד"ר זינגר. "המחקר שלנו מתבצע בעזרת סימולציות מחשב של היקום, דרכן ניתן ללמוד על הדרכים השונות שגלקסיות נוצרות ומתפתחות ביקום, הן בעקבות תהליכים תוך-גלקטיים והן בהשפעת הסביבה שלהן. גלקסיות ביקום הינן בעלות צורות שונות ומשונות. לחלקן יש צורה מאוד לא-סימטרית, המאופיינת ב'זנבות' ארוכים של חומר שנפרד מגוף הגלקסיה המרכזי, שמורכב מכוכבים וגז. צורת מדוזה זו, אנו מאמינים, קשורה לתהליכים פיזיקאליים הנובעים מהאינטראקציה של הגלקסיה עם סביבתה. על מנת לזהות וללמוד את התהליכים הללו, אנו צריכים להבדיל בין גלקסיות עם צורה רגילה לאלו עם צורת 'מדוזת-ים'. לשם כך, נרצה להיעזר בציבור הרחב ובאנשים חובבי מדע שיוכלו לבחון תמונות של גלקסיות, שנוצרו בסימולציות על גבי מחשבי-על, ודרך הראייה בלבד יוכלו לסווג את הגלקסיות. ניתן להתחבר לפרויקט מרחוק, דרך מחשב אישי או מכשיר נייד, ולסייע לנו מכל מקום ובכל זמן. עזרו לנו למצוא גלקסיות הדומות למדוזות!"

קישור: https://www.zooniverse.org/projects/apillepich/cosmological-jellyfish

לפרסום בתקשורת - ynet.

קראו פחות
יהלום. באדיבות החוקרים

מחקר חדש: איך ניתן באמצעות יהלומים לפענח תעלומות גיאולוגיות של מעל מיליארדי שנים?

2 יוני, 2021

צוות חוקרים הצליח, דרך פענוח גילים של יהלומים בני עשרות ומאות מיליוני שנה, לזהות שלוש תקופות שונות להיווצרותם בעומק של כמאתיים ק"מ מתחת לדרום אפריקה של ימינו. ד"ר יעקב וייס: "זהו צעד משמעותי לא רק בחקר היהלומים, אלא גם בחקר אבולוציית היבשות בכדור הארץ"

ראה גם: בתקשורת, מחקר
תיאור התמונה המצורפת למייל - אונת ריאות של עכבר עם גרורות תאי סרטן המבטאות חלבון זרחני, כדי לאפשר כימות ומדידת הגרורות. קרדיט - דר אבי מימון

מחקר פורץ דרך: נמצא חלבון חדש שבולם משמעותית גרורות סרטניות

1 יוני, 2021

קרא עוד

חלבון הגנתי, שבכלל נודע כיעיל נגד קרישיות דם, התגלה כמסוגל לעכב את האמצעי האלים ביותר של הסרטן בגוף האדם - הגרורות. פרופ' טל בורשטין-כהן, מובילת המחקר, מאמינה כי הגילוי המפתיע מסביר מדוע ישנם טיפולים לא מעטים נגד מחלת הסרטן שנכשלים: "ההבנה שפרוטאין S עוזר לגוף להילחם בגרורות היא נורת אזהרה לטיפולים נוגדי סרטן, שנועדו לעכב את מסלול החלבון הזה"

פרופ' טל בורשטין-כהן מהפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית וצוות המחקר שלה חוקרים מזה זמן רב את פעולותיו המגוונים של חלבון בשם "Protein S", או "פרוטאין S". החלבון ידוע כנוגד קרישה בדם, והוא אחראי במידה רבה לכך שהדם הזורם בעורקינו נותר נוזלי ואינו נקרש. למרות ההיכרות המעמיקה של חוקרים רבים עם תכונה זו של החלבון, מעטים בארץ ובעולם מבינים שלפרוטאין S תכונות נוספות ולא פחות חשובות השומרות על איזון בריא בגופנו.

צוות המעבדה של פרופ' בורשטין-כהן רואה בכך אתגר מדעי חשוב במיוחד, ומנסה להבין ולפענח את תפקידיו הנסתרים של החלבון, כדי לחשוף צדדים חדשים שלא ידענו עליהם. במסגרת מחקר קודם הבין הצוות כי החלבון מתבטא ביתר שאת בתאים סרטניים, בהם גילו החוקרים כי הוא מעודד תכונות אלימות בתאי סרטן. אלא שלהפתעת פרופ' בורשטין-כהן וצוותה, תוצאות עבודה חדשה חשפו כי לאותו החלבון - כאשר מופרש מתאי חיסון - פעילות הפוכה לגמרי.

מדובר במחקר המשמעותי הראשון שבוצע אי פעם על החלבון פרוטאין S בהקשר סרטני ולא בהקשר של קרישיות יתר. ההשערה הראשונית של צוות המחקר הייתה כי תאי חיסון המסתננים לגידולים סרטניים כדי להילחם בהם מביאים עמם עוד חלבון פרוטאין S, ובכך תורמים להתעצמות הגידול הסרטני וגרורותיו. למרבה הפלא, מצאו החוקרים שלפרוטאין S בתאי חיסון תפקיד הפוך מזה בתאי סרטן: בעוד שבתאי סרטן החלבון מעודד אלימות ותורם להתקדמות הסרטן, הרי שבתאי חיסון הוא חשוב דווקא לדיכוי גרורות סרטניות, ובכך למעשה מגן על גופנו מאותן גרורות. סרטן הוא קטלני מאוד כאשר הוא שולח את גרורותיו, וקשה מאוד להירפא ממנו בשלב זה.

"רוב חולי הסרטן אינם מתים מהגידול הראשוני אלא מהגרורות, ולכן מציאת חלבון ומנגנון פעולה בתאי חיסון המגן מפני גרורות הוא ממצא פורץ דרך", הסבירה השבוע פרופ' בורשטין-כהן. תוצאות המחקר המפתיעות התפרסמו החודש במאמר מדעי בכתב העת The Journal of Clinical Investigation, מכתבי העת היוקרתיים בעולם עבור מחקרים המובילים מהמעבדה ליישומים קליניים.

תוצאות המחקר חשפו שנוכחות החלבון פרוטאין S בתאי חיסון הקטינה פי 3.3 את גודל הגרורות הממוצע בסרטן שד גרורותי, ופי 2.2 בסרטן ריאות גרורתי. בסרטן ריאות נוכחות החלבון אף הפחיתה את מספר הגרורות הממוצע בריאות פי 3.6, לעומת עכברי הניסוי שלא ביטאו את החלבון בתאי החיסון. עוד התגלה מהבדיקות כי לחלבון תפקיד חשוב בוויסות ובקרה על התגובה הדלקתית, אשר מכתיבה בעקיפין את התפתחות הגרורות. כך מצאו החוקרים שפרוטאין S מדכא דלקת בתאי מאקרופאגים - תאי החיסון, ובהיעדרו מפרישים המאקרופאגים חומרים דלקתיים בגוף, ובפרט בריאות - איבר מועדף לגרורות של סרטנים רבים. השפעת החלבון מהמאקרופאגים על הריאות הייתה כה משמעותית, עד כדי כך שהשתלת מח עצם (רקמת המקור לתאים מאקרופאגים) של עכבר ביקורת המבטא את החלבון ביטלה את דלקת הריאות של עכבר הניסוי והפחיתה את מספר הגרורות, ולהיפך, כלומר השתלת מח עצם של עכבר הניסוי השרתה דלקת בריאות של עכברי ביקורת, ובהתאמה גרמה לעומס גרורתי רב יותר המעיד על מחלה קשה יותר. "הממצאים הללו מראים כי התכונות האנטי-דלקתיות של החלבון פרוטאין S חשובות לבקרה ושליטה בדלקת, ולא רק בדם אלא גם באיברי הגוף, ובמצבים פיזיולוגיים ומחלות בהן יש מעורבת דלקת", מסבירים החוקרים.

"אפשר להגיד שמצאנו סוויץ' מולקולרי, המכתיב אם יהיו גרורות רבות וגדולות או לא. התוצאות מאוד מעודדות, וכעת עלינו לקחת בחשבון את כל תופעות הלוואי שעלולות להיגרם כתוצאה ממניפולציות על החלבון הזה - כדי שלא תיגרם פגיעה אגבית ולא רצויה. מדובר בחלבון מורכב ומאתגר מאוד,  אבל אין ספק שתחילת הדרך בהבנת תפקידיו מחוץ למערכת הקרישה מבטיחה. מה שברור לנו כיום הוא שלמרות שבתאי סרטן החלבון הזה משול לשמן למדורה הסרטנית, בכל הנוגע למאקרופאגים - מדובר בחלבון מעכב גרורות", סיכמה פרופ' בורשטין-כהן, והוסיפה כי "ההבנה שפרוטאין S עוזר לגוף להילחם בגרורות היא נורת אזהרה לטיפולים נוגדי סרטן, שמטרתם לעכב את מסלול החלבון, ועשויה להסביר מדוע חלק מהטיפולים כנגד סרטן נכשלים, שכן הם מנטרלים, בין היתר, את הפעולה ההגנתית של החלבון".

העתיד, לטענת החוקרת, מבטיח: "כעת אנו עומלים על הבנת המורכבות הרבה של אופן פעולת פרוטאין S, כדי להטות את פעילותו לכוון האנטי-סרטני במטרה למנוע ולהקשות על התפתחות גרורות, מצב שבו הגוף עלול להפסיד. אני מקווה כי לתוצאות המחקר שלנו תהיינה השלכות מצילות חיים".

המחקר בהובלת פרופ' בורשטין-כהן, העומדת בראש המעבדה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן בפקולטה לרפואת שיניים, התאפשר בזכות שיתוף פעולה בינלאומי ותוך אוניברסיטאי, ומומן על ידי הקרן לחקר הסרטן בישראל(ICRF)  והאגודה למלחמה בסרטן.

לפרסום המחקרי: https://www.jci.org/articles/view/126089

פרסום בתקשורת:

וואלה, MSNישראל היוםמדינט, שלושה שיודעים (כאן תרבות), הידען, המבשר, עיתון שחרית, עיתון המודיע

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Image by RSunset from Pixabay

מחקר חדש של ד"ר יונתן פרידמן מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה חושף איך אינטראקציות בין חיידקים יכולות לחזות שינויים אבולוציוניים במיקרוביום

1 יוני, 2021

כל אורגניזם בכדור בארץ, חיה, צמח או סביבה, הוא בית לחברות חיידקים מורכבות, הידועות בכינוי המיקרוביום. לחברות חיידקים אלו יש השפעה מכרעת על בריאותם של המאחסנים שלהם, ועל תפקודן של מערכות אקולוגיות גלובליות מכיוון שהן מעורבות במגוון רחב של תהליכים חשובים, דוגמת דישון קרקעות ופירוק מזון במערכת העיכול של בני אדם ובעלי חיים. לכן, בשנים האחרונות, מושקעים מאמצים רבים בהנדסת חברות חיידקים סינטטיות, שלא נוצרות באופן אורגני, בעלות הרכב חיידקים שנבחר על מנת לבצע פעולות מועילות כמו נטרול מזהמים סביבתיים, פירוק פסולת, ועיכוב של מחוללי מחלות.

גג פנאי

גן עדן על הגג: הפקולטה לרפואה חונכת שטח פנאי מעוצב אדריכלית לסטודנטים על גג בניין הספרייה בקמפוס עין כרם

1 יוני, 2021

הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בעין כרם ידועה באיכותה האקדמית הבלתי מתפשרת ובמצוינות הסטודנטים ואנשי המקצוע שהיא מטפחת תחתיה, אך גם בצפיפות שנגרמת בעקבות מיקומה בקמפוס אוניברסיטאי קטן בצמוד לשטח המרכז הרפואי הדסה. לסטודנטים הלומדים בפקולטה אין הרבה שטחים שמוקדשים לזמן פנאי בהם הם יכולים להירגע בין השיעורים, כיוון שכיתות הלימוד ומעבדות המחקר תופסות את רוב המרחב הציבורי. דיקנית המשנה של הפקולטה לרפואה, ד"ר רונית הראל, בגיבוי של הנהלת הפקולטה, מצאה פתרון יצירתי להיעדר שטחי פנאי לסטודנטים. אין שטח? נקים גינה בגג!

Brocolli. by Reinaldo Kevin, unsplash

ברוקולי משפיע לטובה על המיקרוביום: "למחקר חשיבות רבה בתחום בריאות הציבור הכללית ובריאות האדם"

27 מאי, 2021

קרא עוד
חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו יתרונות תזונתיים חדשים לברוקולי הקשורים לחילוף החומרים של גלוקוז ושומנים ולחיידקים במעי. פרופ' מדר: "זהו אחד מהמחקרים היחידים בעולם שחקרו את הברוקולי בהקשרים אלו"

ברוקולי ידוע מזה שנים רבות כאחד הירקות המזינים והבריאים ביותר, והוא אף נחשב "מזון פונקציונלי", המכיל ויטמינים, מינרלים, תרכובות ביו-אקטיביות ופיטוכימיקלים בעלי השפעות בריאותיות ותכונות אנטי דלקתיות. לאור הערכים התזונתיים הגבוהים במיוחד שלו, ההמלצה המוכרת היא לשלבו בתזונה היומית.

מחקר חדש שפורסם בכתב העת "Nutrition" בהובלת פרופ' זכריה מדר וגיל זנדני מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית ובתמיכתה של מועצת הצמחים, מצא סגולות נוספות שיש לברוקולי ושטרם הכרנו. החוקרים בדקו את השפעה של צריכת ברוקולי על חילוף החומרים בשומנים ובגלוקוז, והקשר למיקרוביום (אוכלוסיית החיידקים) במעי, וגילו בשלושתם השפעה משמעותית וחיובית.

הניסוי כלל שלוש קבוצות. קבוצה אחת שהוזנה בדיאטה רגילה (קבוצת הבקרה), קבוצה שנייה שקיבלה תוספת של 10% תפרחת ברוקולי וקבוצה נוספת שקיבלה תוספת 10% גבעולי ברוקולי. בשבוע ה-15 לניסוי נערכה לעכברים בדיקת העמסת גלוקוז, ולאחר כ-17 שבועות נלקחו דגימות דם ורקמות, הוערכו פרמטרים בדם (רמת הסוכר, פרופיל שומנים, אנזימי כבד ואינסולין), ונבדקה היסטולוגיה לרקמת הכבד. בנוסף, החוקרים בדקו גם את ביטויי גנים וחלבונים ואת הרכב המיקרוביום במעי.

במחקר נמצאו מגוון נתונים מפתיעים וחדשים על סגולותיו של הברוקולי. אוכלוסיית החיידקים במעי הושפעה בעקבות תוספת ברוקולי (תפרחת וגבעולים), כאשר נצפה מגוון חיידקים גדול יותר מאשר בקבוצת הבקרה. קבוצת הגבעולים התאפיינה בכמות גבוהה יותר של חיידקים מסוג Akkermansia muciniphila, זן של חיידק הרירית במעי הידוע כמשפר פרמטרים שקשורים למטבוליזם של גלוקוז ושומנים ולשימור שלמות המעי. לעומת זאת, בקבוצת תפרחת הברוקולי נצפתה ירידה בכמות חיידקי Mucispirillum schaedleri, זן שקשור למצב דלקתי וגורם לאגירת שומן בגוף.

בנוסף, תזונת גבעולי הברוקולי הובילה לירידה ברמות הגלוקוז בצום, ברמות אינסולין בסרום ובHOMA-IR- (מדד לתנגודת הרקמות לאינסולין), ובכך הובילה לשיפור הרגישות לאינסולין. בנוסף, חל שיפור באנזימי הכבד בשתי קבוצות הניסוי, ובאלו שניזונו מתפרחת הברוקולי נצפתה ירידה ברמת הטריגליצרידים (שומנים) בדם. כמו כן, בקבוצה שקיבלה את גבעולי הברוקולי נצפה ביטוי גבוה של גנים וחלבונים הקשורים לחמצון שומנים בכבד, דבר שעשוי להעיד על שיפור במטבוליזם השומנים. בנוסף, מדדי הדלקת שנבדקו הראו ירידה משמעותית בעקבות תוספת ברוקולי (תפרחת וגבעולים).

פרופ' מדר: "למחקר חשיבות רבה הן בתחום בריאות הציבור הכללית והן בריאות האדם כפרט. זהו אחד מהמחקרים היחידים בעולם שבדק את האפקטים המניעתיים של תפרחת ברוקולי וגבעוליו בהקשר למיקרוביום". הוא ממשיך: "כיום תהליך האיסוף והשיווק כולל את הברוקולי בעיקר בצורת התפרחת, כאשר גבעולי הברוקולי אינם משווקים או משומשים על אף חשיבותם הרבה, לכן נתוני מחקר אלו עשויים להגדיל את הרווחים לחקלאות המקומית על ידי ניצול מקסימאלי של חומר הגלם וחיסכון באובדן מזון".

לפרסום המדעי:

https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0899900721001027?dgcid=raven_sd_search_email

לפרסום בתקשורת:

mako

ערוץ 20

רינונים

eatwell

עיתון יתד נאמן

עיתון שחרית

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
ד"ר יורם מערבי

עכשיו זה מוכח: אופטימיות מאריכה חיים גם בגיל מופלג

24 מאי, 2021

פרויקט מחקר הזקנה הגדול בעולם מהאוניברסיטה העברית, שהחל לפני כ-31 שנים, חושף ממצא חדש שמוכיח שאופטימיות מאריכה חיים גם בגיל 85 ומעלה. ד"ר מערבי: "מדובר בנתון מפתיע שלא היה ידוע עד כה"

ראה גם: בתקשורת, מחקר
דר איתן לרנר. קרדיט - הדס פרוש, פלאש 90

כיוון מחקרי חדש נגד הפרקינסון: "הממצאים עשויים לעזור בפיתוח תרופות שיאטו את קצב המחלה"

20 מאי, 2021

קרא עוד
חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת Penn State חשפו לראשונה את המבנים של החלבון המרכזי בשלביה המוקדמים של מחלת הפרקינסון. ד"ר איתן לרנר: "הממצאים עשויים לעזור בפיתוח תרופות שיסייעו להאט את קצב המחלה ואולי אף למנוע אותה"

מחלת הפרקינסון היא המחלה הניוונית של מערכת העצבים השנייה בשכיחותה, אחרי מחלת האלצהיימר, והיא פוגעת ביותר מ-10 מיליון אנשים ברחבי העולם. המחלה מתחילה את התפתחותה בתאי העצב שבגזע המוח ומתאפיינת בפגיעה הדרגתית ביכולת התנועה של הגוף כמו רעידה, נוקשות שרירים והפרעות בשיווי המשקל. הנוירונים הפגועים אצל חולי פרקינסון מאופיינים בהופעתם של צברים מיקרוסקופיים הנקראים גופיפי לואי, שמסוגלים להוביל לפגיעה בתפקוד של תא העצב. גופיפים אלה מכילים סיבים מסודרים ויציבים להפליא המורכבים מן החלבון אלפא-סינוקלאין, אשר תפקידו במוח של אדם בריא הוא תמיכה בהעברת שקיקים של דופמין לאורך קצוות תאי העצב. כשחלבון זה איננו נמצא באינטראקציה עם מרכיבים תוך תאיים אחרים, הוא חסר מבנה תלת-ממדי מסודר ומוגדר. למעשה, חלבון חופשי שכזה מסוגל להתקפל לכדי מבנים שונים בלתי-יציבים, העוברים שינויי מבנה מהירים מאוד (מיקרו-שניות ואף מהר מזה). החלבון אלפא-סינוקלאין פעיל ביולוגית כשהוא מקופל למבנה ספציפי, אך בעוד במצבים מסוימים מבנהו יתרום לפעילות פיזיולוגית תקינה, במצבים אחרים מבנהו יתמוך בפעילות מעודדת פתולוגיה.

במחקר חדש ופורץ דרך שפורסם בכתב העתStructure  על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת Penn State שבארה"ב, התגלה המנגנון שמאפשר לחלבון אלפא-סינוקלאין לשנות מבנים בין כאלו שתומכים בפעילותו הפיזיולוגית התקינה לבין כאלו שמאתחלים הפרעות בפעילות הגוף ומובילים למחלת הפרקינסון. במסגרת מחקר זה שילבו החוקרים שיטות ביו-פיזיקליות מתקדמות ואפיינו את המבנים השונים של אלפא-סינוקלאין החופשי.

לאחר ניתוח הנתונים, הצוות של ד"ר איתן לרנר ממכון סילברמן למדעי החיים באוניברסיטה העברית הראה, באמצעות שימוש בשיטות ספקטרוסקופיות מתקדמות, שבאופן מפתיע חלקים ממבנים אלו שומרים על מבנה יציב לזמנים של עשרות עד מאות מילישניות. ד"ר לרנר מסביר: "זהו זמן איטי מספיק המאפשר למבנים מקומיים בתוך אלפא-סינוקלאין לתמוך בפונקציות השונות של החלבון, בין אם בנתיב הפעילות התקין או בנתיב הניווני".

באמצעות מבנים אלו של חלבון האלפא-סינוקלאין החופשי, והעובדה שחלקם למעשה מהווים את השלבים המקדימים פעילות ידועה, בין אם תקינה פיזיולוגית, או שמעודדת פתולוגיה, יהיה ניתן לפתח מולקולות קטנות שייקשרו ספציפית למבנה החלבון במצבו המעודד ניוון, ויעכבו יצירת סיבים שלו, או לחילופין כאלו שייקשרו ספציפית למבנה החלבון במצבו המעודד פעילות תקינה, וייצבו מבנה זה. לדברי גב' סופיה זאער, סטודנטית במעבדתו של ד"ר איתן לרנר, "מדובר בחלבון שעלול להביא למצב ההופכי מהמצופה, והמטרה העיקרית שלנו כעת היא ללמוד כיצד לנתב את פעילותו לכיוון הפיזיולוגי התקין".

לדברי ד"ר לרנר, "מחקר זה מהווה צוהר לגישה חדשה של פיתוח תרופות למחלת הפרקינסון. השאיפה שלנו היא להמשיך בחקר הביוכימי של השלבים המוקדמים במחלת הפרקינסון, לנסות לפתח תרופות שיאפשרו לשפר את התפקוד הנוירו-פיזיולוגי, ולהאט או לעצור את התפתחות המחלה".

המחקר נערך בשיתוף גב' פז דרורי, גב' ג'ואנה זאמל, מר חליל ג'ורון וד"ר ניר קליסמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ונתמך על ידי המכונים הלאומיים לבריאות של ארה"ב (NIH), קרן פאסן (Passan), הקרן הישראלית למדע וקרן מילנר.

למחקר המדעי -כאן

לפרסומים בתקשורת:

דוקטורס אונלי

יתד נאמן

כאן ישראל

jpost

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
phone. Paul Hanaoka, unsplash

מחקר ראשון מסוגו חושף את היחס והשימוש של נשים ערביות במכשירים סלולריים במזרח ירושלים

19 מאי, 2021

קרא עוד
משבר הקורונה הנוכחי חשף ביתר שאת את בעיות הבדידות של אנשים מבוגרים - אלו ללא גישה למכשירים דיגיטליים כמו טלפון חכם, מחשב וטאבלט הפכו בודדים עוד יותר, ואלו שמכירים את המכשירים השונים גילו כי ידיעותיהם בהפעלת המכשירים אינן מספיקות בעת מגיפה עולמית. ומה קורה במגזר הערבי, בו השימוש במחשבים ובאמצעי תקשורת אלקטרוניים פחות נפוצים לעומת המגזר היהודי? מחקר חדש שנערך במזרח ירושלים על ידי חוקרות מהאוניברסיטה העברית - ד"ר מאיה דה-פריס עמיתת הוראה מהמחלקה לתקשורת והתכנית לחקר סכסוכים, ניהולם ויישובם; וד"ר לילה עבד רבו עמיתת מחקר במכון טרומן - שיתפרסם בקרוב בספר אותו כותבות החוקרות, ניסה לענות על השאלות איך מבוגרים מהמגזר הערבי חיים עם טלפון חכם, ומה מידת ואופן השימוש של נשים פלסטיניות מבוגרות בירושלים בטלפונים אלה.

יש לציין כי במסגרת המחקר של ד"ר דה-פריס וד"ר עבד רבו בוצעו בדיקות דומות ברחבי העולם – בעשר מדינות, ביניהן צ'ילה, יפן, סין, אירלנד, ברזיל, קמרון, אוגנדה, טרינדד ואיטליה. ביום חמישי האחרון (6 למאי) יצא הספר הראשון של הפרויקט הבינלאומי הזה, שערך השוואה בין המדינות השונות. המחלקה לאנתרופולגיה באוניברסיטת UCL הבריטית בהובלת פרופ' דניאל מילר, ריכזה את מאמצי המחקר העולמי. הפרויקט כולו ממומן על ידי ה-ERC, מקרנות המחקרים הגדולות בעולם (European Research Council).

המחקר הישראלי כלל עבודת שדה בת שנה וחצי בשכונה ערבית בירושלים. המחקר משלב סקר (שאלון), תצפית משתתפת וראיונות עומק בקרב נשים ערביות בירושלים המזרחית – כדי לקבל מסקנות מדויקות ככל האפשר. 55 הנשים שנבדקו במחקר היו בגילאי 45-80 (קבוצת הרוב במועדון הוותיקים השכונתי), כשהחוקרות בדקו באילו אופנים הטלפון החכם נוכח ומשפיע על חיי היום-יום שלהן, וכיצד פלטפורמות דיגיטליות שונות באות לידי ביטוי בשגרת חייהן. 24% מהמשתתפות הן בגילים 40-49, 19.6% בגילים 50-59, 17.4% בגילים 60-69, ו-4.4% בגילים 70-79. המחקר האתנוגרפי בוצע באחת השכונות הפלסטיניות בירושלים המזרחית, בה גרים כיום כ-10,000 תושבים. התצפיות נערכו במועדון הוותיקים השכונתי, בבתי התושבים ובאירועים שונים כמו טיולים והרצאות, כאשר החוקרות השתדלו לקחת חלק בחיי היום-יום של נבדקותיהן.

המחקר חשף כי ל-51.2% יש טלפון נייד אך לא טלפון חכם – כלומר ללא חיבור לאינטרנט, למרות של-87.8% יש חיבור לאינטרנט בבית (אחוזים נמוכים משמעותית לעומת המגזר היהודי). 58% מהמשיבות ענו שאם הן יצטרכו עזרה עם הפעלת הטלפון הן יבקשו זאת מילדיהן או מנכדיהן - כשרק 14% ציינו שיבקשו זאת מבן זוגן. עוד נמצא כי וואטסאפ היא האפליקציה הפופולרית ביותר עבור הנבדקות, ולאחריה פייסבוק ואינסטגרם. 59.6% השיבו שהוואטסאפ היא האפליקציה שנמצאת הכי בשימוש מבחינת יצירת קשר עם אנשים, לאחריה שיחות טלפון – 32.7% מתקשרות בשביל ליצור קשר עם אנשים (כלומר, הן מעדיפות להתקשר באמצעות האינטרנט ולא דרך חברת הסלולר שלהן).

אם נגענו באפליקציות - 52.8% מהמשיבות ציינו שהן לא יודעות מה זה QR CODE, ו- 26.4% ראו את האפליקציה אבל לא חשבו שהן צריכות להוריד אותה. 65% מהמשיבות מעולם לא העבירו כסף דרך הטלפון החכם, ורק 16% שילמו חשבונות דרך הסמארטפון (רובן אינן משתמשות בסלולרי כדי לשלם חשבונות, לבצע קניות, להגיש בקשות לביטוח לאומי או לקבוע תור לרופא). הסבר אפשרי לקושי לשלם דרך הטלפון החכם הוא שלחלק מהנשים הערביות במזרח ירושלים אין חשבון בנק ישראלי או כרטיס אשראי. היו כאלה שציינו כי הן חוששת ש"יגיע יום והכל יהיה אונליין". לדוגמה, אחת הנשים סיפרה שהיא מודאגת מהמחשבה שמכונת התשלום בחניון הקניון תיעלם באחד הימים, והיא תהיה חייבת לשלם דרך הטלפון החכם.

ממצאי המחקר מצביעים על אתגרי השימוש בסמארטפון בגיל מבוגר, אשר להם יש השלכות עמוקות על חיי היום-יום של מושאי המחקר הן מבחינת תחושות שייכות, העצמה, הדרה וקרבה. נשים המחזיקות בטלפון נייד "דור 2" תואר בפיהן כ"טלפון טיפש" - הן אמנם יכלו ליצור קשר עם המשפחה שלהן דרכו, אם הן היו מחוץ לבית, אולם הוא הדיר אותן מקבוצת הוואטסאפ של מועדון הוותיקים בשכונה. עוד נמצא כי כלפי חוץ קיימת תקשורת דיגיטילית בקרב הנשים, אך כאשר נכנסים לעומק אופני השימוש שלהן ניתן להיחשף לפערים בחברה הערבית, במזרח ירושלים, הנובעים מאי-שוויון דיגיטלי.

לטענת החוקרות, "האוריינות הדיגיטלית הנמוכה נובעת משלוש סיבות. הראשונה היעדר כישורים דיגיטליים - הנחקרות לא למדו באופן מסודר כיצד להשתמש בטלפון ולחלקן אף אין מחשב ברשותן או לא השתמשו באחד מעולם. שנית, ההקשר הפוליטי-חברתי מהווה בסיס חשוב להבנת הפער הדיגיטלי הקיים – הנחקרות ברובן אינן יודעות את השפה העברית, בעוד חלקן אינן יודעות קרוא וכתוב בערבית משום שהן לא למדו את השפה בצורה ראויה בבית ספר. שלישית - יש התנגדות לטלפון החכם, שמייצרת לעתים התנגדות ללמידה בשל היותו מכשיר שעלול לחשוף מצבים מביכים ועל כן  עלול להיות מסוכן מבחינה חברתית".

לאחר שהתברר כי האוריינות הדיגיטלית של הנחקרות נמוכה יחסית, החליטו החוקרות להקים קורס לימוד על סמאטרפון בשיתוף עם עמותת מחשבה טובה ואש"ל ג'וינט לטובת המשתתפים במחקר. הקורס המסובסד התפרש על פני 14 שבועות, התקיים בשפה הערבית ועסק בהיבטים שונים של תפעול הטלפון החכם. חודשים ספורים לאחר שהקורס הסתיים פרצה מגיפת הקורונה וכפתה על המשתתפות הקורס בדידות חברתית ואף משפחתית. חלק גדול מהן כתבו בקבוצת הווטסאפ של הקורס כי עצם הלימוד על הפעלת הסמארטפון, גלישה באינטרנט ובעיקר ביוטיוב הקלו על תחושות הבדידות הקשות שהציפו אותן. "אנו מקוות להמשיך ולקיים קורסים נוספים בשדה המחקר ובאזורים אחרים בירושלים המזרחית", סיכמו ד"ר דה פריס וד"ר עבד רבו.

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
הילד שבתמונה אינו קשור לכתבה. photo by Jelleke Vanooteghem, unsplash

מחקר חדש קובע: איך הילדים שלנו ישנו במהלך משבר הקורונה? לא רע

13 מאי, 2021

מחקר שפורסם לאחרונה בהשתתפות חוקרים מהאוניברסיטה העברית והדסה, מצא שאיכות השינה של ילדים מגילאי 3-17 לא נפגעה משמעותית בתקופת משבר הקורונה, למרות שהם הלכו לישון מאוחר יותר והתעוררו בשעות מאוחרות יותר. החוקרים: "תוצאות המחקר הנוכחי הבהירו שלמתבגרים יש חסך שינה באמצע השבוע, אך השינוי שקרה בעקבות המגיפה אפשר להם להשלים אותו"

Plotosus lineatus

פיצוץ אוכלוסין של מיני דגים בים התיכון. הסיבה - דגים מהגרים נוהרים בכמויות אדירות מים סוף

12 מאי, 2021

קרא עוד
מחקר חדש שבוצע על ידי הביולוג הימי דר' דני גולני מהאונ' העברית קובע כי 469 מיני דגים משכשכים היום במימי הים התיכון של ישראל, כשמספר שיא של 32 מינים חדשים היגרו אליהם מים סוף ב-15 השנים האחרונות. הגירה בעקבות שינוי אקלים? אל תבנו על זה. התוצאה, בין היתר: דג ארסי ודג רעיל מתרבים ומתבססים בימים אלו בסמוך לחופי ישראל

לא פחות מ-62 מינים חדשים חדרו לישראל במשך 15 השנים האחרונות, מתוכם 32 הגיעו דרך תעלת סואץ, לעבר הים התיכון ויצרו פיצוץ אוכלוסין שלא ידענו כמותו בעבר – כך קובע מחקר חדש של דר, דני גולני, ביולוגי ימי ואוצר אוסף הדגים של האוניברסיטה העברית, שפרסם רשימה מעודכנת של דגים שחדרו למימי הים התיכון של ישראל במאמר מדעי, שפורסם לפני מספר ימים בכתב העת "ZOOTAXA". מדובר בעלייה של 15.4% מכלל מיני הדגים ו-66.7% של מיני המהגרים מים סוף מהבדיקה האחרונה*. למעשה, משנת 2000 ועד היום, כל שנה מוצאים בין 2-3 מיני ים סוף חדשים בים התיכון. עוד נמצא במחקר כי ישנה עלייה ברורה מעשור לעשור בכמות הדגים המהגרים לאזורנו, שהובילה לכך שיש בסך הכל מספר שיא של 469 מיני דגים במימי הים התיכון של ישראל.

הדגים המהגרים מים סוף הגיעו למימינו הטריטוריאליים באמצעות "הגירה לספסית" - נעו מים סוף, חצו את תעלת סואץ והגיעו לים התיכון (הגירה זאת קרויה על שם האחראי לכריית תעלת סואץ, פרדיננד דה-לספס). מחקרים רבים נעשו ונעשים עד היום על אוכלוסיות ומיני הדגים המהגרים ברחבי העולם, כשתהליך ההגירה עצמו מעניין מאוד את המדע כתופעה כלל-עולמית שמשפיעה על תפוצת בעלי החיים ושרידותם בימים ובאוקיינוסים. חלק מהמינים המהגרים נחשבים לפולשים למימי הים התיכון, והם מסכנים את האיזון האקולוגי העדין שנוצר במהלך מיליוני שנות אבולוציה.

"הגידול החד במספר המינים הלספסיים מאז שנת 2000 צוין כמעט בכל הבדיקות שנערכו מים סוף", מוסבר במאמר המדעי שכתב דר' גולני. "הסיבה העיקרית למגמה זו נחשבת לשטף מוגבר של מים בין ים סוף לים התיכון, בשל התעלה החדשה שנוצרה באורך של 72 ק"מ, והגדלת חלקים מסוימים בתעלת סואץ עצמה. ישנם מדענים שמציינים את התרומה של שינויי האקלים, אך עם זאת, השינויים המקומיים בטמפרטורה מסתכמים בעלייה של פחות מחצי מעלה, לכן שינוי האקלים עשוי להיות גורם מינורי להגירת מיני הדגים".

דר' גולני לא קובע במאמרו אם ההגירה ההמונית של דגים לספסיים מים סוף באופן כללי היא טובה או רעה למיני הדגים המקומיים, ומסביר כי בכל מקרה לא קיימת דרך לעצור את תנועת "המהגרים" לעברנו. "כל המאמרים המדעיים שמתפרסמים לגבי הניסיונות לעצור את ההגירה הזאת - זה טוב לחוקרים לפרסם דברים כאלה כדי להוסיף קרדיטים ל-CV, אבל לא מדובר ברעיונות מעשיים וממשיים. אפילו ספינת המטען 'אוור גיוון' שנתקעה שישה ימים בתעלת סואץ לא יכולה לעצור את ההגירה הזאת", מסביר השבוע החוקר.

הדג הגדול ביותר שהיגר אלינו עד כה הוא סקומברן זריז (פלמידה לבנה, בשפת הדייגים), שיכול להגיע לשני מטרים (דג מסחרי שנודד לאורך החופים שלנו צפונה). דג לא פחות גדול הוא ה-טריגון נקוד (שייך למשפחת חתולי הים) – שאורכו יכול להגיע למעל לשלושה מטרים, ומוטת סנפיריו יכולה להגיע למטר וחצי/שני מטרים. הדג הקטן ביותר שהיגר אלינו הוא דג ממשפחת ה-קברנוניים, שאורכו כ-4-5 ס"מ. "מבחר עשיר של דגים היגרו אלינו, תפסו כמעט כל בית גידול והשתלטו על עומקים", מסביר עוד דר' גולני. "אם לפני 20 שנה דיברנו על 100 מטר עומק גבול גזרה, היום הם מגיעים ל-200 מטרים מתחת לפני הים".

שני מינים של דגים הוא היה שמח אם לא היו מהגרים אלינו מים סוף. "לפחות שני מינים שהגיעו בעשור הראשון של המאה הנוכחית למימי ישראל מים סוף הפכו למינים נפוצים בים התיכון, ומדאיגים כיום את טובי החוקרים. המין הראשון הוא שפמית ארסית, דג ארסי לבני אדם. למזלנו, מגע עמו עדיין לא גרם למוות, אבל היו מקרי אשפוז רבים. דייגים דגו אותם ואחרי שמיינו את השלל שלהם נטו לזרוק אותם מתים למים. הם נסחפו לחוף, מתרחצים דרכו עליהם וכתוצאה מכך נדקרו, הארס חדר לגופם ונזקקו לטיפול רפואי. מין אחר של דג מהגר, שגם הגיע פחות או יותר באותה התקופה לחופינו, הוא הלגינון המוארך, ששייך למשפחת הנפוחיתיים (אבו-נפחא). הוא דווח לראשונה בים התיכון בשנת 2003 מחופי טורקיה, וכיום הוא המין נפוץ בחופי ישראל ובמזרח הים התיכון. הוא רעיל ולא ראוי כלל למאכל. הרבה אנשים אכלו אותו ואושפזו. היה אפילו מקרה אחד של מוות, אבל לא של ישראלי", מוסיף דר' גולני.

תוצאות המחקר הנוכחי חושפות כי מלבד הדגים המהגרים יש כיום 366 מיני דגים "מקומיים" בישראל. לחישוב הכללי מוסיף דר' גולני 23 מיני דגים הקשורים לאזור לבנון שלא תועדו עד כה בישראל, "ולפיכך, מספרם של הדגים המקומיים עומד על 389 באזור הים התיכון של ישראל ולבנון, לא רחוק ממספר הדגים המקומיים שתועדו במימי טורקיה - 434 מינים, ובמימי יוון - 478 מינים", הוא קובע.

 

למאמר המדעי - An updated Checklist of the Mediterranean fishes of Israel, with illustrations of recently recorded species and delineation of Lessepsian migrants
 

לפרסומים בתקשורת:

ynet

שלושה שיודעים

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
באנר

מחקר: למרות הסטיגמה - המזרחית מורכבת יותר מבחינה מוזיקלית מהפופ-רוק הישראלי

9 מאי, 2021

קרא עוד

המוסיקה הפופולרית בישראל מתאפיינת במתח בין התרבות הגלובלית ובין התרבות המקומית. שני הסגנונות המרכזיים בשדה בסוף המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21 – המוסיקה המזרחית והפופ-רוק הישראלי – מציגים תמהיל שונה וייחודי של מרכיבים גלובליים ומקומיים; בנוסף, שני הסגנונות נתונים לתהליכים דינאמיים של שינוי והשפעה הדדית. המוסיקה המזרחית – שהודרה בתחילת דרכה מן הזרם המרכזי של המוסיקה הישראלית על ידי הממסד התרבותי – תפסה במאה ה-21 את מקומו של הפופ-רוק הישראלי, בהופכה לסגנון המוביל בישראל.

מחקר חדש שבוצע על ידי ד"ר אדם יודפת במסגרת עבודת הדוקטורט שלו בחוג למוסיקולוגיה, בהדרכתו של פרופ' נפתלי וגנר, ופורסם תחת הכותרת "אלף שירים ושיר: חמישה עשורים של שירי מזרחית ורוק בישראל – איפיון מוסיקלי", מקיים דיון אודות שני סגנונות אלה, וחושף ממצאים מרתקים. המאמר שהתפרסם הוא חלק מעבודתו של ד"ר יודפת לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטה העברית. המוסיקה הפופולרית בישראל נחקרה עד כה בעיקר מנקודת מבט סוציולוגית ותרבותית, ואילו המחקר הנוכחי מוסיף לגוף הידע המצטבר בנושא את נקודת המבט המוסיקלית.

המחקר מבוסס על מאגר מידע ממוחשב ובו רשומות תוצאות ניתוחים מוסיקליים של מדגם בן 1,001 שירים. שירי המדגם נבחרו בעיקר מן המצעדים העבריים השנתיים המשודרים בתחנות הרדיו הציבוריות בישראל, תוך כדי הקפדה על איזון כמותי בין שני הסגנונות המרכזיים, ולאורך חמשת עשורי המדגם. השיוך הסגנוני של השירים נקבע על פי ההקשר החברתי-תרבותי של מבצעיהם. המאפיינים הריתמיים, הצורניים, ההרמוניים, ומאפייני הגוון של כל שיר נותחו באופן ידני, קודדו ותועדו בגיליון נתונים ממוחשב. בנוסף התבצע רישום וניתוח ידני ראשוני של מילות השירים. מאגר המידע המכיל את כלל הניתוחים של שירי המדגם זמין ברשת ופתוח לשימוש קהילת החוקרים.

ממצאי המחקר מציגים באופן מפורט את תהליכי השינוי במוסיקה הפופולרית בישראל משנות ה-70 ועד לעשור השני של המאה ה-21, כפי שאלה מתבטאים במאפיינים מוסיקליים ספציפיים כמו גווני הגיטרה החשמלית; מידות השימוש בכלי נגינה המזוהים עם המוסיקה המזרחית, כגון דרבוקה ובוזוקי; מידת השימוש בגוונים אלקטרוניים ומסונתזים; תבניות המקצב האופייניות לכל אחד מן הסגנונות המרכזיים; אופני השימוש במודאליות הפריגית, הידועה גם כ"טונאליות ים תיכונית"; ועוד. הממצאים הללו מוצגים תחילה כנתונים סטטיסטיים המפולחים על פני הסגנונות והעשורים, ומתפקדים כנקודות מוצא לניתוחים איכותניים של מקרי מבחן ספציפיים. אלה בתורם מהווים פתח לדיון ממוקד בתופעות המוסיקליות בפופ הישראלי, ובתהליכי השינוי המתרחשים ביחס אליהן – תוך כדי הצעת הסברים אפשריים לגורמים התרבותיים הקשורים בתהליכים ובתופעות הללו. מלבד הניתוח הסטטיסטי של הנתונים, נעשה גם שימוש בשיטות ניתוח מתחום למידת המכונה.

נושא מרכזי שנבחן במחקר הוא עניין המורכבות המוסיקלית. לאורך השנים נטען בזירה הציבורית כי המוסיקה המזרחית כסגנון הינה נחותה ודלה מבחינה איכותית. בעוד ש"איכות" הינה קריטריון אסתטי סובייקטיבי, המורכבות מהווה קריטריון כמותי הניתן למדידה. בהתבסס על מאגר המידע ועל הניתוחים הידניים של שירי המדגם, פותחו ארבעה מדדי מורכבות כמותיים עבור כל אחד מארבעת המאפיינים המוסיקליים שנותחו במחקר – קצב, צורה, הרמוניה וגוונים. בנוסף, פותח גם מדד מורכבות ריתמית אוטומטי, במסגרתו נותחו המאפיינים הריתמיים של שירי המדגם גם בצורה ממוחשבת. דבר זה נעשה על ידי שימוש במאפייני השמע (audio features) של השירים, ופיתוח אלגוריתם מקורי המקבל כקלט קובץ שמע, עורך חישוב המבוסס על קרוס-קורלציה, ומוציא כפלט את ערך המורכבות הריתמית של השיר. ערכי הניתוח הממוחשב שולבו עם ערכי הניתוח הידני, ליצירת מדד מורכבות ריתמית משוכלל. לבסוף שוקללו ארבעת מדדי המורכבות הפרמטריים לכדי מדד מורכבות כולל, המדרג את כל שירי המדגם על פי מורכבותם.

על פי ממצאי המחקר התגלה כי מאז שנות ה-80 המוסיקה המזרחית עוברת במורכבותה הסגנונית הממוצעת את הפופ-רוק הישראלי, וכי הפער במורכבות בין שני הסגנונות הולך וגדל עם הזמן. הממצאים הכמותיים הנוגעים למורכבות מהווים אף הם נקודת מוצא לדיון איכותני בתופעת המורכבות והפשטות בשירי פופ ישראליים. עם תום שלב הצגת הממצאים מובא דיון המבקש ללכת אל מעבר לנתונים, אשר מתמקד בכמה מן ההתפתחויות המרכזיות במוסיקה הישראלית הפופולרית בעשור השני של המאה ה-21.

"יחסי הכוח בחברה הישראלית של סוף המאה ה-20 עיצבו את שדה המוסיקה הפופולרית באופן א­-סימטרי: מצד אחד הפופ-רוק הישראלי נתפס כברירת המחדל של הזרם המרכזי, וזכה להערכה ביקורתית שלוותה בהילה של 'אותנטיות' אמנותית; ומצד שני המוסיקה המזרחית נחשבה לסגנון נחות – בעל ערכי הפקה דלים וירודים בתחילת דרכו, ובהמשך, משזכה הסגנון להצלחה מסחרית – הצטייר כרדוד, בידורי וקלישאתי. תפיסה זו נבעה בחלקה מסלידה מ'פופ', ובחלקה מדעות קדומות, מגזענות, ומהיצמדות של שומרי הסף אל מוקדי הכוח שלהם. ממצאי המחקר הנוכחי מבליטים את הפער שבין המציאות המוסיקלית המורכבת והמגוונת של סגנון המזרחית בשנות ה-80 וה-90, ובין הדימוי שדבק בו – ואשר מלווה אותו במידה מסוימת עד לימינו – של סגנון נחות ו'לא איכותי'", מסכם ד"ר יודפת.

למאמר המדעי: https://www.academia.edu/45342000/%D7%90%D7%9C%D7%A3_%D7%A9%D7%99%D7%A8%...

לפרסום בתקשורת:

הארץ - https://www.haaretz.co.il/gallery/music/selective-hearing/.premium-1.976...

שלושה שיודעים - https://www.kan.org.il/radio/player.aspx?ItemId=212407

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
potato

איך מרגיש תפו"א? חוקרים מהפקולטה לחקלאות פיתח חיישנים ביולוגיים בתפוחי אדמה ע"י הנדסה גנטית, שמתריעים בזמן אמת על מצוקה של הצמח

9 מאי, 2021

covid-19 vaccine. by hakan nural, unsplash

מבצע חיסונים - אולם עצמאות / מקסיקו

19 אוגוסט, 2021

קרא עוד
ביום ראשון הקרוב, ה- 22.08.2021  בשעות 10:00 עד 12:00, יתקיים מבצע חיסונים באולם העצמאות, קמפוס הר-הצופים.

מבצע החיסונים מכוון לקדם חיסונים לסגל אקדמי ומנהלי בגיל 50 ומעלה (חיסון שלישי) וחיסון ראשון לתלמידי רשות לבינלאומיות (חו"ל, מזרח ירושלים וכדומה).

החיסונים יבוצעו ע"י מד"א ובשיתוף עיריית ירושלים-בי"ס תלמידי חו"ל והנהלת האוני'.

 

למעוניינים להתחסן ביום זה, נדרש להירשם בקישור המובא כאן –

https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScTGYLZZ7XLwRev0gMu4W0BxkzMg8tvOc4X0ZBUZsgY7FAeig/viewform
קראו פחות
בכניסה לתחנת הקורונה. צילום - יוסי זמיר

עדכון קורונה מאת רקטור האוניברסיטה העברית פרופ' ברק מדינה

19 אוגוסט, 2021

קרא עוד
לסטודנטיות ולסטודנטים באוניברסיטה העברית,

לפי החלטת הממשלה, שפורסמה היום, החל מיום רביעי, 18 באוגוסט 2021, גם כניסה לקמפוס לצורך השתתפות בבחינה מחייבת הצגת תו ירוק או אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה שבוצעה במהלך 24 השעות שקדמו להצגתה. מנועי חיסון רשאים להיכנס לקמפוס, בהצגת אישור רפואי על-כך.
אם נחוצה עזרה או הבהרה, בבקשה פנו אל מזכירות החוג.
בריאות טובה וקיץ נעים.
בברכה,                                                                       
ברק מדינה, רקטור.
 
 
 
Dear Hebrew University Students,
 
According to the government's decision, published today, as of Wednesday, August 18, 2021, entry to the campus for all purposes, including for taking an exam, is permitted only to "Green Pass" holders or by presenting a negative Covid-19 test conducted in the 24 hours before entry. Those who for medical reasons cannot be vaccinated may also enter, by showing a medical certificate.
For assistance, please contact the department secretariat.
Good health and enjoyable summer.
Yours,
Barak Medina, Rector.
קראו פחות
שתפ בין האוניברסיטה העברית לבין האוניברסיטה הפוליטכנית מוחמד השישי (UM6P) שבמרוקו

מסימני השלום: לראשונה שיתוף פעולה ראשון בין האוניברסיטה העברית לאוניברסיטה במרוקו!

17 אוגוסט, 2021

פרט לאוניברסיטה העברית, גם האוניברסיטאות תל-אביב ובן-גוריון והמכון הטכנולוגי הטכניון ישתפו פעולה בתחומים מדעיים ואקדמיים עם אוניברסיטת מוחמד השישי במרוקו

Photo by Mathew Schwartz on Unsplash

מחקר ראשון מסוגו בעולם בחן עצמות של בני אדם בין השנים 10,000 לפנה"ס עד המאה ה-17, ומצא כי ריכוז עופרת רעילה בעצמות משתנה בהתאם לקצב הכרייה

16 אוגוסט, 2021

פרופ' יגאל אראל: "לאור העלייה הדרמטית הצפויה בהפקת עופרת ומתכות רעילות נוספות, אנחנו מתריעים מפני סיכון בריאותי רחב היקף, בעיקר במדינות שבהן אין רגולציה ומעקב מסודר אחרי זיהום הסביבה והרעלת בני אדם"

 

 

האוניברסיטה העברית

האוניברסיטה העברית במקום ה-90 בדירוג העולמי של מדד שנגחאי ובמקום ה-1 בישראל מבין כל מוסדות הלימוד האקדמיים!

15 אוגוסט, 2021

הישג: האוניברסיטה העברית חזרה להיות

בין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם והמובילה בישראל

 

האוניברסיטה העברית במקום ה-90 בדירוג העולמי

ובמקום ה-1 בישראל מבין כל מוסדות הלימוד האקדמיים!

 

Alesia Kozik from Pexels

תחרות בנושא "הגורם האנושי בבנקאות דיגיטלית"

11 אוגוסט, 2021

מרכז גרשון לפינטק מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בשיתוף בנק מזרחי טפחות מזמינים אתכם להשתתף בתחרות בנושא "הגורם האנושי בבנקאות דיגיטלית".

על המתחרים לשלוח רעיונות למיזמים טכנולוגיים בנושא. ניתן להשתתף כיחידים או בקבוצות של עד 4 אנשים. הפרס ליחיד/קבוצה הזוכה הוא 20,000 ₪.

את הרעיונות יש להגיש בצורת מצגת או וידאו לא יאוחר מה-31 באוגוסט 2021.

ביום שלישי ה-24 באוגוסט יערך מפגש שאלות ותשובות בזום בשעה 15:00.

ראה גם: סטודנטים
"משחקי מחשב הם אמנות במלוא מובן המילה״ - מאמר דעה מאת אליי קורנצקי, סטודנט לתואר שני בחוג לספרות עברית

"משחקי מחשב הם אמנות במלוא מובן המילה״ - מאמר דעה מאת אליי קורנצקי, סטודנט לתואר שני בחוג לספרות עברית

8 אוגוסט, 2021
לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן 
הפיתוח החדש

סטודנטים פיתחו תוכנה שעוזרת לילדים עם מוגבלויות לבטא רגשות באמצעות העיניים בלבד

5 אוגוסט, 2021

הפיתוח מיועד לילדים שמתקשים בתקשורת בסיסית ובהבעת רגשות, בעקבות מוגבלות פיזית, שכלית או רגשית ונעשה בשיתוף בית החולים השיקומי לילדים אלי"ן. באמצעות התוכנה יכולים הילדים לצלם את עצמם ולבטא את רגשותיהם על ידי העיניים בלבד. צוות ביה"ח אלי"ן: "התוכנה משנה חיים ומאפשרת לילדים להשתלב עם שאר בני גילם – מה שלא יכלו לעשות לפני"

מתייחדים מול האנדרטה

"טרור נבזי": נחשף מכתב שנשלח מטעם הילארי קלינטון לנשיא האונ' העברית לאחר הפיגוע בהר הצופים, לפני 19 שנה בדיוק

3 אוגוסט, 2021

ביום חמישי התקיים הטקס השנתי לציון הפיגוע בקמפוס הר הצופים באונ' העברית, בנוכחות קהל. נשיא האוניברסיטה פרופ' אשר כהן: "אנו מייצגים את כל מה שמנוגד לטרור ולרוע". רקטור האוניברסיטה פרופ' ברק מדינה: "האוניברסיטה הזאת שייכת לכל העמים, גם ליהודים וגם לערבים, ואנשיה מסרבים להיות מיואשים"

Image by PicsbyFran from Pixabay

מחקר חדש של פרופ' גד בנעט מביה"ס לרפואה וטרינרית: מקרה ראשון בישראל של תולעת מסתורית שגורמת לעיוורון בכלבים וחתולים ויכולה להדביק גם אנשים

29 יולי, 2021

מקרים של הדבקה בתולעת Onchocerca lupi תועדו בעבר בצפון אמריקה, אירופה, אסיה והמזרח התיכון וכעת לראשונה גם בישראל. פרופ' בנעט: " העובדה שהתולעת נתגלתה בישראל בכלב שמעולם לא עזב את המדינה מעידה שישנו מעגל הדבקה בטפיל בישראל, ולכן קיימת סכנה עתידית גם לבני אדם ולכלבים נוספים"

 

israel observatory on femicide

מחקר: פחות נשים נרצחו השנה בישראל - ירידה של 43% בסך מקרי הפמיסייד בחציון הראשון של 2021 לעומת 2020

20 יולי, 2021

קרא עוד
דר' שלוה וייל, חוקרת בכירה בביה"ס לחינוך ע"ש סיימור פוקס באוניברסיטה העברית, יוזמת מחקר חדש מטעם 'התצפית הישראלית על רצח נשים': "ההד התקשורתי בנושא עצירת אלימות, שירה איסקוב שנבחרה להדליק משואה עם שכנתה עדי גוזי שהצילה אותה ממוות, תגובות הפוליטיקאים, וממשלה שרוצה לשנות את המציאות – ככל הנראה הובילו לתוצאות המעודדות שהתקבלו"

אלימות כלפי נשים הפכה בעת האחרונה למגיפה של ממש, היא חוצת מגזרים, אזורים גאוגרפיים וחתכים סוציו-אקונומיים, ונדמה כי הקורונה ותקופת הפוסט-קורונה שלאחריה הובילו לעלייה דרסטית במקרי האלימות במשפחה. בשבוע שעבר נרצחה אישה נוספת, מייסר עותמאן (27), לעיניי ילדיה בדירה בחיפה, הפעם ביריות. בתחילת החודש נמצאו בני זוג מבוגרים ללא רוח בבית ביישוב כפר יונה שבשרון - נבדק החשד שהגבר ירה באישה ולאחר מכן נטל את חייו בידיו. אם נסתמך על הסיקור התקשורתי הנרחב לאירועים האחרונים, התחושה היא שמגיפת הפמיסייד (מוגדרת בספרות המחקרית כרצח נשים על ידי גברים בגלל היותן נשים) נמצאת בשיאה. האמנם?

בחודש נובמבר האחרון, לפני הקמת ממשלת השינוי של בנט-לפיד, זעק נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת בוועדה לקידום מעמד האיש כי באותה תקופה לא היה גורם שלטוני שבוחן באופן שיטתי את כלל מקרי הרצח שיש חשד שבוצעו על רקע מגדרי. מנובמבר 2020 החלה לפעול "התצפית הישראלית על רצח נשים", המטפלת בנושא באופן יסודי. גוף זה הוקם על ידי דר' שלוה וייל, חוקרת בכירה בביה"ס לחינוך ע"ש סיימור פוקס באוניברסיטה העברית (אשר שואף להיות הסמכות הרשמית לאיסוף נתונים כאלה במדינת ישראל), ומפרסם מעת לעת נתונים לגבי רציחות נשים ופמיסייד בארץ ומנתח אותם בצורה מעמיקה.

השבוע התפרסם דו"ח חדש של 'התצפית הישראלית על רצח נשים', המציג תמונת מצב מרגיעה. מסד הנתונים של הדו"ח נבנה מתוך מעקב רציף אחר דיווחים באתרי חדשות מקומיים וארציים, שימוש בהתראות גוגל והצלבה עם מאגרי נתונים אחרים. על פי המסמך, בחציון הראשון של שנת 2021 נרשמו שמונה רציחות נשים לעומת 14 אשתקד. כלומר, חלה ירידה של 43% בסך מקרי הפמיסייד בחציון זה. בפרט, בחודש מרץ של השנה שעברה, החודש שבו הוכרזה מגפת הקורונה, נרצחו חמש נשים - בעוד שהשנה חודש מרץ היה נטול קורבנות.

"נראה כי הפעילות המשמעותית של ארגוני הנשים והמודעות הגוברת לנושא מניעת אלימות נגד נשים בעולם ובישראל, יצרו הד תקשורתי רב בישראל וגרמו להתגברות העיסוק הציבורי במגפה הנשכחתרצח נשים. העובדה ששירה איסקוב זכתה להדליק משואה בטקס המשואות יחד עם שכנתה עדי גוזי, שהצילה אותה ממוות, גרמה להגדלת החשיפה לנושא ולשינוי היחס בציבור. הלחץ הציבורי בא לידי ביטוי גם  בהצהרות של פוליטיקאים לקראת הבחירות בחודש מרץ2021 , והן בכך שהטיפול באלימות נגד נשים נרשם כקו יסוד רשמי של ממשלת האחדות שקמה. כל אלה ככל הנראה הובילו לתוצאות המעודדות שהתקבלו", הסבירה השבוע ד"ר וייל.

עוד על פי המסמך, ישנם 1.3 מקרי פמיסייד בממוצע בכל חודש בישראל מתחילת שנת 2021, לעומת 2.3 בחציון הזהה של 2020. בחציון הראשון של שנת 2021 הגיל הממוצע עומד על 50.1 שנים, בהשוואה לגיל הממוצע אשתקד של 39.6 - כלומר מרבית הקורבנות משמעותית מבוגרות יותר. בחציון הנוכחי הקורבן הצעירה ביותר הייתה בת 27, והמבוגרת ביותר הייתה בת 76. כ-38% מהמקרים בחציון הנוכחי היו מקרים של female geronticide, כלומר רצח של קשישות. בנוסף, שני מקרים היו מטריסייד (matricide) - אמא שנרצחה על ידי בנה. היה מקרה אחר שבו גם הבן וגם בן הזוג היו חשודים ושוחררו, שלא נכנס לסטטיסטיקה. כ-38% מהמקרים היו מקרים של רצח על ידי בן הזוג , בעוד שבחציון הראשון אשתקד הנתון עמד על 57%.

לגבי הזהות האתנית של הקורבן והרוצח, גם בשנה הנוכחית (בדומה לשנה שעברה) התפלגות הזהות האתנית של הרוצחים הייתה דומה לזו של הקורבנות. בחציון הראשון של 2021, כ-38% מהנשים שנרצחו היו ממוצא ערבי או דרוזי. ב-25% מהמקרים הקורבן והרוצח השתייכו לקהילת יוצאי ברית המועצות, ובמקרה אחד הקורבן והרוצח היו יוצאי קהילת העבריים מדימונה. לשם השוואה, בשנת 2020 57% מהמקרים הקורבן השתייכה לחברה הערבית, כאשר מתוכן שש היו בדואיות. מתוך שאר המקרים, אחת הייתה יוצאת אתיופיה, ארבע היו יוצאות בריה"מ לשעבר, וארבע היו ישראליות ותיקות.

לקריאת הדו"ח במלואו - לחצו כאן

לפרסומים בתקשורת: ישראל היום, ישראל היום - באנגליתערוץ 7.

קראו פחות
ליעם גל מקבל את הפרס

פרס דיקן הסטודנטים על פעילות התנדבותית לקהילה ניתן למייסד הפורום הסטודנטיאלי לרפואת להט"ב

15 יולי, 2021

קרא עוד
היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים באוניברסיטה העברית קיימה לאחרונה אירוע סיום למלגאיות ולמלגאים, וטקס הענקת פרס דיקן הסטודנטים על פעילות התנדבותית לקהילה. האירוע נערך בהשתתפות 200 סטודנטים מכל הפקולטות באוניברסיטה שלקחו חלק במהלך השנה החולפת באחת מתכניות היחידה. במרכז האירוע התקיים דיון בשולחנות עגולים על האימפקט החברתי של האוניברסיטה, וכן נדונו הנושאים - כיצד האוניברסיטה יכולה למנף את היותה מקום מפגש בין סטודנטים ערבים ויהודים ולאפשר שיח משותף, כיצד האוניברסיטה יכולה לתת יותר מקום וביטוי לנשים במרחב האקדמי והציבורי, לעודד חינוך לערכים דמוקרטיים ולקדם אותם בחברה ועוד.

בין מקבלי פרסי ההצטיינות מטעם דיקן הסטודנטים על פעילות התנדבותית לקהילה היה ליעם גל מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה, עתודאי בשנתו השישית במסלול צמרת אשר ייסד לראשונה בארץ את הפורום סטודנטיאלי לרפואת להט"ב, שמטרתו להעלות את מודעות הסטודנטים למקצועות הבריאות לסוגיות מרכזיות ברפואת להט"ב. במסגרת עבודתו ההתנדבותית, ליעם הבחין בחוסר מודעות לרפואה ייחודית המותאמת לקהילה הגאה בקרב מקצועות הבריאות השונים, והחל לפעול להקמת פורום מסודר ונגיש. הפורום מארגן שיעורים חודשיים לסטודנטים ממקצועות הבריאות, המועברים מפי רופאים מובילים בתחום, מעודד מחקר לעבודות גמר ברפואת להט"ב, ואף גייס 10,000 שקלים מתורמים לשם הענקת מענקי מחקר בנושא. בנוסף, הוא מעורר מודעות בקרב רופאים לפורום.

פעילותו החברתית של ליעם כוללת גם את התנדבותו בפרויקט "לביא", במסגרתו מנגן ליעם בחצוצרה כדי להנעים למאושפזים והמאושפזות הצעירים בבית החולים לילדים בהדסה עין כרם בירושלים, וכן את היותו רכז האחווה הסטודנטיאלית הגאה בקמפוס עין כרם בין השנים 2017 – 2019.

"ליעם גל הינו סטודנט אשר הבחין בחוסר מערכתי כלל-ארצי, אשר פעל והקים פרויקט בסדר גודל לאומי לשם שינוי באספקט התודעתי והן באספקט המעשי", הסבירו השבוע בדיקנט הסטודנטים באוניברסיטה העברית והוסיפו כי "באופן כללי, אחרי שנה של עבודה מאתגרת שחלקה התקיים מרחוק ולאחר אירועי מאי והמתיחות שהכניסו לקמפוס, היה מרומם לראות את ההתכנסות הגדולה פנים אל פנים, מהמפגש הבלתי אמצעי של סטודנטים מקהילות תרבותיות שונות ששוחחו יחד בפתיחות, כבוד ורצינות והביעו את דעתם ביחס להשפעה שראוי שיהיה לאוניברסיטה בסוגיות חברתיות מרכזיות".

יתר הזוכים בפרסי ההצטיינות השנה מטעם דיקן הסטודנטים על פעילותם ההתנדבותית לקהילה: חנה בחלריס ממדעי הקוגניציה, שמתנדבת מזה כשלוש שנים בפרויקט "יזהר" - פרויקט למזעור נזקים בקרב סובלים מבעיות סמים, דרות רחוב וזנות; נועם אפל מביוטכנולוגיה, שמתנדב למעלה משבע שנים בעמותת "בית הגלגלים" שהינה עמותה לילדים עם צרכים מיוחדים ונכויות פיזיות שונות; שירה ורטיקובסקי נימני מבית הספר לחינוך (תכנית "עמיתי מלטון"), אשר שותפה להקמת מיזם "עושים שכונה" - יוזמה חברתית המתמקדת בשכונות מצוקה וכוללת הקמת מרכז עשייה קהילתי, הפרחת השטחים המוזנחים, שיפוץ גינות, בתים ובניינים ויצירת קשרים עם תושבי השכונה; גלי קרונזון מהחוגים סוציולוגיה, אנתרופולוגיה ויחסים בינלאומיים, שותפה להקמת מיזם הנקרא "עולים על הגל" אשר נולד בתקופת הקורונה המזמין עולים חדשים לתרגל עברית עם מתנדבים בשיעורי זום בחינם; ויפתח סחאוטן ממדעי בעלי חיים, שהתנדב בארגון "תרבות של סולידריות" - התארגנות אזרחית לעזרה הדדית שתומכת בקהילה ובאנשים מוחלשים שנפגעו ממשבר הקורונה ובכלל.  "האוניברסיטה גאה בסטודנטים שלצד לימודים תובעניים מגלים אחריות אזרחית, ואקטיביזם ומבקשים להשפיע ולחולל שינוי חברתי באמצעות פעולות ומיזמים מעוררי השראה" נמסר מטעם דיקנט הסטודנטים בסיום האירוע.

פרסום בתקשורת - ynet

קראו פחות
צילום: יוסי זמיר

השרה לביטחון מזון ומים של איחוד האמירויות, ביקרה בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה על מנת לקדם שיתופי פעולה בתחום הפודטק והאגריטק בין המדינות

14 יולי, 2021

מדובר בביקור הראשון של בכירי ממשלת איחוד האמירויות במוסד אקדמי ישראלי. פרופ' חפץ: "יש לנו הזדמנות לאחד כוחות ומקורות ידע בין שתי מדינות קטנות במזה"ת ולהביא בשורה משמעותית לעולם"

 

הרקטור עורך את טקס ההכתרה. צילום - יוסי זמיר

השיא של כל הזמנים נשבר: הענקנו השנה 383 תארי דוקטור, יותר מבעבר ומכל מוסד אקדמי בישראל!

11 יולי, 2021

מקבלת התואר המבוגרת ביותר בת 76 והצעיר ביותר בן 28 ולראשונה מעל ממחצית ממקבלות התואר הנשים הן מתחומי המדעים הניסויים. רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה: "אני מאחל לכולנו שתעשו חיל, בקידום הידע האנושי"

פרופ' אמציה גנין - חבר של כבוד בעמותה הישראלית לזואולוגיה

פרופ' אמציה גנין נבחר לחבר כבוד בעמותה הישראלית לזואולוגיה בזכות תרומתו לחקר שימור מפרץ אילת, שניזוק בעקבות משבר האקלים

12 דצמבר, 2021

קרא עוד

לאחר דיונים ובהחלטה שאושרה פה אחד, פרופ' אמציה גנין מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה זכה בתואר חבר של כבוד בעמותה הישראלית לזואולוגיה. "לצד ההוראה האקדמית, פרופ' גנין הינו דמות מרכזית בפעילות המחקרית האקולוגית ותורם משמעותית לפיתוח וחיזוק הפריפריה"

לאחרונה, וועדה מיוחדת בת חמישה חברים ממגוון המוסדות והגופים העוסקים בתחומי הפעילות של העמותה הישראלית לזואולוגיה בחרה את חברי הכבוד של העמותה לשנת 2021, כאשר בין הזוכים בתואר – פרופ' אמציה גנין מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה. בחירת החברים נערכה בדרך שתייצג את מגוון המוסדות, תחומי המחקר, הוותק והמגדר. שמות חברי הוועדה נותרו חסויים, מלבד יושב הראש ד"ר עמרי ברונשטיין. השיוך המוסדי של חברי הוועדה כלל את האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון, חיא״ל, רט״ג ואוניברסיטת תל אביב (יו״ר).

בשנת 2021 הוגשו לשיפוט הוועדה ארבעה מועמדים, כאשר כולם היו מועמדים ראויים והדיון בתיקים היה ענייני ושקול. תיקי המועמדים הופצו לחברי הועדה והם התבקשו לדרג את המועמדים בסולם של 1 עד 4 כאשר הציון הגבוה ביותר הוא 4 והנמוך ביותר 1. לאחר שהתקבלו תוצאות הבחירה של כלל חברי הוועדה, התקיים דיון פתוח בו העלו החברים את טיעוניהם לבחירה בכל אחד מהמועמדים ללא קשר לציון שקיבל. החלטת חברי הוועדה הייתה בחירתו של פרופ' אמציה גנין על תרומתו המדעית והחינוכית בתחום הזואולוגיה בישראל – החלטה שזכתה לתמיכה מוחלטת של ועד העמותה לזואולוגיה.

במשך כעשרים וחמש שנות עבודתו באוניברסיטה העברית העניק פרופ' גנין הכשרה באקולוגיה לכל בוגרי הביולוגיה, והנחה עשרות תלמידי מוסמך ודוקטורט, שרבים מהם ממשיכים כיום את דרכו כמובילים בתחום המחקר הימי. פרופ' גנין פרסם עשרות מחקרים בעיתונים המובילים בעולם, והתרכז באינטראקציות בין אלמוגים, דגים ובעלי חיים אחרים, והתכונות הפיזיקליות של סביבתם. בפרט, הוא קידם את ההבנה של הקשר בין בעלי החיים והזורם שבסביבתם, ואת החתירה להבנה מנגנונית של התהליכים הקובעים את התפקוד של בעלי חיים בסביבה הימית המורכבת.

לדברי חברי הוועדה, פרופ' גנין הינו דמות מרכזית בפעילות לשמירת המערכות האקולוגיות של שונית האלמוגים והמים הפתוחים במפרץ אילת. הוא הקים את התוכנית הלאומית לניטור מפרץ אילת, ומוביל אותה עד היום. בסיס הנתונים של התכנית מהווה משאב יקר ערך בהבנה המתגבשת של המערכת האקולוגית במפרץ אילת, ומסייע בשמירה על השונית ובתי הגידול הייחודיים האחרים במפרץ. יתרה מזאת, פרופ' גנין שימש כמנהל המדעי של המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת בין השנים 2012-2018, ובתקופתו פרחה העשייה המחקרית במכון כך שזה נחשב כיום לאחד ממרכזי חקר הים המובילים בעולם.

"פרופ' גנין מתגורר ומבצע את מחקריו באילת כבר שנים רבות, ותורם בכך תרומה משמעותית ביותר לפיתוח וחיזוק הפריפריה. לצד הוראה אקדמית, גנין מלמד בהתנדבות קורס מתקדם באקולוגיה ימית במסגרת התכנית למחוננים בעיר אילת, ומשתתף פעיל בוועדות היגוי וניהול שונות הקשורות לחינוך בעיר ולשמירת הטבע בסביבתה, בכך תורם רבות לחינוך ולתרבות בפריפריה של מדינת ישראל", מסכמים חברי הוועדה.

קראו פחות
ראה גם: סגל
זבוב

מחקר שמתנהל בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה מצא כי שמן מזחלים של זבוב מראה פוטנציאל טיפולי עתידי בחולי מחלת מעי דלקתית

8 דצמבר, 2021

קרא עוד
מחקר שמתנהל במעבדתה של פרופ' בטי שוורץ מהאוניברסיטה העברית חושף לראשונה את התכונות האנטי-דלקתיות של שמן זבוב החייל השחור והשימושים העתידיים שלו - ראשית בתעשיית המזון לבעלי חיים ובהמשך לאנשים

זה עלול להישמע מוזר, אך זבוב החייל השחור (Hermetia illucens, BSF) נחשב לכוכב עולה בקטגוריית מזונות ברי קיימא עתידיים בתעשיית המזון לבעלי חיים. שימוש בזחלי הזבוב כחלופה לחלבונים שמופקים מפסולת שנפוצה בתעשיית המזון לחיות מחמד, מהווה תחליף חלבון הולם ומספק תוצרים איכותיים בעלי תכולת חלבון גבוהה שעשירים בחומצות אמינו חיוניות. הרימות של זבוב החייל השחור מכילות כ-40% חלבון וכ-35% שומן, אך בעוד שהחלבון הממוצה מהרימות משמש כמוצר פרימיום להזנת חיות מחמד ולתחום החקלאות הימית כבר היום, הפוטנציאל היישומי של מיצוי השמן לא מוגדר.

מחקר שמתקיים בימים אלה על ידי הדוקטורנטית הדס ריכטר במעבדתה של פרופ' בטי שוורץ, במחלקה לביוכימיה מזון ותזונה בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, בתמיכתן של חברות Entoprotech Ltd ו-BioBee Sde Eliyahu Ltd, בוחן לראשונה את היתרונות התזונתיים של שמן הBSF, ספציפית את השפעתו על דלקת. המחקר הוצג לראשונה בכנס מדעי החקלאות בישראל שהתקיים בשבוע שעבר."שמן ה-BSF מכיל כ 40-50% חומצה לאורית, חומצת שומן בעלת תכונות אנטי-מיקרוביאליות והשפעות אנטי-דלקתיות במעי הגס", אמרה הדס ריכטר. "בנוסף לחומצה לאורית, השמן מכיל חומצה פלמיטולאית וחומצה אולאית, אשר דווחו במחקרים כבעלות השפעה חיובית על הרכב המיקרוביום ועל הפחתת דלקת במעי. לכן, לשמן המופק מהרימות של זבוב החייל השחור פוטנציאל להציע מנגנון ייחודי למניעה או טיפול במצבי דלקת, אולם השמן לא נחקר בתחום זה, עד עכשיו".החוקרות מצאו כי שמן זבוב החייל השחור הפחית דלקת בתאי מאקרופאג' של מערכת החיסון, ע"י דיכוי ביטוי והפרשה של ציטוקינים פרו-דלקתיים (חלבונים שמהווים את הבסיס לתקשורת בין תאים בתגובות של מערכת החיסון).

בנוסף, בניסוי בעכברי מעבדה במודל קוליטיס אקוטי (מחלת מעי דלקתית), שמן זבוב החייל השחור הפחית בצורה מובהקת סימנים קליניים של המחלה. "תזונה המבוססת על 20% שמן BSF מיתנה את התקצרות אורך המעי ומנעה הגדלה של הטחול, בהשוואה לדיאטות המכילות 20% שמן דקלים או 20% שמן סויה", הסבירה ריכטר. בניתוח של רקמת המעי, נמצא כי רמות תאי דם לבנים מסוג לימפוציטים B ברקמת המעי של העכברים הסובלים מקוליטיס אשר ניזונו על דיאטת BSF היו נמוכות משמעותית בהשוואה לעכברים שניזונו על דיאטת דקלים או דיאטת סויה. לימפוציטים הינם תאים לבנים של מערכת החיסון הנרכשת (האדפטיבית) והם מגויסים עם התפתחות השלב הכרוני של המחלה במטרה לנטרל את הפתוגן ולייצר זיכרון חיסוני.

פרופ' בטי שוורץ מסכמת: "תזונה אנטי-דלקתית מותאמת לחולי קוליטיס יכולה לשמש קו הגנה לנסיגה ושלמירה על הפוגה של המחלה. המטרה שלנו היא לחקור את הפוטנציאל של שמן זבוב החייל השחור כמרכיב בתזונה מותאמת לטיפול במחלות מעי דלקתיות. תוצאות המחקר שלנו יכולות לשמש לתעשיית המזון לבעלי חיים בשלב הראשון, אך בהמשך גם לאנשים".

לפרסום באתר mako

קראו פחות
Photo by fauxels from Pexels

מנהלים בחברות בינלאומיות מרוצים יותר מבוגרי האוניברסיטה העברית, לפי מדד GEURS היוקרתי

7 דצמבר, 2021

מדד GEURS, הבודק שביעות רצון של מנהלים בכירים בחברות בינלאומיות מבוגרי אוניברסיטאות מובילות ומפורסם בשיתוף עם מדד TIMES, דירג את האוניברסיטה העברית במקום הראשון מבין האוניברסיטאות הישראליות ובמקום 68 בדירוג בינלאומי

סגר

יכול להיות שהסגרים היו לשווא? מאמר דעה של פרופ' אורי חפץ מהמחלקה לכלכלה שפורסם במגזין G של גלובס

5 דצמבר, 2021

עם איום האומיקרון, נדמה ששאלת הסגר שוב מרחפת. אך הצניעות המדעית מחייבת להודות: אחרי קרוב לשנתיים של מאמץ מחקרי חסר תקדים, עדיין לא ידוע מספיק על המדיניות הדרמטית ביותר שננקטה במגפה • זה קורה גם כי אנחנו נמנעים מלהשתמש במידע הכי מועיל: האנושות עצמה • כשמדובר בחיסונים מובן מאליו שיש צורך בקבוצת ביקורת - אז איך זה שמחוץ לגבולות הרפואה אנחנו כל כך מפחדים מניסויים בבני אדם?

המרכז

הנשים שמאחורי המרכז לחקר מוגבלויות

2 דצמבר, 2021

לקראת היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות, שמתקיים ביום ו' ה - 4 בדצמבר, שוחחנו עם הנשים של המרכז לחקר מוגבלויות באוניברסיטה- שלצד חקר הנושא, מתמודדות איתו גם בחייהן האישיים

מאחורי המרכז לחקר מוגבלויות, שנמצא תחת בית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית באוניברסיטה בשיתוף עם ארגון הג'וינט, נמצאות שלוש נשים שמכירות את תחום המוגבלויות לא רק כחוקרות מובילות בתחומן - אלא גם כמי שמתמודדות עם הנושא בחייהן האישי ועל בסיס יום יומי.

ראה גם: סגל
צילום: דריה איטקיס

חורשים ביחד: סטודנטים מהפקולטה לחקלאות ודיירי בית אבות ברחובות מטפחים גינה קהילתית משותפת

30 נובמבר, 2021

קרא עוד
מיזם סביבתי וחברתי פרי שיתוף פעולה של היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים, עיריית רחובות וסטודנטים מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה המחבר בין צעירים לוותיקים בעיר רחובות ותורם לשיפור פני העיר. "בזכות המיזם כל הזיכרונות הטובים מהקיבוץ שוב חוזרים אליי"

במהלך השנה, החלה היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים והפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית בשיתוף עיריית רחובות, במספר מיזמים קהילתיים שנועדו לחזק את הקשר בין הפקולטה לקהילה. שיתוף הפעולה עם הדיור המוגן הובל על-ידי איטל בציר אלשיך, מחזיקת תיק פיתוח בר-קיימא ותיק יזמות וחדשנות בעיריית רחובות, ושיתוף הפעולה עם העירייה הובל על-ידי מחלקת משאבי קהילה באגף לשירותים חברתיים, בסיוע ד"ר רוני באום.

אחד מהמיזמים החברתיים שיצא לדרך בשנה הנוכחית הינו מיזם של גינות קהילתיות ברחבי העיר. המיזם מובל על-ידי סטודנטים של הפקולטה לחקלאות במסגרת קהילת מטע, מחלקת גינון ועבודה סוציאלית. הסטודנטים, ביניהם עומר מאיר, דריה איטקיס, דניאל שאנני, מיכל מנס ורינת קפלן, אמונים על יצירת קשרים בין חברי הקהילה, הדרכת התושבים בנושאי גינון ותחזוקת גינה קהילתית ושיפור פני העיר. "כיום אין בכלל גינות קהילתיות ברחובות, ולאחר דיונים ארוכים עם העירייה הצלחנו להוציא את הפרויקט לפועל", מספר דניאל שאנני, מקבוצת הסטודנטים שהקימו את המיזם, "המטרה היא ליצור קהילה עירונית רבת משתתפים, המשלבת בין הסטודנטים ותושבי העיר, אך גם מעניקה להם התנסות מעשית בחקלאות בכלל ובחקלאות עירונית בפרט".

תושבי העיר הוותיקים שייקחו חלק במיזם ייפגשו עם הסטודנטים בגינות על בסיס שבועי ויעבדו את האדמה. אסתר גיל, דיירת בית האבות "לב רחובות", שיתפה: "אני אדם של טבע, שאוהב לגעת באדמה, לעבד ולגדל צמחים, וזה מרגש אותי. עבדתי בגינות בקיבוץ, הייתי אחראית על גינת הוורדים ובזכות המיזם כל הזיכרונות הטובים מהקיבוץ שוב חוזרים אליי". דיקן הפקולטה לחקלאות, פרופ' בני חפץ, מוסיף כי "באקדמיה רואים חובה מוסרית לתרום חזרה לקהילה ממנה צמחנו ושמחים על כל קשר עם העיר רחובות. המיזמים החדשים מצטרפים למיזם ותיק שלנו אל מול קהילת יוצאי אתיופיה בעיר – 'חקלאים ישנים בארץ חדשה', ולפרויקט חדש של הדרכת תלמידי תיכון לבגרות בתחומי ה-Food Tech והAgri. Tech-".

כלל המיזמים שנרקמים בקמפוס רחובות, עבור אוכלוסיית העיר מיועדים לאוכלוסיות שחוות קושי רגשי, כלכלי, חברתי או פיזי. התוכניות מתווכות על-ידי צוות היחידה למעורבות חברתית, ומועברות בסיוע סטודנטים שלומדים בפקולטה ברחובות. יפעת כהן חדד, מנהלת היחידה למעורבות חברתית באוניברסיטה, מברכת על השותפות ואומרת כי "החזון של היחידה הוא להפוך את האחריות החברתית והתרומה לקהילה לחלק בלתי נפרד מחוויית הלימוד של כל סטודנטית וסטודנט באוניברסיטה העברית. יש צימאון משותף למפגש וחיבור שללא ספק יכולים להניב ערך משמעותי לעיר, לקהילה ולסטודנטים. הפקולטה ברחובות נרתמה למהלך ואף יעדה לכך תקציב ואנחנו מקווים ששיתוף הפעולה יתחזק ויתרחב למיזמים נוספים בעתיד".

 

לפרסומים בתקשורת: mynet רחובות, 08news

קראו פחות
שלושה חוקרים חדשים מהאוניברסיטה העברית מצטרפים לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

שלושה חוקרים חדשים מהאוניברסיטה העברית מצטרפים לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

30 נובמבר, 2021

קרא עוד

פרופ' מארן ניהוף מהחוג למחשבת ישראל, פרופ' מוחמד חאג'-יחיא מבית הספר לעבודה סוציאלית ופרופ' ינון בן-נריה מהפקולטה לרפואה, הם שלושת החברים החדשים מהאוניברסיטה העברית המצטרפים היום לאקדמיה הישראלית למדעים. האקדמיה היא הגוף הבכיר בקהילה המדעית בישראל, שמטרתו לרכז בתוכה מטובי אנשי המדע בישראל, לטפח ולקדם פעילות מדעית בארץ ואף לייעץ לממשלות בנוגע למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית.  

השלושה הינם חלק מתוך שבעת החברים החדשים שנבחרו לאקדמיה מאוניברסיטאות שונות. כמדי שנה בחג החנוכה מתקיימת הישיבה הפתוחה של האספה הכללית של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. שבעת החברים והחברות החדשים (מתוך 136 חברים וחברות), שנבחרו לאקדמיה יישאו באירוע את הרצאות הבכורה שלהם.

(בתמונה מימין לשמאל: פרופ' מוחמד חאג'-יחיא, פרופ' מארן ניהוף ופרופ' ינון בן נריה).

נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' אשר כהן: "אנחנו גאים על הצטרפותם של שלושת החוקרים לאקדמיה הישראלית למדעים. ההכרה בהישגי המחקר ובחשיבותם של חוקרי האוניברסיטה בקידום המדע בישראל היא תעודת כבוד לאוניברסיטה העברית. אני בטוח שכחברים באקדמיה, הם ימשיכו לתרום למחקר ולחברה הישראלית".  

נשיא האקדמיה הישראלית למדעים, פרופ' דוד הראל אומר כי האקדמיה מתברכת בהצטרפותם של חוקרים מובחרים אלו אשר בעזרתם היא תמשיך לפתח את הפעילות המדעית הענפה בישראל בשנים הקרובות ולקדם את היעדים הלאומיים והבין-לאומיים שלה. עוד אומר פרופ' הראל: "קיימת כיום דיכוטומיה עמוקה בהתייחסות למדע: מחד משברי האקלים והפנדמיה מביאים עימם הסתמכות הולכת וגדלה על מדע והערכה לעוסקים בו, ומאידך ניכרת בציבור גם סקפטיות, ולפעמים אף מלחמה, בנוגע לקדמה המדעית וחשיבותה. פער גדול קיים גם בין חשיבותם הברורה של ערכי רוח ותרבות לבין יחסו של הציבור אל מדעי הרוח והחברה. אני משוכנע שהחברות והחברים החדשים שמצטרפים אלינו השנה יוכלו לעזור לאקדמיה להילחם בתופעות האלה וכן באמונות שווא ובמידע כוזב הנוגעים למדע, ולהעצים את החשיבה הרציונלית-מדעית. יש לשקף למקבלי ההחלטות ולציבור הרחב את המרכזיות של המדע בחיינו". 

 

קראו פחות
ראה גם: סגל
גזי חממה

פרופ' דוריטה רוסטקייר-אדלשטיין מהמכון למדעי כדור הארץ מסבירה בכאן 11 כמה זמן ייקח לתקן את הנזק שנגרם עד כה מפליטת גזי חממה

29 נובמבר, 2021

ראה גם: בתקשורת, סגל
קרדיט: בר גורדון

פרס ניומן לספרות יוענק לסופרת והמשוררת מאיה בז'רנו

25 נובמבר, 2021

קרא עוד
פרס ניומן היוקרתי לספרות של האוניברסיטה העברית על סך כ- 10,000 דולר, יוענק לבז'רנו על יצירתה הייחודית והמדויקת, שמשקפת תהליכים בתרבות הישראלית, לצד דיון באירועים הקשורים בקולקטיב הישראלי

פרס ניומן ע"ש ברטה וישראל ניומן, מוענק אחת לשנה לסופר או משורר עברי בולט בעל הישגים ותרומה ניכרת לספרות הישראלית. 

הפרס מוענק באוניברסיטה העברית מאז 1963 וכולל סכום כספי של כ-10,000 דולר. השנה הוחלט להעניק את הפרס לסופרת והמשוררת המוערכת מאיה בז'רנו על הישגיה ותרומתה המשמעותית לחברה ולתרבות הישראלית. הפרס יוענק על ידי נשיא האוניברסיטה, פרופ' אשר כהן, ונציגי משפחת ניומן. במסגרת האירוע, ירצה הסופר והפרופ' דרור בורשטיין, בנושא ''אות קין- על שירת מאיה בז'רנו''

 

מנימוקי ועדת הפרס: שירתה של מאיה בז'רנו מייצגת קול ייחודי ורציף בשירה הישראלית כבר חצי מאה. מראשית דרכה כמשוררת העמידה בז'רנו שירה מודעת לעצמה. תשתית שירתהּ של בז'רנו היא הבחינה האינטלקטואלית, הפואטית והלשונית של המבע השירי, שמתוארת בשירים אלו כמיון וברירה דקה של פרטי-פרטיםּ.

הקריאה הרטרוספקטיבית בשירתה של בז'רנו כמוה כמפגש עם הזרמים וההתפתחויות בתרבות הישראלית שבז'רנו היא ממחוֹלליה. עולמה ההגותי אחוז בפילוסופיה המערבית, ספרות העולם והספרות העברית לדורותיה (במחזור "מזמורי איוב"). בד בבד עם העורק המרכזי של המופשט והרעיוני בשירתה, בז'רנו הקדישה שירים לאירועי ההווה והלאום. שירים אלו פרצו את מוסכמות הייצוג השירי של הקולקטיב הישראלי. השיר "עיבוד נתונים 34" שנכתב בעקבות אסון הטייסים (11.5.1977) פונה אל הנופלים בגוף שני במעקב של חרדה והזדהות אחר ההמראה אל מותם, ובמקביל משתהה על הפער הקשה לתפיסה שבין חגיגות יום ירושלים וזיקוקי הדינור לבין האסון, ועל המהלך הבלתי נמנע של צמיחתם של ילדים "שרגליהם מתנדנדות באוטובוס" לחיילים "הנופלים מאימה". במאה ה-21 התפתח בשירתה של בז'רנו מימד אוטוביוגרפי-וידויי-פרטי, בשירי הילדות ביפו שבקובץ "אנסה לגעת בטבור בטני" ובספר הפרוזה, "חלונות הזמן של אביגיל".

קרדיט לתמונה של מאיה בז'רנו: בר גורדון

קראו פחות
ראה גם: סגל
רשות מקרקעי ישראל והאוניברסיטה העברית חתמו על הסכם במסגרתו יועברו קרקעות לטובת שיווק למגורים ומסחר

רשות מקרקעי ישראל והאוניברסיטה העברית חתמו על הסכם במסגרתו יועברו קרקעות לטובת שיווק למגורים ומסחר

21 נובמבר, 2021

קרא עוד
היום (א' 21.11.21)  התקיים טקס חתימת הסכם בין רשות מקרקעי ישראל לאוניברסיטה העברית, שמהותו העברת קרקעות למדינה לטובת שיווק למגורים ולמסחר בעיר ירושלים. ההסכם  שנחתם  מתבסס על הסכם הבראה שנחתם בשנת  2018  בין מדינת ישראל לבין האוניברסיטה העברית אשר במסגרתו התחייבה האוניברסיטה לממש נכסים בסך של 400 מיליון ₪. 

בהתאם להסכם יועברו לרשות קרקעות היסטוריות בבעלות האוניברסיטה, המהוות שטחים בעלי פוטנציאל תכנוני בהר הצופים ובגבעת רם, בשטח כולל של כ-150 דונם והרשות תפעל לקידום התכנון והפיתוח של השטחים  ולשיווקם לטובת פרויקטי מגורים, דיור להשכרה, דיור מוגן, מסחר ותעסוקה.  

אומדן הקרקע המתוכננת  שנערך על ידי שמאי מרחב ירושלים ברשות מקרקע ישראל  עפ"י הפרוגרמה הצפויה, נקבע על כ 1.6 מיליארד ש''ח. 

בתמורה תעביר הרשות לאוניברסיטה סך של 400 מיליון שקלים חדשים כתשלום ראשון ולא מותנה עבור הקרקע, אשר ישמשו לטובת עמידת האוניברסיטה בהתחייבות האמורה בהתאם להסכם ההבראה. בנוסף תקבל האוניברסיטה מהרשות אחוזים משיווק המתחמים. כל התמורות הכספיות ישמשו את האוניברסיטה העברית לפעילות האקדמית הליבתית שלה מחקר והוראה.  

כמו כן, פועלת האוניברסיטה להקמת מתחם מעונות חדש לסטודנטים בקמפוס אדמונד י' ספרא בגבעת רם ובו כ-900 חדרים, וזאת לצד מתחם מגורי סגל בן 90 דירות, לשימושם של החוקרים הצעירים שייקלטו בשנים הבאות. חלק מהמימון לטובת הקמת המעונות יתקבל ממשרד האוצר בהתאם להחלטת הממשלה שהתחייבה ליתן לאוניברסיטה מענק בסך של 100 מיליון ש''ח לטובת בינוי המעונות. 

יעקב קוינט מנהל רשות מקרקעי ישראל: "מאז נחתם הסכם החכירה הראשון בין מינהל מקרקעי ישראל לאוניברסיטה העברית בשנת 1968,  הוחכרו שטחים רבים לאוניברסיטה העברית, אשר הלכה והרחיבה את פעילותה ,שבאה לידי ביטוי בהקמת קמפוס חדש  בהר הצופים בראשית שנות ה 80.  אני מברך על חתימת ההסכם  היום בין האוניברסיטה לרשות מקרקעי ישראל שמהותו השבת שטחים לא מנוצלים על ידי ה אוניברסיטה והשבחתם, לטובת פיתוח העיר. אין לי ספק שקרקעות אלו  שיניבו 2000 יח"ד  70,000 מ"ר לתעסוקה הכוללת מתחמי הייטק ושדרוג מעונות הסטודנטים יהוו מנוף כלכלי לפיתוח ירושלים.   אני שמח שמצאנו, לאחר מאמצים גדולים ורצון טוב של כל הצדדים,  את שביל הזהב שיאפשר  גם את הבראתה של האוניברסיטה  ושחרורה מחובותיה   וגם את בנייתה של ירושלים באחד האזורים היפים במדינת ישראל". 

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן: "הנהלת האוניברסיטה העברית, והנהלת רמ"י פעלו יחדיו במשך קרוב לשלוש שנים, לקידום הסכם חשוב וחסר תקדים לעיר ירושלים ולאוניברסיטה העברית. העסקה היא חלק מפעילות הנהלת האוניברסיטה להעמקת היציבות הכלכלית והגדלת מקורות המימון שלה לצד שדרוג המעונות לסטודנטים והקמת מתחם מגורים ייחודי ואיכותי לטובת סגל צעיר. הכסף שיתקבל יספק מקור כספי חשוב לפיתוח פעילות אקדמית ולהגדלה ניכרת של ההשקעה בתשתיות. העסקה צפויה להביא לפיתוח נרחב של האזור הסמוך לקמפוס הר הצופים ולהגדלת היצע הדירות בירושלים". 

ראש העיר ירושלים, משה ליאון: "ההסכם שנחתם היום הוא לא פחות מהיסטוריה והוא מסמל את מהפכת הבנייה והתשתיות הנרחבת שמשנה בימים אלה את פני ירושלים ומבססת את עתידה לשנים רבות קדימה. כאשר יושלם הפרויקט הגדול הזה יעמדו כאן כ2000 יחידות דיור ועוד עשרות אלפי מטרים רבועים לתעסוקה מסחר ומשרדים. יחידות הדיור שיוקומו כאן ימזגו טוב יותר את הקמפוס והעיר ויהפכו לשכונה חדשה וייחודית". 

שר הבינוי והשיכון, מורשת וירושלים זאב אלקין: "יש כאן סגירת מעגל: השלמה של הליך ההסכם המאפשר לאוניברסיטה לצאת לדרך, בתנאים הרבה יותר טובים מבעבר. אנחנו גם משלימים את המהלך וגם מתניעים מהלך שהוא מחזק את ירושלים: גם כאלפיים יחידות דיור וקידום של ירושלים כעיר הבירה 70,000 מטר של תעסוקה ומסחר-צינור חמצן של העיר להתפתח. זה מהלך אסטרטגי משולש: מחזק את האוניברסיטה, מביא תוספת דיור וגם מביא מקומות עבודה. שלוש פעמים בהסכם אחד". 

קראו פחות
ראה גם: סגל, סטודנטים
שרת החינוך וההשכלה הגבוהה, יפעת שאשא ביטון, ביקרה באוניברסיטה העברית

שרת החינוך וההשכלה הגבוהה, יפעת שאשא ביטון, ביקרה באוניברסיטה העברית

16 נובמבר, 2021

השרה לוותה על ידי ההנהלה הבכירה של האוניברסיטה בסיור במרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח ובמרכז לננו-מדע וננו-טכנולוגיה בקמפוס א. ספרא (גבעת רם): "החשיבות שנותנת האוניברסיטה לממשק בין האקדמיה והמחקר לתעשייה והממד הפרקטי, היא משמעותית"

 

ראה גם: סגל, סטודנטים
40 על 40 של דה מרקר

הצעירים המבטיחים לשנת 2021 של "דה מרקר" (40 על 40) מהאוניברסיטה העברית: ד"ר הייתם עמל והרב נחמיה שטיינברגר

8 נובמבר, 2021

קרא עוד
מתוך אתר the marker:

 

הייתם עמל, 36
המכון לחקר התרופה, בית הספר לרוקחות - הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית בירושלים | גר בחיפה, נשוי ואב לשניים

ד"ר הייתם עמל פיתח שיטה חדשנית שמסייעת לזהות יעדים טיפוליים, ובעזרתה כבר הצליח להגדיר שינויים משמעותיים במוח בהפרעות נוירולוגיות כמו אוטיזם ואלצהיימר. הגילוי המשמעותי שלו היה במסגרת עבודת המחקר ב־MIT כשמצא, לראשונה בספרות, קשר בין רמות גבוהות של חנקן חמצני (NO), מולקולה המווסתת את הפעולות של איברים שונים, כולל המוח – לבין אוטיזם. הוא אף גילה כי ישנם חלבונים חשובים שעברו שינויים על ידי NO, ועלולים לשנות תפקודים עצביים. השלב הבא הוא לתכנן טיפול תרופתי שישנה את תפקוד החלבונים, ויגרום לריפוי או שיפור ההתנהגות האוטיסטית. מטרה נוספת במעבדות של עמל היא למצוא סמנים ביולוגיים בדם של ילדים אוטיסטים.

לפני כשנתיים חזר עמל מ־MIT לאוניברסיטה העברית והוא עומד בראש קבוצת מחקר במכון לחקר התרופה בפקולטה לרפואה. לאחרונה היתה לו תגלית שעוררה תהודה כשגילה שאוטיזם ואלצהיימר חולקים מנגנון מולקולרי משותף שיכול להוביל להפרעות נוירולוגיות. ההבנה הזאת יכולה לעזור לפתח טיפולים אפקטיביים חדשים.

https://www.themarker.com/magazine/EXT-INTERACTIVE-1.10355111

 

 

נחמיה שטיינברגר, 37
רב ומנהל המכינה החרדית באוניברסיטה העברית | גר בירושלים, נשוי ואב לחמישה

עד גיל 27 היה הרב נחמיה שטיינברגר אברך בכולל. הוא גדל בבית חרדי, ללא לימודי ליבה. עם זאת, שני הוריו עבדו, והוא ידע אנגלית מהבית. שני היתרונות הללו אפשרו לו, בגיל המופלג של 27, לצאת לשירות אזרחי בישיבה לנוער בסיכון, ולאחר מכן ללימודים אקדמיים. שטיינברגר עשה תארים בחינוך ובמחשבת ישראל, ומשם השתלב במאמץ הגדל לשלב את החרדים בשוק ההשכלה והעבודה.

פרט להיותו רב של בית כנסת ברחביה, שטיינברגר עסק כל השנים בשילוב חרדים באקדמיה ובמגזר הציבורי. הוא מנהל את המכינה החרדית של האוניברסיטה העברית, וגאה בכ־600 בוגרים שלומדים בקמפוס של האוניברסיטה. "הלימודים במכינה הם בהפרדה", הוא מדגיש, "אבל לאחר מכן בוגרי המכינה משתלבים בקמפוס הכללי". כל שנה מתקבלים 70 איש למכינה, כשהרוב מסיימים וממשיכים לתואר אקדמי באוניברסיטה – אבל זאת מאחר שהמכינה היא מסננת. ה־70 שמתקבלים הם מתוך יותר מ־300 פונים. "אנחנו עושים מבדק אישי וראיון אישי, כדי לוודא שמי שמתקבל מבין עד כמה המסלול עומד להיות קשה".

שטיינברג גם הפעיל את תוכנית "משפיעים" של נציבות שירות המדינה, לקליטת חרדים בוגרי תואר ראשון במגזר הציבורי. אחרי שהצליחה לשלב 45 חרדים במשרות בממשלה, הופסקה התוכנית בעקבות עתירה נגד ההפרדה המגדרית שהיתה בה. מאז לא הופעלה תוכנית דומה. אך זה לא עצר את שטיינברגר. כל השנים הוא העמיק את העיסוק שלו בחינוך החרדי עם לימודי ליבה, וליווה את הרב בצלאל כהן בהקמתה של "חכמי לב", ישיבה תיכונית חרדית שמגישה לבגרות מלאה. כיום הוא עובד בקרן הפילנתרופית מימונידיס, שמתכוונת להשקיע מיליוני דולרים בהקמתן של ישיבות תיכוניות חרדיות נוספות.

בעוד עשור הוא רואה את עצמו ממשיך לעסוק בקידום לימודי הליבה בחברה החרדית, כקובע מדיניות. "הייתי אברך ויצאתי לעבוד", הוא אומר. "אני מכיר את הקושי מקרוב, וארצה להגיע לתפקיד עם השפעה רוחבית על קביעת המדיניות בתחום".

 

https://www.themarker.com/magazine/EXT-INTERACTIVE-1.10357738

 

 

קראו פחות
שיגור הרקטה

שאפו להם: סטודנטים וסטודנטיות מהאוניברסיטה שיגרו בהצלחה רקטה ניסויית בדרום הארץ

7 נובמבר, 2021

קרא עוד
ביום שישי האחרון שוגרה רקטה ניסויית משטחי קיבוץ בית-ניר. מדובר בשיגור לא מסווג, ייחודי, מהבודדים שנעשו באזורנו

חברי המועדון הרקטי לסטודנטים מצטיינים מהאוניברסיטה העברית שיגרו בסופ"ש האחרון רקטה ניסויית משטחי קיבוץ בית-ניר. מדובר בשיגור רקטה בגודל בינוני, לראשונה מזה זמן רב בישראל, באופן לא מסווג, בלתי פורמלי ולמטרות אזרחיות - מהשיגורים הניסויים הבודדים שנערכו עד כה בארץ. הרקטה הצליחה להגיע לגובה שיא של כ-720 מטר, ולמהירות של 430 קמ"ש שהם כחצי מאך. לאחר מכן נחתה הרקטה בבטחה על פני הקרקע. במהלך שהיית הרקטה באוויר צוות הקרקע בוצע ניסוי וכן שודרה טלמטריה של מדידות טיסה מהרקטה אל תחנת קרקע.

כ-30 מחברי וחברות המועדון הרקטי האוניברסיטאי הגיעו לחזות בשיגור הרקטה יחד עם עשרות צופים נוספים, ביניהם נציגים מהאקדמיה והתעשייה, וכן חברת 'זיק דינור' שהייתה אמונה על הצד הפירוטכני של השיגור הרקטי. לאחר השיגור המוצלח, הרקטה הוחזרה לקרקע באמצעות מצנח שעצר את מהירות נפילתה - כדי למנוע את הפגיעה במכשור הרגיש ואמצעי האלקטרוניקה שהותקנו עליה. "ההישגים החשובים מבחינתנו הושגו. עלינו לגובה הנדרש, הצלחנו לפתוח את המצנח והצלחנו לקבל טלמטריה בזמן אמת את המידע מהטלמטריה מהניסוי ומהזיכרון של הרקטה נפענח בהמשך. בקרוב יתחיל תהליך ארוך של ניתוח התוצאות", ציינו עוד במועדון הרקטי.

במועדון הרקטי מציינים עוד כי מטרת השיגור הייתה בראש ובראשונה לאזן ולו במעט את הקונוטציה השלילית של המילה 'רקטה', ולהזכיר שישנם שימושים חיוביים ברקטות כמו לקידום מדע וטכנולוגיה. הרקטה נקראת בשם RAM-1:RAM  או "רם" על שם מיקום הרכבתה, קמפוס ספרא של האוניברסיטה העברית בגבעת רם. רם, גם כי הרקטה צפויה לעוף לגבהים, למקום רם. כמו כן ראשי התיבות של ר"ם הם רקטת מחקר. והספרה 1 - כי מדובר ברקטה הראשונה מסוגה. הרקטה נצבעה בוורוד, צבע שנבחר על ידי כלל חברי המועדון במטרה להעלות את המודעות לסרטן השד, שכן השיגור תוכנן לקרות בחודש המודעות למחלה.

הפרויקט כולו מתקיים בסיוע מספר רב של חברות, ארגונים ועמותות, ביניהם קונדור פסיפיק, רפאל, התעשייה האווירית, הטכניון, סי.אס.אס מע' מדויקות, ב.א. מיקרוגלים מקבוצת קומיט וקרן ענת ואמנון שעשוע - שהציבו עבור הסטודנטים מומחי תוכן שונים וציוד מתקדם כמו מערכת מדידה אינרציאלית מערכות שידור וקליטה וחניכה בהקמת תחנת קרקע.

השנה זו השנה השלישית בה מועברת במכון רקח לפיזיקה, אשר באוניברסיטה העברית, תכנית העשרה של המועדון. הפעילות פתוחה לכל סטודנט מן המניין באוניברסיטה וכל דיסציפלינה באה לידי ביטוי בפעילות השנתית של המועדון הרקטי, ממנהל ציבורי ועד כימיה פיזיקה מנהל עסקים וחינוך. פרופ' ראם סרי, חבר בוועדת ההיגוי של המועדון וראש הרשות למחקר ופיתוח באוניברסיטה העברית, הוסיף ומסר לגבי הפרויקט: "הכלים אותם רוכשים הסטודנטים בתחילת דרכם הינם קריטיים להמשך הדרך, אך אם זאת החשיפה לשימושים בכלים אלו אינה מתאפשרת עקב האינטנסיביות של התארים התובעניים באוניברסיטה. מועדון כזה מאפשר קיום אינטראקציה מעט פחות פורמלית, ולשמוע מפי חוקרים ומומחי תוכן על עצמם על המחקרים והניסויים אותם הם מבצעים. בנוסף הסטודנטים מתנסים בעבודת צוות ומביאים את הידע המגוון אותו רכשו במהלך התואר לכדי ביטוי בדרך לפתרון בעיה הנדסית אמיתית. "

לפרסומים בתקשורת:  ישראל היוםערוץ 20ערוץ 7ישראל דיפנס, המחדש, הידען,  מבזקלייב

קראו פחות
סגר

יכול להיות שהסגרים היו לשווא? מאמר דעה של פרופ' אורי חפץ מהמחלקה לכלכלה שפורסם במגזין G של גלובס

5 דצמבר, 2021

עם איום האומיקרון, נדמה ששאלת הסגר שוב מרחפת. אך הצניעות המדעית מחייבת להודות: אחרי קרוב לשנתיים של מאמץ מחקרי חסר תקדים, עדיין לא ידוע מספיק על המדיניות הדרמטית ביותר שננקטה במגפה • זה קורה גם כי אנחנו נמנעים מלהשתמש במידע הכי מועיל: האנושות עצמה • כשמדובר בחיסונים מובן מאליו שיש צורך בקבוצת ביקורת - אז איך זה שמחוץ לגבולות הרפואה אנחנו כל כך מפחדים מניסויים בבני אדם?

Charanjeet Dhiman, unsplash

20 שנה למותו של ג'ורג' האריסון: איך דווקא "החיפושית" הצנועה ביותר שינתה את פני הרוק?

29 נובמבר, 2021

קרא עוד
מבין שלושת החיפושיות היוצרות, תשׂואתו של ג'ורג' הריסון באומר ובצליל הייתה לכאורה הצנועה ביותר. לנון ומקרטני הקפידו לגונן על הדומיננטיות שלהם ברפרטואר הביטלאי ולא הרבו לפָנות לג'ורג' דריסת רגל יצירתית. אולי דווקא מפאת הסינון הקפדני שכפתה עליו עריצותם של חבריו, כל שיר הריסוני שמצא מקומו באלבומי הביטלס הטביע את רישומו האיכותי והמקורי. הספקטרום הסגנוני של הריסון היה ומגוון להפליא. תרומתו לרפרטואר מזוהה במיוחד עם שיריו ההודיים החלוציים שסללו את הדרך למה שנודע אחר כך כ'מוזיקת עולם'. עם זאת, הוא מיעט להכניס אלמנטים הודיים מובהקים לשיריו ה"מערביים", אף שכמה מהם ניחנים במעין אמורפיות מלודית שנודפת ממנה ארומה מזרחית מסוימת.

שיריו משקפים את האקלקטיות הסגנונית הביטלאית הרב-סוּגתית אך עם קווים עצמאיים בולטים משלו שאינם נופלים בייחודיותם מאלו של שני חבריו ה"בכירים". אחדים מהם נרגנים, מרירים ואפילו יבבניים, המשקפים אולי את תסכולו כחיפושית מדרג ב'. כמה משיריו משקפים מקורות השפעה ייחודיים לו (כמו If I Needed Someone שקיבל השראתו מלהקת ה-Byrds). הוא עשוי להיות לירי ואווירתי (כמו Something או Here Comes The Sun) אך גם רוקיסטי ואסרטיבי (כמו Savoy Truffle). אפשר להצביע על ניגוד מובנה בין הריפים העוצמתיים והמעברים הסולניים האסרטיביים שהפיק מהגיטרה שלו לבין קולו העצל שמסגיר כביכול נרפות מסוימת, שעולה בקנה אחד עם קווים מלודיים בשיריו הניחנים באיפוק וריחוק. ניגוד פרדוקסאלי אחר אפשר למצוא בין תשוקתו לאמץ השפעות הודיות באורח אותנטי ככל האפשר, אך לסגל אותן לממדי שיר פופולרי מערבי של אמצע הסיקסטיז, וזאת מבלי להיכשל בקלישאות אוריינטליסטיות.

דוגמה מושלמת לשילוב הפרדוקסאלי של זמן מוזיקלי מזרחי המתפתח לאטו, עם זמן מוזיקלי מערבי קצר-רוח, אפשר למצוא Love You Too - שירו ההודי הראשון מתוך האלבום "ריבולבר". הריסון רותם את הדיכוטומיה שבין הזמן הנזיל לבין הזמן הפועם, המובנה במוזיקה ההודית עצמה, כדי להשמיע בתמלילו כמה השגות נוקבות באשר למרוץ העכברים המערבי נגד מחוגי השעון וסכנת ההחמצה שהוא נושא עמו. היחס בין המבוא לבין גופו של השיר מגלם אפוא את היחס שבין השעון שמחוגיו ניטלו ממנו לבין השעון המתקתֵק. אלא שתהליכים מוזיקליים שבמוזיקה הודית אותנטית מתרחשים על פני עשרות דקות נדחסים כאן למיטת-סדום מערבית בת שלוש דקות. למבוא המדיטטיבי המגשש (המכוּנה אָלָפּ), העשיר בקישוטים (המכונים 'גַ'מָקָה') מוקצות שניות ספורות לפני שמתרחש המעבר מ"טמפו רובטו" (ממצב של טשטוש ריתמי) ל"טמפו ג'וסטו" (לטמפו קצוב וערני), מעבר המתבצע באמצעות תופי הטָבּלַה ו'דְרוֹן פועם' (פעמות קצובות על צליל אחד), והשיר הקצבי (המכונה 'גָט') יוצא לדרך.

המעב ר האינסטרומנטלי המאולתר, דומה במִשכו למעבר בלוזי שמשתרע על פני מחזור אחד בן 12 תיבות. השיר כולו נראה כמעין פשרה בין ביטוי הודי אותנטי לבין אילוצי הזמן המקובלים בתקליט של מוזיקה פופולרית, אלא שדווקא קוצר היריעה הבלתי אותנטי הנדרש תואם להפליא את מילות השיר – "...Each day just go so fast / I turn around it's past etc…."

בשירו ההודי הבא, Within You Without You משנת 1967, כבר זכה הריסון להקצאת זמן רחבה יותר – כחמש דקות הודיות בתוך המועדון (הבריטי כל-כך) של הלבבות הבודדים (סרג'נט פפר). זה עדיין רחוק מלהיות משך זמן הודי קלאסי, אך יש בו כדי לפרוץ את המסגרת המקובלת של שיר פופ ממוצע, ומהרגע שזו נפרצה לא ניתן להחזיר עוד את הגלגל אחורה ונפתח פתח ליצירות רוק ארכניות להחריד. הריסון לקח אפוא חלק בלתי מבוטל בהתפתחויות ששינו את פני הרוק לקראת שלהי הסיקסטיז.

הכותב הוא פרופ' נפתלי וגנר, מרצה וחוקר בחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
למאמר בערוץ 7

קראו פחות
בעקבות שחרורה של סיגלית חיימוביץ'- ד''ר רונן זיו על שחרור מוקדם של אסירים

בעקבות שחרורה של סיגלית חיימוביץ'- ד''ר רונן זיו על שחרור מוקדם של אסירים

15 נובמבר, 2021
קרא עוד

שחרורה המוקדם של סיגלית חיימוביץ', מי שהייתה שותפה לרצח אסף שטריימן ז''ל, העלה רגשות שליליים רבים. ד''ר רונן זין, מהמכון לקרימינולוגיה, מסביר בטור מיוחד על ההליך המשפטי של שחרור מוקדם ומה החשיבות החברתית שלו.

החלטת השחרור המוקדם של סיגלית חיימוביץ' ממאסר מעוררת רגשות שליליים בקרב רבים. נראה שקיימת תחושת אי-צדק נוכח ההליך המשפטי וחשש מהסיכון הנשקף מצד מי שהייתה שותפה לרצח של הנער אסף שטיירמן ״ללא מניע, ללא זיק של הגיון, ללא רגש של חמלה או היסוס של חרטה״, כדברי ביהמ"ש שגזר את דינה לעשרים וארבע שנות מאסר. אם כך, מדוע להורות על שחרור לאחר עשרים ואחת שנים בלבד כשאכזריות מעשה הרצח מצדיקה עונש מאסר אפילו ארוך יותר, ולחשוף את הציבור למסוכנות הנובעת ממי שפגעה בערך קדושת החיים ללא סיבה ברורה?

ראשית, ההחלטה לשחרר את סיגלית משקפת הכרה במציאות החיים האנושית. מערכת המשפט הישראלית אימצה תפיסה כי מידת האשם הפלילי של מתבגרים פחותה מזו של בגירים. התפיסה מתבססת על ניסיון מקצועי שנצבר בהתמודדות עם מתבגרים ועל מחקרים שבחנו התפתחות נוירולוגית לאורך החיים. לחלק מהמתבגרים חסרה היכולת הקוגניטיבית הדרושה לקבלת החלטות רציונליות ולהתנהגות אחראית. אישיותם עדיין לא מגובשת והם רגישים להשפעות שליליות ולחצים חיצוניים, בעיקר מצד חבריהם. התגובה הישראלית למתבגרים שהורשעו ברצח אינה פוטרת אותם מעונש מאסר ארוך וכואב, אך היא מניחה שתהליך התבגרות טבעי ותהליכי שיקום צפויים להשפיע לטובה על התנהגותם ולכן אינה מטילה עליהם עונש לא קצוב ולא מונעת מהם לבקש שחרור מותנה טרם ריצוי מאסר מלא, שהינו מפוקח ומלווה לאור שינוי חיובי שחל בבגרותם.

שנית, ההחלטה משקפת הכרה בחשיבות התמיכה באסירים המשתחררים לאחר מאסר ממושך. מחקרים מראים שלמאסר ממושך השלכות שליליות על מצבו הפסיכולוגי של האסיר. מעבר להכרה בהתמודדות האסירים עם משברים אישיים לאורך שנות מאסר ארוכות, בעשורים האחרונים התבססה הבנה ברורה שתמיכה בתהליך היציאה של אסיר מבית הסוהר הופכת את הסביבה החברתית למקום בטוח יותר. המציאות מגלה שכמעט כל האסירים עתידים להשתחרר בשלב מסוים ושתמיכה והכוונה מקצועית בהתמודדות עם אתגרי חיים מורכבים בדרך לא עבריינית מעלה את הסיכוי להשאירם מחוץ לעולם הפשע. אכן, הליך שחרור מוקדם ממאסר אינו משקף רק הטבה המתגמלת אסירים שעברו תהליך אישי משמעותי בתקופת מאסרם אלא מהווה גם מסגרת מקצועית המאפשרת לחברה להמשיך ולפקח על תהליך השחרור והשיקום ולנטרל את הבעיות שהובילו אותם לעבור על החוק. 

לבסוף, ההחלטה משקפת אמון ביכולות המקצועיות של שירותי התקון הישראליים. מחקרים קרימינולוגיים שבחנו מסלולי חיים עבריינים מצאו ש מעורבות עבריינית דועכת ככל שהאדם מתבגר. בנוסף, נתונים ישראליים מראים שהסיכון שאסיר השפוט למאסר של עשור ומעלה יחזור לכלא קטן פי שבע בהשוואה לכלל האסירים. במצב זה, התרשמות גורמי הטיפול והשיקום המלווים את האסיר במשך תקופה ארוכה מאפשרת לגשר על היעדר ידע מדעי באשר לסיכון הנשקף מאסירים השפוטים בגין ביצוע רצח בגיל ההתבגרות.

בדומה לנסיבות שחרורה של סיגלית, ניתן להסיק סיכון מזערי במצב שבו המטפלים והגורמים המקצועיים מתרשמים שאסירים עברו דרך שיקומית ארוכה ומשמעותית שבה חוו תהליך שינוי זהות עצמית עמוק, קיבלו אחריות על מעשיהם, הביעו חרטה על הפגיעה, נמנעו מהתנהגות המפרה את כללי המאסר, הוכיחו שניתן לסמוך עליהם במסגרת תעסוקתית ובחופשות, ועתידים להשתלב במסגרת שיקומית שתקדם ותפקח על תהליך היציאה מפשיעה לאחר השחרור. שחרורה המוקדם של סיגלית חיימוביץ אינו מבטל את התחושות הקשות הנלוות להחלטה, אלא מחדד סוגיות ישראליות חשובות העוסקות בענישת קטינים, אתגרים העומדים בפני אסירים משוחררים, ויכולת ארגוני התיקון לשפר הן את מצבם האישי של העבריינים והן את ביטחון הציבור והאמון במערכת המשפט והתיקון.

הכותב הוא ד״ר רונן זיו מהמכון לקרימינולוגיה שבאוניברסיטה העברית ומכון התקון שבאוניברסיטת סינסינטי, וגם עורך דין המייצג אסירים.

הכתבה המלאה

קראו פחות
ראה גם: מאמרי דעה
Garett Mizunaka,unsplash, machine

האנזימים – מכונה תעשייתית משומנת

7 נובמבר, 2021

קרא עוד

האנלוגיה למכוניות אוטונומיות פותחת אפשרויות להמשך מחקר עתידי, בו אנזימים יתוכנתו על ידי מדענים בשיטות של אינטליגנציה מלאכותית

(מאמר דעה)

אנזימים הם עצמים מורכבים ומופלאים, שאחראים על שלל פעולות ותגובות חיוניות בטבע. בתמונה (1A) ניתן לראות אנזים אחד כזה, השייך למשפחת ציטוכרומים בשםP450  אשר אותו חקרתי לאחרונה עם ד''ר קשטרש ד. דוביי, מאוניברסיטת שיב-נדר בהודו. ה-P450 מורכב מסלילים וחתיכות של יחידות חלבון. ליצור מורכב זה יש אורך ורוחב ממוצעים של 6 ננומטר (לשם השוואה- סנטימטר אחד כולל 10 מיליוני ננומטר), כך שמדובר במכונה מיניאטורית המשמשת את גופנו לביצוע צרכים חיוניים כמו שמירה על הריון, יצירת מולקולות חיוניות חדשות, נטרול מולקולות רעילות וייצור של מולקולות ביו-אקטיביות.

בנוסף, למורכבותם, האנזימים מתאפיינים במהירות תגובה ובמנגנוני תגובה מחזוריים, המתחילים בקבלתה של המולקולה (מולקולת הגלם), שנועדה להשתנות על ידי האנזים, שינוי המולקולה לתוצר הסופי (מולקולת היעד) ואז חזרה למצב ההתחלתי של המעגל, עד כניסת מולקולת הגלם הבאה, וחוזר חלילה. תהליך זה נקרא המחזור הקטליטי של האנזים (,תמונה 1B), והוא מתרחש פעמים רבות (עשרות אלפים עד מיליוני פעמים) בשנייה אחת, כאשר בכל פעם נוצרת מולקולת היעד. ככל שמספר המחזורים בשנייה אחת גדול יותר, כך האנזים יעיל יותר. משפחת ה-P450 מצויה בכל עולם החי והצומח, ומהווה מנועי סינתזה כימית של רבות מהמולקולות המרכיבות את העולם הביולוגי סביבנו.

ככלל, מהירות התגובה של אנזימים היא עצומה (אלפי עד מיליוני פעמים בשנייה) ומהירה יותר מזו של זרזים תעשייתיים. האנזים המהיר ביותר, הנקרא ''Catalase'', מגן על התאים מפני נוגדי חמצון על ידי המרת מי חמצן לחמצן והוא מגיע למהירות של 10 מיליון מחזורים בשנייה. דוגמה נוספת נוגעת לאנזימים העוסקים בסינתזת DNA בגוף האדם. אורך גדילי ה-DNA המיוצרים על ידם  תוך שניה אחת שקול למהירות שהיא בערך פי 12 ממהירות הקול. אם נשלב את אורך ה-DNA אשר מיוצר עבור כל אוכלוסיית האדם, נוכל לומר שהאנזימים הללו יצרו בשנייה אחת  DNAהשקול באורכו ל-247 סיבובים של כדור הארץ סביב השמש.

המחזור הקטליטי של האנזים הוא אחד ההיבטים המרתקים ביותר של פעילות אנזימטית, המתפקד באופן אוטונומי - כמעט כמו מכונה בעלת תוכנה פנימית. במעמקי האנזים, ישנה טבעת שטוחה של אטומים הנקראת פורפירין שקושרת יון ברזל, וכך יוצרת קומפלקס ברזל-פורפירין שהוא האתר בו מתרחשת התגובה של האנזים (C1). הברזל נקשר לחלבון מצד אחד של הטבעת ואילו מהצד השני קושר הברזל את מולקולת החמצן, המתפצלת לאחר מכן לשני אטומים על ידי אלקטרונים ופרוטונים המסופקים לאנזים. כך נוצרת המולקולה הפעילה אשר מבצעת את כל התמורות הכימיות שהאנזים צריך לחולל במולקולת הגלם.

שאר האנזים מורכב מסלילים, לולאות וקבוצות של יחידות חלבון, המסייעות לקומפלקס הברזל לבצע את כל אחד משלבי התגובה בתזמון הנכון. החוקרים במחקר הנוכחי השתמשו בשיטה הנקראת סימולציה דינמית מולקולרית (MD), אשר מאתחלת את האנזים בטמפרטורת החדר ועוקבת לאורך זמן אחר תנועות האטומים או קבוצת האטומים. כאשר האנזים קולט מולקולת גלם, הוא יפרק את אחד מקשרי הפחמן-מימן (CH) ויחמצן  אותו (לקשר לCOH ) תוך יצירת מולקולה שהאורגניזם משתמש בה לצרכיו (למשל: יצירת אנרגיה). הדמיית MD מאפשרת לחוקר למפות את כל התנועות החיוניות שהמכונה הקטנה הזו עושה כדי להשלים מחזור, שהוא לכאורה אוטונומי, ממש כאילו תוכנת ביד נעלמה.

ההדמיות מראות ש-P450 היא ננו-מכונה, המחליפה מולקולות עם החוץ, תוך שימוש בתעלות וסכרי מים ומתפקדת באופן אוטומטי ברגע שמולקולת הגלם נכנסת לחלל האנזים. שאר העבודה נעשית על ידי חלבון המספק אלקטרונים, כמה מקבוצות האטומים של האנזים ומולקולות מים המספקות לנו את התזמון הנכון לשינוי המולקולה שנכנסה לאנזים בתחילת המחזור ולייצור של מולקולת היעד (למשל חומצות שומניות שעברו שינוי חיוני לתפקודם באורגניזם).

במהלך המחקר, גילינו תוצאות מרתקות, הקשורות לפתיחה או לסגירה של האנזים לקליטת מולקולות הגלם, סגירות ופתיחות של סכרי מים המשמשים מעבורות לפרוטונים, וערוצים דרכם יוצאים המוצרים המחומצנים ומספקים לאנזים איתות להפעלה של מחזור חדש. ככל שניתחנו יותר את מסלולי ה-MD, כך התברר לנו שהתכונות המדהימות של אנזימים אלה נטועות בכימיה של אינטראקציות חלשות בחללים צפופים. איתות זה מורגש על ידי החלבון המתאם את כל שלבי המחזור ועל ידי סלקטיביות החמצון של האנזים. אורח הפעילות הזה שונה מזרזים תעשייתיים או מלאכותיים שנוצרו במעבדות.

מאחר והאנזימים הללו נוצרים על ידי גנים ספציפיים, ובהנחה שהגן מהווה תכנת הפעלה של האנזים, אנו מניחים שכל התנועות הקריטיות של האנזים (כגון סגירה ופתיחה של סכרי מים) מתוכנתות לתוך האנזים כאינטליגנציה מלאכותית. אינטליגנציה זו מגיבה למהלך הכימי של התגובה הכימית, ומורגשת על ידי האנזים בעזרת השינויים באינטראקציות החלשות שבין האנזים לבין מולקולת הגלם שעוברת שינוי. האנלוגיה למכוניות אוטונומיות היא בשלב זה רעיון בלבד, אך למרות שהוא לא הוכח עדיין, הוא פותח אפשרויות להמשך מחקר עתידי, בו אנזימים יתוכנתו על ידי מדענים בשיטות של אינטליגנציה מלאכותית.

כותב המאמר הוא פרופ' אמריטוס ששון צחייק, מהמכון לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

פרסומים בתקשורת: הידען

קראו פחות
ראה גם: מאמרי דעה
tel aviv. by alon sin moshe, hebrew university

ד"ר יאיר דוכין: תוכנית הדיור הממשלתית – לא למדו דבר ולא שכחו דבר!

4 נובמבר, 2021

רשימת צעדי המדיניות הממשלתית לטיפול במה שמכונה "משבר הדיור בישראל" מזכירה את משפטו המיתולוגי של טאליראן לפני כ-200 שנה "לא למדו דבר ולא שכחו דבר".

ראה גם: מאמרי דעה
ניתוח. מתוך האתר unsplash

דעה: לא רק המתמחים שחוקים - פרופ' עמיחי שטנר מסביר למה הרפואה שלנו כיום מבריקה, אך כושלת

24 אוקטובר, 2021

 

קרא עוד

אם בארצות שונות ורחוקות זו מזו, וכן למעשה בכל ענפי הרפואה, מוצאים עשרות אחוזים מבין הרופאים והרופאות הסובלים מ"שחיקה", כלל הנראה שאין זה רק "עוד" ממצא סטטיסטי יבש. שחיקה פירושה להגיע ליום העבודה בבית החולים או במרפאה בחוסר חשק, להרגיש עייפות מתמשכת ורצון לסיים את היום כמה שיותר מהר. רופא הסובל משחיקה – לא רק איכות החיים שלו (ושל משפחתו) נפגעת, אלא גם מתלווה לזה אובדן היכולת להתייחס לחולה באופן אישי, חוסר סבלנות, שטחיות, "נפנוף" החולה על ידי מתן הפניות, בדיקות או תרופות, ונטייה מוגברת לשגיאות באבחון ובטיפול כמו שהוכח במחקרים קודמים.

מהצד השני, גם החולים לעיתים קרובות אינם מרוצים. מי מאתנו לא שמע את התיאור של הביקור אצל הרופא השקוע כולו במחשב ובקושי מעיף מבט בחולה או קם מהכיסא? היבט זה פורסם גם במחקרים אשר כיום מכלילים יותר ויותר את נקודת המבט של החולה. איך ייתכן אפוא, שבשנים בהן הרפואה התקדמה לאין שיעור, עם יכולות וויזואליזציה מדהימות של כל פינה בגוף, טיפולים פולשניים הרבה פחות מאשר בעבר שמתבצעים "כהרף עין", תרופות ביולוגיות יעילות שאי אפשר היה אפילו לדמיין אותן לפני שנים, ובנוסף, מאמץ לבסס את ההחלטות על מידע מבוקר ומבוסס – איך ייתכן שדווקא עכשיו נוצר קרע אצל רופאים רבים בעבודתם וביחסיהם ההדדיים עם החולים, קרע שדומה שלא נצפה בעבר ובוודאי לא בממדים כאלה?

נראה שהשינויים המהירים ברפואה הביאו איתם גם כמה יסודות מזיקים אשר למרות כל ההתקדמות, הרופאים עדיין לא הצליחו להתמודד עמם. הנושא מורכב, וכדי ש"לא לשפוך את התינוק יחד עם מי האמבטיה" יש קודם כל להכיר בשפע המרכיבים הטובים, הישגים אשר הם כאן כדי להישאר ואין מי שחולק עליהם. כך, למשל, מעמדו החדש והמשופר של החולה כבעל/ת ידע, דעה ועצמאות להחליט בעזרת הרופאים, או הזמינות בלחיצת כפתור של מידע מפורט על החולה הכולל אשפוזים, תרופות, רגישות יתר, ומהלך של כל בדיקה והשתנותה על פני השנים – אוצר בלום שעוזר מאד בקבלת החלטות. גם הגישה הקלה למאגרי מידע מעודכנים הכוללים למשל הנחיות מקצועיות לטיפול, או מינונים ותופעות לוואי מפורטות של כל תרופה, מהווה זינוק חיובי קדימה, בתנאי שמשתמשים בה כמובן.

אלא שבמקביל הלכו והתפתחו שלוש 'מכשלות' עיקריות אשר נראה שהן אחראיות במידה רבה ל"קרע" השכיח כיום בין הרופא לעבודתו ובינו או בינה – לחולה. הכוונה היא קודם כל לחוסר הזמן של הרופא לעומת הדרישות והמטלות ההולכות ומצטברות; שנית, לאצבע הקלה מאד על ההדק של הפניות לבדיקות ושל רישום תרופות; ולבסוף, המחיר שגובה הופעת המחשב והפיכת יחסי רופא-חולה ליחסי רופא-חולה-מחשב. בעיות אלו כרוכות זו בזו.

ראשית, זמן המפגש במרפאה (אבל גם משך האשפוז שהלך והתקצר עם השנים) קצר מדי. החולים כיום מבוגרים יותר, מורכבים יותר, מטופלים בתרופות רבות יותר, ובדרך כלל התיק הרפואי שלהם מלא וגדוש בתוצאות בדיקות שנעשו בעבר. להתייחסות ראויה לכל אלה נדרש זמן. מה גם שהרופאים היום נדרשים לתת מענה לא רק לבעיה המידית אלא גם ללמד את החולה, להסביר, להמליץ על שיטות יעילות לקידום הבריאות ומניעה כמו אורח חיים בריא, חיסונים, ובדיקות סקירה מסוימות. כל זאת עוד לפני שהזכרנו את השונות האתנית הנפוצה כיום אצלנו ובכל העולם וכרוכה במכשולי שפה והבדלי תרבות אשר דורשים זמן ומאמץ. הפתרון צריך מן הסתם להיות משולב ולכלול הכרה מערכתית של הממשלה והקופות בצרכים, כלומר תוספת זמן וממילא, תקציב. גם הרופאים חייבים לתרום לפתרון. למשל, ניתן בדרך-כלל לקבוע עם החולה מפגש שני (ושלישי) לעיבוד שיטתי של כל הנתונים. אין חולה שלא יעריך את זה. בינתיים, גישה המבוססת על סקרנות, ריכוז, כבוד כנה לחולה, ורצון אמיתי לעשות עבורו את המיטב יחזירו את האמון לחולים, ולרופאים את הרגשת המשמעות שבתפקידם והשליטה על סדר היום. בתי הספר לרפואה שמים את הדגש על איסוף פרטי המחלה ה"ביולוגיים" (איפה הכאב? ממתי? מה מגביר אותו? וכדומה), אלא שלכל חולה יש לפחות עוד שני סיפורים המשוועים לתשומת לב: מי הבן אדם שנמצא מולנו ומאיזה 'מסגרת' של עבר, משפחה, עיסוק הוא או היא מגיעים? ולא פחות חשוב, איך המחלה משפיעה עליו – חרדה או דיכאון למשל נפוצים מאד. לוקח זמן קצר מאד להתייחס גם לשאלות אלו אם רק מכירים בחשיבותם וכמובן שהתגמול לרופא ולחולה כאחד – מובטח.

שנית, הנטייה להרבות בבדיקות, הפניות, ותרופות נובעת לא פעם מקוצר הזמן, מ"רפואה מתגוננת", מתפיסה (שמתבררת לא פעם כשגויה) שזה מה שהחולה רוצה, ומאבדן ביטחון של הרופא ביכולותיו. בדיקה גופנית מלאה אורכת דקות ויחד עם מהלך התלונות על ציר הזמן מספקת מידע חיובי (מועט) ושלילי (תכוף, וחשוב לא פחות). המגע הקרוב בעת הבדיקה גם תורם מאד לקשר ולאמון בין הצדדים ועשוי להפחית בדיקות מיותרות שלא פעם מזהות ממצא שולי, שאיך לא, מוליד סדרה של בדיקות חדשות הכרוכות לא פעם באבדן זמן, חרדה וקרינה.

שלישית ואחרונה, המחשב הוא כלי רב עוצמה אבל עלול גם להסיח את הדעת מהעיקר (האדם החולה). מערכתית, כדאי לשפר תוכנות כדי ש"יטרידו" את הרופא כמה שפחות (לדוגמא, חלונות קופצים שדורשים התייחסות) ויתמכו בהחלטות כמה שיותר (יש מאגרי מידע כאלה). אבל כדאי שגם הרופאים יתאמצו ובאופן "רפלקסיבי" יעיינו קצרות בתיק האלקטרוני לפני כניסת החולה, כולל אולי כמה רישומים קצרים. בדרך זו, בעת המפגש עם החולה, הרופאים יהיו פנויים יותר להקשיב, להתבונן (גם בשפת הגוף), לחשוב, ומה שלא פחות חשוב – להגיב, בהיעדר "מסיחים" בינם לבין המטופל שלהם.

_ _ _

עמיחי שטנר הוא פרופסור מן המניין לרפואה (אמריטוס), ביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה, ירושלים וחוקר פעיל בתחומי איכות הטיפול הרפואי בארץ ובחו"ל.

פרסום בתקשורת: ynet

קראו פחות
Missile. Kurt Cotoaga, unsplash

דעה: שיעור בקבלת החלטות לכבוד יום השנה למשבר הטילים בקובה

20 אוקטובר, 2021

קרא עוד

משבר הטילים בקובה התרחש באוקטובר 1962 כאשר ברית המועצות, תחת הנהגת כרושצ'וב נענתה לבקשת שליט קובה, קסטרו, והקימה על אדמתו ארבעה אתרים לטילים בליסטיים גרעיניים, כ-240 קילומטרים מחופי פלורידה. זאת, במטרה להרתיע את האמריקאים מניסיון לפלוש לקובה ולהפיל את השלטון הפרו-קומוניסטי.

ב-14 באוקטובר, עם גילוי אתרי השיגור לטילים בליסטיים בקובה ואימות שאכן מדובר באתרים מבצעיים, כינס הנשיא קנדי את צוות יועציו הקרובים, שכונה Excomm וכלל 14 אנשים, כדי לדון במצב ולגבש חלופות לפעולה. בדיון הראשון שקיים הצוות דעת מרבית החברים הייתה שארה"ב צריכה להפציץ מהאוויר את אתרי הטילים ולפלוש לקובה. קנדי תמך בכך, אך ביקש לבחון חלופות נוספות לפני קבלת ההחלטה הסופית על דרך הפעולה בה תגיב ארה"ב. למרות המצב הלא צפוי והאיום המתגבש על ארה"ב, פעל הנשיא במספר דרכים במטרה להגיע להחלטה הטובה ביותר ולמנוע הידרדרות נוספת שיכולה הייתה להוביל למלחמה הגרעינית הראשונה בין מעצמות-העל.

Excomm התבקשו לבחון מספר חלופות ולהציג את היתרונות והחסרונות של כל דרך פעולה בפני הנשיא. קנדי בעצמו הקפיד שלא להשתתף בדיונים כדי לא להשפיע על תהליך החשיבה וההחלטה. שנית, הנשיא הנחה את ראשי המטות המשולבים של הכוחות המזוינים לגבש את עמדתם בנפרד ולהציגה בפניו. במקביל, ניהל הנשיא מערכה דיפלומטית חשאית, בה הועברו מסרים חשאיים לכרושצ'וב, ובה דרש קנדי להוציא את הטילים מקובה מבלי להידרש לפעולה צבאית או לעימות בין-מעצמתי גלוי. אולטימטום חשאי נוסף הועבר מטעם קנדי לקסטרו ובו הוצע לו לנתק קשר עם בריה"מ, או לאבד את השלטון בקובה.

בחינת החלופות על-ידי Excomm נמשכה ארבעה ימים. ביום השלישי למשבר נפגש הנשיא עם ראשי המטות המשולבים של הכוחות המזוינים, בהובלת גנרל מקסוול טיילור שהציג את עמדתם: בראייתם קובה מהווה איום ישיר על ארה"ב, ניתן להפיל את קסטרו "ללא כניסה למלחמה כוללת וללא השפעה על דעת הקהל העולמית". לאחר הצגת החלופות, הנשיא פנה בנאום לאומה, הודיע על הימצאותם של טילים גרעיניים סובייטים בקובה, קבע שכל התקפה קובנית תיחשב כהתקפה סובייטית, על כל המשתמע מכך והודיע על החלטת הממשל האמריקאי להטיל על קובה סגר ימי.

בחילופי אגרות חשאיים בין מנהיגי ארה"ב ובריה"מ, ב-26 באוקטובר הציע כרושצ'וב להוציא את הטילים מקובה בתמורה להתחייבות אמריקאית לא לפלוש לקובה ולא לתמוך בכל ניסיון פלישה כזה ודרש לפנות את בסיסי הטילים האמריקאים בטורקיה שהיוו איום ישיר על בריה"מ. קנדי, שלא רצה בעימות "חם", הודיע בפומבי על קבלת התנאי הראשון ובחשאי הודיע לכרושצ'וב גם על קבלת התנאי השני.

ניהול המשבר בצורה שקולה והגעה להחלטה לאחר בחינת כל החלופות מנעו התפרצות אלימה נרחבת: למרות הלחץ שנוצר בקרב בכירי הממשל האמריקני ובניגוד לתיאוריה שבעת משבר הזמן להחלטה קצר, אפשר קנדי לצוות לבחון לעומק חלופות שונות וההחלטה נתקבלה כעבור שלושה ימים בלבד. הנשיא התמודד עם עמדה מיליטנטית של חלק מהאנשים, לרבות ראשי המטות המשולבים אשר תמכו במהלך צבאי לתקיפת הטילים, בעיקר משיקולי שימור ההרתעה האמריקאית מול בריה"מ. אחרים בממשל טענו שיש לפעול דיפלומטית כדי למנוע הסלמה.

הנשיא בחר, לבסוף, בדרך פעולה של דיפלומטיה כפייתית, הפעלה מונעת של כוח בשילוב מסרים דיפלומטיים חשאיים. מדיניות זו מנעה עימות בין-מעצמתי. בעת משבר בעל אופי צבאי נוטים מנהיגים (ויועציהם) לבחור בתגובה צבאית, בעיקר משיקולי שימור ההרתעה. החלטת המנהיג לשקול לעומק את כלל החלופות ולהימנע מעימות צבאי צריכה לשמש נר לרגלי מקבלי ההחלטות בישראל (ובעולם) כיצד נכון להגיב בשעת משבר.

הכותב הוא ד"ר אמנון סופרין – מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, תת אלוף במילואים, שימש כקצין מודיעין שדה ראשי הראשון וכראש אגף המודיעין ב"מוסד".

פרסום בתקשורת: מעריב

קראו פחות
tel aviv. by alon sin moshe, hebrew university

דעה: המרדף המתמשך אחרי קרקעות עלול להסתיים בבכי

12 אוקטובר, 2021

קרא עוד
היימשך המרדף אחרי קרקעות ולאן הולכים מחירי הדירות? שאלה אקטואלית זאת חוזרת ועולה באחרונה הן על ידי היזמים והבונים והן על ידי מכלול רוכשי הדירות (זוגות צעירים, משפרי דיור ומשקיעים). כדי לענות על השאלה עלינו להבין תחילה את הקשר בין מחירי הקרקעות, שעולים בשנתיים האחרונות בחדות, למחירי הדירות.

המוצר הסופי הנמכר לציבור צרכני המגורים הוא, כמובן, דירות וקרקע היא חומר גלם מרכזי בעלות הקמת הדירות. בישראל למעלה מ- 90% מהקרקעות נמצאות בבעלות המדינה. שיעור הבעלות של המדינה אינו אחיד. באזורי הפריפריה שעור בעלות המדינה מתקרב ל- 100% ובאזורים המכונים אזורי הביקוש, קרי מחוזות תל אביב והמרכז, שעור הבעלות עומד על כ- 80% - 85%. ניהול קרקעות המדינה מבוצע על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שתפקידה העיקרי הוא לספק קרקע מתוכננת לבנייה. פירוש הדבר הוא שעל רמ"י להפוך קרקע גולמית לקרקע מתוכננת, שאותה ניתן למכור ליזמים שיבנו עליה דירות.

ניהול כלכלי נכון, דהיינו, כזה שתואם את האינטרסים הכלכליים של המדינה, היה צריך להוביל את רמ"י, לייצר מלאי, רצוי גדול, של קרקע מתוכננת, שיאפשר ליזמים להתאים בזמן את היקף הפעילות שלהם לביקושים השוטפים לדירות.

בשלב הזה של הפיכת קרקע גולמית לקרקע מתוכננת, ברת שיווק, טמון עיקר הכשל של רמ"י שלא הצליחה עד כה ליצר מלאי כזה. העדר המלאי מתבטא בין היתר בתנודות חריפות של מחירי הקרקעות. התנודות הללו מתבטאות בהגשת הצעות מחיר במכרזי רמ"י, שמנותקות לעיתים משווי כלכלי, הנובע ממחירי הדירות הנוכחיים, ומשקפות ציפיות לעלייה משמעותית של מחירי הדירות בשנים הקרובות. אולם  בהתנהלות כזאת שמתבססת על הציפיות הללו טמון גם סיכון משמעותי, כפי שיוסבר ויודגם בהמשך.

הגישה הנכונה כלכלית להערכת שווי קרקע, שהיא הבסיס להגשת הצעה במכרז על קרקע, היא גישת החילוץ, שמתבססת על חילוץ שווי הקרקע כ"שארית" (Residual Value) של תחזית המכירות של תמהיל השימושים הסחיר האופטימלי של הקרקע, קרי, דירות, שטחים מבונים מניבים אחרים, בניכוי כלל עלויות ההקמה והרווח היזמי.

שימוש בגישת החילוץ מחייב ניתוח מפורט של הסביבה העסקית גיבוש תמהיל שימושים אופטימלי, הגדרת מסלול מכירות אופטימלי (של מוצרי הנדל"ן) על ציר הזמן, הפחתה מותאמת של עלויות הבנייה והרווח היזמי והיוון תזרים השארית המשקף את שווי הקרקע.

מכאן נובע, שמבחינת היזמים לכיוון ההשתנות החזוי של מחירי הדירות השפעה מכרעת על המחירים המוצעים על ידם, הן במכרזי הקרקעות  של רמ"י והן ברכישת קרקע פרטית.

כדי להדגים את הקשר הגורדי שבין מחירי הדירות למחירים המוצעים על ידי היזמים במכרזי קרקע והסיכון הטמון בהם, להלן דוגמא לחילוץ מחיר קרקע ממחיר מכירה של דירה.

נתוני יסוד:

א.   מחיר מכירה נוכחי של הדירה, כולל מע"מ 17% (אלפי ₪) - 2,340.

ב.   רווח יזמי מתוכנן - 15% ממחיר המכירה נטו.

ג.   שטח דירה - 120 מ"ר.

ד.   עלות בנייה ישירה - 5,000 ₪ למ"ר.

ה.   תוספת בגין שטחי שירות - 20%.

ו.   עלויות עקיפות (אגרות, תכנון, ניהול, שיווק בצ"מ) - 2,000 ₪ למ"ר.

מנתוני היסוד נובע:

א.   סה"כ עלויות הקמה למ"ר - 8,000 ₪.

ב.   סה"כ עלות הקמה לדירה - 960,000 ₪.

ג.   רווח יזמי - 300,000 ₪ לדירה.

חישוב שווי קרקע מחולץ:

 מחיר מכירה נטו  - 2,000,000

-  רווח יזמי - 300,000

-  עלויות הקמה  - 960,000   

שווי קרקע מחולץ -   740,000

שווי קרקע מחולץ זה מותאם כמובן למחיר המכירה הנוכחי ואותו יכול היזם להציע במכרז.

הסיכון טמון בפער הזמן בין רכישת הקרקע למכירה הדירות.

בהנחה שפרק הזמן הצפוי בין רכישת הקרקע להוצאת היתרי בנייה הוא כ- 3 שנים ושהמחירים יעלו במהלך 3 השנים הללו במצטבר ב- 20%.

תחשיב שווי הקרקע יהיה כדלקמן:

מחיר מכירה נטו - 2,400,000

-  רווח יזמי  - 360,000

-  עלויות הקמה -  960,000

שווי קרקע מחולץ - 1,080,000

אם המחירים, ישארו ברמתם הנוכחית (בניגוד לציפיות היזמים) יתקבל התחשיב הבא:

מחיר מכירה נטו - 2,000,000

-  עלויות הקמה - 960,000   

-  תשלום עבור הקרקע - 1,080,000

רווח יזמי  - 40,000-

כלומר, ליזם יהיה רווח יזמי שלילי, שפירושו שחיקת ההון העצמי שהושקע במיזם.

אם המחירים ירדו ב- 10% (וכבר היו דברים מעולם) יתקבל התחשיב הבא:

מחיר מכירה נטו - 1,800,000

-  עלויות הקמה - 960,000   

-  תשלום עבור הקרקע - 1,080,000

רווח יזמי - 240,000-

כלומר, היזם יפסיד בפרויקט זה כ- 240,000 ₪ לדירה.

בהנחה שהיזם מימן כ- 25% מהמיזם בהון עצמי, הון זה ישחק ויעלם.

ציפיות לעליית מחירי הדירות ב- 20% הובילו אפוא לתוספת של 46% לשווי הקרקע המחולץ, לעומת התחשיב המקורי.

ניתוח מכרזי קרקע של רמ"י, במרחב תל אביב-יפו, פתח תקווה, רמת השרון, מודיעין-מכבים-רעות, רמלה ובאר יעקב, שנסגרו בשנים 2015 – 2016, טרום התוכנית "מחיר למשתכן", מעלה שהפער הממוצע בין מחיר השומה (מחושב על יד השמאי הממשלתי) למחיר ההצעה הזוכה עמד על כ- 18%. הפער בין ממוצע ההצעות למחיר השומה היה אפס. בהנחה שמחיר השומה נקבע על פי מחירי הדירות בעת קביעת השומה, משמעות הנתונים הללו היא שבממוצע ציפיות היזמים היו ליציבות במחירי הדירות. לעומת זאת ההצעות הזוכות שיקפו ציפייה לעלייה מצטברת של 8% במחירי הדירות במשך 3 – 4 שנים (פרק הזמן הצפוי כאמור בין זכייה במכרז קרקע מתוכננת להוצאת היתרי בנייה).

ניתוח מכרזי קרקע של רמ"י במרחב תל אביב-יפו, מודיעין-מכבים-רעות, רמת השרון, באר יעקב ואור יהודה, שנסגרו בשנים 2020 ו- 2021, לאחר סיום התכנית "מחיר למשתכן" (בתקופה זאת נמשך שיווק קרקעות במסגרת התכנית "מחיר למשתכן", אולם בהיקף נמוך יותר וכן הוגדל נתח השיווק של קרקע לשוק החופשי), מעלה ,שהפער הממוצע בין מחיר השומה למחיר ההצעה הזוכה עמד על כ- 69%. הפער בין ממוצע ההצעות למחיר השומה היה 54%.

משמעות הנתונים הללו היא שבשנים 2015 – 2016 שיקף ממוצע ההצעות של יזמים ציפיות ליציבות של מחירי הדירות. ההצעות הזוכות שיקפו ציפיות לעליות מחירים של כ- 1.5% - 2.5% לשנה, זאת בדומה לעליית הערך הממוצעת של דירות בישראל, בטווח הארוך, שעמדה בממוצע על כ- 2% - 3%. בשנת 2021 משקפות ההצעות הזוכות במכרזים ציפיות לעליית מחירי הדירות בשיעור מצטבר של כ- 30% במהלך 3 – 4 השנים הקרובות, דהיינו, עלייה שנתית ממוצעת של כ- 6% - 7%.

ממוצע ההצעות משקף ציפיות לעליית מחירי הדירות בשיעור מצטבר של כ- 24%, דהיינו, עלייה שנתית ממוצעת של כ – 5% - 5.5%, דהיינו, התייקרות שנתית גבוהה בהרבה מהממוצע ארוך הטווח.

על רקע נתוני היסוד שהוצגו והמשמעות הכלכלית שלהם, מתחדד באחרונה הוויכוח בין כלכלנים באשר לשאלה אם העלייה המתמשכת בשווי הנכסים, במכלול השווקים (שוק ההון, נדל"ן, נכסים אלטרנטיביים אחרים), משקפת בועת נכסים עצומת מימדים שסופה לפקוע ולהביא לקריסת מחירים משמעותית. הדוגמא המספרית שהוצגה לעיל וכן נתוני המכרזים באזורי הביקוש ממחישים את גודל הסיכון ליזמים, שכן אם אכן תתחולל קריסה כזאת במהלך השנה – שנתיים הקרובות והציפיות לעלייה משמעותית של מחירי הדירות לא תתממשנה, צפויה הזכייה של זוכי המכרזים להסתיים בבכי.

המאמר נכתב על ידי ד"ר יאיר דוכין, ראש תוכנית ה- MBA בהתמחות מימון נדל"ן, בית ספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית.
 

פרסום בתקשורת: גלובס,

קראו פחות
Medical photo created by freepik - www.freepik.com

ד"ר שהם חשן הלל מביה"ס למנהל עסקים ומרכז פדרמן לחקר הרציונליות בקריאה: קבלו את ההחלטה הנכונה וקצרו את תורנויות הרופאים המתמחים

10 אוקטובר, 2021

וודקה, Sam Hojati, unsplash

דעה: האם יש חיים (במזרח אירופה) ללא וודקה? הערות ליום הוודקה הבינלאומי

4 אוקטובר, 2021

 

קרא עוד

אדוארד סלינגרלנד פרסם השנה חיבור מלומד בו טען כי הציביליזציה האנושית כולה הושתתה על המצאת המשקאות האלכוהוליים בתקופה הפרה-היסטורית. ייתכן בהחלט כי מדובר בהגזמה מסוימת ואולם ככל שהדבר נוגע למזרח אירופה הטענה כי הציוויליזציה שלה מבוססת על הוודקה שרירה בהחלט. ולא, לא מדובר רק על כך שבין פולין ורוסיה ניטשת מלחמת עולם מגוחכת בדבר השאלה מי המציא את הוודקה, כבסיס לשאלת הזהות הלאומית העמוקה ביותר. אף לא בטענתו של הסופר הרוסי המפורסם וונדיקט ירופייב, בפואמה שלו "מוסקבה-פיטושקי", כי כל השתלשלותה של ההיסטוריה הרוסית המודרנית, ממרד הדיקבריסטים ועד בעיותיה של החברה הרוסית בתקופה הסובייטית של שנות השישים מקורה בהרגלי שתיית הוודקה בקרב פשוטי העם והאליטות בחברה הרוסית. הדימוי הרווח על אנשי מזרח אירופה, ורוסיה בפרט, כעל שתיינים כרוניים, המזיח את כל העיסוק בשאלה הזאת לתחום הקומי והשולי, מושך אמנם את הסטודנטים לקורס שלי "וודקה, שתיינים ופונדקים במזרח אירופה" באוניברסיטה העברית כמו זבובים לדבש ואולם מצפה להם הפתעה. מדובר במחקר רציני, ואף משעמם בחלקו, של תהליכים כלכליים וחברתיים שחלו במזרח אירופה בעת החדשה ואשר הוודקה שיחקה בהם תפקיד מרכזי.

האמת היא כי את הוודקה לא המציאו הפולנים, הרוסים וגם לא האוקראינים, אלא ככל הנראה עשו זאת הגרמנים. מדוע אם כן היא התפשטה במזרח אירופה וקיבלה שם סלבי, הגזור מהמילה הסלבית למים? הוודקה לא הייתה גם המשקה המסורתי במזרח אירופה, עד שלב מאוחר יחסית – המאה ה-16, שהמשקאות האלכוהוליים המסורתיים בה היו תסיסת הדבש והבירה. אל הבירה הסקנדינבי – ברגי – נושא שם סלאבי ולא גרמני (ראוי לזכור שהוויקינגים ממוצא סקנדינבי הם שהקימו את רוסיה ופולין בימי הביניים המוקדמים). אצל הפינים, שקדמו לשבטים הסלאביים ברוסיה האירופאית של היום, מופיע אפילו מיתוס, הכלול באפוס הלאומי שלהם – "קאלוואלה" - על הולדת הבירה כתוצאה מהאהבה העזה בין השעורה לבין הכשות.

זיקוק האלכוהול המצוי בבסיס ייצור הוודקה הומצא עוד בימי הביניים דווקא על ידי הערבים, ומכאן שמו הערבי. הוא הומצא תוך עיסוק מדעי בכימיה ולא לצרכי שתייה. עצם הרעיון שניתן לשתות את הרעל הזה היה וודאי מעורר בערבים זעזוע נפשי עמוק. תהליך זיקוק האלכוהול הגיע לאירופה במאה השלוש עשרה אך גם שם היה מוגבל במשך תקופה ארוכה למעבדותיהם של אלכימאים. הוודקה המסחרית הומצאה סביב שנת 1500 והתפשטה במהירות שיא ברחבי מזרח אירופה, ובעיקר בממלכת פולין-ליטא וברוסיה המוסקבאית. המשקה החדש התאים ככפפה ליד למזרח אירופה הודות לצירופם של שני גורמים עיקריים: עלייה תלולה בביקוש לתבואה במערב אירופה, כתוצאה מהעיור המתגבר ותהליכים טרום-קפיטליסטיים אחרים, וסגירת הים השחור ליצוא תבואה על-ידי הקיסרות העות'מאנית.

מצד אחד מזרח אירופה הופכת בעת החדשה ל"אסם התבואה" של מערב אירופה, תהליך שהוביל לשינויים מרחיקי לכת במבנה החברתי, הפוליטי, התרבותי וכמובן הכלכלי של האזור כולו. מאידך, יצוא התבואה מחלק מהאזורים במזרח אירופה, דווקא אלה הפוריים יותר מבחינת גידול התבואה – כמו אוקראינה שכל נהרותיה המרכזיים זורמים לים השחור ולא לים הבלטי,  או רוסיה המוסקבאית שהייתה מנותקת אז כמעט מכל מוצא לים (חוץ מארכנגלסק) - נעשה קשה יותר. בנקודה זאת בדיוק נכנסת הוודקה לתמונה. מהר מאוד התברר למחזיקי הזכות לייצר ולשווק משקאות חריפים, בעלי האחוזות בממלכת פולין ליטא ושליטי המדינה הריכוזית ברוסיה המוסקבאית, שהרבה יותר כדאי וקל לשווק עודפי תבואה במקום, בצורת "לחם נוזלי" – הוודקה. כך נוסד הפונדק המזרח אירופי, לא כמקום בילוי לשולי החברה, כמו במערב, אלא כמוסד חברתי, תרבותי וכלכלי מרכזי אחרי המדינה והכנסייה.

לא זו בלבד שאין חיים במזרח אירופה ללא וודקה אלא מסתבר גם שאין היסטוריה יהודית ללא וודקה, לפחות בעת החדשה. בממלכת פולין-ליטא נמצא באותה התקופה היישוב היהודי הגדול והחשוב ביותר בעולם והעיסוק הכלכלי הטיפוסי והמרכזי של היהודים הללו היה בדיוק חכירת הזכויות לייצור ומכירת המשקאות האלכוהוליים, ובראש ובראשונה הוודקה. הדבר גרם לכך שחלקים נכבדים מהאוכלוסייה היהודית, בניגוד לכל סטריאוטיפ של היהודי העירוני, יישבו כחוכרים בכפרים, התנתקו ממערכת החינוך והשירותים הדתיים בקהילה היהודית, הפכו להיות בורים הזקוקים לתיווך בינם לבין הקדוש ברוך הוא והמסורת היהודית. מתווך כזה אמנם הופיע במהרה דמות הצדיק החסידי, והייתה זאת התשתית החברתית והכלכלית לצמיחת החסידות. מצד שני, העובדה כי היהודים נתפסו כסוכנים של המאגנטים הפולנים, שלא רק השקו לשוכרה את האיכרים אלא גם עשקו אותם הביאה להתגברות השנאה כלפיהם ולהתפרצויות אלימות, שהידועה שבהן הייתה פרעות בוגדן חמלניצקי בת"ח-ת"ט.

בניגוד לרפובליקת האצילים הביזורית של ממלכת פולין-ליטא, בה היה המונופול על ייצור היי"ש שייך לבעלי האדמות כולם, ברוסיה המוסקבאית היה זה, כאמור, מונופול של המדינה. איוון האיום הוא שהקים את מערכת פונדקי הצאר במאה השש עשרה ואילו פיוטר הגדול הביא למקסום רווחי המדינה משיווק אלכוהול והיה בעצמו שתיין לא קטן שנהג להשקות לשוכרה את כל סביבתו הקרובה, כולל נשים ודיפלומטים זרים. כך למשל, השקה את דוכס קורלנד, בחתונתו של זה האחרון עם אחייניתו של פיוטר הגדול, עד כדי כך שמת כעבור ימים ספורים לאחר החתונה. פיוטר הגדול הנהיג בצבא שלו גם מנה יומית של וודקה לכל חייל, שנקראה "כוסית הצאר", ושהייתה נהוגה עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה - אז בוטלה. אולם, לאחר תבוסות הצבא האדום בראשית הפלישה הגרמנית לרוסיה בקיץ 1941, הרגישה ההנהגה שהצבא לא יצעד בלי חזרתה של מכסת הוודקה היומית והיא הוחזרה תחת שם חדש – "כוסית קומיסר העם".

כל התהליכים המוזכרים ורבים אחרים, שקצרה היריעה מלתאר כאן, הביאו להתפשטות תרבות שתיית הוודקה במזרח אירופה בקרב כל המעמדות, הרבדים והקבוצות הלאומיות, כולל שתיה מסיבית בקרב נשים ואנשי כנסייה.

ד"ר יהודית קליק היא מרצה בכירה בחוג ללימודים רוסיים וסלאביים באוניברסיטה העברית.

הפרסום בתקשורת: ynet

קראו פחות
עיראק, Mostafa Meraji, usplash

דעה: כמה מטורף היה סדאם חוסיין? אולי לא כמו שחשבנו

23 ספטמבר, 2021

קרא עוד

כשישראל הצעירה ניהלה בשנות השישים דיון ציבורי ביתרונות ובחסרונות של הצטיידות בנשק אטומי, הזהיר השר יגאל אלון כי במזרח התיכון לא יכול להיווצר "מאזן של אימה". במקום הרתעה הדדית, טען אלון, יתקיים מצב של "אימה ללא מאזן". במילים אחרות, אלון חשב שבעוד שבשאר העולם מנהיגים נמנעים להשתמש בנשק גרעיני בשל החשש מההרס העצום שנשק זה ממיט, במזרח התיכון אי אפשר לצפות לכך. מנהיגי האזור, לפי הלך מחשבה זו, נוהגים בצורה לא רציונלית ולכן לא יירתעו משימוש בפצצה. מעט השתנה מאז. גם כיום רוב של ההנהגה בישראל סבורה, למשל, שאם לאיראן תהיה פצצה, היא תשתמש בה נגד ישראל, אף שהדבר יכול להביא לתגובה ישראלית מוחצת. זהו הרקע לדיון אם ישראל צריכה לפעול נגד מתקני הגרעין באיראן.

לפני 41 שנה ישראל חשבה באותו אופן על סדאם חוסיין, הרודן העיראקי. בספטמבר 1980 הוא החליט החלטה הרת אסון לסבך את ארצו במלחמה עם איראן. איראן גדולה פי 4 מעיראק ומספר התושבים בה כפול מזה של עיראק. לכן היא נחשבה למדינה החזקה ביותר במפרץ הפרסי ובשל כך בשנת 1975 סדאם חוסיין חתם על הסכם עם השאה האיראני, שהיה למעשה הסכם כניעה ובו סדאם קיבל את מרבית דרישותיו של השאה בנוגע לבעלות על הנהר שאט אל-ערב. כאשר החליט לפלוש לאיראן, פרשנים בני הזמן הניחו שסדאם ניסה לנצל הזדמנות. בעקבות המהפכה האיסלאמית של 1979 ותהליכי הטיהור והמעצרים בשורות הצבא, איראן נחלשה משמעותית. למרות זאת, המלחמה נמשכה כשמונה שנים. היא הביאה למותם של מאות אלפי עיראקים והסתיימה למעשה בתיקו. עיראק יצאה מהמלחמה עם חוב חיצוני גדול ובלי אף הישג משמעותי.

האמנם פתח סדאם במלחמה זו מתוך שגעון גדלות? צלילה לנבכי הסיפור מעלה תמונה אחרת. לו רצה סדאם לנצל את הכאוס בתוך איראן, הוא היה יכול לפתוח את המלחמה בתחילת 1979, כאשר כהן הדת הקיצוני, רוחאללה ח'ומייני, עלה לשלטון. במקום זאת סדאם דווקא ברך את השלטון החדש באיראן והביע תקווה ששתי המדינות יוכלו לחיות בשלום. אולם תוך זמן קצר החלה סדרה של התנגשויות על קו הגבול בין כוחות עיראקים ואיראנים. סדאם הבין שח'ומייני מחפש עימות עם עיראק על מנת לחזק את מעמדו בתוך איראן מול הגורמים המתונים, החילוניים והפרו-מערביים. בתגובה, סדאם החל להתייחס בנאומיו לאיראנים שרוצים בעימות עם עיראק וכאלו שלא. אבל מה שסדאם לא היה יכול להבליג עליו היה תמיכה איראנית במחתרת חמושה שפעלה בדרום השיעי. השליטה בדרום עיראק הייתה חשובה מאוד למשטרו של סדאם. המוצא של עיראק אל המפרץ הפרסי עובר דרך אזור זה וחלק משדות הנפט הגדולים נמצאים שם. כאשר המחתרת השיעית בדרום ניסתה להתנקש בחייו של בכיר במשטר, טארק עזיז, נפל הפור בבגדד. סדאם, אם כן, החליט לצאת למלחמה כדי להגן על יציבות שלטונו, לא כדי לנצל את חולשתה של איראן.

גם הסיבה שבגללה המלחמה התארכה קשורה לרגישות הפוליטית שגילה סדאם. צבא עיראק הוא זה שבחר את נקודת הפתיחה של המלחמה כאשר הוציא לפועל מתקפת פתע. זו התמקדה בהתקדמות לתוך חבל חוזיסטאן בדרום איראן, המאוכלס באוכלוסייה ערבית ברובה וכולל את שדות הנפט הגדולים באיראן. השתלטות עיראקית עליו הייתה יכולה להנחית מכת מחץ על כלכלה האיראנית. אבל במקום להתקדם במהירות, הצבא העיראקי נע בזהירות ובאיטיות והפעיל עוצמת אש גדולה. כל זה הבטיח מספר נפגעים נמוך לכוחות העיראקיים, אולם התנהלות זו בזבזה זמן יקר ואפשרה לאיראן להתארגן מחדש ולנצל את היתרון שלה בכוח אדם. איראן גייסה אפילו נערים צעירים ישירות לשדה הקרב. כל זה אפשר לאיראן להטות את הכף, להדוף את הצבא העיראקי ולפלוש לשטחה של עיראק בקיץ 1982. אם כן, המחיר של הניסיון של סדאם לחסוך בחיי חייליו היה יקר. בשנים הבאות עיראק נאלצה לנקוט בצעדים נואשים, בכלל זה שימוש בנשק כימי נגד חיילים איראנים ומורדים כורדים כדי למנוע תבוסה במלחמה.

הפחד של סדאם משינוי לרעה בדעת הקהל בעיראק התבטא גם בהתנהלות הכלכלית של המשטר תוך כדי המלחמה. ממשלת עיראק עשתה מאמצים ניכרים כדי למנוע פגיעה ברמת החיים של האזרחים. למרות ההוצאות העצומות שהמלחמה דרשה, לא נרשם מחסור במוצרים כלשהם בשווקים. החשש של סדאם לא היה מוגזם. בכירי המשטר היו שייכים לאליטה צרה ביותר שכללה בעיקר את חברי המשפחה המורחבת של סדאם. שאר גורמי הכוח בעיראק הורחקו מהשלטון. הדיקטטורה של סדאם שרדה רק בזכות רווחי הנפט העצומים והשימוש בהם כדי לשחד את הנאמנים למשטר ולבנות מנגנוני בטחון חזקים שיוכלו לבלוש אחר האופוזיציה ולדכא אותה.

סדאם, אם כן, היה דווקא מנהיג רציונלי. השיקול העליון שלו היה ניסיון להבטיח את הישרדות המשטר במדינה שחוותה מספר רב של הפיכות צבאיות אלימות. השיקול הזה קבע את מועד המלחמה, וההתנהלות הצבאית והכלכלית של עיראק בזמן המלחמה. ההיסטוריה של האזור מראה ששיקול זה הוא השיקול המכריע עבור רוב שליטי המדינות במזרח התיכון, ובכלל זה איראן. לכן אפשר לצפות שאם ההנהגה בטהראן תיווכח שחזרה להסכם הגרעין עם ארה"ב תוכל דווקא להבטיח את המשך שלטונה, היא תהיה מוכנה לחדש את ההסכם.

ד"ר גיא לרון הוא מרצה בכיר במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית.

הפרסום בתקשורת: ynet

קראו פחות
פרופ' גד יאיר

מאמר דעה של פרופ' גד יאיר: מערכת החינוך היא מתקן האפסנאות הגדול ביותר של מדינת ישראל

30 אוגוסט, 2021

'צריך לפתוח את בתי-הספר ב-1 בספטמבר'. 'לא, צריך לדחות בעשרה ימים', 'לא – בחודש'. כן, לא, כן, לא. 'עם שבעים אחוזים מחוסנים', בשכבה, או בכיתה... דיייי, תפסיקו כבר! אין ספק, הוויכוח על פתיחת שנת הלימודים נמשך עד בחילה. אבל מתחת לו נחשפה אמת מרה: מטרתה של מערכת החינוך היא לאפסן תלמידים למספר שעות ביום בבתי-הספר, כדי שהורים יוכלו לעבוד. כדי שהכלכלה תתפקד. זאת האמת. ועבורנו, אנשי החינוך, זו אמת מרה. 

photo by jonathan borba, unsplash

מחקר בינלאומי חדש על לידות בזמן קורונה: עליות משמעותיות במספר הלידות השקטות ובכמות הניתוחים הקיסריים שבוצעו בחדרי לידה

21 יוני, 2021

קרא עוד
מחקר תצפיתי גדול ונרחב שבוצע ביוזמת פרופ' אלכסנדר יוסקוביץ מנהל מחלקת הרדמה מיילדותית ואמבולטורית של המרכז הרפואי שערי צדק והפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ניסה לבחון את ניהול ההרדמה המיילדותית והשימוש במשככי כאבים במהלך תקופת הקרונה, בקרב נשים יולדות במספר מרכזים רפואיים בארץ ובעולם. במהלך עבודתם נחשפו החוקרים לנתונים מדאיגים שהתקבלו לגבי נשים שנכנסו לחדרי הלידה כשהם עם תסמיני נשימה ברורים בעקבות הידבקות בנגיף הקורונה SARS-CoV-2. השערת המחקר של החוקרים הייתה כי נשים עם תסמינים נשימתיים (RS) יחוו לידה מורכבת יותר מאשר נשים ללא תסמינים אלו.

המחקר בוצע בסך הכל בשמונה מרכזים רפואיים בישראל, ספרד ופורטוגל בין התאריכים 1 באפריל ל- 31 ביולי 2020. הנתונים נאספו בזמן אמת במהלך התצפיות על חולות קורונה בזמן לידה וכן מהתיעוד הרפואי הממוחשב שנאסף בבתי החולים. בנוסף, נבדקו משתנים דמוגרפיים אימהיים, סימנים חיוניים לקורונה, ערכי מעבדה במהלך הלידה, מהלך הלידה, משככי כאבים שניתנו בלידה ו/או במהלך הניתוח הקיסרי, הרדמה לאחר ניתוח כולל טיפול במסכת חמצן, משך האשפוז, פרטים רפואיים ראשוניים לגבי הילודים (כגון מבחן אפגר, משקל לידה וכל סיבוך כמו מוות עוברי תוך-רחמי, הגבלת גדילה תוך רחמית ולידה מוקדמת - לפני 37 שבועות שלמים להריון), ועוד.

על פי תוצאות המחקר, 165 נשים עם זיהום לקורונה ילדו בשמונת המרכזים במהלך תקופת המחקר - 0.9% מסך 18,250 הנשים שילדו בכל המרכזים הרפואיים בתקופה זו. 12% סבלו מתסמונת נשימתית בעקבות ההידבקות הנגיף ו-88% (היתר) היו ללא תסמינים. בקרב נשים עם תסמינים נשימתיים, 7% מהיולדות סבלו גם מדלקת ריאות ו-4% מהיולדות סבלו מהתפתחות והחמרה בתסמונת הנשימתית שנגרמה בעקבות הקורונה. ראוי לציין כי מרבית הנשים שסבלו מתסמיני נשימה בעייתיים לא נזקקו בסופו של דבר לתמיכה באמצעות חמצן - רק 4.25% הונשמו דרך צינורית אף, כ-2% נעזרו במסכת פנים, ורק כ-1% הזדקקו להחדרת חמצן גבוהה באף.

הנתונים המשמעותיים ביותר קשורים לעלייה בכמות היילודים בניתוחים קיסריים - גידול של פי 5 מבזמן שגרה! 30% מהנשים שנדבקו בקורונה וסבלו מתסמינים נשימתיים נאלצו לעבור לידה קיסרית בהרדמה כללית. כ-16% מתוכו עברו לידה קיסרית בגלל אי התקדמות בלידה, כ-27% בשל מצוקה עוברית וכ-3% בעקבות מצוקה נשימתית מצד האם וכל היתר (57%) בשל סיבות עובריות אחרות. כן נרשם שיעור גבוה מהצפוי של מוות עוברי תוך-רחמי, IUFD - Intrauterine Fetal Demise - 3% (על פי הספרות הרפואית-מחקרית, רק כ-0.2-0.3% מהלידות במדינות מתקדמות הן לידות שקטות).

זאת ועוד, בקרב נשים שסבלו מתסמינים נשימתיים חמורים, החוקרים שמו לב לעלייה בשיעור גיל ההיריון המוקדם (כ-50% לידות לפני השבוע ה-37) ובשיעור הלידות הקיסריות - עד 65% (לעומת 22.1% בקבוצה ללא תסמיני נשימה). למרבה המזל, לא נגרם שום סיבוך כתוצאה מההרדמה בעקבות הניתוחים או שינוי בריאותי משמעותי אחר. כמו כן, במהלך תקופת המחקר התרחש מוות של יולדת כתוצאה מתסחיף ריאתי מסיבי - חמישה ימים לאחר הלידה הקיסרית באישה עם עבר בריאותי תקין, לה היו תסמינים נשימתיים בעקבות הידבקות בקורונה. בעקבות כל הממצאים קבעו החוקרים במאמר כי "נשים הסובלות מקורונה עם תסמינים חמורים הן אוכלוסייה מיוחדת הדורשת שיקולים פרטניים וניהול זהיר".

במחקר לקחו חלק חוקרות וחוקרים, רופאות ורופאים, ביניהם פרופ' אמיליה גואש אחראית הרדמה מיילדותית של בית חולים אוניברסיטאי La Paz שבמדריד, בשיתוף פעולה הדוק עם פרופ' יהודה גינוסר מבית חולים הדסה עין כרם, ד"ר דניאל שטלין מהמרכז הרפואי שערי צדק, פרופ' קרולין וייניגר מנהלת היחידה להרדמה מיילדותית, מערך הרדמה, כאב וטיפול נמרץ ממרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי, פרופ' חיים ברקנשטט מנהל מערך ההרדמה של המרכז הרפואי שיבא, וקבוצה נוספת של אנשי ונשות מחקר נוספים מהארץ, ספרד ופורטוגל (סה"כ 17).

לפרסום המדעי: https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/14767058.2021.1937105

פרסומים בתקשורת: mako, N12, mamy, בחדרי חרדים, הידען.

קראו פחות
הילד שבתמונה אינו קשור לכתבה. photo by Jelleke Vanooteghem, unsplash

מחקר חדש קובע: איך הילדים שלנו ישנו במהלך משבר הקורונה? לא רע

13 מאי, 2021

מחקר שפורסם לאחרונה בהשתתפות חוקרים מהאוניברסיטה העברית והדסה, מצא שאיכות השינה של ילדים מגילאי 3-17 לא נפגעה משמעותית בתקופת משבר הקורונה, למרות שהם הלכו לישון מאוחר יותר והתעוררו בשעות מאוחרות יותר. החוקרים: "תוצאות המחקר הנוכחי הבהירו שלמתבגרים יש חסך שינה באמצע השבוע, אך השינוי שקרה בעקבות המגיפה אפשר להם להשלים אותו"

קורונה

מחקר בינלאומי ענק מחזק את הקשר שנמצא בין קורונה לשבץ מוחי – בעיקר בקרב צעירים שחלו בנגיף

3 מאי, 2021

קרא עוד
במחקר, בו השתתפו חוקרים מישראל, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, מצרים, איראן, לבנון ואיחוד האמירויות, ועוד נמצאו בעיקר חסימות של כלי דם גדולים במוחם של הנבדקים הצעירים. את הצד הישראלי ייצג הנוירולוג והחוקר פרופ' רונן לקר, מנהל יחידת השבץ במרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית

מחקרים שבוצעו בעת האחרונה ניסו למצוא את הקשר בין תחלואה בקורונה והסיכון לסבול מאירועים מוחיים. דיווח של בית החולים מאונט סיני בניו יורק בתחילת השנה על מקרי שבץ של חמישה חולי קורונה צעירים, העלה חשש לעלייה בשכיחות של שבץ מוחי גם בקרב חולים צעירים ללא גורמי סיכון וסקולריים, כמו יתר לחץ דם, סוכרת או עישון. מחקר חדש ונרחב שפורסם לאחרונה בכתב העת Stroke, בו לקח חלק הנוירולוג והחוקר פרופ' רונן לקר מהמרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית, ניסה לבחון לעומק את הקשר בין מחלת הקורונה לשבץ מוחי, ומצא מספר לא מבוטל של מקרי שבץ מוחי בקרב חולי קורונה בגילאים צעירים בהשוואה למקרי שבץ קודמים באוכלוסייה דומה לפני פרוץ המגפה.

במחקר השתתפו לא פחות מ-89 חוקרים וחוקרות מ 136 מוסדות אקדמיים שונים ברחבי העולם – ביניהם גם מאיראן, לבנון ואיחוד האמירויות. הם ערכו מחקר תצפיתי על חולים שלקו בשבץ מוחי איסכמי חריף, דימום תוך גולגולתי, ופקקת ורידית מוחית (נוכחות של קריש דם בורידי המוח או בסינוסים הורידים הדוראליים, המנקזים את הדם מהמוח) בקרב חולי קורונה שאושפזו בבתי החולים ובדקו את חומרת השבץ ותת-סוג שבץ. בנוסף, ביצעו החוקרים לאותם חולים הדמיה עצבית, ובחנו את ההבדלים הין חולים סימפטומטיים ללא-סימפטומטיים לאחר שנדבקו ב-SARS-CoV-2 תוך הופעת שבץ מוחי. בנוסף, נבדקה ההשפעה של תחלואה באזורים גיאוגרפיים שונים על חומרת המחלה.

מבין 136 מרכזים ב-32 מדינות שהשתתפו במחקר זה, ב-71 מרכזים מ-17 מדינות היו לפחות מטופל או מטופלת אחד/אחת שסבלו מקורונה ושבץ מוחי בו זמנית או מיד לאחר ההחלמה מקורונה. מתוך 432 חולים שנמצאו סובלים משבץ מוחי, 323 (74.8%) סבלו משבץ מוחי איסכמי הנובע מחסימת כלי דם במוח, 91 (21.1%) מדימום תוך גולגולתי ו-18 (4.2%) מפקקת ורידי המוח.

מסתמן כי גיל חולי הקורונה שלוקים בשבץ מוחי הוא נמוך. "לא הגבלנו את עצמנו לקבוצת גיל מסוימת במהלך עבודת המחקר שלנו, אבל שמנו לב שאחוז נכבד מהחולים היו מתחת לגיל 55, שזה יותר משאנחנו רואים בדרך כלל במקרים של שבץ", מבהיר השבוע פרופ' לקר. "הגיל הממוצע של חולי קורונה שסבלו משבץ מוחי היה 68, כשבימים ללא קורונה הגיל הממוצע של חולי שבץ בארץ עמד על 80. זה פער משמעותי. הממצא הזה הוכיח לנו שיש כיום יותר חולים צעירים בשבץ בעקבות הידבקות קורונה, ושהגיל הממוצע לחטוף שבץ בימי קורונה יורד. בנוסף, נמצא ש24% מחולי הקורונה שסבלו משבץ היו מתחת לגיל 55 – אחוז הרבה יותר גבוה מתקופה מקבילה ללא קורונה בגילאים אלו".

תופעה מעניינת נוספת שהתגלתה הייתה שרוב מקרי השבץ נגרמו כתוצאה מפגיעה בכלי דם גדולים לעומת כלי דם קטנים במוח, מה שאינו שגרתי כיוון שבשנים בהן לא הייתה קורונה כמות המקרים המשניים לחסימה של כלי דם קטנים עולה על זאת הנובעת מחסימת כלי דם גדולים. בנוסף, שכיחות השבץ האיסכמי בקרב צעירים ללא גורמי סיכון קלאסיים לשבץ הייתה גבוהה הרבה יותר מהצפוי, דבר שאשרר את תוצאות המחקר הקודם של חוקרי מאונט סיני על שכיחות יתר של שבץ בצעירים חולי קורונה.

זאת ועוד, מתוך כלל חולי השבץ, 183 (42.4%) חולים היו נשים ולפיכך, אין מדובר בתופעה המאפיינת מגדר מסוים. במדינות שבהן יש השקעה גבוהה בבריאות, נמצאו שיעורים גבוהים יותר של טיפולים באמצעות צינתורי מוח בחולים צעירים עם חסימה של עורק גדול במוח לעומת מדינות עניות יותר, כך שיותר חולים ניצלו בהן ממוות משני לשבץ. בנוסף, 380 מתוך 432 חולים במחקר שידוע כי סבלו מנגיף הקורונה ושבץ מוחי בו זמנית נבדקו, ונמצא כי 144 (37.8%) מהם היו ללא תסמינים (א-סימפטומטיים) של קורונה (ללא חום שיעול שלשולים כאבי בטן וכדו') ורק בדיקה של כלל חולי השבץ המתקבלים לבית החולים לקורונה גילתה שלקו בקורונה. במילים אחרות, 72% מחולי הקורונה שנפגעו בשבץ מוחי סבלו גם מתסמיני קורונה בדרגות שונות. 

"המחקר מחזק את הקשר בין קורונה לשבץ כתוצאה מחסימת כלי דם גדולים בקרב צעירים הסובלים מקורונה, אם כי קשר זה לא הוכח כנפוץ מאוד", מסביר השבוע פרופ' לקר. "מדובר באחד המחקרים הגדולים שנעשו בנוגע לקשר הזה, מחקר בינלאומי שנועד ללמוד על מאפייני תחלואת שבץ בתקופת הקורונה, בו נמצא שיש יותר חולים צעירים ויותר חסימות של כלי דם גדולים בקרב אותם חולים צעירים, אך פחות חסימות של כלי דם קטנים כגורם לשבץ - לעומת התקופה המקבילה לפני הקורונה. תוצאות המחקר גם מעודדות לבצע בדיקת קורונה לכל מטופל צעיר עם שבץ מוחי, כתוצאה מחסימה של כלי דם גדול במוח שאין לו גורמי סיכון קלאסיים שמסבירים את השבץ. נדגיש שאין מדובר כאן במקרי שבץ איסכמי או פקקת ורידית מוחית משניים לחיסוני קורונה (תופעות אילו לא היו קיימות בזמן איסוף הנתונים שנעשה עוד טרם להמצאות חיסונים בארץ או בעולם). מחקר זה מהווה עוד סיבה ללכת ולהתחסן כיון שהחיסון מוריד את התחלואה בקורונה ומכאן שגם את הסיכון לשבץ משני למחלת הקורונה בגיל צעיר. אני מקווה שמחקרים נוספים בתחום זה יוכלו לתרום עוד להבנת הקשר בין קורונה לשבץ מוחי".

לפרסום המדעי 

פרסומים בתקשורת המקומית:

מאקו - https://www.mako.co.il/health-illnesses-and-medicines/illnesses-the_novel_coronavirus/Article-7f42db420513971027.htm

Ynet אתר: https://www.ynet.co.il/health/article/r1Cbmq0wu

אולפן ynet: http://www.ifatmediasite.com/ms/radiomp4/2021/05/04/10653437.mp4

רדיו ירושלים: https://www.jerusalemnet.co.il/%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%97%d7%93/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99-%d7%a2%d7%a0%d7%a7-%d7%9e%d7%97%d7%96%d7%a7-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%9e%d7%a6%d7%90-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%a9%d7%91%d7%a5-%d7%9e%d7%95%d7%97%d7%99-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%a7%d7%a8-%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%91-%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%97%d7%9c%d7%95-%d7%91%d7%a0%d7%92%d7%99%d7%a3-476472

ערוץ 20 - https://www.20il.co.il/%d7%97%d7%95%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%9f-%d7%95%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%a9/

מקור ראשון - https://www.makorrishon.co.il/news/343781/

כאן תרבות, שלושה שיודעים - https://omny.fm/shows/three-who-know/48046dcc-bea5-46c5-8efb-ad18008b09b6

דוקטורס אונלי - https://doctorsonly.co.il/2021/05/227510/

הידען - https://www.hayadan.org.il/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C-%D7%A2%D7%A0%D7%A7-%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%A7-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9C

בחזית - https://www.bahazit.co.il/%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%a9%d7%91%d7%a5-%d7%9e%d7%95%d7%97%d7%99-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%a7%d7%a8-%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%91/

מדפייג - https://medpage.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%94%...

כל רגע - https://kore.co.il/viewArticle/81426

עיתון המבשר - http://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=true&ItemID=KKEIEMGGJ&CustomerID=EDDHFHE&InfoTypeID=0&PageIndex=1&EmailGroupID=FEHIF

עיתון שחרית - http://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=true&ItemID=KKEIFDKFE&CustomerID=EDDHFHE&InfoTypeID=0&PageIndex=1&EmailGroupID=FEHIF

עיתון יתד נאמן - https://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=tru...

קראו פחות
לקיחת דם מסוס. צילום באדיבות דר גילי שוורץ

מחקר בינלאומי חדש חושף לראשונה: נגיף ממשפחת הקורונה שפוגע בסוסים אובחן לראשונה בישראל

29 אפריל, 2021

אבחון של קורונה בישראל – הפעם לא בבני אדם. קבוצת חוקרים מביה"ס לרפואה וטרינרית ע"ש קורט בשיתוף עם חוקרים מהמחלקה לווירולוגיה במכון הווטרינרי ע"ש קימרון וחוקרים מביה"ס לרפואה וטרינרית בדייויס )ארה"ב( הצליחו למצוא לראשונה עדות לנוכחות של נגיף הקורונה בסוסים בישראל (ECoV) אשר למעט דיווח בודד מערב הסעודית הינו היחיד מהמזרח התיכון. העבודה המחקרית בוצעה כחלק מעבודת הדוקטורט של ד"ר גילי שורץ, ופורסמה לאחרונה בז'ורנל המדעי Animals.

תעודת הוראה

מחקר חדש: האם מורים ומורות רבים יעזבו בקרוב את מקצוע ההוראה?

28 אפריל, 2021

קרא עוד
"תקופת הקורונה תביא לעזיבה של מורים רבים וטובים את המערכת בעקבות תחושת הזלזול של המערכת עצמה והציבור בישראל": כך נטען, בין היתר, במחקר חדש שבוצע על ידי חוקרות מביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית, ובחן את תחושותיהם של המורים והמורות בישראל

עם הירידה בתחלואת הקורונה, במערכת החינוך חזרו להוראה ולמידה פנים-אל-פנים בכיתה, אך את השפעות הקורונה והלמידה מרחוק על המורים השחוקים ותלמידיהם, כנראה שנרגיש עוד זמן רב. במחקר חדש, בחנו ד"ר טוני גוטנטג ופרופ' קריסטה אסטרחן מביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים את שחיקת המורים והמורות בישראל עקב ההוראה מרחוק בקורונה והקשר שלה לאיכות הלמידה. במחקר השתתף מדגם מייצג של כ-500 מורים בבתי ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים בשיא הסגרים השני והשלישי. המחקר התבסס על סקר אינטרנטי שהופץ לאנשי ההוראה בבתי הספר. המורים והמורות שנבחרו למחקר מלמדים בחטיבות ביניים שלמדו מרחוק במהלך רוב שנת הלימודים הנוכחית.

המחקר שילב מתודה כמותית ושאלות פתוחות. השאלות הכמותיות בחנו את תחושותיהם של המורים והמורות במהלך משבר הקורונה. בין היתר נדרשו הנבדקים לסמן את שביעות הרצון שלהם בעבודה: האם הם מרגישים שעבודתם מוערכת, האם הם עצמם מרגישים שעבודתם חסרת משמעות, המידה שבה חווים קשיים ביורוקרטיים בעבודה,  המידה שבה הם חווים מחלוקות בינם לבין המורים/ות שעמם הם עובדים וכו'. בנוסף, נדרשו לסמן את מידת השחיקה שלהם - באיזו מידה הם מרגישים סחוטים נפשית מעבודתם, האם אכפת להם ממה שקורה לתלמידיהם ועד כמה העבודה עם התלמידים הפכה עבורם למעמסה והאם הם מוצאים משמעות בעבודתם. שאלה משמעותית לגבי כוונות עזיבה, שהוצגה לנבדקים, הייתה: "באיזו תדירות את/ה חושב/ת ברצינות על לעזוב את מקצוע ההוראה?". בסוף הסקר ניתן למורים מקום להוסיף הערות ותגובות משלהם.

ממצאי הסקר חשפו כי ההוראה מרחוק בתקופת המגפה גבתה מחיר רב מהמורים. המורים דיווחו כי בהוראה מרחוק הם חשו יותר לחץ ופחות אמפתיה כלפי התלמידים בהשוואה ללמידה פנים-אל-פנים. 63% חשו לחץ בינוני עד גבוה ו-20% דיווחו על שחיקה בינונית עד רבה. השחיקה התבטאה בעיקר בתשישות רגשית של 47% ודה-פרסונאליזציה של התלמידים בקרב 14%. ד"ר גוטנטג הוסיפה וציינה בהקשר לממצא זה כי "מצאנו ששחיקת המורים – רובן מורות, אגב – נבעה מהימצאותם 'בין הפטיש לסדן' בקונפליקט הבית-עבודה: מחד מחוייבותם למקצוע ההוראה, ומאידך מחוייבותם למשפחתם". מורה לאנגלית שענתה על הסקר טענה כי "אני חושבת שמבחינתי הכי מאתגר היה ללמד מרחוק בזמן ששני ילדים שלי - בני 3 ו-4 - נמצאים בבית, ואני צריכה גם להשגיח עליהם וגם להיות בזום. זה הפך את הלמידה מרחוק מבחינתי לסבל". לכך הצטרף הקושי הטכנולוגי להפעיל לראשונה למידה מרחוק, שתרם אף הוא לשחיקה. מהעבר השני, החוקרות מצאו ממצא מעודד – המורים שציינו שיש להם יותר שליטה על המתרחש דיווחו על פחות שחיקה במהלך משבר הקורונה.

המורים השחוקים דיווחו שהם פחות שבעי רצון מעבודתם כמורים, וחושבים יותר על עזיבת מקצוע ההוראה.  מבחינת שביעות הרצון, מורים שחוקים הרגישו שפחות מעריכים את עבודתם, דיווחו על קשיים בירוקרטיים בעבודתם, מחלוקות עם- וחוסר חיבה כלפי- המורים הקולגות, פחות אהבה כלפי מקצוע ההוראה ותחושה שמקצוע ההוראה חסר משמעות. מבחינת כוונות עזיבה, 1 מתוך 6 מורים חשב/ה במידה רבה או במידה רבה מאוד לעזוב את מקצוע ההוראה. במילותיה של מורה לתיאטרון: "עד תקופת הקורונה מאוד אהבתי את מקצוע ההוראה. השנה מצאתי את עצמי כל כך הרבה פעמים במשבר אמיתי בעבודה שלי". מורה לאסטרטגיות למידה ומקצועות רבי מלל: "תקופת הקורונה גרמה ותביא לעזיבה של מורים רבים וטובים את המערכת בעקבות תחושת הזלזול של המערכת עצמה והציבור בישראל".

כמו כן, באופן רחב יותר, מורים שחוקים דיווחו על יותר הרגשת דיכאון וחרדה ועל פחות שביעות רצון מחייהם. 26% דיווחו על הרגשת דיכאון לעיתים עד כל הזמן ו-25% דיווחו על חרדה יותר ממחצית מהזמן עד כמעט כל יום. מורה לספרות ותנ"ך: "אני סבורה שהלחץ הנפשי נובע בכללי משיגרת הקורונה והאווירה המלחיצה. הלחץ בעבודה נובע מדרישות רבות של המערכת, הדרישות הכפילו את עצמן... ולכן הלחץ הנפשי של המורים גדל".

בנוסף להשלכות על רווחת המורים עצמם, יש לשחיקה בתקופת ההוראה מרחוק גם מחיר עבור איכות ההוראה. מורים שחוקים נטו פחות להשתמש בטכניקות הוראה איכותיות בזום, בהשוואה למורים פחות שחוקים. פרופ' אסטרחן הסבירה כי: "הם פחות השתמשו בשיח לימודי פורה עם תלמידיהם. מחקרים שבוצעו במקומות שונים בעולם  הראו ששיח לימודי פורה עם תלמידים מקדם הישגים, למידה משמעותית ואף פיתוח כישורי חשיבה. שיח כזה מאופיין על-ידי כך שהמורה מעודד שאילת שאלות, הסברים מפורטים ונימוקים, בחינת פרספקטיבות מגוונות, ההשתתפות ערה ושוויונית ועיגון של דעות והסברים במקורות ידע מקובלים. הוראה כזאת קשורה לאופני הוראה שמשתפים יותר את התלמידים בשיעור (כגון עבודה בקבוצות, עידוד שאילת שאלות), אך לא לאופנים שלא משתפים אותם (כגון הוראה פרונטאלית, שאילת שאלות 'סגורות')".

שימוש מועט יותר בעקרונות הוראה איכותית מסוג זה הלך יד ביד עם לחץ רב יותר של המורים, אמפתיה נמוכה יותר כלפי תלמידיהם ותחושת מסוגלות נמוכה יותר בהוראה של אותם המורים. כמו כן, נמצאה "עייפות זום": 60% דיווחו שההוראה המקוונת מעייפת יותר מההוראה בכיתה; 15% דיווחו שההוראה המקוונת מעייפת כמו ההוראה בכיתה; ורק 25% דיווחו שההוראה המקוונת מעייפת פחות מההוראה בכיתה.

ד"ר גוטנטג: "כשבחנו את הסוגייה בקרב תלמידי חטיבות הביניים באותה התקופה, הם הסכימו עם המורים שמתקיים פחות שיח לימודי פורה בהוראה מרחוק (זום ודומיו) בקורונה. תלמידיהם של מורים שבכל זאת השתמשו בעקרונות הוראה איכותית בכיתתם, דיווחו כי למרות הלמידה הווירטואלית, חשו נוכחות חברתית רבה יותר של המורה ושל חברי הכיתה, יותר מעורבות בלמידה, תחושת מסוגלות לימודית גבוהה יותר, שחיקה לימודית נמוכה יותר ולמידה לשם למידה (להבדיל מלמידה לשם ציונים או תגמולים חיצוניים אחרים)".

החוקרות ציינו לאור ממצאי המחקר שנותר להן לקוות שעם החזרה לשגרה וללמידה פנים-אל-פנים בכיתה, המחירים של ההוראה מרחוק הן עבור המורים והן עבור התלמידים יתגמדו. עם זאת, גם בזמן החזרה לשגרה, אל לנו לשכוח את המורים השחוקים. במילותיה של מורה לספרות: "אני שמחה לראות שיש מישהו שמתענין במצב של עובדי ההוראה וחוקר זאת לעומק, ולא אומר כי הם 'מרוויחים' ו'מכייפים', כי האמת היא ההיפך הגמור". יש לתת להם מענה, אחרת השחיקה תתרגם לעזיבה המונית של מקצוע ההוראה, ולפגיעה ממשית בבריאות הנפש של המורים.

לפרסום בתקשורת: 

מעריב-

http://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=true&ItemID=KKDKFIEGF&CustomerID=EDDHFHE&InfoTypeID=0&PageIndex=1&EmailGroupID=FEHIF

https://www.maariv.co.il/news/Education/Article-836818

קראו פחות
Pillivery

כל הכבוד לכם, "פיליברי"! סטודנטים תרמו לקהילה במהלך משבר הקורונה - וזכו בפרס כספי

21 אפריל, 2021

קרא עוד
ות"ת מקדמת ומתמרצת עשייה איכותית אשר מנצלת את משאבי האקדמיה לטובת סביבתה הקרובה, תורמת לה ומחזקת את השפעות האקדמיה החיוביות על החברה הישראלית. לאור חשיבות הנושא מתקצבת הות"ת שבמועצה להשכלה גבוהה שורה של פרויקטים חברתיים בכ-30 מיליון שקלים בשנה. בנוסף, ועדת ההיגוי בוחרת סטודנטים מצטיינים מהמוסדות השונים, סטודנטים אשר פעלו לאורך כל השנה, התנדבו ופעלו למען הקהילה והפגינו מעורבות חברתית יוצאת דופן בשנה שבה התמודדה ישראל, כמו רוב מדינות העולם, עם מגפת הקורונה. הות''ת מכבדת אותם כעת בפרס כספי. 

מהאוניברסיטה העברית היו אלה נעמה מיטלמן, יונתן אגר, שרון שרייבר, יוגב כהן -  שהקימו את "פיליברי" (Pillivery = Pill + Deliver), יוזמה מקורית של סטודנטיות וסטודנטים לרפואה, אשר בעת הסגר הראשון של מגיפת הקורונה זיהו מהר (עוד לפני מערכת הבריאות הציבורית!) את הצורך של חולים כרוניים בסיכון לקבל את התרופות שלהם מבלי להסתכן ולצאת לבית המרקחת ולהחשף לנגיף. מדובר על מאגר מתנדבים שמטרתו איסוף תרופות לפי מרשם מבית המרקחת השכונתי עבור חולים כרוניים, מדוכאי חיסון, קשישים ושאר קבוצות סיכון, והבאתן עד דלת המטופל. הרציונל - צמצום חשיפתן של קבוצות הסיכון אל גורמים מזהמים, הנמצאים בשכיחות גבוהה בבתי המרקחת. מפתיחת המיזם, גייסו הסטודנטים מעל 150 מתנדבים באזור ירושלים והשרון אשר הגיעו וסייעו למעל 1200 מטופלים ברחבי הארץ (גויס גם רכב חלוקה ייעודי כדי להגיע למרפאות מרוחקות.

נעמה, יונתן, שרון ויוגב, כל הכבוד לכם! 

לפרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/environment-science/article/H1w00DmhUu
 

קראו פחות
children. from pixabay

מחקר: 1 מכל 5 ילדים בישראל סובל מתסמיני חרדה, כמחצית מהילדים זקוקים לסיוע נפשי בעקבות משבר הקורונה

18 אפריל, 2021

קרא עוד
מחקר חדש ונרחב מציג בפעם הראשונה מאז פרוץ משבר הקורונה נתונים מספריים מדאיגים, המצביעים עד כמה גדולה המצוקה שגורם משבר הקורונה לילדים, ואת תפיסות ההורים את תפקוד מערכת החינוך בעת המשבר. את המחקר הובילה פרופ' מיכל גרינשטיין וייס מהמכון למדיניות חברתית באוניברסיטת וושינגטון והמרכז הבינתחומי הרצליה יחד עם פרופ' רמי בנבנישתי (בתמונה מימין) מהאוניברסיטה העברית, ובשיתוף פעולה עם מכון אדלר. הוא התבצע בישראל בסוף חודש מרץ 2021, בקרב מדגם מייצג של כ-1000 הורים לילדים במערכת החינוך. במסגרת המחקר התבקשו ההורים לענות על שאלון בו נדרשו לתאר את מצבם הרגשי, התנהגותי והחברתי של ילדיהם, וכיצד הם רואים את התרומה של מערכת החינוך לילדיהם. 

מדיווחי ההורים עולה כי כל ילד חמישי בישראל (21%) סבל מסימנים של חרדה קלינית - פי שלושה מאשר בימי שגרה. שיעורים אלו גדולים יותר בקרב ילדים ששני הוריהם עבדו מחוץ לבית. בקרב תלמידים חרדים השיעורים היו נמוכים במיוחד (7%) בהשוואה לתלמידים חילוניים (23%). כמו כן, נבדקו השפעות רגשיות התנהגות התנהגותיות ולימודיות של השיעורים המקוונים בימי הקורונה והתגלה כי כמחצית מהתלמידים התייחסו ללימודים המקוונים ברצינות ומשקיעים בלימודים המקוונים, אולם פחות מחמישית מההורים (18%) העריכו שהלימודים המקוונים מקדמים אותם מבחינה לימודית (18%). פחות ממחצית הילדים הנבדקים (44%) ציינו כי הם הצליחו לשמור על קשרים טובים עם חברים. זאת ועוד, מהממצאים עולה ש-42% מהילדים חרדים היו מתוחים ולחוצים מהמצב. יותר מחצי מהילדים התקשו להשתלב בלמידה המקוונת (55%), וציינו שהשיעורים הטילו עליהם עומס גדול (55%). כ-60% אף הרגישו בודדים. אי לכך, לא מפתיע שההורים העריכו שכמחצית מהילדים היו זקוקים לסיוע רגשי (46%) במהלך משבר הקורונה.

ההורים מדווחים כי כמחצית מהילדים שהו זמן ממושך מאוד עד כדי התמכרות מול המסכים, ובמקביל קרוב לשליש (28%) מהמתבגרים נמצאים במצב של 'היפוך שעות שינה', מידי יום או מספר פעמים בשבוע. כרבע מהילדים סבלו מהתקפי חרדה (24%), ביטאו אלימות פיזית (23%) וסבלו מהפרעות אכילה (24%) לפחות פעם בחודש במהלך המשבר.

במקביל, ההורים נשאלו לגבי תפקוד בית הספר, צוות המורים וההנהלה בתקופת הקורונה. רוב ההורים (60%) תפסו את המורים והמנהל כמי שעושים כמיטב יכולתם, אך רק מיעוט מההורים (פחות מ-40%) חשבו שבית ספר התארגן היטב ונתן פתרונות טובים. "ממצאים אלו מראים כי למרות כל הקשיים והכעס של ההורים, חלק גדול רואים את המורים והמנהלים באור חיובי על שניסו ועשו כמיטב יכולתם, אך מערכת החינוך בכללותה לא הייתה מאורגנת היטב בעת המשבר ולא סיפקה פתרונות טובים", מסבירים החוקרים. 

החוקרים מציינים כי לאור ממצאי המחקר ניתן להסיק כי לתקופת קורונה היו השלכות משמעותיות על מצבם ההתנהגותי והרגשי של ילדים רבים. יש לתת את הדעת על ההשפעות ארוכות הטווח על חלק מהילדים שעלולים להמשיך ולחוות פערים בתחום הלימודי וקשיים רגשיים והתנהגותיים משמעותיים. הם גם מדגישים את הצורך בהתארגנות לאומית לתהליכי ההחלמה והצמיחה מתוך המשבר. בנוסף, מומלץ להמשיך את המאמץ המערכתי כדי לתמוך בתלמידים ובצוותים החינוכיים. חשוב אף לשמוע את קולו של כל ילד, הורה ומורה, כדי לתת את המענים המתאימים שימנעו נזקים ארוכי טווח. לכולם אין ספק שהמשבר חשף פערים גדולים בין חלקים שונים בחברה הישראלית, וביציאה מהמשבר יש לגשר על הפערים ולצל את המשבר כהזדמנות לקידום של כל חלקי החברה. 

לפרסום בתקשורת:

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.9716063
https://www.msn.com/he-il/health/health/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%90%...


 

קראו פחות
Close up of a recycle garbage bin logo. by gary chan, unsplash

מחקר חדש: בעקבות משבר הקורונה – גידול משמעותי בשיעור הישראלים שהביעו נכונות למחזר יותר ולצרוך פחות

8 אפריל, 2021

סקר מיוחד מצא שיפור משמעותי בעמדות הציבור בנוגע לשימור הסביבה במהלך הסגר הראשון בישראל. הסקר בוצע במסגרת מחקר ישראלי, בו לקחו חלק ד"ר ורד בלאס מבית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, ד"ר ענת צ'צ'יק מהמחלקה לגיאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר אילן, ופרופ' סיגל קפלן מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. תוצאותיו פורסמובכתב העת Resources, Conservation and Recycling.

pills. by elsa olofsson, unsplash

מחקר חדש: רבים מתקשים לבלוע תרופות בגלל טעמן הדוחה – האם שיטה חדשה תהפוך אותן לידידותיות יותר לאדם?

18 מרץ, 2021

קרא עוד
חוקרים מהאונ' העברית פיתחו אלגוריתם ייחודי שחוזה כבר בשלבי תכנון החומר אם יהיה בעל טעם מר ודוחה, על בסיס המבנה הכימי שלו. האלגוריתם, שנוצר באמצעות Machine Learning, יוכל לזרז ולהוזיל תהליכי פיתוח תרופות ולמנוע ניסויים בבע"ח לצורך הערכת מרירות החומרים הנמצאים בפיתוח

המאמץ המחקרי בפיתוח תרופות מתרכז בפיתוח של תרופות יעילות ובטיחותיות, כך שיוכלו לרפא ממחלה במינימום של תופעות לוואי. השימוש בתהליכים מתוחכמים ואוטומטיים הוביל לאישורים של אלפי תרופות על ידי ה-FDA, כאשר רק ב-2020 אושרו 53 תרופות חדשות. עם זאת, ישנה בעיה שלא מקבלת מענה אופטימאלי  - לתרופות רבות יש טעם מר מאוד שמקשה על נטילתן דרך הפה. אמנם הכנסת התרופה לקפסולות לרוב פותרת את בעיית הטעם, אך מדובר בפתרון שלא תמיד אפשרי היות והוא מגדיל את התרופה ועלול ליצור קושי ממשי בבליעה.

בעוד שרבים מאיתנו מצליחים לבלוע את התרופה למרות הטעם הנורא שלה או גודלה הבעייתי, יש אוכלוסיות שמאוד מתקשות בכך, כולל פעוטות ומבוגרים עם קשיי בליעה. מחקרים הראו כי כאשר לתרופות היה טעם מר מאוד, נצפתה ירידה בהיענות לטיפול בקרב ילדים, מה שגרר סכנה בריאותית עקב אי השלמת הטיפול התרופתי. לדוגמה, מחקר שפורסם לפני זמן לא רב קבע כי למעלה מ-90% מרופאי הילדים מדווחים על ילדים רבים שאינם מוכנים לקבל תרופות בשל טעמן, והדבר חושף אותם לפגיעות בריאותיות ולהיעדר טיפול רפואי ראוי. זאת ועוד, בגלל הסיכונים הפוטנציאליים הנגרמים בעקבות טעמן המרתיע של תרופות רבות, ה-FDA האמריקאי ביקש לאחרונה להוסיף הערת טעם לרשימת תופעות הלוואי במרשמים של התרופות לילדים, כדי להזהיר הורים מפני אותם טעמים בעייתיים.

כיום, חברות התרופות יזהו שישנה בעיה של טעם מר מאוד רק בשלבים מתקדמים של פיתוחה, או בשלב הניסויים הקליניים עצמם, כאשר התרופה ניתנת לאלפי בני אדם המשמשים כנסיינים על מנת לבדוק את יעילותה. במקרה שזוהתה בעיית טעם חריגה במיוחד, החברות ייאלצו לחזור ולשנות את הפורמולציה של התרופות על מנת לנסות ולמסך את הטעם הנוראי (מה שלא תמיד אפשרי), דבר שיגרור דחייה נוספת בשחרור התרופה לשוק, הפסדים כספיים של מיליוני דולרים וניסויים נוספים ולא רצויים בבעלי חיים. לרוב חברות התרופות  יעדיפו להוציא לשוק תרופה גם אם כבר הבינו שהיא מרה מאוד, בתקווה שנתמודד עם הטעם הבלתי נסבל.

בקבוצת המחקר של פרופ' מאשה ניב, חוקרת טעם במכון לביוכימיה, מזון ותזונה בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, הבינו את חומרת הבעיה, והצליחו לפתח אלגוריתם שחוזה מרירות חזקה של מולקולה רק על סמך המבנה הכימי התיאורטי שלה, עוד לפני שהיא נוצרה במעבדה. המחקר פורסם לאחרונה בעיתון Computational and Structural Biotechnology Journal.

איתן מרגוליס, דוקטורנט במעבדה של פרופ' ניב, מספר על המהלך המחקרי ותהליך יצירת האלגוריתם באמצעות שיטת למידת מכונה (Machine Learning) לגבי מרירות עזה: "אספנו מולקולות ממאגר ה-BitterDB שהוקם במעבדה שלנו ומכיל מידע על מעל 1000 תרכובות מרות. שילבנו מידע על טעמן של מולקולות שקיבלנו מעמיתינו בחברת התרופותGSK  ובחברת חומרי טבע AnalytiCon Discovery. לימדנו את המחשב להבין אילו קומבינציות של תכונות כימיות הכי חשובות על מנת שחומר מסוים ייתפס כבעל טעם מר מאוד ובכך 'אימנו' אותו לזהות במהירות האם מולקולה מסוימת עלולה להיות מרה מאוד או לא. כך, בעצם, יצרנו את האלגוריתםBitterIntense . לאחר בדיקת ביצועי המודל ראינו שהוא צודק ביותר מ-80% מהמקרים, מה שמחזק את פוטנציאל השימוש בו לצורך פיתוח תרופות ידידותיות מבחינת הטעם - ללא צורך בסינתזה מוקדמת של החומר ובבדיקתו בבני אדם או בבעלי חיים. בנוסף, היות ומדובר במודל חישובי, נוכל להמשיך ולשפר את דיוקו ככל שיצטבר עוד מידע על מולקולות מרות".

בניגוד לסברות מדעיות קודמות, נמצא מתוצאות החיזויים כי תרופות מרות מאוד לא נוטות להיות רעילות יותר לכבד מאשר תרופות פחות מרות. עם זאת חומרים מאוד מרים נראו כיותר רעילים ללב עקב יכולתם לחסום תעלות אשלגן. "העובדה שחומרים מאוד מרים הם עם פוטנציאל גבוה יותר להיות רעילים ללב מעניינת במיוחד משום שקולטנים לטעם המר מתבטאים גם בלב. מחקרים עכשוויים מתרכזים בתפקידיהם הפיזיולוגיים של קולטני טעם המתבטאים מחוץ לפה", מסבירה פרופ' ניב.

ומה לגבי תרופות למחלת הקורונה? הדוקטורנט איתן מרגוליס מוסיף ומסביר כי "ראינו ששכיחות התרופות המרות מאוד בקרב אלה שנמצאות כרגע בשלבי פיתוח או באישור לטיפול בקורונה, גבוה יותר מאשר בקבוצת התרופות הכללית. תוצאה זו מעניינת היות ואיבוד חוש הטעם הוא תסמין משמעותי מאוד ונפוץ בקרב הנדבקים בנגיף, כפי שהראו גם מחקרים במעבדתה של פרופ' ניב. עם זאת, העובדה שתרופות מאוד מרות יכולות להיות בעלות אפקט פיסיולוגי מיטיב, מדגיש את הצורך שלא לפסול על הסף את אותן תרופות מרות מאוד רק על סמך טעמן, אלא רק להיערך בהתאם".

לסיכום, החוקרים מאמינים כי BitterIntense היא שיטה שעשויה להפחית את העלויות הכספיות, את הניסויים בבעלי חיים ולקצר את זמן הגעת התרופה לקליניקה. היכולת לאתר מרירות גבוהה באופן אינטגרטיבי בתהליך גילוי ופיתוח, יעזור בפיתוח תרופות מתאימות לילדים ולמטופלים גריאטריים. בנוסף, BitterIntense רלוונטית גם לחברות ביוטכנולוגיה וחברות שעובדות על פיתוח ממתיקים חדשים (שלעתים גם מרירים) או מרכיבים טבעיים שמטרתם להשתלב במוצרי מזון.

איתן מרגוליס משתף בחווייה אישית לאור המחקר: "לאחר פרסום המאמר המדעי, פנו אלי צעירים ומבוגרים רבים דרך הרשתות החברתיות, וסיפרו לי שהם מאוד מזדהים עם בעיית המרירות של התרופות. חלקם סיפרו שעד עכשיו הם נאלצים ללעוס תרופות או לאכול אותן עם אוכל בעל טעם דומיננטי וגם אז זה לא תמיד עובד. אחרים שיתפו על התסכול של לתת כדורים מרים לילדים שבהרבה מקרים פולטים את הכדור, ואז לא יודעים אם לתת התרופה שוב או באיזה צורה ומינון. אנחנו מקווים שבזכות המחקר שלנו יינתן מענה טוב יותר לבעיית הטעם של התרופות, ומרכיבי מזון חדשניים".

 

קראו פחות
graph up

פרופ' אורי חפץ מהמחלקה לכלכלה: השפל הגדול של שנות 30 במאה הקודמת לא חזר ב-2020, אפילו לא קרוב לכך

11 מרץ, 2021

 

קרא עוד

זה לא נגמר. וזה עשוי להידרדר שוב במפתיע. אבל שנה מאז שזה התחיל אפשר כבר לומר בזהירות: החששות הכלכליים הקודרים ביותר התבדו. משבר עולמי בממדי השפל הגדול של שנות ה-1930 לא חזר ב-2020. אפילו לא קרוב .

שנת 2020 הייתה שנה קשה, ואת הנזקים שלה, שממשיכים להצטבר אל תוך 2021 ושילוו אותנו שנים רבות, עוד נלמד ונחקור בעשורים הבאים. היא הייתה שנה שחילקה את הסבל - בריאותי, כלכלי, חברתי, ונפשי - באי שוויון משווע. המדינות התחלקו: אלו שנפגעו יותר ואלו שפחות. גם העובדים התחלקו: ענפים עתירי מדע מול ענפים עתירי מגע; עבודה מרחוק מול רחוק מעבודה. זו הייתה שנה ששינתה את הכול, ולא הכול יחזור להיות כשהיה: הבריאות, אורח החיים, האמון במוסדות השלטון, הסולידריות החברתית, הזכות לפרטיות, המערכת הפוליטית, מצב הדמוקרטיה במדינות השונות, ואפילו היחס שלנו לעובדות - הם כולם השתנו, בדרכים שעוד נגלה, לטוב ולרע. אבל בתוך כל זה, כשבוחנים את מצב הכלכלה העולמית, יכול היה להיות הרבה יותר גרוע.

נראה שהתגובה המאקרו-כלכלית, במיוחד בכלכלות המובילות, הצילה אותנו משפל גדול נוסף, לעת עתה. אולי עוד נפשל. עשינו טעויות ואולי עוד נעשה. פה לא עשינו מספיק, ושם הגזמנו, או עוד נגזים. אנחנו רק מתחילים להבין מה עבד ומה לא, איפה היה בזבוז ואיפה הישג, אילו מדינות הצליחו יותר ואילו פחות. אבל ביחד שלחנו מסר חד משמעי: אנחנו על זה. נעשה מה שצריך, בתעוזה ובהיקפים חסרי תקדים. ונראה שבגדול, זה הצליח. הצליח בגדול.

השפל הגדול והמלחמה

בסופו של דבר, מה שהוציא את העולם מהמשבר הכלכלי החמור ביותר במאה השנים האחרונות הייתה טרגדיה נוראה, מהמזוויעות שידעה האנושות. השפל הגדול של שנות ה-1930 הסתיים בעזרת מלחמת העולם השנייה. האבטלה המייאשת בארצות רבות, שהגיעה בשיאה לכמעט רבע (בארה״ב) ואפילו שליש (בגרמניה) מכוח העבודה, נעלמה כלא הייתה כשהמשקים המתועשים גויסו לטובת המאמץ המלחמתי. בארצות הברית, שיעור האבטלה, שהגיע לשיא ב-1933, היה עדיין 17% בשנת 1939, טרם המלחמה, למרות הניו דיל של פרנקלין רוזוולט, הרגולציה והחוקים החדשים, מפעלי העבודות הציבוריות, ולמרות קמפיין התקווה - לפחות כלפי הציבור - שהנשיא האמריקאי הביא.

בסופו של דבר, זה היה עניין של ביקוש מצרפי. עניין בסיסי במאקרו-כלכלה, בחשבונאות לאומית. ערב פרוץ המלחמה, ההוצאה הצבאית האמריקאית הייתה פחות מ-2% תוצר. בשנת 1944, כשהיא הגיעה לשיעור המדהים של 43% תוצר, האבטלה התאדתה, ושיעורה ירד לאחוז בודד, הנמוך ביותר שידעה ארה״ב מאז השנים ההן ועד היום.

היום אנחנו חושבים שהשפל הגדול היה, כמו המלחמה, טרגדיה מעשה ידי אדם, ויכול היה להימנע. היסטוריונים כלכליים מאשימים מדיניות מאקרו-כלכלית שגויה. הטראומה הכלכלית הזו, עם הייאוש שהיא הביאה ושתרם לעלייתו של היטלר ואחרים, הולידה גם אופטימיות, אמונה שאפשר לנהל את הכלכלה טוב יותר, שאפשר גם אחרת. היום אנחנו חושבים שהשפל הגדול לא היה גזירה משמיים. מאז, אנחנו הכלכלנים התנצלנו קולקטיבית בשם אבות אבותינו, והבטחנו לילדינו לא לוותר. הבטחנו שנעשה הכול בשביל למנוע שפל גדול נוסף. והפעם בלי מלחמת עולם. לא עוד.

מתוך השפל הגדול נולדה דיסציפלינה חדשה. ג׳ון מיינרד קיינס הבריטי, אבי המאקרו-כלכלה, פרסם את ספרו ב-1936, והפך את המחשבה השמרנית השלטת על פיה. הוא טען בין היתר, כנגד הדעה הרווחת בזמנו, שממשלות יכולות לסיים את השפל הגדול, להקטין אבטלה ולייצב את המשק באמצעות הגדלת הביקושים. המלחמה, שהגדילה את ההוצאה הציבורית, נהייתה בעל כורחה תצוגת תכלית של התיאוריה הקיינסיאנית החדשה. בארצות הברית, רכיב ההוצאה הציבורית בתוצר האמריקאי התנדנד סביב ה-15% בשנות השלושים, אבל זינק בחדות ב-1941, והגיע ל-48% תוצר ב-1943. הגירעון בתקציב הפדרלי, שבמרבית שנות השלושים היה בין 0% ל-5% תוצר, התנפח ל-27%. רק אחרי המלחמה חזרה ההוצאה הציבורית לרמתה המקורית, והגירעון הפך ליתרה (וגם זה, באופן זמני). אבל בינתיים, נראה שהתרופה הקיינסיאנית כבר עבדה: לא רק המלחמה נגמרה; גם השפל כבר לא חזר.

אז מה למדנו?

כשפרץ משבר הקורונה בתחילת 2020, הייתה הסכמה כמעט גורפת בקרב קהילת הכלכלנים העולמית - בהובלת עמיתינו בארה״ב ובאירופה - שבנוסף למדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד, הממשלות צריכות להקדיש משאבים גדולים, תוך כניסה לגירעונות גדולים, כדי למנוע את קריסת המשקים הלאומיים. ואכן, הכלכלות המובילות תמכו באופן מסיבי וחסר תקדים במשקי הבית ובעסקים המקומיים. פרטי התוכניות היו שונים ממדינה למדינה, אבל העיקרון היה דומה: ללוות כסף ולהזרים אותו לידי הציבור, העובדים, המובטלים, והמעסיקים. זה יהיה יקר, הזהירו הכלכלנים, ומסוכן. אבל ההססנות, אמרנו באותה הנשימה, תהיה יקרה ומסוכנת יותר.

וזה אכן היה, ועודנו, יקר ומסוכן. כפי שהובטח. הגירעונות ב-2020 הרקיעו שחקים: אומדנים מצביעים על כ- 15% תוצר בארה״ב ובבריטניה, וכ-10% בגוש האירו וביפן. (בישראל, הגירעון היה כ-11% תוצר, כנראה שקצת מתחת לממוצע ה- OECD , מועדון המדינות המובילות.) החובות הלאומיים תפחו גם הם-בדיוק לפי הוראות ההפעלה. נראה שמילטון פרידמן צדק, אם כן, כשאמר לפני יותר מחמישים שנה שבמובן מסוים, כולנו קיינסיאנים עכשיו.

וזה עדיין מסוכן, וזה עדיין לא נגמר. ומה נעשה אם הריביות יעלו? אם האינפלציה תחזור? אם וריאנט חדש יגיע? דאגנו מאוד, ואנחנו עדיין דואגים. אבל כמו שאמר חסידו של קיינס, הכלכלן המנוח ג׳ון קנת גלבריית, על הניו דיל של רוזוולט: דאגנו-ועשינו את זה בכל זאת.

סיכום ביניים: המצב קשה, אבל יש מקום לאופטימיות זהירה

רק לפני שנה, האבטלה בארה״ב זינקה מ-3.5% בפברואר 2020 לכמעט 15% באפריל. זה זינוק, תוך חודשיים בלבד, משיעור האבטלה הנמוך ביותר בחמישים השנים האחרונות, לגבוה ביותר מאז השפל הגדול. התחזיות באפריל 2020 היו שהאבטלה, שהייתה כבר קרובה להחריד ל-17% של 1939, עוד תמשיך לטפס. התמונה במקומות אחרים בעולם נראתה מפחידה לא פחות.

בשבועות האחרונים, עם פרסום הנתונים המצרפים הראשוניים לגבי משקי העולם ב-2020, אפשר לעצור לרגע ולעשות סיכום ביניים. לחזור ולשאול: אז מה היה לנו שם?

היה לנו שם רע. מאוד. אבל יחסית לתרחישים הקודרים ביותר מהם חששנו, הצלחנו מעל ומעבר לציפיות. בדיעבד, מהרבה בחינות, אפריל המר של 2020 היה השיא, נקודת המפנה. הכלכלה העולמית השתפרה מאוד מאז. בארה״ב למשל, שיעור האבטלה מאז רק ירד, ובחודש שעבר כבר התקרב ל-6%. קרן המטבע הבינלאומית העריכה בינואר השנה שכלכלת העולם איבדה 3.5% תוצר ב-2020. זה כואב, אבל זה הרבה יותר טוב ממה שיכול היה להיות. זה אפילו יותר טוב, בלמעלה מאחוז, מהתחזית הקודמת של הקרן, מאוקטובר 2020, ומהעדכון שלפניה, מיוני. וזה צפוי להשתפר במהירות: הקרן צופה צמיחה עולמית של 5.5% ב-2021 ומעל 4% ב-2022, שני עדכונים חיוביים נוספים של התחזית הקודמת. בקרן מסבירים את העדכון בהתקדמות מבצעי החיסונים, אבל גם בתמריצים פיסקליים בכלכלות הגדולות, כמו ארה״ב ויפן.

וזו לא רק קרן המטבע. מגזין האקונומיסט, למשל, ליקט לאחרונה 14 תחזיות לצמיחה כלכלית בארה״ב ב-2021. החציונית קרובה ל-6%. וגם אצלנו, בנק ישראל חזה בתחילת ינואר השנה צמיחה שנתית של כ-6% בשנתיים הקרובות, תחת תרחיש התחסנות מהירה-וזה עוד לפני בשורת פברואר מהלמ״ס שהתוצר הישראלי התכווץ ב-2020 ב-2.4%, ולא ב-3.7% כפי שהעריכו בבנק. הפעם האחרונה בה ישראל צמחה בקצב של 6% בשנה הייתה לפני עשור, בשנים שלפני ואחרי המשבר הפיננסי העולמי. ארה״ב צמחה בכזה קצב רק שנה אחת בחמישים השנים האחרונות.

אז למרות שהצמיחה המצרפית הצפויה הזו מסתירה מאחוריה הרבה סבל ואי שיוויון, היא עדיפה בהרבה על מה שיכול היה להיות, ועל מה שעד לא מזמן צפינו שיהיה. האופטימיות שהיא מציגה חוזרת גם במדדים אחרים. בישראל למשל, שניים מתוך ארבעת הרכיבים של מדד אמון הצרכנים של הלמ״ס חזרו בשבועות הראשונים של 2021 לרמה קרובה לרמתם אשתקד. שניהם פונים אל העתיד: הם אומדים את השינוי הצפוי במצב הכלכלי בשנה הקרובה - האחד, של משקי הבית, והשני, של המדינה.

שני הרכיבים הנותרים במדד אמון הצרכנים של הלמ״ס פונים פחות אל העתיד ויותר אל ההווה והעבר: הם אומדים כוונות לרכישות גדולות בשנה הקרובה בהשוואה לשנה האחרונה, ואת השינוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה האחרונה. גם הם התאוששו לאחרונה, אבל הם עדיין רחוקים ממצבם בתחילת השנה שעברה. כי המצב הכלכלי עדיין קשה. וזה מבלי לדבר על הבריאות, החברה, החירות, החיים עצמם. עם מאות אלפים בישראל ומיליונים רבים בארצות אחרות שאיבדו את מקור ההכנסה בשנה האחרונה ושלא רואים את הסוף. עם סבל עולמי שמרוכז, כרגיל, בקרב בעלי השכלה נמוכה יותר, נשים, צעירים, אלו שאינם מועסקים פורמאלית, ובאופן כללי אלו שחיים במדינות החלשות.

מוכרחים להמשיך לסייע לכל אלו. אבל הסיוע כעת צריך להיות ממוקד. מבחינת המאקרו-כלכלה, אם הכל יילך כשורה, כנראה שהביקושים המצרפיים כבר החלו לחזור. חיברנו את המשק העולמי למכונת הנשמה, והוא התייצב. 2020 הייתה שנה נוראית, וזה עוד לא נגמר, אבל היא לא מתקרבת לטרגדיה של השפל הגדול. בהינו בתהום, אבל הפעם הכלכלות המובילות עשו את הדבר הנכון, והעולם לא נפל. יש מקום לאופטימיות זהירה.

* הכותב הוא פרופסור במחלקה לכלכלה ע״ש משפחת בוגן ובמרכז פדרמן לרציונליות באוניברסיטה העברית בירושלים; ובבית הספר ס.ק. ג׳ונסון למנהל עסקים באוניברסיטת קורנל.

*המאמר פורסם בעיתון גלובס: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001363428&after_registra...

קראו פחות
לימודים באוניברסיטה העברית

האוניברסיטה תחדש את הלימודים והפעילות המחקרית בכל הקמפוסים לבעלי "תו ירוק" או תשובה שלילית לבדיקת קורונה!

7 מרץ, 2021

קרא עוד
הנהלת האוניברסיטה העברית הודיעה היום לכל קהילת האוניברסיטה העברית כי בשבועות הקרובים הסטודנטים וצוותי המחקר יוחזרו לשגרת לימודים פרונטליים כבר בשבועות הקרובים.

החזרה לשגרה תיערך בשתי פעימות: הפעימה הראשונה תחל ביום ראשון, 14.3.21, מועד פתיחת סמסטר ב' תשפ"א, ומסתיימת בחופשת פסח. בתקופה זו, הכניסה לקמפוסים של האוניברסיטה תמשיך להיעשות בהתאם למגבלות "התו הסגול", שעיקרן הצהרת בריאות או הצגת תו ירוק בכניסה לקמפוס. בתקופה זו, ההוראה בקורסים ה"רגילים" תעשה מרחוק, בדומה להוראה בסמסטר א'. הפעילות במעבדות המחקר תותר אך ורק למי שברשותם "תו ירוק" שהנפיק משרד הבריאות (מתחסנים ומחלימים) או שקיבלו תשובה שלילית בבדיקת קורונה עדכנית (עד 72 שעות לפני מועד הכניסה לקמפוס). גם ההשתתפות בפעילות במעבדות ההוראה, הכשרות מעשיות ולימודים קליניים תפעל לפי אותה מתכונת תותנה בהצגת "תו ירוק" או תשובה שלילית עדכנית, ובכפוף להנחיות המוסד שבו נערכות ההכשרות והפעילות הקלינית. סטודנטים שאינם יכולים לעמוד בתנאים אלה יפנו אל רכז\ת הקורס לקביעת הסדר המיוחד.

הפעימה השנייה תחל ביום ראשון, 4.4.21, עם סיום חופשת פסח. במועד זה תתחדש ההוראה הפרונטלית בכיתות בכל הקמפוסים. החל ממועד זה, הכניסה לכל הקמפוסים של האוניברסיטה העברית תותנה בהצגת "תו ירוק" או תשובה שלילית עדכנית (מי שלפי הנחייה רפואית אינם רשאים להתחסן יוכלו לקבל אישור כניסה מיוחד). ההסדרים המדויקים לעניין הוראה בכיתות ייקבעו בהתאם להנחיות משרד הבריאות שיהיו בתוקף.

הנהלת האוניברסיטה הדגישה בהודעה שהנחיות אלה אינן סופיות ויתכנו בהם שינויים בהתאם להנחיות של משרד הבריאות. בקורסי החובה תהיה אפשרות גם לצפייה מרחוק על ידי הרואה מקבילה.

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן: "האוניברסיטה העברית ממשיכה לפעול מתוך שאיפה למלא את ייעודה בתחומי ההוראה, המחקר, הפעילות המינהלית והתרומה הציבורית, תוך הגנה על הבריאות של כלל חברי קהילת האוניברסיטה ותוך נקיטת יוזמה והובלה הנדרשים להגשמת מטרותינו. אנו מבקשים לחזור ולהדגיש שהתחסנות היא אחריות  אזרחית ראשונה במעלה שמוטלת על כולנו; היא נחוצה לשם הגנה על הבריאות של הפרט ושל זולתו ולשם המשך החזרה לשגרה והסרת המגבלות ששיבשו את הפעילות שלנו בשנה האחרונה".

פרסומים בתקשורת:

חמל (וואלה!) - https://www.hamal.co.il/post/-MVCkj1Nrj2MJPNFA3uD

News1 - https://www.news1.co.il/Archive/001-D-437860-00.html

כל העיר - https://www.kolhair.co.il/jerusalem-news/154537/

מבזקים - https://www.mivzaklive.co.il/archives/415554

לימודים אינפו - http://www.limudim-info.co.il/one_news.asp?IDNews=15560#.YEZeqGgzY2w

לימודים כחול לבן - https://limudimisrael.co.il/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%9D-%...

קראו פחות
nsp2. צילום באדיבות דר דינה שניידמן

"התחלה עם בשורות טובות": חוקרות וחוקרים הצליחו לפענח את המבנה והפעילות של 3 מחלבוני SARS-COV-2

23 פברואר, 2021

אחד החלבונים הגדולים ביותר של הנגיף, אותו הצליחו החוקרות לפענח בשיטה חדשה וייחודית, הוא חלבון בשם Nsp2, שנודע כ"סרבן" לפיענוח מבני. דר' דינה שניידמן: "עכשיו יש לנו טכנולוגיה ופרוטוקול ניסויי לחקור לא רק את חלבוני הנגיף עצמם, כי אם גם את השותפים שלהם מתוך התא האנושי". פרופ' מיכל ליניאל: "בהמשך יהיה צורך לפצח את הנגיף השלם בהקשר התאי כדי לדמות את כל חלבוני הנגיף והאינטאקציות ביניהם"

covid19_vaccine._by_hakan_nural_unsplash

"חיסונים, התניות ונשיאה בעלויות": נייר עמדה חדש לגבי מדיניות ההבחנה בין מתחסנים ולא מתחסנים בכניסה למקומות ציבוריים

17 פברואר, 2021

קרא עוד
נייר עמדה חדש (מצ"ב למטה) נערך על ידי קבוצת חוקרים בפקולטה למשפטים ובחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, הכוללת את פרופ׳ דוד אנוך, ד״ר נטע ברק-קורן, פרופ׳ מיכל שור-עופרי, פרופ׳ דוד הד וד״ר עופר מלכאי - אודות מדיניות ההבחנה בין מתחסנים ולא מתחסנים בכניסה למקומות ציבוריים וההגבלות שניתן להשית על לא-מתחסנים נוכח המגיפה.

stock photo ig: @hakannural
המסמך נשלח ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וצוותו וכן למשרד הבריאות!

בניגוד להנחה של בכירי משרד המשפטים (כפי שצוטטו בתקשורת בימים האחרונים היועמ״ש והמשנה ליועמ״ש), אנו טוענים כי אין צורך בחקיקה חדשה על מנת להגביל לא-מתחסנים בכניסה למקומות ציבוריים או להטיל חובת חיסון על אוכלוסיות מסוימות, אם הדבר נדרש מבחינה רפואית ואפידמיולוגית, וכי הגבלות כאלה צפויות להיות מוצדקות ומידתיות, מוסרית ומשפטית, כל עוד יעוצבו לפי השיקולים והתכליות שאנו פורסים בנייר העמדה.

תמצית העמדה:

מדיניות חיסונים להתמודדות עם מגיפת הקורונה ונזקיה היא עניין הנוגע לבריאות הציבור ולא עניין רפואי ייחודי ואישי.

המסגרת המשפטית הכללית שיש להחיל על הסוגיה היא פקודת בריאות העם, שנועדה להתמודדות עם מגיפות ומעניקה סמכות למשרד הבריאות להטיל הגבלות על לא-מתחסנים ואף לחייב חיסון במקרים מתאימים.

אין צורך בחקיקה חדשה על מנת לנקוט בצעדים אלה, בכפוף לכך שיהיו לתכלית ראויה ומידתיים.

ארבעה שיקולים יכולים להצדיק הבחנות בין מתחסנים (ומחלימים) ללא-מתחסנים: מניעת תחלואה וצמצום נזקיה; שיקום הכלכלה וחזרה לחיי שגרה; השתת עלויות ההחלטה שלא להתחסן על מקבליה; מתן תמריצים להתחסנות.

עמדת המומחים: צעדים שנועדו להגשמת תכליות אלה, המשמרים את הגישה של לא-מחוסנים לפעולות חיוניות ואת יכולתם להשתתף בפעילויות ציבוריות מרחוק או בכפוף להוכחת היעדר מסוכנות (באמצעות בדיקת קורונה עדכנית), צפויים להיות ראויים מוסרית, וגם מוצדקים מבחינה משפטית.

כאשר אדם מחליט לא להתחסן ומחליט, בנוסף, לבוא במגע עם אחרים – ההחלטה שלו לא להתחסן אינה רק החלטה אישית ופרטית. להחלטה שלא להתחסן יש עליות חברתיות משמעותיות ביותר.

המומחים דוחים את הטענה כי הבחנה בין מחוסנים ללא-מחוסנים פוגעת בשוויון. כל עוד התחסנות נרחבת דרושה על מנת לבלום את המגיפה ואת נזקיה המערכתיים, הבחנה בין המחוסנים ללא מחוסנים אינה מהווה אפליה כי אם שוני רלוונטי וחיוני.

פתיחת המשק למחוסנים אינה מרעה את מצב הלא-מחוסנים בהשוואה למצב הנוכחי, אלא מיטיבה את מצב המחוסנים. זכויות היסוד הדמוקרטיות אינן דורשות מיתר בני החברה לשאת בעלויות הבחירה שלא להתחסן, והבחנה בין מי שמקיים את חובתו האזרחית ומתחסן למי שבוחר שלא לעשות כן היא הבחנה חיונית ומותרת – משפטית ומוסרית כאחד. וכמובן, בפני מי שבחר שלא להתחסן פתוחה תמיד הדרך ליהנות מהיתרונות שהחיסון מעניק, לקיים את חובתו, ולהטות שכם למאבק הקולקטיבי במגיפה.

פרסומים בתקשורת:

https://www.israelhayom.co.il/article/852743

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001361555

https://103fm.maariv.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=IFHDEH&c41t4nzVq=EF

סדר עולמי, קשת 12: https://www.ifatmediasite.com/ms/radiomp4/2021/02/20/10495800.mp4

https://www.news1.co.il/Archive/001-D-437204-00.html

https://www.makorrishon.co.il/opinion/316025/, https://www.makorrishon....

https://www.inn.co.il/news/468136

[להאזנה] בוקר טוב ישראל, גל"צ: https://www.ifatmediasite.com/ms/radio/2021/02/17/10489401.mp3

[להאזנה] השורה התחתונה, גל"צ: http://www.ifatmediasite.com/ms/radio/2021/02/22/10501621.mp3

[להאזנה] סדר יום, כאן ב': https://www.ifatmediasite.com/ms/radio/2021/02/17/10490079.mp3

קראו פחות
אמנון שעשוע

עכשיו זה הזמן לפעול | ד"ר אמנון דקל

24 נובמבר, 2020

מה עושים?

ימים קשים עוברים עלינו, על כלל אזרחי המדינה, על כלל אזרחי העולם.

האם זה הזמן להסתכל קדימה או אולי עכשיו צריך להתכנס ולהתגונן מהבאות?

או במילים אחרות -

 

האם נכון להמשיך להקים מיזמים חדשים או לפתח ולגדל מיזמים קיימים בימים נוראים אלו?

התשובה היא כן! עכשיו זה הזמן!

 

כן- אפשר להקים מיזמים חדשים בימים אלו.

ראה גם: יזמות, חדשות