קורונה - covid-19

ה"פורום" השקט, החשוך, העצוב.

מחקר חדש הכולל שיתוף פעולה בין צוות החוקרים פרופ' סיגל קפלן מהאוני' העברית, ד"ר דורון גרינברג מאוניברסיטת אריאל בשומרון, ד"ר איציק ספיר מכללת אפקה וד"ר ענת צ'צ'יק מאוניברסיטת בר-אילן בדק השפעות של תפיסות סיכון, פחד מהדבקה ואמון הציבור ברשויות על הפחתת השימוש בתחבורה ציבורית (תחב"צ), לצורך נסיעה לעבודה בתקופת הקורונה. המחקר נערך לאחרונה באמצעות סקר שבוצע על מדגם של 850 נוסעים בתחב"צ שהשתמשו בה באופן תדיר לפני משבר הקורונה, זאת בעזרת חברת פאנל4אול, והוא צפוי להתפרסם בקרוב בכתב עת מדעי.  

מהן המגמות העולות מנתוני התחלואה?

על פי מדד החולים במצב בינוני וקשה, אנחנו עדיין לא רואים את השפעת הסגר בצורה מובהקת. בפועל, מדי יום מגיעים לבתי החולים מאושפזים חדשים במצב בינוני וקשה במספר גבוה יותר מהיום הקודם בכ־2 אחוזים. אנחנו מקווים שנראה בעוד כמה ימים עצירה בתוספת הזו, כחלק מהשפעת הסגר. 

מערכת הבריאות הישראלית נמצאת במאבק חסר תקדים בנגיף. כעת, מאות סטאז'רים ומתמחים יעברו מהלימודים הקשים - ישירות לשורות המלחמה במגפה. אחת מהן היא רוני פוסטן קורן, שמתחילה סטאז' בבית החולים ברזילי. הראיון הוענק במסגרת כתבה שעלתה לפני תחילת שנה"ל תשפ"א בעיתון ובאתר ישראל היום

המונח ״איכוני השב״כ״ הפך למטבע לשון נפוץ. כותרות עיתונים משדרות מסר קליט - האיכונים לא מדויקים, יש תחליפים טכנולוגיים טובים לאיכונים אלו, והפגיעה בפרטיות האזרח בלתי נסבלת. אבל אם נבחן את משימת המאבק בקורונה של שירות הביטחון הכללי במונחים של מבצע ביג דאטה נראה כי בפועל עבודת השירות משתפרת בהתמדה, האיכונים רבי ערך, והפגיעה בפרטיות האזרח כמעט ולא קיימת.

מי הראשון שימצא את החיסון לקורונה, ומי הראשונה שתפתח תרופה נגד אלצהיימר? תוכנית יוקרתית חדשה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים תיפתח בשנה"ל הקרובה במסלול לימודים לתואר תואר דוקטורט במדעים ביו-רפואיים. התוכנית מאתרת בימים אלה בוגרי תואר ראשון מצטיינים בתחומי מדעי החיים, הרפואה, או בתחומים משיקים כגון כימיה, מדעי המחשב, הנדסה או פיזיקה, ממוסדות אקדמיים מוכרים, שיוכלו לעמוד בחזית המדע העתידי ולהביא לפריצות דרך משמעותיות בחקר מחלות. מדובר בתוכנית ייחודית אליה יוכלו להירשם שמונה סטודנטיות וסטודנטים בלבד.

צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב הסיק כי לירידה בעומסים בבתי החולים בישראל בשבועות הסגר הראשון השפעה מכרעת על הירידה בכמות התמותה הכללית באותה תקופה, וחושף את חשיבותם של אשפוזי בית כחלופה לאשפוז בבתי חולים, ואת הצורך בחיזוק שירותי הרפואה הקהילתית

חוקרי האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה, המנטרים באופן יומי את מצב התחלואה בישראל, פרסמו היום (חמישי) דו"ח חדש, שצופה עליה משמעותית בנדבקים, בחולים במצב קשה עד בינוני ובתמותה בימים הקרובים בייחוד לאור סכנה של הדבקה בין דורית מואצת בחגים.

מחקר שביצע ד"ר יובל בנזימן מהאוני' העברית קבע כי המנהיגים עברו לטעון בהצהרותיהם לתקשורת כי את הקורונה ניתן לנצח במערכה מלחמתית, ויצרו אשליה שיש להם תוכנית מוכנה כיצד להשיג זאת. מהלך זה סייע להם לרתום את אזרחיהם למהלכים ממשלתיים מורכבים, אך גם יצרו מצג-שווא שהמנהיגים לא עמדו בו

מחקרים שפורסמו לאחרונה מצביעים על כך שככל הנראה עישון מהווה גורם סיכון לתחלואה קשה ולתמותה מנגיף הקורונה. ידוע בוודאות כי העישון הינו גורם סיכון עצמאי למחלות רקע רבות כגון מחלת ריאות כרונית, מחלת לב, סוכרת וסרטן, שכולם מעלים בפני עצמם את הסיכון לתחלואה קשה בנגיף ה-COVID-19. אלא שעד כה, זה לא גרם לשינוי של ממש בדפוסי הפעולה של חברות הטבק והעישון.