לראשונה: כך הצליחו "להקפיא" כיפוף אצנים לזוויות מוגדרות | האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem
דלג לאתר בעברית
דלג לאתר באנגלית
דלג לאתר בערבית
דלג למפת אתר

לראשונה: כך הצליחו "להקפיא" כיפוף אצנים לזוויות מוגדרות

01/07/2018

יסודות בטבע יכולים להתחבר ביחד למולקולות וליצור חומרים בעלי תכונות מעניינות. סידורים מסוימים של אותן מולקולות עשויים להשפיע על האינטראקציה שלהן עם האור והסביבה, כמו בליעה ופליטה של אור מקוטב. במעבדתו של ד"ר אורי גדרון מהמכון לכימיה שבאוניברסיטה העברית הצליחו להרכיב ממולקולת בנזן (מולקולה אורגנית, כלומר עשויה מפחמן ומימן), שורה של טבעות בעובי של שכבה בודדת שנקראות "אצנים" (acenes), ואף גילו שפיתול ה"אצן" משפיע על תכונותיו והאינטראקציה שלו עם האור.

ההשפעה ניכרת בשני אספקטים מרכזיים. הראשון, זווית הפיתול משפיעה על עוצמת האור המוחזר מהאצן עד לירידה דרמטית בעוצמת האור. בנוסף, הראו שזווית הפיתול מסיטה את ספקטרום האור המוחזר לכיוון האור האדום ("הסחה לאדום"). השני, זווית הפיתול משפיעה על קיטוב האור המוחזר ממנה. מסתבר שה"אצנים" מחזירים אור בעלי קיטוב מסוים בהתאם לזווית פיתול שלהם.

השימוש באור מקוטב הינו בעל חשיבות ביישומים רבים, כגון רכיבים אופטיים במחשוב קוונטי, שימושים רפואיים בטכנולוגית ההדמיה הממוחשבת, ואפילו שיפור של טכנולוגיות כגון הקרנה תלת ממדית.

לטענת ד"ר גדרון, "למרות ש'אצנים' רבים משמשים כחומרים פעילים בהתקנים אלקטרונים ואלקטרו-אופטיים, השפעת המישוריות או הכיפוף של אותם חומרים על תכונותיהם לא הייתה ברורה. המחקר מאפשר בפעם הראשונה 'להקפיא' את הכיפוף של אצנים לזוויות מוגדרות, וכך ללמוד על השפעת הפיתול על התכונות האופטיות והאלקטרוניות שלהם. כמו כן, אנחנו כרגע בוחנים את הפוטנציאל של 'אצנים' מפותלים כחצאי מוליכים, וכחומרים פעילים להתקנים אופטיים".

המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי של החברה האמריקאית לכימיה "Journal of the American Chemical Society". הוא נערך במעבדה לכימיה של ד"ר גדרון על ידי הפוסט-דוקטורנט אנג'ן בדי, וחלק מהמבנים הגבישיים נמדדו בידי ד"ר לינדה שמעון ממכון ויצמן.

 

לראשונה: כך הצליחו "להקפיא" כיפוף אצנים לזוויות מוגדרות