האטלס הגנומי שישנה את האופן שבו אנחנו חוקרים ומטפלים במחלות | האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem
דלג לאתר בעברית
דלג לאתר באנגלית
דלג לאתר בערבית
דלג למפת אתר

האטלס הגנומי שישנה את האופן שבו אנחנו חוקרים ומטפלים במחלות

חוקרים מהאוניברסיטה העברית יצרו אטלס גנומי באמצעות סוג ייחודי של תאי גזע עובריים, במחקר שעשוי להשפיע על אופני הטיפול במחלות תורשתיות ובסרטן. "בעזרת הכלים שיצרנו הסריקות הגנטיות יוכלו להצביע על הגנים המאפשרים עמידות לכימותרפיה"
03/05/2018

חוקרים מהאוניברסיטה העברית השתמשו בתאי גזע עובריים מאדם ובטכנולוגיה מתקדמת על מנת להרכיב אטלס חדש של הגנום האנושי, אשר בכוחו ללמד רבות על התפקידים של כל הגנים בגוף האדם במצבי בריאות וחולי, ובעיקר יסייע בחקר הסרטן ובאיתור מחלות גנטיות ודרכים לטיפול בהן. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת היוקרתי Nature Cell Biology.

ההחלטה לבנות את האטלס בשימוש בתאי גזע עובריים מאדם קשורה ליכולתם להתרבות לאורך זמן רב ולהתמיין לכל סוגי התאים בגוף. ייחודיות זו מקנה להם יתרון משמעותי בתחום הרפואה, ביצירת מודלים למחלות ובפיתוח תרופות עתידיות.

המחקר החדש התאפשר הודות לסוג ייחודי של תאי גזע עובריים, שפורסם לאחרונה על ידי אותה קבוצת מחקר באוניברסיטה העברית, ומכיל עותק אחד בלבד של הגנום. החוקרים בחנו את תפקודם ומידת חשיבותם של כלל הגנים בגנום האנושי, ואת פעילות הגנים שעומדים בבסיסן של כל המחלות המורשות, העלולות לפגוע בגדילת העובר או היילוד. בסיום המחקר הצליחו החוקרים להבין את השפעתם של גנים הגורמים לסרטן על ההתפתחות העוברית המוקדמת.

"המחקר מקנה לנו מסגרת עבודה שבאמצעותה נוכל להבין מה זה אומר להיות תא גזע עוברי ברמה הגנטית", אומר ד"ר אטילגן ילמז, פוסט דוקטורנט וכותב ראשי במאמר. "ככל שנבנה תמונה שלמה יותר של תאים אלו, כך יגדלו הסיכויים שנוכל לטפל באמצעותם ביעילות במחלות קשות", טוען מנהל המחקר פרופ' נסים בנבניסטי, העומד בראש מרכז עזריאלי לתאי גזע ומחקר גנטי באוניברסיטה העברית בירושלים.

ממצאי המחקר והאטלס החדש יסייעו לטיפול בסרטן ובמחלות תורשתיות. "לגבי מחלת הסרטן, בעזרת הכלים שיצרנו הסריקות הגנטיות יוכלו להצביע על הגנים המאפשרים עמידות לכימותרפיה. נוכל לזהות חולים שעמידים לתרופות טרם מתן הכימותרפיה הראשונה ולהמליץ להם על טיפול חלופי", קובע פרופ' בנבניסטי. "לגבי המחלות התורשתיות ואף בנוגע למחלת הסרטן - האטלס החדש מאפשר זיהוי של גנים המעורבים ביצירת המחלה. נוכל לזהות מסלולים וגנים שיתקנו את התופעות של כל מחלה, ובכך למצוא תרופות חדשות".

ממצא חשוב נוסף של המחקר טמון בהבנה שמספר גנים מצומצם דרוש באופן ייחודי בתאי גזע עובריים, אך לא בתאים אחרים. גנים אלה חשובים לשמירת זהותו של התא העוברי, ובמניעת הפיכתו לתא גידול או להתמיינותו לתא בוגר.

המחקר התפרסם תחת הכותרת "אפיון הגנים החיוניים בתאי גזע פלוריפוטנטיים מאדם תוך שימוש בטכנולוגיית CRISPR-Cas9 בתאים הפלואידיים", בכתב העת החשוב Nature Cell Biology. המחקר נוהל על-ידי פרופ' נסים בנבניסטי, ד"ר אטילגן ילמז ומוטי פרץ ממרכז עזריאלי לתאי גזע ומחקר גנטי, ונעשה בסיועם של אבירם אהרוני ועידו שגיא – כולם מהאוניברסיטה העברית. התמיכה למחקר התקבלה מהקרן הישראלית למדע, מהאגודה הדו-לאומית למדע ארה"ב-ישראל וגם בנדיבותה הרבה של קרן עזריאלי.

 

תמונת כתבת חדשות 
האטלס הגנומי שישנה את האופן שבו אנחנו חוקרים ומטפלים במחלות