מערך כניסה ראשון מסוגו אשר שימש כמבואה אל הארמון שנבנה ע"י המלך הורדוס נחשף בגן לאומי הרודיון | האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem
דלג לאתר בעברית
דלג לאתר באנגלית
דלג לאתר בערבית
דלג למפת אתר

מערך כניסה ראשון מסוגו אשר שימש כמבואה אל הארמון שנבנה ע"י המלך הורדוס נחשף בגן לאומי הרודיון

22/12/2014

מערך כניסה ראשון מסוגו אשר שימש כמבואה אל הארמון שנבנה ע"י המלך הורדוס נחשף בגן לאומי הרודיון

מערך הכניסה נחשף במהלך חפירות ארכיאולוגיות שנערכו בשנה האחרונה בגן הלאומי הרודיון, על ידי משלחת החפירות ע"ש אהוד נצר של המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, במסגרת מפעל הפיתוח התיירותי של האתר. במוקדו של מערך הכניסה נחשף פרוזדור מרשים, בעל מערכת קשתות מסועפת, אשר נבנו לרוחב הפרוזדור בשלושה מפלסים, כדי לתמוך את קירותיו הצדדים ולאפשר דרכו את מעבר המלך ומקורביו ישירות אל חצר הארמון. 

הפרוזדור (כ-20 מ' אורכו וכ-6 מ' רוחבו) השתמר לגובה של כ-20 מ' (!) בזכות קשתות התמך, והוא נבנה להערכת חופרי האתר, הארכיאולוגים רועי פורת, יעקוב קלמן ורחל צ'אצ'י מהאוניברסיטה העברית, עם תחילת יישומה של התוכנית שהגה הורדוס להפיכתו של הר-הרודיון להר מלאכותי בדמות הר-געש, אשר יהווה מונומנט הנצחה בולט ומרשים לפועלו של המלך הבנאי. עם זאת, במהלך החפירות הסתבר במפתיע כי 'פרוזדור הקשתות' לא שימש בפועל מעולם, ועוד בטרם הושלם הוא בוטל וכוסה. נראה שהיה זה בשעה שהבין הורדוס שיומו קרב, והחליט להפוך את ההר כולו ל'תל קבורה' –מעין מצבת ענק ('נפש') לזכרו. מכל מקום, פרוזדור הכניסה כוסה כליל בעת הקמת ההר-המלאכותי בסוף ימיו של הורדוס, ועל גביו נבנה כנראה חלקו העליון של גרם מדרגות מונומנטאלי חדש, אשר הוקם במהלך מפעל זה מתחתית ההר עד ראשו.  

החופרים מציינים כי לא רק 'פרוזדור הקשתות' כוסה במהלך הקמת ההר-המלאכותי, אלא גם שאר המבנים שהוקמו קודם לכן על ידי הורדוס במדרונות ההר, בהם התיאטרון המלכותי (שנחשף בשנת 2008 על ידי המשלחת בראשות פרופ' אהוד נצר ז"ל). המבנה היחיד במדרון שלא כוסה היה המבנה המפואר (מטיפוס מאוזוליאום), אשר זוהה ע"י פרופ' נצר ומשלחתו כמקום קבורתו של המלך, וזה היווה, יחד עם ההר דמוי הקונוס והמבנה הבולט שבראשו, את המוקד של מכלול הקבורה וההנצחה הייחודי שהקים לעצמו המלך הבנאי.

במהלך החפירות האחרונות נחשף גם חדר הכניסה המקורי של הארמון, כשהוא מעוטר בציורי קיר צבעוניים (פרסקו), ופתח כניסה מרשים שהוביל אליו (ואשר נסתם עם ביטול פרוזדור הקשתות).  בחדר זה נמצאו שרידים רבים של המורדים שפעלו בהרודיון במהלך המרד הגדול (66 – 71 לסה"נ), בהם מטבעות מרד וקירות דלים. זאת ועוד, בחפירות בתוך פרוזדור הקשתות נמצאו שרידים מרשימים של מנהרות מימי מרד בר כוכבא (132 – 135/6 לסה"נ) שנבנו בהרודיון כחלק מלוחמת הגרילה שניהלו המורדים כנגד הרומאים. המנהרות שנחשפו כאן, אשר חלקן נמצאו תמוכות ומקורות בקורות עץ, יצאו ממבצר ההר, פרצו דרך קירות הפרוזדור, והובילו אל פתחי גיחה מוסתרים במדרון. באחת המנהרות נשמר בשלמותו מבנה התמך העשוי קורות עץ ברוש, וכולל כ-20 קורות אופקיות המונחות על גבי קורות אנכיות.

למפעל הפיתוח של הרודיון שותפים: רשות הטבע והגנים, אגף מורשת והנצחה במשרד ראש הממשלה, החברה הממשלתית לתיירות, רשות העתיקות, המועצה האזורית גוש עציון והמינהל האזרחי.  לדברי שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, נועדו החפירות ב'פרוזדור הקשתות' לאפשר בעתיד לקהל הרחב להיכנס דרכו  ישירות אל חצר ארמון-מבצר ההר, כפי שנכנס המלך הורדוס כאלפיים שנה קודם לכן; וכן לאפשר למבקרים מעבר רציף על גבי גרם המדרגות הקדום, מהמבנים שבמדרון, בהם התיאטרון המלכותי וקבר הורדוס -אל ארמון-מבצר ההר.

ב- 22.12 בשעה 17:00 הציבור הרחב מוזמן להגיע לגן לאומי הרודיון ולהיחשף לראשונה לגילוי המרשים ולקבל הסבר על מפעל החפירה והגילויים בו וזאת במסגרת 'שבוע המורשת בישראל' אשר יתקיים בין ה-19.12-23 ע"י רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

 

 

 

 

 

.

תמונת כתבת חדשות 
מערך כניסה ראשון מסוגו אשר שימש כמבואה אל הארמון שנבנה ע"י המלך הורדוס נחשף בגן לאומי הרודיון