תשעה חוקרים צעירים מהאוניברסיטה יקבלו מהאיחוד האירופי מענקי מחקר בשווי קרוב ל-13 מיליון אירו | האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem
דלג לאתר בעברית
דלג לאתר באנגלית
דלג לאתר בערבית
דלג למפת אתר

תשעה חוקרים צעירים מהאוניברסיטה יקבלו מהאיחוד האירופי מענקי מחקר בשווי קרוב ל-13 מיליון אירו

31/07/2013
תשעה חוקרים צעירים מהאוניברסיטה העברית זכו במענקי המחקר התחרותיים של המועצה האירופית למחקר (ERC) לשנת 2013 בסכום כולל של קרוב ל-14 מיליון אירו. בסך הכל יקבלו השנה 33 חוקרים מישראל את המענק, נתון המציב את ישראל במקום השלישי באירופה אחרי בריטניה וגרמנית ובמקום הראשון ביחס לגודל האוכלוסיה.  
 
מענקי המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי ניתנים מאז 2007 לחוקרים עצמאיים שבלטו בהישגיהם. הזוכים נבחרים מבין אלפים באמצעות הצעות מחקר שמוגשות מאוניברסיטאות בכל רחבי אירופה. ההצעות המוצגות הן של חוקרים וחוקרות פורצי דרך שהוכיחו פוטנציאל ממשי לנהל קריירה עצמאית בתחום המחקר בהמשך הדרך. שמונת חוקרי האוניברסיטה שיקבלו השנה את המענק יצטרפו ל-33 חוקרים אחרים של האוניברסיטה שקיבלו את המענק בשנים הקודמות. נתון זה ממקם את האוניברסיטה העברית בין המקומות הראשונים באירופה במספר המענקים שניתנו לחוקרים צעירים שלה עד כה מאז החלו לחלק את המענקים בשנת 2007 (סך הכל 42 מענקים). 
 
ד"ר אלון זסלבר מהמחלקה לגנטיקה במכון למדעי החיים ע''ש אלכסנדר סילברמן בפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע קיבל מענק בסך 1,500,000 אירו בעבור מחקרו בנושא הבנת העקרונות בהם חיות חשות ומקודדות את סביבתן המורכבת. היצורים החיים, ובהם בני אדם, חשופים באופן רציף לגירויים רבים המשתנים באופן תדיר, כגון ריחות וטעמים שונים, מגע וכדומה. חישה מדוייקת ואינטגרציה יעילה של קלטים רבים הינם תהליכים חיוניים מאחר ויכולת השרידות תלויה בקבלת החלטות נכונות המתבססות על פירוש מדויק של הסביבה המורכבת. ד"ר זסלבר שם לו למטרה להבין את העקרונות בהם אינפורמציה סבוכה זו מקודדת. המחקר רחב ההיקף יעסוק בכל רמות הארגון בגוף החי, למן הגנים ורמות הביטוי שלהם, דרך הפעילות והעברת האינפורמציה ברשת העצבית, ברזולוציה של תאי עצב בודדים, וכלה במבחני התנהגות וקבלת החלטות. המחקר ישלב כלים ניסיוניים הנמצאים כיום בחזית המדע, יחד עם מודלים מתימטיים וסימולציות ממוחשבות.
 
ד"ר גליה בלום מבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה קיבלה מענק בסך 1,500,000 אירו בעבור מחקרה בנושא פיתוח סמנים להדמיה מולקולארית של פעילות אנזימתית מוגברת המאופיינת בתהליכי מחלה שונים בבני אדם. החומרים שיפותחו במחקר זה יאפשרו הדמיה מולקולארית איכותית ומיידית על ידי מכשיר ה-CT הנגיש בבתי חולים. כיום לא קיימות בקליניקה שיטות להדמיה מולקולארית בעזרת מכשיר זה. המחקר ישלב שיטות כימיות וביולוגיות לפיתוח סמנים אשר ישנו את הקונטרסט שלהם בתוך הגוף כתוצאה מפעילות אנזימתית מוגברת. הסמנים יאפשרו גילוי מוקדם של סרטן והסתיידות עורקים, דיווח על מיקום המחלות, חומרתן, יעילות הטיפול בהן ובעל פוטנציאל יישומי. בנוסף, הסמנים ישמשו בתור כלי מחקרי להבנת תהליכים שונים בהתפתחות המחלות. 
 
ד"ר דרור הבלנה מהמחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות במכון למדעי החיים ע''ש אלכסנדר סילברמן בפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, קיבל מענק בסך 1,380,000 אירו בעבור מחקרו המקשר בין תגובות פחד של בעלי-חיים מטורפיהם לבין תהליכים ביוגיאוכימיים. אחד האתגרים המרכזיים בביולוגיה המודרנית היא הצורך לקשר בין רמות ארגון ביולוגיות שונות. מחקרו של ד"ר הבלנה נועד להתמודד עם אתגר זה על-ידי בחינה אמפירית של מסגרת תיאורטית חדשה הבוחנת כיצד שינויים בדרישות התזונתיות של אורגניזם בתגובה לעקה סביבתית מווסתים זרימות אנרגיה וחומר בין המרכיבים השונים של המערכת האקולוגית. המחקר משלב שיטות מתקדמות של מעקב אחר איזוטופים יציבים עם שיטות מחקר מתחומי האקולוגיה, הפיסיולוגיה, הביוגיאוכמיה וההתנהגות. המחקר עשוי לסייע בחיזוי האופן שבו פעילות אדם הפוגעת במגוון הביולוגי משפיעה על השירותים תומכי החיים אותן מספקת המערכת אקולוגית. 
 
ד"ר נדב כץ ממכון רקח לפיסיקה בפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע קיבל מענק בסך 1,500,000 אירו בעבור מחקרו בנושא הילוך קוונטי במערכות על-מוליכות. המחקר יבדוק איך חלקיקים קוונטיים, אשר מתנהגים כגל הסתברות, ינועו ברשת חשמלית המוגדרת במעגל על-מוליך. מטרת מחקרו של ד"ר כץ היא מימוש אלגוריתמים חישוביים וביצוע סימולציות ניסיוניות של תהליכים קוונטיים בטבע כגון פוטוסינטזה או הולכה חשמלית בחומרים. המעגלים החשמליים האלו ישמשו בתור תשתית נשלטת למדידה והבנה של מערכות מקבילות בטבע.
 
ד"ר יעקב סולומון ממכון איינשטיין למתמטיקה בפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע קיבל מענק בסך 1,500,000 אירו בעבור מחקרו בגיאומטריה של מרחבים עקומים הקשורים לתורת הכבידה הקוונטית הידועה כתורת המיתרים. מטרת התורה לשלב בין היחסות הכללית והמכאניקה הקוונטית, והיא מחייבת קיומם של ממדים נוספים מעבר לאלה שאנו רואים בחיי היום יום. ממדים נוספים אלה קטנים מאד, וכרוכים על עצמם בצורה מורכבת על מנת לקיים את חוקי הפיזיקה. החלקיקים האלמנטאריים בתורה הם בצורת מיתר שיכול להיות סגור כמעין טבעת, אך גם יכול להיות פתוח. ד"ר סולומון יחקור את הגיאומטריה של תנועות המיתרים הפתוחים בתוך הממדים הנוספים של היקום. תופעה מרתקת המצויה בלבת המחקר מכונה סימטריית מראה: קיימים "זוגות ראי" של יקומים שלמראה העין הגיאומטריה שלהם שונה בתכלית, אך מנקודת מבטם של מיתרים הנעים בתוכם, הגיאומטריה זהה. המפתח להבנת סימטריית מראה טמון במיתרים הפתוחים.
 
פרופ' רענן פטאל מבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב ע"ש רחל וסלים בנין בפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע קיבל מענק בסך 1,320,000 אירו עבור מחקרו בתחום סינון אותות יעיל. במסגרת המחקר יפתח פטאל שיטות חישוב יעילות למימוש מהיר של פעולת הקונבולוציה בין אותות דיגיטליים. פעולה זו  נמצאת בבסיס פעולת סינון אותות והינה בשימוש נרחב במערכות מחשב והתקנים דיגיטליים שונים. הרעיון המרכזי העומד מאחורי המחקר הוא פירוק של אותות למרכיבים קטנים ופשוטים יותר הניתנים להחלה מהירה. לתוצאות המצופות מן המחקר ישנן משמעויות פרטית גבוהות בהאצת מגוון רחב של יישומי מחשב.
 
ד"ר דניאל קגנוביץ' מהמחלקה לביולוגיה תאית והתפתחותית  במכון למדעי החיים ע''ש אלכסנדר סילברמן בפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע קיבל מענק בסך 1,640,000 אירו בעבור מחקרו בנושא הבנת המנגנון התאי המווסת קיפול של חלבונים  רקומביננטים. ייצור חלבונים מסוג זה הוא חיוני במגוון שטחי מחקר ויישומים כגון תזונה, תרופות, דלק ביולוגי וביוטכנולוגיה. עם זאת,  מנגנון הצטברות החלבונים הינו עלום. במסגרת מחקרו, יעסוק ד"ר קגנוביץ' במפגש בין המאקרו- תעשיית החלבונים הרקומביננטים, למיקרו- הביולוגיה של התא הבודד. פענוח הקופסא השחורה- הבנת תהליכים תאיים בסיסיים כגון תהליך קיפול חלבונים, ייתן פתח לייעול תהליך ביטוי חלבונים במאכסן בטוח ומשתלם כלכלית.  הפרויקט מתקשר ישירות לתחום מחקר מרכזי במעבדתו של קגנוביץ': הבנת המנגנון המולקולארי של מחלות ניוון עצבי המאופיינות בצברי חלבונים במוחם של חולים.
 
ד"ר משה שעיו מהחוג לכלכלה בפקולטה למדעי החברה קיבל מענק בסך 1,464,000 אירו בעבור מחקרו בנושא אינטגרציה בינלאומית וזהות חברתית. ד"ר שעיו יפתח תיאוריה ומבחנים אמפיריים של הקשר בין תהליכי אינטגרציה – מהסכמי סחר חפשי ועד איחוד מוניטורי ואיחוד פיסקאלי – לבין תהליכי הזדהות חברתית. המחקר יעשה שימוש בכלים מתורת המשחקים, פסיכולוגיה חברתית וכלכלה ניסויית ויישומית.  מחקר זה יאפשר הבנה עמוקה יותר של העלות והתועלת הכרוכות באיחוד כלכלי ופוליטי של מדינות ולפיכך זיהוי טוב יותר של מקרים שבהם אינטגרציה היא דבר רצוי לעומת מקרים שבהם כדאי להימנע ממנה.
 
בנוסף קיבלה את הפרס פרופ' מיכל פרנקל שהייתה עד לאחרונה חברה בבית הספר למנהל עסקים וקיבלה מענק בסך 1,443,000 אירו בעבור מחקרה בנושא עיצוב מנגנון אלגוריתמי. 
תמונת כתבת חדשות 
תשעה חוקרים צעירים מהאוניברסיטה יקבלו מהאיחוד האירופי מענקי מחקר בשווי קרוב ל-13 מיליון אירו